בחודש דצמבר זכתה חברת Jet-Eat, שהוכשרה באקסלרטור בטכניון, במקום הראשון באירוע הגמר של תוכנית EIT FAN 2018 החברה נבחרה מבין עשרות חברות שהתמודדו בתוכנית האירופית וזכתה ב-60 אלף יורו להמשך פיתוחה.
בעקבות ההצלחה של המחזור הראשון של התוכנית האירופית יוצא לדרך המחזור השני. התחרות פתוחה ליחידים וקבוצות שפיתחו רעיון או חברת סטארטאפ בתחומי המזון, התזונה, החקלאות וממשקיהם. זוהי תוכנית האצה לרעיונאים, ליזמים ולחברות הזנק בתחומים אלה והיא מתקיימת בישראל (בטכניון) ובחמש מדינות נוספות. בטכניון מתקיימת התוכנית בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון יחד עם שטראוס גרופ, והמשתתפים מקבלים את המשאבים הדרושים להם כדי לקדם את הרעיון מבחינה טכנולוגית ועסקית.
בקיץ האחרון השתתפו בתוכנית בטכניון 10 חברות, ששלוש מתוכן הגיעו לשלב הגמר בצרפת: Kiinns, Natufia ו-Jet-Eat. Jet-Eatזכתה כאמור במקום הראשון על פיתוח טכנולוגיה לייצור בשר ובשר ממקור צמחי בהדפסת תלת-ממד. מייסדי החברה אשחר בן שטרית, אלכסיי טומסוב ועמית קינן מעריכים ש-Jet-Eat תוביל מהפכה דיגיטלית בעולם המזון על כל שלביו: פיתוח, ייצור והפצה.
רוצים להיות Jet-Eat הבאה? הגשת המועמדות לתוכנית פתוחה עד 13 במרץ 2019.
לפרטים נוספים ולקבלת קופון הנחה בדמי הרישום ניתן לפנות לד”ר אביטל רגב סימן-טובavitalr@technion.ac.il
יונתן עפרוני, ד”ר גל דלל ופרופ’ שי מנור מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי זכו בפרס המאמר הטוב ביותר של AAAI – האגודה לקידום הבינה המלאכותית. הפרס הוענק בכנס ה-33 של האגודה לאחר שוועדת השיפוט בחרה במאמר כמאמר מצטיין יחיד מתוך כ-1,150 מאמרים שהתקבלו לכנס ולמעלה מ-7,500 מאמרים שהוגשו. המאמר הזוכה נכתב עם ד”ר ברונו שרר ממכון אינריה (INRIA), צרפת.
הכנס ה-33 של AAAI התקיים בין 27 בינואר ל-1 בפברואר בהונולולו, הוואי. מטרת הכנס היא לקדם את המחקר בתחום הבינה המלאכותית (AI) ואת שיתוף הפעולה בין מדענים, חוקרים, מהנדסים וגורמים בתעשייה.
המאמר, How to combine tree-search methods in Reinforcement Learning, מתמקד בנושא קבלת החלטות באמצעות עצי החלטה עם עומק גדול מאחד – עצי החלטה החוזים תוצאות עתידיות של כמה פעולות. אלה נמצאים בלב ההצלחה של AlphaZero, אלגוריתם הלמידה שניצח את אלוף העולם במשחק Go ונחשב לאחת ההצלחות הגדולות של קהילת האינטליגנציה המלאכותית. במאמר מוכיחים הכותבים שוני מהותי בין אלגוריתמים המבוססים על עצי החלטה עם עומק אחד לאלו עם עומק גדול מאחד. תובנה זו צפויה לשפר את ביצועי האלגוריתמים המבוססים על עצי החלטה, ובאופן כללי יותר, אלגוריתמים המבצעים פעולות על ידי חיזוי העתיד. אלגורתימים אלו משמשים במכוניות אוטונומיות, ברובוטים ובמשחקי מחשב.
פרופ’ מנור עוסק בתחום הלמידה החישובית (machine learning) וחוקר תהליכים של קבלת החלטות בסביבה מורכבת, דינמית ועתירת אי-ודאות. בנוסף הוא עומד בראש המרכז למערכות לומדות בטכניון. יונתן עפרוני עושה את הדוקטורט שלו בתחום קבלת החלטות אצל פרופ’ מנור, וד”ר גל דלל סיים את הדוקטורט אצל פרופסור מנור לאחרונה.
