40 סטודנטים חרדים יתחילו לימודיהם במכינת הטכניון בשבוע הבא. “כשהודיעו להם שהפתיחה תהיה ב-16 ביוני, השאלה הראשונה הייתה: מתי זה”? סטודנט חרדי: “הרבנים מעודדים לימודים גבוהים כשפונים אליהם באופן פרטי, לא בקבוצות”

“בשנת 1960 היוו התלמידים החרדים 6% מקרב תלמידי בתי הספר היסודיים בארץ”, הוסיף ד”ר גל. “כיום הם כבר 30% ובעוד 12 שנים הם יהוו 40%. מדברים היום רבות על השוויון בנטל, אבל הבעיה העיקרית של החרדים היא כלכלית והם חייבים להשתלב בשוק העבודה בגלל עוניים. הדרך לשלבם היא חינוך ולימודי ליבה כבר בבתי הספר היסודיים שלהם. אבל זה לא יכול להיכנס לשם בכפיה”, הדגיש.

המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופסור פאול פייגין, דיווח שבשבוע הבא יתחילו 40 חרדים ללמוד במכינה הקדם אקדמית בטכניון. לאחר שלושה חודשים ייקבע מי מהם מתאים להיות הנדסאי ומי מהנדס. המתאימים לבית הספר להנדסאים ימשיכו עוד שמונה חודשי מכינה, והמתאימים לטכניון ימשיכו עוד כשנה. “על הפער התרבותי הקיים יעיד המקרה הבא”, סיפר פרופסור פייגין. “כאשר הודענו לסטודנטים שהמכינה תיפתח ב-16 ביוני, השאלה הראשונה שלהם הייתה: ‘מתי זה’? אנו בטכניון מכבדים את הסטודנטים החרדים, ערים לפער החברתי וסיסמתנו היא: ‘נפרדים אבל שווים’. אנו תומכים בהם בכל היבט אפשרי, גם כלכלי, אבל לא מתפשרים על דרישותינו האקדמאיות מהם”.

מנהל המכינה הקדם אקדמית בטכניון, פרופסור דן זילברשטיין, אמר: “הסטודנטים החרדים שלנו הם הרבי עקיבא של המאה ה-21. ההיענות של הציבור החרדי ללימודים הקשים בטכניון – רבה ומפתיעה. בשבוע שעבר הגיע אלינו רב מאשדוד, עם 70 מתלמידיו, כדי להכיר את המכינה. הוא אישר להם בו במקום ללמוד אצלנו”.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי הסטודנטים החרדים הם יוצאי דופן, טיפה בים, מודל לחיקוי. “כדי שיהיה כאן שינוי בקנה מידה לאומי, על הממשלה להתערב ולסייע. אנו בטכניון הוכחנו שזה אפשרי. עתה הממשלה צריכה לעשות את המהפיכה בחינוך החרדי”.

יהודה , בן 23, נבחן אתמול בבחינות הכניסה לפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, ואם יתקבל – הוא יהיה הרופא החרדי הראשון שלמד בארץ. את המכינה של הטכניון במכללה החרדית “מבחר” בבני ברק, הוא סיים בממוצע 99. “אשתי נישאה לי כי חשבה שאהיה דיין רבני”, סיפר. “כאשר סיפרתי לה על רצוני ללמוד רפואה, היא תמכה בי מכל הלב. הורי עוזרים לנו כלכלית וגם חברי תומכים בי. כשהתחלתי ללמוד נשאלתי איך לחלק 36 ב-6. לא ידעתי. כל חברי לכיתה, 17 במספר, כבר יודעים מתמטיקה הרבה יותר מסובכת היום. אנו נהיה מודל לצעירים חרדים רבים. נספר על הטכניון בבתי הכנסת, נאמר להם שבטכניון הם יכולים לקבל כרטיס כניסה למעסיקים רבים וכך הם יוכלו לפרנס את משפחתם בכבוד”.

המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון, פרופסור ארנון בנטור, אשר הקים את מכינת הטכניון בבני ברק, אמר כי הסטודנטים לומדים שם גיאודזיה ולכולם כבר הובטחה עבודה במקצוע נדרש זה. 40 סיימו את המכינה השנה, 20 מתוכם ממשיכים בלימודי הנדסה.

ישראל גולד, בן 33, סיים את המכינה בטכניון בהצלחה ולומד בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול. הוא נשוי ויש לו ארבעה ילדים. “בן 19 נישאתי, בגיל 20 כבר הייתי אבא”, סיפר לחברי הקורטוריון באנגלית שוטפת. “הבנתי שעלי לפרנס את משפחתי. התגייסתי לצה”ל והיום אני משרת במילואים. הבנתי מהר מאוד ששוק העבודה לא יתייחס אלי בלי חינוך. נרשמתי למכינה בטכניון. לימדו אותי אנגלית ואלגברה. לא ידעתי את ה-A-B-C. היה מאוד קשה אבל מחוייבותי למשפחתי דירבנה אותי”.

