סילנטיס הוקמה בהמשך למחקרה של פרופסור חבצלת ביאנקו-פלד על מנגנון ההדבקה של אצות

סילנטיס בע”מ, חברת הזנק פרטית מהטכניון, מדווחת כי חולה שמיני טופל ב- Seal-V, אטם כלי דם, המחקה הדבקות של אצות. זהו המחקר הקליני הראשון של החברה. Seal-V הוא חומר נטול חלבונים, המיועד לתת מענה למגבלות ולאתגרים קיימים בשליטה בדימום במהלך ניתוח. הוא צפוי לקבל כבר השנה CE Mark (אישור לשיווק באירופה).

המחקר הקליני, המתנהל בישראל, נועד לבחון את הבטיחות והיעילות של Seal-V בעצירת דימום בכלי דם פריפריאליים גדולים.

סילנטיס היא חברת הזנק בת שש שנים, הממוקמת בטכניון, אשר נוסדה על ידי פרופסור חבצלת בינאנקו-פלד, מומחית בעלת שם עולמי בפולימרים ביו-רפואיים.

מאז תחילת העשור הקודם חוקרת פרופסור ביאנקו-פלד מהפקולטה להנדסה כימית את מנגנון ההדבקה של אצות לסלעים מתחת למים. המחקר חשף את ההרכב הכימי של דבק האצות, אולם רק כאשר פיתחה פרופ’ ביאנקו-פלד דבק ביו-מימטי, המחקה את דבק האצות, התאפשר למעשה לרתום את כוחו של הטבע למטרות מעשיות ומסחריות.

בשנת 2007 אומצה ההמצאה על ידי מכון אלפרד מן בטכניון, המממן את החברה. אף שלטכנולוגיה יש פוטנציאל יישומי בספקטרום רחב של תחומי תעשייה, הוחלט בסילנטיס להתמקד במטרות רפואיות דחופות – שליטה בדליפת נוזלי גוף מחתכי-ניתוח או מפציעות. דליפות כאלה עשויות להיות קטלניות, מאחר שתפרים וסיכות אינם אטומים לגמרי לנוזל. “אטימת חתכי ניתוח דורשת הדבקה למשטח רטוב או לח – אתגר שרוב הדבקים המוכרים אינם עומדים בו.” מסבירה פרופסור ביאנקו-פלד.

אטמים כירורגיים מהווים שוק של יותר ממיליארד דולר, הצומח בקצב שנתי של 14%. “כשאני מסתכל על השוק, ברור לי כי אין כיום שום פתרון יחיד מנצח,” אומר ד”ר זאב גילקיס, מנהל מכון אמית ויו”ר סילנטיס. “יש כמה מוצרים טובים, אבל לכל אחד מהם חסרונות, או מגבלות לאינדיקציות ספציפיות. סילנטיס מציגה טכנולוגיה רבגונית ועם זאת פשוטה, העשויה לענות על צרכים קליניים שאין להם כיום פתרון.”

כיום ממוקדת סילנטיס בתכנון מחקר ה-PMA  (מסלול רגולטורי לאישור מוצרים רפואיים בארה”ב) ובקבלת אישור ה-FDA ל-Seal-V, ופועלת ליצירת שותפויות אסטרטגיות לקראת השקת המוצר הקרובה.

על סילנטיס:

סילנטיס מפתחת פלטפורמה טכנולוגית בלעדית של דבקי-רקמות למגוון של שימושים וצרכים רפואיים בתחומים של אטימת דליפות, הדבקה ושחרור תרופות. הדבקים של סילנטיס נטולי חלבונים והם בעלי יכולת יוצאת דופן להיצמד היטב לרקמות, גם בסביבה רטובה. סילנטיס הוקמה ב 2007 על ידי פרופ’ חבצלת ביאנקו-פלד והיא ממומנת על ידי מכון אלפרד מאן בטכניון- אמית.

על מכון אמית:

מכון אלפרד מן בטכניון – אמית – מוביל פיתוח ומסחור של טכנולוגיות ביו-רפואיות שהומצאו על ידי חוקרי הטכניון. המכון הוקם ב-2006 על ידי הטכניון וד”ר אלפרד מן, יזם ופילנתרופ אמריקאי, וחותר לגשר על הפער בין מחקר אקדמי להצלחה מסחרית. המכון מנהל כיום ארבע יוזמות, ביניהן סילנטיס בע”מ.

חלקיקים זעירים מבוססי תאי גזע משמשים כ”טיל ננומטרי מונחה” לטיפול בגידול הסרטני; בהזרקה אחת – החוקרים הצליחו לבלום בשיעור של 80% גידול סרטן הערמונית; הטכניון רשם פטנט על הפיתוח

חוקרי הטכניון פיתחו שיטה מהפכנית להובלת תרופות בדרך ננומטרית – ישירות לגידול הסרטני. כך מגלה כתב העת המדעי Nano Letters, אשר מדגיש כי בהזרקה אחת הצליחו החוקרים לבלום בשיעור של 80% גידול של סרטן הערמונית.

החוקרים במעבדתה של פרופסור מרסל מחלוף בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, השתמשו בחלקיקים זעירים מבוססי תאי גזע, כ”טיל ננומטרי מונחה” לטיפול בגידול הסרטני. התאים לא מעוררים את תנגודת מערכת החיסון, כך שניתן להשתמש בהם גם באדם אחר ולאו דווקא באדם ממנו נלקחו תאי הגזע. “היעד הסופי בטיפול בסרטן הוא תקיפה סלקטיבית של תאי סרטן”, מסבירה פרופסור מחלוף. “אנו פיתחנו מערכת טבעית להובלה ישירות לגידול הסרטני. במאמר אנו מדווחים על הובלת תרופות, אך המערכת יכולה להוביל גם חומרי ניגוד לשיפור הדמיה או חומר גנטי. המערכת מושתתת על ממברנה של תאי גזע אשר מזהים במהירות רבה וברזולוציה גבוהה את הגידול הסרטני, ומתכוונים אליו”.

החוקרים פיתחו שיטה שבה ניתן לרוקן מתוכנו את התא המיזנכימלי, תוך שמירה על שלמות הממברנה שלו (כפי שילדים מרוקנים ביצה מתוכנה ומשאירים רק את קליפתה). אחרי ריקונו של התא החוקרים ממלאים אותו בתרופה ומקטינים אותו לגודל של 150 ננומטר. התא המוקטן והמלא בתרופה מוחדר לוריד, “שוחה” בגוף ונתקע רק בגידול הסרטני. הוא בא באינטראקציה עם הממברנה של התא הסרטני, מתאחה איתו ושופך אליו את תכנו (במקרה זה – התרופה).

