טכנולוגיה שפותחה בטכניון תאפשר הגנה על רכיבים בריאותיים והוספתם למשקאות צלולים

הננו-קפסולות שפיתחו חוקרי הטכניון מחומרים טבעיים, עשויות לשמש גם בתחום התרופות – הגנה על תרופות בקיבה ושחרורן במעי, ואף הכוונה לגידולים סרטניים

חוקרי הטכניון יצרו ננו-קפסולות המבוססות על מרכיבי מזון טבעיים, וכלאו בתוכן ויטמינים וחומרים נוטרסאוטיים (רכיבים משפרי בריאות) שאינם מסיסים היטב במים. את הננו-קפסולות אפשר להוסיף למשקאות צלולים, וכך להעשיר את ערכם הבריאותי מבלי להעכיר אותם.

ד”ר יואב ליבני וצוותו מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון השתמשו בריאקציית-מייארד ליצירת ננו-קפסולות המבוססות על צימוד חלבון-פוליסכריד. ריאקציה טבעית זו, שהיא הסיבה להשחמת המזון באפייה ובבישול, שימשה בעבר ליצירת תחליבים (אמולסיות) ומיקרוקפסולות לרכיבי תזונה שאינם מסיסים במים, אך הבעיה בשיטות הקיימות היא שהקפסולות שהתקבלו היו גדולות ולכן העכירו את הנוזל שהוכנסו לתוכו.

כדי להתגבר על הבעיה צימדו ליבני וצוותו מאלטודקסטרין, שהוא תוצר של פרוק עמילן, לקזאין, שהוא חלבון חלב, בתהליך מבוקר. המולקולות המצומדות (תצמידים) עברו התארגנות-עצמית ספונטנית ויצרו קפסולות בממדים ננו-מטריים. הננו-קפסולות הללו כה קטנות, שהמשקאות שהן נוספו להם נותרו צלולים.

בשלב הבא לכדו החוקרים בתוך הננו-קפסולות ויטמין די (שחלקים נרחבים באוכלוסייה סובלים מחסר בו, דבר העלול להוביל לרככת בילדים ולבעיות בריאותיות רבות אחרות במבוגרים). צוות החוקרים גילה כי הננו-קפסולות שומרות על הוויטמינים ה”נארזים” בתוכן. “הן הגנו על ויטמין די מפני קלקול בסביבה חומצית, ובמהלך חיי המדף במקרר”, אומר ד”ר ליבני.

חומר חשוב נוסף בשם epigallocatechin gallate) EGCG), הנמצא בתה ירוק ונחשב לגורם המעכב מחלות רבות, ביניהן סרטן – גם הוא זכה להגנה משמעותית ע”י התצמידים לאורך חיי מדף.

החוקרים גם עקבו אחר שחרורם של הרכיבים מתוך הננו-קפסולות במערכת העיכול. הם גילו כי הננו-קפסולות הצליחו לשמור על רכיבי התזונה הלכודים בתוכן, ולהגן עליהם בקיבה. ליבני מעריך כי האנזימים שבמעי הדק יפרקו בקלות את מעטפת הפוליסכריד והחלבון, ויאפשרו את ספיגתו של הננו-מטען התזונתי באתר הרצוי, במעי הדק.

בעתיד מתכנן ד”ר ליבני “לחקור את פרופיל השחרור הכולל של חומרים נוטרסאוטיים במהלך הדמיה של עיכול, ובהמשך לבדוק את הזמינות הביולוגית בגוף בניסויים קליניים”. הוא מוסיף כי “בכוונתנו לחקור גם אנקפסולציה בשיטה זו של רכיבים ביו-אקטיביים אחרים, כגון תרופות אנטי סרטניות”.

כעת מפתח צוות נוסף בראשות דר’ ליבני את הדור הבא של ננו-קפסולות מבוססות תצמידי- חלבון-פוליסכריד במטרה לשמש להובלה מוכוונת מטרה של תרופות בגוף, לסימון מיקומם של גידולים סרטניים ולהשמדתם.

ד”ר יואב ליבני, חבר סגל בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, היה שותף לפני הגיעו לטכניון,בפיתוח ה”גמדים”, גבינות “סקי” ו”סימפוניה”, במסגרת עבודתו בחברת “שטראוס”.

היזם יוסי ורדי בכנס בטכניון: האפליקציות החברתיות, מ-icq ועד פייסבוק, מחברות בין האנשים הבודדים

“החוויה החברתית היא המפתח להצלחה בפיתוח טכנולוגי. מי שרוצה ‘ישום מחץ’ (killer up), כלומר טכנולוגיה שכובשת את השוק, צריך לחפש חידושים שמקדמים שיתוף פעולה ותקשורת בין אישית”. כך אמר ד”ר יוסי ורדי ביום העיון העשירי בהיסטוריה של מדעי הנוירולוגיה בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון.

יום העיון מתקיים בתחילתה של כל שנה אזרחית, בהנחייתו של פרופסור משה פיינסוד. באירוע השתתפו, בין השאר, שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין והאוצר הראשי של מוזיאון תל אביב לאמנות, דורון לוריא.

יוסי ורדי, שעשה את כל תאריו בטכניון, אמר כי הוא תמיד שמח לחזור לטכניון, “מקום משמעותי מאוד בחיים שלי”. ביום העיון הוא הציג את תפיסתו באשר להצלחתה חסרת התקדים של “מיראביליס”, שהוקמה ב-1996 על ידי בנו אריק ושלושה מחבריו – ספי ויגיסר, יאיר גולדפינגר ואמנון עמיר.