אהרון דויטש מסיים לימודי הנדסה אזרחית בימים אלה וממשיך לתואר שני. “עד לפני שש שנים, כל שידעתי היה מסלול חדר-ישיבה-חדר. לא ידעתי דבר, חוץ מחשבון של חנות מכולת. אני נשוי ואב לשלושה, ועובד תוך כדי הלימודים. הטכניון עוזר מעל ומעבר ורק בדבר אחד הוא לא מוותר לנו – ברמת הלימודים. כאן הוא לא מתפשר”.

ד”ר ראובן גל סיכם ואמר שהתברר שלתלמידי הישיבות יש יכולת לימוד יוצאת דופן, ויש ללמד אותם אנגלית, מתמטיקה ומחשבים במסגרת לימודית מחוץ לישיבה. “לכפות על בתי הספר שלהם לימודי ליבה – פשוט לא יילך”, הדגיש.

בתמונה (מימין לשמאל): ישראל גולד ואהרון דויטש . צילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניון

כפועל יוצא של יוזמת משרד הקישור בטכניון, מכון המתכות של המוסד עורך מחקר מקיף עבור חברת מתכות סינית. המחקר מהווה מודל לשיתוף פעולה בין הטכניון לחברות סיניות.

ארבעים אנשי עסקים וממשל סינים ממחוז ג’יאנגסו בסין ביקרו היום בטכניון ונפגשו עם פרופסור נועם אדיר, סגן המשנה לנשיא למחקר. פרופסור אדיר הציג בפני חברי המשלחת את הטכניון ואת הישגיו. מר אלכס גורדון, ראש משרד הקישור, סקר את דרכי שיתוף הפעולה בין הטכניון לסין, והדגיש את הפוטנציאל שלו.

ביקור המשלחת התאפשר הודות לשיתוף פעולה בין חברת המתכות הסינית SUZHOU JINCANG ALLOY NEW-MATERIAL למכון המתכות של הטכניון, העורך עבור החברה מחקר היתכנות בנושא שריון סגסוגות נחושת על-ידי חלקיקים קרמיים עדינים קטנים.

החברה הסינית מסגסגת ויוצקת מוצרים גדולים ביציקה רציפה (continuous casting). החברה נדרשת לקושי גבוה ממוצריה בכדי לתמוך באילוצים טכנולוגיים של רכבות מהירות. תהליך הקשיית המוצרים יקר מאוד עבורם ולכן הם מחפשים שיטות חלופיות.

מבחינת הממשל הסיני, שיתוף הפעולה בין הטכניון לחברה מהווה מודל פעולה לחברות תעשייה סיניות אחרות והוא שיזם את הגעת המשלחת מתוך רצון לעודד שיתופי פעולה כאלו בעתיד.

בסיום הביקור התקיים טקס לציון שיתוף הפעולה בנוכחות אנשי ממשל , נציגי השגרירות הסינית בארץ ונציגי החברות. החברה הסינית העניקה למוסד הטכניון מגן לציון שיתוף הפעולה המחקרי.

בתמונה: פרופסור אדיר מציג למשלחת הסינית את הטכניון. צילום: שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון

בשאלה זו תתמקד השנה תחרות ה”טכנוראש”, הנערכת בטכניון זו הפעם ה-11

כיצד ניתן להעיף אשכול בלונים בדרך המסובכת ביותר? חמש קבוצות יתמודדו בטכניון עם אתגר “מכונת גולדברג” וינסו, כל אחת בתורה, לשחרר לאוויר אשכול בלונים בתגובת שרשרת מורכבת, תוך הפעלת מספר השלבים הרב ביותר. התחרות נקראת השנה “גולדריתם”.
“מכונת גולדברג” הוא כינוי שניתן למערכת מסובכת מאוד, המורכבת מחלקים רבים ולעתים שונים מאוד באופיים, המבצעת תהליך ארוך, צעד אחר צעד בתגובת שרשרת, על מנת לממש בסופו פעולה פשוטה ביותר. הכינוי למכונה ניתן על שמו של הקריקטוריסט האמריקאי רוב גולדברג, שהתפרסם ביצירת קריקטורות המתארות מערכות מסוג זה.

גיא רוזנפלד, סטודנט שנה ב’ בפקולטה למכונות, המרכז השנה את התחרות, אמר: “ככל שתהיינה יותר פעולות בפעולת השרשרת שיבנו הסטודנטים, שתחל בקריסת חמש אבני דומינו ותסתיים בשחרור הבלונים, תקבל הקבוצה יותר נקודות. כבכל שנה, תזכה הקבוצה המנצחת בפרס כספי בסך של 10,000 ₪.”