החוקרים במעבדתה של פרופסור מחלוף השותפים למאמר הם הדוקטורנטים נעמה טולדנו, יעל לופו, לימור סרצ’וק ומנהל המעבדה ד”ר תומר ברונשטיין.

הפיתוח החדשני נעשה במקביל לפיתוח קפסולה זעירה המכילה תרופה אשר מוזרקת ליד הגידול הסרטני, שאף היא פותחה במעבדתה של פרופסור מחלוף בטכניון.

תלמידי כיתה ז’ בבית הספר עירוני ג’ בחיפה הציגו לחתן פרס נובל לכימיה פרופסור דן שכטמן, את פרויקט הגמר בפיסיקה שבוצע במסגרת תכנית חלו”ם  (חינוך למחקר ולמצוינות מדעית)

פרופסור שכטמן התקבל בקרב הילדים כ’סלב’ אמיתי והם התרגשו מאוד מנוכחותו בשיעור. הוא סיפר לילדים על הפרטים הקטנים שמאחורי טקס הענקת פרס נובל ועל התמודדותו ארוכת השנים עם התנכרות הקהילה המדעית למחקריו. “אני מופיע בפני ילדים מכל העולם,” אמר לתלמידים, “תמיד הם עולים וקוראים מהדף, אני מתרשם מאוד מכם, אתם מדברים בצורה רהוטה וללא ניירות, זה מראה שאתם באמת מבינים את הניסוי שערכתם.”

השיעור המיוחד בפיסיקה התקיים במסגרת תכנית לימודים חדשה, חלו”ם שמה, העוסקת בהוראת פיסיקה ומטרתה – ללמד את חוקי הפיסיקה דרך מחקר – קודם ניסוי ואחר כך התיאוריה שנגזרת ממנו. התכנית מתחילה בכיתה ז’ ובשלב הראשון שלה עתידה להימשך שלוש שנים, עד סוף כיתה ט’, כשלאחר מכן יוחלט אם להרחיבה עד סוף  כיתה יב’. התכנית הושקה לאחרונה בטכניון על ידי המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה (פרופ’ אורית חזן – דיקנית), הפקולטה לפיסיקה (פרופ’ נועם סוקר – דיקן) ובית הספר עירוני ג’ בחיפה (יהושוע בן איתמר ורבקה גינצבורג – מנהלים), בתמיכת קרן עזריאלי (בראשות נעמי עזריאלי) ובליווי אישי של נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא.

חלו”ם  (חינוך למחקר ולמצוינות מדעית) פותחה בטכניון ביוזמת הפיסיקאים ד”ר ליעד לוי וד”ר ברק אלפסי מהפקולטה לפיסיקה, בשיתוף עם בית הספר. את התכנית מובילה במשרד החינוך הגב’ שלומית רחמל ראש האגף למחוננים ומצטיינים בליווי פדגוגי של המפקח הארצי לפיסיקה ד”ר צבי אריכא, ובתמיכתם החמה של המנהל הפדגוגי של משרד החינוך (גב’ יפה פס וגב’ דסי בארי), של מחוז חיפה (גב’ רחל מתוקי) ושל האגף להעצמה חינוכית בעיריית חיפה (גב’ טלי שטיינברג וגב’ הילה גלברג). התכנית הייחודית מיועדת ל-18 תלמידים מצטיינים שנבחרו מבין תלמידי כיתת המדעים ומטרתה לבחון שיטת לימוד שונה וייחודית, בה ילמדו התלמידים את עקרונות הפיסיקה באמצעות ובשילוב תהליכי חקר במעבדה.

התכנית מדגישה את תהליך המחקר בו מסיקים התלמידים את החוקים והכללים בהסתמך על ניסויים שנערכו קודם לכן במעבדה. כלומר, קודם כל מבצעים ניסוי ולאורו מסיקים את התיאוריה. זאת בניגוד לשיטות הקונבנציונליות הקיימות בהן מועבר החומר התאורטי (החוקים) אל התלמידים ע”י המורה ורק לאחר מכן (במקרה הטוב) הולכים התלמידים למעבדה ובה הם בודקים האם החוקים שניתנו נכונים ע”י ביצוע ניסויים שמטרתם לאשר את התיאוריה ולא לגלות אותה. “התכנית היא בגדר הוכחת היתכנות על מנת שבעתיד יהיה אפשר לשכפל אותה לבתי ספר נוספים ברחבי המדינה”, אומר ד”ר ליעד לוי מיזמי התכנית. “ברק ואני חושבים כי רצוי שיהיו מגוון תכניות במערכת במקביל אשר נותנות מענים מגוונים לתלמידי מערכת החינוך. גיוון כזה מועיל לכולם, תלמידים ומורים כאחד, ותכנית זו היא מענה ראוי ואיכותי לתלמידים שמגלים עניין וסקרנות במדעים (במקרה שלנו – בפיסיקה) ושיש להם יכולות מתאימות”.

עמית ואקנין, תלמיד כיתה ז’ המשתתף במיזם, אמר: “עד עכשיו למדנו מדעים כשהמורים מסבירים ונותנים לנו את הכללים והכלים המדעיים. בשיטה של חלו”ם, אנו מגלים את החוקים המדעיים בעקבות/על סמך הניסויים במעבדה, ובמקביל מפתחים את הכלים המתמטיים כדי לנסח אותם ולבצע באמצעותם תחזיות. הלימודים בשיטה הזו מאוד מעניינים. אנחנו רוכשים מיומנויות מדעיות במעבדה של הטכניון ועורכים ניסויים מדעיים עם ציוד טכנולוגי שאין בבית הספר”.

בנוסף, רוכשים התלמידים מיומנויות מחקר – התבוננות בתופעה מדעית, הגדרת גדלים כמותיים המתארים אותה, מדידת גדלים אלה, הצבעה על קשיים וטעויות במדידתם ובחינת הפרמטרים המשפיעים עליהם – עד כדי ניסוח חוקי היסוד. את התכנית מובילים יזמיה, ד”ר ליעד לוי וד”ר ברק אלפסי, המלמדים את התלמידים בכיתה ובמעבדה, מכשירים מורים, כותבים את התכנים, את מערכי הניסוי והשיעור ואפילו את שעורי הבית והמבחנים.

“גילינו דבר נוסף”, מוסיף ד”ר ברק אלפסי. “שאלות המחקר שהילדים מתמודדים איתן מרתקות אותם, ולא צריך ‘פסטיבל טכנולוגי’ כדי לתפוס את תשומת הלב ואת הקשב של התלמידים. במקרים רבים קיימת היום נטייה ליחס לילדים של הדור הזה חוסר יכולת להתרכז ולבצע עבודה איטית ולעיתים אף סיזיפית. החוויה שלנו שונה לחלוטין ואפילו הפוכה. מסתבר שאם התלמידים חוקרים על מנת לגלות משהו שאינו ידוע להם, הם מסוגלים לגלות סבלנות השקעה והתמדה.. אנו רואים, למשל, שניסוי נפילה חופשית פשוטה של כדור, מרתק את הילדים, והגילוי שמהירותם של גופים נופלים, לא תלויה בגודלם או במשקלם הפתיעה את הילדים, בפרט כשהם גילו זאת בעצמם. במקום להרגיש כמו טכנאים, הילדים מרגישים שהם בלשים… בלשים מדעיים, או יותר נכון, מדענים צעירים”.

