מחבר: EladAdmin

דינמו ירוק – ניצול הפרש פוטנציאל בזרימת מים;

צג אנרגטי – הצגת נתוני התייעלות אנרגטית;

מכון כושר – ניצול אנרגיה מפעילות כושר.

אלה שלוש ההצעות הזוכות בתחרות ראשונה מסוגה שערך הטכניון בנושא התייעלות אנרגטית. עשרות הצעות הוגשו לחבר השופטים בראשות נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא ובהשתתפות חוקרי הטכניון ונציג חברת החשמל. מתוך 13 ההצעות שעלו לגמר, נבחרו שלש ההצעות הזוכות.

דינמו ירוק – הצעתו של הסטודנט פיליפ אוחמן, מהפקולטה להנדסת מכונות, זכתה במקום הראשון. הוא הציע לנצל את עודפי הלחץ בצינורות המים בטכניון, בהם יש לחץ חזק הנובע ממיקומו של המוסד במורדות הכרמל. “על ידי מתקן פשוט, מעין טורבינה החודרת לצינור ומסובבת דינמו, באמצעותו ניתן לייצר אנרגיה”, הסביר. “בגלל המדרון התלול עליו שוכן הטכניון, יש כאן שימוש נרחב במפחיתי לחץ ולדעתי ניתן לנצל לחץ זה להפקת אנרגיה”.

נועם ברקוביץ’, מאגף מיחשוב ומערכות מידע בטכניון, זכה במקום השני. הוא הציע לפזר ברחבי הקמפוס “צגים אנרגטיים” המציגים  מידע על צריכת האנרגיה בכל בנין ובנין ויעבירו אותו לצגים גדולים אשר יראו את הצריכה בזמן אמת ואף יתריעו על צריכת יתר.

דורון לאור, סטודנט בפקולטה להנדסת מכונות, זכה במקום השלישי. הוא הציע לשלב בין הוצאת האנרגיה של המשתמשים בחדר הכושר בטכניון לבין הפקת אנרגיה. “אנשים במכון הכושר שורפים קלוריות אך ניתן לנצל את פעילותם להפקת אנרגיה”, אמר. “למשל, כל הרצים או הצועדים על המתקנים השונים, יכולים להפיק אנרגיה בפעילות זו ולהפעיל באמצעותה את המזגנים”.

איציק רומנו, מהנדס החשמל של הטכניון, אמר כי עשר יחידות במוסד כבר הצליחו לחסוך בארבע השנים האחרונות אנרגיה בעלות העולה על חמישה  מיליון שקלים ופקולטות נוספות עומדות להצטרף לפרויקט הטכניוני ולחסכון באנרגיה. “התחרות שערכנו היא צעד נוסף במאמצינו לחסוך ולהגביר את תודעת החיסכון”, הדגיש.

התחרות נערכה בשיתוף עם  טל גולדרט וצוות “קמפוס ירוק” בטכניון, מוסד שמואל נאמן וחברת החשמל.

המשנה לנשיא ומנכ”לית הטכניון, ד”ר אביטל שטיין, שהעניקה את הפרסים לשלושת הזוכים, אמרה כי לא בכדי נודע הטכניון ברחבי העולם ביצירתיות של הסטודנטים שלו ושל בוגריו, וההצעות הזוכות הן עוד הוכחה לכך.

בתמונה: שלושת הזוכים (יושבים, מימין לשמאל): נועם ברקוביץ’, פיליפ אוחמן ודורון לאור. עומדים (מימין לשמאל): טל גולדרט (רכזת “קמפוס ירוק”), ד”ר אביטל שטיין, איציק רומנו ובני כהן, ראש המחלקה לייעול הצריכה בחברת החשמל. צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון

בהמשך לביקורים מרגשים של חברי סגל אקדמי מאוניברסיטאות UCLA ואוניברסיטת ייל הגיעה לקמפוס, משלחת חוקרים בכירים ממקצועות הפיסיקה, הנדסה, כימיה, ביולוגיה, מדע המדינה, מדעי החברה, מדעי המחשב, חינוך ומשפט במטרה להביע תמיכה באקדמיה הישראלית ולבסס שיתופי פעולה מחקריים.

בפגישה עם נשיא הטכניון, פרופ’, אורי סיון, וסגן נשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, פרופ’ וויין קפלן, קבלה המשלחת סקירה מקיפה אודות נקיטת הצעדים האקטיביים המיידיים אשר בוצעו הטכניון עוד ב-7.10, עם היודע היקף הארוע.

