הטקס השנתי, המוקיר את מצטייני הבטיחות בקטגוריות השונות בטכניון, נערך בהשתתפות המשנה לנשיא והמנכ”ל, ד”ר רפי אבירם, סמנכ”לית התפעול הגב’ זהבה לניאדו וסגן המשנה לנשיא ומנכ”ל הבטיחות, פרופ’ ירון פז, סמנכ”ליות, דיקנים, ראשי מינהל, וחברות וחברי סגל אקדמי ומנהלי.

בקטגוריית חבר הסגל המנהלי המצטיין בבטיחות זכה מר מוטי גרוסמן, מנהל בית המלאכה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים.

בקטגוריית נאמן הבטיחות המצטיין זכה מר יצחק אלחנן מהמכון לחקר הבנייה, השייך לפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית.

משמאל לימין: ד”ר חן, פרופ’ פז, זהבה לניאדו, יצחק אלחנן, ד”ר אבירם

בקטגוריית המעבדה המצטיינת בבטיחות זכתה מעבדתה של פרופ’ אסתי סגל מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. פרופ’ סגל מכהנת כראש וועדת הבטיחות הביולוגית המוסדית.

משמאל לימין: פרופ’ פז, זהבה לניאדו, ד”ר אבירם, פרופ’ סגל

קרדיט צילומים: יוא

כחלק ממוסד הטכניון למו”פ, שואפת יחידת 3T למנף את העומק המדעי של הטכניון ולחבר בין האקדמיה לתעשייה, במטרה לתרגם ידע וטכנולוגיות עתירות ידע לפתרונות יישומיים ברי-קיימא.

בביקורו בקמפוס הציג המהנדס וחבר הפרלמנט הבכיר לשעבר, את הסכם שיתוף הפעולה המקורי בין הטכניון ובין הגוף הציבורי אותו הוא מוביל. הסכם אשר נכתב עוד בשנת 1991 ובו החלטה משותפת לקידום מחקר, פיתוח ואיגום משאבים בין הטכניון ובין המעבדות הטכנולוגיות מאורוגואי.

במסגרת ביקורו ה-18 בישראל התרשם, ידיד הטכניון עמוקות מהמחקר המתקדם במעבדות ה-GTEP לייצור טכנולוגיות הידרוגן ותאי דלק.

במהלך הביקור נפגש מר לונג עם  פרופ’ ליהי צלניק-מנור, המשנה לנשיא הטכניון לחדשנות וקשרי תעשייה. בהמשך להחלטת ממשלת אורוגואי לפתוח משרד לחדשנות בירושלים, הציע הנשיא מהלך אסטרטגי לחיזוק הקשרים ההדוקים הקיימים בין ישראל לאורוגואי, ולקידום שיתופי פעולה ומחקר ממוקדים בתחומים טכנולוגיים.

בתום הישיבה הפרודוקטיבית נידונו גם מספר רעיונות למתווים לשיתוף ידע מקצועי, וחילופי סטודנטים.

“עבורי, ישראל והטכניון מסמלות השראה, חוסן וחדשנות” סיכם מר לונג את ביקורו בקמפוס.

אוכלוסיית העולם הולכת ומתבגרת בקצב מסחרר. ההערכות הן כי אחוז בני ה-65+ באוכלוסייה יכפיל את עצמו במהלך שני העשורים הקרובים. השבחת איכות החיים בגיל השלישי הוא אחד מאתגרי הבריאות המורכבים העומדים בפני האנושות.

כחלק מחזון הטכניון להירתם, לסייע ולהשפיע בסוגיות גלובליות ובסוגיות בריאותיות בפרט, תוכנן המרכז ל”התבגרות בריאה” – ה-ITechAge Center, כמרכז חקר עצמאי מולטי דיסציפלינרי.

בארוע השקה למרכז תיאר פרופ’ נעם זיו,  סגן המשנה הבכיר להנדסה ומדעי הרפואה וראש היוזמה לבריאות האדם בטכניון (THHI)  את גלגולו של המרכז מרגע תכנונו ועד הרגע בו החל לקרום עור וגידים. יוזמה זו התאפשרה, בין היתר, הודות למהלך רחב היקף בהובלתו של נשיא הטכניון, פרופ’ אורי סיון, לקידום מחקר שיתופי חוצה פקולטות.

