בפתח הכנס השנתי ביקש המשנה לנשיא הטכניון והמנכ”ל, ד”ר רפי אבירם, להודות בחום לצוותי הכוננות והחרום, ולאנשי יחידת הבטחון והחרום בטכניון. ד”ר אבירם ציין את ההיערכות, הנכונות, המקצועיות ומהירות התגובה של הצוותים במהלך אירועי השנה האחרונה, ולכל אורך ההכשרות והתרגולים הרבים. המנכ”ל העריך כי אתגרי הביטחון ימשיכו להעסיק את מדינת ישראל בעתיד הנראה לעין והוסיף כי הוא רואה במערך צוותי הכוננות, החירום ואנשי יחידת הביטחון והחירום נדבך חשוב בחוסנה של הקהילה הטכניונית.
בהמשך לדבריו של המנכ”ל סקר יואב גבע, הממונה לביטחון וחרום בטכניון, את מיפוי הסיכונים האקטואליים, התאמת תוכניות הפינוי ותוכניות המיגון בקמפוס ובהם הכשרת מקלטים ורכישת מיגוניות נוספות.
הממונה ציין את ישיבות הערכות המצב הפרודוקטיביות יחד עם גורמי המשטרה והצבא אשר סייעו בתהליך קבלת ההחלטות וביישומן בשטח. בהזדמנות זו חזר והטמיע את נהלי הפעילות של כיתות הכוננות, נהלי הפינוי בזמן חירום מהטכניון ותיאר כיצד התרגולים רחבי ההיקף שיפרו את המוכנות והמיומנות של הצוותים. “כולנו פה כדי להציל חיים בשביל זה אנחנו מתאמנים ומתרגלים” , פנה ליושבים בסוף דבריו.
כוחות חילוץ מצילים חיים
רז גולדפרב מנהל תחום החילוץ של יחידת מגן המקיימת הכשרות לחילוץ והצלה הרחיב על הסיכונים הייחודיים הנובעים מפגעי רעידות אדמה והיווצרות אתרי הרס. רז תיאר כיצד כוח לחילוץ לכודים פועל החל משלב ההתארגנות, עבור בשלבי ההצטיידות, ההגעה המהירה למתחם, איתור הנפגעים, הערכת המצב, יצירת תעלה אל מתחת להריסות במיקום האופטימלי, שלב פינוי המבנים והפסולת וכלה בשלב משיטת הלכוד/ה מאזור הסכנה והוצאתם/ן בבטחה. הרצאתו של רז לוותה בסרטון תיעודי הממחיש חילוץ מורכב אשר בוצע על ידי משלחתו לאחר רעידת האדמה קטלנית אשר פקדה את תורכיה וגרמה להרס של ערים שלמות ול-60,000 הרוגים. רז ומשלחתו הצליחו לסיים את כלל השלבים ולהציל, במקרה שהוצג, את הלכודה קרוב ל-40 שעות לאחר מועד הרעש.
לסיכום הרצאתו הציג רז את מערכי ההיערכות לתרחיש רעידת אדמה בישראל. ע”פ ההערכות הסטטיסטיות צפויה לפקוד את אזורנו רעידת אדמה משמעותית בשנים הקרובות ועל כן 40 גדודי חילוץ מתאמנים בשגרה בפיקוד העורף בכדי לתת את המענה הראשוני. כן הוצגו הנחיות צה”ל הקובעות כי בזמן רעידת אדמה יש לשאוף להגיע למרחב פתוח בעדיפות ראשונה, במידה ולא ניתן יש להגיע לממ”ד או חדר מדרגות.
מטראומה וחרדה לחוסן
היבט נוסף בהתמודדות עם מצבי קיצון הוצג על ידי פרופ’ יורם יובל בהרצאתו “מחרדה לחוסן נפשי”.
פרופ’ יובל עמד על ההבדלים בין מאפייני מצבים של פחד רגעי (תופעה מוסברת המרחשת באופן תדיר וחולפת) וחרדה מתמשכת (תופעה נטולת הסבר מוחשי הנובעת מתחושה סובייקטיבית ומשפיעה על התפקוד לאורך זמן). פרופ’ יובל הצביע על מגמה מדאיגה של מספר אנשים בעלי מפלס חרדה גבוה הולך וגדל בקרב כלל האוכלוסייה, בעידן של לאחר 7.10. כתחליף לפתרון תרופתי (העשוי להיות ממכר ולא מועיל) להתמודדות עם הבעיה, המליץ פרופ’ יובל להיחשף למידע חדשותי במינון נכון. ידע הוא כוח ועל כן התעדכנות בארועי אקטואליה מביאה להכרה במציאות ומשפרת את יכולת התפקוד והביצועים, שומרת על דריכות ומונעת חרדה ובהלה. עודף חשיפה עלולה לייצר מצב של הצפה וגודש במידע המוביל למצב חרדה. חוסר במידע יוביל למצב של הדחקת הסיטואציה לכדי אפטיות.
פרופ’ יובל סיים את הרצאתו בהצגת דרכים ישימות להתגבר על משברים נפשיים שונים כגון טראומות ודכאון בדרך לחיזוק החוסן הנפשי:
עשייה משמעותית במסגרת קהילתית – עשייה משמעותית כחלק ממסגרת קולקטיבית מייצרת, עבור הפרט, תחושה של שותפות ותרומה לכלל המרוממת את הנפש.
שיתוף רגשות – לדבר על המועקות והפחדים עם בני גילנו (לא עם ילדים) מפחית את מפלס החרדה ומייצר תחושה של שותפות ועזרה הדדית.
שמירה על הומור, תקווה, אופטימיות – שלושה מוטיבים ויראליים מדבקים ומייצרים מעגל קסמים חיובי לנו ולסביבתנו.
שמירה על סדר יום קבוע – לשגרה ולפעילות חוזרת ומוכרת בשעות קבועות יש אלמנטים שלווים ומרגיעים (יותר וודאות ופחות הפתעה בעתות משבר).
כושר זה אושר – לפעילות ספורטיבית ממוצעת של שעתיים וחצי בשבוע, במאמץ של 75% מהדופק המקסימלי יש סגולות מרפא התורמות להתאוששות מדיכאון ושומרות על ויטאליות, חדות ובריאות הגוף והנפש.
