מקהלת הטכניון בליווי אינסטרומנטלי ובניהולו של לאונטי וולף אירחה ב-28.3 את המצו סופרן טינה איב לקונצרט מקהלה סיום סמסטר חגיגי, המבוסס על המחזמר הידוע  – שיער.

במהלך הקונצרט הצטרף הקהל הרב באולם צ’רצ’יל לקולות עשרות חברי המקהלה בשירה קצבית והפך את הארוע הצבעוני, לאינטראקטיבי.

ההפנינג הווקאלי מצטרף לשורה של ארועים מוסיקליים מוצלחים שנערכו השנה במחלקה ומונגשים לקהל רחב.

בארוע הבא בסדרה המוסיקלית של המחלקה תופיע התזמורת הסימפונית ותזמורת הנשיפה בטכניון, בניהולו ובניצוחו של דוד סופר, בקטעים מאת סן סנס ומנדלסון. הארוע יתקיים באולם צ’רצ’יל,

בתאריך ה-7.4 בשעה 19:30.

לפרטים נוספים והזמנת כרטיסי  ניתן  ללחוץ כאן

ספריו של סול זינגר מציגים כיצד מדינה קטנה המאופיינת בשונות במרקם החברתי ומתמודדת עם אתגרים ביטחוניים מצליחה להגיעה להישגים בינלאומיים בתחומים רבים.

בביקורו בטכניון נפגש הפובליציסט והסופר המוערך עם חברי הנהלה, סטודנטים וחבריי סגל אקדמי במטרה לקבל תובנות מעמיקות על זהותו, מהותו והפיכתו של הטכניון למוסד אקדמי מוביל ומשפיע, לקראת מסע הרצאות אותו הוא מתעד לקיים בארצות הברית.

בפגישתו עם המשנה לנשיא לחדשנות וקשרי תעשייה, פרופ’ ליהי-צלניק מנור, ומנהלת יחידת המסחור של הטכניון (T3), רונה סמלר, נידונו שיתופי פעולה עם התעשייה בתחומי מיזמי חדשנות אקטואליים והאופנים בהם הטכניון מסייע לסגל אקדמי חוקר לפתח מוצר/טכנולוגיה/תוצר מחקרי משלב המעבדה לשלב השימוש היישומי.   

בפגישתו עם סגן הנשיא לקשרי ציבור ופיתוח משאבים, פרופ’ וויין קפלן, ביקש לדעת זינגר כיצד מצליחים באקדמיה הישראלית להתמודד עם תקציב מחקר ופיתוח זעום, בהשוואה לאוניברסיטאות הגדולות בארצות הברית.

פרופ’ קפלן הציג את ההישגים המדעים והטכנולוגיים אותם קידם הטכניון והדגיש את הפן היישומי המחקרי הממוקד לצד שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות בינלאומיות כולל הקמת חזיתות מחקר משותפות מקרב מכונים ועמותות  למען יצירת סינרגיה הגורמת לכך שישראל מובילה ביחס של תפוקות לדולר בפיתוח ומחקר.

מר זינגר ציין כי לאקדמיה הישראלית תרומה משמעותית לפיתוחה ושגשוגה של מדינת ישראל וכעת זוהי שעת כושר עבור אותה אקדמיה להגדיל את תקציבי המחקר והפיתוח. הוא סיים את סבב פגישותיו עם פרופ’ אבנר רוטשילד, הפקולטה למדע והנדסה של חומרים, הדיקן פרופ’ אלון וולף ופרופ’ מורן ברקוביץ’, פקולטה להנדסת מכונות ופרופ’ יוסי אברון,  ראש מרכז הקוונטים, בסיור במעבדות נבחרות, בלב הקמפוס ובמרכז המבקרים המחודש.

המתעניינים והמתעניינות, שהגיעו גם דרך הרכבלית והסעות ייעודיות, נקלטו במתחם קבלת פנים שכלל עמדות מידע וייעוץ. בין עמדות הייעוץ הייתה גם עמדה שנתנה מענה וליווי אישי למאות אנשי מילואים שהגיעו ליום הפתוח.

נרשמו עומסים כבדים באתר ההרשמה שהיה ערוך לכניסת מאות נרשמים במקביל.

