מחבר: EladAdmin

בפרס הטכניוני היוקרתי זכו השנה פרופסור יהודה פרל ופרופסור סר ריצ’רד פרנד

פרס הארווי הוענק השנה לפרופסורים יהודה פרל וסר ריצ’רד פרנד.

פרופסור טרכטנברג הוסיף כי יש הצדקה להתפעלות העולמית מן הרמה הגבוהה שמפגינה ישראל בתחום ה-R&D (מחקר ופיתוח), ועם זאת חשוב להבין שעיקר ההשקעה מתועל כיום ל-D, כלומר לפיתוח. “עלינו להשקיע הרבה יותר ב-R, שהוא המחקר, ובגישור בין שני ההיבטים האלה, כלומר בין התעשייה לאקדמיה, בתוכניות כמו ‘מגנט’. מלבד זאת, עלינו להרחיב את החתירה לחדשנות אל מעבר לגבולות ההיי-טק, כפי שכבר קורה כיום בתחומי המים והאנרגיה, שהפכו מתעשיות ‘מסורתיות’ לתחומים טכנולוגיים חדשניים”.

פרס הארווי מוענק על ידי הטכניון לאישים שהרימו תרומה משמעותית לאנושות, ורשמו הישגים משמעותיים בתחומי המדע והטכנולוגיה, בריאות האדם וקידום השלום במזרח התיכון. בין חתני פרס הארווי מדענים ואישים אחרים מרחבי העולם, שרבים מהם זכו אחר כך בפרס נובל. נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא אמר כי הענקת הפרס היא “חגיגה למדע”, וסיפר כי ב-1972 הוענק פרס הארווי לראשונה, בנוכחותו של ליאו הארווי עצמו, שנפטר שנה אחר כך, נשיא המדינה דאז זלמן שזר וראש הממשלה דאז גולדה מאיר. עד היום הוענקו 75 פרסים, ו-13 מהזוכים היו לימים לחתני פרס נובל.

פרופסור יהודה פרל מאוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג’לס, הוא מומחה מוביל בתחום הבינה המלאכותית, ולפני פחות משבועיים הוכרז כחתן פרס  טיורינג, המכונה “פרס נובל במיחשוב”, לשנת 2011.  פרל הוא חבר באקדמיה הלאומית להנדסה, חבר בארגון AAAI  וב-IEEE, ונשיא קרן דניאל פרל, הקרויה על שם בנו העיתונאי, אשר נרצח בפקיסטן.

עבודתו של פרופסור פרל הניחה את היסודות לטיפול באי-ודאות במערכות ממוחשבות, ויישומיה משתרעים על פני ספקטרום נרחב של תחומים: אבטחה, רפואה, גנטיקה והבנת שפה. אלפרד ספקטור, סגן נשיא למחקר וליוזמות מיוחדות בגוגל, אמר כי “יישומים מודרניים של בינה מלאכותית – רובוטיקה, מכוניות חכמות, זיהו דיבור ותרגום מכונה – עניינם באי ודאות. לפני החידושים שפיתח פרל, רוב מערכות הבינה המלאכותית הסתמכו על לוגיקה בוליאנית – הן ‘הבינו’ אמת ושקר, ולכן התמודדו יפה עם אתגרים כגון משחק שחמט – אבל לא התמודדו בהצלחה עם ‘אולי’.”

בנימוקים לזכייתו קבעה ועדת פרס הארווי כי פרל “הניח באמצעות מחקר נחשוני את היסודות העיוניים להצגת ידע והיסק במדעי המחשב. התיאוריות הנוגעות להיסק בתנאי אי-ודאות, ובמיוחד הגישה המבוססת על רשתות בייסיאניות, השפיעו על מגוון תחומים כולל בינה מלאכותית, סטטיסטיקה, פילוסופיה, בריאות, כלכלה, מדעי החברה והבנת תהליכים מוחיים. פרס הארווי במדע וטכנולוגיה מוענק לפרופסור פרל כהכרה בפריצות הדרך המגולמות במחקריו, ובהשפעתן על מגוון כה נרחב של היבטים בחיינו.”

פרופסור סר ריצ’רד פרנד מאוניברסיטת קיימברידג’ הוא “ממציא” מהפכת האלקטרוניקה האורגנית (אלקטרוניקה פלסטית מודפסת), שעם יישומיה נמנים התקני LED פלסטיים (מסכי OLED), תאים פוטו-וולטאים מתקדמים, העיתון האלקטרוני, וצגים דקים וגמישים.

על שמו של פרופסור פרנד רשומים יותר מעשרים פטנטים, ומאמרו ההיסטורי מ-1990 זכה לכ-8,000 ציטוטים. “לשמחתי, כמה מהסטודנטים המעולים של הטכניון הגיעו אלי  לפוסט-דוקטורט, וחשפו אותי לאיכות הטכניונית”,  אמר פרופסור פרנד, וציין את שמותיהם של הפרופסורים גיטי פריי וניר טסלר. “בעקבותיהם באתי לטכניון, כאן אני מבקר כפרופסור אורח כבר שנים רבות”.

בסוף שנות השמונים התגלתה במעבדתו של פרופסור פרנד ה- OLED  – דיודה אורגנית (פלסטית) הפולטת אור.  ב-1996 יוצר מכשיר הלייזר הראשון המבוסס על טכנולוגיה זו, כלומר על פלסטיק שהוא מוליך-למחצה ופולט אור. ב-1998 יצא הרכיב האופטו-אלקטרוני המשולב הראשון, שסלל את הדרך ליצירת מעגלים משלבים מפלסטיק. פרופסור פרנד, מחלוצי התחום, הוא שחקן מוביל הן בחקירתם המדעית של החומרים הללו והן בתרגומם ליישומים שונים.