במהלך הארוע פירט פרופ’ שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט , ממובילי הפרויקט, כיצד שילוב היתרונות האסטרטגיים הייחודיים של הטכניון: אוניברסיטה טכנולוגית עם פקולטה לרפואה, ניסיון במחקר שיתופי מולטי דיסציפלינרי, אגירת ידע מקצועי איכותי לצרכי ניתוח והסקה, איגוד חוקרים מתחומי הרפואה, המדע וההנדסה לסביבה מחקרית שיתופית עם מטרה קולקטיבית, מחויבות ותחושת שליחות יובילו את המרכז לפריצת דרך מחקרית. פריצת דרך אשר תשפיע על מקבלי ההחלטות ותגרום לשינוי בראייה רחבה לתחום ה”ההתבגרות הבריאה” ואף להאצת שינוי התרבות המחקרית הארגונית בטכניון.

בהמשך הארוע הוצגו ארבעת המרכיבים הסינרגטיים אשר במבט על מאפיינים את האמצעים להשגת מטרות המרכז:

1. הבניית המרכז ויציקת תוכן תוך מתן דגש על יצירת קהילת חוקרים, שיתופי פעולה ברמה האסטרטגית, איגום משאבים, שיתוף מאגרי ידע.
2. הקמת מאגר אנושי מייצג המתפרש על פני ספקטרום רחב של גילאים ובעל מאפייני שונות מוגברת המקיף כ-1,000 נדגמים בהתחלה וצפוי לגדול לכ-10,000. המאגר יכלול נתונים קליניים ודגימות ביולוגיות. הוא ישמש לצורכי מחקר ומעקב תקופתי לאורך שנים ויבחן סוגיות מגוונות בתחומי הבריאות, הרפואה וארח החיים.
3. המרכז למחקר רפואי – יצירת מרכז מאובזר בציוד טכנולוגי חדיש לצורכי מחקר אשר ירכז מאגרי מידע, תוצאות ניסויים ויהווה מקור אחד עבור הנגשת אינפורמציה והעברתה. המרכז ישמש כסביבת עבודה נוחה, פחות בירוקרטית ומותאמת עבור החוקרים אשר ייהנו גם משירותים לוגיסטיים ואדמיניסטרטיביים
4. תמות למחקר היבטים משפיעי התבגרות –

א. פענוח מנגנוני ההזדקנות ברמת המולקולה התאית – בהובלת פרופ’ איילה שיבר ופרופ’ ארנון חן מהפקולטה לביולוגיה.

ב. חקר השינויים בהיבטים משפיעי זקנה במערכות גוף האדם (מערכת החיסון, המערכת ההורמונלית) בגילאים השונים ומעקב אחר                     השינויים הנובעים מהתבגרות ווהזדקנות. השפעות על המח ועל שאר בריאות הגוף – בהובלת פרופ’ נגה רון הראל, פקולטה לביולוגיה,           ופרופ’ שי שן-אור, פקולטה לרפואה.

ג. חקר השפעות הזקנה על תפקודו של המח – בהובלת פרופ’ פיראס מואסי, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית, ופרופ’ בן אנגלהרד,                 פקולטה לרפואה.

ד. יצירת מודל אינטגרטיבי למציאת השפעות מדדים מנבאים תוחלת חיים בהובלת פרופ’ יוני סביר, הפקולטה לרפואה.

ה. עיצוב, פיתוח ובחינת תרכובות מזון ותרופות לייעול תהליכי הזדקנות בריאים בהובלת פרופ’ אורי לזמס, הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון.

ו.  פיתוח וחקר אמצעים ואביזרים לסיוע המוביליות בקרב בני הגיל המבוגר בהובלת פרופ’ אריאל פישר.

ז.  חקר סוציאלי רוחבי על החשיבות להשתייך לקהילה, עבור האוכלוסייה הקשישה, כאמצעי לשמירה על בריאות נפשית ופיסית והאמצעים ומציאת דירקטיבות מתאימות לייעול הסוגיה בהובלת פרופ’ מירב אהרון גוטמן, פקולטה לארכיטקטורה ותכנון ערים.

המרכז הוקם הודות למעורבותם ותמיכתם של המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופ’ עודד רבינוביץ’, והמשנה לנשיא למחקר פרופ’ נעם אדיר.

אוכלוסיית העולם הולכת ומתבגרת בקצב מסחרר. ההערכות הן כי אחוז בני ה-65+ באוכלוסייה יכפיל את עצמו במהלך שני העשורים הקרובים. השבחת איכות החיים בגיל השלישי הוא אחד מאתגרי הבריאות המורכבים העומדים בפני האנושות.