התלמידים שהשתתפו בתכנית משולבים בהדרכות ותרגולים במעבדות הפקולטה לפיסיקה בטכניון מידי שבוע. “הסיבה היחידה שהלימודים נערכו בטכניון היא מגבלה תקציבית שאנו מקווים שתיפתר בעתיד באמצעות משרד החינוך ברגע שנראה הצלחה של התכנית”, אומר ד”ר ליעד לוי. “כוונתנו המקורית היא שייקנה הציוד המתאים, והלימודים יערכו בבתי הספר ובשעות הלימודים בלבד ולא באוניברסיטה ו/או בשעות אחה”צ. נדגיש כי אין בכוונתנו לבנות תכנית העשרה. אנו מבקשים לשכנע את משרד החינוך לשלב את התכנית כחלק מליבת הלימודים במדעים במערכת החינוך, עבור תלמידים מסוג זה”.

“בשנה האחרונה התגלו ‘סימני נפט’ “, מספר ד”ר לוי, “העברנו לתלמידי כיתה יא’ (5 יחידות פיסיקה) את המבחן שעשו התלמידים שלנו (כיתה ז’). התוצאות היו מרשימות: תלמידי כיתה ז’ קיבלו במבחן ממוצע 70 עם סטיית תקן 16 ותלמידי כיתה יא’ 78 עם אותה סטיית תקן. הציון הגבוה ביותר דווקא הגיע מהכיתה שלנו (97). בהתחשב בהבדל העצום בגיל בין שתי הקבוצות המשקף הבדלי בגרות ידע וכישורים, אין ספק שקרה כאן משהו משמעותי מאד.”

לאור סימנים אלו הוחלט לצרף שתי כיתות ז’ נוספות בשנה הבאה לתכנית – אחת בעירוני ג’ והשנייה כיתת המחוננים בבית הספר לאובק. הפעם תבחן התכנית במתאר קרוב יותר למציאות בו המורים שילמדו יגיעו מבית הספר, ולפחות באחת מן הכיתות יערכו הניסויים בבית הספר.

“אנחנו מאד מתרגשים ודרוכים לקראת השנה הבאה.” אומר ד”ר אלפסי, “הצלחה בכיתות אלו תהווה מנוף לתחילת הרפורמה בלימודי המדעים והמתמטיקה למצטיינים, אותה אנו מנסים לקדם בשלוש השנים האחרונות.”

בתמונה: פרופסור דן שכטמן בשיעור פיסיקה עם תלמידי כיתה ז’ מבית הספר עירוני ג’ בחיפה. צילום : שיצו צלמים, דוברות הטכניון

ד”ר אילן שפילינגר, סגן נשיא מיקרוסופט לתחום חומרה ו- Xbox, הציג את מצלמת קינקט החדשה של מיקרוסופט בכנס ISCA בתל אביב; פרופסור אבי מנדלסון מהטכניון: “זאת הפעם השנייה שהכנס מתקיים בישראל – הפעם הראשונה היתה לפני 24 שנים”

ד”ר שפילינגר סיפר על הפיצ’רים הייחודיים של מצלמת קינקט (Kinect) בגירסתה החדשה. “זו בהחלט קפיצת מדרגה. לא המשך של טכנולוגיה קודמת אלא משהו חדש לגמרי, שבניגוד לפיתוחים קודמים הוא Microsoft inside – פיתוח פנימי של מיקרוסופט.”

הוא הציג בהרצאתו שני סרטונים, שהדגימו את החומרה והתוכנה בפיתוח החדש. מצלמת קינקט החדשה, באמצעות מערך הסנסורים Active IR, מאפשרת בין השאר זיהוי חיוכים וכיוון מבט; מעקב אחרי שישה אנשים במקביל, גם כשהם שונים זה מזה (ילדים ומבוגרים) וגם כשהם נמצאים במרחקים שונים מן המצלמה; וזיהוי פנים ברזולוציה גבוהה (רבע מיליון פיקסלים). לאחר ההרצאה הוא התפנה לראיון קצר.

כולם הולכים כיום על מיזעור והפחתת מחירים. במובן הזה אתם הולכים נגד הזרם.

המטרה שלנו היא להביא דור חדש של קינקט, עם ביצועים חדשים ויכולות חדשות. הורדת עלויות ומיזעור הם מטרות חשובות, אך קהל היעד שלנו, המתמקד במשחקים, מעוניין בראש ובראשונה בביצועים חזקים ובשיפור יכולות – ולכן הצבנו את שני אלה בראש סולם העדיפויות.

איך באמת מחליטים אילו תכונות הן הכי חשובות?

בביזנס הזה דרושה אינטואיציה טובה – ולא מעט מזל. אתה רוצה לקלוע לצורכי המשתמשים, ואין נוסחה מדויקת לזה. לפעמים אתה עובד המון על איזו אפליקציה קולית נהדרת, והיא לא תופסת. גם לנו, בקינקט החדשה, יש המון תכונות חדשות שאי אפשר לדעת מראש מה מהן יתפוס. מכיוון שאנחנו מתמקדים בשימושים שקשורים לכושר, הוספנו חיישן שמזהה קצב לב. אנשי התוכנה שלנו שידרגו את ניתוח הקול לרמות חסרות תקדים. אבל בסופו של דבר, רק המשוב מהמשתמשים יבהיר לנו אילו תכונות במוצר שלנו הופכות אותו ללהיט.

הצרכנים של היום תובעניים מאוד.

אין ספק שבשוק הזה אתה חייב לצמצם למינימום את התקלות. 90% הצלחה, כלומר 10% תקלות, זה ממש לא מספק. משתמש שייתקל ברמה כזו של תקלות יתעצבן מאוד. לכן המוצרים שלנו עוברים תהליכי בדיקה ארוכים לפני שאנחנו משחררים אותם לשוק.

בניתם כאן משהו חדשני מאוד. האם תפתחו אותו ליישומים נוספים מלבד Xbox?

אנחנו ב- Xbox חייבים להתמקד במשימה אחת, אחרת לא נוכל להיות הכי טובים, והמשימה שלנו – הביזנס שלנו – הוא עולם המשחקים והתנועה (כושר וריקודים), שהם התחומים המבוקשים ביותר בהקשר של Xbox. עם זאת, תוך פחות משנה, הקינקט יהיה זמין לסביבת חלונות/PC, וכל מי שרוצה מוזמן לפנות אלינו לקבלת רישוי לשימוש בו.