הכנס אשר אורגן על ידי יחידת בטחון וחירום הסתיים בסקירה כללית ובאיחולים וציפייה לימים שקטים.
השימוש הנרחב בכלי בינה המלאכותית מתקדמים וחדירתם לתחומים רבים בחיינו מציבים שאלות אתיות ורגולטוריות אשר מתחילות כבר בשלבי המחקר והפיתוח ומשפיעות על עתידנו.
פאנל אשר נערך בפקולטה של הנדסת חשמל ומחשבים על שם ויטרבי בשיתוף עם המרכז למדעי הרוח ובינה מלאכותית בשיתוף עם Tech Ai המרכז הטכניוני לחקר הבינה המלאכותית, בחן את האתגרים העומדים בפני חוקרי ומפתחי כלי הבינה המלאכותית.
מנחה הפאנל, ד”ר ארז פירט, מהמרכז למדעי הרוח והבינה המלאכותית הציג בפני המשתתפים והקהל את הדילמות, הסיכויים והסיכונים שבשימוש בינה המלאכותית. ד”ר פירט ביקש ממשתפי הפאנל, אשר הגיעו מתחומי האקדמיה, המחקר והפיתוח, המשפט והעתידנות להעריך האם וכיצד ניתן לפקח על כלי הבינה המלאכותית באופן מבוקר ואחראי.
“קשה להעריך איך נוכל להתמודד עם יכולות הבינה המלאכותית”
ערן יריב, מנהל מחקר ופיתוח במיקרוסופט ישראל, טען כי חברות הפועלות בתחום, כמו מייקרוסופט, מתנהלות תחת בקרה עצמית ואחראיות קולקטיבית אולם הפיקוח הולך ונעשה מאתגר ככל שפיתוח הבינה מלאכותית נהיה למורכב יותר והכלי הופך לנפוץ יותר בקרב כלל האוכלוסייה. יריב הוסיף כי גם בעבר נעשו שימושים לרעה בכלים דיגיטליים כמו רשתות חברתיות ליצירת והפצת מידע מסולף ושקרי אולם הפעם השימוש ב-AI יעשה בצורה שקשה לאתרה. להמחשה הציג כיצד ניתן להשתמש בכלי בכדי לייצר תשדירים ופרסומות הנראות אמינות אך מכילות מידע שקרי הפונות לקהל יעד מפולח ומשתמשות במניפולציות רגשיות לצורכי הנעה לפעולה. “אנחנו מתמודדים הפעם עם בינה לא אנושית עם יכולות אחרות ולא מוכרות שקשה להעריך איך נוכל לעמוד מולה”, טען.
“אנחנו נוסעים במהירות 200 קמ”ש וצריכים לנווט את דרכנו בזהירות”
ד”ר רועי צזנה, חוקר עתידים אוניברסיטת תל-אביב, הציג את היתרונות הגלומים בשימושים היישומיים שבבינה המלאכותית או כפי שכינה זאת “הפרס הגדול”.
הפרס הגדול, אליבא צזנה, גלום ביכולת להפיק בינה מלאכותית שתעקוף את היכולות האנושיות בכל המובנים ולייצר המצאות, שיפורים ושכלולים לטובת האנושות. צזנה שיתף כי כבר כיום חברות הצליחו לייצר מערכת בינה מלאכותית המסוגלת תוך דקות לייצר מאמרים המבוססים על כל ההליך המחקרי: החל מהשערות מחקר, איסוף מידע, עריכת ניסויים, ניתוח התוצאות, הסקת מסקנות וכלה בכתיבת המאמר ועריכת ביקורת פנימית.
על פי קצב ההתקדמות, מנבא העתידן, כי כבר בשנים הקרובות נוכל להגיע אל יעד של בינה מלאכותית המסוגלת לבצע פעולות אינסופיות, מעבר יכולת האנושית. קידמה זו קורצת לא רק למדענים ואקדמאים אלא גם לחברות עסקיות וכמובן, למדינאים ופוליטיקאים. בפרפרזה על משפטו של פוטין: “מי שישלוט בבינה מלאכותית יוכל לשלוט בעולם”. כיוון שכך מעריך צזנה כי המחקר והפיתוח בתחום ימשיך להתקדם בקצב מואץ. להרבה גורמים ישנם אינטרסים להסיר את רסן האתיקה והאחריות בכדי להשיג יתרון על מתחרים אולם התקווה היא כי עדיין האחריות האישית של מפתחים ורגולטורים תמנע “סכנה קיומית לאנושות” אשר עלולה להתרחש כתוצאה מניצול לפגיעה במזיד בכלי AI. “אנחנו נוסעים במהירות 200 קמ”ש בכלי עם סופות רעמים מסביב וצריכים לנווט את דרכנו בזהירות”.
כיצד ניתן ליישם רגולציה בתחום?
עו”ד חופית וסרמן-רוזן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תלאביב: “ישנה התעוררות מסוימת בתחום הרגולציה ונסיון ליישם את ה-AI act הקובע כיצד ניתן להתקדם בפיתוח ובשימוש הבינה מלאכותית מבלי לפגוע בחדשנות ובמחקר”. עו”ד חופית ציינה כי קיימת למידה בתחום משימוש לא נכון ברגולציות בעבר עם זה בתחום שמירה על זכויות הפרט במערך הסייבר או רגולציה קפדנית מדי בנושאים ביומטריים. סוגייה נוספת היא הטמעת הבינה מלאכותית במערכות ממשל ומערכות פדרליות ומערכות משפטיות. זהו הליך שמתחיל טיפין טיפין לחלחל ומייצר אתגרים חדשים.
שאלה רגולטורית המתקשרת לאתגרים הללו היא כיצד אנו מגדירים לבינה המלאכותית מושגים כמו שוויון, הוגנות, צדק שעל פיהם תפעל? עלינו להגדיר ראשית לעצמנו סט ערכים אוניברסליים. זהו אתגר שכרגע מעסיק גורמים בינלאומיים ובהם ישראל הבוחנת גם רגולציות מטעמה.