בהחלטתה של ועדת פרס הארווי להעניק את הפרס לפרופסור פרנד נאמר כי “מחקריו הנחשוניים הולידו הבנה עמוקה של התהליכים האלקטרונים והאופטיים בפולימרים מוליכים, והובילו למימוש מגוון התקנים, ביניהם טרנזיסטורי תוצא-שדה, דיודות פולטות אור, תאים פוטו-וולטאיים ולייזרים. תוך הוכחת מנהיגות מעית וטכנולוגית תרם פרופסור פרנד תרומה מכריעה לרתימת המדע ליצירת טכנולוגיה חדשה, המשתקפת בין השאר בהצלחתן של שתי חברות שיזם. פרס הארווי במדע ובטכנולוגיה מוענק לפרופסור פרנד כהכרה בתרומותיו מרחיקות הלכת לפיתוח משפחה חדשה של מוליכים למחצה ובהשפעתו על חיינו.”

פרס הארווי ניתן לראשונה בשנת 1972, מהקרן שהוקמה על ידי ליאו מ. הארווי ז”ל מלוס אנג’לס, על מנת להכיר בתרומות גדולות לקידום האנושות בתחומי מפירותיה מוענקים כל שנה פרסים בשווי 75,000$ לכל זוכה.

בתמונה: (משמאל לימין): פרופסור יהודה פרל, פרופסור סיר ריצ’רד פרנד, פרופסור משה סידי, פרופסור עודד שמואלי, פרופסור גיטי פריי, נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא. צילם: שלמה שהם, דוברות הטכניון

תחרות “טכנוראש” המסורתית תעמוד השנה בסימן 100 שנה להנחת אבן הפינה לבנין ההסטורי של הטכניון. על המתחרים יהיה לשחרר מגובה רב “אבן פינה” במשקל של 300 גרם, שתצטרך לפגוע במטרה שעל הקרקע. בהמשך יטפס המתקן ממנו שוחררה “אבן הפינה” לגובה של 30 מטרים נוספים, ויצטרך לגרום שם להפעלת מתקן חשמלי. על המשתתפים בתחרות נאסר להשתמש במקור אנרגיה כימי או חשמלי.

המתחרים יקבלו ציון על הגובה המקסימלי אליו הצליח להגיע המתקן שבנו (אורך החבל הוא 60 מטרים ותינתן נקודה אחת על כל מטר שהמתקן הצליח להתקדם), על מרחק פגיעת “אבן הפינה” מהמטרה, על יצירתיות בעיצוב ותכן המתקן, מראה אסתטי, צבעוניות ואפקטים מיוחדים.

התחרות תתקיים בחודש יוני והזוכים יקבלו פרסים יקרי ערך – עשרת אלפים שקלים למקום הראשון, חמשת אלפים שקלים למקום השני ו-3000 אלפים שקלים למקום השלישי.

תחרות “טכנוראש” נערכת בטכניון לזכרו של ההוגה והמייסד שלה, ניב-יה דורבן ז”ל. ניב-יה, סטודנט ובוגר מצטיין של הטכניון, היה קצין בצה”ל כאשר נרצח על ידי שודד ברחוב שקט בתל אביב בחודש מארס 2003. התחרות והפרסים ממומנים על ידי ד”ר רוברט שילמן (“ד”ר בוב” בפי כל), שהשתלם בטכניון.

מחקר חדשני שנערך בפקולטה לרפואה של הטכניון והקריה למחקר רפואי בבית החולים רמב”ם עשוי להביא לפיתוחן של שיטות מחקר חדשות לבקרה של התפתחות גידולים סרטניים בבני אדם ובין השאר להפיכתה של מחלת הסרטן ממחלה לטאלית למחלה כרונית הניתנת לשליטה באמצעות טיפול רפואי, בדומה למחלת האיידס.

באמצעות גידולם של תאים סרטניים בתוך רקמה אנושית שהתפתחה בעכבר כתוצאה מהתמיינות של תאי גזע עובריים מאדם, הראו החוקרים ד”ר מתי  צוקרמן ופרופ’ קרל סקורצקי שתאים סרטניים גדלים ומתרבים טוב יותר בסמיכות לתאים אנושיים מאשר ברקמת עכבר או בצלחות גידול בתנאי מעבדה. עוד מביאים החוקרים הוכחות לגיוון הרב של סוגי התאים הסרטניים הנמצאים בגידול סרטני יחיד בחולה.

ד”ר מתי צוקרמן, חוקרת בכירה בקריה הרפואית לבריאות האדם – רמב”ם שמובילה את פרויקט המחקר מציינת כי השימוש במודל זה יקל על פיתוח טיפולים אנטי-סרטניים שיוכלו להשמיד את תאי הגידול הממאיר ובפרט את תאי הגזע הסרטניים שבגידול שהם אילו שעמידים יותר לטיפולים אנטי-סרטניים ומסוגלים לשכפל את עצמם וליצור את הגידול מחדש. מחקרים קודמים הראו כי תאי גזע סרטניים אילו בעלי יכולת שיכפול עצמי, הם אילו שהופכים את מחלת הסרטן למחלה לטאלית (מחלה שהורגת בני-אדם).

פרופ’ סקורצקי מהטכניון ומנהל רשות המחקר של הקריה הרפואית לבריאות האדם – רמב”ם, מציין כי במחקר זה יש נסיון להבין כיצד מתפתח גידול סרטני וכיצד בעצם ניתן לעצור את הגידול הבלתי נשלט של תאים סרטניים.

כדי לדמות בקירוב מירבי את תנאי הסביבה של גידול סרטני בגוף החולה, פיתחו החוקרים מערכת מודל חדשנית שבו מתפתחים הגידולים הממאירים בתוך רקמת טרטומה שמקורה בהתמיינות תאי גזע עובריים מאדם. רקמה זו למרות שאינה מאורגנת לאברים כמו גוף האדם, מורכבת מסוגים שונים של תאים נורמלים, נציגים של כל הרקמות בגוף האדם. רקמת הטרטומה המתפתחת על רגלו של העכבר מהווה פלטפורמה לחקר התפתחות גידולים ממאירים והתרבות של תאים סרטניים.

