מחבר: EladAdmin

דינמו ירוק – ניצול הפרש פוטנציאל בזרימת מים;

צג אנרגטי – הצגת נתוני התייעלות אנרגטית;

מכון כושר – ניצול אנרגיה מפעילות כושר.

אלה שלוש ההצעות הזוכות בתחרות ראשונה מסוגה שערך הטכניון בנושא התייעלות אנרגטית. עשרות הצעות הוגשו לחבר השופטים בראשות נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא ובהשתתפות חוקרי הטכניון ונציג חברת החשמל. מתוך 13 ההצעות שעלו לגמר, נבחרו שלש ההצעות הזוכות.

דינמו ירוק – הצעתו של הסטודנט פיליפ אוחמן, מהפקולטה להנדסת מכונות, זכתה במקום הראשון. הוא הציע לנצל את עודפי הלחץ בצינורות המים בטכניון, בהם יש לחץ חזק הנובע ממיקומו של המוסד במורדות הכרמל. “על ידי מתקן פשוט, מעין טורבינה החודרת לצינור ומסובבת דינמו, באמצעותו ניתן לייצר אנרגיה”, הסביר. “בגלל המדרון התלול עליו שוכן הטכניון, יש כאן שימוש נרחב במפחיתי לחץ ולדעתי ניתן לנצל לחץ זה להפקת אנרגיה”.

נועם ברקוביץ’, מאגף מיחשוב ומערכות מידע בטכניון, זכה במקום השני. הוא הציע לפזר ברחבי הקמפוס “צגים אנרגטיים” המציגים  מידע על צריכת האנרגיה בכל בנין ובנין ויעבירו אותו לצגים גדולים אשר יראו את הצריכה בזמן אמת ואף יתריעו על צריכת יתר.

דורון לאור, סטודנט בפקולטה להנדסת מכונות, זכה במקום השלישי. הוא הציע לשלב בין הוצאת האנרגיה של המשתמשים בחדר הכושר בטכניון לבין הפקת אנרגיה. “אנשים במכון הכושר שורפים קלוריות אך ניתן לנצל את פעילותם להפקת אנרגיה”, אמר. “למשל, כל הרצים או הצועדים על המתקנים השונים, יכולים להפיק אנרגיה בפעילות זו ולהפעיל באמצעותה את המזגנים”.

איציק רומנו, מהנדס החשמל של הטכניון, אמר כי עשר יחידות במוסד כבר הצליחו לחסוך בארבע השנים האחרונות אנרגיה בעלות העולה על חמישה  מיליון שקלים ופקולטות נוספות עומדות להצטרף לפרויקט הטכניוני ולחסכון באנרגיה. “התחרות שערכנו היא צעד נוסף במאמצינו לחסוך ולהגביר את תודעת החיסכון”, הדגיש.

התחרות נערכה בשיתוף עם  טל גולדרט וצוות “קמפוס ירוק” בטכניון, מוסד שמואל נאמן וחברת החשמל.

המשנה לנשיא ומנכ”לית הטכניון, ד”ר אביטל שטיין, שהעניקה את הפרסים לשלושת הזוכים, אמרה כי לא בכדי נודע הטכניון ברחבי העולם ביצירתיות של הסטודנטים שלו ושל בוגריו, וההצעות הזוכות הן עוד הוכחה לכך.

בתמונה: שלושת הזוכים (יושבים, מימין לשמאל): נועם ברקוביץ’, פיליפ אוחמן ודורון לאור. עומדים (מימין לשמאל): טל גולדרט (רכזת “קמפוס ירוק”), ד”ר אביטל שטיין, איציק רומנו ובני כהן, ראש המחלקה לייעול הצריכה בחברת החשמל. צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון

 

 

 

בהמשך לביקורים מרגשים של חברי סגל אקדמי מאוניברסיטאות UCLA ואוניברסיטת ייל הגיעה לקמפוס, משלחת חוקרים בכירים ממקצועות הפיסיקה, הנדסה, כימיה, ביולוגיה, מדע המדינה, מדעי החברה, מדעי המחשב, חינוך ומשפט במטרה להביע תמיכה באקדמיה הישראלית ולבסס שיתופי פעולה מחקריים.