כחלק מחזון הטכניון להירתם, לסייע ולהשפיע בסוגיות גלובליות ובסוגיות בריאותיות בפרט, תוכנן המרכז ל”התבגרות בריאה” – ה-iTechAge Center, כמרכז חקר עצמאי מולטי דיסציפלינרי.

בארוע השקה למרכז תיאר פרופ’ נעם זיו,  סגן המשנה הבכיר להנדסה ומדעי הרפואה וראש היוזמה לבריאות האדם בטכניון (THHI)  את גלגולו של המרכז מרגע תכנונו ועד הרגע בו החל לקרום עור וגידים. יוזמה זו התאפשרה, בין היתר, הודות למהלך רחב היקף בהובלתו של נשיא הטכניון, פרופ’ אורי סיון, לקידום מחקר שיתופי חוצה פקולטות.

במהלך הארוע פירט פרופ’ שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט , ממובילי הפרויקט, כיצד שילוב היתרונות האסטרטגיים הייחודיים של הטכניון: אוניברסיטה טכנולוגית עם פקולטה לרפואה, ניסיון במחקר שיתופי מולטי דיסציפלינרי, אגירת ידע מקצועי איכותי לצרכי ניתוח והסקה, איגוד חוקרים מתחומי הרפואה, המדע וההנדסה לסביבה מחקרית שיתופית עם מטרה קולקטיבית, מחויבות ותחושת שליחות יובילו את המרכז לפריצת דרך מחקרית. פריצת דרך אשר תשפיע על מקבלי ההחלטות ותגרום לשינוי בראייה רחבה לתחום ה”ההתבגרות הבריאה” ואף להאצת שינוי התרבות המחקרית הארגונית בטכניון.

בהמשך הארוע הוצגו ארבעת המרכיבים הסינרגטיים אשר במבט על מאפיינים את האמצעים להשגת מטרות המרכז:

1. הבניית המרכז ויציקת תוכן תוך מתן דגש על יצירת קהילת חוקרים, שיתופי פעולה ברמה האסטרטגית, איגום משאבים, שיתוף מאגרי ידע.
2. הקמת מאגר אנושי מייצג המתפרש על פני ספקטרום רחב של גילאים ובעל מאפייני שונות מוגברת המקיף כ-1,000 נדגמים בהתחלה וצפוי לגדול לכ-10,000. המאגר יכלול נתונים קליניים ודגימות ביולוגיות. הוא ישמש לצורכי מחקר ומעקב תקופתי לאורך שנים ויבחן סוגיות מגוונות בתחומי הבריאות, הרפואה וארח החיים.
3. המרכז למחקר רפואי – יצירת מרכז מאובזר בציוד טכנולוגי חדיש לצורכי מחקר אשר ירכז מאגרי מידע, תוצאות ניסויים ויהווה מקור אחד עבור הנגשת אינפורמציה והעברתה. המרכז ישמש כסביבת עבודה נוחה, פחות בירוקרטית ומותאמת עבור החוקרים אשר ייהנו גם משירותים לוגיסטיים ואדמיניסטרטיביים

4. תמות למחקר היבטים משפיעי התבגרות –   

א. פענוח מנגנוני ההזדקנות ברמת המולקולה התאית – בהובלת פרופ’ איילה שיבר ופרופ’ ארנון חן מהפקולטה לביולוגיה.

ב. חקר השינויים בהיבטים משפיעי זקנה במערכות גוף האדם (מערכת החיסון, המערכת ההורמונלית) בגילאים השונים ומעקב אחר השינויים        הנובעים מהתבגרות ווהזדקנות. השפעות על המח ועל שאר בריאות הגוף – בהובלת פרופ’ נגה רון הראל, פקולטה לביולוגיה, ופרופ’ שי         שן-אור, פקולטה לרפואה.

ג. חקר השפעות הזקנה על תפקודו של המח – בהובלת פרופ’ פיראס מואסי, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית, ופרופ’ בן אנגלהרד, פקולטה      לרפואה.

ד. יצירת מודל אינטגרטיבי למציאת השפעות מדדים מנבאים תוחלת חיים בהובלת פרופ’ יוני סביר, הפקולטה לרפואה.

ה. עיצוב, פיתוח ובחינת תרכובות מזון ותרופות לייעול תהליכי הזדקנות בריאים בהובלת פרופ’ אורי לזמס, הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון.