הנשיא תיאר כיצד הוסב הטכניון למרכז לוגיסטי להעברת ציוד צבאי ומזון להיכן שנדרש. הוסבר כיצד נרתם הטכניון לסייע בקליטת מאות משפחות מפונים מהדרום ומהצפון לשיכון, עוד באותה השבת, במעונות הפנויים בקמפוס. כל זאת תוך כדי היערכות מגונית מוגברת לאפשרות של אסקלציה מהצפון.

במהלך הפגישה הדגיש פרופ’ סיון את שותפות בית הטכניון במיזמי התנדבות, בסיוע אזרחי, בהתגייסות לכוחות המילואים, באבדות בנפש, בפצועים במערכה והקשר עם חברי משפחת הטכניון שהפכו גם לחלק ממשפחות החטופים.

לאורך הלחימה, אמר הנשיא, נשמר קשר עם הסטודנטים והקהילה.

“שמשנו לעוגן חברתי. אנשי הטכניון עבדו, התנדבו ונרתמו מתוך לכידות ודאגה לשמירה על משפחת הטכניון, לכוחות הבטחון ולכל מי שחייו נעצרו בשבעה באוקטובר. זה היה מעורר השראה.”, קבע פרופ’ סיוון.

חברי המשלחת, כמו גם המשלחות שקדמו לה, נחשפו לפעולות הסיוע וההתאמות אשר נועדו להקל על 3,500 משרתי המילואים מבית הטכניון, מרגע חזרתם לקמפוס. פעולות מיטיבות ובהן: דחיית פתיחת השנה האקדמית, סיוע כלכלי, סיוע אקדמי, תמיכה נפשית/רגשית, סדנאות, קורסי הכנה, ייעוץ, הקלות ברישום ועוד פעולות רבות.

בשיח פתוח שנערך במהלך הפגישה הצהירו חברי המשלחת על עמידתם האיתנה לצד האקדמיה הישראלית ותארו את המתח, המאופיין בגלי אנטישמיות בקמפוסים בארצות הברית, בעקבות הלחימה. תיאור העובר כחוט מקשר בין יתר המשלחות מהשבועות האחרונים.

חברי המשלחת תארו כיצד הם נערכו מבחינה הסברתית לייצג את המדינה והציעו כי יותר חוקרים ישראלים יגיעו לקמפוסים בארצות הברית בתמיכת הקהילות האקדמאיים היהודים והישראלים וכחיזוק להם. לשאלות חברי המשלחת, כיצד הם יכולים לסייע לאקדמיה הישראלית בכלל ובהיבט ההסברתי בפרט, ענה הנשיא כי שיתופי פעולה מחקריים בין האוניברסיטאות חשובים מאי פעם הן כתמיכה בחוקרים ובמחקר והן כתמיכה באקדמיה הישראלית. בהיבט ההסברתי יקרא פרופ’ סיון למקביליו, נשיאי האוניברסיטאות בארצות הברית, לצאת בהצהרות פומביות נחרצות יותר התומכות בין השאר בשיתופי הפעולה מחקריים.

חברי המשלחת סיימו את ביקורם בפגישות עם מקביליהם בטכניון וסיור בקמפוס.

 

אוכלוסיית העולם הולכת ומתבגרת בקצב מסחרר. ההערכות הן כי אחוז בני ה-65+ באוכלוסייה יכפיל את עצמו במהלך שני העשורים הקרובים. השבחת איכות החיים בגיל השלישי הוא אחד מאתגרי הבריאות המורכבים העומדים בפני האנושות.

כחלק מחזון הטכניון להירתם, לסייע ולהשפיע בסוגיות גלובליות ובסוגיות בריאותיות בפרט, תוכנן המרכז ל”התבגרות בריאה” – ה-ITechAge Center, כמרכז חקר עצמאי מולטי דיסציפלינרי.

בארוע השקה למרכז תיאר פרופ’ נעם זיו,  סגן המשנה הבכיר להנדסה ומדעי הרפואה וראש היוזמה לבריאות האדם בטכניון (THHI)  את גלגולו של המרכז מרגע תכנונו ועד הרגע בו החל לקרום עור וגידים. יוזמה זו התאפשרה, בין היתר, הודות למהלך רחב היקף בהובלתו של נשיא הטכניון, פרופ’ אורי סיון, לקידום מחקר שיתופי חוצה פקולטות.