ד”ר שפילינגר החל את דרכו האקדמית כעתודאי בטכניון, שם השלים שלושה תארים רצופים וקיבל את הדוקטורט בגיל 26. בהמשך גם היה מרצה בטכניון, והקורסים שלו (מצולמים בווידיאו) משמשים את הסטודנטים עד היום.

בשנת 1993 קיבל ד”ר שפילינגר את פרס ביטחון ישראל על פיתוחיו בתקופת שירותו הצבאי. אחרי שהשתחרר עבד באינטל כמהנדס תכן ראשי ואז ב-IBM כמנהל תכן. למיקרוסופט, מקום עבודתו הנוכחי הצטרף בסוף 2007, כשהחברה החלה לעבוד על הקינקט הראשון (“פרויקט נטאל”).

את דרכו מן האקדמיה אל התעשייה הוא מתאר כמעבר הדרגתי מן המחקר אל ההנדסה – “לא מפני שלא אהבתי את המחקר, אלא מפני שהבנתי את הקסם שביצירת מוצר שלם, שאפשר לראות את כולו. אם כחוקר יכולתי לפתח, לדוגמה, רכיב קטן במחשב-על כלשהו, כמהנדס אני בונה כיום מערכות שהילדים שלי יכולים לשחק בהן ולהתלהב מהן.”

מנהל הכנס, פרופסור אבי מנדלסון מהטכניון, אמר כי כנסי ISCA מפגישים את האנשים המובילים בתחום ארכיטקטורת המחשבים בעולם, ומציגים את החידושים המחקריים המרכזיים בתחום תכנון מערכות מחשב בעולם. “ארכיטקטורת מחשבים פירושה תכנון של הרכיבים, והמחשב השלם, על פי ההגדרות הפונקציונליות. ממש כמו בארכיטקטורה, שם אתה מתכנן את הבניין ואת מרכיביו על פי הפונקציות שאתה מייעד להם.”

לפני הכינוס נערכה סדנה מיוחדת, שבה נבחנו בין השאר המגמות המרכזיות בתחום, האתגרים וכיווני ההתפתות המרכזיים האפשריים. פרופסור מנדלסון, שהוא פרופסור אורח בטכניון (הפקולטות להנדסת חשמל, מדעי המחשב והמרכז להנדסת מחשבים – TCE), אמר כי “קשה לדעת איך תיראה ארכיטקטורת המחשבים עוד עשר ועשרים שנה, אבל כאן אנחנו מנסים לשרטט את ‘מפת הדרכים’ של התחום הזה,  באמצעות הגורמים המובילים מהאקדמיה ומהתעשייה.”

פרופסור מנדלסון הוא בוגר הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, שם עשה גם את התואר השני. את הדוקטורט שלו, בתחום הנדסת חשמל, עשה באוניברסיטת מסצ’וסטס באמהרסט. לאחר מכן עבד בטכניון, יצא לתעשייה, וחזר לטכניון כעבור 15 שנים. לדבריו, זאת הפעם השנייה שהכנס מתקיים בישראל – הפעם הראשונה היתה לפני 24 שנים – ואף שזה כנס בינלאומי הנערך בחסות האגודות IEEE  ו- ACM, הטכניון סייע רבות בקיומו השנה. “אני שמח על קיומו של הכנס בישראל, והעובדה שהקהילייה הסכימה לקיים את הכינוס בפעם השנייה בארץ היא אות לחוזקה של ישראל בתחום חשוב זה. התחרינו כאן בקוריאה, ברזיל ואנגליה שרצו לקיים את הכנס אצלם, ולשמחתי הצלחנו.”

בתמונה: ד”ר אילן שפילינגר מרצה בכנס. צילום: יוסי שרם, דוברות הטכניון

אחמד זייד עבאסי, כבד ראיה, סטודנט שנה ג’ מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, זכה במלגת Google לסטודנטים בעלי צרכים מיוחדים לשנת 2013. בשבוע הבא הוא  יקבל את המלגה המיוחדת, בסך 7,000 אירו, במשרדי חברת Google בציריך, יחד עם 16 זוכים נוספים מכל רחבי אירופה. הזוכים נבחרו מבין עשרות מועמדים, לאור הצטיינותם במדעי המחשב ויכולתם להוביל תהליכים טכנולוגיים. הוא הסטודנט הישראלי היחיד שיקבל את המלגה השנה.

פרופסור יוסי גיל מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון, היה המרצה של אחמד בקורס בשפות תכנות בשנה ב’, והוא זה שהמליץ עליו לקבלת המלגה. “לרוב אינני כותב מכתבי המלצה למלגות לסטודנטים שטרם סיימו את לימודיהם,” כתב פרופסור גיל במכתב ההמלצה לחברת Google, “יתר על כן,  אינני נוהג להמליץ על סטודנטים מפקולטות אחרות. עם זאת כמרצה שלימד וליווה את אחמד בשנה האחרונה אני ממליץ עליו בכל פה. אנשים בעלי מוגבלויות נתמכים לרוב על ידי החברה. במקרה של אחמד הדבר שונה – לא רק שהוא חכם בצורה יוצאת דופן ולומד כמו כל יתר הסטודנטים, הוא אף תורם לאחרים ונותן שיעורים פרטיים במתימטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב לסטודנטים אחרים במחזור שלו.”

אחמד עבאסי, סטודנט מצטיין, דובר ארבע שפות (ערבית, עברית, אנגלית וצרפתית), כבד ראיה מלידה, נולד בארצות הברית למשפחה מוסלמית. חודשים ספורים לאחר לידתו זוהתה אצלו מחלת עיניים תורשתית בשם ניסטגמוס, המאופיינת בריצוד בלתי פוסק ובלתי רצוני של העין, וברגישות לאור. “זו מחלה שפוגעת רק בבנים,” מסבירה אמו חאולה, “היא קיימת אצל כמה מבני המשפחה המורחבת שלנו, אבל רק באחמד היא פגעה באופן חמור כל כך – עיוורון כמעט מוחלט.”

כשהיה אחמד בן ארבע חזרה המשפחה לישראל. הוריו סירבו לשלוח אותו למסגרות מיוחדות, והוא למד בבתי ספר רגילים ואף תובעניים, ביניהם בית הספר של הנזירות הכרמליטיות בחיפה. כאשר היה אמור להתכונן למבחן היתה אמו יושבת לילות ארוכים ורושמת עבורו את החומר באותיות גדולות. בית הספר הלך גם הוא לקראתו, ואיפשר לו לעשות את המבחן בחדר המנהלת, עם עותק מוגדל של טופס המבחן.