בשנת 1831 יצא קפטן רוברט פיצרוי (FitzRoy) בספינת הוד מלכותו ביגל (Beagle) למסע חקר, ולקח עמו את “מר צ’רלס דרווין, נכדו של ד”ר דרווין המשורר, כאדם צעיר בעל יכולות מבטיחות, בעל חיבה יתרה לגאולוגיה, ואכן לכל ענפי היסטוריית הטבע”(1); מסע זה הוביל להוצאת הספר החשוב ביותר שנכתב אי פעם בתחום מדעי החיים.
עץ המדגים את הקשרים בין משפחות חלבוני איחוי הנקראות fusexins; באדום: viral class II proteins; בירוק: חלבוני איחוי תאיים; בכחול: חלבוני איחוי המשמשים לרבייה מינית(7)
בספרו משנת 1859, “מוצא המינים בדרך הבירור הטבעי או השארת גזעים מחוננים במלחמת החיים”(2) טוען דרווין כי אחד מהכוחות החזקים ביותר ביצירת שונות בין מינים הוא אבולוציה על ידי ברירה טבעית. זה היה הספר הראשון שתיאר את תהליך האבולוציה כעץ שבו מינים שונים בימינו התפצלו בעבר מאב קדמון משותף שנכחד(2). תהליכי אבולוציה שולטים כמעט בכל תהליך, מהתפתחות של שפה(3), דרך התפרצות מגפות(4) וכאמור ביצירת מיני צמחים ובעלי חיים חדשים(5).
כיצד נוצר מין חדש של בעל חיים? ראשית עלינו להגדיר מהו מין. בעלי חיים ממינים שונים (בטבע) אינם מסוגלים לקיים רבייה מינית ביניהם (שתביא לצאצאים פוריים). שינויים בהרכב הגנטי או בתנאי הסביבה מדור לדור עשויים להביא למצב בו אוכלוסיות הופכות נבדלות זו מזו ואינן מסוגלות לקיים רבייה מינית ביניהן, וכך למעשה מתפצל מין חדש ממין קיים. במרוצת הדורות ההבדלים הופכים גדולים יותר ויותר, והמינים הללו הופכים שונים יותר ויותר. מנגנונים רבים ומגוונים יכולים לתרום לכך, אולם אחד המשמעותיים הוא הצורך בהתאמה מושלמת של תאי המין בכדי לאפשר להם להתאחות יחד. איחוי זה (למשל של זרע וביצית) מביא ליצירת זיגוטה (ביצית מופרית), שממנה יתפתח יצור שלם.
שלב ראשון זה של רבייה מינית עשוי להיראות פשוט, אולם הוא מהווה למעשה את אחת התעלומות הגדולות ביותר שני תאים לא יתאחו זה עם זה ספונטנית; חלבוני איחוי מיוחדים הנקראים פיוזוגנים (fusogens) צריכים לתווך זאת, אך זהותם בזרע וביצית בבעלי חוליות, ובכללם באדם, אינה ידועה.
אנו יודעים מיהם חלבוני האיחוי הפועלים באיחוי תאי מין ביצורים אחרים: טפיל המלריה וכמה מיני צמחים נעזרים בחלבון הנקרא “HAP2” לצורך רבייה(7), ומגוון וירוסים נעזרים ב”class II fusion proteins” כדי לחדור לתא שאותו ידביקו. בנוסף, בתולעת C. elegans, שליש מכל התאים עוברים איחוי שנדרש ליצירת איברים שונים בעזרת חלבון שנקרא “EFF-1”(8). באופן מפתיע, לחלבונים אלו מבנה כמעט זהה בטפילים, בצמחים, בווירוסים ובתולעים – והם מסוגלים לפעול זה עם זה ולהביא לאיחוי תאים בצלחת פטרי(7).
הדמיון במבנה חלבוני האיחוי EFF-1, HAP2 ו-viral class II fusion protein מאפשר לנו להתחקות אחורה ולהניח כי היה בעבר אב קדמון משותף לכל החלבונים הללו, אשר ממנו התפצלו מספר משפחות(9). האם חלבוני האיחוי של תאים עתיקים “נגנבו” בידי וירוסים שפלשו אליהם, או שמדובר במנגנון ויראלי שאומץ על ידי יצורים קדומים לצורך רבייה מינית? עדיין איננו בטוחים.