המשתתפים והמשתתפות ביום הפתוח נהנו מהאווירה הסטודנטיאלית דרך פינות מרגוע, מתחמי הסעדה, סיורים בפקולטות ומפגש עם סטודנטים, בוגרים וחברי סגל אקדמי. המתעניינים והמתעניינות, אשר ביקרו ביום הפתוח לתואר ראשון, נחשפו למידע מקיף על חיי החברה בקמפוס, כולל מגוון פתרונות דיור ל-5000 סטודנטים, מרכז ספורט אולימפי, מלגות, הטבות, התאמות אקדמיות, פעילויות רווחה, ומגוון עצום של פעילויות לסטודנטים.

אחד מרגעי השיא של היום היו הסיורים בפקולטות השונות להנדסה, מדע, רפואה, חינוך וארכיטקטורה ובינוי ערים. בפקולטות ראו המשתתפים והמשתתפות את כיתות הלימוד, מתחמי הלמידה המתקדמים, מרכזי המחקר והמעבדות. בנוסף, נחשפו המועמדים והמועמדות גם לתחומי המחקר והלימוד ונפגשו עם סטודנטים וסגל אקדמי כדי לקבל מידע ומענה לשאלות ותהיות.

במסגרת היום הפתוח התקיים פאנל בוגרים בסימן ‘הטכניון נתן לי יותר’, בו סיפקו המשתתפים השראה על נתיבי קריירה עתידיים וסיפרו כיצד רכשו בטכניון מיומנויות בינאישיות ויכולות שהובילו אותם להצלחה – חינוך להישגיות, התמדה, התגברות על קשיים ועמידה באתגרים. המשתתפים בפאנל היו רינת חדשי – מהנדסת תוכנה בכירה בחברת אנבידיה (Nvidia), אלון קרמר – מנכ”ל מועדון הפועל ירושלים בכדורסל, ד”ר ענבל צפיר לביא  – מנכ”לית ומייסדת שותפה בחברת נביאה ביו (Nevia Bio)  המפתחת בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן השחלות, עידן חלפון – מומחה בתחום הדאטה ו AI -בחברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות, ומנטור בתוכנית המנטורים של הטכניון ורוית אבל – דוקטורנטית ביחידה לננו מדעים וננו טכנולוגיה בטכניון, זוכת תחרות היזמות – ביזטק 2021.

הטכניון מברך את המועמדים והמועמדות שהגיעו ליום הפתוח ומקווה לראותם בשערי הקמפוס בתחילת שנת הלימודים תשפ”ה.

במשך שלושה ימים התארחו חברי המשלחת בחיפה, סיירו בעיר ובטכניון והיו עדים  להיענות הציבורית בעקבות ארועי חרבות ברזל והמוכנות לקיום שגרת חירום. מיקוד המשלחת בביקור זה היה להבין לעומק את ארועי ה-7 באוקטובר כמו גם השלכותיהם על החברה הישראלית בכלל ובית הטכניון בפרט. “זהו ביקור חשוב מאוד עבורנו. באנו להגיד שאנחנו תומכים בכם, היום, בעבר ולתמיד”, הצהירו החברים המשלחת.

במהלך ביקורם סיירו חברי המשלחת במבנה בית החולים התת קרקעי ברמב”ם ובפקולטה לרפואה על שם רות וברוס רפפורט הסמוכה לו, בפקולטה לאווירונאוטיקה וחלל, ברפא”ל ואתרים נוספים.

חברי המשלחת קיבלו סקירה מקיפה מחברי הנהלה, דיקנים ובעלי תפקידים אודות הדרכים בהם נרתם בית הטכניון למיזמי התנדבות עבור הקהילה והצבא. הוצגו ההטבות, ההקלות, ההתאמות והסיוע הכלכלי, החברתי והרגשי חסר התקדים הניתן בטכניון עבור כל סטודנט וסטודנטית ולמשרתי המילואים בפרט.

במהלך שהותם בטכניון נפגשו חברי המשלחת עם סטודנטים וסטודנטיות, חברי וחברות סגל אשר שרתו במילואים. חברי המשלחת ציינו את הפגישות הישירות, והבלתי אמצעיות, עם נציגיהם  של יותר מ-3,500 מאנשי בית הטכניון אשר גויסו למאמץ המלחמתי, כאירועי השיא של ביקורם.

