הפקולטה לרפואה של הטכניון, המרכז הרפואי רמב”ם והאוניברסיטה לרפואה של דרום קרולינה ישתפו פעולה בחקר תאי גזע

הפקולטה לרפואה של הטכניון, המרכז הרפואי רמב”ם והאוניברסיטה לרפואה של דרום קרולינה ישתפו פעולה בחקר תאי גזע. פרופסור אליעזר שלו, דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, פרופסור ריי גרינברג נשיא האוניברסיטה האמריקנית ופרופסור רפי ביאר, מנהל המרכז הרפואי רמב”ם, חתמו על מזכר הבנות להמשך שיתוף הפעולה בין האוניברסיטה הרפואית לבין הפקולטה לרפואה של הטכניון ורמב”ם.

“דמיינו לכם יום שבו רופאים יוכלו להשתמש בתאי עור של מטופל כדי להחיות לבבות ישנים, להצמיח שסתום-לב חדש או לשקם לב הסובל מבעיות קצב בלי צורך בקוצב לב. היום הזה קרוב מכפי שאתם מדמיינים”, אמרו בטקס החתימה.

מדענים וחוקרים מרחבי העולם התקבצו בבניין החדש של ביו-הנדסה באוניברסיטה לרפואה בדרום קרוליינה (MUSC), לציון הכנס הבינלאומי הראשון בנושא שיקום רקמות קרדיו-וסקולריות. הכנס מציין את תחילתו של שיתוף פעולה מחקרי רחב וארוך טווח בין מדענים בישראל ובארה”ב, שמטרתו לקדם פריצות דרך מדעיות במחקר בתאי גזע. כמה מהחידושים שבהם יתמקד שיתוף הפעולה הם:

– יצירת רקמות חדשות של עור, שריר ואברים אחרים, שיחליפו את הרקמות שניזוקו.

– שיקום קצב הלב התקין בלי צורך בקוצב לב מכני.

– החלפת רקמות שניזוקו בהתקף לב.

– תיקון עורקים שנחלשו, ומניעת מפרצת.

בשיתוף פעולה זה ירחיבו מדענים אמריקאים וישראלים את האפשרות למימון מארגון הבריאות האמריקני ויאיצו את ההתפתחות של שיטות טיפול שיירשמו כפטנט וייושמו לכדי מוצרים מסחריים. בהתאם לתנאי השותפות יתקיים שיתוף מידע דו צדדי באמצעות פרופסורים אורחים, שנות שבתון ובקשות למענקים משותפים, תוכניות לימוד משותפות, פרוייקטי מחקר משותפים וכנס שנתי שבו יוצגו הממצאים וייבחנו.

חברת ננוספאן מפארק גוטוירט בטכניון זכתה במקום הראשון בתחרות אירופאית

104שווי הפרס – 300 אלף יורו; החברה עוסקת בפיתוח סיבים חכמים

חברת ננוספאן טכנולוגיות בע”מ (NanoSpun Technologies Ltd.), מפארק גוטוירט בטכניון  זכתה במקום הראשון בתחרות אירופאית Nano/Polymer Challenge, אשר התקיימה בתחילת חודש נובמבר באיטליה. לתחרות זו הגישו מועמדות פרוייקטים וחברות ממדינות שונות, ולגמר, שהתקיים בפדובה, איטליה, הגיעו עשר חברות. בשלב הגמר הציגו החברות את הפרוייקטים שלהן בפני צוות שופטים שכלל אנשי אקדמיה, אנשי תעשייה ונציגי תעשיית הון סיכון, וכן בפני קהל רחב שכלל נציגי חברות עסקיות.  בעקבות הזכייה בתחרות הוענק לחברה פרס בשווי 300,000 יורו, וכן היא זכתה לחשיפה רבה בפני אנשי תעשיה, שותפים ומשקיעים פוטנציאליים.

חברת ננוספאן עוסקת בפיתוח סיבים חכמים המיוצרים בשיטת הטוויה החשמלית, הכולאים בתוכם חומרים פעילים אשר מותאמים לצרכים ולדרישות המשתמשים באפליקציות שונות. מוצרי החברה עתידים לתת פתרון למגוון רחב של תחומים כגון טקסטיל, אריזות, מוצרים רפואיים, וכן טיפול וטיהור מים ושופכין תעשייתיים.

ננוספאן נוסדה באפריל 2011, מתוך שיתוף פעולה בין יזמי החברה לבין היחידה למסחור טכנולוגיות בטכניון. טכנולוגית החברה פותחה במקורה בטכניון וגם כיום החברה פועלת בשיתוף עם גורמים שונים בטכניון. החברה, הינה בבעלות פרטית ובין משקיעיה אנשי תעשייה בכירים.

בתמונה: מנכ”ל ננוספאן, אהד בן דרור, מקבל את הפרס. צילום: דוברות הטכניון.

חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת אוטרכט בהולנד הראו כי תרופות כימותרפיות מסוגלות להגביר את הסיכון לתהליך גרורתי בעכברים

חוקרים מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ומאוניברסיטת אוטרכט בהולנד הראו כי תרופות כימותרפיות, מעבר ליכולתן להמית תאי גידול, גם מסוגלות להגביר את הסיכון לתהליך גרורתי בעכברים. מספר מנגנונים שונים הוצעו כדי להסביר את התהליך הגרורתי לאחר הטיפול הכימותרפי, וייתכן כי מנגנונים אלו מתקיימים בו זמנית. ד”ר יובל שקד מהטכניון ופרופסור אמיל ווסט מאוניברסיטת אוטרכט פירסמו את ממצאיהם בכתב העת המדעי .CANCER RESEARCH

במעבדתו של ד”ר יובל שקד טורחים מזה מספר שנים על הניסיונות להבין כיצד גידולים סרטניים מצליחים לחמוק מהטיפול הקונבנציונלי, ומדוע גידולים סרטניים גדלים או מפתחים עמידות כנגד טיפולים מסוגים שונים. בניגוד למחקרים אחרים הנעשים בתחום זה, בו לרוב נבדקים התאים הסרטניים עצמם והיכולת שלהם לפתח עמידות לטיפול, במעבדה זו מתמקדים בתחום אחר: היפותזת העבודה היא כי בנוסף לשינויים החלים בתוך התאים הסרטניים בעקבות הטיפול, גם תאים אחרים במאכסן עצמו, כלומר בגוף האדם, משתנים, ומסוגלים למעשה לתרום לגידול הסרטני, ולהתפתחות של עמידות בפני טיפול. במילים אחרות, הגידול “קורא” לעזרה לאחר טיפול, ותאי הגוף נרתמים לעזור לו.