לפני התחרות יציג פרופסור אלון וולף מהפקולטה להנדסת מכונות לקהל הרחב רובוטים שיתחרו מול אנשים בקליעת כדור לסל ובזריקת פריזבי. חן צרפתי, סטודנט שנה א’ מהטכניון ואלוף העולם בהטסת מסוקים זעירים יציג מפגן אווירי.

תחרות ה”טכנוראש” מתקיימת זו הפעם ה-11, לזכר ההוגה והמייסד שלה, ניב-יה דורבן ז”ל, מאז התחרות הראשונה “ביצקופטר” בשנת 1997.
ניב-יה, סטודנט ובוגר מצטיין של הטכניון, היה קצין בצה”ל כאשר נרצח על ידי שודד ברחוב שקט בתל אביב בחודש מארס 2003. התחרות והפרסים ממומנים על ידי ד”ר רוברט שילמן (“ד”ר בוב” בפי כל), שהשתלם בטכניון.

זה יהיה ערוץ קבלה נוסף על הערוץ הקיים והוא יתבסס על בחינות השלמה במתמטיקה ופיסיקה; זו אחת מהמלצותיה של הוועדה לבחינת מבנה הלימודים והעומס הלימודי בטכניון, שהסנט אישר

נשיא הטכניון אמר כי הוא רואה באישור ההמלצות תפנית הסטורית והבטיח כי הסטודנטים ימשיכו לעמוד במרכז העשייה הטכניונית. “אישור המלצות הוועדה הוא שלב נוסף במשימה שהצבתי לפני – לשפר את איכות ההוראה בטכניון ואת היחס לסטודנט, ולבצע חריש עמוק באווירה הכללית בקמפוס”, הדגיש.

המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופסור פאול פייגין, אמר כי הנהלת הטכניון תדון בהמלצה ובדרכים ליישומה בתאום עם שאר אוניברסיטאות המחקר.

המלצה נוספת שהתקבלה היא קיצור כל סמסטר בשבוע (ל-13 שבועות) וביטול הבחינות במהלך הסמסטרים. בכל סמסטר תהיה חופשה מלאה בת שבוע.

שינוי נוסף יאפשר לדיקנים להעביר מרצה שלא שובץ להוראה במקצועות יסוד/בסיס – בין אם מבחירתו האישית או מחוסר התאמתו להוראה במקצועות אלה – לתפקידי תמיכה בהוראה.

פרופסור לביא הדגיש כי משימה נוספת העומדת בפני הטכניון היא גיוס חברי סגל חדשים. בשנה האחרונה גוייסו 35 חברי סגל חדשים, 25% מהם נשים. נשיא הטכניון הביע תקוותו כי בעתיד יגדל אחוז הנשים בין חברי הסגל בטכניון. הוא הודיע כי בעשר השנים הבאות יש כוונה להכפיל את מספר הדוקטורנטים בטכניון.

מושב הקורטוריון יימשך ארבעה ימים ומשתתפים בו מאות חברים, מהארץ ומחו”ל.

בתמונה: פתיחת מושב הקורטוריון: (מימין לשמאל) יו”ר הוועד המנהל, נשיא “מיקרוסופט” ישראל דני ימין, היזם יוסי ורדי ונשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא. צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון

סטודנטים בטכניון פיתחו תוכנה להפעלת טלפון חכם לעיוורים, המודיעה למשתמש בקול על איזה כפתור הוא לוחץ. חיוג, שליחת מסרונים וכיוון שעון מעורר באמצעות הטלפון החכם הן פעולות יומיומיות  פשוטות מאוד עבור רוב בני האדם. עולמו של העיוור שונה לגמרי, הטלפון נטול הכפתורים מונע ממנו את השימוש במכשיר ורוב הפעולות בו אינן אפשריות עבורו.

במשך חצי שנה פיתחה קבוצת סטודנטים מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון : אמיר מזרחי, אמיר בלומנטל, עמית יפה, מיטל מסינג, אוליביה הופמן, ירון אוסטר ורומן גורביץ’ את “Vision” , תוכנה להפעלת טלפון חכם לעיוורים וכבדי ראייה. האפליקציה הייחודית פותחה במסגרת הקורס “פרויקט שנתי בהנדסת תוכנה”, בהנחיית פרופ’ יוסי גיל וסביח אגבאריה.

