על פי מחקר חדש במודל-עכבר, ביכולתה של השינה לשחזר זכרונות מפחידים ולשכך אותם. ממצא זה עשוי להוביל לפיתוח טיפולים אפקטיביים יותר בהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). הממצאים הוצגו היום ב-Neuroscience 2012, הכנס השנתי של האגודה למדעי-המוח והמקור הגדול ביותר לחדשות בנוגע למדעי המוח ובריאות המוח.
מן המחקר, שנערך על ידי ד”ר אסיה רולס מקבוצות המחקר של פרופ’ הלר ופרופ’ דה לצ’אה מאוניברסיטת סטנפורד, עולה כי כאשר זיכרון מפחיד מקושר לריח, אפשר להשתמש באותו תמריץ (ריח) כדי לשחזר את הזיכרון במהלך שינה בלי להפריע את השינה. החוקרים  גילו כי אם חוזרים על השיחזור, הזיכרון המפחיד מתעצם; אבל אם השיחזור נעשה בנוכחותו של טיפול החוסם את ייצור חלבונים באמיגדלה המסד-צדית  (basolateral amygdala) – אזור מוחי הקשור בפחד – הזיכרון המפחיד נחלש.
PTSD  מאופיין בזכרונות עזים ועזי רגש, המתעוררים בעקבות תמריצים סביבתיים וחברתיים ספציפיים. בטיפול הנקרא ‘תרפיית הכחדה’ (extinction therapy)  משחזר המטופל שוב ושוב את הזיכרון בסביבה לא מאיימת, למשל במרפאה; אבל לעיתים הטיפול נהיה מזוהה כל כך עם המרפאה, שהוא מפסיק להיות יעיל כאשר המטופל חווה את הטריגר הטראומטי בסביבה אחרת, למשל ברחוב.
“שינה אינה מקושרת לשום מקום ספציפי, ולכן השינויים המתחוללים בזכרונות טראומטיים במהלך השינה עשויים להחליש את התגובה לפחד, ללא קשר לשאלה היכן הזיכרון התעורר,” מסביר פרופ’ הלר. “עובדה זו יכולה להוות פתרון משמעותי למגבלותיהם של הטיפולים הנוכחיים ב-PTSD.
בניסוייהם  יצרו החוקרים התניה בין ריחות מסוימים לממסר חשמלי בעכברים בזמן שהם ערים. ריח זה, או ריח-בקרה, הופץ בכלוביהם של העכברים במהלך השינה בנוכחותו של מעכב הסינתזה החלבונית. הפעלת הריח המתנה במהלך השינה הובילה להפחתה משמעותית בתגובת-הפחד בבדיקות שלאחר מכן, בזמן ערות.
חשוב מכל, ההפחתה בתגובת הפחד הייתה כללית ולא נקשרה למיקום מיוחד.

“כאן בעצם נמצא הפוטנציאל המשמעותי של טיפול בטראומות מתוך שינה. בשינה המוח פועל בצורה שונה, חלק ממערכות ההגנה שלנו אינן מופעלות, דבר המאפשר באופן עקרוני נגישות לאסוציאציות שיכולות להיות בלתי נגישות לטיפול בזמן עירות”, אומרת ד”ר רולס, היום חברת סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. “מעבר לכך, טיפולים רבים אינם מגיעים לידי מיצוי בגלל הקושי של המטופל להתמודד עם האיזכור החוזר של הזכרונות הטראומטיים. לכן, טיפול מתוך שינה יכול להוות אלטרנטיבה קלה יותר להתמודדות. כמובן שהמרחק מהניסויים הראשוניים הללו עד לטיפול באנשים הוא רחוק, אך זו התחלה”.

תרם לטכניון את הפרס, הנחשב ל”פרס נובל בעולם המיחשוב והטכנולוגיה”; הישראלי הראשון שזכה בפרס הוא פרופסור יעקב זיו מהטכניון, על פיתוח אלגוריתם למפל-זיו; ביחד עם דב מורן זכה השנה מפתח ה-GPS, ברדפורד פרקינסון

בטקס החגיגי, שנערך בתחילת השבוע בטכס שנערך במוזיאון הגרמני במינכן, אמר דב מורן: “אני גאה לייצג כאן את חברי מההייטק הישראלי. דיסק-און-ציפ (או בשם הנפוץ שלו בעולם: USB Flash Drive) נולד בעקבות בעיה. לפני פרזנטציה חשובה התקלקל המחשב שלי ואני הבטחתי לעצמי שלא אגיע למצב בו אין לי עותק בכיס. מכאן זה התגלגל להמצאה הזו. אבל צריך להבין שדברים אינם מתגלגלים מעצמם. כל אחד יכול להמציא. צריך רק לפתוח את העיניים ולראות מה אנשים צריכים. אבל מהבנת הצורך ליצירת מוצר הדרך ארוכה ורבת קשיים. היא מחייבת ידע נדרש, אותו קבלתי בטכניון, ויכולת הישרדות במאבק המתמיד הזה של ‘הולדת’ מוצר. שווה? בהחלט!”

בתמונה: דב מורן בטקס קבלת הפרס. צילום: דוברות הטכניון, באדיבות קרן ריין

ביום ראשון, 21 באוקטובר, יתקיים יום הכוון לסטודנטים החדשים; הפקולטות למדעי המחשב ותעשיה וניהול מציעות תכנית לימודים חדשנית במסלול להנדסת מערכות מידע ותכנית “מבטים” מעניקה תואר נוסף בהוראת המדעים, במלגה מלאה, לסטודנטים ובוגרים שבכוונתם לפנות להוראת המדעים בבתי הספר; בהרשמה נרשמה יציבות והפקולטות המבוקשות ביותר הן מדעי המחשב, הנדסת חשמל, הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, הנדסת מכונות, רפואה ואדריכלות נוף

בשנה”ל תשע”ב הושקה בטכניון תוכנית “מבטים” – מהנדסים/מדענים בחינוך טכנולוגי מדעי, שבמסגרתה שבים בוגרי ובוגרות הטכניון ללמוד בטכניון תואר ראשון נוסף בהוראת הטכנולוגיה והמדעים ומקבלים מלגת שכ”ל מלאה. התואר כולל תעודת הוראה לבתי ספר על יסודיים ולמכללות לטכנאים והנדסאם. זוהי תוכנית חדשנית בעולם, אותה החליט הטכניון להשיק ולממן במסגרת מחוייבותו לקידום הוראת הטכנולוגיה והמדעים בישראל. תוכנית  זו מתמודדת גם עם מספרם ההולך וקטן של המורים למתמטיקה, מדעים וטכנולוגיה, המהווה בעיה לאומית עליה התריע נשיא הטכניון, פרופ’ פרץ לביא, מספר פעמים באמצעי התקשורת.