“בתחילת הדרך יאיר הבטיח לנו שאם 3,000 איש יורידו את היישום של מיראביליס – תוכנת המסרים המידיים icq – הוא יזמין את כולנו לארוחת ערב על חשבונו. איש מאיתנו לא שיער את קצב ההורדות המטורף – מאה אלף איש מדי יום! – שנמשך מאז הקמתה של החברה לפני 15 שנה ועד היום”.

בשנת 1998 נמכרה החברה לחברת האינטרנט האמריקאית AOL תמורת 407 מיליון דולר – אחת ממכירות הענק הראשונות של חברות היי-טק ישראליות. “בעקבות ההצלחה הפנומנלית שאלתי את עצמי מה הופך המצאה ל’ישום מחץ’. ישבתי שלוש שנים, קניתי 200 ספרים וניסיתי להבין מה יש בפיתוח הזה שמשך כל כך רבה אנשים, כי אמרתי לעצמי שאם אצליח לפצח את ה’קוד הגנטי’ של ההצלחה הזאת, אוכל לשכפל אותה”.

ורדי חקר את הנושא – ומצא תשובה: “אנשים הם ישום המחץ. אנשים אוהבים אנשים, וטכנולוגיות שמחברות ביניהם הן טכנולוגיות שיש להן סיכוי להצליח. החוכמה היא להעביר את הפרדיגמות החברתיות למציאות האינטרנטית, שבה כל אדם יושב לחוד. עד שהתפתחו האפליקציות החברתיות, המחשב היה חוויה של אנשים בודדים. האפליקציות החברתיות, מ-icq  ועד פייסבוק, מחברות בין האנשים הבודדים הללו, ואפילו כשהם אינם מחוברים, הם יודעים שהם יכולים להתחבר ברגע שירצו. קראנו לזה togetherness.”

מאז הפך ורדי לאחד המשקיעים המובילים בתחום האינטרנט בישראל, וכיום הוא נחשב ל”גורו” או ל”סנדק” של האינטרנט בישראל. “פעם, כשדיברתי שטויות, אמרו: הוא לא יודע על מה הוא מדבר. מאז מיראביליס אומרים: אנחנו לא מבינים מה הוא אומר, אבל הוא עשה את icq אז הוא בטח יודע. אם פעם ייתי משוגע, כיום אני אקסצנטרי – שזה משוגע עם כסף”.

ורדי דיבר בהומור על הטכניון ועל עולם ההיי-טק. “במחקר שנערך בטכניון גילו שהישראלי הממוצע הולך כ-1,440 ק”מ בשנה. במכון לגסי ברמב”ם גילו שהישראלי הממוצע שותה 86 ליטר בירה לשנה. אז חישבתי וגיליתי שלפי הנתונים האלה, הישראלי הממוצע עושה 16.74 ק”מ לליטר – לכן אין מה להתפלא על ההצלחה של ההיי-טק הישראלי”.

38 חברות גייסו 3000 סטודנטים ביריד תעסוקה גדול בטכניון

15נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא (מימין), מקבל הסבר על טיל “שרביט הקסמים” שחברת “רפאל” הציבה בפתח הביתן שלה. צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון

נציגי 38 חברות מובילות במשק הישראלי גייסו היום כ-3000 סטודנטים מכל הפקולטות הנלמדות בטכניון, ביריד תעסוקה גדול. בחורף שעבר השתתפו ביריד 36 חברות. היריד התפרס על פני 89 ביתנים בשדרה המרכזית של הקמפוס.

“אנו רואים בבירור גידול מתמשך במספר החברות המשתתפות ביריד התעסוקה בטכניון בשנים האחרונות, דבר המעיד על שיפור משמעותי במצבה של התעשייה המתקדמת בישראל ועל החשיבות שמייחסות חברות אלה לסטודנטים ולבוגרי הטכניון”, אמרה דיקנית הסטודנטים בטכניון, פרופסור מיכל גרין. “היריד הגדול מוכיח לסטודנטים שלנו כ השקעתם הרבה בלימודים נושאת פרי ומהווה הזדמנות חשובה לחברות השונות לקלוט כוח דם איכותי ומוכשר”.

לדברי ברוריה זומר-פדידה, ראש יחידת התעסוקה בלשכת דיקן הסטודנטים, הטכניון מקיים שני ירידי תעסוקה בשנה וחברות רבות משתתפות בשני הירידים. חברות כמו “בזן” ו”טבע”, אשר בעבר נהגו להשתתף ביריד פעם בשנה, השתתפו הפעם בשני הירידים. חברת “רפאל” הביאה ליריד דגם של הטיל “שרביט הקסמים”. יו”ר החברה, אילן בירן, ביקר אישית בביתן “רפאל” ושוחח עם המראיינים ועם הסטודנטים. נציגי רוב החברות אמרו כי הם מחפשים סטודנטים משנה שלישית ומעלה עם ממוצע ציונים גבוה, בכוונה להעסיקם חלקית עד תום הלימודים ולהכשיר אותם לקראת המשך עבודתם כאשר יסיימו את לימודיהם.

השנה בולטת השתתפותן של חברות פיננסיות כמו “בלומברג” (המחפשת סטודנטים ובוגרים במדעי המחשב) ו”סיטי” (תעשיה וניהול, מערכות מידע, מדעי המחשב, הנדסת חשמל, מתמטיקה ופיזיקה) וחברות ייעוץ וניהול פרוייקטים. כן משתתפים שני גופים ממשרד ראש הממשלה, חברת החשמל ותעש. בצד החברות הגדולות והמובילות בתחומי ההי-טק, משתתפות ביריד גם חברות הזנק קטנות. המקצועות המבוקשים הם מכל 18 הפקולטות הטכניוניות.