העץ האבולוציוני הראשון שצויר אי פעם בידי דרווין (10)
ככל שהמחקר יתפתח נוכל לזהות, לתאר ולמקם חלבוני איחוי חדשים לתוך עץ אבולוציוני שלם, כשם שדרווין תיאר בספרו: “מכל זמורות שפרחו על העץ בזמן שהיה רק שיח נשאו רק שתיים או שלוש, שגדלו והיו לענפים גדולים ונושאים ענפים אחרים; וככה רק מעטים מאוד בין המינים, שהיו במשך עידנים גיאולוגיים שחלפו בימי קדם, השאירו צאצאים חיים”(2). באופן זה, רעיונותיו המקוריים של דרווין ממשיכים להתפתח עמנו במשך 160 השנים האחרונות, ולבטח ימשיכו לעשות כן.
מקורות:
FitzRoy, R., (1839). The narrative of the voyages of H.M. Ships Adventure and Beagle. London: Colburn [1st ed.] Proceedings of the second expedition, 1831-36. pp. 18-19.(תרגום חופשי)
צ’ארלס דרווין, מוצא המינים, תרגום: שאול אדלר, הוצאת מוסד ביאליק תש”ך 1960, ירושלים, עמ’ 89
Corballis, M. C. (2017). Language evolution: a changing perspective. Trends in Cognitive Sciences, 21(4), 229-236.
Su, S., Bi, Y., Wong, G., Gray, G. C., Gao, G. F., & Li, S. (2015). Epidemiology, Evolution, and Recent Outbreaks of Avian Influenza Virus in China. Journal of virology, 89(17), 8671-6.
Shapiro, B. J., Leducq, J. B., & Mallet, J. (2016). What Is Speciation?. PLoS genetics, 12(3), e1005860. doi:10.1371/journal.pgen.1005860
Springate, L., & Frasier, T. R. (2017). Gamete compatibility genes in mammals: candidates, applications and a potential path forward. Royal Society open science, 4(8), 170577. doi:10.1098/rsos.170577
Valansi, C., Moi, D., Leikina, E., Matveev, E., Graña, M., Chernomordik, L. V., Romero, H., Aguilar, P. S., & Podbilewicz, B. (2017). Arabidopsis HAP2/GCS1 is a gamete fusion protein homologous to somatic and viral fusogens. J Cell Biol, jcb-201610093.
Mohler, W. A., Shemer, G., del Campo, J. J., Valansi, C., Opoku-Serebuoh, E., Scranton, V., Assaf, N., White, J.G., & Podbilewicz, B. (2002). The type I membrane protein EFF-1 is essential for developmental cell fusion. Developmental cell, 2(3), 355-362.
Hernández, J. M., & Podbilewicz, B. (2017). The hallmarks of cell-cell fusion. Development, 144(24), 4481-4495.
חוקרים בטכניון פיתחו פלטפורמה המאיצה פי 1,000 את תהליך הלמידה של מערכות בינה מלאכותית
קבוצת המחקר של ד”ר שחר קוטינסקי
חוקרים בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון פיתחו חומרה חדשנית המאיצה את תהליך הלמידה של מערכות בינה מלאכותית. את המחקר הובילו ד”ר שחר קוטינסקי והדוקטורנטית צפנת גרינברג-טולדו, והשתתפו בו הסטודנטים רועי מזור ואמיר חג’ עלי. מאמרם פורסם בכתב העת IEEE Transactions on Circuits and Systems שמוציאה האגודה הבינלאומית למהנדסי חשמל ואלקטרוניקה (IEEE).
בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בעולם הבינה המלאכותית, בעיקר הודות למודלים של רשתות נוירונים עמוקות (DNNs). רשתות אלה, שתוכננו בהשראת המוח האנושי ודרכי הלמידה של האדם, מבצעות בהצלחה חסרת תקדים משימות מורכבות כגון נהיגה אוטונומית, עיבוד שפה טבעית, זיהוי רגשות בטקסט, תרגום, זיהוי תמונה ופיתוח טיפולים רפואיים חדשניים. זאת באמצעות למידה עצמית מתוך מאגר עצום של דוגמאות – תמונות, למשל. טכנולוגיה זו מתפתחת במהירות בקבוצות מחקר אקדמיות כמו גם בחברות ענק כגון פייסבוק וגוגל, הרותמות אותה לצורכיהן.
מכיוון שהלמידה מתוך דוגמאות דורשת כוח מחשוב רב היא מבוצעת לרוב במחשבים המכילים מעבדים גרפיים (GPU) המצטיינים בכך. עם זאת, מהירותם של מעבדים אלה עדיין נמוכה יחסית לקצב הלימוד הרצוי של רשתות הנוירונים ולכן המעבד עדיין מהווה צוואר בקבוק בתהליך זה. יתר על כן, השימוש במעבדים צורך אנרגיה רבה. לדברי ד”ר קוטינסקי, “למעשה יש לנו כאן חומרה שנועדה במקור לשימושים אחרים – גרפיקה, בעיקר – והיא אינה עומדת בקצב המהיר של הפעילות המתרחשת ברשתות הנוירונים. כדי לפתור את הבעיה הזאת אנחנו חייבים חומרה ייעודית שמותאמת לעבודה עם רשתות נוירונים עמוקות.”