תכנית הלימודים במסלול להנדסת מערכות מידע משותפת לפקולטות למדעי המחשב ולפקולטה להנדסת תעשיה וניהול. היא מדגישה את השינויים שחלו במהלך העשורים האחרונים בתחום זה, בעקבות התפתחות האינטרנט, השימוש הגובר במערכות מבוזרות והצורך של גופים רבים לנהל ולנתח כמויות גדולות מאוד של נתונים בהיקפים גדולים לעומת מה שנדרש בעבר. הסטודנטים ילמדו שרשראות של מקצועות בנושאים שונים לפי בחירתם ויוכלו גם לבחור בין פרוייקט של תעשיה וניהול (בכיוון תעשייתי יותר) לבין פרוייקט של מדעי המחשב (בכיוון מדעי יותר).

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי השנה הקודמת הייתה, אכן, שנה יוצאת דופן בהסטוריה של הטכניון: “חגגנו 100 שנה להנחת אבן הפינה לבנין ההסטורי בהדר הכרמל, פרופסור מחקר דני שכטמן זכה בפרס נובל בכימיה וזכינו, ביחד עם אוניברסיטת קורנל, במכרז להקמת מרכז מחקר הנדסי-מדעי-יישומי בעיר ניו ורק. כמו לא די בכך, ואולי הודות לכך,  הטכניון נמנה כיום  על פי מדד שנחאי היוקרתי עם 50 האוניברסיטאות המדעיות הנדסיות המובילות בעולם ובסקר רחב יריעה של העיתון היוקרתי “ביזנס אינסיידר”, מוקם הטכניון במקום ה-25 בעולם בין האוניברסיטאות ההנדסיות, כשהוא מקדים את כל האוניברסיטאות אירופה ואוניברסיטאות אמריקניות ידועות שם. אולם עתה, משנדמו תרועות הפסטיבלים, עלינו לשוב לשגרת העשייה והפיתוח. אל לנו לנוח, ולו לרגע קט, על זרי הדפנה. עלינו לזכור שחייה של אוניברסיטה לא בנויים רק על רגעי שיא נדירים ומרגשים, אלא דווקא על פעילות יומיומית של קריה גדולה שפנים רבות ומגוונות לה. כדי להמשיך בתנופה על כולנו להתגייס למשימה”.

בסך הכל ילמדו השנה בטכניון יותר מ-12,500 סטודנטים, כ-10,000 מתוכם לתואר ראשון, ב-18 פקולטות.

בתמונה: הטכניון – לב הקמפוס. צילום: דוברות הטכניון

כנס בינלאומי ראשון בנושא תכנון בית החולים במאה ה-21  )The design of the 21st  Century Hospital(  נערך בשבוע שעבר בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.  הכנס, בו השתתפו מרצים מובילים בתחומם בארץ ובעולם שהציגו מגמות וכוונים בבניית בתי חולים במאה ה-21,  והתמודד עם שאלות הנוגעות בצורתם של מבני הבריאות במאה הבאה וכיצד לחנך את הדור הבא של אדריכלים ורופאים על מנת לספק את צרכי הרפואה העתידית.

הכנס שאורגן על ידי פרופ’ נעמי ביטרמן, ראש המסלול לעיצוב תעשייתי, יחד עם דיקן הפקולטה, פרופ’ יהודה קלעי, נערך בהשתתפות פרופ’ אליעזר שלו דיקן הפקולטה לרפואה, דיקני הפקולטות, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, ראש העיר חיפה יונה יהב, מנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ רוני גמזו ופרופ’ שלמה מור יוסף ששימש כמנכ”ל בתי החולים של הדסה וכיום  משמש כמנכ”ל הביטוח הלאומי.

פרופ’ ביטרמן אמרה כי הכנס נועד לשבור את המחיצות שבין חוקרים באקדמיה הנוהגים להתמקד כל אחד בתחומו וליצור דיאלוג חדש ופורה. “לפי התגובות, ולפי השיחות הלא-פורמאליות בהפסקות הקפה, המטרה הושגה. זה מרתק, כי יש כאן מפגש בין תחומים שונים שלכל אחד מהם טרמינולוגיה משלו, תרבות משלו ואופני חשיבה משלו. בתוך כל זה, חשוב כמובן למקד את הדיון ברופאים ובמטופלים. חשוב שבדיבור האדריכלי נזכור תמיד שהם ה’קליינטים’ ואותם אנחנו צריכים לשרת. כנסים כאלה, כמו מסלולי לימוד שפתחנו כאן בטכניון, מקדמים את החשיבה הזאת ואת הדיאלוג החיוני הזה.”, אמרה פרופ’ ביטרמן.

פרופ’ יהודה קלעי, אמר כי “בנייתו של בית חולים אורכת שנים, ובתקופת הבנייה משתנות הטכנולוגיות הרפואיות. כאדריכלים עלינו לזכור תמיד כי לתכנון שלנו יש השלכות משמעותיות על הפרקטיקה הרפואית, ותמיד עלינו לחשוב קדימה.”

פרופ’ שלמה מור יוסף הציג מגמות מרכזיות ברפואה העכשווית, ביניהן הדמיה מולקולארית, ניתוחים רובוטיים ורפואה אישית.  הוא ציין כי מצוקת המערכת הרפואית בישראל דורשת חשיבה רחבה ויצירתית. “אנחנו מתמודדים בבתי החולים עם תפוסה גבוהה מאוד, יותר מ-97%, והדבר מקשה מאוד על תפקודן של המערכות האלה”, אמר פרופ’ מור יוסף.

ד”ר קובי וורטמן, בוגר הטכניון ונשיא InSight, הציג את הטכנולוגיה שפיתחה החברה שבראשותו –  שיטה ל’ניתוחים’ בלתי פולשניים באמצעות גלי קול. זהו מעין “סכין ניתוחים וירטואלי, לא פולשני, המאפשר ביצוע פרוצדורה רפואית במוח ובאברים אחרים ללא חדירה לגוף וללא צורך באשפוז. זהו דוגמה למימוש מוצלח של רפואה אישית, המותאמת לכל חולה באופן ספציפי.”

 מנכ”ל  המרכז הרפואי רמב”ם פרופ’ רפי ביאר הציג את הפרויקטים החדשים ברמב”ם, ביניהם בית חולים תת-קרקעי ממוגן, העמיד למתקפה קונבנציונלית כמו גם למתקפה ביולוגית וכימית. מדובר בחניון תת קרקעי, שניתן להסבה תוך 72 שעות לבית חולים עם 2,000 מיטות הכולל את כל הציוד הנדרש.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, סיפר כי בשנת 1969 קיבל סנט הטכניון החלטה היסטורית: להקים במסגרת הטכניון פקולטה לרפואה. “הרציונל, כפי שנוסח אז, היה שטכנולוגיה ורפואה ילכו בעתיד יד ביד, ולכן פקולטה לרפואה בתוך מוסד טכנולוגי היא צעד נכון. הכנס המתקיים היום ממשיך את אותו חזון.”