ו. פיתוח וחקר אמצעים ואביזרים לסיוע המוביליות בקרב בני הגיל המבוגר בהובלת פרופ’ אריאל פישר.

ז. חקר סוציאלי רוחבי על החשיבות להשתייך לקהילה, עבור האוכלוסייה הקשישה, כאמצעי לשמירה על בריאות נפשית ופיסית והאמצעים         ומציאת דירקטיבות מתאימות לייעול הסוגיה בהובלת פרופ’ מירב אהרון גוטמן, פקולטה לארכיטקטורה ותכנון ערים.

המרכז הוקם הודות למעורבותם ותמיכתם של המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופ’ עודד רבינוביץ’, והמשנה לנשיא למחקר פרופ’ נעם אדיר.

“הקונצרט החמישי בפקולטה להנדסת אוירונאוטיקה וחלל ענה על הציפיות הגבוהות.

הארוע השנתי הפך למסורת מגבשת בעל עיצוב ייחודי המזוהה עם הפקולטה.

לאורך שעה וחצי, בצהרי יום ד’, הפליאו בנגינתם, זה לצד זה, אנשי הפקולטה.

לקראת הארוע אף התגבשו הרכבים משולבים בהם חברו יחד ליצירת הרמוניה משותפת סטודנטים/סטודנטיות ובוגרים עם חברי הסגלים המ האקדמיים”.

קהל הפקולטה ליווה את האומנים בשירה וקולות רקע למוסיקה ישראלית, יוונית, מלודית, רוק, פופ וג’אז אשר נוצרו בעזרת סקסופון, פסנתר, חליל, גיטרות וכמובן גיטרת אויר.

את הועידה פתח נשיא הטכניון , פרופ’ אורי סיון, במחויבות של האקדמיה והחברה הישראלית לבצע אתחול מחדש לישראל ולהמשיך בפיתוח. הנשיא המשיך בהתייחסות אקטואלית להצעת החוק הקוראת להצר את חופש הביטוי באקדמיה.

“ההצעה מנסה להטיל על האקדמיה, ורק על האקדמיה, מגבלות לחופש הביטוי. זו פעם ראשונה שאני מכיר שיש במדינת ישראל ניסיון לבודד סקטור מסוים ולהצר את חופש הביטוי שלו מעבר לזה של כל האחרים, ולאכוף את זה לא דרך האמצעים המקובלים. זה מדרון מסוכן מאוד. חופש הביטוי באקדמיה הוא חשוב וקריטי לתפקוד שלה” נימק פרופ’ סיון את הסיכון בהצעת החוק”.

בהמשך דבריו הזכיר הנשיא את תפקידו החשוב של הטכניון בהמשך הכשרת 45% מכח האדם הטכנולוגי המקצועי לטובת המשק הישראלי למרות הקשיים הסביבתיים. וסיכם בכך שהוא מזהה שתי מגמות הפוכות המייחסות ל”בריחת מוחות” ולחזרה של חוקרים. האחת מגמת עזיבה לאור סיכונים וחרמות אקדמיים אשר בינתיים אינם מתממשים הודות לעבודה מאומצת ומשותפת של מוסדות האקדמיה הישראלית ואילו מגמה שניה של חוקרים יהודים הנמצאים בחו”ל ומבקשים בעת הזו לחזור לארץ לאור המצב המורכב במחוזותיהם.

אירועי השנה האחרונה הציבו אתגרים רבים לתעשיות הטכנולוגיה וההייטק בפרט בבחינת היקף ההשקעות, הביזור, התמיכה בסטארטאפים ובחברות, היצע המשרות ועוד.. . בכירי הענף ובהם פרופ’ אמנון שעשוע , נשיא ומנכ”ל מובילאיי, עמית קריג, סגן נשיא בכיר ב-NVIDIA, גיל שווייד, מייסד ומנכ”ל צ’ק פוינט הציגו תמונה עדכנית עגומה למדי עם נימה אופטימית לכך שהמשבר הינו בר חלוף. פרופ’ שעשוע טען כי “המדינה צריכה להתעשת ולחזור לעשות את הדברים הבסיסיים שכוללים ניהול תקין, ביטחון לאומי ואישי, אסטרטגיה כלכלית וחינוך מדעי טכנולוגי לכל האוכלוסיות. משם ההייטק כבר יסתדר לבד”. עמית קריג ציין חברת NVIDIA נהנית מחוסן וביקוש מוגבר למוצריה אשר חוזים לה צמיחה מואצת בעתיד הקרוב. גיל שווייד התייחס לפגיעה התדמיתית והמעמדית שספגה ישראל בעקבות המלחמה אך העריך כי עתיד ההייטק יציב ואיתן הודות לאיכות החברות וההון האנושי.