במהלך הארוע פירט פרופ’ שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט , ממובילי הפרויקט, כיצד שילוב היתרונות האסטרטגיים הייחודיים של הטכניון: אוניברסיטה טכנולוגית עם פקולטה לרפואה, ניסיון במחקר שיתופי מולטי דיסציפלינרי, אגירת ידע מקצועי איכותי לצרכי ניתוח והסקה, איגוד חוקרים מתחומי הרפואה, המדע וההנדסה לסביבה מחקרית שיתופית עם מטרה קולקטיבית, מחויבות ותחושת שליחות יובילו את המרכז לפריצת דרך מחקרית. פריצת דרך אשר תשפיע על מקבלי ההחלטות ותגרום לשינוי בראייה רחבה לתחום ה”ההתבגרות הבריאה” ואף להאצת שינוי התרבות המחקרית הארגונית בטכניון.

בהמשך הארוע הוצגו ארבעת המרכיבים הסינרגטיים אשר במבט על מאפיינים את האמצעים להשגת מטרות המרכז:

1. הבניית המרכז ויציקת תוכן תוך מתן דגש על יצירת קהילת חוקרים, שיתופי פעולה ברמה האסטרטגית, איגום משאבים, שיתוף מאגרי ידע.
2. הקמת מאגר אנושי מייצג המתפרש על פני ספקטרום רחב של גילאים ובעל מאפייני שונות מוגברת המקיף כ-1,000 נדגמים בהתחלה וצפוי לגדול לכ-10,000. המאגר יכלול נתונים קליניים ודגימות ביולוגיות. הוא ישמש לצורכי מחקר ומעקב תקופתי לאורך שנים ויבחן סוגיות מגוונות בתחומי הבריאות, הרפואה וארח החיים.
3. המרכז למחקר רפואי – יצירת מרכז מאובזר בציוד טכנולוגי חדיש לצורכי מחקר אשר ירכז מאגרי מידע, תוצאות ניסויים ויהווה מקור אחד עבור הנגשת אינפורמציה והעברתה. המרכז ישמש כסביבת עבודה נוחה, פחות בירוקרטית ומותאמת עבור החוקרים אשר ייהנו גם משירותים לוגיסטיים ואדמיניסטרטיביים
4. תמות למחקר היבטים משפיעי התבגרות –

א. פענוח מנגנוני ההזדקנות ברמת המולקולה התאית – בהובלת פרופ’ איילה שיבר ופרופ’ ארנון חן מהפקולטה לביולוגיה.

ב. חקר השינויים בהיבטים משפיעי זקנה במערכות גוף האדם (מערכת החיסון, המערכת ההורמונלית) בגילאים השונים ומעקב אחר                     השינויים הנובעים מהתבגרות ווהזדקנות. השפעות על המח ועל שאר בריאות הגוף – בהובלת פרופ’ נגה רון הראל, פקולטה לביולוגיה,           ופרופ’ שי שן-אור, פקולטה לרפואה.

ג. חקר השפעות הזקנה על תפקודו של המח – בהובלת פרופ’ פיראס מואסי, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית, ופרופ’ בן אנגלהרד,                 פקולטה לרפואה.

ד. יצירת מודל אינטגרטיבי למציאת השפעות מדדים מנבאים תוחלת חיים בהובלת פרופ’ יוני סביר, הפקולטה לרפואה.

ה. עיצוב, פיתוח ובחינת תרכובות מזון ותרופות לייעול תהליכי הזדקנות בריאים בהובלת פרופ’ אורי לזמס, הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון.

ו.  פיתוח וחקר אמצעים ואביזרים לסיוע המוביליות בקרב בני הגיל המבוגר בהובלת פרופ’ אריאל פישר.

ז.  חקר סוציאלי רוחבי על החשיבות להשתייך לקהילה, עבור האוכלוסייה הקשישה, כאמצעי לשמירה על בריאות נפשית ופיסית והאמצעים ומציאת דירקטיבות מתאימות לייעול הסוגיה בהובלת פרופ’ מירב אהרון גוטמן, פקולטה לארכיטקטורה ותכנון ערים.