בתמונה: 38 חברות גייסו 3000 סטודנטים ביריד תעסוקה גדול בטכניון

ביקוש גבוה לסטודנטים בטכניון: 38 חברות יגייסו אלפי עובדים ביריד תעסוקה גדול

נציגי 38 חברות מובילות במשק הישראלי יראיינו מחר, יום רביעי, אלפי סטודנטים מכל הפקולטות הנלמדות בטכניון, ביריד תעסוקה גדול. בחורף שעבר השתתפו ביריד 36 חברות. היריד יתפרס על פני 89 ביתנים בשדרה המרכזית של הקמפוס.

“אנו רואים בבירור גידול מתמשך במספר החברות המשתתפות ביריד התעסוקה בטכניון בשנים האחרונות, דבר המעיד על שיפור משמעותי במצבה של התעשייה המתקדמת בישראל ועל החשיבות שמייחסות חברות אלה לסטודנטים ולבוגרי הטכניון”, אמרה דיקנית הסטודנטים בטכניון, פרופסור מיכל גרין. “היריד הגדול וכיח לסטודנטים שלנו כ השקעתם הרבה בלימודים נושאת פרי ומהווה הזדמנות חשובה לחברות השונות לקלוט כוח דם איכותי ומוכשר.

לדברי ברוריה זומר-פדידה, ראש יחידת התעסוקה בלשכת דיקן הסטודנטים,

הטכניון מקיים שני ירידי תעסוקה בשנה וחברות רבות משתתפות בשני הירידים. חברות כמו “בזן” ו”טבע”, אשר בעבר נהגו להשתתף ביריד פעם בשנה, משתתפות הפעם בשני הירידים. חברת “רפאל” מביאה ליריד דגם של הטיל “שרביט הקסמים”. השנה בולטת השתתפותן של חברות פיננסיות כמו “בלומברג” (המחפשת סטודנטים ובוגרים במדעי המחשב) ו”סיטי” (תעשיה וניהול, מערכות מידע, מדעי המחשב, הנדסת חשמל, מתמטיקה ופיזיקה) וחברות ייעוץ וניהול פרוייקטים. כן משתתפים שני גופים ממשרד ראש הממשלה, חברת החשמל ותעש. בצד החברות הגדולות והמובילות בתחומי ההי-טק, משתתפות ביריד ם חברות הזנק קטנות. המקצועות המבוקשים הם מכל 18 הפקולטות הטכניוניות.

ראשי חברות התשתית העניקו יותר ממאה מלגות בטכניון

3414 חברות מתחומי ההנדסה האזרחית והסביבתית השתתפו בפרוייקט

ראשי חברות התשתית הלאומית, מקורות-חברת המים הלאומית, החברה הלאומית לדרכים וחברת נמלי ישראל, העניקו יותר ממאה מלגות קיום ושכר לימוד לסטודנטים בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון. המלגות הוענקו במסגרת תוכניות “קרן שביט”, “עתידים לתשתיות” ו”קשר לענף הבניה”, בשיתוף ותמיכת 34 חברות פרטיות וציבוריות, מהמובילות בתחומי ההנדסה האזרחית והסביבתית, אשר מהוות את הגרעין העיקרי לתמיכה במלגות. טקס המלגות השנתי הינו גולת הכותרת של פעילות הפקולטה לקידום ה”הון האנושי” ההנדסי בענף הבניה והתשתיות. המלגות ניתנות במסגרת שתי תוכניות: “קשר לענף הבניה”, המיועדת לסטודנטים מצטיינים ו”עתידים לתשתיות” המיועדת לסטודנטים מהפריפריה. תוכניות אלו נתמכות על-ידי “קרן שביט”, עמותת “ידידי עתידים” והחברות השותפות.

התוכניות מעניקות לסטודנטים מלגת קיום חודשית, שכר לימוד, מחשב נייד ובנוסף – יוצרות קשר מקצועי בינם ובין החברה המאמצת, התורמת את המלגה. מטרת הקשר היא להקנות לסטודנט התנסות מקצועית במהלך לימודיו תוך כדי חניכה מקצועית וליווי אישי מטעם החברה. בתום תקופת החניכה והלימודים מתחיל הסטודנט את הקריירה המקצועית שלו עם ניסיון מוכח וחשיפה מעשית, בנוסף להכשרתו האקדמאית.

את הטקס הנחה פרופסור ארנון בנטור, הדיקן היוצא של הפקולטה, אשר יזם והקים את מפעל המלגות בשנת 2006. הוא ציין בדבריו את חשיבות הקשר בין חינוך לצמיחה. עוד אמר כי במסגרת תוכנית המלגות גויסה תעשיית הבנייה והתשתיות בישראל למערך כולל ומרשים שהיקפו כשלושה מליון ₪ בשנה, תוך תקווה שבעתיד מספר המלגאים ילך ויגדל. היה זה חלק ממהלך להעצים את הפקולטה ולענות על צרכי המשק אשר במסגרתו הוגדל מספר הסטודנטים בפקולטה מכ-750 לכ-1250, תוך העלאה משמעותית בסכם הכניסה. הנוכחות בטכס של כל ראשי חברות התשתית הלאומיות, אשר מתניעות פרויקטים של כ-100 מיליארד ₪ בשנים הקרובות היא עדות למרכזיות ולעוצמה של הפקולטה. פרופסור בנטור הדגיש גם את פריצות הדרך של הפקולטה להגיע למגוון רחב של סטודנטים וציין את הפעילות החלוצית שלה בהקמת בית ספר בינלאומי להנדסה בטכניון אשר בו לומדים בתוכנית באנגלית סטודנטים מכל רחבי העולם ובהם נציגות מכובדת למדינות כדוגמת הודו וסין. “זו עדות לגלובליזציה של ענף הבניין והתשתיות ולמעמד הבינלאומי של הפקולטה”, אמר.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי הסטודנטים המלגאים הם אשר ייקחו חלק בתכנון המערכות העתידיות אשר יפותחו במכון המחקר.