השפעות פיתוח ה-Open AI
ד”ר ליאת לביא בצלאל, האקדמיה לאומנות ועיצוב: “החקיקה הרגולטורית אינה רלוונטית כיוון שהיא צופה פני עבר ולא פני עתיד”. ד”ר לביא טענה כי חברות עסקיות מבקשות לפתח את ה- AI הפתוח כך שניתן יהיה להזין למערכת ידע אשר יאפשר לה ללמוד ולשפר יכולות באופן עצמאי ללא מגבלות אתיות. אותן חברות מבקשות למסמס את הרגולציה ולעסוק בשאלות שהיו רלוונטיות בעשור הקודם כמו פרטיות, שקיפות, אחראיות וכו’… . לטענת ד”ר לביא בצלאל
“ניסיתי לגרום למהנדסים לגדל מצפון”
פרופ’ אביגדור גל, הפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות, סיפר בהומור כיצד בעבודתו עם רגולטורים ומקימי חברות האחראיים על פיתוח מערכי AI ניסה לגרום “לגדל מצפון בקרב מהנדסים, מפתחים ומתכנתים”. הוא הסביר כי בעבר לא נדרשו המהנדסים והמפתחים להכניס למערכות המחשוב שלהם ולמכלול הנתונים הטכנולוגיים אלמנטים המשפיעים על ההתנהגות האנושית. פרופ’ גל תיאר כיצד במפגשים בין משפטנים ובין מתכנתים, המנותקים בשגרה זה מפועלו של זה, נחשפים הצדדים לנקודות מבט שונות. זאת במטרה לפתח תוצר בינה מלאכותית אשר יהיה נאמן לערכים אנושיים אוניברסליים.
עתידנו לאן?
בחלקו השני של הפאנל ניסו המשתתפים לנבא כיצד יראה העידן הטכנולוגי החדש בו הבינה המלאכותית תהווה חלק בלתי נפרד מחיינו. האם תסכן אותנו ותהיה גורם המשפיע על חיינו יתר על המידה או תביא לתקופה של שגשוג ורווחה.
בסוגייה זו ניכרו פערים ברורים בהערכות ובגישות בין המשתתפים. ערן יניב סבר כי השיפורים והביצועים במערכות ה-AI הפתוחות משתפרים והולכים בקצב מפתיע ומסחרר לכדי רמה שבקרוב מאוד מכונות יוכלו להחליף חלק מהמתכנתים ואף יעקפו אותם גם במבחני האינטליגנציה הרגשית. יניב מאמין כי אנחנו בפתחו של עידן מרתק עם אפשרויות בלתי מוגבלות אשר טומן בחובו סיכונים לחברה במידה ולא ניערך ונבצע התאמות נוכח השינויים הטכנולוגיים המתרגשים עלינו.
ד”ר ליאת לביא ורועי צזנה סברו כי העתיד אינו דיכוטומי כלומר לא אוטופי ולא דיסטופי. השניים הביעו את ספקנותם לגבי נבואות הזעם השחורות של עתידנים בינלאומיים הקובעים כי הבינה המלאכותית תביא לקץ האנושות בוודאות מוחלטת. לצד החשש והסכנות שמציבה הטכנולוגיה באמצעות אינטליגנציה על אנושית לא נראה באופק מכונות עם תודעה אנושית עם זאת חשוב להגדיר מהם הערכים ההומניים אשר אנו נרצה שהבינה המלאכותית תפעל על פי עקרונותיהם. הבינה המלאכותית עשויה להיות מתנה גדולה אשר תקדם ותסייע לאנושות בכל המישורים ועלולה להיות כלי שרת בידי אלה המפתחים אותה ליישום אג’נדה שלהם. האם אלה ערכים המשותפים לכולנו? האם הם תלויי תרבות או תלויים בהשקפותיהם של חלקים מהאוכלוסייה? עלינו להגדיר זאת לעצמנו ולשלב את התובנות בתכנות הבינה המלאכותית.
עו”ד וסרמן רוזן הביע אופטימיות לגבי יכולתה של הבינה המלאכותית לקדם גם את הלמידה האנושית ולהפרות אותה. אם ננסה לעצור את הקידמה או נתנגד לה לעולם לא נוכל לדעת לאלו הישגים נוכל להגיע במערכות הרפואה או החינוך. יחד עם פרופ’ גל הוסכם כי לויסות הטכנולוגיה התאמתה לצרכנו ולחשיבה ביקורתית תפקיד חשוב ביצירת עתיד משותף ופורה לאנושות לצד הבינה המלאכותית.
במסגרת הקורס “מרחבי נפש”, בפקולטה לאדריכלות ותכנון ערים, הוקמו מרחבי מרגוע חדשים בגן האקולוגי. שביל היחפים הפך לפרויקט מרכזי בקורס במטרה לאפשר למבקרי הגן הזדמנות להתחבר לטבע בצורה ישירה. הסטודנטים בקורס, בהנחייתו של דויד רנוב, אדריכל ומתכנן ערים, עיצבו בצורה שונה כל מקטע בשביל המוביל מהספסל בחלקו הצפוני של הגן האקולוגי ועד לשביל הנמצא סמוך לחממה ול”אמפי הקטן”. תוואי השביל מסומן, תחום ומנווט את מבקריו דרך צמחייה ונופים בגן. ההליכה היחפה והמגע הישיר עם הקרקע המשתנה והמשתלבת (אדמה, חול, אבנים, קרשים, בדים, עלים ועוד..) מעצימה את החוויה הרב חושית של חיבור לטבע.
דויד רנוב: “עבורי הגן האקולוגי בטכניון הוא סטודיו ליצירה. לאחר המלחמה החלטתי שיהיה נכון להקדיש את ההוראה בקורס ‘מרחבי נפש’ ליצירת מרחבים פתוחים ומרגיעים בגן לטובת בית הטכניון”.
במהלך הקורס נבנתה אמת מים בעזרת מילואימניקים אשר חזרו מהלחימה ושמחו להשתתף בפרויקט הסביבתי.
שקד, אחד המילואימניקים שנטל חלק בפרויקט, תיאר את ההשתתפות בקורס כשינוי שגרה מבורך אשר הקל על המעבר מהזירה הצבאית לזירה הלימודית וההשתלבות מחדש בטכניון. אמת המים צפויה להיחנך לקראת ה-7.10.
בין מרחבי נפש נוספים אשר מעשירים את הגן כתוצאה מעבודתם של הסטודנטים בקורס ניתן למנות את מרחב הצבעים, חידוש והקמה דרכי גישה לפינות הקסומות בגן, מרחב יוגה ועוד.. .