בפגישה עם נשיא הטכניון, פרופ’, אורי סיון, וסגן נשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, פרופ’ וויין קפלן, קבלה המשלחת סקירה מקיפה אודות נקיטת הצעדים האקטיביים המיידיים אשר בוצעו הטכניון עוד ב-7.10, עם היודע היקף הארוע.

הנשיא תיאר כיצד הוסב הטכניון למרכז לוגיסטי להעברת ציוד צבאי ומזון להיכן שנדרש. הוסבר כיצד נרתם הטכניון לסייע בקליטת מאות משפחות מפונים מהדרום ומהצפון לשיכון, עוד באותה השבת, במעונות הפנויים בקמפוס. כל זאת תוך כדי היערכות מגונית מוגברת לאפשרות של אסקלציה מהצפון.

במהלך הפגישה הדגיש פרופ’ סיון את שותפות בית הטכניון במיזמי התנדבות, בסיוע אזרחי, בהתגייסות לכוחות המילואים, באבדות בנפש, בפצועים במערכה והקשר עם חברי משפחת הטכניון שהפכו גם לחלק ממשפחות החטופים.

לאורך הלחימה, אמר הנשיא, נשמר קשר עם הסטודנטים והקהילה.

“שמשנו לעוגן חברתי. אנשי הטכניון עבדו, התנדבו ונרתמו מתוך לכידות ודאגה לשמירה על משפחת הטכניון, לכוחות הבטחון ולכל מי שחייו נעצרו בשבעה באוקטובר. זה היה מעורר השראה.”, קבע פרופ’ סיוון.

חברי המשלחת, כמו גם המשלחות שקדמו לה, נחשפו לפעולות הסיוע וההתאמות אשר נועדו להקל על 3,500 משרתי המילואים מבית הטכניון, מרגע חזרתם לקמפוס. פעולות מיטיבות ובהן: דחיית פתיחת השנה האקדמית, סיוע כלכלי, סיוע אקדמי, תמיכה נפשית/רגשית, סדנאות, קורסי הכנה, ייעוץ, הקלות ברישום ועוד פעולות רבות.

בשיח פתוח שנערך במהלך הפגישה הצהירו חברי המשלחת על עמידתם האיתנה לצד האקדמיה הישראלית ותארו את המתח, המאופיין בגלי אנטישמיות בקמפוסים בארצות הברית, בעקבות הלחימה. תיאור העובר כחוט מקשר בין יתר המשלחות מהשבועות האחרונים.

חברי המשלחת תארו כיצד הם נערכו מבחינה הסברתית לייצג את המדינה והציעו כי יותר חוקרים ישראלים יגיעו לקמפוסים בארצות הברית בתמיכת הקהילות האקדמאיים היהודים והישראלים וכחיזוק להם. לשאלות חברי המשלחת, כיצד הם יכולים לסייע לאקדמיה הישראלית בכלל ובהיבט ההסברתי בפרט, ענה הנשיא כי שיתופי פעולה מחקריים בין האוניברסיטאות חשובים מאי פעם הן כתמיכה בחוקרים ובמחקר והן כתמיכה באקדמיה הישראלית. בהיבט ההסברתי יקרא פרופ’ סיון למקביליו, נשיאי האוניברסיטאות בארצות הברית, לצאת בהצהרות פומביות נחרצות יותר התומכות בין השאר בשיתופי הפעולה מחקריים.

חברי המשלחת סיימו את ביקורם בפגישות עם מקביליהם בטכניון וסיור בקמפוס.

 

מקהלת הטכניון בליווי אינסטרומנטלי ובניהולו של לאונטי וולף אירחה ב-28.3 את המצו סופרן טינה איב לקונצרט מקהלה סיום סמסטר חגיגי, המבוסס על המחזמר הידוע  – שיער.

במהלך הקונצרט הצטרף הקהל הרב באולם צ’רצ’יל לקולות עשרות חברי המקהלה בשירה קצבית והפך את הארוע הצבעוני, לאינטראקטיבי.