לצורך המחקר שהתפרסם בעיתון היוקרתי  STEM CELLS,  השתמשו החוקרים בתאי סרטן שנלקחו מחולת סרטן השחלות מסוג CLEAR CELL CARCINOMA וגידלו אותם בתוך רקמת הטרטומה. באופן מפתיע התאים הסרטניים גדלו טוב יותר ברקמת הטרטומה מאשר ברקמת עכבר במודלים של עכברים שמשמשים במחקרים מסוג זה. מגידול יחיד, מחולה אחת, הצליחו המדענים לבודד שש תת-אוכלוסיות של תאים סרטניים השונות אחת מהשניה ביכולת הממאירות, ברמת האגרסביות שלהן באופי הגידול שהן מפתחות, ובצורך של התאים הממאירים לגייס לעזרת תאים נורמלים מהרקמה הבריאה שמסביב. שש תת-אוכלוסיות אילו הן בעלות מאפיינים ברורים של תאי גזע סרטניים, ובעצם מהוות ממצא חדשני המצביע על השונות הקיימת בגידול כבר ברמת תאי הגזע הסרטניים שמפתחים את הגידול הממאיר.  מכלול תכונות אילו, מסבירה ד”ר צוקרמן, בא לידי ביטוי בשלמותו רק כאשר התאים גדלים ברקמה אנושית ואיחוד של התאים השונים הללו ותכונותיהם מרכיב למעשה את הגידול הממאיר שהוצא מגופה של החולה. המודלים העכבריים שמקובלים כיום לחקר מחלת הסרטן אינם משקפים בשלמותם את מכלול התאים הסרטניים ותכונותיהם כפי שהם משתקפים במודל החדשני, ובעיקר אין הרקמה העכברית משקפת את תכונות השכפול העצמי של תאים אילו כפי שהן באות לידי ביטוי ברקמה האנושית.

פרופ, סקורצקי מציין כי לא הופתע מהשפעתה של הרקמה האנושית על התפתחות הגידול הממאיר ואולם מאד הופתע מעומצת ההשפעה (סדר גודל): ” ידוע כי גידולים ממאירים מהווים למעשה אברים מורכבים, ואולם לא שיערתי שההשפעה של סביבת תאים שמקורה בהתמיינות תאי גזע עובריים על התפתחות גידול ממאיר תהייה כל כך עוצמתית ותביא לידי ביטוי את תפקידה  המשמעותי של הרקמה בתהליך התפתחות הגידול”.

שני החוקרים מציינים כי אין ביכולתם בשלב זה להצביע באופן ספציפי על הגורמים המשפיעים על עידוד התפתחות הגידול ברקמה האנושים וקבוצת המחקר, שכוללת גם את שגיא אבלסון, לירון ברגר ויעלה שמאי, משקיעה מאמצים רבים בזיהוי ובידוד הגורמים המצויים בתאים האנושיים שמסייעים לשקף במלואן את התכונות של סוגים שונים של תאי גזע סרטניים. יתכן שגורמים אילו, לכשיזוהו, יאפשרו לרפואה המודרנית לטפל במחלת הסרטן כבמחלה כרונית: במקום לטפל בגידול השלם, ניתן יהיה לזהות ולחסל באופן ספציפי את המנגנון שמאפשר לתאי הגזע הסרטניים לשכפל את עצמם וליצור מחדש את הגידול.

בשלב הבא, לטענת החוקרים, יש לזהות ולפתח דרכים לחסום את הגורמים שמאפשרים שכפול עצמי של תאי גזע סרטניים כך שניתן יהיה לשלוט בהם באמצעות טיפולים אנטי-סרטניים לאורך זמן.

מימון עבודת מחקר זו נעשה בעזרת הקרן הלאומית למדע והקרנות the Daniel M. Soref Charitable Trust, the Skirball Foundation, the Richard D. Satell Foundation, the Sohnis and Forman families

26 משאיות ענק הביאו לטכניון חול במשקל 650 טון, לקראת טורניר בינלאומי ראשון מסוגו בישראל, שייערך לכבוד 100 שנים להנחת אבן הפינה לבניין ההסטורי של הטכניון בהדר הכרמל.

האירוע יתקיים בין התאריכים 01/04/12- 04/04/12 במרכז הספורט בטכניון על חוף מלאכותי שמוקם במיוחד. הטורניר מוכר על ידי הפדרציה הבינלאומית לכדורעף (FIVB) ויקחו בו חלק השחקנים המובילים בעולם. סך הפרסים יעמוד על 50 אלף דולר.

בטכניון הוכשרו מגרשים עם חול בעומק של 40 ס”מ בשטח של 1,200 מ”ר. שמונה שופטים בינלאומיים ישפטו בטורניר, שבסיומו יעניק נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, את הפרסים יקרי הערך ו-60 מדליות הוקרה לכל המשתתפים.

הטורניר יחולק לשניים: אליפות ישראל וטורניר בינלאומי. במסגרת אליפות ישראל יתחרו סטודנטים ממוסדות אקדמיים שונים בארץ, ביניהם הטכניון, אוניברסיטת ת”א ואוניברסיטת בן גוריון, כאשר לזוג המנצח תינתן הזכות להשתתף בטורניר הבינלאומי.

בטורניר הבינלאומי ישתתפו 14 זוגות נשים וגברים מחו”ל. בין הזוגות שאישרו את בואם נמצאים שחקנים מצמרת הדירוג העולמי: הצמד הברזילאי בנג’מין- הארלי שזכה במקום הראשון באליפות העולם 2011 וכן ב-12 מדליות זהב לאורך השנים, ופאבלו הררה מספרד, מדליסט כסף מאולימפיאדת אתונה יחד עם שותפו אדריאן גאבירה, שסיים חמישי בשתי אליפויות העולם האחרונות וזכה במדליית ארד באליפות אירופה. אל טורניר הנשים יגיעו אנה קלאפלובה ולנקה הייג’קובה מצ’כיה, שסיימו את אליפות העולם האחרונה במקום הרביעי, שלב אחד לפני האמריקאיות לורן פנדריק וברוק הנסון, שישתתפו בטורניר גם הן.

במהלך ימי הטורניר ייהנו הסטודנטים בטכניון מהופעות של להקת הסלסה והמחול של הטכניון, מסיבת בריכה ומסיבת אוזניות. בנוסף, השחקנים מחו”ל ייהנו מסיורים לנצרת וקיסריה.