אחמד סיים את לימודי התיכון בהצטיינות, ובאביב 2010 החל ללמוד הנדסת מחשבים בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון (מסלול משותף עם מדעי המחשב). מאז תחילת לימודיו בטכניון נרשמו לזכותו “מאיות” רבות בקורסים השונים.

“הדאגות והשאלות שליוו אותנו מאז לידתו של אחמד עלו שוב בעוצמה גוברת כשהוא התקבל לטכניון,” סיפר אביו, פרופסור זייד עבאסי, חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט וחוקר במדעי הרפואה במרכז הרפואי רמב”ם. “חששנו שהמוסד היוקרתי והתובעני הזה עלול ‘לבלוע’ אותו. בימים הראשונים הלכנו איתו מהמעונות לפקולטה, וליווינו אותו לתוך אולם ההרצאות כאילו אנחנו סטודנטים מתחילים כמוהו. היו רגעי משבר, דמעות ואפילו חוסר אונים. לעתים הייתי הולך אחריו בחשאי כדי לראות אם הוא מצליח להגיע לאולם ההרצאות, יושב באולם ללא ידיעתו כדי לראות איך הוא מסתדר, ניגש למזכירות ולמתרגלים כדי שתינתן לו הזדמנות למצות את יכולותיו המדעיות והרוחניות המדהימות. אבל מעולם לא ביקשתי שום הנחות עבורו. “

“ההורים שלי תמיד גוננו עלי,” אומר אחמד, “אבל גם נלחמו על הזכות שלי לעשות הכל, למשל ללמוד בבית ספר רגיל. הם לא שמו אותי בצמר גפן, אבל תמיד נתנו לי חופש לבחור את העתיד שלי ולצייר את הגורל שלי בעצמי. קיבלתי עזרה מהיחידה לקידום סטודנטים בטכניון כמו הסדָרָה של עותק מבחן מוגדל, בחדר נפרד, הלכו לקראתי גם בנושא המעונות, ואני מתגורר בבניין עם מעלית, עם שותף שעוזר לי בהתנדבות מלאה. את הדרך מהמעונות לפקולטה עשיתי פעם ראשונה עם אבא, כמו שאני עושה תמיד, וכיום אני עושה אותה לבד, על סמך צבעים (אני מזהה צבעים) ובעזרת הזיכרון שלי. “

“אני מאוד מתרגש מקבלת המלגה,” הוא מוסיף ומודה לכל מי שסייע לו בקבלתה. “זו הזדמנות חד פעמית ומיוחדת בעיקר בזכות השם העולמי של Google והערך המוסף שלה בשוק חברות ההיי טק.”

לבקשת אחמד, פרופסור גיל יתלווה אליו לטקס הענקת המלגה בציריך. “המלגה חשובה להכרה ביכולותיו של אחמד”, אומר פרופסור גיל, “אך חשוב לי יותר לסייע לו להשתלב בתחום העבודה והתכנות. נכון שבעיית הראיה של אחמד מהווה מגבלה מסוימת, אבל יכולותיו המתמטיות יוצאות הדופן, כישוריו החברתיים המעולים, שליטתו בשפות וחשיבתו המקורית הם כישורים שאי אפשר ללמוד ולרבים מהמהנדסים אין כמותם. אין לי ספק שאם הייתי עומד בראש חברת היי-טק, הייתי מתאמץ לגייס אותו.”

בתמונה: אחמד עבאסי, צילום : דוברות טכניון

“ווייז היא בחינם ותמיד תהיה בחינם, כי חינם היא התפיסה שלנו”; “משתמש ‘גוגל’ נוסע שעה ועשר דקות משדה התעופה של לוס אנג’לס לעיר. עם גוגל החדש הוא יסע 23 דקות”; גילה כיצד השיג את המשקיע הראשון וכיצד המשטרה ניסתה להיאבק בחברה

אורי לוין, מייסד “ווייז”, גילה בכנס ישראל ליזמות שנערך בטכניון, טפח ממכירתה לחברת “גוגל”. הוא הבהיר שהתכנה תמיד תינתן בחינם, כי זו התפיסה הנמצאת בבסיס החברה. “מצד אחד – המכירה נותנת תחושה נהדרת. מצד שני – לקחו לי את הבייבי”, אמר. בהתיחסות נוספת לרכישת הענק אמר: “משתמש ‘גוגל’ נוסע שעה ועשר דקות משדה התעופה של לוס אנג’לס לעיר. עם גוגל החדש הוא יסע 23 דקות”. הכנס נערך על ידי יזמות הטכניון, מרכז ברוניצה ליזמות ו”ביזטק”.

אורי לוין גילה כיצד המייסדים השיגו את המשקיעים הראשונים. “עשינו עליהם מודיעין וגילינו היכן הם גרים. לפני הפגישה איתם שמנו את כל הבתים שלהם על המפה של ‘ווייז’. ואכן, מיד בתחילת השיחה אחד המשקיעים שאל: ‘אתם רוצים לומר לי שאני אוכל למצוא את הבית שלי על המפה שלכם’? ‘בודאי’, עניתי לו. ‘היכן אתה גר?’ הבית שלו אכן עלה על המפה מיד, עיניו התרחבו ואני ראיתי באישונים שלו דולרים”, סיפר לקול צחוקו של הקהל הרב. “הדבר הראשון שמשקיע אומר לעצמו הוא: ‘אם אני לא הייתי משתמש בזה – אז זה רעיון לא טוב’. לכן שמנו להם את בתיהם הפרטיים על המפה”.

עוד גילה מייסד “ווייז” כי המשטרה פנתה בזמנו אל החברה. “יש שוטרים בקהל”? שאל בחיוך וסיפר את הסיפור: “המשטרה אמרה לנו שאנחנו מפריעים לעבודת המשטרה, כי אנחנו מתריעים על שוטר בדרך ועל מיקומן של מצלמות המהירות. שאלנו אותם מהי עבודת המשטרה. הם השיבו – ‘שהנהגים יסעו כחוק’. השבנו להם: ‘ה בדיוק מה שאנחנו עושים. גורמים לנהגים לנסוע כחוק’. אבל התשובה לא סיפקה אותם. מאחר שאנחנו מסתמכים על דיווחי הנהגים, המשטרה שלחה שוטרים שדיווחו ל’ווייז’ כל כמה דקות ‘משטרה, משטרה’. אבל לתדהמת השוטרים הנהגים הזדרזו לדווח: ‘לא נכון, לא נכון’. אנו מאוד סומכים על הקהילה שלנו. רשת  ABC בלוס אנג’לס הרימה מסוק ובדקה אם הקהילה שלנו מדווחת דיווחי אמת על תאונות. אחרי ארבעה ימים הם שבו אלינו והודיעו: ‘כן, הנהגים מדווחים דיווחי אמת’.”