למעשה, כבר לפני מספר שנים הראתה קבוצה זו כי תהליך יצירת כלי דם חדשים בסרטן, שהוא תהליך קריטי בהתפתחות הגידול, נעשה אגרסיבי דווקא לאחר טיפול אנטי-סרטני, לדוגמא לאחר טיפול בכימותרפיה. יצירת כלי דם חדשים בסרטן הוא תהליך ידוע מזה שנים, אך במחקרים קודמים של קבוצה זו נמצא כי תהליך יצירת כלי הדם הסרטניים קורה בצורה משמעותית ואינטנסיבית לאחר טיפולים כימותרפיים שונים. כתוצאה מכך, ניתן להסביר את ההצלחה (החלקית לפחות) של טיפולים הפוגעים בכלי דם חדשים אך ורק כאשר הם משולבים עם טיפולים כימותרפיים שונים, אך לא כאשר הם ניתנים לבדם. עבודה זו שהתפרסמה לפני מספר שנים בכתב העת המדעי  CANCER CELL הביאה את מעבדתו של ד”ר שקד להמשיך לחקור את הקשר בין טיפול אנטי סרטני לבין התמודדות הסרטן בשלבים השונים של הטיפול – התמודדות המחייבת עזרה של תאים שונים הנמצאים במאכסן.

לאחרונה, שני מאמרים שפורסמו בכתב העת  CANCER RESEARCH  על ידי שני צוותי מחקר נפרדים – האחת מהטכניון  (ד”ר יובל שקד), והשנייה מאוניברסיטת אוטרכט שבהולנד (פרופסור אמיל ווסט) – הראו כי תרופות כימותרפיות, מעבר ליכולתן להמית תאי גידול, גם מסוגלות להגביר את הסיכון לתהליך גרורתי בעכברים. מספר מנגנונים שונים הוצעו כדי להסביר את התהליך הגרורתי לאחר הטיפול הכימותרפי, וייתכן כי מנגנונים אלו מתקיימים בו זמנית.

דר’ סווטלנה גינגיס-וליצקי, מובילת המחקר מהטכניון, הראתה כי פלסמה של עכברים שטופלו בתרופות כימותרפיות גורמות לתאי סרטן לעבור תהליך הדומה בצורתו לתהליך גרורתי. היא מצאה כי אחת הסיבות לתופעה זו היא הפעלה של תאי מח עצם שונים המגיעים לגידול הסרטני ומפרישים אנזימים המפרקים את המטריצה הבין תאית, ובכך תורמים לתכונת הפולשנות של תאי הסרטן והתנועתיות שלהם בתוך הרקמה עד להגעתם לאזורים אחרים, דהיינו גרורות. כאשר היא השתמשה בחומרים או בתרופות המנטרלות את אותם אנזימים, הטיפול הכימותרפי לא גרם להתפתחות גרורות.

ממצאים אלו מרמזים כי לכימותרפיה ישנן תופעות לוואי שליליות לא רק מבחינת רעילות התרופה, אלא אף מסוגלות להגביר פקטורים התורמים לתהליכים במאכסן אשר מביאים לתרומה משמעותית לתאי הגידול, ויתכן מאוד שתופעות אלו תורמות להפחתה ביעילותו של הטיפול הכימותרפי בחולים. במחקרים קליניים שונים נמצא כי לעיתים טיפול תרופתי כנגד סרטן אמנם יכול לעזור בהפחתה משמעותית של גודל הגידול הראשוני שהתפתח, אך משום מה לא תמיד מוארכים חיי החולה על אף השימוש בתרופה. יתכן כי ההפרשה של חומרים שונים מהמאכסן, כפי שתוארה בעבודות אלו, תורמות לתהליך סרטני גרורתי שמזיק לחולה ולא מאפשר הארכת חיים.

ד”ר יובל שקד, האחראי על המחקר, אמר כי “אם נמצא את אותם פקטורים המופרשים מהמאכסן אשר תורמים לגידולו של הסרטן לאחר הטיפול הכימותרפי, אזי יהיו בידינו כלים חדשים ומטרות חדשות בסרטן שאותם לא הכרנו עד כה. חסימה של אותם פקטורים בשילוב עם טיפול קונבנציונאלי, דהיינו כימותרפיה, יכולה להגביר בצורה ניכרת את הצלחתו של טיפול זה”.

דר’ ג’ון איבוס מהמחלקה לרפואה במכון הסרטן ברוזוולט פארק הסכים כי הממצאים של שני המחקרים רבי חשיבות ויכולים להסביר מדוע השפעתה של הכימותרפיה מוגבלת בחולים מסוימים וחשוב מכך כיצד אפשר לשפר את יעילותו של הטיפול הזה.

פרופ’ שרה רוקטינג’ מהמכון למחקר רפואי בסטנפורד-ברנאהם אמרה: “אני מקווה שמאמרים אלו יעודדו מחקרים נוספים שבוחנים את מנגנוני היווצרות הגרורות הנוצרות כתוצאה מכימותרפיה וישקלו טיפול משולב לאור המנגנונים הללו, כי הרופאים לא יפסיקו להשתמש בכימותרפיה”.