בכדורעף חופים משחקים לרוב שני שחקנים בכל קבוצה, ורוב חוקי המשחק דומים לחוקי הכדורעף. משחק כדורעף החופים הראשון שוחק ב- 1920 בקליפורניה, ב- 1996 הוכנס למשחקים האולימפיים וכיום ברוב מדינות העולם ניתן למצוא ליגות של המשחק.

הטורניר נערך בשיתוף עם איגוד הכדורעף ועיריית חיפה.

בתמונה: מכשירים את מגרשי החול בטכניון. צילום:  ONE FRAME, דוברות הטכניון

ההסתברות לשמר מבנה על ידי בעליו הפרטיים נמוכה ב- 25% מההסתברות לשפץ מבנה שאינו מיועד לשימור; ערכם התאורטי של מבנים לשימור אילו ניתן היה להרוס אותם, גבוה ב- 12.5% מהמחיר בפועל

באזורים עם ריכוז גבוה של מבנים שהוכרזו לשימור נצפית עלייה של כ- 6% במחירי הדירות. כך עולה ממחקר לדוקטורט בתכנון ערים ואזורים של דוקטור אייל סלינג’ר בהנחיית פרופסור דניאל שפר בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, העוסק בכלכלת שימור מבנים בעיר הלבנה תל אביב. מגמה זו עשויה להתעצם ככל שישומרו יותר מבנים, דהינו ישופצו, ישוחזרו בהתאם לדרישות השימור המוכתבות על ידי עיריית תל אביב, אולם הבעיה היא שבעלי המבנים הם הנושאים העיקריים בנטל השימור.

בשנת 2008 אושרה תוכנית השימור של תל אביב מספר 2650ב’, במסגרתה הוכרזו לשימור 981 מבנים, מתוכם 793 ללא הגבלות מחמירות (שימור רגיל), ו-188, אשר זוהו כבעלי ערכים ארכיטקטוניים ואורבאנים יחודיים, סווגו עם הגבלות מחמירות, בהם לא מתאפשרת תוספת בניה למבנה אולם מותר לנייד זכויות בניה למגרש אחר. מבנים אלה “הצטרפו” ל- 267 מבנים לשימור באזור לב העיר אשר סווגו לשימור במסגרת תוכניות לב העיר שאושרו בשנות ה- 90′. מיקומם וריכוזם של המבנים לשימור במרחב הוא כזה המגביר את רמת החשיפה שלהם, ובכך מעצים את השפעתם על הסביבה. באזור המחקר, המכסה חלק נרחב מהעיר הלבנה תל אביב, ובו 2,472 מבנים, מתוכם 766 מבנים מסווגים לשימור, כ-35% מהמבנים לשימור הם מבנים פינתיים לעומת כ-21% בלבד מהמבנים שאינם מיועדים לשימור. כמו כן שטח חלקה ממוצע למבנים לשימור גדול יותר בכ- 15% מזה של מבנים שאינם לשימור. מגמה זו עוד מתעצמת ביחס למבנים לשימור עם הגבלות מחמירות, אשר למעלה ממחציתם הם מבנים פינתיים.

כיום היזמים הם המבצעים העיקריים של שימור המבנים והם רוכשים את המבנים מבעליהם. מממצאי סקר שאלונים לבעלי דירות שנערך במסגרת המחקר, עולה כי יותר מבנים לשימור הם בבעלות בעלים אחד או משפחה. עובדה זו, המוצאת ביטוייה בהיסטוריה של בניית העיר תל אביב, מקלה על האפשרות לרכוש מבנים לשימור. באזור המחקר נמצא כי  שוק המבנים לשימור הוא שוק פעיל ומתפקד בדומה לשוק המבנים שאינם לשימור, היקף העסקאות בשוק זה ביחס לכמות המבנים, במונחים כספיים נומינליים בין השנים 1998 למחצית 2010, עולה במעט על זה שבשוק המבנים שאינם לשימור, אולם בפחות מבנים יש עסקאות, ובמבנים בהם יש עסקאות, בלא מעט מקרים נמכר המבנה בשלמותו ליזם.

במיעוט בעלי זכויות במבנה יש אומנם כדי להגדיל את הסיכוי לביצוע שימור של המבנה אולם מאידך – במבנים לשימור ישנם יותר דיירים מוגנים, דבר המקשה מאוד על ביצוע השימור והכדאיות הכלכלית שלו. מניתוח אנליטי של ממצאי סקר השאלונים עולה כי הגורמים המקטינים את ההסתברות לביצוע שימור על ידי בעלי הדירות הפרטיים במבנה, בנוסף למספר רב של בעלים ודיירים מוגנים במבנה, הינם העדר זכויות בניה נוספות למבנה, כריכת ביצוע השימור בהוספת מעלית למבנה ומרפסות סגורות בחזית המבנה, אשר פתיחתן נדרשת במסגרת מטלות השימור, בהיותן הסממן הבולט של הסגנון הבינלאומי באדריכלות. בממוצע נמצא כי ההסתברות לשמר מבנה על ידי בעליו הפרטיים נמוכה ב- 25% מההסתברות לשפץ מבנה שאינו מיועד לשימור, אולם הההסתברות כאמור תלויה בראש ובראשונה במאפייני המבנה. עוד עולה מסקר השאלונים כי מרבית בעלי הדירות חלוקים באופן שווה בתשובותיהם לשאלה האם זה טוב שהמבנה שלהם מיועד לשימור, ולמעלה מ-40% מהם אף חושבים שהמבנה שלהם הוא מבנה מיוחד הראוי לשימור.