 בתמונה: פרופסור בנטור (משמאל) מקבל אות הוקרה מיו”ר “מקורות”, אלכס ויזניצ’ר. צילום: דוברות הטכניון

החברות השותפות:

אלקטרה בנייה בע”מ

אקוויז – טכנולוגיות מים חכמות בע”מ

אקרשטיין תעשיות בע”מ

בן-דוד הנדסה בע”מ

גיאו-פוינט מקבוצת אופק צילומי אויר

גילי ויואל עזריה בע”מ – ע”ש דוד עזריה ז”ל

דנה הנדסה בע”מ

דניה סיבוס בע”מ

החברה הלאומית לדרכים בישראל בע”מ

המרכז לניהול ובקרת תנועה – המכון לחקר התחבורה – טכניון

המרכז למיפוי ישראל

ולפמן תעשיות בע”מ

חנ”י – חברת נמלי ישראל

ינון – תכנון, ייעוץ ומחקר בע”מ

כלל מוצרי בטון בע”מ

מינהל מקרקעי ישראל

מקורות – חברת המים הלאומית

נשר – מפעלי מלט ישראליים בע”מ

סולל בונה – חטיבת הכבישים והתשתיות בע”מ

פלסן – סאסא בע”מ

קבוצת א. דורי בע”מ

קבוצת אורון אחזקות והשקעות בע”מ – ע”ש דוד עזריה ז”ל

קבוצת עפיפי – חברות תחבורה ותיירות

קל בנין בע”מ

קרן ע”ש רחל ואברהם צבי ברנוביץ ז”ל

קרן ע”ש יוסף אלרואי ז”ל

קרן מלגות לסטודנטים מצטיינים מהמגזר הערבי

קרן שביט

רכבת ישראל

שיכון ובינוי סולל בונה – תשתיות

תהל מהנדסים יועצים בע”מ – ע”ש דן המברג ז”ל   

קרן שביט
הקרן נוסדה בשנת 2004 על-ידי יצחק (אדי) וציפורה שטרייפלר-שביט לזכר הוריהם יונה ולאה שטרייפלר ויוסף וחווה איזנפלד. ייעוד הקרן הוא עידוד סטודנטים מצטיינים שידם אינה משגת ללמוד הנדסה אזרחית וסביבתית וזאת על-ידי הענקת מלגות לכיסוי הוצאות שכר הלימוד והמחייה.

פרופסור בועז גולני- סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים

13יחליף את פרופסור רפי רום

פרופסור בועז גולני התמנה כסגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, במקום פרופסור רפי רום, אשר סיים קדנציה של שלוש שנים.  הוא מחזיק הקתדרה להנדסה ע”ש סמואל גורני ושימש עד כה כדיקן הפקולטה להנדסת תעשיה וניהול.  פרופסור גולני סיים בשנת 1982 לימודי תואר ראשון (בהצטיינות יתרה) בהנסת תעשיה וניהול (תעו”נ) בטכניון  וקיבל תואר שלישי מביה”ס למנהל עסקים באוניברסיטה של טקסס באוסטין (1985). הוא חבר סגל בפקולטה להנדסת תעו”נ בטכניון מאז 1986.

פרופ’ גולני שימש כעורך משנה וחבר בוועדת העורכים של מספר כתבי עת מקצועיים בתחומים של הנדסת תעשיה, חקר ביצועים ומדעי הניהול.  הוא פרסם למעלה מ-80 מאמרים בכתבי עת עם שיפוט ועוד כ-15 פרקים בספרים שונים.  פרופ’ גולני הנחה כ-40 משתלמים לתארים גבוהים וחלקם משמשים כיום כחברי סגל באוניברסיטאות ובמכללות בישראל.

פרופ’ גולני שימש גם כיועץ למספר רב של חברות וארגונים בישראל ובארה”ב ובכללן רשויות ממשלתיות (בתחומי תחבורה, חינוך, בריאות וביטחון); חברות אנרגיה (בתי הזיקוק, חב’ החשמל); חברות במגזר הפיננסי (בנקים); חברות תעשייתיות (יצרני פלסטיק, מוצרי צריכה, מכשירי מדידה); חברות שיורת (מזון מהיר); וטכנולוגיות מידע (פלטפורמות אינטרנט).