הגן האקולוגי מוכר כגן בוטני המשמש כריאה ירוקה בלב הקמפוס. בגן נערכים קורסים, סיורים והדרכות עבור קהילת בית הטכניון והקהל הרחב.
מעל 100 אנשים התכנסו בפאב הכבשה השחורה בטכניון לרגל הרצאתם של דיקן הפקולטה להנדסת מכונות, פרופ’ אלון וולף, החוקרת ד”ר דנה סולב מהפקולטה להנדסת מכונות וד”ר אריאל פישר מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, בנושא הקשר בין מחקר מדעי להישגיות ספורטיבית. האירוע נערך במסגרת סדרת ההרצאות “טכניון על הבר” המנגישה מידע אקטואלי ורלוונטי, מתחומי המדע וההנדסה, לקהל רחב באווירה א-פורמלית.
בהרצאה הוסברו והוצגו הדרכים בהן מחקר אקדמי מסייע להישגיות ספורטיבית על רקע ההצלחות באולימפיאדה האחרונה ובראייה לעתיד.
שלושת המרצים הציגו את הרקע לפועלם והירתמותם לסייע בפן המחקרי להשגת הצלחות בהיבט הספורטיבי. החוקרים תיארו כיצד התגבש המחקר מה היו היעדים, התוצאות ומה מתוכנן בעתיד.
מימין לשמאל: ד”ר דנה סולב, פרופ’ אלון וולף וד”ר אריאל פישר
טכנולוגיה ומחקר בשרות הספורט
ידוע כי הפערים בין הצלחה לתוצאה מאכזבת בספורט תחרותי, ובעיקר בזירה האולימפית, הם מזעריים. ספורטאים ומאמנים תרים בכל הזדמנות אחר ערך מוסף בשיטות האימון, הציוד וההכנה המנטלית אשר יקנו יתרון יחסי על המתחרים האחרים.
בעבר, ניסיונות החיפוש אחר אותו מרכיב ייחודי הובילו לשימוש בחומרים שנתנו יתרון למתחרים (סימום פיזיולוגי). לאחר שתחום זה נאסר בחוקת הספורט ונאכף בקפדנות, מתחילת שנות האלפיים אנו רואים יותר ויותר מאמצים בשילוב של מחקר מדעי ושימוש בטכנולוגיה להשגת יתרון על המתחרים. יש הרואים בתופעה זאת תהליך של “סימום טכנולוגי”. דוגמאות לכך ניתן היה למצוא ביצירת בגדי ים הידרודינמיים חדשים לשחיינים אשר תרמו לשבירת שיאים רבים באולימפיאדת בייג’ין, ונעלי התעמלות בעלות תכונות אלסטיות ״הדוחפות״ את הספורטאי קדימה בזמן ריצה. לאורך השנים חלק מהציוד הנלווה נפסל לשימוש אך חלק אושר והפך למקובל בענף.
מתוך הבנה כי לטכנולוגיה ולציוד של הספורטאי יש מרכיב מהותי לפוטנציאל ההצלחה האישי, הוקם ב-2018 המרכז הישראלי למחקר ספורט אולימפי בטכניון בשיתוף עם הועד האולימפי הישראלי. בראש המרכז מונה לעמוד פרופ׳ אלון וולף, לו היו שיתופי פעולה ארוכי שנים בתחום זה עם הוועד האולימפי.
“המטרה שלנו היא לסייע, בפן המדעי, לספורטאים ומאמנים למקסם את היכולות שלהם ולהשיג את אותו יתרון חוקי קטן וחמקמק”. הגדיר פרופ’ וולף את יעדי המחקר במרכז.
מהמעבדה לפודיום
המרכז פועל בשלושה מישורים: שיפור ההכנה הביו-מכנית והפיזיולוגיה של הספורטאים והספורטאיות, שיפור והבנת הציוד, ושיפור האינטראקציה והפונקציונליות בין הספורטאי לציוד הספורט.
במהלך ההרצאה נחשף הקהל לאופן בו ניתן להגיע למסקנות מחקריות המתורגמות לשינויים בתוכניות אימוני ספורטאים ולשיפור בתפוקתם.
החוקרים הציעו למתעמלות הסובלות מנקעים חוזרים דרכים אפקטיביות להפחית לחץ על המפרקים ולשפר את חלוקת העומסים באימונים ובתחרויות. באמצעות ניתוח ביומכני ובעזרת צילומי מעקב תנועה וחיישני גוף נמצאה הזווית האידיאלית עבור מרימות משקולות לביצוע הנפת המשקל. יחד עם רצי 100 מטר נערך שיתוף פעולה יסודי במהלכו נבדקו בתנאי מעבדה פענוחים של הרגלי הזינוק של האתלטים, במטרה למקסם את תאוצת הזינוק.
אחד התחומים הראשונים להם נרתמו חוקרי המרכז הוא תחום גלישת הרוח.
“נתבקשנו על ידי שייטים לבחון מבחינה מכאנית את סנפיר הגלשן. הם הרגישו באינטואיציה שלהם שקיימת שונות בגמישות הסנפיר – הם לא טעו. בדיקות שערכנו במעבדה גילו הבדלים של עד 30%. מובן שזה מצריך את הספורטאים שימוש באנרגיה מיותרת ושחוקת. גילינו כי למרות שהציוד מיוצר על ידי אותו יצרן שינויים במרקם ומבנה החומר של הציוד יובילו לתוצאות שונות, וכך היה”. הסביר פרופ’ וולף, במהלך ההרצאה.
ד”ר דנה סולב תיארה כיצד ניסיונה כגולשת תחרותית סייע לה בהמשך ודיוק המחקר והבנת צרכי הגולשים: “גלישה היא חלק בלתי נפרד מחיי, לכן אני מסייעת לקדם את הענף בכובע המחקרי שלי. בדגם הגלשן באולימפיאדת פריז נעשה שימוש בפעם הראשונה ברכיב מסוג היידרופויל. זהו מעין מטוס קטן המחובר לגלשן במקום הסנפיר, ומאפשר לגולשים לרחף מעל המים עם גרר קטן מאד וכתוצאה מכך לגלוש במהירויות גבוהות יותר. גם על ציוד זה ביצענו בדיקות מכאניות בשנתיים שקדמו לאולימפיאדה, ומצאנו הבדלים משמעותיים. אפיון הציוד המתאים לכל גולש עוזר לגולשים לבחור את הציוד האופטימלי עבורם ולמקסם את הביצועים שלהם”.