היזמים שהינם בעלי כלים לביצוע שימור ולהתמודדות עם דיירים מוגנים, רוכשים מבנים לשימור, משמרים את המבנה ומוכרים את הדירות. ממצאי המחקר מצביעים על פרמיה של 11% במחירי דירות במבנה ששומר. פרמיה זו לא תמיד מספיקה בכדי לכסות על עלות השימור הגבוהה. ביחס למבנים לשימור עם הגבלות מחמירות נמצא כי מחיר השוק שלהם דומה לזה של מבנים שאינם מיועדים לשימור, דהינו התמריצים הניתנים במסגרת ניוד זכויות, מספיקים על מנת לכסות את עלות השימור הגבוהה, אולם ביחס למבנים לשימור רגיל, בהעדר תמריצים מספיקים, יזמים משלמים כ- 13% פחות בהשוואה למבנים שאינם מיועדים לשימור. עוד עולה מממצאי המחקר כי מגבלת השימור לפיה אסור להרוס מבנים המיועדים לשימור, דהינו העדר האופציה לבנות מחדש, בממוצע פוגעת בערכם. ערכם התאורטי של מבנים לשימור אילו ניתן היה להרוס אותם נמצא בממוצע גבוה ב- 12.5% מהמחיר בפועל. יש לזכור כי המבחן בסופו של דבר יהיה עבור כל מבנה לגופו, ונמצא כי פגיעה בערך תאפיין בעיקר מבנים לשימור רגיל, עם שטח חלקה גדול, אחוזי בניה מנוצלים נמוכים, שאינם ממוקמים באזור עם ריכוז גבוה של מבנים לשימור.

ממסקנות המחקר עולה שאין ספק כי שימור המורשת הבנויה הינה תכלית ראויה שיש לקדמה, אולם יש למצוא את האיזון בין הנטל הנופל על הפרט לבין התועלת החברתית ממנה נהנה הכלל. הרס המורשת הבנויה כמוהו כהרס ההיסטוריה של תל אביב, ומסקר השאלונים עולה כי רק 6% מבעלי דירות “היו רוצים בכך”, דהינו היו רוצים שהשכונה שלהם תראה כשכונה מודרנית חדשה. בכדי שתסופק כמות אופטימלית של מבנים משומרים מבחינה חברתית, נדרשת התערבות ציבורית, התומכת בעיקר בבעלי דירות במבנים לשימור שמעוניינים בשימור המבנה, ומתמרצת אותם באופן דיפרנציאלי בהתחשב במאפיני המבנה ומידת הקושי הכרוכה בשימורו. במחקר מוצעת שיטה המבוססת על הניתוח האנליטי, לקביעת ניקוד עבור כל מבנה לשימור אשר טרם שומר, ניקוד המבטא את הקושי בשימורו, ואשר לפיו וביחס לשטח המעטפת של המבנה יינתן התמריץ. יש להתאים את התמריצים הניתנים לבעלי דירות פרטיים, דהינו תמריצים ישירים כמענק כספי שהוא התמריץ המועדף עליהם. רצוי אף למסחר נכסים ציבוריים בעלי ערך תרבותי, ולנצל את התקבולים המתקבלים למטרות השימור.

המנגנון של ניוד זכויות נמצא כיעיל וכתמריץ מספיק, לא כל שכן הוא ממומן על ידי כוחות השוק, או שלכל היותר הגוף הציבורי משמש צינור/בנק לניתוב זכויות הבניה. על כן מוצע להחילו גם על מבנים לשימור רגיל, אולם יש להתאימו לבעלי דירות פרטיים, ויש לבחון אותו אל מול העלות הציבורית/חברתית הכרוכה בו שהינה עודף זכויות לניוד בשוק ויצירת לחצים אורבנים באזורים אליהם מועברות זכויות הבניה.

המחקר בוצע במרכז לחקר העיר והאזור על שם פיליפ ואתל קלצניק שבטכניון, והוא מומן בחלקו על ידי הקרן הישראלית למדע (ISF), קרן בלבן-גלס ולשכת שמאי המקרקעין בישראל. העבודה זכתה בפרס איגוד המתכננים בישראל עבור עבודת מחקר מצטיינת.

טורניר כדורעף חופים ראשון מסוגו ייערך במסגרת חגיגות ה- 100 להנחת אבן הפינה לטכניון; האירוע יתקיים בין התאריכים 01/04/12- 04/04/12 במרכז הספורט בטכניון על חוף מלאכותי שיוקם במיוחד. הטורניר מוכר על ידי הפדרציה הבינלאומית לכדורעף (FIVB) ויקחו בו חלק השחקנים המובילים בעולם; סך הפרסים יעמוד על 50 אלף דולר

טורניר כדורעף חופים ראשון מסוגו ייערך במסגרת חגיגות ה- 100 להנחת אבן הפינה לטכניון. האירוע יתקיים בין התאריכים 01/04/12- 04/04/12 במרכז הספורט בטכניון על חוף מלאכותי שיוקם במיוחד. הטורניר מוכר על ידי הפדרציה הבינלאומית לכדורעף (FIVB) ויקחו בו חלק השחקנים המובילים בעולם. סך הפרסים יעמוד על 50 אלף דולר.

הטורניר יחולק לשניים: אליפות ישראל וטורניר בינלאומי. במסגרת אליפות ישראל יתחרו סטודנטים ממוסדות אקדמיים שונים בארץ, ביניהם הטכניון, אוניברסיטת ת”א ואוניברסיטת בן גוריון, כאשר לזוג המנצח תינתן הזכות להשתתף בטורניר הבינלאומי.

בטורניר הבינלאומי ישתתפו 14 זוגות נשים וגברים מחו”ל. בין הזוגות שאישרו את בואם נמצאים שחקנים מצמרת הדירוג העולמי: הצמד הברזילאי בנג’מין- הארלי שזכה במקום הראשון באליפות העולם 2011 וכן ב-12 מדליות זהב לאורך השנים, ופאבלו הררה מספרד, מדליסט כסף מאולימפיאדת אתונה יחד עם שותפו אדריאן גאבירה, שסיים חמישי בשתי אליפויות העולם האחרונות וזכה במדליית ארד באליפות אירופה. אל טורניר הנשים יגיעו אנה קלאפלובה ולנקה הייג’קובה מצ’כיה, שסיימו את אליפות העולם האחרונה במקום הרביעי, שלב אחד לפני האמריקאיות לורן פנדריק וברוק הנסון, שישתתפו בטורניר גם הן.

האירוע ייפתח ב1- באפריל בטקס חגיגי וביום זה תתקיים אליפות ישראל. בין התאריכים 02-04/04 יתקיים הטורניר הבינלאומי, הגמר הגדול עתיד להתקיים ב- 04/04 והאירוע ינעל בטקס סיום חגיגי.