פרופ’ ג’וס סטויפסאנד, המעצב הראשי של חברת פיליפס-הולנד תיאר את החידושים בעיצוב חוויית המשתמש בבתי החולים, כשהמטופל נמצא במרכז. “המערכת הרפואית צריכה לראות בעצמה נותן שירות. כשאנחנו חולים אנחנו הולכים לבית החולים לא בשביל הבניינים שבו אלא כדי לקבל שירות. אתם, האדריכלים, צריכים לחשוב על בית החולים מתוך אותה ראייה, ולא מתוך תפיסה אדריכלית ‘טהורה’. האדריכלים צריכים לראות את עבודתם בצורה רחבה יותר ולעבוד בצוות רב-מקצועי. מאוד חשוב לשאול את המטופל לגבי רצונותיו ולא רק את הצוות הרפואי”.

פרופסור פול ברש, רופא וחוקר בתחום בטיחות ואיכות בבתי חולים אמר לבאי הכנס “טכנולוגיה רפואית היא דבר נפלא. האירוניה הטרגית היא שבמקרים רבים, היא עצמה גורמת לפגיעות חמורות במטופלים. עלינו להפסיק לקדש את הטכנולוגיה ולהתמקד בבריאותו של המטופל. טכנולוגיה אינה פתרון קסם לכל הבעיות, וחשוב שהיא תשרת את המטופל ולא תהיה תכלית כשלעצמה.”

פרופסור ברש, שהתגורר בעבר בישראל ולמד לתואר ראשון בטכניון, עובד כיום במרכז הרפואי אוטרכט, הולנד: “כ-5 אחוזים מהמטופלים בבתי חולים נפגעים במהלך הטיפול הרפואי, ובארה”ב מתים מדי שנה 50 אלף מטופלים כתוצאה מההליך הרפואי עצמו”.

לדברי פרופ’ ברש שיפורים קטנים, כגון הגברת התאורה בחדר, או פיקוח על רחיצת ידיים בקרב הצוות הרפואי, עשויים להפחית משמעותית את הפגיעה במטופלים, אבל לשם כך דרושה מודעות ודרוש מחקר, מה שמחייב מימון ציבורי. בישראל חסר דיון רציני בנושא הזה, והגיע הזמן שיהיה דיון שכזה, שיחרוג מהקיטוּרים השגרתיים. פרופ’ דני גופר מהטכניון, ופרופ’ יואל דונחין מהדסה, עושים עבודה נהדרת בתחום הזה, אבל לצערי הם יוצאים מהכלל המעידים על הכלל. מאוד חשוב להביא את הארכיטקטים לבתי חולים ולאפשר להם לחוות הדמיות של בתי חולים. לדוגמה, כשאדריכל מתכנן בית חולים הוא לא חושב על הפעילות של בתי החולים בסוף השבוע כשרוב הצוות ההיקפי אינו נמצא וישנה עלייה של 20% בשיעורי התמותה בבתי חולים. תכנון נכון, שמודע לעניין הזה, יכול לצמצם את שיעורי התמותה. עלינו להתייחס למבנה כאל תרופה, ולחשוב כיצד התכנון יתרום ככל האפשר לבריאותו של המטופל. “אילו היינו מצליחים להגיע ל99.9% של הצלחה בטיפולים רפואיים, ורק 0.1% מהמטופלים היו מתים כתוצאה מהטיפול, האם זה היה מספק אותנו? אם נעשה אנלוגיה סטטיסטית לתחום התעופה, על פי תדירות הטיסות הנוכחית בעולם, מדובר בהתרסקות מטוס אחת לכל שלושה ימים. אז האפשרות הזאת, שלא תעלה על הדעת בתעופה, מתקבלת כמובנת מאליה ברפואה.”

פרופ’ Gianfranco Carrara, אדריכל בתי חולים מאיטליה, הציג מגמות תכנוניות של בתי חולים באירופה,  וטכנולוגיות lean  הוצגו על ידי  האדריכל  Roger Hay מקליפורניה, ארה”ב.  את הניסיון הישראלי בתחום הציגו 6 אדריכלים מובילים: פרופ’ יהודה קלעי, ראלי גבריאלי, אהוד גפן, ארתור ספקטור, ארד שרון ואבי תורגמן.

טכס מחווה של כבוד נערך לאדריכל משה זרחי, שמבני הבריאות שלו היו אבן דרך בהיסטוריה של בתי החולים בארץ.

בתמונה: משה זרחי (מימין) מקבל “חמסה” מפרופסור קלעי. צילום: דוברות הטכניון

נשיא אינטל ישראל, מולי אדן: “בשנים הבאות נסתובב עם צ’יפ (שבב) שנמצא בתוכנו”

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, ופרופסור אלי ביהם, דיקן הפקולטה למדעי המחשב אירחו בפקולטה למדעי המחשב של הטכניון את שר המדע, פרופ’ דניאל הרשקוביץ’, שגריר האיחוד האירופאי, אנדרו סטנדלי, מייסד
Comigo ו- M-Systems דב מורן ונשיא אינטל ישראל, מולי אדן.

נשיא הטכניון, פרץ לביא בירך את אלפי המשתתפים שהגיעו לאירוע ואמר שהוא שמח לפתוח בפני הקהל הצעיר הרב את שערי הטכניון.

שר המדע, דניאל הרשקוביץ אמר “מדינת ישראל היא מעצמה מדעית טכנולוגית ולא באופן יחסי לגודלה. כאן בטכניון אנחנו רואים את ההון האנושי שעושה את זה”.

מולי אדן התייחס לקשר של בני אדם עם מחשבים. לדברי אדן, הקשר עם המחשבים צפוי להיות דומה בשנים הבאות לקשר שקיים כיום בין בני אדם. לדבריו הקשר בין אדם למכונה יהיה טבעי ואינטואיטיבי. ולא רק זאת אלא שמחשבים יהיו חלק אינטגרלי מבני האדם.  “המחשב עבר להיות ממחשב מרכזי למחשב שולחני. ומכאן למחשב נייד שכל אדם סוחב איתו ולטלפון נייד שנמצא עם כל אחד מאיתנו. בשנים הבאות נסתובב עם צ’יפ (שבב) שנמצא בתוכנו”, הסביר אדן.

בהמשך דבריו התייחס נשיא אינטל לקשר של לימודי טכנולוגיה לאומת הסטארט-אפ הישראלית. “הנוער שנמצא כאן בליל המדענים הם אותם אנשים שיצטרכו לשאת בנטל האחריות של צמיחת תעשיית ההיי-טק בישראל. עלינו להשקיע בחינוך הטכנולוגי כדי למצב את בוגרי בתי הספר התיכוניים בעמדה תחרותית יותר ביחס ליתר מדינות העולם”. אדן ציין בנאומו כי “מקום טוב באמצע הוא לא מקום טוב”. לדבריו, מגמת החדשנות בשנים האחרונות מואצת במידה רבה. “האתגר הגדול שעומד בפני התלמידים הוא אתגר גדול יותר מהאתגר שדור היי-טק הנוכחי עומד בפניו”, הסביר אדן בנאומו.