אורי לוין הוסיף כי הפוטנציאל של “ווייז” עצום. “יש יותר ממיליארד כלי רכב בעולם”, אמר. “יש לנו 150 אלף מצטרפים חדשים מידי יום. יש לנו עוד מרחב גדול להתפתח בו”.

חשוב לו מאוד, ולדעתו חשוב לכל יזם, שהחברה שהוא מקים תהיה מקום עבודה שכיף לעבוד בו. “אקזיט לא מניע יזם אמיתי, אלא דחף עצום לשנות. אם אתה הולך לישון עם רעיון ובבוקר הרעיון עדיין מציק לך – לך על זה. אבל אתה צריך תשוקה והרבה נכונות להקרבה”, אמר. “זו רכבת שדים ומי שלא אוהב רכבת שדים – שלא יעלה על רכבת היזמות. גם מי שאין לו חלום בשנה הראשונה ולא הצליח לגייס כסף בשנה הראשונה – לא יצליח. המשקיעים מחליטים אחרי חמש דקות אז תתחילו בנקודה הכי חזקה שלכם”, המליץ לסטודנטים. “תתמקדו במטרה אחת, תעשו את השגיאות שלכם מהר וכך תלמדו לתקנן תוך כדי נסיעה”.

כאשר נשאל מה הדבר שריגש אותו ביותר, אמר: “כשבתי אמרה לי שאני האבא הכי טוב בעולם כי אני מגשים חלומות”.

בתמונה: אורי לוין בכנס היזמות בטכניון. צילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניון

“קורסרה” מציעה חינם מאות קורסים אקדמיים מקוונים, וזהו שיתוף פעולה ראשון בינה לבין הטכניון

הטכניון הצטרף לרשת החינוכית “קורסרה” (Coursera.org), והוא מציע את הקורס הראשון של הרשת בשפה הערבית: ננו-טכנולוגיה וננו-חיישנים. מרצה: פרופסור חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית.

מייסדי קורסרה הם דפנה קולר ואנדרו נג מהפקולטה למדעי המחשב באוניברסיטת סטנפורד. קולר, ילידת ירושלים (1968), נכללה השנה יחד עם פרופסור נג, ברשימת 100 האנשים המשפיעים בעולם של העיתון “טיים”.

בהרצאתה בטכניון אמרה פרופסור קולר כי היא שמחה מאוד על הצטרפותו של הטכניון לרשת של “קורסרה”, שהוקמה במטרה להנגיש את ההשכלה הגבוהה לכלל אוכלוסיית העולם. “השאיפה שלנו היא ליצור חינוך ללא גבולות, ולהפוך את ההשכלה הגבוהה מפריבילגיה של מתי מעט לנחלת הכלל,” אמרה.

הקורסים המקוונים הראשונים של “קורסרה” עלו לאוויר באפריל 2012, וכיום רשומים בקורסים שלה כמעט ארבעה מיליון סטודנטים. “הערכנו שלכל אחד מהקורסים יירשמו כמה אלפי סטודנטים, אבל תוך כמה שבועות היו לנו כמאה אלף סטודנטים בכל קורס. במודל האקדמי הרגיל, כדי להגיע לכל כך הרבה סטודנטים, המרצה צריך ללמד את הקורס שלו במשך 250 שנה,”  הדגישה.

פרופסור קולר הציגה בטכניון את המודל הפדגוגי של קורסרה, שצמח בהדרגה מתוך הקורסים שהיא מלמדת בסטנפורד. “הגישה שלנו שוברת את הקירות של כיתת הלימוד. השיעורים המקוונים בנויים במקטעים קצרים יחסית, נוחים לעיכול,  וכוללים תירגול ומשוב. הלמידה הופכת למעין משחק מחשב, שבו ניתן לסטודנט תפקיד פעיל מאוד – בניגוד למצבו בכיתה המסורתית. הם פותחים למרצה חלון חדש לתקשורת עם הסטודנטים, והופכים אותו מ’שדרן מידע’ לדמות המתקשרת באופן תמידי עם הסטודנטים. “אנחנו בודקים את עצמנו בקפידה, וברור לנו כיום ששיטת הלמידה הזאת משפרת באופן דרסטי את רמת ההבנה ואת ציוניהם של הסטודנטים. בסופו של הקורס מקבל כל סטודנט תעודה מן המוסד האקדמי שסיפק את הקורס.”

פרופסור קולר הדגישה כי קורסרה היא פלטפורמה אינטרנטית ולא ספק תוכן. “לתוכן אחראיות השותפות שלנו (האוניברסיטאות) בלבד, ואנחנו יכולים לכל היותר לייעץ להן מבחינה טכנית ופדגוגית. בתחילת הדרך העלינו קורסים רבים בתחום ההומאני – מיתולוגיה יוונית ורומית, מבוא לגיטרה, ההיסטוריה של העולם ועוד – אבל כיום יש לנו קורסים כמעט בכל תחום.”

פרופסור דניאל לוין, עוזר המשנה הבכיר לקידום ההוראה בטכניון, אמר כי הצטרפותו של הטכניון ליוזמת קורסרה “תעניק לנו הזדמנויות לתרום לחברה, וכמו כן תשפר את ההוראה בתוך הקמפוס.” הוא סיפר על נסיונו בהוראה מקוונת, המסייעת למרצה להגביר את רמת המעורבות של הסטודנטים בשיעור ואת הבנתם את החומר. “באחד הקורסים הספציפיים שלי, השימוש בהוראה מקוונת שיפר את הציון הממוצע מ-71 ל-79,” אמר. “אין לי ספק ששינוי הגישה מחייב השקעה רבה מצד המרצים והסטודנטים, אבל ההשקעה הזאת משתלמת בהחלט כי היא משפרת באופן דרסטי את רמת ההוראה.”

בתמונה: פרופסור דפנה קולר בטכניון. צילום: שיצו שרותי צילום, דוברות הטכניון

ההסכם נחתם במעמד ראשי הערים חיפה והנדן, נשיא הטכניון והתורם

על פי ההסכם, תבחר הקרן בסטודנטים מצטיינים אשר יתקבלו לטכניון לאחר שיעמדו בקריטריונים המחמירים שלו. הסטודנטים שייבחרו יהיו בשלב הראשון סטודנטים לתארים מתקדמים (תואר שני ודוקטורט). הם יקבלו מלגות ותמיכה שנתית בסך 35 אלף דולר (כל אחד), שיכסו את כל הוצאותיהם במרוצת השנה. בתחילה תתמוך הקרן בחמישה סטודנטים מידי שנה, ומספר זה יגדל בהדרגה עד שיגיע ל-25 בעוד חמש שנים. מועצת מנהלים שתימנה ששה אנשים, שלושה מהטכניון ושלושה מהקרן, תפקח על פעילותה. תוקף ההסכם – 20 שנה.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, הודה לאיש העסקים הסיני ז’או הנצינג ואמר ” זהו הסכם היסטורי שיאפשר לסטודנטים סינים ללמוד ולחקור בטכניון. הטכניון מילא תפקיד חשוב בבניית ישראל ואני סמוך ובטוח שהסטודנטים הסינים יקבלו בטכניון כלים שיסייעו להם בפיתוח מדינתם.”