 

ההפנינג הווקאלי מצטרף לשורה של ארועים מוסיקליים מוצלחים שנערכו השנה במחלקה ומונגשים לקהל רחב.

בארוע הבא בסדרה המוסיקלית של המחלקה תופיע התזמורת הסימפונית ותזמורת הנשיפה בטכניון, בניהולו ובניצוחו של דוד סופר, בקטעים מאת סן סנס ומנדלסון. הארוע יתקיים באולם צ’רצ’יל,

בתאריך ה-7.4 בשעה 19:30.

לפרטים נוספים והזמנת כרטיסי  ניתן  ללחוץ כאן

ספריו של סול זינגר מציגים כיצד מדינה קטנה המאופיינת בשונות במרקם החברתי ומתמודדת עם אתגרים ביטחוניים מצליחה להגיעה להישגים בינלאומיים בתחומים רבים.

בביקורו בטכניון נפגש הפובליציסט והסופר המוערך עם חברי הנהלה, סטודנטים וחבריי סגל אקדמי במטרה לקבל תובנות מעמיקות על זהותו, מהותו והפיכתו של הטכניון למוסד אקדמי מוביל ומשפיע, לקראת מסע הרצאות אותו הוא מתעד לקיים בארצות הברית.

בפגישתו עם המשנה לנשיא לחדשנות וקשרי תעשייה, פרופ’ ליהי-צלניק מנור, ומנהלת יחידת המסחור של הטכניון (T3), רונה סמלר, נידונו שיתופי פעולה עם התעשייה בתחומי מיזמי חדשנות אקטואליים והאופנים בהם הטכניון מסייע לסגל אקדמי חוקר לפתח מוצר/טכנולוגיה/תוצר מחקרי משלב המעבדה לשלב השימוש היישומי.   

בפגישתו עם סגן הנשיא לקשרי ציבור ופיתוח משאבים, פרופ’ וויין קפלן, ביקש לדעת זינגר כיצד מצליחים באקדמיה הישראלית להתמודד עם תקציב מחקר ופיתוח זעום, בהשוואה לאוניברסיטאות הגדולות בארצות הברית.

פרופ’ קפלן הציג את ההישגים המדעים והטכנולוגיים אותם קידם הטכניון והדגיש את הפן היישומי המחקרי הממוקד לצד שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות בינלאומיות כולל הקמת חזיתות מחקר משותפות מקרב מכונים ועמותות  למען יצירת סינרגיה הגורמת לכך שישראל מובילה ביחס של תפוקות לדולר בפיתוח ומחקר.

מר זינגר ציין כי לאקדמיה הישראלית תרומה משמעותית לפיתוחה ושגשוגה של מדינת ישראל וכעת זוהי שעת כושר עבור אותה אקדמיה להגדיל את תקציבי המחקר והפיתוח. הוא סיים את סבב פגישותיו עם פרופ’ אבנר רוטשילד, הפקולטה למדע והנדסה של חומרים, הדיקן פרופ’ אלון וולף ופרופ’ מורן ברקוביץ’, פקולטה להנדסת מכונות ופרופ’ יוסי אברון,  ראש מרכז הקוונטים, בסיור במעבדות נבחרות, בלב הקמפוס ובמרכז המבקרים המחודש.

המתעניינים והמתעניינות, שהגיעו גם דרך הרכבלית והסעות ייעודיות, נקלטו במתחם קבלת פנים שכלל עמדות מידע וייעוץ. בין עמדות הייעוץ הייתה גם עמדה שנתנה מענה וליווי אישי למאות אנשי מילואים שהגיעו ליום הפתוח.

נרשמו עומסים כבדים באתר ההרשמה שהיה ערוך לכניסת מאות נרשמים במקביל.

המשתתפים והמשתתפות ביום הפתוח נהנו מהאווירה הסטודנטיאלית דרך פינות מרגוע, מתחמי הסעדה, סיורים בפקולטות ומפגש עם סטודנטים, בוגרים וחברי סגל אקדמי. המתעניינים והמתעניינות, אשר ביקרו ביום הפתוח לתואר ראשון, נחשפו למידע מקיף על חיי החברה בקמפוס, כולל מגוון פתרונות דיור ל-5000 סטודנטים, מרכז ספורט אולימפי, מלגות, הטבות, התאמות אקדמיות, פעילויות רווחה, ומגוון עצום של פעילויות לסטודנטים.