אכן, מעבדתו של ד”ר שקד, בשילוב עם מספר בתי חולים בארץ ובעולם, ובעיקר בית החולים רמב”ם בחיפה ומנהל המערך האונקולוגי פרופ’ אברהם קוטן, בית חולים העמק בעפולה (ד”ר דוד לובן), וכן בית החולים האונקולוגי האירופאי שבמילאנו, איטליה (פרופסור פרנצ’סקו ברטוליני) עובדים יחדיו על מנת לבחון האם תוצאות מדאיגות אלו שנמצאו בעכברים אכן מופיעות גם בקליניקה בצורה משמעותית, ואם כן, האם ניתן להשתמש בפקטורים אלו על מנת לחזות אילו חולים יפיקו תועלת מטיפול כימותרפיה כזה או אחר.

כמו כן, סטודנטים, בתר דוקטורנטים, ועובדי המעבדה של ד”ר שקד – ד”ר אלה פרמדר, טלי וולושין, רותם בריל, דרור אלישקביץ’, מיכל מונסטר, ליאת בניון, וולריה מילר – שוקדים כיום על מציאת  רכיבי מאכסן נוספים העלולים להיות קשורים בתוצאות האמורות. “אנו נמצאים בתהליך של הקמת קונסורציום להמשך המחקר של האפקטים הגרורתיים של תרופות כימותרפיות ולזיהוי מטרות חדשות לטיפול”, אמר ד”ר שקד. “הקונסורציום כרגע כולל צוותים אקדמיים וחברות פרטיות משוודיה, יוון, צרפת, גרמניה, אירלנד, איטליה, וכמובן הטכניון בישראל”.

שגרירת שבדיה בישראל ערכה קבלת פנים לכבוד פרופסור דן שכטמן

103שגרירת שבדיה בישראל, אלינור המרשלד, ערכה אמש קבלת פנים בביתה לכבוד חתן פרס נובל בכימיה, פרופסור מחקר דן שכטמן מהטכניון. באירוע השתתפו ראשי האקדמיה הישראלית בראשות נשיאת האקדמיה הישראלית למדעים, פרופסור רות ארנון, ראשי הטכניון, בני משפחה וידידים קרובים של פרופסור שכטמן.

השגרירה המרשלד הודתה על ההזדמנות לארח את אנשי האקדמיה הישראלית וסיפרה על הקשרים ההדוקים בין מדענים ישראלים לשבדים. פרופסור שכטמן סיפר כי במסגרת שבוע נובל בשטוקהולם, הוא עומד להרצות בפני ראשי המשק והכלכלה השבדים על יזמות, נושא שהוא מלמד בטכניון כבר יותר משני עשורים. “נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, הנמצא איתנו כאן, הוא לא רק מומחה לשינה אלא גם יזם בתחום זה, והוא אחד המרצים בקורס היזמות שלי בטכניון”, גילה.

פרופסור לביא ירצה אף הוא בשטוקהולם על יזמות וחדשנות, בפני אנשי הי-טק וראשי חממות טכנולוגיות, שהוזמנו על ידי שגריר ישראל בשבדיה, בני דגן.

בתמונה: (מימין לשמאל): פרופסור רות ארנון, פרופסור דן שכטמן והשגרירה אלינור המרשלד. צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון

בוגר הטכניון זכה בפרס בתחרות עזריאלי לאדריכלות לבוגרי בתי הספר לאדריכלות בישראל

102זכה מתוך עשרות פרויקטים ארכיטקטוניים חדשניים של סטודנטים צעירים לאדריכלות בארץ

ההצעה, העוסקת בתחום בתי העלמין, קוראת להקמת בניין בו תתאפשר קבורה רוויה (רבת קומות), כך שתאפשר גם חלל התייחדות למשפחות של כל נפטר

בוגר הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, דוד (דדי) אלוף, זכה בפרס בתחרות אדריכלות על שם דוד עזריאלי מטעם עמותת האדריכלים בישראל. בתחרות הוצגו 15 פרויקטים נבחרים מחמשת בתי הספר לאדריכלות בארץ, בהם הטכניון. בתחרות, שהתקיימה לאחרונה,  הוחלט שלא להעניק פרס ראשון ואלוף הגיע למקום השני ביחד עם שני פרויקטים נוספים, של בוגרי אוניברסיטת תל אביב ובצלאל. סכום הזכייה, 50 אלף שקלים, התחלק השנה בין שלושת הפרויקטים.

הפרויקט הזוכה של אלוף, זיכרון והנצחה, עוסק בדרך חדשה להסתכלות על בתי העלמין בישראל. “אם נשתמש בשיטות של קבורה רוויה, רבת קומות, בית העלמין יהפוך להיות בניין ציבור”, מסביר אלוף. “זה יוכל לשפר את חווית הביקור ולעשות אותה לאינטימית יותר. הרעיון הוא לחלק את הקבורה לחללים יותר אישיים, כך שלכל משפחה יהיה יותר מקום להתייחד עם הנפטר, לשמור איתו את חפציו ולהכין לו דף זכרון במחשב שיהיה שם”.

דדי אלוף, תושב רחובות במקור, מספר כי הרעיון לפרויקט נשען על משחקיו בילדות. “בילדות שלי שיחקתי הרבה בפרדסים של רחובות, ולאחרונה שמעתי כי מתכננים לבנות עליהם בית עלמין גדול. משם הגיע הרעיון המציע קבורה רוויה, בניין שיאפשר כמה פונקציות במקביל, מלבד הקבורה, וישפר את חווית ההתייחדות עם הנפטר”.