בתמונה: פרופסור בועז גולני

:פשרה ללא פשרות” בטכניון: 14 מרצים זכו בפרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי

12פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי הוענק בטכניון לראשונה. הפרס, שנועד לקדם את איכות ההוראה בטכניון, ניתן ל-14 חברי סגל מהפקולטות השונות: פרופסור אלון גני, פרופסור שמעון גפשטיין, פרופסור עירד יבנה, פרופסור אבישי מנדלבאום, פרופסור נועם סוקר, פרופסור דוד צילג, פרופסור אורי אליאש, פרופסור חוסאם חאיק, פרופסור אמנון כץ, פרופסור דורון מלמד, פרופסור אילת פישמן, פרופסור אבינועם קולודני, פרופסור איתן קימל וד”ר ספי (יוסף) גבלי.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי אחת המטרות שהוא הציב לעצמו בתחילת כהונתו היא שיפור היחס לסטודנט וטיפוח רמת ההוראה בטכניון. “חשוב לי שנעניק לסטודנטים שלנו חווית לימוד יעילה ומהנה. קראתי את דבריהם של הזוכים בפרס בנוגע לעבודת ההוראה, ודבר אחד עובר כחוט השני בדבריהם: הכבוד לסטודנט. הם מקשיבים לסטודנט ומודעים לכך שלפעמים הסטודנט טועה – ולפעמים הם טועים. ראוי שדבריהם יילמדו בכל בתי הספר להוראה. פרס ינאי מנתץ את המיתוס לפיו יש סתירה בין הצטיינות במחקר לבין הצטיינות בהוראה. הנה לפנינו מורים מעולים שהם גם חוקרים מצטיינים, ואחד מהם הוא דיקן פקולטה. זו הוכחה לכך שהצטיינות מחקרית, הצטיינות בהוראה ומילוי תפקיד אדמיניסטרטיבי אינם סותרים זה את זה”.

משה ינאי, שתרומתו בסך 12 מיליון דולר תאפשר את הענקת הפרס בסך 100 אלף שקלים למרצה במשך עשרים שנה, הביע הערכה ל-14 הזוכים, ואמר כי מסירותם להוראה ולתלמידיהם אינה מובנת מאליה. “התמריץ באקדמיה הוא במה שנקרא papers, כלומר במחקרים ופרסומים. אני לא מכיר אנשים שקודמו או הוערכו יותר בגלל ההשקעה שלהם בסטודנטים. ולכן, האנשים היקרים שמקבלים את הפרס היום הם אלטרואיסטים אמיתיים. הם שמו את צרכי החברה והמדינה מעל האינטרסים האישיים שלהם ואני נפעם ומלא התפעלות ותודה על מעשיהם. המיוחד בפרס הזה שהוא דורש השקעה רצינית וויתור על דברים חשובים לקידום המרצה, כי הקריטריונים אינם פשוטים. זה לא פרס למרצה הנחמד ואתם יודעים היטב שהדרך הקלה של יוך והורדת דרישות לא מתוגמלת כאן, אלא עבודה והשקעה אמיתית בהכנה ובחינוך שבאים על חשבון הזמן שבו יכולתם לעסוק במחקר ולקדם את עצמכם”.

בסרט שהוקרן במהלך הטקס רואיינו כמה מהמרצים הזוכים ותלמידיהם. פרופסור אבישי מנדלבאום, שדיבר בשם הזוכים, הצטרף לדברי נשיא הטכניון ואמר כי “מחקר מוביל והוראה מצוינת הולכים יד ביד, וההוראה במוסד מחקרי-הנדסי כמו הטכניון היא אתגר מרתק – זוהי פשרה ללא פשרות”.

“ההבדל בין מורה לתלמיד אינו גדול: לשניהם מטרות דומות ושניהם לומדים ומלמדים כאחד”, אמר פרופסור מנדלבאום. הוא דיבר גם על אהבתו למקצוע ההוראה, וסיפר שכאשר בני משפחתו מתקשרים ושואלים אם הוא בעבודה, הוא משיב בשלילה: “לא, אני בטכניון.”

פרופסור משה סידי, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים, הוא האיש שעמד בראש הוועדה שבחרה את 14 הזוכים. “בסוף שלב המיון הראשוני היו לנו 32 מועמדים”, אמר פרופסור סידי. “מתוכם בחרנו את הזוכים על פי קריטריונים מורכבים, מעמיקים ולא שגרתיים, ביניהם הכבוד ההדדי בין המרצה לתלמידיו”.

בתמונה: משה ינאי (שני מימין) ופרופסור פרץ לביא (לימינו) – עם הזוכים בפרס ינאי. צילום: דוברות הטכניון

חוקרי הטכניון ורמב”ם יצרו במעבדה תאי לב פועמים

מתאי גזע מושרים שמקורם בחולים עם הפרעת קצב מולדת קטלנית מסוג CPVT; תאי הלב הפועמים מבטאים את הגן הפגום ואת המאפיינים הקליניים של המחלה

במחקר אשר בוצע במעבדות המחקר בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, הצליחו החוקרים להפיק במעבדה תאים היכולים לשמש לגילוי תרופות חדשות ולהבנת תהליכי ההתפתחות של הפרעות קצב מולדות.

המחקר בוצע על ידי פרופסור עופר בינה, פרופסור יוסף איצקוביץ-אלדור מנהל מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי רמב”ם ופרופסור אברהם לורבר מנהל מחלקת קרדיולוגית ילדים בבית חולים מאייר שבמרכז הרפואי רמב”ם. במחקר לקחו חלק חולים בהפרעת הקצב הלבבית CPVT (Catecholaminergic polymorphic ventricular tachycardia). מחלה זו מאופיינת על ידי הפרעות קצב לבביות המתרחשות במהלך פעילות גופנית או התרגשות, היכולות לגרום למוות פתאומי של החולים בגיל צעיר. במסגרת המחקר הופקו תאים מדגימות עור של חולים בהפרעת הקצב המולדת. בשלב הבא, באמצעות הדבקה ווירלית הוחדרו מספר גנים אל אותם תאים מהעור, תהליך שגרם ל”תיכנות מחדש” Reprogramming)) של התאים הבוגרים, ולהפיכתם לתאי גזע מושרים Induced pluripotent stem cells)). בדומה לתאי גזע עובריים, תאים תאי הגזע המושרים התמיינו באופן עצמוני לתאי לב פועמים אשר נשאו את המוטציה הגנטית למחלת ה- CPVT. במחקר שהתבצע במעבדה התגלה כי בדומה לחולים, תאי הלב הפגועים מציגים את המאפיינים החשמליים האריטמוגנים (יוצרי הפרעות קצב) של המחלה.