אחד מרגעי השיא של היום היו הסיורים בפקולטות השונות להנדסה, מדע, רפואה, חינוך וארכיטקטורה ובינוי ערים. בפקולטות ראו המשתתפים והמשתתפות את כיתות הלימוד, מתחמי הלמידה המתקדמים, מרכזי המחקר והמעבדות. בנוסף, נחשפו המועמדים והמועמדות גם לתחומי המחקר והלימוד ונפגשו עם סטודנטים וסגל אקדמי כדי לקבל מידע ומענה לשאלות ותהיות.

במסגרת היום הפתוח התקיים פאנל בוגרים בסימן ‘הטכניון נתן לי יותר’, בו סיפקו המשתתפים השראה על נתיבי קריירה עתידיים וסיפרו כיצד רכשו בטכניון מיומנויות בינאישיות ויכולות שהובילו אותם להצלחה – חינוך להישגיות, התמדה, התגברות על קשיים ועמידה באתגרים. המשתתפים בפאנל היו רינת חדשי – מהנדסת תוכנה בכירה בחברת אנבידיה (Nvidia), אלון קרמר – מנכ”ל מועדון הפועל ירושלים בכדורסל, ד”ר ענבל צפיר לביא  – מנכ”לית ומייסדת שותפה בחברת נביאה ביו (Nevia Bio)  המפתחת בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן השחלות, עידן חלפון – מומחה בתחום הדאטה ו AI -בחברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות, ומנטור בתוכנית המנטורים של הטכניון ורוית אבל – דוקטורנטית ביחידה לננו מדעים וננו טכנולוגיה בטכניון, זוכת תחרות היזמות – ביזטק 2021.

הטכניון מברך את המועמדים והמועמדות שהגיעו ליום הפתוח ומקווה לראותם בשערי הקמפוס בתחילת שנת הלימודים תשפ”ה.

 

במשך שלושה ימים התארחו חברי המשלחת בחיפה, סיירו בעיר ובטכניון והיו עדים  להיענות הציבורית בעקבות ארועי חרבות ברזל והמוכנות לקיום שגרת חירום. מיקוד המשלחת בביקור זה היה להבין לעומק את ארועי ה-7 באוקטובר כמו גם השלכותיהם על החברה הישראלית בכלל ובית הטכניון בפרט. “זהו ביקור חשוב מאוד עבורנו. באנו להגיד שאנחנו תומכים בכם, היום, בעבר ולתמיד”, הצהירו החברים המשלחת.

במהלך ביקורם סיירו חברי המשלחת במבנה בית החולים התת קרקעי ברמב”ם ובפקולטה לרפואה על שם רות וברוס רפפורט הסמוכה לו, בפקולטה לאווירונאוטיקה וחלל, ברפא”ל ואתרים נוספים.

חברי המשלחת קיבלו סקירה מקיפה מחברי הנהלה, דיקנים ובעלי תפקידים אודות הדרכים בהם נרתם בית הטכניון למיזמי התנדבות עבור הקהילה והצבא. הוצגו ההטבות, ההקלות, ההתאמות והסיוע הכלכלי, החברתי והרגשי חסר התקדים הניתן בטכניון עבור כל סטודנט וסטודנטית ולמשרתי המילואים בפרט.

במהלך שהותם בטכניון נפגשו חברי המשלחת עם סטודנטים וסטודנטיות, חברי וחברות סגל אשר שרתו במילואים. חברי המשלחת ציינו את הפגישות הישירות, והבלתי אמצעיות, עם נציגיהם  של יותר מ-3,500 מאנשי בית הטכניון אשר גויסו למאמץ המלחמתי, כאירועי השיא של ביקורם.