במהלך ימי הטורניר ייהנו הסטודנטים בטכניון מהופעות של להקת הסלסה והמחול של הטכניון, מסיבת בריכה ומסיבת אוזניות. בנוסף, השחקנים מחו”ל ייהנו מסיורים לנצרת וקיסריה.

בכדורעף חופים משחקים לרוב שני שחקנים בכל קבוצה, ורוב חוקי המשחק דומים לחוקי הכדורעף. משחק כדורעף החופים הראשון שוחק ב- 1920 בקליפורניה, ב- 1996 הוכנס למשחקים האולימפיים וכיום ברוב מדינות העולם ניתן למצוא ליגות של המשחק.

הטורניר נערך בשיתוף עם איגוד הכדורעף ועיריית חיפה.

בתמונה: השחקנים פאבלו הררה ואדריאן גאבירה מספרד. קרדיט: FIVB

ראה פיתוחים בתחום הרפואה וביקר במיקרוסקופ ענק ובמרכז זיסאפל למחקר בננו-אלקטרוניקה

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ביקר היום בטכניון. הוא ראה פיתוחים חדשניים בתחום הרפואה, ביקר במיקרוסקופ הענק “טיטן” וסייר במרכז זיסאפל למחקר בננו-אלקטרוניקה.

בתום ביקורו אמר ראש הממשלה לנשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, שנלווה אליו: “אני מאחל לטכניון, החוגג עתה מאה שנים להנחת אבן הפינה לבניינו ההסטורי, עוד שנים רבות של הישגים ופיתוחים לטובת המדינה והאנושות. פיתוחים שראיתי בסיורי יקדמו את מדינת ישראל וכלכלתה ויעמידו אותה בצמרת העולמית בתחומי המדע”.

פרופסור משה שהם מהפקולטה להנדסת מכונות הציג בפני ראש הממשלה רובוט של חברת “מזור” המסייע בניתוחי גב, אשר פותח במעבדתו. ד”ר אלון וולף, אף הוא מהפקולטה להנדסת מכונות, הציג רובוט נחש המסייע בפעולות חילוץ והצלה ועתיד לסייע בניתוחי לב. פרופסור חבצלת ביאנקו-פלד מהפקולטה להנדסה כימית הציגה דבק ביולוגי המסייע בעצירת דימומים.

דיקן הפקולטה להנדסת חומרים, פרופסור וויין קפלן, הדגים את ביצועי מיקרוסקופ הענק “טיטן” ופרופסור ניר טסלר ליווה את הסיור ב”חדרים הנקיים” במרכז זיסאפל למחקר בננו-אלקטרוניקה.

בתמונה: ד”ר אלון וולף (משמאל) מדגים את הנחש. לשמאלו: נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר המדע פרופסור דניאל הרשקוביץ’ וזהר זיסאפל. צילמו: יואב בכר ושלמה שהם, דוברות הטכניון

בוגר הטכניון פרופסור יהודה פרל זכה בפרס טיורינג על “תרומה ששינתה את פני הבינה המלאכותית” ; יקבל את פרס הארווי היוקרתי של הטכניון בסוף החודש

בהחלטת הטכניון נאמר על פרופסור פרל כי הוא “הניח באמצעות מחקר נחשוני ורחק רואי את היסודות העיוניים להצגת ידע והסק במדעי המחשב. התיאוריות הנוגעות להסק בתנאי אי-וודאות, ובמיוחד הגישה המבוססת על רשתות בייסיניות, השפיעו על מגוון תחומים כולל בינה מלאכותית, סטטיסטיקה, פילוסופיה, בריאות, כלכלה, מדעי החברה, ותהליכי הכרה מוחיים. פרס הארווי במדע וטכנולוגיה מוענק לפרופסור פרל כהכרה בפריצות הדרך המגולמות במחקריו והשפעתן על מגוון היבטים כה נרחב של חיינו”.

ACM, האגודה למיכון ממוחשב, הכריזה בסוף השבוע שעבר על פרופסור יהודה פרל מאוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג’לס, כזוכה בפרס ACM  טיורינג לשנת 2011, על חידושים שאיפשרו פריצות דרך בגישור בין בני אדם למכונות – שהוא הבסיס לבינה מלאכותית. הוא יצר את הבסיס המיחשובי לעוד מידע בתנאי אי ודאות – בעיה מרכזית שעימן נדרשות מערכות חכמות להתמודד. “השפעתו של פרופסור פרל חורגת מתחום הבינה המלאכותית ואפילו ממדעי המחשב – עד היסקים אנושיים והפילוסופיה של המדע”, נאמר בהחלטת ACM.

פרס הארווי ניתן לראשונה בשנת 1972, מהקרן שהוקמה על ידי ליאו מ. הארווי ז”ל מלוס אנג’לס, על מנת להכיר בתרומות גדולות לקידום האנושות בתחומי המדע והטכנולוגיה, בריאות האדם וקידום השלום במזה”ת. מפירותיה מוענקים כל שנה פרסים בשווי $75,000 לכל זוכה.

בין זוכי פרס הארווי היוקרתי מדענים מארה”ב, בריטניה, רוסיה, שוודיה, צרפת, וישראל, ביניהם זוכה פרס נובל מיכאיל גורבצ’וב, מנהיג בריה”מ לשעבר, לו הוענק הפרס בגין פעילותו לצמצום מתחים אזוריים; פרופסור ברט סאקמן שזכה בפרס נובל ברפואה, פרופסור פייר ג’יל דן-ג’ן, אשר זכה בפרס נובל בפיסיקה, פרופסור’ אדוארד טלר עבור תגליותיו בפיסיקת מצב מוצק, אטומית וגרעינית ופרופסור ויליאם ג’. קופף על המצאת הכלייה המלאכותית.

הצעות למועמדויות לפרס הארווי מתקבלות ממדענים מובילים ואישים בישראל ובעולם. חתני הפרס נבחרים על יד וועדת פרס הארווי בתהליך קפדני, בטכניון.

בתמונה: פרופסור יהודה פרל. צילום: דוברות הטכניון

פרופסור אילן מרק מהפקולטה לכימיה בטכניון זכה בפרס יאנסן לפרמצבטיקה, על יצירתיות בסינתזה אורגנית.