המרכז הוקם הודות למעורבותם ותמיכתם של המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופ’ עודד רבינוביץ’, והמשנה לנשיא למחקר פרופ’ נעם אדיר.

 

בביקורו בקמפוס הציג המהנדס וחבר הפרלמנט הבכיר לשעבר, את הסכם שיתוף הפעולה המקורי בין הטכניון ובין הגוף הציבורי אותו הוא מוביל. הסכם אשר נכתב עוד בשנת 1991 ובו החלטה משותפת לקידום מחקר, פיתוח ואיגום משאבים בין הטכניון ובין המעבדות הטכנולוגיות מאורוגואי.

במסגרת ביקורו ה-18 בישראל התרשם, ידיד הטכניון עמוקות מהמחקר המתקדם במעבדות ה-GTEP לייצור טכנולוגיות הידרוגן ותאי דלק.

במהלך הביקור נפגש מר לונג עם  פרופ’ ליהי צלניק-מנור, המשנה לנשיא הטכניון לחדשנות וקשרי תעשייה. בהמשך להחלטת ממשלת אורוגואי לפתוח משרד לחדשנות בירושלים, הציע הנשיא מהלך אסטרטגי לחיזוק הקשרים ההדוקים הקיימים בין ישראל לאורוגואי, ולקידום שיתופי פעולה ומחקר ממוקדים בתחומים טכנולוגיים.

בתום הישיבה הפרודוקטיבית נידונו גם מספר רעיונות למתווים לשיתוף ידע מקצועי, וחילופי סטודנטים.

“עבורי, ישראל והטכניון מסמלות השראה, חוסן וחדשנות” סיכם מר לונג את ביקורו בקמפוס.

 

כחלק ממוסד הטכניון למו”פ, שואפת יחידת 3T למנף את העומק המדעי של הטכניון ולחבר בין האקדמיה לתעשייה, במטרה לתרגם ידע וטכנולוגיות עתירות ידע לפתרונות יישומיים ברי-קיימא.

אוכלוסיית העולם הולכת ומתבגרת בקצב מסחרר. ההערכות הן כי אחוז בני ה-65+ באוכלוסייה יכפיל את עצמו במהלך שני העשורים הקרובים. השבחת איכות החיים בגיל השלישי הוא אחד מאתגרי הבריאות המורכבים העומדים בפני האנושות.

כחלק מחזון הטכניון להירתם, לסייע ולהשפיע בסוגיות גלובליות ובסוגיות בריאותיות בפרט, תוכנן המרכז ל”התבגרות בריאה” – ה-iTechAge Center, כמרכז חקר עצמאי מולטי דיסציפלינרי.

בארוע השקה למרכז תיאר פרופ’ נעם זיו,  סגן המשנה הבכיר להנדסה ומדעי הרפואה וראש היוזמה לבריאות האדם בטכניון (THHI)  את גלגולו של המרכז מרגע תכנונו ועד הרגע בו החל לקרום עור וגידים. יוזמה זו התאפשרה, בין היתר, הודות למהלך רחב היקף בהובלתו של נשיא הטכניון, פרופ’ אורי סיון, לקידום מחקר שיתופי חוצה פקולטות.

במהלך הארוע פירט פרופ’ שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט , ממובילי הפרויקט, כיצד שילוב היתרונות האסטרטגיים הייחודיים של הטכניון: אוניברסיטה טכנולוגית עם פקולטה לרפואה, ניסיון במחקר שיתופי מולטי דיסציפלינרי, אגירת ידע מקצועי איכותי לצרכי ניתוח והסקה, איגוד חוקרים מתחומי הרפואה, המדע וההנדסה לסביבה מחקרית שיתופית עם מטרה קולקטיבית, מחויבות ותחושת שליחות יובילו את המרכז לפריצת דרך מחקרית. פריצת דרך אשר תשפיע על מקבלי ההחלטות ותגרום לשינוי בראייה רחבה לתחום ה”ההתבגרות הבריאה” ואף להאצת שינוי התרבות המחקרית הארגונית בטכניון.