המחקר, אשר בוצע במעבדות הטכניון, עסק בניתוח מעמיק של אפיוני התגובות המכאניות של הציוד לעומסים הפועלים עליו, ואפיון ‘חתימה מכנית’ המותאמת באופן מיטבי לכל גולש. את תוצאות השת”פ הטכניוני עם אנשי הענף ניתן היה לראות כבר באולימפיאדה האחרונה.
היבט מדעי נוסף אשר תרם באופן סולידי לתום ראובני ושרון קנטור להשיג מדליות זהב וכסף בהתאמה הוא ניתוח הביומכניקה הרצויה של הגולשים.
ד”ר אריאל פישר ראש המעבדה לביו-תנועה והתקנים לבישים בטכניון ליוותה את גולשי הרוח באימוניהם וניהלה מחקר מתצפת. ד”ר פישר בחנה בעזרת חיישני תנועה, GPS, מצלמות רחף ומצלמות על הגלשנים את תנועות הפמפום והסיבוב המשמשות את הגולשים להשגת תנועה מהירה יותר וטכניקה טובה יותר. בין היתר, בהינתן כיוון רוח, כיוון התקדמות, מהירות, וחדות לרוח ניתן לתת ציון עבור כל גולש בעבור אימון מסויים עבור ציוד ספציפי שבודקים. מניתוח המדדים והשוואתם לגולשי עלית באימונים אחרים פותחה שיטה להשגת שיפור מיטבי בביצועים (מציאת מנח הגוף האידיאלי והזויות האופטימליות לכל גולשת וגולש בשלבים השונים של המרוץ וביחס לרוח). לכן ניתן למצוא שיטה לבחון את הביו מכניקה של הספורטאי, ביצועים ולקשר אותו לציוד.
ד”ר פישר: “הכלים והמתודות שפיתחנו במעבדה סייעו בהבנה מעמיקה של הביומכניקה האופטימלית לגולשים. שדרוג הטכניקה יחד עם ההתאמה המיטבית לציוד ספציפי מייצר תהליך המוביל לשיפור הביצועים ולתוצאות אמפיריות. אנו ממשיכים להיעזר בכלים שפתחנו בכדי לסייע גם לספורטאים מענפי ספורט אחרים דוגמת קשתים (בחינת יציבות ומעקב אחר זויות נכונות ותנועות עיניים) ומתעמלות אומנותיות (ניתוח ביומכני מקיף לביצוע תרגילים בצורה מיטבית וניתוח עומסים שמתפתחים על המפרקים השונים)”.
בהרצאה נוכח מר מורן טפירו מאיגוד השייט הישראלי ונציג הוועד האולימפי בפרויקט הגולשים. בתום דיון ער שהתנהל בהשתתפות הקהל, לגבי תרומת המדע ומשקלו בשיפור תוצאות הספורטאים, ציין מורן כי בזכות השת״פ עם הטכניון התאפשר לגולשים ״ראש שקט״ בבחינת הציוד בו הם משתמשים. מורן סבר כי מדובר ביתרון עצום המאפשר לגולשים להתרכז אך ורק באימונים ובתחרות. עוד הוסיף כי חזר מתחרויות השיט וראה כיצד תוצאות המחקרים מיושמים בשטח ומהווים חלק מההצלחה.
שלושת המרצים מאמינים כי התפתחות המדע והמחקר בתחום יבוא לידי ביטוי גם באולימפיאדת לוס אנג’לס 2028.
“אתם יכולים להיות גאים” כך בירך נשיא הטכניון, פרופ’ אורי סיוון את המרצים המצטיינים בטקס ההוקרה השנתי. הנשיא שיבח את המרצים על הירתמותם לעשיה חינוכית וערכית בשנה מורכבת מבלי להתפשר על איכות ההוראה וציין כי במיוחד השנה, לשמירה על המסגרת הלימודית ואיכות ההוראה יש משנה תוקף.
סגן המשנה הבכיר לקידום הלמידה וההוראה, פרופ’ עדו רול, המשיך את דברי הנשיא והוסיף כי מה שמייחד מרצים מצטיינים בעשייתם החינוכית הן, בין היתר, היכולות לעורר חשיבה וסקרנות בקרב הסטודנטים.
המרצים המצטיינים נבחרו, כמדי שנה, לאחר שכלול מדדים איכותיים, כמותיים וניתוח תוצאות סקר שאלון לסטודנטים. לארבעת האחוזים העליונים מבין המרצים הוענקו תעודות הוקרה בטקס ואילו המרצים אשר נבחרו עשר שנים ברציפות זכו גם לתואר מרצה מתמיד.
הטקס נערך במעמד המשנה הבכיר לנשיא פרופ’ עודד רבינוביץ’ (מרצה מצטיין), המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון, ד”ר רפי אבירם, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים פרופ’ נעמה ברנר וסגנית הנשיא לגיוון והכללה, פרופ’ עדי זלצברג (מרצה מצטיינת).
כחלק מהפעילות השוטפת המחברת בין העשייה האקדמית לקהילה נערכה השבוע הרצאת הבכורה בסדרת “טכניון על הבר” – סדרת הרצאות חווייתיות ומרתקות בנושאים אקטואליים המוגשות לקהל הרחב על ידי חוקרי הטכניון ומתקיימות בפאב בלב הקמפוס.
תחת הכותרת “מי מפחד ממזון מעובד?” עסקה הרצאת הפתיחה במגוון היבטים הקשורים במזון שאנו צורכים ובהשפעותיו.
פרופ’ אורי לזמס, חבר סגל בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, תיאר באופן א-פורמלי והומוריסטי כיצד התפתחה תעשיית המזון משחר האנושות ועד ימינו.
עוד הומחש בהרצאה כיצד המזון שאנו צורכים משתנה ללא הרף, והוצגו דוגמאות רלוונטיות לבשר מתורבת המיוצר באמצעים שונים, כולל קציצות בשר המבוססות על DNA של ממותה שנכחדה לפני עשרות אלפי שנים.
פרופ’ לזמס הציג דוגמאות לאופן שבו הכנת המזון, המרקם, הריח, הצבע והצורה מגרים את החושים והמחשבה. לאחר מכן שיתף את הקהל ב”סודות” ממעבדות המחקר בטכניון והפריך מיתוסים לגבי מזון תעשייתי ומעובד.