הפרס היוקרתי נוסד ב-1986 במסגרת הכנס הבלגי הראשון לסינתזה אורגנית – BOSS, לכבודו של ד”ר פול יאנסן, מייסד חברת יאנסן פרמצבטיקה. הפרס ניתן מדי שנתיים, במסגרת כנס BOSS, לכימאי מתחת לגיל חמישים שתרם תרומה משמעותית לתחום הסינתזה האורגנית במובן הרחב ביותר. חתן הפרס מתבקש גם לשאת הרצאה במפגש BOSS.

בתמונה: פרופ’ אילן מרק

בתחרות הבינלאומית “רובוטראפיק” השתתפו כ-50 קבוצות תלמידים מהארץ ומחו”ל

במקומות הראשונים בקטגוריות השונות זכו תלמידים מבתי הספר המסונפים לארגון World ORT. בקטגוריה נהיגה זהירה זכתה קבוצה של אורט דנפרופטרובסק מאוקראינה. בקטגוריית מרוץ ניצחה קבוצה מבית הספר שדה אליהו. בקטגוריית מבחן חוקי נהיגה זכו בתי הספר עמק החולה ואורט מוסקבה. בקטגוריית תוכן וחידושים בתחום של זהירות בדרכים  זכתה קבוצה מתיכון שעב.

מאחורי התחרות, אותה הנחה ד”ר יבגני קורצ’נוי, עומדת היוזמה להפחית את מעורבותם של נהגים צעירים בתאונות דרכים. בתחרות השתתפו רובוטים ניידים קטנים דמויי רכב, המופעלים במצבים המדמים את ההתרחשות בכבישים. “רובוטראפיק” היא תחרות ייחודית ברובוטיקה, שמטרתה רכישת ידע ומיומנויות הקשורים לנהיגה בטוחה. לצורך התחרות פותחו “כבישים בטוחים” המכילים חיישנים אשר יוצרים קשר עם המכוניות (רובוטים)  בכבישים. אלה מספקים תגובה אוטומטית של הרכב לאותות, רמזורים, מכשולים, תמרורים ועוד.

בתחרות נדרשים המתמודדים – תלמידי בתי ספר מכל הארץ, והשנה גם מחו”ל – לבנות מכונית רובוטית שתציית לתמרורים ולרמזורים, תיסע על פי חוקי התנועה ותימנע מתאונות. במקום הראשון בתחרות לבתי ספר יסודיים זכו תלמידי שכבה ה’ בבית הספר “בגין” בקרית מוצקין: עדי אוסטרוב, אלעד ליאני וגל גדות. “בלימודי הרובוטיקה, שנערכים אחר הצהריים על ידי חברת Ytek, אנחנו מתנסים במחשבים, רואים מצגות על רובוטיקה, ומתכנתים,” אומר עדי, וגל מוסיף: “עשינו ניסויים לפני שבאנו לכאן, ויכול להיות שהיה לנו גם מזל.”

פרופסור משה שהם, ראש המרכז לרובוטיקה, מסביר כי לתחרות כמה מטרות, ביניהן לימוד רובוטיקה, זהירות בדרכים, וקידום פיתוחם של כבישים חכמים ומערכות נהיגה אוטונומיות. “הדרישות מותאמות לקבוצות הגיל השונות, והמתמודדים אמורים להתמודד עם שאלות בתיכנות ובקרה, הרכבת המכונית והתקנת החיישנים, וכל זה מחייב עבודת צוות הדוקה.”

למשלחת שהגיעה מבית הספר “שלום עליכם” בווילנה זוהי הפעם הראשונה בתחרות, והנסיעה לכאן מומנה על ידי הוריהם של הנערים ועל ידי רשת World ORT. מרק קוץ, חבר הנהלת בית הספר, המלווה את המשלחת, מספר כי הקשר עם הטכניון נוצר בכינוס של ועד World ORT בברלין, שם הוא פגש את חיים דריבין, מורה לרובוטיקה בבית הספר “משגב”. דריבין סיפר לו על התחרות, ובית הספר “שלום עליכם” גייס את פרופסור סרגיי בורודין, המוביל כיום את לימודי הרובוטיקה שם.

סמי, מורה למכטרוניקה בתיכון שעב, בקרבת כרמיאל, הגיע לתחרות עם שמונה מתלמידיו. “יש בשכבה 17 תלמידי מכטרוניקה, מתוכם רק ארבעה בנים. לבנות יש ראש מאוד טכנולוגי ויצירתי, והן מתאימות מאוד למקצועות האלה. הן גם מבינות שהטכנולוגיה פותחת להן חלון לעתיד מזהיר.”

המטרות המרכזיות של התחרות: היכרות עם חוקי נהיגה, רכישת הרגלים של התנהגות נכונה בנהיגה, הקניית גישה חיובית לנהיגה זהירה ובטוחה, הבנת מגבלות הרכב בזמן נהיגה, פיתוח כבישים חכמים בעלי חיישנים במטרה להפחית את מספר תאונות הדרכים ופיתוח מערכות רובוטיות ברמה גבוהה לצרכי נהיגה בטוחה. בזמן התחרות הרובוטים נעו בצורה אוטומטית, תוך הקפדה על מניעת תאונות ושמירה על חוקי התנועה. זירת התחרות היא דגם של כביש עם צמתים, רמזורים, תמרורים ומחסומים.  אורחי הכבוד בתחרות היו: פרופ’ עודד שמואלי, משנה לנשיא הטכניון למחקר; פרופ’ משה שהם, ראש המרכז לרובוטיקה בטכניון על שם לאומי, מנכ”ל ארגון World ORT קדימה מדע בארץ, אבי גנון ונציגים בכירים ממשרד החינוך.

אבי גנון, מנכ”ל World ORT קדימה מדע בארץ: “אנו פועלים רבות לקידום המדעים והטכנולוגיה כמו גם לשימור הקשר עם הקהילות היהודיות ברחבי העולם. תחרות זו מקנה אפשרות לחיבור בין תרבויות וקהילות שונות וכן מאפשרת החלפת ידע ופיתוח של מיזמים משותפים בין המדינות”.