“מודים לחברי המשלחת על התמיכה והחיזוק”

הסטודנטים וחברי הסגל איתם נפגשו חברי המשלחת תיארו בצורה מוחשית כיצד חוו את ארועי תאריך 7.10:

אהרון ג’וסט, בן ה-25 מהפקולטה להנדסת מכונות, סיפר כי באותה שבת שהה עם משפחתו בתל אביב. מיד בהיוודע היקף הארוע מיהר להתארגן וחבר ליחידת המודיעין החיונית בה הוא משרת וסייע בהעברת מידע אקוטי ללוחמים בשטח. אהרון שירת 95 ימים.

עלמה ינאי בת ה-27 מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון ביקרה את חברתה בקיבוץ בדרום, בזמן שהופתעה על ידי רעש האזעקות ומטחי הטילים. עלמה שרדה את הפרעות בקיבוץ ונשארה לסייע בחלוקת מזון ומים לתושבים. דבריה אודות התחושות הקשות שמילאו אותה, אובדן חבר קרוב ועל הרצון לתרום ולקחת חלק רגשו את הנוכחים. עלמה וארוסה התגייסו למילואים ושרתו בנפרד יותר מ-90 ימים ברצף עד לאיחוד האמוציונלי.

ארי ברמן, בן ה-25 הלומד בפקולטה להנדסת מכונות יליד ארצות הברית, ביקר ב-7.10 אצל הוריו בקליפורניה. בתור שומר שבת, שמע על הארוע לראשונה בשיחות בבית כנסת. הוא מיד ביטל את המשך חופשתו וחזר לישראל בהקדם האפשרי לשרת קרוב לחמישה חודשים הוא משרת כלוחם המאבטח את הגבול הצפוני.

מורן מרביד בן ה-27, הלומד בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, היה אצל הוריו בקיבוץ עין השלושה שבעוטף. מורן תיאר באופן מצמרר כיצד התבצר עם הוריו בממ”ד במשך כשתי יממות שאחריהן גויס מייד למילואים.

ניצן חי, גם היא סטודנטית בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, שהתה בביתו של הארוס שלה בקרית גת, לא רחוק מהעוטף. היא גויסה מייד למילואים, וארוסה חזר לבסיס שבו הוא משרת כקצין. הם התעקשו שלא לדחות את חתונתם, שנקבעה ל-12 בנובמבר, והחתונה התקיימה במועד המתוכנן.

ד”ר אסף זינגר, חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית ששירת בדרום ניצל את ההזדמנות להודות לחברי המשלחת בשם הכלל על התמיכה והחיזוק בתקופה המאתגרת: “בשם כולנו אני רוצה להודות לכם. אני כל כך שמח על החיבוק החם, הסולידריות וההזדהות שלכם שהורגשו מיומה הראשון של המלחמה. אני גאה להיות חלק ממוסד אוניברסיטאי המטפל בצורה המיטבית בכל סטודנט וסטודנטית. התמיכה האוהדת המתמשכת שלכם לאורך הלחימה מחזקת את כולנו”.

ד”ר זינגר סיפר על הקשרים החבריים שנוצרו לאורך השנים עם נשיא אגודת ידידי הטכניון ארצות הברית, מארק גיינס, ועם סקוט לימאסטר, יו”ר חבר הנאמנים, לשעבר נשיא אגודת הטכניון בארצות הברית.

ד”ר זינגר: “לאחר פגישתנו הראשונה ב-2014, כחלק מהפעילות שלי בטכניון יצא לי לא פעם להפגש עם מארק גיינס, וסקוט לימסטר יו”ר חבר נאמני אגודת הידידים של הטכניון בארצות הברית, בארועים בארץ ובכנסים בינלאומיים.

תמיד שמחנו להיפגש ולשתף בחוויות. מתחילת המלחמה הינו בקשר הדוק. הרגשתי את דאגתם הכנה וההתעניינות על בסיס התקשרות שבועית.

