תמונות על מערות, חריטות על עצמות, כתיבה על פפירוס, ציור על ניירות וקנבסים; לשימור וויזואליה ומידע היה תפקיד חשוב משחר היסטוריה ועד לפרוץ העידן הדיגיטלי ומעבר לו.
פרופ’ איתן יעקובי, ראש תוכנית הטכניון למצוינים ומרצה בפקולטה למדעי המחשב ע”ש הנרי ומרילין טאוב, הציג לקהל הרב שהתאסף בפאב הכבשה השחורה זוויות חדשות, אינפורמטיביות ואנקדוטיות אודות האבולוציה של אחסון המידע וקפיצת המדרגה שחלה עם השימוש בהארד דיסק הראשון, בשנת 1956. באותו הארד דיסק של חברת IBM ניתן היה לאחסן מידע בנפח של 5 מגה, בעלות לצרכן בגובה 3,200 דולר בעוד כיום ניתן לרכוש בקלות הארד דיסק של 5 טרה (נפח פי מיליון בעלות של כ-100 דולר).
בתקופתנו, כל אחד מאתנו צובר טרה אחד של מידע בכל שנה המצטבר למעל ל- 150 מיליארד ג’יגה המאוחסנים ומגובים בשרתי ענן בחוות שרתים הפזורים בעולם.
פרופ’ יעקובי העריך כי כבר בעשורים הקרובים, חברות האחסון יתקשו לעמוד בקצב צבירת ואגירת המידע ויאלצו לעבור למודלים אחרים ובהם גביית תשלומים נוספים על אחסון, דחיסת המידע על חשבון פגיעה באיכות והמהפכני ביותר – אחסון מידע ב-DNA. שיטת אחסון זו (סנתוז תמונה בדומה לסינתזה רצועות DNA) תצמצמם משמעותית את הנפח הפיסי של האחסון, תקל על גיבוי החומרים ועל התחזוקה השוטפת של המידע. בנוסף פתרון אחסון זה ימנע פגיעה סביבתית ויתמודד עם אתגרים מעולמות הכימיה והמחשוב בתחום האחסון.
ההרצאה המרתקת עוררה בסיומה דיון נרחב על הדרכים והאמצעים המיטביים להבטיח את גיבוי התמונות באופן המקסימלי כיום ובעתיד הנראה לעין.
המפגש הבא בסדרה יתקיים בתאריך ה-9.1 בשעה 20:00 , בפאב הכבשה השחורה, ויעסוק אף הוא בנושא שאינו מפסיק להתפתח – כיצד הננו חומרים מהווים את המפתח לרפואת העתיד.
פרופ’ יובל גרעיני וד”ר חמי רוטנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית ידגימו כיצד חלקיקי ננו זעירים, תאים ביולוגיים והיברידיים, משנים ומעצבים מחדש את עולם הרפואה.
לפרטים מלאים והרשמה לארוע, הקליקו: כאן