בהמשך הארוע הוצגו ארבעת המרכיבים הסינרגטיים אשר במבט על מאפיינים את האמצעים להשגת מטרות המרכז:

1. הבניית המרכז ויציקת תוכן תוך מתן דגש על יצירת קהילת חוקרים, שיתופי פעולה ברמה האסטרטגית, איגום משאבים, שיתוף מאגרי ידע.
2. הקמת מאגר אנושי מייצג המתפרש על פני ספקטרום רחב של גילאים ובעל מאפייני שונות מוגברת המקיף כ-1,000 נדגמים בהתחלה וצפוי לגדול לכ-10,000. המאגר יכלול נתונים קליניים ודגימות ביולוגיות. הוא ישמש לצורכי מחקר ומעקב תקופתי לאורך שנים ויבחן סוגיות מגוונות בתחומי הבריאות, הרפואה וארח החיים.
3. המרכז למחקר רפואי – יצירת מרכז מאובזר בציוד טכנולוגי חדיש לצורכי מחקר אשר ירכז מאגרי מידע, תוצאות ניסויים ויהווה מקור אחד עבור הנגשת אינפורמציה והעברתה. המרכז ישמש כסביבת עבודה נוחה, פחות בירוקרטית ומותאמת עבור החוקרים אשר ייהנו גם משירותים לוגיסטיים ואדמיניסטרטיביים

4. תמות למחקר היבטים משפיעי התבגרות –   

א. פענוח מנגנוני ההזדקנות ברמת המולקולה התאית – בהובלת פרופ’ איילה שיבר ופרופ’ ארנון חן מהפקולטה לביולוגיה.

ב. חקר השינויים בהיבטים משפיעי זקנה במערכות גוף האדם (מערכת החיסון, המערכת ההורמונלית) בגילאים השונים ומעקב אחר השינויים        הנובעים מהתבגרות ווהזדקנות. השפעות על המח ועל שאר בריאות הגוף – בהובלת פרופ’ נגה רון הראל, פקולטה לביולוגיה, ופרופ’ שי         שן-אור, פקולטה לרפואה.

ג. חקר השפעות הזקנה על תפקודו של המח – בהובלת פרופ’ פיראס מואסי, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית, ופרופ’ בן אנגלהרד, פקולטה      לרפואה.

ד. יצירת מודל אינטגרטיבי למציאת השפעות מדדים מנבאים תוחלת חיים בהובלת פרופ’ יוני סביר, הפקולטה לרפואה.

ה. עיצוב, פיתוח ובחינת תרכובות מזון ותרופות לייעול תהליכי הזדקנות בריאים בהובלת פרופ’ אורי לזמס, הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון.

ו. פיתוח וחקר אמצעים ואביזרים לסיוע המוביליות בקרב בני הגיל המבוגר בהובלת פרופ’ אריאל פישר.

ז. חקר סוציאלי רוחבי על החשיבות להשתייך לקהילה, עבור האוכלוסייה הקשישה, כאמצעי לשמירה על בריאות נפשית ופיסית והאמצעים         ומציאת דירקטיבות מתאימות לייעול הסוגיה בהובלת פרופ’ מירב אהרון גוטמן, פקולטה לארכיטקטורה ותכנון ערים.

המרכז הוקם הודות למעורבותם ותמיכתם של המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופ’ עודד רבינוביץ’, והמשנה לנשיא למחקר פרופ’ נעם אדיר.

 

כנס מדעי – הנדסי בנושא אמוניה יתקיים בתאריכים 16-15 בנובמבר, ביוזמת הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון, ויכלול מיצג תלת-ממדי של מפעל לייצור אמוניה

בתאריכים 16-15 בנובמבר יתקיים בטכניון כנס בנושא “אמוניה בעבר, בהווה ובעתיד”. בכנס ידונו מומחים בעלי שם מכל העולם בסוגיות שונות ובהן בטיחות והערכת סיכונים, הסעת אמוניה באטמוספירה, ייצור אמוניה והשוק העולמי. הכנס יכלול מיצג תלת-ממדי וירטואלי של מפעל לייצור אמוניה, שפותח על ידי חברת לינדה הגרמנית.
אמוניה היא משאב חיוני לחקלאות, שכן היא הפלטפורמה המביאה אל הצמח את החנקן החיוני לו. למעשה, החקלאות המודרנית לא היתה אפשרית ללא האמוניה, המגדילה את היבול החקלאי במאות אחוזים. רוב האמוניה המיוצרת כיום – כ-90% ממנה – משמשת לדישון חקלאי.
הכנס, שיתייחס לאמוניה מהיבטים שונים, רלוונטי מאוד לסוגייה המעסיקה את השיח הציבורי בישראל: מיכל האמוניה וחלופותיו.
חמישה מומחים בינלאומיים יציגו מידע עדכני בכמה היבטים שונים הנוגעים לאמוניה:

• פרופ’ תומס ספייסר, ראש מרכז המחקר לסיכונים כימיים באוניברסיטת ארקנסו על אחסון בטוח של אמוניה
• נורמן אולסון, מנהל המרכז לאנרגיה באיווה (IEC) על שימוש יעיל באמוניה להנעה, לדישון ולאחסון אנרגיה
• פרופ’ בלן קרטיקיאן מאוניברסיטת מדרס בהודו על ייצור, אחסון ושינוע אמוניה
• רוברט טיקובסקי מחברת לינדה הגרמנית על תכנון נכון ויעיל של מפעלי אמוניה

 

את הכנס מארגנים פרופ’ גדעון גרדר, דיקן הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון, וחבר הסגל פרופ’ דני לוין.

 

לתכנית הכנס המלאה לחצו כאן

 

“הקונצרט החמישי בפקולטה להנדסת אוירונאוטיקה וחלל ענה על הציפיות הגבוהות.

הארוע השנתי הפך למסורת מגבשת בעל עיצוב ייחודי המזוהה עם הפקולטה.

לאורך שעה וחצי, בצהרי יום ד’, הפליאו בנגינתם, זה לצד זה, אנשי הפקולטה.

לקראת הארוע אף התגבשו הרכבים משולבים בהם חברו יחד ליצירת הרמוניה משותפת סטודנטים/סטודנטיות ובוגרים עם חברי הסגלים המ האקדמיים”.

 

קהל הפקולטה ליווה את האומנים בשירה וקולות רקע למוסיקה ישראלית, יוונית, מלודית, רוק, פופ וג’אז אשר נוצרו בעזרת סקסופון, פסנתר, חליל, גיטרות וכמובן גיטרת אויר.

 

כמדי שנה אירח הטכניון את ילדי העובדים, אשר הגיעו למצוות, ליום בלתי שגרתי בקמפוס בליווי הוריהם.

לאורך היום סיירו המשתתפים במרכז לחינוך אקדמי, נהנו ממשחקים, חדרי בריחה, חידונים, תחרויות, ועוד הפעלות מגבשות ברוח לעידוד החשיבה המחקרית הטכניונית.

במהלך היום אף ביקרו הילדים והוריהם בתשע מעבדות המרכז וקיבלו הצצה והסבר לפעילות השוטפת המתבצעת במרכז.

ראשת המרכז האקדמי, הפרופ’ טלי טל, וסמנכ”ל משאבי אנוש, מר אריאל חזן, בירכו את הילדים והילדות והביעו תקווה לפגוש אותם בעתיד כסטודנטים מן המניין.

ההפנינג המלבב, שנערך בהפקת מדור רווחה במשאבי אנוש, הסתיים בחלוקת מתנות אישיות ומופע משעשע של אומן חושים.

 

 

 

 

 

 

את הועידה פתח נשיא הטכניון , פרופ’ אורי סיון, במחויבות של האקדמיה והחברה הישראלית לבצע אתחול מחדש לישראל ולהמשיך בפיתוח. הנשיא המשיך בהתייחסות אקטואלית להצעת החוק הקוראת להצר את חופש הביטוי באקדמיה.

“ההצעה מנסה להטיל על האקדמיה, ורק על האקדמיה, מגבלות לחופש הביטוי. זו פעם ראשונה שאני מכיר שיש במדינת ישראל ניסיון לבודד סקטור מסוים ולהצר את חופש הביטוי שלו מעבר לזה של כל האחרים, ולאכוף את זה לא דרך האמצעים המקובלים. זה מדרון מסוכן מאוד. חופש הביטוי באקדמיה הוא חשוב וקריטי לתפקוד שלה” נימק פרופ’ סיון את הסיכון בהצעת החוק.

בהמשך דבריו הזכיר הנשיא את תפקידו החשוב של הטכניון בהמשך הכשרת 45% מכח האדם הטכנולוגי המקצועי לטובת המשק הישראלי למרות הקשיים הסביבתיים.  פרופ’ סיון סיכם בכך שהוא מזהה שתי מגמות הפוכות המייחסות ל”בריחת מוחות” ולחזרה של חוקרים. האחת מגמת עזיבה לאור סיכונים וחרמות אקדמיים אשר בינתיים אינם מתממשים הודות לעבודה מאומצת ומשותפת של מוסדות האקדמיה הישראלית ואילו מגמה שניה של חוקרים יהודים הנמצאים בחו”ל ומבקשים בעת הזו לחזור לארץ לאור המצב המורכב במחוזותיהם.