 

“מודים לחברי המשלחת על התמיכה והחיזוק”

הסטודנטים וחברי הסגל איתם נפגשו חברי המשלחת תיארו בצורה מוחשית כיצד חוו את ארועי תאריך 7.10:

אהרון ג’וסט, בן ה-25 מהפקולטה להנדסת מכונות, סיפר כי באותה שבת שהה עם משפחתו בתל אביב. מיד בהיוודע היקף הארוע מיהר להתארגן וחבר ליחידת המודיעין החיונית בה הוא משרת וסייע בהעברת מידע אקוטי ללוחמים בשטח. אהרון שירת 95 ימים.

עלמה ינאי בת ה-27 מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון ביקרה את חברתה בקיבוץ בדרום, בזמן שהופתעה על ידי רעש האזעקות ומטחי הטילים. עלמה שרדה את הפרעות בקיבוץ ונשארה לסייע בחלוקת מזון ומים לתושבים. דבריה אודות התחושות הקשות שמילאו אותה, אובדן חבר קרוב ועל הרצון לתרום ולקחת חלק רגשו את הנוכחים. עלמה וארוסה התגייסו למילואים ושרתו בנפרד יותר מ-90 ימים ברצף עד לאיחוד האמוציונלי.

ארי ברמן, בן ה-25 הלומד בפקולטה להנדסת מכונות יליד ארצות הברית, ביקר ב-7.10 אצל הוריו בקליפורניה. בתור שומר שבת, שמע על הארוע לראשונה בשיחות בבית כנסת. הוא מיד ביטל את המשך חופשתו וחזר לישראל בהקדם האפשרי לשרת קרוב לחמישה חודשים הוא משרת כלוחם המאבטח את הגבול הצפוני.

מורן מרביד בן ה-27, הלומד בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, היה אצל הוריו בקיבוץ עין השלושה שבעוטף. מורן תיאר באופן מצמרר כיצד התבצר עם הוריו בממ”ד במשך כשתי יממות שאחריהן גויס מייד למילואים.

ניצן חי, גם היא סטודנטית בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, שהתה בביתו של הארוס שלה בקרית גת, לא רחוק מהעוטף. היא גויסה מייד למילואים, וארוסה חזר לבסיס שבו הוא משרת כקצין. הם התעקשו שלא לדחות את חתונתם, שנקבעה ל-12 בנובמבר, והחתונה התקיימה במועד המתוכנן.

ד”ר אסף זינגר, חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית ששירת בדרום ניצל את ההזדמנות להודות לחברי המשלחת בשם הכלל על התמיכה והחיזוק בתקופה המאתגרת: “בשם כולנו אני רוצה להודות לכם. אני כל כך שמח על החיבוק החם, הסולידריות וההזדהות שלכם שהורגשו מיומה הראשון של המלחמה. אני גאה להיות חלק ממוסד אוניברסיטאי המטפל בצורה המיטבית בכל סטודנט וסטודנטית. התמיכה האוהדת המתמשכת שלכם לאורך הלחימה מחזקת את כולנו”.

ד”ר זינגר סיפר על הקשרים החבריים שנוצרו לאורך השנים עם נשיא אגודת ידידי הטכניון ארצות הברית, מארק גיינס, ועם סקוט לימאסטר, יו”ר חבר הנאמנים, לשעבר נשיא אגודת הטכניון בארצות הברית.

ד”ר זינגר: “לאחר פגישתנו הראשונה ב-2014, כחלק מהפעילות שלי בטכניון יצא לי לא פעם להפגש עם מארק גיינס, וסקוט לימסטר יו”ר חבר נאמני אגודת הידידים של הטכניון בארצות הברית, בארועים בארץ ובכנסים בינלאומיים.

תמיד שמחנו להיפגש ולשתף בחוויות. מתחילת המלחמה הינו בקשר הדוק. הרגשתי את דאגתם הכנה וההתעניינות על בסיס התקשרות שבועית.

תוך כדי המילואים הם ביקשו שאשמור על עצמי התעניינו כיצד יוכלו לסייע לסטודנטים שלנו וגם לאחר שחרורי הם דאגו לשלומי. אני שמח על ההזדמנות לפגוש אותם שוב ולהודות להם מעומק ליבי על תמיכתם ותרומתם החשובה לטכניון בפרט ולמדינת ישראל בכלל”.