האפליקציה המותקנת על גבי הטלפון החכם (אנדרואיד), מותאמת לשימושים הרגילים של הטלפון ובכל לחיצה מודיעה למשתמש בקול ברור על איזה כפתור הוא לוחץ. בעזרת האפליקציה יכול המשתמש לחייג, לדעת מי מתקשר אליו, לדעת מה השעה, לקרוא מסרונים ואפילו לדעת היכן הוא נמצא. בנוסף, מאפשרת האפליקציה לכוון שעון מעורר, לדעת אילו שיחות לא נענו, למצוא אנשי קשר ואפילו לשלוח אות מצוקה, הנקלט אצל בן משפחה. האפליקציה פותחה על ידי הסטודנטים כתרומה לקהילה ותינתן להורדה בחינם.

“במסגרת הקורס קיבלנו את החופש לבחור באיזה פרויקט להתמקד. לאחר הרבה התלבטויות החלטנו לפתח משהו לטובת הכלל ולא לצרכים מסחריים,” סיפר עמית יפה, סטודנט שנה ד’ בפקולטה למדעי המחשב בטכניון, שהיה שותף לפיתוח. “באופן אישי הכרתי את הנושא וידעתי שזה תחום שצריכים בו עזרה וישמחו לחדשנות. במהלך הפיתוח נעזרנו באגודה למען העיוור, תרם לנו רבות וליווה אותנו עדי נתן, החבר באגודה, שבדק את התוכנה מקרוב והעלה בפנינו בעיות ורעיונות שתרמו רבות לפיתוחה. האפליקציה שלנו ייחודית בשוק משום שהיא חינמית. היום רוב האפליקציות לעיוורים הקיימות בשוק עולות הרבה מאד כסף ורובן אינן זמינות בעברית. קיבלנו במהלך הפיתוח עזרה מחברת ‘אהרון’ המפתחת מנוע דיבור בעברית, מ’סמסונג’ שתרמו לנו מכשיר טלפון חכם ומחברת ‘אג’ילו’ האמריקאית שתרמה לנו מערכת תוכנה לניהול הפיתוח.”

פרופ’ יוסי גיל, שהנחה את הסטודנטים סיכם: “הייחודי באפליקציה שפיתחו הסטודנטים שהיא מתאימה לכל מכשיר מסוג אנרואיד, והיא זמינה בחינם וללא כל שינוי בטלפון עצמו.”

בתמונה: הסטודנטים מציגים את האפליקציה החדשה לטלפון החכם. עומדים מימין לשמאל: אמיר מזרחי, רומן גורביץ’, אמיר בלומנטל, אוליביה הופמן ומיטל מסינג. יושבים מימין: עמית יפה, ירון אוסטר. צילום : דוברות הטכניון

נציגי 63 חברות מובילות במשק הישראלי גייסו יותר מאלפיים עובדים, סטודנטים מכל הפקולטות הנלמדות בטכניון, ביריד התעסוקה הגדול של הטכניון. היריד התפרס על פני עשרות ביתנים בשדרה המרכזית של הקמפוס.

“איני מופתע מהביקוש הגדל והולך לסטודנטים ולבוגרים שלנו”, אמר נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, בסיור משותף עם  מנכ”לי חברות גדולות ביריד. הוא התמקד בביקורו בעיקר בחברות הזנק ואמר שהן מבטאות יותר מכל את הרוח הישראלית של יזמות וחדשנות. “לא בכדי חברות בינלאומיות פותחות בישראל מרכזי מחקר, שכן המוצרים המובילים שלהן נולדו ופותחו בישראל. זו גם הסיבה שעיריית ניו יורק בחרה בטכניון ביחד עם אוניברסיטת קורנל להקים בלב מנהטן מרכז מחקר הנדסי-מדעי-יישומי”.

“אנו רואים בבירור גידול מתמשך במספר החברות המשתתפות ביריד התעסוקה בטכניון בשנים האחרונות, דבר המעיד על שיפור משמעותי במצבה של התעשייה המתקדמת בישראל ועל החשיבות שמייחסות חברות אלה לסטודנטים ולבוגרי הטכניון”, אמר דיקן הסטודנטים בטכניון, פרופסור מוריס אייזן. “היריד הגדול מוכיח לסטודנטים שלנו כי השקעתם הרבה בלימודים נושאת פרי ומהווה הזדמנות חשובה לחברות השונות לקלוט כוח אדם איכותי ומוכשר. שיתוף הפעולה בין התעשייה והטכניון גדל ומתעצם והיריד הגדול הוא אחד הביטויים המובהקים לשיתוף פעולה זה”.

במפגש מיוחד שקיים לרגל היריד נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא, עם מנהלי חברות גדולות המשתתפות בו, עלה נושא השתלבות הסטודנטים בשוק העבודה והעיתוי הנכון לו. מנהלי החברות העלו את הצורך שלהם בבוגרים בעלי תארים מתקדמים, בעלי כלים מקצועיים טובים יותר להתמודדות עם אתגרי הפיתוח.