לדברי החוקרים, תגלית זו חשובה ביותר ותאפשר הבנה מעמיקה וטובה של התהליכים התאיים הגורמים להפרעת קצב מולדת זו. בנוסף לכך, מחקר חדשני זה יאפשר לחוקרים לבדוק יעילותן של תרופות אנטי-אריטמיות (נוגדות הפרעות קצב) חדשות,  כמו גם “התאמה-אישית”  (Personalized Medicine) של תרופות יעילות לכל חולה, וזאת באמצעות בדיקה מקדמית של השפעת תרופות פוטנציאליות על הפרעות הקצב הנוצרות בתאי הלב של אותו חולה.

המחקר אשר פורסם בעיתון המדעי Journal of Cellular and Molecular Medicine מהווה חלק מעבודות הדוקטורט של עטרה נובק (המחברת הראשונה במאמר) ולילי ברד. שותפים נוספים למחקר הם: ד”ר נעמה זאבי-לוין, רויטל שיק וד”ר רונית שטרייכמן.

פרופסור רוברט קירשנר בפתיחת הכנס השנתי של האגודה הישראלית לפיזיקה: “כשפוליטיקאים מדברים על מדע הם מדברים על כלכלה חזקה, חוסן לאומי ורפואה מתקדמת”

“כשפוליטיקאים מדברים על מדע, הם מדברים על התוצרים שלו: כלכלה חזקה, חוסן לאומי ורפואה מתקדמת. במילים אחרות, הם מדברים על עושר, על ביטחון ועל חיי אלמוות. אבל מדענים לא היו עוסקים במדע אם כל זה היה משעמם. לכן חשוב לי להראות שהמדע, והאסטרופיזיקה בתוכו, הוא מרתק ומיסב לעוסקים בו גם הנאה רבה.”

את הדברים הללו אמר אתמול בתחילת השבוע בטכניון פרופסור רוברט קירשנר מאוניברסיטת הארוורד, בפתיחתו של הכנס השנתי ה-57 של האגודה הישראלית לפיזיקה. את הכנס חתמה הרצאתו של חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2011, פרופסור דני שכטמן מהפקולטה להנדסת חומרים בטכניון.

פרופסור קירשנר הרצה על הדינמיקה של התפשטות היקום. בתחילה סברו המדענים כי גבולות “שביל החלב” הם גבולות היקום. עם השיפור שחל בטלסקופים התברר כי “שביל החלב” היא אחת מני גלקסיות רבות. הוא תיאר את עבודתו של אלברט אינשטיין, שטבע ב-1917 את “הקבוע הקוסמולוגי”, ומניח את קיומו של יקום סטטי – יקום שאינו מתפשט ואינו מתכווץ.

אדווין האבל, שעל שמו נקרא כיום טלסקופ החלל האבל, הפריך כעבור שנים ספורות את שתי ההנחות הללו – שהיקום סטטי, וששביל החלב והיקום חד הם. האבל קבע כי חיוורונה היחסי של גלקסיה נצפית, או עמימותה, הם עדות לכך שהיא רחוקה יותר מאתנו. בנוסך הוא הבחין בכך שתדר הקרינה הנפלטת ממנה מוסט והסטיה גדלה ככל שהגלקסיה הפולטת אותה רחוקה יותר. שינוי בתדר יכול להגרם ע”י תנועה, אפקט דופלר (בדומה לשינוי צליל הסירנה של אמבולנס מתקרב ומתרחק). תצפיות שנערכו במשך עשרות שנים, על בסיס קביעה זו, הוכיחו כי הגלקסיות הולכות ומתרחקות “כלפי חוץ”. מכאן הסיקו כי היקום החל ממנקודה אחת קטנה תוך פיצוץ אדיר, “המפץ הגדול”. לאחרונה התברר שהיקום מתפשט בקצב מואץ. פרס נובל בפיזיקה ניתן השנה (2011) לשלושה מדענים שהוכיחו זאת (שנים מהם תלמידיו בעבר של פרופ. קירשנר). כדי להסביר האצה זו יש להניח קיומה של אנרגיה הנקראת “אנרגיה אפלה”.

המפץ הגדול התרחש לפני כ-14 מיליארד שנים, ומאז היקום אינו מפסיק להתפשט. עם זאת, בתשעת מיליארדי השנים הראשונות הואטה התפשטות היקום כל העת כתוצאה מכוח הכבידה של החומר וכתוצאה מכך משיכה בין הגלקסיות; רק לפני כחמישה מיליארד שנים, עם התרחקות הגלקסיות זו מזו, כאשר כוחה של האנרגיה האפלה גבר על  כוח הכבידה, החלה האצה בהתפשטות היקום.

“האנושות אגוצנטרית, ולכן היא לא הפסיקה לשאוף מעולם ליקום אגוצנטרי,” אמר קירשנר. “פעם חשב כל אדם שהוא מרכז היקום. אחר כך חשבה האנושות שכדור הארץ הוא מרכז היקום והשמש מסתובבת סביבו. אחר כך היא הבינה שכדור הארץ מסתובב סביב השמש, אבל התקשתה להבין שהשמש אינה מרכז היקום.