תוך כדי המילואים הם ביקשו שאשמור על עצמי התעניינו כיצד יוכלו לסייע לסטודנטים שלנו וגם לאחר שחרורי הם דאגו לשלומי. אני שמח על ההזדמנות לפגוש אותם שוב ולהודות להם מעומק ליבי על תמיכתם ותרומתם החשובה לטכניון בפרט ולמדינת ישראל בכלל”.

“זו הייתה חוויה חינוכית אמוציונלית ומעצבת”

בסיום הביקור חלקו חברי המשלחת רשמים מתקופת שהותם בישראל.

מארק גיינס: “זו הייתה חוויה חינוכית רגשית ומעצבת. במיוחד רגשו אותי דברי הסטודנטים שפגשתי, ההיכרות איתם והשמיעה בקשר בלתי אמצעי את סיפורי ההקרבה, הגבורה והתושייה.

התפעלתי ממכלול הדברים שהטכניון עשה ועושה עבור הסטודנטים בשביל להקל עליהם את החזרה לספסל הלימודים. התמיכה והסיוע במישור האקדמי, הכלכלי, והסיוע הרגשי הם חשובים ביותר”.

סקוט לימסטר: “עברו יותר מ-20 שנים מאז בקרתי בטכניון בפעם הראשונה. אני עדיין זוכר היטב את הביקור הזה. התאהבתי מיד בסביבה, באווירה,

בנוף, באנשים ובמה ובמצוינות שהטכניון הפך להיות מזוהה. עם השנים התרשמתי מאוד מהפיתוח של הטכניון ושמחתי להיות שותף ולמלא מספר תפקידים ביניהם נשיא האגודה האמריקנית וכעת יו”ר חבר הנאמנים.

בקרתי פעמים רבות בטכניון כולל ב-2014 בעקבות צוק איתן. הביקור הנוכחי הוא שונה, עבורי. הוא מהחשובים ביותר במהותו.

ריגש אותי מאוד לשמוע, לראות ולפגוש את הסטודנטים וחברי הסגל. קבלתי את התחושה שבטכניון ובכל המדינה יש סנטימנט של לכידות.

הרשים אותי מאוד להיווכח ולשמוע על כל הפעולות שהטכניון עושה למען הסטודנטים היקרים: החל ממלגות והקלות פיננסיות, מתן שעורי עזר, סדנאות וכלה במתן שירותי ייעוץ התאמות אקדמיות ובאופן כללי הליכה לקראת הסטודנט בכל מה שאפשר.

הייתה לי דאגה רבה לסטודנטים ולחברי הסגל שחלקם אני מכיר באופן אישי דוגמת ד”ר אסף זינגר, ששמחתי לפגוש גם בביקור הנוכחי”.

החברים הנוספים במשלחת כוללים את:

סטיב ברגר: נציג חבר נאמני אגודת ידידי הטכניון, לשעבר נשיא האגודה.

סטיבן פולד: עומד בראש מערך שיווקי בחברת סוני בארצות הברית.

טרי גרדנר: מהנדס מחקר ויועץ, סגן מנהל סניף האגודה ביוסטון, טקסס. לשעבר חבר
קיבוץ, עובד בתעשיות האוויריות בישראל ומרצה בטכניון.

דייויד קאופמן: מנהל סניף סן פרנסיסקו של האגודה. עומד בראש מערך האסטרטגיה
הגלובלית בפירמת ניקסון פיבודי.

מייקל מילר: מנהל מידע ראשי בחברת “האחים זיף השקעות”.

אירמה שארישון: מנהלת תוכניות באגודה.

מארק וקסמן לנץ – מנכ”ל חברי אגודת הטכניון בארצות הברית סיכם את הביקור:

“חברי המשלחת הם תומכים נלהבים של מדינת ישראל. היה רצון עז להגיע לביקור הזדהות וסולידריות, לתרום ולהירתם. אני מכיר היטב את ישראל ומרבה לבקר בה. הפעם מה שהרשים אותי במיוחד היה החוסן והרוח של האנשים. ההתגייסות והנכונות להקריב חוצה את שכבות ומעמדות האוכלוסייה. נמשיך לבקר לתמוך ולסייע ליקראל ולטכניון ככל שנוכל”.