הפרויקט נעשה בהנחייתו של האדריכל שמעיה צרפתי, אשר מברך על ההישג. “הזכייה בהחלט ראויה ומכובדת וההישג מביא גאווה לטכניון”, הוא אומר. “הפרויקט  מציע גישה חילונית אזרחית למושג הקבורה ובכך מנשל את המרחב מאחיזתו השולטת של המיסטי והדתי לטובת מרחב אזרחי רציונאלי. כתוצאה מכך ההנצחה הופכת דמוקרטית ולמנת חלקו של כל אדם בלי צורך בהרואיות לאומית. אזרוח מרחב אתר הקבורה מתקיים בפרויקט תוך צרוף פרוגראמות ציבוריות ותרבותיות, שהופכות את המרחב הפרטי והציבורי למקום שנעים להגיע אליו, לשהות בו הן במימד החוויתי והן במימד התפקודי”.

“הפרויקט היווה אתגר אינטלקטואלי בו ניסח דדי באופן מדויק קונספט חדשני בעל אופי פואטי ומעשי לנושא טעון ומורכב – הקבורה בישראל. הוא שילב באופן מקורי מענה לצרכי הפרט לצד רעיונות חברתיים וציבוריים, תוך תפיסת מרחב ייחודית לפרוגראמה שבנה. הפרויקט מכיל רבדים רגשיים לצד חשיבה מופשטת רציונאלית ועשוי בכישרון רב מאוד. הפרויקט הוצג ברמה אסתטית ראויה לציון”, הוא מוסיף.

עוד מציין צרפתי, כי מלבד הזכייה בפרס עזריאלי היוקרתי, דדי אלוף גם זכה בפרס רייסקין לפרויקט גמר מצטיין מטעם הטכניון, פרס שעמד על סכום זכייה של עשרת אלפים דולר.

את הפרויקט מתכוון אלוף להציג לעיריית רחובות, בכוונה להביא ליישומו.

ביום עיון בטכניון על תכנון נוף וכלכלה: “הגיע הזמן שרשות הטבע והגנים תפתח גם אתרי תיירות”

פרופ’ דני צ’מנסקי וקבוצת מומחים מובילים מהטכניון ומחוצה לו, הציגו חלופות מקוריות לתכנון השטחים הפתוחים במדינת ישראל; האתר המתוייר ביותר הוא מצדה, עם 830 אלף מבקרים בשנה. אחריו נמצאים קיסריה עם 750 אלף מבקרים והבניאס עם 600 אלף מבקרים; עיקרן של ההרצאות בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי עים, נגע להצעת החוק להפרטת רשות הטבע והגנים

“זה יפה שרשות הטבע והגנים נעזרת בתיקצוב מהממשלה, אבל מן הראוי היה לבצע תימחור של מחירי הכניסה לאתרים הלאומיים. בשעות שבהן יש ביקושים חלשים, בבוקר ובערב למשל, ניתן להפחית מחירים. כמו אגרות גודש שמסייעות בוויסות מספר המבקרים וגם מהוות מקור הכנסה מכובד. לטעמי, מערכת המחירים האחידה גורמת לעיוותים ואי התאמות בין מה שהאוכלוסייה רוצה, לבין מה שמסופק לה. רצוי גם לגוון את סל המוצרים של הפארקים בישראל. הגיע הזמן שרשות הטבע והגנים תדאג לפיתוח גם של אתרי תיירות בשטחה. יש מגוון אדיר של צורות בילוי שניתן לספק, שהוא הרבה יותר מעוד שמורת טבע”.

הדברים, של הכלכלן פרופ’ דני צ’מנסקי, הושמעו בפני בכירי הרשות, ראשי החברה להגנת הטבע ומומחים מובילים מתחומי התכנון הנופי והכלכלה, במסגרת יום עיון ודיון בנושא תכנון נוף וכלכלה בשטחים פתוחים וגנים לאומיים שהתקיים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. דבריו של פרופסור צ’מנסקי זכו לתגובה מיידית ממנהל אגף טבע וקהילה ברשות הטבע והגנים עוזי ברזילי.

“אמנם לא ביצענו תכנית תימחור, אבל ניסינו לבצע מבצעי הנחה למבקרים בשעות הבוקר”, אמר ברזילי. “אלא שהתמריצים לא עבדו. ואני מדבר על כ-8.5 מיליון ביקורים בשנה, מתוכם של 2 מיליון תיירים. להערכתי, אם נשנה את התעריפים, נזכה בעיקר לכותרות שליליות בעיתונות. אני לא מאמין ששינויי מחיר לפי שעות ישפיעו על הקהל. ראוי לזכור כי מחיר האגרה הנגבית בכניסה לאתרי הרשות, נקבע לפי חוק המגדיר את סכום המקסימום”.

עוזי ברזילי סיפר במפגש כי “הרשות קיבלה בעבר תלונות חוזרות על כך שהאתרים נסגרים בשעות בהן יש עדיין אור שמש. בקיץ האחרון החלטנו להאריך את שעות הפעילות ב-22 אתרים וגילינו שבשעות הנוספות הגיעו מעט מבקרים. להערכתנו, הציבור לא למד את הרעיון, אבל אולי נצליח לשנות זאת תוך כמה שנים”.

מנכ”ל רשות הטבע והגנים, מודי אורון, גילה כי “נושא מחיר הכניסה לאתרים מעסיק רבות את אנשי הרשות. אולם למרות התיקצוב הממשלתי, עדיין ישנם גנים רבים שההכנסות אינן מכסות את ההשקעה. הסיבסוד הצולב מאפשר את המשך תחזוקת ופיתוח האתרים הפחות מבוקשים. עם זאת, על רקע המחאה החברתית בקיץ האחרו, ראוי לבחון את שאלת העלויות ומחירי הכניסה, ביחס לדברים בסיסיים בישראל”.

רונית מורן, מנהלת אגף כלכלה ותקציבים ברשות הטבע והגנים, סיפרה כי הרשות מגלגלת מחזור שנתי של כ-400 מיליון שקל ולרשותה עומד קו אשראי בנקאי של 12 מיליון שקל, המחייב שמירה על רמת הכנסות, בכדי למנוע קשיי נזילות ואי תשלום משכורות. “מתוך 65 אתרים ברמה תיירותית מוסדרת, 10 אתרים מותירים עודף תקיבי ואילו כ-15 אתרים נותרים בגירעון”, אמרה. “האתר המתוייר ביותר הוא מצדה, עם 830 אלף מבקרים בשנה. אחריו נמצאים קיסריה עם 750 אלף מבקרים והבניאס עם 600 אלף מבקרים”.