עוד הוסבר, לבקשת הנוכחים, לגבי סוגי מזון שונים על מאפייניהם, יתרונותיהם, סגולותיהם וערכיהם התזונתיים. במהלך ההרצאה ניתן מענה לשאלות על התאמות הנעשות במזון בהתאם למוצא, לתרבות, למין ולגיל של קהל היעד.
לסיכום, שיתף המרצה את הקהל בטיפים לצריכת תזונה נכונה ובמינונים הרצויים כאמצעי משלים לאורח חיים בריא.
בסיום ההרצאה נערך שיח פתוח בהשתתפות הקהל.
פרופ’ אורי לזמס: “אוכל הוא נושא שיח מרתק המשותף לכולנו ותמיד מעורר עניין בהרצאות. זהו גם עולם מחקרי ויישומי המתקדם בצעדי ענק ומשפיע ישירות על איכות חיינו.”
פרופ’ וויין קפלן, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים: “הציבור לא תמיד ער למחקרים ולפיתוחים הטכנולוגיים בטכניון, ולכן אנו שמחים להנגיש זאת לכל המעוניין, ומה יותר טוב מלעשות זאת באווירה נינוחה, על כוס בירה ואוכל טוב”.
ההרצאה הבאה בסדרה תיערך ב-6.8 בפאב הכבשה השחורה, בית הסטודנט, הטכניון. פרטים נוספים בקרוב.
זו השנה ה-47 בה מתקיים הטקס הנערך הודות לשיתוף הפעולה המעמיק בין אגודת ידידי הטכניון בישראל ובין עיריית ירושלים.
לציון 100 שנים לטכניון נערך השנה הטקס לראשונה בקמפוס הטכניון, באווירה מרגשת במיוחד ובמעמד תורמי הקרן וראש עיריית ירושלים משה ליאון, נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, נשיא הטכניון לשעבר ויו”ר אגודת הידידים בישראל פרופ’ פרץ לביא ואלוף (מיל.) עמוס חורב, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ וויין קפלן ויו”ר הקרן הציבורית למלגות ירושלים מר ברי צ’רניאבסקי.
משנת הקמתה ב-1977 העניקה הקרן למעלה מ-2,000 מלגות לסטודנטים בני ובנות ירושלים במסלולים לתואר ראשון ולתארים מתקדמים. השנה נתנה ועדת המלגות עדיפות מיוחדת לסטודנטים ששירתו במילואים במלחמת “חרבות ברזל”. אחת המלגות המיוחדות שהוענקו השנה נתרמה לזכרו של סמל ראשון ענר שפירא ז”ל, אשר נפל ב-7 באוקטובר לאחר שהציל אחרים במיגונית ליד קיבוץ רעים. שפירא היה נכדה של פרופ’ ימימה בן מנחם, פרופסור אורח במחלקה ללימודים הומניסטיים ואומנויות בטכניון.
במהלך הטקס בירך נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון את הסטודנטים והסטודנטיות ואיחל להם הצלחה ביישום הידע אשר ירכשו בטכניון ובסיוע לפיתוחה של מדינת ישראל וירושלים.
ראש עיריית ירושלים, משה ליאון, הפתיע את הנוכחים כאשר הכריז על תוספת לתמיכת העירייה בהיקף המלגות והתחייב כי העירייה תגדיל את מספר המלגות המוענקות מטעמה כבר החל מהשנה הבאה. “יש לי הערכה רבה לטכניון ולתרומתו למדינת ישראל” הוסיף ראש העיר.
נשיא הטכניון לשעבר, פרופ’ פרץ לביא, הודה לתורמים והביע את תקוותו כי תרומות עיריית ירושלים והקרן יהפכו למודל עבור רשויות מקומיות נוספות לרווחת סטודנטים בטכניון.
נשיא הטכניון לשעבר, האלוף (מיל.) עמוס חורב, בירך אף הוא את הסטודנטים מקבלי המלגות. עמוס חורב העומד בראש הקרן הנושאת את שם אביו – אליהו סוכצ’בר ז”ל ציין השנה, בדומה לטכניון, 100 שנים להולדתו. לאורך הטקס זכה איש רב הפעלים ועתיר הזכויות לקבל שבחים ותשואות מיתר המשתתפים ומהקהל על תרומתו רבת השנים למדינה במסגרת תפקידיו הצבאיים והאזרחיים.
מימין לשמאל: פרופ’ אורי סיון, מר משה ליאון, מר עמוס חורב, פרופ’ פרץ לביא
היום (22.7) מצוין “יום המוח הבינלאומי”, המוקדש לקידום המודעות לחקר המוח והשפעותיו על בריאות האדם. תוך כדי כך, מציין מרכז ה-MRI לחקר האדם בטכניון ע”ש מיי-בלום-דאהל (Tech MRC) שנה לפעילותו. המרכז הוקם תחת הפקולטה להנדסה ביו-רפואית במטרה לקדם מחקר אינטרדיסיפלינרי אשר יסייע וישפיע על עולמות הרפואה והתעשייה. כבר בשנתו הראשונה התגבשה במרכז קהילת חוקרים חוצה פקולטות אשר תרמה להעמקת השיתוף בין תחומי הידע השונים, והדגישה את החשיבות של גישה משולבת לפתרון בעיות מורכבות.
המרכז החדש מאובזר במכשור MRI מתקדם ובראשו סורק ה- 3T Siemens Prisma MRI המספק הדמיה מבנית ופונקציונלית באיכות גבוהה עבור מגוון רחב של מחקרים מתחומי ההנדסה, הרפואה, החינוך ועוד. יכולות המחקר במרכז מהוות בסיס לשיתופי פעולה עם חברות בתעשייה, בתי חולים, מוסדות מחקר נוספים וכו’.
סורק Prisma MRI 3T Siemens
“מרכז יחיד מסוגו בארץ” –
מעבר ליכולות הגבוהות והמתקדמות של סורק ה MRI החדיש, קיימת במרכז תשתית ייחודית המאפשרת לבצע מניפולציות ופיתוח של סריקות חדשניות אשר אינן נמצאות בחבילות הסטנדרטיות המסופקת ע”י חברת סימנס.