הטקס השנתי, המוקיר את מצטייני הבטיחות בקטגוריות השונות בטכניון, נערך בהשתתפות המשנה לנשיא והמנכ”ל, ד”ר רפי אבירם, סמנכ”לית התפעול הגב’ זהבה לניאדו וסגן המשנה לנשיא ומנכ”ל הבטיחות, פרופ’ ירון פז, סמנכ”ליות, דיקנים, ראשי מינהל, וחברות וחברי סגל אקדמי ומנהלי.

בקטגוריית חבר הסגל המנהלי המצטיין בבטיחות זכה מר מוטי גרוסמן, מנהל בית המלאכה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים.

בקטגוריית נאמן הבטיחות המצטיין זכה מר יצחק אלחנן מהמכון לחקר הבנייה, השייך לפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית.

משמאל לימין: ד”ר חן, פרופ’ פז, זהבה לניאדו, יצחק אלחנן, ד”ר אבירם

בקטגוריית המעבדה המצטיינת בבטיחות זכתה מעבדתה של פרופ’ אסתי סגל מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. פרופ’ סגל מכהנת כראש וועדת הבטיחות הביולוגית המוסדית.

משמאל לימין: פרופ’ פז, זהבה לניאדו, ד”ר אבירם, פרופ’ סגל

קרדיט צילומים: יוא

כמדי שנה אירח הטכניון את ילדי העובדים, אשר הגיעו למצוות, ליום בלתי שגרתי בקמפוס בליווי הוריהם.

לאורך היום סיירו המשתתפים במרכז לחינוך אקדמי, נהנו ממשחקים, חדרי בריחה, חידונים, תחרויות, ועוד הפעלות מגבשות ברוח לעידוד החשיבה המחקרית הטכניונית.

במהלך היום אף ביקרו הילדים והוריהם בתשע מעבדות המרכז וקיבלו הצצה והסבר לפעילות השוטפת המתבצעת במרכז.

ראשת המרכז האקדמי, הפרופ’ טלי טל, וסמנכ”ל משאבי אנוש, מר אריאל חזן, בירכו את הילדים והילדות והביעו תקווה לפגוש אותם בעתיד כסטודנטים מן המניין.

ההפנינג המלבב, שנערך בהפקת מדור רווחה במשאבי אנוש, הסתיים בחלוקת מתנות אישיות ומופע משעשע של אומן חושים.

האתר נועד לקדם שילוב נשים בהנדסה, טכנולוגיה ומדעים ולעודד נשים צעירות ללמוד תחומים אלה. הוא יכלול סרטונים, פורומים, מאמרים ומידע רב על כל שלבי הקריירה של נשים בתחומי המדע וההנדסה. ישולבו בו ראיונות מצולמים עם נשים מהנדסות ומומחיות בתחומי הטכנולוגיה השונים, הנמצאות בשלבים שונים במסלול הקריירה שלהן ועם בוגרות הטכניון שהשתלבו בתעשייה בתפקידי מפתח.

כן יהיה פורום נשים שיענה בזמן אמת על שאלות של הגולשות. הפורום יופעל במתכונת “ימי מרתון” במהלך השבוע שבו יחול יום האשה הבינלאומי ולאחר מכן ישמש כבסיס מידע לגולשות. בין המרואיינות – ד”ר יואל מארק, סמנכ”ל פיתוח ביאהו ישראל, מוניקה אייזינגר, מייסדת, נשיאה ומנכ”לית של חברת Mind CTI, ד”ר איילת פישמן מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, רות אלון ממיייסדי “נטויז’ן” ועוד.

בתמונה: אתר “נשים בהנדסה, בטכנולוגיה ובמדעים”. צילום – דוברות הטכניון

ארגון בוגרי הטכניון פתח במבצע “מחשב נייד לכל סטודנט”. המבצע הוא פרי יוזמתם של נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא ויו”ר ארגון הבוגרים, אייל קפלן.

“בעזרת בוגרינו, אנו מקווים שלא יהיה בטכניון סטודנט שבשל בעיות כלכליות לא יהיה לו מחשב נייד”, אמר פרופסור לביא. “היום המחשב הנייד הוא העט והמחברת של פעם. בתרומתם של בוגרי הטכניון הם יסייעו לסטודנטים הנזקקים ללמוד בתנאים שיביאו להצלחתם”.