שגריר האיחוד האירופי אנדרו סטנדלי חתם את האירוע ואמר שהוא נרגש מאוד להיות בטכניון וכי היחסים בין האיחוד האירופי לישראל חמים והדוקים, ובתחום המדע הם לאין ערוך חמים יותר. הוא אמר “אנחנו חוגגים כאן הערב חגיגה כפולה: 100 שנים לטיורינג ו-100 שנים לטכניון”.

בתמונה: ליל המדענים בטכניון. צילם: יואב בכר, דוברות הטכניון.

זהר זיסאפל: “המהנדסים הישראלים הם הטובים בעולם”

נשיא הטכניון, פרופ’ פרץ לביא, אירח פאנל בנושא “מאקדמיה למנהיגות בתעשייה – מושב מנכ”לים בוגרי הטכניון” בהשתתפות נשיא “אינטל ישראל” שמואל (מולי) אדן, מנכ”ל “מלאנוקס” אייל וולדמן ונשיא “רד תקשורת מחשבים” זהר זיסאפל. הפאנל נערך במסגרת וועידת ההיי-טק המרכזית של ישראל, בהובלת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI, ועסק בין היתר באיכות המהנדסים הישראלים לעומת עמיתיהם ברחבי העולם, הובלת בוגרי הטכניון את תעשיית ההיי-טק הישראלית, והקמת מרכז מחקר הנדסי-מדעי-יישומי בניו יורק, עם אוניברסיטת קורנל.

מנכ”ל “מלאנוקס”, אייל וולדמן, שסיים את לימודיו בטכניון בשנת 1986, התייחס לשאלתו של פרופ’ פרץ לביא, בנוגע לתרומת הטכניון להמשך הקריירה שלו, ואמר כי “הטכניון עיצב את הדרך בה אני חושב. העובדה שהלימודים מחברים בין תיאוריות וניסיון פרקטי הנה משמעותית מאוד להמך הדרך. למהנדסים מהטכניון יש ניסיון ממשי, דבר שמייחד אותם מבוגרי מוסדות אחרים”.

נשיא “אינטל ישראל”, שמואל (מולי) אדן,  התייחס לסוגיית איכות המהנדסים הישראלים, ואמר  כי התרבות הישראלית יוצרת מהנדסים שמוכנים לקחת סיכונים ולעמוד מול אתגרים: “מניסיוני באינטל, יש קורלציה גבוהה בין מנהלים בכירים לאנשים ששירתו בתפקידי פיקוד וקצונה בצבא. לצד זאת, התרבות הישראלית היא תרבות של הטלת ספק בסמכות וקושי עם היררכיה, מה שהופך את המהנדסים הישראלים למובילים בהקמת סטארט אפים מצליחים”.

נשיא “רד תקשורת מחשבים”, זהר זיסאפל, אמר כי המהנדסים הישראלים הם הטובים בעולם, אך העובדה שישראל מצטיינת בהקמת סטארט-אפים, ולא חברות גדולות, היא בעייתית: “אנחנו צריכים להשתפר בבנייה של חברות גדולות. בסוף היום, כשאתה מוכר את הסטארט-אפ, אתה מוכר את הבכורה תמורת נזיד עדשים. אם היינו מפתחים חברות גדולות בארץ, התרומה לכלכלה הייתה הרבה יותר משמעותית, הן מבחינת תעסוקה והן מבחינת הרווח של החברה לטווח ארוך”.

פרופ’ פרץ לביא סיפר במהלך הפאנל על שיתוף הפעולה החדש עם אוניברסיטת קורנל בניו יורק, שבחרה בטכניון מתוך עשרות אוניברסיטאות מובילות בעולם להקים ביחד איתה תכנית ייחודית ומשולבת למען קידום תעשיה עתירת ידע בניו יורק: “מכון המחקר החדש ישלב בין אקדמיה לתעשייה. קורנל מתעתדת להשקיע בפרויקט כשני מיליארד דולר, והטכניון יהיה אחראי לבניית תכנית הלימוד האקדמית”.

במהלך הפאנל, הוקרנה ברכתו של ראש עיריית ניו יורק מייקל בלומברג, לרגל מאה שנים להנחת אבן הפינה של הטכניון. בין היתר אמר בלומברג כי הוא נרגש לקראת שיתוף הפעולה בין קורנל לטכניון. בנוסף הוא ציין 11 שנים לפיגוע במגדלי התאומים, והודה לישראל על הסיוע שהגישה לניו יורק בזמ הפיגוע ואחריו.

וועידת ההיי-טק נפתחה אתמול בביקור של עשרות אורחים מהארץ ומחו”ל במעבדות הטכניון, ולאחריו אירוע הוקרה לציון 100 שנים לטכניון. דיוני הוועידה נמשכים במרכז הקונגרסים שבבנייני האומה בירושלים עד יום רביעי, 12.9.

בין הדוברים הבולטים בכנס: נשיא ומנכ”ל eBay, ג’ון דוניהו; נשיא Samsung סמיקונדקטורס, ד”ר נאם סונג וו; מנכ”ל Singtel, אלן ליו; נשיא אינטל ישראל, מולי אדן; נשיא רד, זוהר זיסאפל, נשיא Cadence, לי-בו טאן; מנכ”ל מלאנוקס, אייל וולדמן;  מנכ”ל Y&R, דיוויד סייבל, מנכ”לית בנק לאומי רקפת נוסק עמינח – בנוסף לשורה ארוכה ומפוארת של סגני נשיא בכירים לענייני טכנולוגיה, ומיזוגים ורכישות מהחברות – Microsoft, יבמ, גוגל, eBay, SAP, Citibank, אריקסון, נוקיה סימנס, אלקטל לוסנט, ZTE ועוד.

בתמונה: הפאנל- מימין זהר זיסאפל, שמואל (מולי) אדן, אייל וולדמן ופרופ’ פרץ לביא. קרדיט צילום: חזי חוג’סטה, דוברות הטכניון

הוועידה נפתחה אמש בהצדעה לטכניון לכבוד 100 שנים להנחת אבן הפינה לבנינו ההסטורי בהדר הכרמל

בוועידה השנה יש ריכוז חסר תקדים של טכנולוגיות משבשות  disruptive technologies ישראליות ובינלאומיות. בוועידה יהיה מיצג ייחודי Invented in Israel ובו יוצגו פיתוחים חדישים של מרכזי המו”פ הישראליים של חברות רב לאומיות. בנוסף יש מיצג ראשון מסוגו בישראל של מאיצי הסטארטאפים ((Startup Accelerators הישראלים המובילים, וכבכל שנה מיצג של סטארט-אפים ישראלים חדשים ומעניינים. הכנס גם ישמש במה למפגש פסגה ייחודי בתחום הטלקום עם נציגים בכירים מהחברות המובילות בעולם – אריקסון, נוקיה סימנס, ZTE, אלקטל לוסנט וסינגטל.