עו”ד יונה יהב, ראש העיר חיפה, בירך על ההסכם ואמר: “חיפה היא העיר עם הכי הרבה חתני פרס נובל בישראל. שנחאי היא עיר תאומה שלנו ונשמח להרחיב את שיתופי הפעולה שלנו גם עם העיר הנדן. אנחנו בעיצומו של תהליך בניית פארק מדעי החיים בעיר ובהפיכתה של חיפה לעיר האוניברסיטאית מספר אחת בישראל”.

הוואי ג’יאן (Hui Jian),ראש עיריית הנדן, אמר: “ההסכם הוא תחילתו של שיתוף פעולה גדול יותר בין חיפה לעיר הנדן, ובין סין לישראל. הנדן היא עיר בה חיים עשרה מיליון תושבים, ובכוונתנו לבצע מהפך תעשייתי ולעבור מתעשיות המתבססות על אנרגיה, מכרות וטכסטיל, לתעשיות עתירות ידע עם דגש על תעשיות מחשוב וביו רפואה. אנו רואים בסטודנטים הסינים שילמדו בטכניון כמובילי התהליך.”

מר ז’או הנצינג הודה לטכניון על שיתוף הפעולה ואמר  שלא בכדי נמנה הטכניון עם הטובות באוניברסיטאות הטכנולוגיות בעולם והוא סמוך ובטוח שהסטודנטים הסינים המצטיינים שיגיעו בעקבות החתימה על ההסכם יפיקו ממנו את המירב ויתרמו מהידע שירכשו לכלכלה המתפתחת של ארצו.

סגן נשיא הטכניון לקשרי ציבור ופיתוח משאבים, פרופסור בועז גולני, אמר כי הוא בטוח שהסטודנטים הסינים שיגיעו לטכניון יחזקו את שיתוף הפעולה בין שתי המדינות.

בשבוע שעבר התארחה בטכניון הגברת ג’או ינפינג שגרירת סין בישראל, היא סיפרה על שיתוף הפעולה הטכנולוגי המתהדק בין סין וישראל ועל הפוטנציאל הגלום בשיתוף הפעולה האקדמי בין הטכניון לסין. “באחרונה נסגרה ההרשמה לסמסטר הקיץ באוניברסיטאות בסין. מתוך תשעה מיליון מועמדים התקבלו שבעה מיליון”, סיפרה בגאווה. “הטכניון הוא מוסד טכנולוגי מהשורה הראשונה בעולם,” הוסיפה. “אם הייתי יכולה לחזור שוב על חיי הייתי רוצה להיות סטודנטית כאן.”

בתמונה: חותמים על ההסכם (מימין לשמאל): המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון, פרופסור ארנון בנטור, ז’או הנצינג, נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, הוואי ג’יאן וראש העיר חיפה יונה יהב. צילם: יואב בכר, דוברות הטכניון

יתקיים ביום רביעי, 19.6, בשעות 09:30 – 16:30 בבניין טאוב, קריית הטכניון

השבוע יתקיים בטכניון כנס ישראל ליזמות, בהשתתפות יזמי ההייטק המובילים בארץ.במסגרת הכנס יתקיים מסלול חצי הגמר של BizTEC 2013 – תחרות היזמות הארצית לסטודנטים.

בכנס ישתתפו :

• אורי לוין– מייסד ונשיא waze.
• אורנה ברי– הגברת הראשונה של ההייטק הישראלי. סגנית נשיא ומנהלת מרכז המצוינות של EMC2, יו”ר דירקטוריון  ב Primesense ובחברות נוספות.
• יריב בש- מייסד ומנכ”ל Space IL, עמותה ללא מטרות רווח שמתעתדת להנחית את החללית הישראלית הראשונה על הירח. העמותה הוקמה ע”י שלושה מהנדסים צעירים, שנענו לאתגר ה Google Lunar X Prize, המירוץ להנחתת חללית בלתי מאוישת על הירח.
• סובחי באשיר- יזם סדרתי בתחומי מדעי החיים והקלינטק. מייסד Enzymotec, יצרנית אנזימים חדשנית המתמקדת בתוספי מזון, מזון לפעוטות ותרופות ו TransBiodiesel, המפתחת טכנולוגיה להפקת דלק תעשייתי  נקי והראשונה להקים מפעל ייצור להפקת ביו-דיזל בהליך ביולוגי.
• דרור סליקטר- פרופסור חבר בפקולטה להנדסת ביו-רפואה, ראש המעבדה לחומרים רפואיים והנדסת רקמות בטכניון. מייסד שותף CSO  ב Regentis המפתחת חומרים ביו-רפואיים לאיחוי שברים וחידוש רקמת סחוס.
• ג’ון מדבד–  יזם סדרתי ומשקיע הון סיכון. מייסד OurCrowd, פלטפורמת crowdfunding להשקעה בסטארט אפים ישראלים. כיהן כמייסד ומנכ”ל Vringo ו Israel Seed Partners
• יזהר שי- יזם סדרתי ושותף מנהל ב Canaan Partners. הוביל את ההשקעה במיזמים כגון LiveU, PrimeSense ו N-Trig. ייסד את V Secure שנמכרה ל Radware, ו Business layers שנרכשה אף היא. מעורב בפעילויות התנדבות בחינוך לטכנולוגיה ויזמות.
• ברק בן אבינועם– מומחה בהשקעה בשלבים מוקדמים בסטארטאפים. כיום שותף מנהל בקרן Fast Lane Ventures. מייסד ומנכ”ל של מספר חברות בתחום התוכנה והתקשורת.

חצי גמר BizTEC 2013– תחרות היזמות הארצית לסטודנטים

זוהי חשיפה ראשונה של המיזמים לקהל הרחב. בין המתחרים:

Sense or Sensor: מוצר המגלה הימצאות ילדים ברכב, על מנת למנוע מקרים של מוות כתוצאה משכחה של הילד ברכב ביום חם.

iBidLow: מסייעת למזמיני מלונות באתרי הדקה ה-90 להזמין חדרי מלון ב 60% הנחה, בלי לקנות חתול בשק.

Svivon: רשת חברתית – סביבתית אשר מנגישה את המידע על זיהום סביבתי לציבור. המיזם, שהוקם על ידי מהנדסי סביבה בוגרי הטכניון, עוזר לאזרחים להכיר ולדאוג לסביבתם, ומסייע להם להחליט כיצד לחיות את חייהם מבחינת החשיפה למפגעים סביבתיים.