זו טעות לחשוב שכיום אנחנו פטורים מהאגוצנטריות הזאת, שכן גם כאשר אנחנו מתארים לעצמנו את התפשטות היקום, אנחנו מדמיינים אותה כאילו היקום מתפשט מאיתנו והלאה, וזו טעות גדולה שנובעת מאותה חשיבה אגוצנטרית. למעשה כולם מתרחקים מכולם.”

“אז כעת אנחנו יודעים שהיקום מתפשט, וכי ההתפשטות מואצת. כדי להסביר זאת וממצאים אחרים עלינו להניח כי ההרכב היקום הוא: 73% ממנו הם אנרגיה אפלה, 23% – חומר אפל (חומר שאיננו יכולים לראות אלא להסיק שהוא חייב להיות קיים) ורק 4% – אטומים כלומר חומר כפי שאנו מכירים. אבל אנחנו לא יודעים באמת מהם החומר האפל והאנרגיה האפלה. ואולי אנחנו טועים ובעצם לא מבינים כיצד פועלת הגרביטציה?”

בכינוס נטלו חלק 370 משתתפים, חלקם מחו”ל. יו”ר הכנס היה פרופסור אילן ריס מהפקולטה לפיזיקה בטכניון

הטכניון יעניק לראשונה את פרס ינאי ל-14 מרצים הרואים בהוראה שליחות

11גובה פרס ינאי למצויינות בחינוך אקדמי  – 100 אלף שקלים למרצה; נשיא הטכניון: “אמשיך לעשות הכל כדי לשפר את אווירת הלימוד בטכניון ולהפכה לידידותית ונעימה”

הטכניון יעניק ביום רביעי לראשונה את פרס ינאי למצויינות בחינוך אקדמי ל-14 מרצים הרואים בהוראה שליחות. כל מרצה יקבל 100 אלף שקלים, כפרס אישי. נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי הפרס מחולק במסגרת מאמציו לשפר את אווירת הלימודים בטכניון ולהפכה לידידותית ונעימה.

“רעיון פרס ינאי נולד בפגישתי הראשונה עם משה ינאי, בוגר הפקולטה להנדסת חשמל ויקיר הפקולטה, מחלוצי תחום אחסון מידע במחשבים”, סיפר פרופסור לביא. “משה חלק איתי את חווית הלמידה שלו בטכניון. הוא אמר כי הטכניון צייד אותו בכלים חשובים ויעילים שתרמו רבות להצלחתו המקצועית, שרמת הלימודים הייתה גבוהה מאוד, אבל אין הוא זוכר את תקופת לימודיו בטכניון כנעימה. אמרתי לו כי לטכניון יש שני פנים שונים זה מזה. מחד – זהו מוסד מעולה הנמנה עם המובילים בעולם בתחומו ומאידך יש לו פן פחות מלבב: הוא נתפס על ידי הסטודנטים כמוסד תובעני שאינו ידידותי לסטודנט. סיפרתי לו כי עם כניסתי לתפקידי כנשיא הטכניון, הצהרתי כי אעשה כל שביכולתי כדי לשפר את אווירת הלימוד בטכניון. כך נולד הרעיון לפרס ינאי”.

14 זוכי הפרס נבחרו על ידי ועדה בראשות המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים, פרופסור משה סידי. ישבו בה סטודנטים, חברי סגל ומומחים לחינוך, שביחד העריכו את הישגי ההוראה והיחס לסטודנטים של כל מועמד ומועמד על פי עדויות סטודנטים, מכתבי המלצה של עמיתים ונייר העמדה של המועמדים שבו נתנו ביטוי לגישתם החינוכית והשיטות בהן נקטו כדי להפוך את ההוראה למאתגרת ואת חווית הלימוד למהנה.

“פרס ינאי, שיחולק מעתה מידי שנה, מאפשר לנו להציב את הזוכים בראש המחנה כמודל לחיקוי”, הדגיש פרופסור לביא. “אין לי ספק כי הפרס יתרום לשיפור ההוראה ואווירת הלימוד בטכניון”.

בתמונה: משה ינאי (מימין) מקבל את אות יקיר הפקולטה מידי דיקן הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, פרופסור אדם שורץ. צילום: דוברות הטכניון

ראש העיר ניו יורק, מייקל בלומברג: “יש לנו זוכים!” הטכניון ואוניברסיטת קורנל זכו בתחרות להקמת מרכז מחקר הנדסי-יישומי בניו יורק

10במסיבת עיתונאים חגיגית ורבת משתתפים, הודיע ראש העיר, מייקל בלומברג, כי “שתי האוניברסיטאות המובילות, הטכניון וקורנל, זכו בתחרות להקמת מרכז מחקר יישומי-הנדסי באי רוזוולט בעיר”.

“היום הזה הוא יום חג ובו אנו מאיצים את כלכלת עירנו”, הוסיף ואמר ראש העיר ניו יורק. “בלב העיר שלנו יוקם מרכז שיביא לנו עוד חברות, עוד משרות, עוד חולמים ועוד יזמים. 20 אלף איש יועסקו בבניית הקמפוס החדש, שיניב להערכתנו 600 חברות חדשות”.