בין הדוברים הבולטים בכנס: נשיא ומנכ”ל eBay, ג’ון דוניהו; נשיא Samsung סמיקונדקטורס, ד”ר נאם סונג וו; מנכ”ל Singtel, אלן ליו; נשיא אינטל ישראל, מולי אדן; נשיא רד, זוהר זיסאפל נשיא Cadence, לי-בו טאן; מנכ”ל מלאנוקס, אייל וולדמן;  מנכ”ל Y&R, דיוויד סייבל, מנכ”לית בנק לאומי רקפת נוסק עמינח – בנוסף לשורה ארוכה ומפוארת של סגני נשיא בכירים לענייני טכנולוגיה, ומיזוגים ורכישות מהחברות – Microsoft, יבמ, גוגל, eBay, SAP, Citibank, אריקסון, נוקיה סימנס, אלקטל לוסנט, ZTE ועוד.

בכנס ישתתפו בכירים בממשלה, באקדמיה ובשלטון המקומי, נשיא המדינה, שמעון פרס, ראש העיר חיפה, יונה יהב, ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, מנכ”ל משרד האוצר לשעבר חיים שני, ועוד. יושבי הראש של הוועידה הם יהל זילקה ויוסי ורדי.

זהו כנס ההיי-טק הבינלאומי הגדול ביותר המתקיים בישראל זו השנה השלישית, בהשתתפות מאות מנהלים בכירים מהחברות המובילות בארץ ובעולם, ועשרות חברות סטארט-אפ ישראליות שישתתפו בפאנלים ויציגו טכנולוגיות חדשניות בפני נציגי חברות מכל העולם. באיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות צופים שכ- 4,000 משתתפים מהארץ ומחו”ל יגיעו גם השנה לשלושת ימי הוועידה; משלחות בינלאומיות של בכירי תעשיית ההיי-טק מהאיחוד האירופי, הודו, סין, ארה”ב ועוד, נציגי קרנות הון סיכון, בכירי חברות טכנולוגיה מובילות מהארץ ומהעולם, מנכ”לי חברות סטארט אפ המובילות בישראל, יזמים, ושותפים נוספים לתעשייה ולעשייה בתחום ההיי-טק.

בנוסף, משלחות של חברות בינלאומיות מובילות יגיעו השנה לוועידה בהרכבים מורחבים, על מנת לחפש הזדמנויות עסקיות בהיי-טק הישראלי, ובכדי להתרשם מהתעשייה והיזמות המקומית באופן אישי.  הכנס יעסוק בסוגיות הבוערות בהיי-טק העולמי והמקומי, בהן: מגמות בגיוסי הון, השקעות, קרנות ואנג’לים, חידושים טכנולוגיים מרמת השבב ועד מבט אל הצפוי בממשק שבין אדם למחשב, שוק הטלקום והמעבר ל- LTE, עולם המדיה החברתית והפרסום המקוון, ועוד.

אהרון מנקובסקי, היו”ר יוצא של IATI ושותף מנהל בקרן פיטנגו: “וועידת ההיי-טק הבינלאומית המתקיימת זו השנה השלישית בירושלים, הצליחה לבסס עצמה כאחת הוועידות הבינלאומיות המרכזיות בתחום, ולהביא בכירים מהחברות המובילות בעולם לקחת בה חלק. בשנה שעברה היוותה הוועידה השנתית של תעשיית ההיי-טק מצע למפגשים וליצירת קשרים מקצועיים ועסקיים בין יזמים וחברות ישראליות לגופים מובילים ברמה העולמית, אשר הולידו הסכמים, עסקאות ופיתוחים משותפים.”

יהל זילקה, יו”ר משותף של הוועידה ושותף מנהל בקרן מאגמה: “השנה מגיע לישראל ריכוז חסר תקדים של בכירים עולמיים בתחום האינטרנט, טלקום, שבבים, ושוק ההון – מסין, הודו, ארה”ב ומדינות האיחוד האירופי. מפגש פסגה זה עם שחקני מפתח מהעולם, תחת קורת גג אחת, מהווה הזדמנות אדירה ליצירת מנוע צמיחה משותף להיי-טק הישראלי”

קרין מאיר רובינשטין, מנכ”ל האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI: “במהלך הוועידה ייחתמו הסכמי שיתופי פעולה של האיגוד עם גורמים בינלאומיים שיוסיפו ערך לחברי האיגוד, זאת בהמשך להסכמי שיתופי פעולה שהאיגוד חתם בשנה שעברה עם משלחות מהודו, אשר הובילו לחיזוק הקשר עם תעשיית ההיי-טק ההודית.”

אודות האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI)

איגוד IATI משמש ארגון גג לתעשיית ההיי-טק, הון הסיכון ומדעי החיים בישראל, ובכלל זה ליחידים וחברות הקשורים במחקר, פיתוח ושיווק בתחומים עתירי ידע כגון חומרה, תוכנה, אינטרנט, תקשורת, ביו-פארמה, ומכשור רפואי. האיגוד יוזם ומסייע בפיתוח מדיניות ופעולות לקידום תעשיית ההיי-טק ומדעי החיים בישראל. זאת, באמצעות קידום נושאים מול רשויות השלטון, יצירת שיתוף פעולה בין חברי האיגוד, קידום חדשנות וטכנולוגיה, וייצור הזדמנויות ליצירת קשרים עסקיים בישראל ובעולם.

האיגוד הישראלי לתעשיות המתקדמות IATI הוא ארגון הגג הגדול ביותר בישראל שמייצג למעלה מ-300 חברות וארגונים מכל גווני התעשייה שפועלים בישראל – היי-טק, מדעי החיים, הון סיכון, סטארט אפים, חממות טכנולוגיות, חברות המיסחור ונותני שירותים – שמעסיקים מאות אלפי עובדי היי-טק ומדעי החיים בישראל.

בתמונה (מימין לשמאל): מאיקו נישימוטו וקאזונרי נאוה מחברת טויוטה, אלפונסו גוטיראז מפינלנד והמשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופסור פאול פייגין, בפתיחת הסיורים במעבדות הטכניון. צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון

צוות של שלושה סטודנטים מהטכניון, אשר זכה לפני כשבועיים במקום הראשון באזור המזרח התיכון ואפריקה בתחרות של גוגל (Google Online Marketing Challenge) , זכה עתה במקום הראשון בעולם בקטגוריה נוספת בתחרות של גוגל – Social Impact Award, על הקמפיין הטוב ביותר עבור ארגון ללא כוונת רווח. בנוסף למחשבים ניידים והזמנה להציג את האסטרטגיה הזוכה במשרדי גוגל בלונדון, בהם הצוות זכה בתחרות האזורית, יקבל עתה ארגון פר”ח פרס בסך 15,000$.