 

אירועי השנה האחרונה הציבו אתגרים רבים לתעשיות הטכנולוגיה וההייטק בפרט בבחינת היקף ההשקעות, הביזור, התמיכה בסטארטאפים ובחברות, היצע המשרות ועוד.. . בכירי הענף ובהם פרופ’ אמנון שעשוע , נשיא ומנכ”ל מובילאיי, עמית קריג, סגן נשיא בכיר ב-NVIDIA, גיל שווייד, מייסד ומנכ”ל צ’ק פוינט הציגו תמונה עדכנית עגומה למדי עם נימה אופטימית לכך שהמשבר הינו בר חלוף. פרופ’ שעשוע טען כי “המדינה צריכה להתעשת ולחזור לעשות את הדברים הבסיסיים שכוללים ניהול תקין, ביטחון לאומי ואישי, אסטרטגיה כלכלית וחינוך מדעי טכנולוגי לכל האוכלוסיות. משם ההייטק כבר יסתדר לבד”. עמית קריג ציין חברת NVIDIA נהנית מחוסן וביקוש מוגבר למוצריה אשר חוזים לה צמיחה מואצת בעתיד הקרוב. גיל שווייד התייחס לפגיעה התדמיתית והמעמדית שספגה ישראל בעקבות המלחמה אך העריך כי עתיד ההייטק יציב ואיתן הודות לאיכות החברות וההון האנושי.

גם נציגי הטכניון אשר התארחו בפאנלים והתראיינו לכתבי ועורכי דה מרקר התייחסו מזוויתם לתחזיות ענף ההייטק, המצב העכשווי וההקשר האקדמי.

פרופ’ ליהי צלניק מנור, משנה לנשיא לחדשנות וקשרי תעשייה של הטכניון: “ישנם קשיים, ישנן יוזמות בתחום החדשנות שעוכבו איומים בחרם אקדמי אך אנו יודעים להתמודד עם הקשיים ולמצוא דרכים להתגבר. זה הנרטיב הישראלי. הטכניון עדיין מייצר בכל שנה בין 12-15 חברות חדשות ואפילו אקזיטים. הטכניון הוציא קול קורא לחוקרים מהעולם שרוצים להגיע לפה וכבר קבלנו עשרות פניות שמטופלות”.

בהיבט המחקרי התייחס ד”ר יניב רומנו, המרכז להנדסת מחשבים המשותף לפקולטות להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי ולפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב, לסוגיית האמינות המיוחסת לדיאגנוזות רפואיות של הבינה המלאכותית.

ד”ר רומנו תיאר מצב נפוץ בו לא ברור על מה מתבססת מערכת ה-AI בהגשת מסקנותיה לחיזוי או אבחון מצב רפואי. האם ניתן במצב זה לסמוך על המידע שהמערכת מספקת? לשם ייעול המערכת הציג ד”ר רומנו כיצד הוא וצוותו עמלים על בניית מודלים למידה למערכות בינה מלאכותית אשר יוכל לכמת את אמינות וודאות ההערכות מערכות ה-AI. לדוגמא, ניתן יהיה לקבוע מהי רמת דיוק האבחנה של חולה המאובחן על ידי סריקת MRI של בינה מלאכותית בחשד לסרטן או תרופה החשודה כלא יעילה. וזאת בניגוד לחוסר הבהירות הקיימת היום.

את הועידה פתח נשיא הטכניון , פרופ’ אורי סיון, במחויבות של האקדמיה והחברה הישראלית לבצע אתחול מחדש לישראל ולהמשיך בפיתוח. הנשיא המשיך בהתייחסות אקטואלית להצעת החוק הקוראת להצר את חופש הביטוי באקדמיה.

“ההצעה מנסה להטיל על האקדמיה, ורק על האקדמיה, מגבלות לחופש הביטוי. זו פעם ראשונה שאני מכיר שיש במדינת ישראל ניסיון לבודד סקטור מסוים ולהצר את חופש הביטוי שלו מעבר לזה של כל האחרים, ולאכוף את זה לא דרך האמצעים המקובלים. זה מדרון מסוכן מאוד. חופש הביטוי באקדמיה הוא חשוב וקריטי לתפקוד שלה” נימק פרופ’ סיון את הסיכון בהצעת החוק”.