גם נציגי הטכניון אשר התארחו בפאנלים והתראיינו לכתבי ועורכי דה מרקר התייחסו מזוויתם לתחזיות ענף ההייטק, המצב העכשווי וההקשר האקדמי.

פרופ’ ליהי צלניק מנור, משנה לנשיא לחדשנות וקשרי תעשייה של הטכניון: “ישנם קשיים, ישנן יוזמות בתחום החדשנות שעוכבו איומים בחרם אקדמי אך אנו יודעים להתמודד עם הקשיים ולמצוא דרכים להתגבר. זה הנרטיב הישראלי. הטכניון עדיין מייצר בכל שנה בין 12-15 חברות חדשות ואפילו אקזיטים. הטכניון הוציא קול קורא לחוקרים מהעולם שרוצים להגיע לפה וכבר קבלנו עשרות פניות שמטופלות”.

בהיבט המחקרי התייחס ד”ר יניב רומנו, המרכז להנדסת מחשבים המשותף לפקולטות להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי ולפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב, לסוגיית האמינות המיוחסת לדיאגנוזות רפואיות של הבינה המלאכותית.

ד”ר רומנו תיאר מצב נפוץ בו לא ברור על מה מתבססת מערכת ה-AI בהגשת מסקנותיה לחיזוי או אבחון מצב רפואי. האם ניתן במצב זה לסמוך על המידע שהמערכת מספקת? לשם ייעול המערכת הציג ד”ר רומנו כיצד הוא וצוותו עמלים על בניית מודלים למידה למערכות בינה מלאכותית אשר יוכל לכמת את אמינות וודאות ההערכות מערכות ה-AI. לדוגמא, ניתן יהיה לקבוע מהי רמת דיוק האבחנה של חולה המאובחן על ידי סריקת MRI של בינה מלאכותית בחשד לסרטן או תרופה החשודה כלא יעילה. וזאת בניגוד לחוסר הבהירות הקיימת היום.

את הועידה פתח נשיא הטכניון , פרופ’ אורי סיון, במחויבות של האקדמיה והחברה הישראלית לבצע אתחול מחדש לישראל ולהמשיך בפיתוח. הנשיא המשיך בהתייחסות אקטואלית להצעת החוק הקוראת להצר את חופש הביטוי באקדמיה.

“ההצעה מנסה להטיל על האקדמיה, ורק על האקדמיה, מגבלות לחופש הביטוי. זו פעם ראשונה שאני מכיר שיש במדינת ישראל ניסיון לבודד סקטור מסוים ולהצר את חופש הביטוי שלו מעבר לזה של כל האחרים, ולאכוף את זה לא דרך האמצעים המקובלים. זה מדרון מסוכן מאוד. חופש הביטוי באקדמיה הוא חשוב וקריטי לתפקוד שלה” נימק פרופ’ סיון את הסיכון בהצעת החוק.

בהמשך דבריו הזכיר הנשיא את תפקידו החשוב של הטכניון בהמשך הכשרת 45% מכח האדם הטכנולוגי המקצועי לטובת המשק הישראלי למרות הקשיים הסביבתיים.  פרופ’ סיון סיכם בכך שהוא מזהה שתי מגמות הפוכות המייחסות ל”בריחת מוחות” ולחזרה של חוקרים. האחת מגמת עזיבה לאור סיכונים וחרמות אקדמיים אשר בינתיים אינם מתממשים הודות לעבודה מאומצת ומשותפת של מוסדות האקדמיה הישראלית ואילו מגמה שניה של חוקרים יהודים הנמצאים בחו”ל ומבקשים בעת הזו לחזור לארץ לאור המצב המורכב במחוזותיהם.