שלושת הסטודנטים – אלכס ז’יטניצקי, סטודנט להנדסת תעשיה וניהול,  אושרי רוזנהק, סטודנט להנדסת אווירונאוטיקה וחלל ובוריס פרידמן, סטודנט לפיזיקה, והמנחה פרופ’ משנה שרית מולדובן מהפקולטה להנדסת תעשיה וניהול – קידמו במשך שלושה שבועות את פרויקט החונכות פר”ח ע”י פרסום דיגיטלי באמצעות Google AdWords. במהלך הפעילות השיגו חשיפה רחבה לעמותה, ותרמו לצירוף של יותר מ-150 מתנדבים חדשים לארגון.

במסגרת התחרות כל צוות, שכלל עד ששה סטודנטים, קיבל תקציב של 250 דולר לפרסום של עסק או ארגון ללא כוונת רווח ב-Google AdWords, למשך שלושה שבועות.

פרופ’ משנה שרית מולדובן מספרת: “מתוקף עיסוקי בתחום השיווק אני מכירה את התחרות, אך עד לשנה זו אף סטודנט לא פנה אליי בנושא. השנה, אלכס, שעובד כעוזר המחקר שלי, ביקש שאנחה אותו ואת הצוות וכמובן ששמחתי לעשות זאת. בתור התחלה הפניתי אותם למאמר אקדמי  שממנו יוכלו ללמוד ולהסיק מסקנות לגבי דרך העבודה בקמפיין שלהם” ( המאמר: Kronrod, Grinstein,and  Wathieu, Journal of Marketing, 76(1), 2012 ).
http://www.journals.marketingpower.com/doi/pdf/10.1509/jm.10.0416

אלכס ז’יטניצקי מספר: “כשחשבנו על עסק שאנחנו יכולים לעבוד איתו חיפשנו היבט של תרומה לקהילה, ופר”ח הוא הארגון הראשון שעלה בדעתנו, כאשר המטרה שלנו הייתה לגייס סטודנטים שייקחו חלק בתוכנית. בניסוח המודעות הסתמכנו על מסקנות כותבי המאמר שקיבלנו מפרופ’ מולדובן- שעיקרן הוא שכאשר מילת החיפוש מראות על עניין קודם בנושא, מודעות בעלות ניסוח אסרטיבי הינן אפקטיביות יותר, וכאשר מילות החיפוש כלליות יותר, עדיף להשתמש בניסוח נייטרלי. לכן, במילות חיפוש ספציפיות כמו “מלגות” או “התנדבות” השתמשנו בניסוחים אסרטיביים, ובמילים כלליות יותר, כמו שמות של אוניברסיטאות- בנסוחים נייטרליים”.

בתמונה (מימין לשמאל) : בוריס פרידמן, אושרי רוזנהק ואלכס ז’יטניצקי. צילום: דוברות הטכניון

מרכז דימות והתנהגות על שם קרלה וד”ר הוגו אלסבך-הרצדל, נחנך בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. מרכז הדימות והתנהגות בחיה השלמה (מכרסמים) הוקם במטרה לאפשר מחקר לא פולשני במגוון שיטות דימות מהמתקדמות בעולם. במרכז מערכות ממספר קטגוריות: אופטית, אולטרה סאונד, דימות בתהודה מגנטית (MRI). המערכות ממוקמות בתוך היחידה הנקייה של בית החיות (SPF) לשילוב פלטפורמות ניסוי אימונולוגיות, הזרקות וירליות, מניפולציות גנטיות ועוד.

דיקן הפקולטה, פרופסור אליעזר שלו, אמר כי הקמת המרכז מאפשרת לראשונה לגשר על הפער מרמת התא לחיה השלמה במגוון תחומי מחקר במדעי החיים: סרטן, סכרת, התפתחות כלי דם, טרשת עורקים, מחקר לבבי, תאי גזע, הנדסת רקמות, מדעי המוח, מחלות נוירולוגיות כגון: אפילפסיה, פארקינסון, דימנסיה ועוד. זאת בשילוב ם מערכות לניתור ואפיון חיה מתנהגת לחקר תהליכי זיכרון, חרדה, למידה.

מערכת הדימות האופטית מאפשרת סריקה של מספר עכברים בו זמנית לזיהוי מהיר של עכברי המטרה. מערכת האולטרה סאונד מאפשרת אפיון מורפולוגי וקאפילרי ברזולוציה של מיקרונים בודדים. מערכת ה-MRI  מאפשרת לבחון השפעות רב מערכתיות בו זמנית. בקטגורית ה-MRI  שתי מערכות אחת בעוצמת מגנט נמוכה המשמשת בעקר לאפיון מבני בשילוב חומרי ניגוד ומערכת בעוצמת מגנט גבוהה לאפיון מבני ופונקציונאלי.

“שילוב שיטות הדימות מחד, האפשרות לבצע באותה חיה מחקר רב ממדי לאורך זמן, עם שילוב פלטפורמות גנטיות והתנהגותיות מאידך, פותח צוהר חדש ונרחב לפענוח מנגנוני מחלות, השפעת תרופות ותהליכים ביולוגים”, הדגיש פרופסור שלו. “הקמת המרכז מאפשרת לחוקרי הפקולטה ולחוקרי הטכניון לפרוץ דרך ולוביל את חזית המחקר בתחום הביורפואי בארץ ובעולם”.

המשנה לנשיא ומנכ”לית הטכניון, ד”ר אביטל שטיין, אמרה בטקס: “בשבוע שעבר התבשרנו שהטכניון מדורג במקום ה-78 בעולם על-פי דירוג שנחאי היוקרתי. הטכניון דורג במיקום גבוה יותר מאוניברסיטאות רבות וטובות בעולם כולו. בזכות תרומתם של אנשים טובים מכל רחבי העולם, כמו קרלה וד”ר הוגו זיכרם ברכה, מצליח הטכניון לעמוד בחזית האקדמיה הישראלית ולהתמודד בהצלחה מרובה גם מול מוסדות אקדמיים עתירי משאבים ועשירים ממנו”.

מנהלת המרכז לדימות והתנהגות היא ד”ר עדית זיס-טובי והנו חלק מיחידת התשתיות למחקר של הפקולטה לרפואה עליה ממונה ד”ר עפר שנקר.

בתמונה: טקס הסרת הלוט. מימין לשמאל: מר פרד אלטמן, נציג העזבון, ד”ר אביטל שטיין, פרופסור אליעזר שלו. צילום: דוברות הטכניון.