ראש העיר הסביר מדוע נבחרה הצעת הטכניון-קורנל מתוך שבע הצעות שהגיעו לגמר (27 אוניברסיטאות התמודדו על הקמת המרכז הייחודי והיוקרתי):

  1. הצעת טכניון-קורנל הייתה השאפתנית מכולן ודיברה על 2000 סטודנטים מידי שנה שילמדו ב-16 פקולטות, בקמפוס מרהיב ביופיו עם מלון וחממות טכנולוגיות והעיקר – עם תכנית הלימודים הבינתחומית הטובה והחדשנית בארה”ב.
  2. שותפות האמת רבת השנים בין הטכניון לבין קורנל. “הטכניון מביא כח בינלאומי לעירנו, העיר הבינלאומית”, הדגיש מייקל בלומברג. “הוא אחראי להפיכת מדינת ישראל למדינת הזנק עם 121 חברות ישראליות הנסחרות בנאסד”ק (מחציתן הוקמו או מובלות בידי בוגרי הטכניון), עם שלושה תני פרס נובל ועם הישגים רבים נוספים”.
  3. לוח הזמנים האגרסיבי. “הכיתות ייפתחו כבר בשנת 2012, בתוך חודשים ספורים”, הדגיש ראש העיר ניו יורק. “תחילה במבנים קיימים של קורנל ובהמשך במבנים שיוקמו עד 2017”.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר: “אני עומד כאן לפניכם בהתרגשות ובגאווה. זה עתה חזרתי משטוקהולם, שם קיבל פרופסור דני שכטמן שלנו פרס נובל בכימיה, ואני מתרגש כפי שהתרגשתי שם. כשהרמנו את הכפפה והחלטנו לגשת למכרז חשבנו שניו יורק רחוקה מדי מחיפה אבל לשמחתנו מצאנו בה שותף נפלא – את אויברסיטת קורנל. אנו חוגגים עכשיו 100 שנה להנחת אבן הפינה לטכניון, התמיכה העיקרית באה בזמנו מניו יורק מהנדבן יעקב שיף, ועכשיו אנו באים לעיר זו וסוגרים מעגל של 100 שנה, מעגל של ניו יורק וחיפה, של קורנל והטכניון”.

נשיא קורנל, פרופסור דיוויד סקורטון, אמר כי “בנינו ברית אסטרטגית עם הטכניון, ונגשים בניו יורק את חזון שתי האוניברסיטאות”.

מסיבת העיתונאים החגיגית הועברה בשידור ישיר לטכניון ולקורנל. בטכניון צפו בה חברי ההנהלה, דיקנים, חברי סגל, סטודנטים וחתן פרס נובל ה”טרי”, פרופסור דני שכטמן, שחזר משבדיה היישר לאירוע הדרמטי ששודר מניו יורק.

יו”ר הוועד המנהל של הטכניון, יורם אלסטר, אמר: “אני מברך את הנהלת הטכניון על ההישג המזהיר. אכן, חודש דצמבר 2011 ייזכר בתולדות המוסד כחודש היסטורי”.

 בתמונה: חתן פרס נובל, פרופסור דני שכטמן (משמאל) וסגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופתוח משאבים, פרופסור בועז גולני (לשמאלו) צופים במסיבת העיתונאים עם ראש העיר ניו יורק. צילום: דוברות הטכניון

קישור למאמר ה”ניו-יורק טיימס” על הפרוייקט

חוקרים מרמב”ם ומהטכניון הצליחו לראשונה ליצור כלי דם חדשים יש מאין בעזרת תאי גזע עובריים שתוכנתו מחדש

התאים, הנקראים “פריציטים”, הופקו, גודלו והתרבו במעבדה בטכניון בכמויות גדולות המתאימות לטיפול במחלות לב וכלי-דם

במחקר פורץ דרך שבוצע על ידי פרופ’ יוסף איצקוביץ-אלדור, מנהל מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי רמב”ם, במעבדתו לחקר תאי גזע בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, יחד עם החוקרת דר’ איילת דאר-ועקנין, הופקו תאים “פריציטים” (pericytes) – תאים בעלי תפקיד מכריע בבניית כלי-דם ותפקודם. ההפקה נעשתה במהלך התמיינות של תאי גזע עובריים באמצעות סמנים אופייניים הנמצאים על קרום התאים. כשהוזרקו לתוך שריר רגל של עכבר בו נחסמה זרימת הדם כמעט במלואה, התאים הפריציטים יצרו כלי-דם חדשים ושיקמו את תאי השריר שנפגעו מחוסר אספקת חמצן. הניסוי מדמה טיפול בנזק שנגרם לשריר או לרקמה כתוצאה מהפרעה באספקת דם, תופעה המאפיינת סיבוכים הנקשרים למחלות שכיחות כגון מחלות לב, כלי-דם וסכרת.

התאים הפריציטים הופקו הן מתאי גזע עובריים שמקורם בביציות מופרות שנתרמו למחקר והן מתאי גזע מושרים – תאים שנלקחו ממבוגר ותוכנתו מחדש באמצעות מניפולציות גנטיות לתאים עם תכונות עובריות. תאי גזע מושרים יכולים להתמיין לכל תא ורקמה בגוף האדם, בדומה לתאי גזע עובריים. מאחר וניתן להפיקם מהחולה עצמו, השתלה של פריציטים שמקורם בתאים מושרים אלה תביא לריפוי הרקמה הפגועה ללא דחייה של התאים ע”י גוף החולה.

העבודה פורסמה לאחרונה בעיתון היוקרתי “צירקוליישן” (Circulation) של האגודה האמריקאית לקרדיולוגיה (American Heart Association) ונדונה בהרחבה במאמר מערכת באותו עיתון. לתוצאות המחקר חשיבות הן להבנת תהליכי התפתחות כלי-דם והן לטיפול במחלות שכיחות בהן קיימת פגיעה באספקת הדם ללב, לגפיים וכדומה.

שותפים נוספים למחקר היו חגית דומב, אורן בן יוסף, דר’ מתי צוקרמן, דר’ נעמה זאבי-לוין, עטרה נובק, יגאל גרמנגוז ודר’ מיכל עמית.