HugHeart: מפתחת מכשיר הדמיה המסייע למנתחי לב לאתר כלי דם במהלך ניתוחי מעקפים, ובכך לשפר את תוצאות הניתוח ולחסוך עלויות למערכת הרפואית.

Vaccinon: מפתחים חלבון ייחודי לטיפול במחלת הפסוריאזיס ומחלות אוטואימוניות נוספות.

Utopia: מנוע משחק המאפשר למפתחי משחקים ליצור משחקים שפועלים על כל סוגי המכשירים הניידים, בעולם בלתי מוגבל.

בקרוב יציעו קורסים מקוונים בחינם ברשת

הטכניון ואוניברסיטת תל אביב הפכו לחברים ברשת השותפים החינוכיים של קורסרה (Coursera), ובקרוב יציעו קורסים מקוונים חינם לכל המעוניין, בכל מקום בעולם. שתי אוניברסיטאות אלה יצטרפו לשמונים אוניברסיטאות ומוסדות חינוך אחרים, ביניהם האוניברסיטה העברית אשר כבר חברה בשותפות, לקידום ההוראה ללא גבולות באמצעות הפלטפורמה של קורסרה.

הטכניון ואוניברסיטת תל אביב יפתחו בארבעה קורסים, בתחומים הבאים: הנדסה, ארכיאולוגיה, ביולוגיה ולימודי תרבות.

הקורס הראשון של הטכניון יוצע באנגלית ובערבית: ננו-טכנולוגיה וננו-חישנים. המרצה הוא פרופסור חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית.

ההיצע ההתחלתי של אוניברסיטת תל אביב יכלול קורסים באנגלית, ביניהם:

עלייתה ונפילתה של ירושלים – יהודה תחת המשטר הביזנטי. מרצה: פרופסור עודד ליפשיץ, המכון לארכיאולוגיה במחלקה לארכיאולוגיה וללימודי המזרח התיכון.

מה יודע הצמח (ועוד דברים שלא ידעתם על צמחים). מרצה: פרופסור דניאל צ’מוביץ’, מנהל מרכז מאנה למדעי הצמח במחלקה לביולוגיה מולקולרית ואקולוגיית הצמח.

עלייתו של המזרח התיכון המודרני. מרצה: פרופסור אשר ססר, עמית מחקר בכיר במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה.

“אנו נרגשים מן ההצטרפות ליוזמת קורסרה, שלא רק תתן לנו הזדמנויות לתרום לחברה, אלא גם תשפר את ההוראה בתוך הקמפוס,” אמר פרופסור דני לוין, עוזר המשנה הבכיר לקידום ההוראה בטכניון.

פרופסור רענן ריין, סגן נשיא אוניברסיטת תל אביב, בירך על ההסכם עם קורסרה ואמר: “יוזמה זו משקפת את מחויבותה של אוניברסיטת תל אביב לחדשנות בהוראה ולהגדלת החשיפה הגלובלית.”

“זהו כבוד עבורי לעבוד עם שתיים מהאוניברסיטאות הטובות במולדתי, ולספק לסטודנטים גישה לחינוך מעולה, ללא תשלום,” אמרה דפנה קולר, ממייסדי קורסרה. “אוניברסיטת תל אביב והטכניון יוכלו כעת להגיע לסטודנטים בישראל וברחבי העולם, ולהפיץ את הידע ואת המומחיות שלהן לעוד אלפי אנשים.”

“מייסדי Waze ודומיהם – אלה גיבורי התרבות החדשים שלנו.” כך אמר בטכניון ג’ונתן מדווד (Medved), מנכ”ל חברת OurCrowd, המגייסת כספים לחברות סטארט-אפ.  הוא נתן הרצאה לזכרו של יצחק מודעי ז”ל, בסיום מושב הקורטוריון (חבר הנאמנים).  “מאשימים את אנשי ההזנק הישראלים שהם ממהרים למכור את החברות שלהם מהר מדי ובנזיד עדשים. זה לא מדויק בכלל, והדוגמה של Waze– שהחליטה להשאיר כאן את הפיתוח שלה – מייצגת חברות רבות,” הוסיף.

מדווד אמר כי גוגל תהפוך בעתיד להיות מרכזית יותר בישראל וכי הוא צופה שלאחר רכישת Waze  תמשיך החברה ותרכוש טכנולוגיות ישראליות חדשות. “כמו שאי אפשר לפתוח שקית צ’יפס ולאכול חתיכה אחת, קשה מאוד לקנות חברה ישראלית בלי להתפתות לרכוש חברות נוספות. לכן אנחנו רואים חברות ענק שמתחילות מרכישה של חברה ישראלית בודדת, אבל זה רק פותח להן את התיאבון.”

מדווד  ציין כי המשק הישראלי צומח בשני העשורים האחרונים בקצב שעולה משמעותית על צמיחת מדינות ה-OECD , וכי ישראל נחשבת בדירוגים העולמיים למקום בטוח להשקעה מבחינה כלכלית, למרות המצב הפוליטי. “ישראל מובילה ביצירת מקומות תעסוקה,” אמר, “ואנחנו במקום מעולה לעומת סין, ברזיל ובוודאי ארה”ב. מדי שנה מושקעים בישראל כשני מיליארד דולר בהקמת חברות הזנק, ורוב הכסף (יותר מ-70%) מגיע מחו”ל, ממקומות כגון עמק הסיליקון. זו מגמה חדשה ומבורכת, שמבטאת את האמון הגלובלי בכלכלה הישראלית.”

מדווד אמר כי בעשור האחרון חברות ישראליות נקנו בקצב של אחת לשבוע. “התרומה של חברות ההזנק לכלכלת ישראל עצומה,” אמר, “עם זאת, יש בעיות לאומיות בישראל המעיבות על המצב. צמצום הפערים החברתיים הוא משימה לאומית רבת חשיבות, ולטכניון תפקיד מרכזי בשילוב אוכלוסיות חלשות יותר, כגון ערבים וחרדים, בחברה הישראלית.” עם זאת, הוא הדגיש, חשוב מאוד לטפל בנושא בלי לפגוע בתנופת היזמות והצמיחה. “אם נבדוק אילו מדינות OECD  צמצמו את האי-שוויון בתוכן בשנים האחרונות, נגלה שאלה יוון, ספרד וצרפת. לכן חייבים להיזהר מאוד.”

בתמונה (מימין לשמאל): נשיא הטכניון פרופסור לביא, ג’ונתן מדווד ונשיא הטכניון לשעבר, פרופסור יצחק אפלויג . צילום : יואב בכר, דוברות הטכניון