בצד החברות הגדולות והמובילות בתחומי ההיי-טק, כדוגמת מיקרוסופט, אינטל,HP , אלביט, צ’ק פוינט, קוואלקום, EMC, YAHOO  ועוד השתתפו ביריד גם חברות הזנק קטנות. בנוסף, בלטה השתתפותן של חברות פיננסיות כמו “בלומברג” (שחיפשה סטודנטים ובוגרים במדעי המחשב) וחברות ייעוץ וניהול פרויקטים.  ביריד לקחו חלק גם משרד ראש הממשלה והתעשייה הצבאית והאווירית. חברת רפאל הציגה ביריד לראשונה את אחד מהפיתוחים האחרונים שלה: כלי שייט בלתי מאויש “Protector”, שפותח לשמירה על אסדות קידוח נפט וגז, מתקנים ימיים ועוד.

בתמונה: יריד התעסוקה בטכניון. צילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניון

50 סטודנטים מ-12 מדינות שונות, הלומדים בתכנית ה-MBA של MIT, הגיעו לביקור מיוחד בישראל. המשלחת, הכוללת חמישה סטודנטים ישראלים, באה כדי להתרשם מקרוב מההישגים המדעיים והטכנולוגיים שהצמיחו מאות יזמויות וחברות הזנק טכנולוגיות, והפכו את ישראל למעצמת היי-טק.

במהלך ביקורם בארץ למדו הסטודנטים על כלכלתה של ישראל ועל תרבותה. הם סיירו בעיר העתיקה בירושלים, ב”יד ושם”, במצדה, בים המלח, ברמת הגולן ובכנרת, בבסיס חיל האוויר ברמון ובטכניון.

בטכניון נפגשו הסטודנטים עם נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא, שבירך אותם על הגעתם לישראל ואמר: “הטכניון שינה את פניה של המדינה. 70,000 בוגריו, במאה שנות קיומו, תרמו והובילו את החברות המרכזיות במשק הישראלי, וסייעו לצמיחת כלכלת ישראל. פתגם ישן אומר ש”ההכרח הוא אבי ההמצאה”, וזו התכלית של תרומת הטכניון לישראל. בוגריו תרמו לבניית המדינה והובילו את מהפכת הטכנולוגיה.”

“בטכניון הונחו בשנות השישים היסודות לתעשיית ההיי-טק הישראלית,” אמר פרופסור בועז גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים. “מרכזי המחקר שהוקמו כאן, ועסקו בנושאים שנראו אז דמיוניים, הפכו ברבות השנים לחוד החנית של תעשיית ההיי-טק הישראלית.” לשאלת הסטודנטים מדוע הפכה דווקא ישראל למעצמת סטארט-אפ אמר פרופסור גולני: “הדבר קשור בתרבות הישראלית, שלא מקבלת דבר כמובן מאליו, ובשירות הצבאי התורם תרומה רבה לסטודנטים שלנו. בצבא מתרגלים הסטודנטים לעבוד בסביבה תובענית, בתנאים של חוסר וודאות, תוך שיתוף פעולה ועבודת צוות. אלה הם כישורים שנדרשים ליזמים בראשית דרכם.”

פרופסור רפאל רייף, נשיא MIT, הודה לנשיא הטכניון על אירוח הסטודנטים: “מדי שנה מגיעים עשרות סטודנטים שלנו לסיור בישראל, ואני מקווה שהדבר יטפח ויעודד קשרי עסקים של בוגרי MIT בישראל.”

בתמונה: נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא עם הסטודנטים מ-MIT. צילום : שיצו צלמים, דוברות הטכניון

שני פרופסורים מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון הוציאו ספר סאטירי משותף

איך בונים בית לפקולטה למדעי המחשב במוסד אקדמי מוביל? ואיך משיגים מימון לתחזוקת אותו בניין? בסדרת המגילות המחורזות “מגדל השן והשנינה”, חושף פרופסור עירד יבנה מהטכניון את הדרמה האמיתית המתרחשת בין קירות אותו מבנה רם ונישא בלב הקמפוס שעל הכרמל.

עוד נגלים לקוראים ייסוריהם של המדענים ואימתם אל מול “ועדות הקטל”, תעלולי הפוליטיקה שמאחורי פרס הנובל וכל הטריקים שיש לעשות כדי לזכות בתקן, בקביעות ואולי אפילו בכריך גבינה ודיאט ספרייט.

“אֶתנכתא.קומית” הוא ספרם המשותף של שני פרופסורים מהפקולטה למדעי המחשב – עירד יבנה, שכתב את הטקסט, ואלפרד ברוקשטיין שאייר אותו.

פרופסור יבנה, חוקר לשיטות רב סריג ואנליזה נומרית, מגולל בחלקו הראשון של הספר בחריזה הומוריסטית, את הדרמה המתרחשת בפקולטה למדעי המחשב, ובחלק השני הוא מתמקד בדמויות תנ”כיות שונות.