החוקרים הצליחו לפענח הברות ישירות מתוך הפעילות העצבית הגורמת להגייתן – ממצא שעשוי לאפשר לחולים המשותקים בכל חלקי-גופם “לדבר” עם הסובבים אותם באמצעות ממשק ישיר בין מח ומחשב

“יש מחלות בהן החולה משותק בכל חלקי גופו, ממש ‘נעול’ בו (locked-in syndrom) ואינו יכול לתקשר עם הסביבה, אך מוחו עדיין מתפקד”, מסביר פרופסור שהם, ראש המעבדה לממשקים עצביים בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. “מטרתנו ארוכת הטווח היא להשיב את יכולת הדיבור לחולים אלו באמצעות מערכות שיכללו השתלת אלקטרודות במוחם, פענוח הפעילות העצבית המקודדת דיבור, והשמעת קולות הדיבור באופן מלאכותי. לצורך כך, רצינו קודם כל להבין כיצד מקודד המידע על ההברה הנהגית בפעילות החשמלית של תא עצב בודד במוח ושל אוכלוסיית תאים. בניסויים שערכנו הצלחנו לגלות אוכלוסיות תאים שמשתתפות בייצוג. למשל, תאים שרשמנו באזור במרכז האונה הקדמית הכולל את ה-Anterior Cingulate Cortex, מאוד הפתיעו אותנו באופן שבה ייצגו תנועות מסוימות ולא אחרות, אף על פי שהאזור אינו מוכר דווקא כבעל תפקיד מרכזי בתהליך יצירת הדיבור”.

הניסויים נערכו במרכז הרפואי של אוניברסיטת-קליפורניה בלוס אנג’לס בהשתתפות חולי-אפילפסיה, שבמוחם הושתלו אלקטרודות עומק על ידי פרופ’ פריד וצוותו. מטרת-ההשתלה היא לאתר את המוקד האפילפטי, שהוא האזור במוח ממנו מתחילים ההתקפים האפילפטיים. לאחר הניתוח, החולים מאושפזים במשך שבוע-שבועיים כשהאלקטרודות במוחם, וממתינים להופעת התקפים ספונטניים שיוקלטו על-ידי האלקטרודות. בפרק זמן זה, ד”ר טנקוס, שהיה פוסט-דוקטורנט ב-UCLA וכעת חוקר בטכניון, ערך ניסויים בהם ביקש מהחולים להגות תנועות והברות המורכבות מעיצור ותנועה, ותוך כדי כך רשם את פעילות תאי-העצב במוחם.  החוקרים גילו שתי אוכלוסיות של תאי-עצב שכל אחת מהן מקודדת את המידע על התנועה הנהגית בצורה שונה לחלוטין.  באוכלוסייה הראשונה שזוהתה במרכז האונה הקדמית, כל תא מקודד תנועה אחת או שתיים בלבד ע”י שינוי קצב הירי שלו, אך אינו משנה את פעילותו כאשר נהגות תנועות אחרות. לעומת זאת, באוכלוסייה השנייה, הנמצאת באזור Superior Temporal Gyrus, כל תא מגיב לכל התנועות שנבדקו, אך עוצמת-התגובה (של התא) משתנה מתנועה לתנועה. יתר על כן, החוקרים הצליחו להסיק סידור מתמטי של האופן בו מיוצגות התנועות במוח, והראו שהוא תואם את טרפז התנועות, הבנוי על-פי מיקום הנקודה הגבוהה ביותר של הלשון בזמן ההגייה. בכך הצליחו החוקרים לקשר את הייצוג המוחי עם האנטומיה והפיזיולוגיה של הגיית-תנועות.

כאמור, הבנת הייצוג המוחי של יצירת-דיבור מהווה גם צעד משמעותי בדרך לפענוח הפעילות התאית באמצעות המחשב, כפי שמספר ד”ר טנקוס: “פיתחנו אלגוריתם חדש ששיפר מאד את היכולת לזהות מתוך הפעילות המוחית איזו הברה נהגתה, ובאמצעותו הגענו לאחוזי זיהוי גבוהים מאד. בהסתמך על הממצאים הנוכחיים, אנו עורכים כעת ניסויים ליצירת ממשק מוח-מכונה להחזרת יכולת הדיבור לבני-אדם.

בתמונה: שני אזורי-השפה, בהם נחקרו תגובות התאים בזמן דיבור. הגרפים מציגים קוד סלקטיבי לתנועות באזור באונה המצחית וקוד לא סלקטיבי באזור באונה הרקתית (כל צבע מייצג נוירון). צילום: Ariel Tankus

תיפתח בחיפה בהצדעה לטכניון לכבוד 100 שנים להנחת אבן הפינה לבנינו ההסטורי בהדר הכרמל

וועידת ההיי-טק המרכזית של ישראל, בהובלת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI תיפתח בחיפה ב-10 בספטמבר באירוע הוקרה לציון 100 שנים לטכניון, ותמשך בירושלים, ב- 11-12 בספטמבר, במרכז הקונגרסים שבבנייני האומה. מאות ממשתתפי הוועידה יקיימו לפני אירוע הפתיחה סיור במגוון  מעבדות בטכניון.

בוועידה השנה ריכוז חסר תקדים של טכנולוגיות משבשות  disruptive technologies ישראליות ובינלאומיות. בוועידה יהיה מיצג ייחודי Invented in Israel ובו יוצגו פיתוחים חדישים של מרכזי המו”פ הישראליים של חברות רב לאומיות. בנוסף יש מיצג ראשון מסוגו בישראל של מאיצי הסטארטאפים ((Startup Accelerators הישראלים המובילים, וכבכל שנה מיצג של סטארט-אפים ישראלים חדשים ומעניינים. הכנס גם ישמש במה למפגש פסגה ייחודי בתחום הטלקום עם נציגים בכירים מהחברות המובילות בעולם – אריקסון, נוקיה סימנס, ZTE, אלקטל לוסנט וסינגטל.

בין הדוברים הבולטים בכנס: נשיא ומנכ”ל eBay, ג’ון דוניהו; נשיא Samsung סמיקונדקטורס, ד”ר נאם סונג וו; מנכ”ל Singtel, אלן ליו; נשיא אינטל ישראל, מולי אדן; נשיא רד, זוהר זיסאפל נשיא Cadence, לי-בו טאן; מנכ”ל מלאנוקס, אייל וולדמן;  מנכ”ל Y&R, דיוויד סייבל, מנכ”לית בנק לאומי רקפת נוסק עמינח – בנוסף לשורה ארוכה ומפוארת של סגני נשיא בכירים לענייני טכנולוגיה, ומיזוגים ורכישות מהחברות – Microsoft, יבמ, גוגל, eBay, SAP, Citibank, אריקסון, נוקיה סימנס, אלקטל לוסנט, ZTE ועוד.

בכנס ישתתפו בכירים בממשלה, באקדמיה ובשלטון המקומי בראשם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נשיא המדינה, שמעון פרס, ראש העיר חיפה, יונה יהב, ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, מנכ”ל משרד האוצר לשעבר חיים שני, ועוד. יושבי הראש של הוועידה הם יהל זילקה ויוסי ורדי.

זהו כנס ההיי-טק הבינלאומי הגדול ביותר המתקיים בישראל זו השנה השלישית, בהשתתפות מאות מנהלים בכירים מהחברות המובילות בארץ ובעולם, ועשרות חברות סטארט-אפ ישראליות שישתתפו בפאנלים ויציגו טכנולוגיות חדשניות בפני נציגי חברות מכל העולם. באיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות צופים שכ- 4,000 משתתפים מהארץ ומחו”ל יגיעו גם השנה לשלושת ימי הוועידה; משלחות בינלאומיות של בכירי תעשיית ההיי-טק מהאיחוד האירופי, הודו, סין, ארה”ב ועוד, נציגי קרנות הון סיכון, בכירי חברות טכנולוגיה מובילות מהארץ ומהעולם, מנכ”לי חברות סטארט אפ המובילות בישראל, יזמים, ושותפים נוספים לתעשייה ולעשייה בתחום ההיי-טק.