בטקס עובדים מצטיינים – דברי נשיא הטכניון: פרופסור דני שכטמן, מרצה מצטיין מתמיד, הוא הוכחה לכך שמחקר טוב לא בא על חשבון הוראה טובה

101“פרופסור מחקר דני שכטמן, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2011, הוא מרצה מצטיין מתמיד. זו הוכחה ניצחת לכך שמחקר טוב לא בא על חשבון הוראה טובה”. כך אמר נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, בטקס הוקרה לעובדים ומרצים מצטיינים.

המשנה לנשיא ומנכ”לית הטכניון אמרה כי הטכניון הוא מוסד תובעני אך גם מגונן ותומך, המשקיע רבות בעובדיו. “יש כאן גאוות יחידה ולא בכדי התחלופה בטכניון כה קטנה. טוב ונעים לעבוד כאן”, הוסיפה.

יו”ר אגודת הסטודנטים, יעל אביטל, אמרה כי הסטודנטים יודעים לכבד ולהוקיר את המרצים הטובים המשקיעים בהם רבות, והודתה בשם הסטודנטים למרצים המצטיינים.

הנחה את הטקס פרופסור שמעון גפשטיין, מרצה מצטיין מתמיד. דליה לינדנשטראוס-פלד דיברה בשם העובדים המצטיינים וד”ר איילת פישמן בשם המרצים המצטיינים.

בתמונה: ד”ר לירון ידיד-ציון מקבל את התעודה מידי נשיא הטכניון, ביחד עם בנו הפעוט. במרכז: פרופסור בועז גולני, דיקן הפקולטה להנדסת תעשיה וניהול. צילם: יוסי שרם, דוברות הטכניון.

העובדים והמרצים מצטיינים לשנת תשע”א

עובדים מצטיינים

ג’נט קובליו   אגף קשרי ציבור ופיתוח משאבים

לונה ואן ווסקאולן-יוחאי     לשכת סגן נשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים

רחל בן נון     אגף הכספים והבקרה

דליה לינדנשטראוס-פלד    היחידה לקידום סטודנטים

ד”ר מיכאל פלדמן   הפקולטה להנדסת מכונות

מרצים מצטיינים

הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית

פרופ”ח עודד רבינוביץ

פרופ”ח אביעד שפירא

ד”ר חנן בן-עוז

ד”ר רם זיידנברג

ד”ר שלהבת ליבוביץ-צור

מר אורי שושני

הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

ארכיטקט רונה אביסף

מר ישראל גלון

הפקולטה להנדסת מכונות

פרופ’ דן אדלר

ד”ר יוסף גבלי

הפקולטה להנדסת חומרים

פרופ’ מחקר דן שכטמן – מרצה מצטיין מתמיד

הפקולטה להנדסת חשמל

פרופ”ח יצחק קסלסי

ד”ר גל בן-דוד

הפקולטה למתמטיקה

פרופ’ דוד צילג – מרצה מצטיין מתמיד

ד”ר לב גולדשטיין – מרצה מצטיין מתמיד

ד”ר לידיה פרס-הרי – מרצה מצטיינת מתמיד

פרופ”ח רום פנחסי

ד”ר רוני ביתן

ד”ר עליזה מלק

גב’ דניאלה אבידן

הפקולטה לפיסיקה

פרופ’ נועם סוקר

ד”ר מוחמד עכאשה

ד”ר יהודה רוט

מר זוהר אוהד

הפקולטה לכימיה

פרופ”ח אורי פסקין

הפקולטה להנדסה כימית

פרופ”ח חוסאם חאיק

הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון

ד”ר איילת פישמן

הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל

פרופ’ אלון גני – מרצה מצטיין מתמיד

פרופ’ יעקב אושמן

פרופ’ יורם טמבור

פרופ”ח משה אידן

הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול

ד”ר לירון ידידציון

ד”ר חובב פרץ

ד”ר אורן קורלנד

המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות

גב’ ברגיטה האן-מיכאלי – מרצה מצטיין מתמיד

ד”ר יהודית הן

מר מנחם נבנהויז

גב’ כריסטינה זנוסי

גב’ צפורה רקרדזון

הפקולטה למדעי המחשב

ד”ר שירלי הלוי-גינסברג

מר יניב כרמלי

מר תאמר סלמאן

הפקולטה לביולוגיה

פרופ’ שמעון גפשטיין – מרצה מצטיין מתמיד

ד”ר יורם ירושלמי

הפקולטה לרפואה

פרופ’ מיכאל אבירם- מרצה מצטיין מתמיד

פרופ”ח זקי קריים- מרצה מצטיין מתמיד

פרופ’ משה גביש

פרופ’ נתן קרין

פרופ”ח קליני גד בר-יוסף

פרופ”ח עדי זלצברג

פרופ”ח דורון מלמד

פרופ”ח זייד עבאסי

פרופ”ח משה פליגלמן

פרופ”ח דייל פרנק

ד”ר דני איתן

ד”ר לילך בונשטיין

ד”ר יעקב בכר

ד”ר אמיר חדש

ד”ר מרדכי עוז

ד”ר ביאנקה פורמן

ד”ר ארתור קרנר

ד”ר איתי שביט

ד”ר מרק שילקרוט

דני ימין, מנכ”ל מיקרוסופט ישראל בכנס מועדון המאה של ארגון בוגרי הטכניון: אנו קרובים להשגת היעד של 50% נשים בין עובדי מיקרוסופט ישראל

 100“לפני כמה שנים הצבנו לעצמנו יעד במיקרוסופט ישראל – 50% מעובדינו יהיו נשים. כיום בקבוצות מסויימות כבר 46% מהעובדים הן נשים”. כך גילה בשבוע שעבר מנכ”ל מיקרוסופט ישראל, דני ימין, בכנס מועדון המאה של ארגון בגרי הטכניון.