במרכז ציוד ואבזור אודיו-ויזואלי משלים, כדוגמת מכשיר מעקב אחר תנועות עיניים, קופסאות תגובה לתקשורת וביצוע מטלות ע”י הנבדק, ומכשור המנטר ומציג נתונים אודיטורים.
אחד היתרונות הבולטים במרכז לחוקרי מוח הינו קיומו של ציוד eeg ייחודי המתאים לכניסה לתוך הסורק ומיועד לביצוע בדיקה סימולטנית של EEG-fMRI המאפשרת קבלת מידע רחב מאוד על פעילות המוח.
יתר על כן קיים במרכז סורק דמה המיועד לתרגול ולהסתגלות נבדקים, בייחוד ילדים, לקראת ביצוע הבדיקה האמיתית, וכן רובוט המסייע בבחינת מוביליות וניתוח יכולות מוטוריות אנושיות ייחודי מסוגו.
ייעוד משאבי המרכז לצרכי מחקר מעמיק ויישומי, יחד עם שיתוף הידע הטכניוני מובילים לתוצרים ופיתוחים מקוריים ומתקדמים.
האנשים שבמרכז –
מנהלת המרכז וחוקרת מנוסה בתחום ה-MRI, ד”ר דפנה לינק-סורני, פיתחה את המרכז כ- HUB מאובזר, חדיש ומתקדם, המעודד שיתופי פעולה מחקריים בתוך הטכניון ומחוצה לו ומותאם לצרכי החוקרים וצוותיהם המאיישים את המרכז.
ד”ר דפנה לינק-סורני
שם: ד”ר מוטי פריימן, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית
ד”ר מוטי פריימן
תחומי מחקר עיקריים במרכז: ד”ר פריימן הוא מנהלו האקדמי של המרכז. מרבה לעסוק בשימוש באלגוריתמים ורשתות נוירונים לניתוח נתוני MRI, בעזרתם ניתן לאבחן, לאפיין ולנבא ליקויים פיזיולוגיים, פעילות דלקתית, מחלות לב, גידולי מוח ומחלות מעי.
ד”ר פריימן: “המרכז מאפשר לנו לפתח טכנולוגיות בינה מלאכותית חדשניות המסייעות בדימות של תהליכים דלקתיים ואפיון תגובה לטיפולים. בפרט, במסגרת המרכז אנחנו מתעניינים בדימות פעילות דלקתית בסכרת ובמחלות מעיים דלקתיות, בדימות של שריר הלב. מטרות המחקרים שלנו הם לפתח כלים לזיהוי מוקדם של תהליכים פתולוגיים, ולניבוי הצלחה של טיפולים”
שם:פרופ’ ציפי הורוביץ-קראוס, הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיהוהפקולטה להנדסה ביורפואית.
פרופ’ ציפי הורוביץ-קראוס
תחומי מחקר עיקרייםבמרכז: פרופ’ הורוביץ-קראוס חוקרת את הבסיס העצבי לרכישת שפה וקריאה בקרב פעוטות וילדים מגיל לידה ועד בגרותם בשימוש בנתוני MRI תפקודי ומבני, נתוני EEG ונתוני תנועות עיניים. על ידי שימוש באלגוריתמיקה מתקדמת, פרופ’ הורוביץ-קראוס מנסה לנבא יכולות וקשיי למידה בעתיד, בוחנת יכולות תקשורת בין מבוגרים לילדים ואפילו מצליחה לקשר בין הורים לילדים על פי תבנית הפעילות המוחית שלהם בלבד! מחקריה בהתפתחות המוח של ילדים דוברי עברית, ערבית, אנגלית וגרמנית הם ייחודיים בארץ ובעולם.
ערך מוסף אשר המרכז מקנה לתחום המחקר: אחד הכלים החשובים שנרכשו במסגרת הקמת המרכז הוא את סורק הדמה לצורכי הכנה לילדים לסריקה דימות בילדים ובאוכלוסיות נוספות. סריקת הדמה כוללת את צלילי המכשיר ואת סביבת המכשיר עצמו כך שבסריקת האמת הנבדק יודע למה עליו לצפות, מה שמפחית את רמות התזוזה במהלך הסריקה ומשפר את יעילותה.
פרופ’ הורוביץ-קראוס: “עולם הדמיית המוח הוא עצום ורב מימדי ולכן כולל חוקרים מעולמות הפסיכולוגיה, החינוך, הרפואה לצד ביולוגיה, כימיה, מדעי המחשב וההנדסה. המחקרים המוצלחים ביותר בתחום הם אלו הכוללים חוקרים וסטודנטים ממגוון דיסציפלינות הנותנים את נקודות המבט הייחודית שלהם וכך מעשירים את הממצאים והסבר האפשרי שלהם.
שם: ד”ר פיראס מואסי, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית
ד”ר פיראס מואסי
תחומי מחקר עיקרייםבמרכז:
ד”ר מואסי בוחן את שליטת המוח על יכולת התנועה בדגש על השפעות מוטוריקה עדינה. באמצעות מרכז ה-MRI מבצע ד”ר מואסי מחקרי עומק לניתוח ייצוג של תנועות עדינות באיזורים שונים במוח האנושי . בין היתר נבחנים הקשרים הסיבתיים והסימביוטיים בין פגיעות במח כגון שבץ מוחי, בחלקיו השונים ובזמנים שונים, לבין מוגבלות בתנועה מוטורית. למחקר חשיבות רבה כחלק ממכלול בחינות, בדיקות ואבחונים אשר יסייעו בעתיד לאתר פגיעות מוחיות בשלב מוקדם.
ד”ר מואסי: ” שילוב של למידה עמוקה של הנתונים העצביים וההתנהגותיים שאנחנו אוספים במרכז הוא נושא המעניין אותי במיוחד ומהווה בסיס לשיתופי פעולה. המטרה היא לא רק להבין את המנגנונים הנוירופזיולוגיים העומדים בסיס בקרה עצבית של תנועה אנושית, אלא גם לאפשר חיזוי לטווח ארוך של יכולת שיקום, למשל, לאנשים מייד אחרי פגיעה מוחית. מחקר שיתופי כזה יכול לייעל בצורה גדולה את עולם השיקום.