 

“זו הייתה חוויה חינוכית אמוציונלית ומעצבת”

בסיום הביקור חלקו חברי המשלחת רשמים מתקופת שהותם בישראל.

מארק גיינס: “זו הייתה חוויה חינוכית רגשית ומעצבת. במיוחד רגשו אותי דברי הסטודנטים שפגשתי, ההיכרות איתם והשמיעה בקשר בלתי אמצעי את סיפורי ההקרבה, הגבורה והתושייה.

התפעלתי ממכלול הדברים שהטכניון עשה ועושה עבור הסטודנטים בשביל להקל עליהם את החזרה לספסל הלימודים. התמיכה והסיוע במישור האקדמי, הכלכלי, והסיוע הרגשי הם חשובים ביותר”.

סקוט לימסטר: “עברו יותר מ-20 שנים מאז בקרתי בטכניון בפעם הראשונה. אני עדיין זוכר היטב את הביקור הזה. התאהבתי מיד בסביבה, באווירה,

בנוף, באנשים ובמה ובמצוינות שהטכניון הפך להיות מזוהה. עם השנים התרשמתי מאוד מהפיתוח של הטכניון ושמחתי להיות שותף ולמלא מספר תפקידים ביניהם נשיא האגודה האמריקנית וכעת יו”ר חבר הנאמנים.

בקרתי פעמים רבות בטכניון כולל ב-2014 בעקבות צוק איתן. הביקור הנוכחי הוא שונה, עבורי. הוא מהחשובים ביותר במהותו.

ריגש אותי מאוד לשמוע, לראות ולפגוש את הסטודנטים וחברי הסגל. קבלתי את התחושה שבטכניון ובכל המדינה יש סנטימנט של לכידות.

הרשים אותי מאוד להיווכח ולשמוע על כל הפעולות שהטכניון עושה למען הסטודנטים היקרים: החל ממלגות והקלות פיננסיות, מתן שעורי עזר, סדנאות וכלה במתן שירותי ייעוץ התאמות אקדמיות ובאופן כללי הליכה לקראת הסטודנט בכל מה שאפשר.

הייתה לי דאגה רבה לסטודנטים ולחברי הסגל שחלקם אני מכיר באופן אישי דוגמת ד”ר אסף זינגר, ששמחתי לפגוש גם בביקור הנוכחי”.

החברים הנוספים במשלחת כוללים את:

סטיב ברגר: נציג חבר נאמני אגודת ידידי הטכניון, לשעבר נשיא האגודה.

סטיבן פולד: עומד בראש מערך שיווקי בחברת סוני בארצות הברית.

טרי גרדנר: מהנדס מחקר ויועץ, סגן מנהל סניף האגודה ביוסטון, טקסס. לשעבר חבר
קיבוץ, עובד בתעשיות האוויריות בישראל ומרצה בטכניון.

דייויד קאופמן: מנהל סניף סן פרנסיסקו של האגודה. עומד בראש מערך האסטרטגיה
הגלובלית בפירמת ניקסון פיבודי.

מייקל מילר: מנהל מידע ראשי בחברת “האחים זיף השקעות”.

אירמה שארישון: מנהלת תוכניות באגודה.

מארק וקסמן לנץ – מנכ”ל חברי אגודת הטכניון בארצות הברית סיכם את הביקור:

“חברי המשלחת הם תומכים נלהבים של מדינת ישראל. היה רצון עז להגיע לביקור הזדהות וסולידריות, לתרום ולהירתם. אני מכיר היטב את ישראל ומרבה לבקר בה. הפעם מה שהרשים אותי במיוחד היה החוסן והרוח של האנשים. ההתגייסות והנכונות להקריב חוצה את שכבות ומעמדות האוכלוסייה. נמשיך לבקר לתמוך ולסייע ליקראל ולטכניון ככל שנוכל”.