דני ימין, המשמש גם כיו”ר מועדון המאה, סיפר כי “בין המועמדים הסופיים לכל תפקיד בחברה שלנו – יש לפחות אשה אחת”, הוסיף. “הכנסנו את נושא שוויון ההזדמנויות לנשים במיקרוסופט – לשיח הציבורי בחברה”.

בכנס, תחת הכותרת “נשים מקדמות עסקים במדע וטכנולוגיה”, הרצתה יו”ר קבוצת שטראוס, עפרה שטראוס, על “נשים בשדרת הניהול הבכיר מקדמות עסקים”. היא דיברה בהערכה רבה על המהפיכה החברתית והדגישה: “במהפיכה זו – קולן של הנשים נשמע”.

אחר כך נערך פאנל בהנחית העיתונאית דנה וייס על מימוש הפוטנציאל הנשי בקידום עסקים, במדע וטכנולוגיה. השתתפו בפאנל ד”ר אביטל שטיין, משנה לנשיא ומנכ”לית הטכניון, פרופסור מרים ארז, כלת פרס ישראל, פרופסור יונינה אלדר מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, היזמית חניתה פרידמן וסרן שני אליצור מחיל האוויר, שתיהן בוגרות הטכניון.

בתמונה (מימין לשמאל): דני ימין, ד”ר אביטל שטיין, עפרה שטראוס. צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון

במחקר המקיף ביותר מסוגו בדקו חוקרי הטכניון 308 אלף דיווחים על 284 מיני יונקים: גורמי סביבה המושפעים מפעילות האדם נמצאו כמשפיעים ביותר על הרכב מיני יונקים

קבוצת חוקרים מהטכניון בחנה כ-308 אלף דיווחים על 284 מינים של יונקים בארה”ב ממאגר הנתונים של  GBIF (Global Biodiversity Information Facility) שהוא פורטל המחובר לבסיסי נתונים רבים וניתן לקבל דרכו מידע על תצפיות של מינים מכל המגוון הביולוגי במקומות רבים בכדור הארץ. החוקרים, מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית,  הצליבו את ממצאיהם עם משתנים סביבתיים בעשרה קני מידה מרחביים, מרזולוציה של 20 קמ”ר ועד 10,000 קמ”ר, ניתחו את הנתונים באיזורים שונים, שהלכו וגדלו ובדקו בכל ניתוח כזה מהם הגורמים המשפיעים על הרכב המינים באותו שטח.

הממצאים, שהוצגו בכתב העת המדעי PLoS One, מראים כי ככל שקנה המידה גדול יותר (רזולוציה “גסה” יותר), האקלים הוא הגורם המשפיע ביותר על הרכב מיני היונקים, בעוד שימושי הקרקע ותכסית משפיעים יותר בקני המידה הקטנים יותר. זו הפעם הראשונה שנעשה ניתוח נתונים בהיקף כה גדול והתוצאות תומכות בתיאוריה הרווחת שלפיה ככל שייבדק שטח גדול יותר יתגלה כי השפעת האקלים על הרכב המינים משמעותית יותר.

מחקרים קודמים אמנם בחנו את עושר המינים – מספרי המינים בשטח נתון – אבל הצוות הטכניוני מאמין כי זה המחקר הגדול ביותר מסוגו, הבוחן “הרכב מינים”, ובמילים אחרות, מחקר שבוחן גם את זהות המינים בכל אתר ולא רק את מספרם.

החוקר ד”ר רפי קנט, העושה בתר-דוקטורט אצל הפרופסור יוחאי כרמל, מסביר כי “בכל מקום שבדקנו ערכנו רשימה של כל המינים הקיימים בו, ולא רק ספרנו אותם. רצינו לתאר את הקשר בין תנאי הסביבה ומורכבותם לבין הרכב המינים, ורצינו לעשות את זה בקני מידה שונים.”

התוצאות: באזורים גדולים יותר, גורמים כגון טמפרטורה ומשקעים הם הגורמים העיקריים לזהות המינים הנמצאים באזור, ואילו בקני המידה הקטנים יותר הגורמים המשפיעים הם ייעור, פיתוח אורבני, חקלאות ומשתנים נוספים של שימושי קרקע ותכסית.  באופן כללי, ממצאים אלה תואמים את הצפוי על פי התיאוריה האקולוגית המקובלת, וחשיבותם היא בין היתר בכך שלראשונה ניתן להצמיד תוצאות כמותיות להשערות התיאורטיות. בהמשך, צופים החוקרים, ניתן יהיה להשוות אליהן כבסיס — את התוצאות של מחקרים נוספים שיבחנו קבוצות מינים שונות, וביבשות שונות.

חוקרי הטכניון מאמינים כי לממצאים אלה משמעות רבה בהקשרים של שימור מגוון מינים.

המחקר בוצע בשיתוף ד”ר אבי בר מסדה מאוניברסיטת וויסקונסין, ובמימון הקרן הישראלית למדע.

הטכניון ואוניברסיטת מונאש באוסטרליה פתחו בסדרת הרצאות הדדית באמצעות ציוד מולטימדיה מתקדם

99הטכניון ואוניברסיטת מונאש באוסטרליה פתחו בסידרת הרצאות הדדית, המתאפשרת בעקבות התקנת ציוד מולטימדיה מתקדם על ידי חברת TNN  טלקום. אוניברסיטת מונאש היא הגדולה ביותר בחצי הכדור הדרומי.

מערך המולטימדיה המשוכלל הוקם בחדר הרצאות בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול, בתרומת ידידי הטכניון באוסטרליה. סידרת ההרצאות תתמקד בהנדסת חומרים ושימושיהם באווירונוטיקה ובהנדסת מערכות ומערכות מידע.