הספר יצא לאור בחודש מאי האחרון בהוצאת מודן וקרפד והוא ניתן לרכישה בחנויות הספרים.

את חלקו בהכנסות ממכירת הספר בחר פרופסור ברוקשטיין לתרום לשתי עמותות המטפלות בילדים בעלי צרכים מיוחדים. ההכנסות המגיעות לפרופסור יבנה מהספר הועברו לבקשתו ישירות לפקולטה למדעי המחשב, כדי שיוענקו כפרס מיוחד לסטודנטים אשר תרמו תרומה חברתית משמעותית לשאר הסטודנטים בפקולטה.

גילו שייצור הפפטידים המוצגים על מעטפת התא לא נעשה בהכרח באמצעות הפרוטיאזום (כפי שהיה מקובל לחשוב עד כה); הבנת המנגנון הזה עשויה לסייע במציאת חיסונים למחלות שונות או בשיפור חיסונים קיימים

חוקרי הטכניון ממליצים לבחון מחדש את התיאוריה המקובלת על התראה מוקדמת במערכת החיסונית. במאמר שפורסם באחרונה בכתב העת המדעי Molecular and Cellular Proteomics, מדווחים החוקרים כי גילו שייצור הפפטידים על מעטפת התא לא נעשה בהכרח באמצעות הפרוטיאזום, כפי שהיה מקובל לחשוב עד כה.

“בתאים יש חלבונים אשר מתפרקים כל העת, במסלולי פירוק שונים”, מסביר פרופסור אריה אדמון מהפקולטה לביולוגיה. “הפפטידים אשר נוצרים מהפירוק נשלחים לרשתית התוך-תאית ושם הם מועמסים על חלבון-קומפלקס-התאמת-הרקמות שמביא אותם אל פני שטח התא. אם הם פפטידים עצמיים (שמקורם בחלבוני התא המקוריים), הלימפוציטים מסוג T, שהם למעשה ‘כלבי השמירה החיסוניים’ – חולפים על פניהם. אם מקורם של הפפטידים בחלבוני וירוס כלשהו – תאי  T (‘כלבי השמירה’) תוקפים והורגים את התאים החולים”.

החלבונים מתפרקים על ידי אנזים מסוג פרוטיאזום, החשוב מאוד לקיום התאים. החלבונים מופנים אליו לפירוק אחרי שהם סומנו על ידי היוביקויטין (שעל גילויו קיבלו הפרופסורים אברהם הרשקו ואהרן צ’חנובר מהטכניון פרס נובל בכימיה). בתוך הפרוטיאזום, כמו במטחנת חלבונים – הם מתפרקים לחתיכות קטנות, הנקראות פפטידים. רובם ממשיכים להתפרק עד כדי חומצות אמינו בודדות, שהן אבני הבניין של החלבונים. חלק קטן מהפפטידים, במקום להתפרק לחומצות אמינו בודדות – נשלחים לפני השטח של התא. שם הם אמורים “לשדר” ל”כלבי השמירה” על מצב הבריאות של התא. “זה למעשה מנגנון התקשורת העיקרי של התאים עם מערכת החיסון”, מבהיר פרופסור אדמון. “אם מדובר בפפטיד שמקורו בחלבון זר, ‘כלב השמירה’ משמיד את התא הנגוע. אם לא – ‘כלב השמירה’ יחלוף על פניו”.

חוקרי הטכניון, במסגרת עבודת הדוקטורט של ד”ר ילנה מילנר ובעבודת המסטר של לילך גוטר-קפון עיכבו את פעולתו של הפרוטיאזום, העושה את עיקר פירוק החלבונים בתא ונחשב כיצרן הפפטידים הנשלחים על ידי קומפלקס התאמת הרקמות אל פני השטח של התאים (כפי שהיה מקובל לחשוב עד כה). הפרוטיאזום עוכב בעזרת תרופות העוצרות את פעולתו והחוקרים איששו שאכן עיכבו את הפעולה. הם לקחו תאי אדם, הגדלים בתרבית תאים, והוסיפו את התרופות המעכבות. להפתעתם – כמות הפפטידים המוצגים על פני שטח התא לא השתנתה. כלומר – יתכן ומקור הפפטידים הוא אחר, ולא הפרוטיאזום. החוקרים המשיכו וביצעו פעולה נוספת – הם העבירו את התאים מהתמיסה בה הם חיים והמכילה חומצות אמינו מסומנות עם פחמן וחנקן קלים – לחומצות אמינו מסומנות עם האיזוטופים הכבדים של פחמן וחנקן ועקבו אחר קצב הסינתזה של החלבונים. החלבונים המשיכו להיווצר, כמו גם הפפטידים שנוצרו מהם, ושניהם הפכו להיות מקלים לכבדים. כך עוקבים החוקרים עתה אחרי קצב הסינתזה של החלבונים והפפטידים והם משווים את קצב הסינתזה של כל חלבוני התא ושל הפפטידים שנוצרו מהם. בדרך זו הם מקוים ללמוד מה הם המנגנונים שבעזרתם חלבוני התא מפורקים כדי להפוך לפפטידים המוצגים על פני התא.