בהמשך דבריו הזכיר הנשיא את תפקידו החשוב של הטכניון בהמשך הכשרת 45% מכח האדם הטכנולוגי המקצועי לטובת המשק הישראלי למרות הקשיים הסביבתיים. וסיכם בכך שהוא מזהה שתי מגמות הפוכות המייחסות ל”בריחת מוחות” ולחזרה של חוקרים. האחת מגמת עזיבה לאור סיכונים וחרמות אקדמיים אשר בינתיים אינם מתממשים הודות לעבודה מאומצת ומשותפת של מוסדות האקדמיה הישראלית ואילו מגמה שניה של חוקרים יהודים הנמצאים בחו”ל ומבקשים בעת הזו לחזור לארץ לאור המצב המורכב במחוזותיהם.

 

אירועי השנה האחרונה הציבו אתגרים רבים לתעשיות הטכנולוגיה וההייטק בפרט בבחינת היקף ההשקעות, הביזור, התמיכה בסטארטאפים ובחברות, היצע המשרות ועוד.. . בכירי הענף ובהם פרופ’ אמנון שעשוע , נשיא ומנכ”ל מובילאיי, עמית קריג, סגן נשיא בכיר ב-NVIDIA, גיל שווייד, מייסד ומנכ”ל צ’ק פוינט הציגו תמונה עדכנית עגומה למדי עם נימה אופטימית לכך שהמשבר הינו בר חלוף. פרופ’ שעשוע טען כי “המדינה צריכה להתעשת ולחזור לעשות את הדברים הבסיסיים שכוללים ניהול תקין, ביטחון לאומי ואישי, אסטרטגיה כלכלית וחינוך מדעי טכנולוגי לכל האוכלוסיות. משם ההייטק כבר יסתדר לבד”. עמית קריג ציין חברת NVIDIA נהנית מחוסן וביקוש מוגבר למוצריה אשר חוזים לה צמיחה מואצת בעתיד הקרוב. גיל שווייד התייחס לפגיעה התדמיתית והמעמדית שספגה ישראל בעקבות המלחמה אך העריך כי עתיד ההייטק יציב ואיתן הודות לאיכות החברות וההון האנושי.

גם נציגי הטכניון אשר התארחו בפאנלים והתראיינו לכתבי ועורכי דה מרקר התייחסו מזוויתם לתחזיות ענף ההייטק, המצב העכשווי וההקשר האקדמי.

פרופ’ ליהי צלניק מנור, משנה לנשיא לחדשנות וקשרי תעשייה של הטכניון: “ישנם קשיים, ישנן יוזמות בתחום החדשנות שעוכבו איומים בחרם אקדמי אך אנו יודעים להתמודד עם הקשיים ולמצוא דרכים להתגבר. זה הנרטיב הישראלי. הטכניון עדיין מייצר בכל שנה בין 12-15 חברות חדשות ואפילו אקזיטים. הטכניון הוציא קול קורא לחוקרים מהעולם שרוצים להגיע לפה וכבר קבלנו עשרות פניות שמטופלות”.

בהיבט המחקרי התייחס ד”ר יניב רומנו, המרכז להנדסת מחשבים המשותף לפקולטות להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי ולפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב, לסוגיית האמינות המיוחסת לדיאגנוזות רפואיות של הבינה המלאכותית.

ד”ר רומנו תיאר מצב נפוץ בו לא ברור על מה מתבססת מערכת ה-AI בהגשת מסקנותיה לחיזוי או אבחון מצב רפואי. האם ניתן במצב זה לסמוך על המידע שהמערכת מספקת? לשם ייעול המערכת הציג ד”ר רומנו כיצד הוא וצוותו עמלים על בניית מודלים למידה למערכות בינה מלאכותית אשר יוכל לכמת את אמינות וודאות ההערכות מערכות ה-AI. לדוגמא, ניתן יהיה לקבוע מהי רמת דיוק האבחנה של חולה המאובחן על ידי סריקת MRI של בינה מלאכותית בחשד לסרטן או תרופה החשודה כלא יעילה. וזאת בניגוד לחוסר הבהירות הקיימת היום.