לסוגי המחקרים במרכז ואופיים יש חשיבות רבה במציאת פתרונות ברי קיימא לסוגיות אשר ייטיבו עם ציבור רחב מאוד. ”
שם:ד”ר אפרת שמרון, הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים והפקולטה להנדסה ביו-רפואית.
ד”ר אפרת שמרון
תחומי מחקרעיקריים במרכז: אחת הבעיות המרכזיות במכשירי MRI, היא זמן הסריקה הארוך, כ 30-60 דקות לנבדק, דבר המגביל את הזמינות של בדיקות אלו לציבור הרחב. בעיה נוספת היא שמכשירי MRI רגישים מאוד לתזוזת הנבדק. בדומה לצילום, שבו תנועה גורמת לטשטוש, כך גם ב-MRI, תנועות טבעיות כמו נשימה ופעילות לבבית גורמות לטשטוש התמונה. לפיכך, המחקרים של ד”ר שמרון מתמקדים בפיתוח שיטות דגימה ואלגוריתמי למידת מכונה (machine learning) לשם קיצור זמן הסריקה ושיפור איכות התמונה. בפרט, המחקר מתמקד בפיתוח אלגוריתמי למידה עמוקה לשערוך תמונות מדויקות מתוך כמות מועטה של מדידות ולתיקון מריחות הנגרמות מתנועה.
ד”ר שמרון: “מכשירי ה-MRI מציעים יתרונות רבים, כמו האפשרות לקבל תמונות רפואיות באיכות גבוהה וברזולוציה מצוינת, ללא קרינה מייננת. עם זאת, כיום הנגישות שלהם נמוכה מאוד עקב הזמן הסריקה הארוך. בנוסף, בדיקות MRI לילדים הן מסובכות. מכיוון שילדים נוטים לזוז הרבה, דבר שגורם לטשטוש התמונות, לעתים קרובות נדרש לתת להם חומרי הרדמה, שאינם מיטיבים עמם מבחינה בריאותית. לכן, ע”י פיתוח אלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית ושיטות לדגימה מהירה, אנו מקווים לשפר את טכנולוגיית ה-MRI, להנגיש אותה לציבור הרחב ובפרט להקל על בדיקות של ילדים. ”
שם: ד”ר יועד קנת הפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות
ד”ר יועד קנת
תחומי מחקרעיקריים במרכז: ד”ר יועד קנת הינו מדען קוגניטבי מוחי, אשר חוקר את התפקיד של ידע בתהליכי חשיבה גבוהים, בדגש על יצירתיות, חשיבה אסוציאטיבית, וחיפוש בזיכרון, ברמה הקוגניטיבית והמוחית, באוכלוסיות תקינות וקליניות. מחקריו עוסקים באופן רחב באופן שבו אנשים רוכשים ידע, אוגרים ידע, ומשתמשים בידע עבור התנהגות מורכבת. במרכז , ד”ר קנת עוסק במחקר מוח אורך רחב היקף וייחודי, בו נדגמים נתונים מב- 100 סטודנטים פעמיים, בהפרש של שנה וחצי. מטרת מחקר זה הינו להבין כיצד מידע מוחי מאפשר לנבא חשיבה יצירתית עתידית.
עם אילו תחומים מעניין אותך לשתף פעולה? נושאי המחקר שלי מורכבים ושיטות המחקר שאני משתמש בהם הינן רב-תחומיות. אני מחפש לייצר שיתופי פעולה שמפגישים בין שיטות שונות שמאפשרות לבחון את המורכבות של תהליכי חשיבה גבוהים. למשל – מחקר עם הנדסת חשמל, כדי למדל תהליכי דינמיקה עצבית.
ד”רקנת:״יצירתיות מוגדרת על ידי פורום הכלכלה הבינלאומי כאחת מחמשת התכונות החשובות ביותר עבור האנושות במאה ה-21. אם כך – לא כדאי שנבין מהם התהליכים הקוגניטיביים והמוחיים שמאפשרים לקסם הזה לקרות?״
ד”ר דפנה לינק-סורני :”המרכז הוא פלטפורמה חיונית לקידום המדע, הטכנולוגיה והרפואה. המרכז מהווה כר פורה ליצירת קשרי מחקר חוצי פקולטות ומקדם שיתופי פעולה ושילוב תחומי מומחיות וידע המבוזרים בטכניון לצרכי קידום מחקר פורץ דרך בתחום ה MRI . חוקרי הטכניון וצוותי המעבדות זוכים לגישה נוחה ומהירה למשאבי המרכז ובכך יכולים להרחיב את אפשרויות פעילותם. בנוסף, המרכז מעודד חילופי ידע ומחזק קשרים עם מוסדות בריאות ותעשיות רלוונטיות על מנת להבטיח מחקר חדשני ומשפיע.”
המרכז מקיים כנסים, ימי עיון והדרכות, ומציע סיורים מודרכים במרכז הניתנים לתיאום מראש. אנשי המרכז מזמינים את קהילת החוקרים להצטרף אליהם ולחקור את הפוטנציאל של תשתית ייחודית זו, המאפשרת התפתחויות פורצות דרך בתחום המדע והטכנולוגיה.
יום המחקר השנתי לדוקטורנטים ומגיסטרים מסמן את ארוע הגמר לתצוגת עשרות העבודות המובחרות מבין זוכי ימי מחקר, אשר נערכו בכל אחת מפקולטות הטכניון, מבעוד מועד.
תערוכת הפוסטרים
במקום הראשון בקטגוריית הדוקטורנטים זכה אנאס עודה מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, החוקר בהנחיית פרופ’ פלג חסון דרכים לעיכוב פיברוזיס בחולי דושן.
אנאס עודה – זוכה מקום ראשון, דוקטורנטים
במקום הראשון בקטגוריית המגיסטרים זכתה מירב ברקוביץ’ מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. מחקרה, בהנחית פרופ’ טלי אלון-מוזס וד”ר דניאל מטקלף, עוסק ב”אריחים חיים” – שילוב של חומר צומח באריחים.
מירב ברקוביץ – זוכת מקום ראשון, מגיסטרים
פרופ’ אורי פסקין, דיקן בית הספר לתארים מתקדמים שיבח את המשתתפים והזוכים: “גם השנה הפוסטרים אשר הוצגו עוררו עניין והתעלו לרמה גבוהה. ברכותנו וגאוותנו לכל הזוכים והמשתתפים”