עוד גילו החוקרים שבמקרים רבים הפפטידים אשר מוצגים על פני שטח התאים, הפכו מקלים לכבדים מהר יותר מהחלבונים שמהם הם נוצרו. ההסבר לתופעה, לדעתם – הפפטידים נלקחו מתהליך הייצור של החלבונים בתחילת הדרך, ואז הקצב של הפיכתם מקל לכבד מהיר יותר. “זו הוכחה לכך שמקורם של הפפטידים הנשלחים לפני השטח של התאים – בחלבונים לא בשלים (חלבונים שפורקו בתהליך הייצור שלהם, אולי כחלק מבקרת האיכות התאית)”, אומר פרופסור אדמון.

מדובר בעליה של 10% במספר החברות המשתתפות, אשר מקוות לגייס לשורותיהן כ-3500 סטודנטים

במסגרת היריד יתקיים לראשונה מפגש בין נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא, דיקן הסטודנטים פרופסור מוריס אייזן והנהלת הטכניון לבין מנכ”לי חברות מובילות במשק. המנכ”לים שייקחו חלק במפגש הם : דרור גונן, מנכ”ל חברת  Galil Software, ד”ר אורנה ברי, מנכ”לית חברת EMC, מיקי שטיינר, מנכ”ל חברת SAP, אלי פרוכטר, מנכ”ל חברת EZchip, ערן שיר, מנכ”ל חברת Yahoo, איתי רוזנפלד, מנכ”ל חברת  Applied materials, יהודה רודין, מנכ”ל חברת Freescale ויוסי מיוחס, מנכ”ל חברת Marvell Israel.

חברת רפאל תחשוף ביריד לראשונה את אחד הפיתוחים האחרונים שלה : כלי שייט בלתי מאויש “Protector”, שפותח לשמירה על אסדות קידוח נפט וגז, מתקנים ימיים ועוד.

“אנו רואים עלייה של 10% במספר החברות המשתתפות ביריד לעומת השנה שעברה”, אמר דיקן הסטודנטים בטכניון, פרופסור מוריס אייזן, “זאת הזדמנות מצויינת להוכיח לסטודנטים, כי השקעתם הרבה בלימודים נושאת פרי ולחברות זו הזדמנות לקלוט כוח אדם איכותי ומוכשר. אין לי ספק שהיריד יתרום להצטרפותם של בוגרים נוספים למאגר המכובד של בוגרי טכניון התופסים כיום עמדות מרכזיות במשק”.

בצד החברות הגדולות והמובילות בתחומי ההיי-טק, משתתפות ביריד גם חברות הזנק קטנות. בנוסף, בולטת השתתפותן של חברות פיננסיות כמו “בלומברג” (המחפשת סטודנטים ובוגרים במדעי המחשב) וחברות ייעוץ וניהול פרויקטים. כן משתתפים ביריד משרד ראש הממשלה והתעשייה הצבאית והאווירית.

בתמונה: הסירה הבלתי מאוישת של רפאל שתוצג ביריד. צילום: דוברות רפאל

נפגשה עם נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, ועם כלת פרס ישראל, פרופסור מרים ארז

ד”ר אחמד נפגשה עם נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, ועם כלת פרס ישראל, פרופסור מרים ארז, מהפקולטה להנדסה תעשייה וניהול, ממקימי מרכז החדשנות והיזמות בטכניון. פרופסור לביא וד”ר אחמד חולקים נושא התמחות משותף בחקר השינה.

פרופסור ארז משמשת כיו”ר המועצה הלאומית לקידום נשים במדע וטכנולוגיה. היא סיפרה לד”ר אחמד כי 16% מחברות הסגל בטכניון הן נשים. “אנו פועלים להגדלת אחוז ההשתתפות של נשים בתחומי המדע והטכנולוגיה ולשיפור מעמדן. אשת סגל צעירה מתמודדת בו זמנית הן עם בניית הקריירה האקדמית שלה והן עם בניית משפחה, ויש לסייע לה להצליח בשתי המשימות וללמוד לשלב ביניהן בלי להישאר מאחור.”

ד”ר אחמד, שחיה ולימדה שנים רבות  בערב הסעודית, אמרה בפגישה: “צריך לחזק נשים כדי שיכירו במעמדן ולא יפחדו לקחת מקום בקדמת הבמה האקדמית. נשים צריכות להכיר ביכולותיהן ולדרוש את אותם התנאים כמו הגברים. נשים רבות חוששות מתשובה שלילית ולכן הן מעדיפות לעיתים לא לשאול בכלל. חשוב ללמד נשים להעז ולהתעקש על דברים החשובים להן.”