בימים אלה מקבלים עשרות אלפי בוגרי הטכניון לביתם, בתוך עיתון “הטכניון”, שובר תרומה מיוחד.

“אנו מקווים לעזור לסטודנטיות ולסטודנטים הצעירים של הטכניון”, אמר יו”ר ארגון בוגרי הטכניון, אייל קפלן. “כאשר אנו למדנו בטכניון עוד לא היו מחשבים ניידים. היום אנחנו לא מבינים איך הסתדרנו בלעדיהם. אני קורא לחברותי ולחברי מארגון הבוגרים – לסייע לדור הבא של מהנדסים ומדענים”.

פרס הארווי היוקרתי הוענק אתמול בטכניון לפרופסור דיוויד באולקומב מאוניברסיטת קיימברידג’, אנגליה, ולפרופסור שיוג’י נקאמורה מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה, ארה”ב. עד כה זכו 13 חתני פרס הארווי בפרס נובל ובכללם שתי זוכות פרס נובל האחרונות – אליזבט בלברן (רפואה) ועדה יונת ממכון ויצמן (כימיה).

פרופסור באולקומב קיבל את הפרס “בהוקרה על תרומתו המכרעת בגילוי התפקיד המרכזי של מולקולות רנ”א קצרות בויסות של ביטוי גנים. במחקריו בצמחים גילה פרופסור באולקומב כי טרנסגנים ווירוסים מושתקים ברמת הרנ”א על ידי מולקולות רנ”א קצרות. עבודה חלוצית זאת הביאה לגילוי חשיבותן של מולקולות רנ”א קצרות באורגניזמים רבים, לרבות בני אדם, והובילה לזיהוי של בסיס משותף לפעילותן.

לעבודתו של פרופסור באולקומב הייתה השפעה עצומה על המחקר הבסיסי במדעי החיים, וכן על החקלאות והביוטכנולוגיה, שבה משמשות מולקולות רנ”א קצרות ככלים לפיתוח גידולים-חקלאיים עמידים לוירוסים, לאיבחון ולטיפול במחלות קשות כמו סרטן, זיהום נגיפי, ומחלות ניוון עצביות”.

פרופסור נקאמורה קיבל את הפרס “בהוקרה על תרומתו המכרעת לפיתוח מקורות אור המבוססים על מוליכים למחצה מסוג III-V והכוללים חנקן. פרופסור נאקאמורה פרץ דרך במחקרים שהובילו ללייזר מוליך למחצה הפולט אור כחול אשר מאפשר הגדלה משמעותית של מערכות אכסון אופטי. מחקריו על דיודות פולטות אור כחול (BLUE LED) הובילו לפתוח דיודות פולטות אור לבן (WHITE LIGHT LED) שמוליכות למהפכה בשיטות הארה. הדיודות שפולטות אור לבן מחליפות שיטות הארה מקובלות מכיוון שהן יעילות בהרבה ממנורות ליבון ומבטיחות חסכון עצום בצריכת אנרגיה”.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר בטקס החגיגי כי “המדע ממציא את עצמו מחדש מידי יום, ולשני הזוכים יש חלק במהפכה הזו”.

פרופסור באולקומב הודה נרגשות על קבלת הפרס ואמר לקול צחוקו של הקהל: “אני מקווה שזכייתי בפרס החשוב הזה תהווה השראה למדענים צעירים, אשר יגידו לעצמם: אם פרופסור באולקומב יכול, גם אנחנו יכולים”.

פרופסור נקאמורה אמר כי הוא מקווה שפיתוחיו יסייעו בחיסכון ניכר בחשמל ובצמצום ההתחממות הגלובאלית. הוא הוסיף בחיוך: “כשתומס אדיסון גילה את החשמל, המצאתו לא יצרה כל תביעה משפטית. הגילוי שלי כבר גרר חמש תביעות משפטיות”.

פרס הארווי ניתן לראשונה בשנת 1972, מהקרן שהוקמה על ידי ליאו מ. הארווי ז”ל מלוס אנג’לס, על מנת להכיר בתרומות גדולות לקידום האנושות בתחומי המדע והטכנולוגיה, בריאות האדם וקידום השלום במזה”ת. מפירותיה מוענקים כל שנה פרסים בשווי 75,000$ לכל זוכה.