עם פתיחת שנת הלימודים ניתנה ההרצאה הראשונה על ידי פרופסור דב דורי, בנושא מידול קונספטואלי ושליטה בסיבוכיות של מערכות. המרצה עמד מול כיתתו ועל מסכים מולו ראה את הכיתה באוסטרליה. הן הסטודנטים הישראלים והן האוסטרלים ראו אותו עומד ומרצה מולם והאינטראקציה התנהלה כמו בכיתה רגילה שכל הסטודנטים נוכחים בה. איכות הקול והתמונה היו מעולים. המערכת שהותקנה כוללת מערכת וידאו דיגיטלית, מערכת שמע משוכללת ומערכת תצוגות דיגיטלית. על דוכן המרצים מותקן מסך מגע ייחודי עליו ניתן לצייר באמצעות עט אלקטרונית. התוכן המצוייר מוקלט ומשודר לכל הסטודנטים כתוספת למצגת.

דיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון, פרופסור בועז גולני, אמר כי בכוונת הטכניון והפקולטה שהוא עומד בראשה לחזק את הקשרים עם אוניברסיטת מונאש וכי הציוד החדשני פותח אפשרויות חדשות ומקצר את המרחק הגיאוגרפי הרב.

בתמונה: פרופסור גולני (מימין) ופרופסור דורי (משמאל) פותחים את סידרת ההרצאות מול מרצים וסטודנטים באוניברסיטת  מונאש. צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון.

מדלית החברה הישראלית לכימיה לשנת 2011 תוענק לפרופסור מחקר דן שכטמן, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2011

מדלית החברה הישראלית לכימיה לשנת 2011 תוענק לזוכה פרס נובל בכימיה, פרופסור דן שכטמן מהפקולטה להנדסת חומרים בטכניון. כך הודיע פרופסור אהוד קינן מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, נשיא החברה הישראלית לכימיה. המדליה תוענק בטקס הפתיחה של הכנס השנתי ה-77 של החברה הישראלית לכימיה בכפר המכביה ברמת גן בתאריך 7 בפברואר, 2012,  במעמד כ-1000 חברי סגל וסטודנטים מכל האוניברסיטאות והמכללות הטכנולוגיות, כימאים מהתעשיה הכימית, אורחים מחו”ל ומשלחת גדולה של מדענים מהאוניברסיטה של קליפורניה בברקלי.

מדלית החברה הישראלית לכימיה היא אות הכבוד הגבוה ביותר אשר מוענק ע”י העמותה הזאת, שהוקמה בשנת 1933, ונחשבת לעמותה המדעית הוותיקה ביותר בישראל. מטרותיה העיקריות הן קידומם של המחקר וההוראה בכימיה במערכת האקדמית ובבתי הספר, וקידומה של התעשיה הכימית במדינת ישראל.

פרופ’ שכטמן מצטרף לחבורה מכובדת של מחזיקי המדליה: הפרופסורים אברם הרשקו, אהרן צ’חנובר וראובן פאונץ, שלשתם מהטכניון, יהושע יורטנר מאוניברסיטת ת”א, עדה יונת, זאב לוז, מאיר להב, לסלי לייזרוביץ ומאיר וילצ’ק, חמישתם ממכון וייצמן למדע ומר אלי הורביץ מחברת טבע.

עוד מסר פרופסור קינן, אשר מכהן גם כעורך הראשי של כתב העת הישראלי לכימיה, כי כתב העת מקדיש חוברת מיוחדת לנושא הגבישים הקוואזי-מחזוריים. גילוי קיומם של גבישים אלו זיכה את פרופסור מחקר דן שכטמן בפרס נובל בכימיה לשנת 2011.

פרופסור שכטמן נולד בתל אביב ב-24 בינואר 1941 וגדל ברמת גן ובפתח תקווה, היה חבר בתנועת השומר הצעיר. ב-1962 החל ללמוד בטכניון ובו קיבל תואר ראשון בהנדסת מכונות ב-1966. המשך לימודיו בטכניון היה בתחום הנדסת חומרים, במסגרתם קיבל את התואר השני ב-1968, ואת תואר הדוקטור ב-1972. לאחר מכן התמחה במשך שלוש שים במעבדות חיל האוויר האמריקני שבאוהיו ועסק במיוחד בחקר מבנה החומרים של תרכובת טיטניום-אלומיניום. בשנת 1975 הצטרף לסגל המחלקה להנדסת חומרים בטכניון. כיהן בטכניון כראש המחלקה להנדסת חומרים ומשנת 1986 הוא בדרגת פרופסור מן המניין. במשך השנים שימש פרופסור אורח גם באוניברסיטת מרילנד ובאוניברסיטת ג’ונס הופקינס. בנוסף, מכהן שכטמן כפרופסור באוניברסיטת המדינה של איווה.‏ הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חבר האקדמיה הלאומית להנדסה של ארצות הברית וחבר האקדמיה האירופית למדעים.

ב-1980 ביקר בטכניון חוקר המתכות ג’ון כאהן והזמין את שכטמן לעשות את שנת השבתון שלו במעבדות NBS באוניברסיטת ג’ונס הופקינס. במהלך שהותו בשנים 1981–1983, ערך ניסויים בייצור חומרים מתכתיים על ידי התמצקות מהירה. יום אחד כאשר בחן גביש של הסגסוגת מנגן ואלומיניום באמצעות התאבכו של קרני רנטגן, גילה להפתעתו שהוא בנוי מסימטריה מחומשת. מאחר ובאותה התקופה אחד מהעקרונות הבסיסיים בקריסטלוגרפיה שלל סימטריה זו, החל לפתח את תיאוריה שחומר מוצק מתארגן לעתים בצורה אסימטרית או גבישים קוואזי-מחזוריים. שכטמן סיפר, כי כשחלק את תגליותיו עם עמיתיו נתקל בביקורת קשה שטענה שלא יתכן והניסוי נכון מאחר שקיימת הוכחה בסיסית בקריסטלוגרפיה שמראה כי הסימטריה סיבובית היחידה שיכולה להתקיים היא של 2,3,4 או 6. ראש המעבדה של NBS סילק אותו מקבוצת המחקר בטענה שהוא “מטיל עליה קלון”. מבקר חריף נוסף לתיאוריה היה הכימאי המפורסם, לינוס פאולינג, בעל פרס נובל בכימיה, שטען כלפיו, “אין קוואזי-גבישים, אבל יש קוואזי-מדענים”. כשחזר לטכניון פגש את פרופסור אילן בלך ובעזרתו הצליח למצוא מודל המסביר את התופעה.