200 מידידי הטכניון בישראל –בוגרים, שרי ממשלה, בכירי המשק וחברי ההנהלה הבכירה – התכנסו ביום ראשון השבוע במרכז רבין בתל אביב לאירוע מיוחד שקיימה אגודת דורשי הטכניון בישראל לציון 100 שנה להנחת אבן הפינה של בניין הטכניון ההסטורי בהדר הכרמל בחיפה.

בין האורחים הרבים שהגיעו לאירוע שהתקיים במרכז רבין בתל-אביב היו שופט בית המשפט העליון חנן מלצר, שר המדע, הרב פרופ’ דניאל הרשקוביץ (לשעבר דיקן הפקולטה למתמטיקה בטכניון), שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו (בוגר הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון), פרופ’ משה ארנס, ארבעה מנשיאי הטכניון בעבר – אלוף (מיל.) עמוס חורב, פרופ’ זאב תדמור, אלוף (מיל.) עמוס לפידות, פרופ’ יצחק אפלויג והנשיא הנוכחי פרופ’ פרץ לביא.

עמוס חורב, יו”ר אגודת דורשי הטכניון בשלושת העשורים האחרונים, ורעייתו שושנה קבלו את פניהם של האורחים שנהנו מארוחת ערב יצירתית שהוכנה על ידי שלושה שפים – צחי בוקששתר, אייל לביא וערן זינו – מחווה לשלושת חתני פרס נובל שקמו לטכניון ב-7 השנים האחרונות – הפרופסורים אברהם הרשקו, אהרן צ’חנובר ודן שכטמן.

עמוס חורב סקר את השנים שקדמו להנחת אבן הפינה ואמר כי ההחלטה להקים אוניברסיטה בפינה נידחת זו של האימפריה העות’מנית נבעה, למעשה, מחסימת דרכם של היהודים להשכלה גבוהה באירופה (“נומרוס קלאוזוס”).

נשיא הטכניון, פרופ’ פרץ לביא, סיפר על  הטכניון בשנים הקרובות – בחיפה ובניו-יורק ואמר כי לשמחת כולנו במלחמת השפות שקדמה להקמת הטכניון – יד העברית הייתה על העליונה.

 פרופ’ מחקר אהרן צ’חנובר דיבר בזכות היצירתיות וסיפר כיצד נולדו תרופות המצילות את חייהם של מליוני בני אדם מידי שנה.

סטודנטיות וסטודנטים מהטכניון הנעימו בקטעי שירה ונגינה.

גם ידידי הטכניון מהעבר הרחוק יוצגו במפגש. ד”ר מיכה לוין, נכדו של ד”ר שמריהו לוין שהיה מראשי המייסדים של הטכניון, הגיע בלווית רעייתו שהיא נכדתו של יחיאל צ’לנוב, אשר ניהל את טקס הנחת אבן הפינה באפריל 1912, ובנאום הברכה, אותו נשא בגרמנית, אמר שהטכניקום יהיה “מקום עבודה שקטה, שתהא לברכה לארץ ולמדינה כולה, ותביא תועלת לכל האוכלוסיה, יהודים ולא יהודים גם יחד”.

התרומה הראשונה לטכניון, בסך 100,000 רובל, הגיעה מקרן אותה הקים קלונימוס ויסוצקי.  מר שלום זידלר, צאצא למשפחת ויסוצקי ויו”ר חברת ויסוצקי היום, הגיע לאירוע ועימו תרומה מסוג אחר –שי שהוענק לאורחים מטעם חברת ויסוצקי ובברכתה.

בתמונה: שר המדע, פרופסור דניאל הרשקוביץ’ (מימין) עם נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא (משמאל) ודן פרופר (במרכז). צילום: דוברות הטכניון – אסף שילה / ישראל סאן

ארגון World ORT קדימה מדע והמרכז לרובוטיקה ע”ש לאומי בטכניון חברו יחד כדי לקיים את התחרות שבה ישתתפו כ-50 קבוצות תלמידים מהארץ ומחו”ל

ארגון World ORT קדימה מדע והמרכז לרובוטיקה ע”ש לאומי, בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, יקיימו את תחרות הרובוטיקה הבינלאומית השלישית Robotraffic להקניית הרגלי נהיגה בטוחה וזהירות בדרכים. בתחרות הבינלאומית ישתתפו כ-50 קבוצות תלמידים (כיתות ד’-יב), מהן שמונה קבוצות מבתי הספר של World ORT במדינות ברית המועצות לשעבר (מאוקראינה, ליטא, מולדובה ורוסיה).

מאחורי התחרות עומדת היוזמה להפחית את מעורבותם של נהגים צעירים בתאונות דרכים. בתחרות זו משתתפים רובוטים ניידים קטנים דמויי רכב, המופעלים במצבים המדמים את ההתרחשות בכבישים. “רובוטראפיק” היא תחרות ייחודית ברובוטיקה, שמטרתה רכישת ידע ומיומנויות הקשורים לנהיגה בטוחה. לצורך התחרות פותחו “כבישים בטוחים” המכילים חיישנים אשר יוצרים קשר עם המכוניות (רובוטים)  בכבישים. אלה מספקים תגובה אוטומטית של הרכב לאותות, רמזורים, מכשולים, תמרורים ועוד.

המטרות המרכזיות של התחרות: היכרות עם חוקי נהיגה, רכישת הרגלים של התנהגות נכונה בנהיגה, הקניית גישה חיובית לנהיגה זהירה ובטוחה, הבנת מגבלות הרכב בזמן נהיגה, פיתוח כבישים חכמים בעלי חיישנים במטרה להפחית את מספר תאונות הדרכים ופיתוח מערכות רובוטיות ברמה גבוהה לצרכי נהיגה בטוחה. בזמן התחרות הרובוטים נעים בצורה אוטומטית, תוך הקפדה על מניעת תאונות ושמירה על חוקי התנועה. זירת התחרות היא דגם של כביש עם צמתים, רמזורים, תמרורים ומחסומים.

התחרות תתקיים ביום חמישי ה-15 למרץ 2012 בשעה 12:00 באודיטוריום ע”ש צ’רצ’יל, קריית הטכניון, חיפה. כתבים וצלמים מוזמנים.