אירועי השנה האחרונה הציבו אתגרים רבים לתעשיות הטכנולוגיה וההייטק בפרט בבחינת היקף ההשקעות, הביזור, התמיכה בסטארטאפים ובחברות, היצע המשרות ועוד.. . בכירי הענף ובהם פרופ’ אמנון שעשוע , נשיא ומנכ”ל מובילאיי, עמית קריג, סגן נשיא בכיר ב-NVIDIA, גיל שווייד, מייסד ומנכ”ל צ’ק פוינט הציגו תמונה עדכנית עגומה למדי עם נימה אופטימית לכך שהמשבר הינו בר חלוף. פרופ’ שעשוע טען כי “המדינה צריכה להתעשת ולחזור לעשות את הדברים הבסיסיים שכוללים ניהול תקין, ביטחון לאומי ואישי, אסטרטגיה כלכלית וחינוך מדעי טכנולוגי לכל האוכלוסיות. משם ההייטק כבר יסתדר לבד”. עמית קריג ציין חברת NVIDIA נהנית מחוסן וביקוש מוגבר למוצריה אשר חוזים לה צמיחה מואצת בעתיד הקרוב. גיל שווייד התייחס לפגיעה התדמיתית והמעמדית שספגה ישראל בעקבות המלחמה אך העריך כי עתיד ההייטק יציב ואיתן הודות לאיכות החברות וההון האנושי.

גם נציגי הטכניון אשר התארחו בפאנלים והתראיינו לכתבי ועורכי דה מרקר התייחסו מזוויתם לתחזיות ענף ההייטק, המצב העכשווי וההקשר האקדמי.

פרופ’ ליהי צלניק מנור, משנה לנשיא לחדשנות וקשרי תעשייה של הטכניון: “ישנם קשיים, ישנן יוזמות בתחום החדשנות שעוכבו איומים בחרם אקדמי אך אנו יודעים להתמודד עם הקשיים ולמצוא דרכים להתגבר. זה הנרטיב הישראלי. הטכניון עדיין מייצר בכל שנה בין 12-15 חברות חדשות ואפילו אקזיטים. הטכניון הוציא קול קורא לחוקרים מהעולם שרוצים להגיע לפה וכבר קבלנו עשרות פניות שמטופלות”.

בהיבט המחקרי התייחס ד”ר יניב רומנו, המרכז להנדסת מחשבים המשותף לפקולטות להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי ולפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב, לסוגיית האמינות המיוחסת לדיאגנוזות רפואיות של הבינה המלאכותית.

ד”ר רומנו תיאר מצב נפוץ בו לא ברור על מה מתבססת מערכת ה-AI בהגשת מסקנותיה לחיזוי או אבחון מצב רפואי. האם ניתן במצב זה לסמוך על המידע שהמערכת מספקת? לשם ייעול המערכת הציג ד”ר רומנו כיצד הוא וצוותו עמלים על בניית מודלים למידה למערכות בינה מלאכותית אשר יוכל לכמת את אמינות וודאות ההערכות מערכות ה-AI. לדוגמא, ניתן יהיה לקבוע מהי רמת דיוק האבחנה של חולה המאובחן על ידי סריקת MRI של בינה מלאכותית בחשד לסרטן או תרופה החשודה כלא יעילה. וזאת בניגוד לחוסר הבהירות הקיימת היום.

האתר נועד לקדם שילוב נשים בהנדסה, טכנולוגיה ומדעים ולעודד נשים צעירות ללמוד תחומים אלה. הוא יכלול סרטונים, פורומים, מאמרים ומידע רב על כל שלבי הקריירה של נשים בתחומי המדע וההנדסה. ישולבו בו ראיונות מצולמים עם נשים מהנדסות ומומחיות בתחומי הטכנולוגיה השונים, הנמצאות בשלבים שונים במסלול הקריירה שלהן ועם בוגרות הטכניון שהשתלבו בתעשייה בתפקידי מפתח.

כן יהיה פורום נשים שיענה בזמן אמת על שאלות של הגולשות. הפורום יופעל במתכונת “ימי מרתון” במהלך השבוע שבו יחול יום האשה הבינלאומי ולאחר מכן ישמש כבסיס מידע לגולשות. בין המרואיינות – ד”ר יואל מארק, סמנכ”ל פיתוח ביאהו ישראל, מוניקה אייזינגר, מייסדת, נשיאה ומנכ”לית של חברת Mind CTI, ד”ר איילת פישמן מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, רות אלון ממיייסדי “נטויז’ן” ועוד.

בתמונה: אתר “נשים בהנדסה, בטכנולוגיה ובמדעים”. צילום – דוברות הטכניון

ארגון בוגרי הטכניון פתח במבצע “מחשב נייד לכל סטודנט”. המבצע הוא פרי יוזמתם של נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא ויו”ר ארגון הבוגרים, אייל קפלן.