לאחר תגליתו של שכטמן והופעת כמה הצעות להסבר תאורטי לתופעה, נפתחה הדלת לגילויים חדשים, ושונתה הגדרתו המדעית של גביש. נמצאו גבישים נוספים שקיומם נחשב כבלתי אפשרי, ונפתח תחום מחקר חדש.

לפני זכייתו בפרס נובל,  זכה פרופסור שכטמן בפרסים רבים אחרים, כולל הפרס הבינלאומי מטעם האגודה הפיזיקלית האמריקנית, פרס למצוינות אקדמית מטעם הטכניון, פרס רוטשילד להנדסה, פרס ויצמן למדעים, פרס ישראל לחקר הפיזיקה, פרס וולף, פרס גיאורגי אמינוף בקריסטלוגרפיה מטעם האקדמיה המלכותית השבדית למדעים, ופרס א.מ.ת לכימיה.

חוקרי הטכניון הצליחו לקטב גביש ננומטרי על ידי שינוי הרכבן של המולקולות המקיפות אותו

הדבר עשוי לשפר בעתיד באופן ניכר את יעילותם של תאים סולאריים מהדור השלישי

חוקרי הטכניון מהמרכז לננו-אלקטרוניקה ע”ש שרה ומשה זיסאפל הצליחו לקטב גביש ננומטרי על ידי שינוי הרכבן של המולקולות המקיפות אותו. כך פורסם בכתב העת המדעי היוקרתי Nature Materials.

הדוקטורנט ניר יעקבי-גרוס, בהנחיית ראש מרכז זיסאפל, פרופסור ניר טסלר, החליף חלק מהמולקולות המחוברות לפני השטח של גביש נומטרי, במולקולות מסוג אחר שהקבוצה הכימית או האטום המקשר אותן לפני השטח של הגביש – שונה. החוקרים גילו שחוסר אחידות בכיסוי המולקולרי גורמת לגביש להיות מקוטב חלקית. להבנת תהליך קישור המולקולה לגביש תרמה קבוצתו של פרופסור אשר שמידט מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון. כפי שהמאמר מראה, לגילוי עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת בשיפור ניכר של יעילותו של התא הסולארי. מדובר בדור השלישי של תאים סולאריים הנמצאים כיום בפיתוח אינטנסיבי ברחבי העולם, בגלל עלותם הנמוכה יחסית (ולכן יש אפשרות לייצורם ההמוני). התאים הסולאריים אשר נמצאים בשימוש כיום הם ברובם על בסיס סיליקון, והם יקרים הן מבחינת עלותם והן מבחינת האנרגיה הדרושה לייצורם. הגילוי של חוקרי הטכניון משנה את יכולת הגביש הננומטרי לקבל או לתת אלקטרונים לחומר הנמצא בסביבתו ומדובר, למעשה, בשינוי תכונות הגביש.

“ננו גבישים מחומרים שונים משמשים לפיתוח מקורות אור ותאי שמש חדשים”, מפרט פרופסור טסלר. “הננו גביש נוצר בתמיסה, קוטרו  2-8 ננומטר והוא מצופה במולקולה אורגנית שמייצבת אותו ומאפשרת להמיס את הננו גבישים בנוזלים מתאימים. במצב זה התמיסה היא בעצם דיו שמכיל חומרים אופטו-אלקטרונים ולכן קיימת כיום פעילות רבה בעולם שמטרתה לשלב חומרים אלו בתחום של האלקטרוניקה המודפסת אשר תכלול יריעות תאורה או יריעות של תאי שמש”.

החוקרים מדגישים כי על מנת שאפשר יהיה לשלב חומרים חדשים אלו בהתקנים אופטו-אלקטרונים, חשוב להשיג שליטה על התכונות שלהם, כדי שניתן יהיה להתיחס אליהם כאל אבני בנין אשר משמשות להנדסה של התקן מתקדם.

בשלבים ראשונים של המחקר במרכז זיסאפל התגלה שניתן להשתמש במולקולה האורגנית כדי להזיז את המיקום היחסי של רמות האנרגיה של החלקיק. מה שהפתיע את החוקרים בשלב זה, הייתה העובדה שהגורם החשוב ביותר בהזזה זו, היה האטום שנמצא בקצה המולקולה ואשר מתחבר לננו גביש. החוקרים הראו שלא רק ניתן להזיז את רמות האנרגיה של ננו גביש יחסית לחומרים או ננו גבישים אחרים, אלא שאפשר, על אותו ננו גביש זעיר (שגודלו כ-4 ננומטרים) – לשנות חלקים שלו יחסית לאחרים. “מחקר זה מראה שהננו גביש, שהוא אי אורגני, והמולקולות האורגניות המקיפות אותו – מהווים ישות אחת היברידית של חומר אורגני ואי אורגני”, מדגיש פרופסור טסלר. הבחנה זו תחייב שינוי בגישות העיוניות שמנתחות ננו גבישים אלו תוך התעלמות מהחלק האורגני (מהמולקולה האורגנית המחוברת אליו), לרוב בשל ההנחה שהוא “רק תורם ליצירת תמיסה”.