בנוסף, משלחות של חברות בינלאומיות מובילות יגיעו השנה לוועידה בהרכבים מורחבים, על מנת לחפש הזדמנויות עסקיות בהיי-טק הישראלי, ובכדי להתרשם מהתעשייה והיזמות המקומית באופן אישי.  הכנס יעסוק בסוגיות הבוערות בהיי-טק העולמי והמקומי, בהן: מגמות בגיוסי הון, השקעות, קרנות ואנג’לים, חידושים טכנולוגיים מרמת השבב ועד מבט אל הצפוי בממשק שבין אדם למחשב, שוק הטלקום והמעבר ל- LTE, עולם המדיה החברתית והפרסום המקוון, ועוד.

אהרון מנקובסקי, היו”ר יוצא של IATI ושותף מנהל בקרן פיטנגו: “וועידת ההיי-טק הבינלאומית המתקיימת זו השנה השלישית בירושלים, הצליחה לבסס עצמה כאחת הוועידות הבינלאומיות המרכזיות בתחום, ולהביא בכירים מהחברות המובילות בעולם לקחת בה חלק. בשנה שעברה היוותה הוועידה השנתית של תעשיית ההיי-טק מצע למפגשים וליצירת קשרים מקצועיים ועסקיים בין יזמים וחברות ישראליות לגופים מובילים ברמה העולמית, אשר הולידו הסכמים, עסקאות ופיתוחים משותפים.”

יהל זילקה, יו”ר משותף של הוועידה ושותף מנהל בקרן מאגמה: “השנה מגיע לישראל ריכוז חסר תקדים של בכירים עולמיים בתחום האינטרנט, טלקום, שבבים, ושוק ההון – מסין, הודו, ארה”ב ומדינות האיחוד האירופי. מפגש פסגה זה עם שחקני מפתח מהעולם, תחת קורת גג אחת, מהווה הזדמנות אדירה ליצירת מנוע צמיחה משותף להיי-טק הישראלי”

קרין מאיר רובינשטין, מנכ”ל האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI: “במהלך הוועידה ייחתמו הסכמי שיתופי פעולה של האיגוד עם גורמים בינלאומיים שיוסיפו ערך לחברי האיגוד, זאת בהמשך להסכמי שיתופי פעולה שהאיגוד חתם בשנה שעברה עם משלחות מהודו, אשר הובילו לחיזוק הקשר עם תעשיית ההיי-טק ההודית.”

אודות האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI)

איגוד IATI משמש ארגון גג לתעשיית ההיי-טק, הון הסיכון ומדעי החיים בישראל, ובכלל זה ליחידים וחברות הקשורים במחקר, פיתוח ושיווק בתחומים עתירי ידע כגון חומרה, תוכנה, אינטרנט, תקשורת, ביו-פארמה, ומכשור רפואי. האיגוד יוזם ומסייע בפיתוח מדיניות ופעולות לקידום תעשיית ההיי-טק ומדעי החיים בישראל. זאת, באמצעות קידום נושאים מול רשויות השלטון, יצירת שיתוף פעולה בין חברי האיגוד, קידום חדשנות וטכנולוגיה, וייצור הזדמנויות ליצירת קשרים עסקיים בישראל ובעולם.

האיגוד הישראלי לתעשיות המתקדמות IATI הוא ארגון הגג הגדול ביותר בישראל שמייצג למעלה מ-300 חברות וארגונים מכל גווני התעשייה שפועלים בישראל – היי-טק, מדעי החיים, הון סיכון, סטארט אפים, חממות טכנולוגיות, חברות המיסחור ונותני שירותים – שמעסיקים מאות אלפי עובדי היי-טק ומדעי החיים בישראל.

בכימיה הייתה ה”קפיצה” המשמעותית ביותר – מקום 29 בעולם; בתחום ההנדסה – מקום 42 ובמדעי המחשב עומד הטכניון במקום ה-18 בעולם, לפני כל האוניברסיטאות האירופיות

הטכניון זינק למקום ה-78 בעולם בדירוג שנחאי, הדירוג האמין והמקיף ביותר בעולם, אשר פורסם אמש. בשנה שעברה היה הטכניון בין המקומות 101-150. בתחום מדעי הטבע זינק הטכניון למקום ה-39 בעולם (לעומת מקום 51-75 בשנה שעברה), בתחום ההנדסה הוא שמר על מקום 42 בעולם, במדעי המחשב הוא הגיע למקום ה-18 בעולם ולפני כל האוניברסיטאות האירופאיות (לעומת מקום 15 בשנה שעברה)  ובכימיה זינק הטכניון למקום ה-29 בעולם (לעומת 51-75 בשנה שעברה), בין השאר הודות לזכייתו של פרופסור מחקר דן שכטמן בפרס נובל בכימיה.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי זוהי תוצאה של שנה רבת הישגים לטכניון, שבמרוצתה קיבל פרופסור מחקר דן שכטמן פרס נובל בכימיה, הטכניון זכה ביחד עם אוניברסיטת קורנל במכרז העיר ניו יורק להקמת מכון מחקר הנדסי-מדעי-יישומי בעיר ובמשאל מקיף של “ביזנס אינסיידר” ניצב הטכניון במקום ה-25 בעולם בין האוניברסיטאות ההנדסיות. “הישגים אלה נובעים ממצויינותו חסרת הפשרות של הטכניון, שחגג השנה 100 שנים להנחת אבן הפינה לבניינו ההסטורי בהדר הכרמל”, הדגיש. “חברי הסגל, החוקרים והעובדים המצויינים שלנו ימשיכו להכשיר ולטפח את הסטודנטים בטכניון, דור העתיד של ישראל, מדינת ההי-טק”.

דירוג שנחאי החל בשנת 2003 ונועד לשפר את רמת האוניברסיטאות הסיניות, תוך השוואתן ל-500 אוניברסיטאות מובילות בעולם. הדירוג מתבסס על קריטריונים אובייקטיבים ונתונים רבים. בין הקריטריונים – מספר הזוכים בפרס נובל ופרסים יוקרתיים אחרים, מספר המאמרים המדעיים שפורסמו בכתבי העת המובילים – Nature ו-Science וביצועים אחרים יחסית לגודלה של האוניברסיטה. המחקר הסיני היסודי מקיף 1000 אוניברסיטאות, שמתוכן נבחרות 500 האוניברסיטאות המובילות.

את רשימת 500 האוניברסיטאות המובילות בעולם פותחות שוב האוניברסיטאות האמריקניות – הארוורד, סטנפורד, MIT וברקלי.