“בעזרת בוגרינו, אנו מקווים שלא יהיה בטכניון סטודנט שבשל בעיות כלכליות לא יהיה לו מחשב נייד”, אמר פרופסור לביא. “היום המחשב הנייד הוא העט והמחברת של פעם. בתרומתם של בוגרי הטכניון הם יסייעו לסטודנטים הנזקקים ללמוד בתנאים שיביאו להצלחתם”.

בימים אלה מקבלים עשרות אלפי בוגרי הטכניון לביתם, בתוך עיתון “הטכניון”, שובר תרומה מיוחד.

“אנו מקווים לעזור לסטודנטיות ולסטודנטים הצעירים של הטכניון”, אמר יו”ר ארגון בוגרי הטכניון, אייל קפלן. “כאשר אנו למדנו בטכניון עוד לא היו מחשבים ניידים. היום אנחנו לא מבינים איך הסתדרנו בלעדיהם. אני קורא לחברותי ולחברי מארגון הבוגרים – לסייע לדור הבא של מהנדסים ומדענים”.

פרס הארווי היוקרתי הוענק אתמול בטכניון לפרופסור דיוויד באולקומב מאוניברסיטת קיימברידג’, אנגליה, ולפרופסור שיוג’י נקאמורה מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה, ארה”ב. עד כה זכו 13 חתני פרס הארווי בפרס נובל ובכללם שתי זוכות פרס נובל האחרונות – אליזבט בלברן (רפואה) ועדה יונת ממכון ויצמן (כימיה).

פרופסור באולקומב קיבל את הפרס “בהוקרה על תרומתו המכרעת בגילוי התפקיד המרכזי של מולקולות רנ”א קצרות בויסות של ביטוי גנים. במחקריו בצמחים גילה פרופסור באולקומב כי טרנסגנים ווירוסים מושתקים ברמת הרנ”א על ידי מולקולות רנ”א קצרות. עבודה חלוצית זאת הביאה לגילוי חשיבותן של מולקולות רנ”א קצרות באורגניזמים רבים, לרבות בני אדם, והובילה לזיהוי של בסיס משותף לפעילותן.

לעבודתו של פרופסור באולקומב הייתה השפעה עצומה על המחקר הבסיסי במדעי החיים, וכן על החקלאות והביוטכנולוגיה, שבה משמשות מולקולות רנ”א קצרות ככלים לפיתוח גידולים-חקלאיים עמידים לוירוסים, לאיבחון ולטיפול במחלות קשות כמו סרטן, זיהום נגיפי, ומחלות ניוון עצביות”.

פרופסור נקאמורה קיבל את הפרס “בהוקרה על תרומתו המכרעת לפיתוח מקורות אור המבוססים על מוליכים למחצה מסוג III-V והכוללים חנקן. פרופסור נאקאמורה פרץ דרך במחקרים שהובילו ללייזר מוליך למחצה הפולט אור כחול אשר מאפשר הגדלה משמעותית של מערכות אכסון אופטי. מחקריו על דיודות פולטות אור כחול (BLUE LED) הובילו לפתוח דיודות פולטות אור לבן (WHITE LIGHT LED) שמוליכות למהפכה בשיטות הארה. הדיודות שפולטות אור לבן מחליפות שיטות הארה מקובלות מכיוון שהן יעילות בהרבה ממנורות ליבון ומבטיחות חסכון עצום בצריכת אנרגיה”.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר בטקס החגיגי כי “המדע ממציא את עצמו מחדש מידי יום, ולשני הזוכים יש חלק במהפכה הזו”.

פרופסור באולקומב הודה נרגשות על קבלת הפרס ואמר לקול צחוקו של הקהל: “אני מקווה שזכייתי בפרס החשוב הזה תהווה השראה למדענים צעירים, אשר יגידו לעצמם: אם פרופסור באולקומב יכול, גם אנחנו יכולים”.

פרופסור נקאמורה אמר כי הוא מקווה שפיתוחיו יסייעו בחיסכון ניכר בחשמל ובצמצום ההתחממות הגלובאלית. הוא הוסיף בחיוך: “כשתומס אדיסון גילה את החשמל, המצאתו לא יצרה כל תביעה משפטית. הגילוי שלי כבר גרר חמש תביעות משפטיות”.