 

כנס מדעי – הנדסי בנושא אמוניה יתקיים בתאריכים 16-15 בנובמבר, ביוזמת הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון, ויכלול מיצג תלת-ממדי של מפעל לייצור אמוניה

בתאריכים 16-15 בנובמבר יתקיים בטכניון כנס בנושא “אמוניה בעבר, בהווה ובעתיד”. בכנס ידונו מומחים בעלי שם מכל העולם בסוגיות שונות ובהן בטיחות והערכת סיכונים, הסעת אמוניה באטמוספירה, ייצור אמוניה והשוק העולמי. הכנס יכלול מיצג תלת-ממדי וירטואלי של מפעל לייצור אמוניה, שפותח על ידי חברת לינדה הגרמנית.
אמוניה היא משאב חיוני לחקלאות, שכן היא הפלטפורמה המביאה אל הצמח את החנקן החיוני לו. למעשה, החקלאות המודרנית לא היתה אפשרית ללא האמוניה, המגדילה את היבול החקלאי במאות אחוזים. רוב האמוניה המיוצרת כיום – כ-90% ממנה – משמשת לדישון חקלאי.
הכנס, שיתייחס לאמוניה מהיבטים שונים, רלוונטי מאוד לסוגייה המעסיקה את השיח הציבורי בישראל: מיכל האמוניה וחלופותיו.
חמישה מומחים בינלאומיים יציגו מידע עדכני בכמה היבטים שונים הנוגעים לאמוניה:

• פרופ’ תומס ספייסר, ראש מרכז המחקר לסיכונים כימיים באוניברסיטת ארקנסו על אחסון בטוח של אמוניה
• נורמן אולסון, מנהל המרכז לאנרגיה באיווה (IEC) על שימוש יעיל באמוניה להנעה, לדישון ולאחסון אנרגיה
• פרופ’ בלן קרטיקיאן מאוניברסיטת מדרס בהודו על ייצור, אחסון ושינוע אמוניה
• רוברט טיקובסקי מחברת לינדה הגרמנית על תכנון נכון ויעיל של מפעלי אמוניה

 

את הכנס מארגנים פרופ’ גדעון גרדר, דיקן הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון, וחבר הסגל פרופ’ דני לוין.

 

לתכנית הכנס המלאה לחצו כאן

 

כמדי שנה אירח הטכניון את ילדי העובדים, אשר הגיעו למצוות, ליום בלתי שגרתי בקמפוס בליווי הוריהם.

לאורך היום סיירו המשתתפים במרכז לחינוך אקדמי, נהנו ממשחקים, חדרי בריחה, חידונים, תחרויות, ועוד הפעלות מגבשות ברוח לעידוד החשיבה המחקרית הטכניונית.

במהלך היום אף ביקרו הילדים והוריהם בתשע מעבדות המרכז וקיבלו הצצה והסבר לפעילות השוטפת המתבצעת במרכז.

ראשת המרכז האקדמי, הפרופ’ טלי טל, וסמנכ”ל משאבי אנוש, מר אריאל חזן, בירכו את הילדים והילדות והביעו תקווה לפגוש אותם בעתיד כסטודנטים מן המניין.

ההפנינג המלבב, שנערך בהפקת מדור רווחה במשאבי אנוש, הסתיים בחלוקת מתנות אישיות ומופע משעשע של אומן חושים.

 

 

כמדי שנה אירח הטכניון את ילדי העובדים, אשר הגיעו למצוות, ליום בלתי שגרתי בקמפוס בליווי הוריהם.

לאורך היום סיירו המשתתפים במרכז לחינוך אקדמי, נהנו ממשחקים, חדרי בריחה, חידונים, תחרויות, ועוד הפעלות מגבשות ברוח לעידוד החשיבה המחקרית הטכניונית.

במהלך היום אף ביקרו הילדים והוריהם בתשע מעבדות המרכז וקיבלו הצצה והסבר לפעילות השוטפת המתבצעת במרכז.

ראשת המרכז האקדמי, הפרופ’ טלי טל, וסמנכ”ל משאבי אנוש, מר אריאל חזן, בירכו את הילדים והילדות והביעו תקווה לפגוש אותם בעתיד כסטודנטים מן המניין.

ההפנינג המלבב, שנערך בהפקת מדור רווחה במשאבי אנוש, הסתיים בחלוקת מתנות אישיות ומופע משעשע של אומן חושים.