בין זוכי פרס הארווי היוקרתי מדענים מארה”ב, בריטניה, רוסיה, שוודיה, צרפת, וישראל, ביניהם זוכה פרס נובל מיכאיל גורבצ’וב, מנהיג בריה”מ לשעבר, לו הוענק הפרס בגין פעילותו לצמצום מתחים אזוריים; פרופסור ברט סאקמן שזכה בפרס נובל ברפואה, פרופסור פייר ג’יל דן-ג’ן, אשר זכה בפרס נובל בפיסיקה, פרופסור’ אדוארד טלר עבור תגליותיו בפיסיקת מצב מוצק, אטומית וגרעינית ופרופסור ויליאם ג’. קופף על המצאת הכלייה המלאכותית.

הצעות למועמדויות לפרס הארווי מתקבלות ממדענים מובילים ואישים בישראל ובעולם. חתני הפרס נבחרים על יד וועדת פרס הארווי בתהליך קפדני, בטכניון.

בתמונה: הזוכים (משמאל) מקבלים את פרס הארווי. צילום – שלמה שוהם, דוברות הטכניון

הצלחה נוספת לפרוייקט “טכניון לחיים”
“גלילאו” האירופי השקיע כמיליון וחצי שקל במיזם פיתוח של שעון אטומי

המשתתפים בפרוייקט של ארגון בוגרי הטכניון מקבלים הדרכה וייעוץ מבוגרי טכניון מנוסים

הטכנולוגיה החדשנית של 4DIMENSION מתבססת על נעילת תדר אות שעון לרזוננס אטומי בחומר מוצק, באופן דומה לזה המתבצע בשעון אטומי מבוסס גז. השימוש בחומר מוצק, מוריד את דיוק התדר של השעון ביחס לזה של שעון אטומי מבוסס גז אך מאפשר, מאידך, להוזיל את המחיר, להקטין את הגודל ולהוריד את צריכת ההספק באופן דרמטי. השעון אותו מפתחת 4DIMENSION יחליף את שעוני הקוורץ המדויקים. הפיתוח מאפשר לקבל שעון מדויק יותר, קטן יותר, זול יותר וירוק יותר (צריכת ההספק שלו נמוכה ביותר) ביחס לשעוני הקוורץ המדויקים. “החזון שלנו הוא שבכל GPS וטלפון סלולארי יותקן השעון שלנו שיאפשר שיפור משמעותי בביצועים”, אומר ד”ר להב גן, מנכ”ל החברה.

חברת 4D זכתה באחרונה במקום הראשון מבין המתחרים מישראל ובמקום השישי באירופה בתחרות ה-European Satellite Navigation. תחרות המיזמים של פרויקט ה-GPS האירופאי GALILEO, נערכת מדי שנה במינכן שבגרמניה. לתחרות היוקרתית מוזמנים בכירים מקשת רחבה של חברות ופרויקטים אירופאים. צוות החברה שנסע לתחרות זכה גם לחשיפה גדולה מול בכירי התעשייה הגרמנית.

בעקבות הזכייה בתחרות קיבלה החברה מענק כספי של כ-מיליון וחצי ש”ח מפרויקט GALILEO. עד היום פעלה D4 במימון עצמי והקימה מעבדה פיזיקאלית מתקדמת ביותר. המענק בו זכתה יאפשר לחברה לפתח את המוצר הראשון עד תחילת השנה הבאה.
במסגרת פרוייקט “טכניון לחיים” של ארגון בוגרי הטכניון, שהוקם בתרומתה של משפחת אגסי, מקבלים יזמים, סטודנטים בטכניון, ליווי, הדרכה וייעוץ מבוגרי טכניון מנוסים.

פרוייקט “טכניון לחיים” מנוהל בידי שירה צלנר ופועל בשיתוף עם מרכז ברוניצקי ליזמות בטכניון, בראשות פרופסור עוזי דה האן. הוא מקדם יזמים – סטודנטים בטכניון, באמצעות “מנטורים”, בוגרי טכניון מנוסים.

בתמונה: ד”ר להב גן. צילום – אור פלג, דוברות הטכניון