פרס הארווי ניתן לראשונה בשנת 1972, מהקרן שהוקמה על ידי ליאו מ. הארווי ז”ל מלוס אנג’לס, על מנת להכיר בתרומות גדולות לקידום האנושות בתחומי המדע והטכנולוגיה, בריאות האדם וקידום השלום במזה”ת. מפירותיה מוענקים כל שנה פרסים בשווי 75,000$ לכל זוכה.

בין זוכי פרס הארווי היוקרתי מדענים מארה”ב, בריטניה, רוסיה, שוודיה, צרפת, וישראל, ביניהם זוכה פרס נובל מיכאיל גורבצ’וב, מנהיג בריה”מ לשעבר, לו הוענק הפרס בגין פעילותו לצמצום מתחים אזוריים; פרופסור ברט סאקמן שזכה בפרס נובל ברפואה, פרופסור פייר ג’יל דן-ג’ן, אשר זכה בפרס נובל בפיסיקה, פרופסור’ אדוארד טלר עבור תגליותיו בפיסיקת מצב מוצק, אטומית וגרעינית ופרופסור ויליאם ג’. קופף על המצאת הכלייה המלאכותית.

הצעות למועמדויות לפרס הארווי מתקבלות ממדענים מובילים ואישים בישראל ובעולם. חתני הפרס נבחרים על יד וועדת פרס הארווי בתהליך קפדני, בטכניון.

בתמונה: הזוכים (משמאל) מקבלים את פרס הארווי. צילום – שלמה שוהם, דוברות הטכניון

הצלחה נוספת לפרוייקט “טכניון לחיים”
“גלילאו” האירופי השקיע כמיליון וחצי שקל במיזם פיתוח של שעון אטומי

המשתתפים בפרוייקט של ארגון בוגרי הטכניון מקבלים הדרכה וייעוץ מבוגרי טכניון מנוסים

הטכנולוגיה החדשנית של 4DIMENSION מתבססת על נעילת תדר אות שעון לרזוננס אטומי בחומר מוצק, באופן דומה לזה המתבצע בשעון אטומי מבוסס גז. השימוש בחומר מוצק, מוריד את דיוק התדר של השעון ביחס לזה של שעון אטומי מבוסס גז אך מאפשר, מאידך, להוזיל את המחיר, להקטין את הגודל ולהוריד את צריכת ההספק באופן דרמטי. השעון אותו מפתחת 4DIMENSION יחליף את שעוני הקוורץ המדויקים. הפיתוח מאפשר לקבל שעון מדויק יותר, קטן יותר, זול יותר וירוק יותר (צריכת ההספק שלו נמוכה ביותר) ביחס לשעוני הקוורץ המדויקים. “החזון שלנו הוא שבכל GPS וטלפון סלולארי יותקן השעון שלנו שיאפשר שיפור משמעותי בביצועים”, אומר ד”ר להב גן, מנכ”ל החברה.

חברת 4D זכתה באחרונה במקום הראשון מבין המתחרים מישראל ובמקום השישי באירופה בתחרות ה-European Satellite Navigation. תחרות המיזמים של פרויקט ה-GPS האירופאי GALILEO, נערכת מדי שנה במינכן שבגרמניה. לתחרות היוקרתית מוזמנים בכירים מקשת רחבה של חברות ופרויקטים אירופאים. צוות החברה שנסע לתחרות זכה גם לחשיפה גדולה מול בכירי התעשייה הגרמנית.

בעקבות הזכייה בתחרות קיבלה החברה מענק כספי של כ-מיליון וחצי ש”ח מפרויקט GALILEO. עד היום פעלה D4 במימון עצמי והקימה מעבדה פיזיקאלית מתקדמת ביותר. המענק בו זכתה יאפשר לחברה לפתח את המוצר הראשון עד תחילת השנה הבאה.
במסגרת פרוייקט “טכניון לחיים” של ארגון בוגרי הטכניון, שהוקם בתרומתה של משפחת אגסי, מקבלים יזמים, סטודנטים בטכניון, ליווי, הדרכה וייעוץ מבוגרי טכניון מנוסים.

פרוייקט “טכניון לחיים” מנוהל בידי שירה צלנר ופועל בשיתוף עם מרכז ברוניצקי ליזמות בטכניון, בראשות פרופסור עוזי דה האן. הוא מקדם יזמים – סטודנטים בטכניון, באמצעות “מנטורים”, בוגרי טכניון מנוסים.

בתמונה: ד”ר להב גן. צילום – אור פלג, דוברות הטכניון