בתמונה: ד”ר אחמד (משמאל) עם פרופסור ארז. צילום: דוברות הטכניון

המהנדס שבחר ללמוד הוראת טכנולוגיה ומדעים בתכנית “מבטים” וללמד בבית ספר ייחודי

הפעם זכה איגור פודולסקי במשימה מיוחדת לרובוט הולך, אשר הלך לאורך מסלולים מוגדרים.  אכן, הישג נאה, אבל על הישגו הנוסף של איגור ראוי יותר להרחיב את הדיבור. למרות שהוא בוגר הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון ושירת כקצין בצה”ל ביחידת הניסויים של זרוע היבשה, הוא בחר להקדיש עצמו להוראה ולוותר על שכר ותנאים מפתים בתעשיית ההי-טק. לשם כך הוא לומד בתכנית המיוחדת “מבטים” שהוקמה ביוזמת דיקנית המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, פרופסור אורית חזן. במקביל ללימודיו איגור כבר עובד מזה כשנתיים בבית ספר תיכון ייחודי המתמחה בילדים עם קשיי קשב וריכוז. הוא מלמד אותם מתמטיקה, פיסיקה ובשנה הבאה הוא מקוה להכניס לימודי רובוטיקה לתכנית הלימודים. גם בעת שירותו הצבאי לא זנח איגור את חזון ההוראה שלו ומצא זמן ללמד בהתנדבות תלמידי תיכון ברמלה – מתמטיקה, פיסיקה ואנגלית.

החינוך כמו זורם בעורקיו. הוא עלה עם משפחתו מרוסיה בשנת 1990, גדל במעלות, סיים שם בהצטיינות את לימודיו בתיכון במגמת אלקטרוניקה ומחשבים ולמד בטכניון כעתודאי. כשהשתחרר מצה”ל לא שם תרמיל על גבו ולא יצא לטרקים בדרום אמריקה, אלא שב והתיישב על ספסל הלימודים בטכניון.

“חבר סיפר לי על תכנית ‘מבטים’ של המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה, המאפשרת לבוגרי הטכניון לעשות, במלגה מלאה – תואר נוסף בהוראת הטכנולוגיה והמדעים”, הוא מספר. “התכנית כוללת גם תעודת הוראה וניתן לסיימה בתוך שנתיים. במסגרת זו יצאתי עם פרופסור ורנר לאולימפיאדת הרובוטיקה שהתקיימה בטריניטי קולג’ בהארטפורד, קונטיקט”.

מדוע בחרת במסלול ההוראה ולא פנית לתעשיית ההי-טק?

“זו עדיין אופציה אך אני נהנה מההוראה והיא מביאה לי סיפוק רב. זה לא קל, אבל מאתגר”.

זה בא מתוך אידיאליזם?

“אני רואה בכך חשיבות רבה. זהו אתגר שלא מתאים לכל אחד. צריך הרבה סבלנות. אפילו התלמידים שלי שואלים אותי לפעמים מאין יש לי סבלנות אליהם. הם נהדרים. תלמיד אחד שלי עשוי להיות בעתיד מדען מבריק, אם יתגבר על ליקויי הלמידה שלו. אני מקווה לבחון, בעזרת פרופסור ורנר, אם רובוטים יכולים לתת מענה לבעיות קשב וריכוז”.

ב”מבטים” הוא לומד קורסים כלליים של הוראה, פסיכולוגיה חינוכית, שיטות ומיומנויות הוראה ושיטות הוראה ספציפיות לתחום התמחותו בהוראת הטכנולוגיה-מכונות. “אף אחד לא בא ל’מבטים’ על מנת לשפר את משכורתו”, הוא מחייך. “אבל זו הנאה צרופה. אלה לא הלימודים הרגילים בטכניון. יש המון פתיחות, החומר מתעדכן כל העת, אנו נפגשים עם מורים ותלמידים ומנסים למצוא פתרונות לבעיותיהם. בימים אלה התחלנו לעבוד עם בית הספר ‘בסמ”ת’ המתחדש בחיפה. נוצר קשר מחודש איתו, וסטודנטים מהמחלקה שלנו בטכניון מגיעים ללמד שם. גם התלמידים מגיעים עם מוריהם למעבדת הטכנולוגיה של המחלקה, לעבודה מעשית. כולם מדברים בזמן האחרון על חשיבות החינוך הטכנולוגי. אנחנו מיישמים זאת בשטח”.

בתמונה: איגור פודולסקי (מימין) עם מתחרה אמריקני באולימפיאדת הרובוטיקה. צילום: דוברות הטכניון