ד”ר שחר קוטינסקי (משמאל) עם הדוקטורנטית צפנת גרינברג-טולדו
ואכן, קבוצת המחקר של ד”ר קוטינסקי פיתחה, ברמה התאורטית, מערכות חומרה המותאמות במיוחד לעבודה עם רשתות אלה ומאפשרות לרשת הנוירונים לבצע את שלב הלמידה במהירות גבוהה ובאנרגיה מופחתת. לדברי ד”ר קוטינסקי, “בהשוואה לעבודה עם מעבדים גרפיים, החומרה שלנו משפרת את מהירות החישוב פי 1,000 ומצמצמת את הצריכה האנרגטית ב-80%.”
החומרה שפיתחה הקבוצה מהווה פריצת דרך ושינוי תפישתי של ממש: במקום שיפור של מעבדים קיימים פיתחו חוקרי הטכניון מבנה של מכונת חישוב תלת-ממדית המשלבת בתוכה את הזיכרון. “במקום פיצול בין היחידות המבצעות את החישובים לזיכרון האחראי לשמירת המידע, אנחנו עושים הכל בתוך הממריסטור – רכיב זיכרון בעל כוח חישובי המשמש במקרה זה באופן ייעודי לעבודה עם רשתות נוירונים עמוקות.”
אף שמדובר בעבודה תאורטית, הקבוצה כבר הדגימה את יישומו של הפיתוח ברמת הסימולציה. לדברי ד”ר קוטינסקי, “הפיתוח שלנו נועד לעבודה עם אלגוריתם הלמידה ‘מומנטום’, אבל הכוונה היא להמשיך בפיתוח החומרה כך שתתאים גם לאלגוריתמים נוספים. יתכן שבמקום כמה רכיבי חומרה שונים נפתח חומרה דינמית, רב תכליתית, שתוכל להתאים את עצמה לאלגוריתמים שונים.”
הוועד המנהל של הטכניון, בראשות מר גדעון פרנק, בחר בפרופ’ אורי סיון מהפקולטה לפיזיקה לנשיא הבא של הטכניון. החלטת הוועד המנהל הסתמכה על המלצת ועדת האיתור לנשיא הטכניון, שזכתה בתמיכתה הגורפת של המליאה האקדמית. המינוי כפוף לאישרור הקורטוריון (חבר הנאמנים של הטכניון) שיתכנס בחודש יוני.
פרופ’ סיון ייכנס לתפקידו כנשיא הטכניון ב-1 באוקטובר 2019 ויחליף את פרופ’ פרץ לביא, שיסיים תקופת כהונה בת עשור.
פרופ’ סיון, בן 64, תושב חיפה, נשוי ואב לשלושה. הוא שירת כטייס בחיל האוויר ולאחר מכן השלים תואר ראשון בפיזיקה ומתמטיקה בהצטיינות, תואר שני בפיזיקה בהצטיינות, ותואר שלישי בפיזיקה בהצטיינות יתרה, כולם באוניברסיטת תל אביב.
ב-1991, אחרי שלוש שנים במרכז המחקר של IBM ביורקטאון הייטס ניו-יורק, הצטרף פרופ’ סיון לסגל הפקולטה לפיזיקה בטכניון והוא עומד בראש הקתדרה ע”ש ברטולדו באדלר. מחקריו לאורך השנים התפרשו על פני מגוון רחב של נושאים, מפיזיקה של מערכות קוונטיות קטנות דרך רתימה של ביולוגיה מולקולרית לבנייה עצמית של התקנים אלקטרוניים זעירים, ובשנים האחרונות הוא מתמקד בהשפעת מבנה המים ליד משטחים ומולקולות על אינטראקציות רלוונטיות לביולוגיה. במסגרת זאת פיתחה קבוצת המחקר בראשותו מיקרוסקופ כוח אטומי ייחודי בעל רזולוציה מהגבוהות בעולם.
לזכותו של פרופ׳ סיון נזקפות מספר עבודות מדעיות חשובות בשלל התחומים בהם עסק. בידועה שבהן הדגימו לראשונה הוא ועמיתיו הפרופסורים ארז בראון ויואב איישן רתימה של זיהוי מולקולרי על ידי מולקולות DNA לשם חיווט מעגל חשמלי. מאמר זה זכה לתהודה רבה ופתח יחד עם עבודות של חוקרים אחרים תחום חדש בננוטכנולוגיה – שימוש בתכונות הבנייה העצמית של מולקולות ביולוגיות לשם הרכבה של מערכות הנדסיות ממוזערות.
פרופ’ סיון הוא מרצה מבוקש בכנסים מדעיים בארץ ובעולם. הוא זכה בפרסים רבים ובהם פרס לנדאו מטעם מפעל הפיס, פרס ברונו מטעם קרן רוטשילד, פרס ברגמן מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ופרס הרשל ריץ’ ופרס טאוב מטעם הטכניון. עבודותיו המדעיות הובילו לפטנטים רבים ויושמו בתעשייה. לאחרונה אף הוקמה חברת הזנק ישראלית על בסיס הטכנולוגיה שפיתח, העוסקת בדיאגנוסטיקה של תאים סרטניים בודדים.
פרופ’ סיון מילא שורה של תפקידים בכירים בטכניון ובמדינת ישראל:
בטכניון הוא הניח את היסודות ל”קהילת חוקרי הננו” שהובילה להקמת מכון ראסל ברי למחקר בננוטכנולוגיה (RBNI) שאותו הקים וניהל בין השנים 2010-2005. מכון ראסל ברי הוביל את המהפכה המדעית בתחום הננוטכנולוגיה בטכניון והציב אותו בחזית המחקר העולמי בתחום. לימים התפרסם המכון בתקשורת כאשר פרופ’ סיון וד”ר אוהד זוהר חרתו את התנ”ך כולו על שבב סיליקון זעיר. הננו-תנ”ך נכתב כחלק מתוכנית חינוכית שפותחה במכון כדי להגביר את התעניינותם של צעירים במדע ובמיוחד בננוטכנולוגיה. ב-2009 העניק נשיא המדינה דאז, שמעון פרס, את הננו-תנ״ך לאפיפיור בנדיקטוס ה-16 בעת ביקורו בארץ. כיום יש שלושה עותקים מהשבב – בספריית הוותיקן, במוזיאון הסמית’סוניאן בוושינגטון ובמוזיאון ישראל בירושלים.
הקמת מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה בטכניון תרמה רבות לפיתוח התוכנית הלאומית הישראלית בננוטכנולוגיה, שיחד עם מרכזים שקמו בשאר האוניברסיטאות מיצבה את ישראל בחזית המחקר העולמי בתחום.
לפני כשנתיים התבקש פרופ׳ סיון להקים את ועדת ההיגוי הלאומית המייעצת לוועדה לתכנון ולתקצוב (ות”ת) של המועצה להשכלה גבוהה, בנושאי מדע וטכנולוגיה קוונטיים ולעמוד בראשה. ועדה זו התוותה את התוכנית האקדמית הלאומית בתחום, שאומצה על ידי ות״ת ויצאה לדרך בהנהגתו לפני כשנה.
בתפקידיו הלאומיים שימש בעבר כחבר במועצה הלאומית למחקר ופיתוח וחבר הוועדה המדעית המייעצת לקרן בת שבע דה רוטשילד. כיום הוא חבר בוועדה המייעצת לקרן ״מעוף״ לקידום האוכלוסייה הערבית במוסדות להשכלה גבוהה ובוועדה המדעית המייעצת לקרן וולפסון בישראל.
נושאי החינוך קרובים לליבו. הוא עמד בראש ועדה שמונתה על ידי משרד החינוך כדי לפתח את “מדע וטכנולוגיה לכל” – קורס אוריינות לתלמידי תיכון שאינם לומדים מדעים – ושימש אחראי למקצוע במשך כשנה וחצי.
מערכת ניווט עבור לקויי ראייה, מערכת למניעת נהיגה בשכרות ואפליקציה חברתית לשיתוף במטלות
חברי צוות הפרויקט עין ביונית
במסגרת יריד הפרויקטים של הפקולטה למדעי המחשב בטכניון הוצגו 43 פרויקטים שביצעו סטודנטים לתואר ראשון בתחומי האינטרנט של הדברים (IoT), אפליקציות לאנדרואיד, כופרה ותקשורת מחשבים.
הסטודנטים במעבדה לתוכנה ומערכות (SSDL) בהובלת איתי דברן הציגו מגוון רחב של פרויקטים ובהם מערכת ניווט עבור לקויי ראייה, חיישנים לקרב קארטה, מערכת לחיפוש מתכונים על סמך מצרכים קיימים, יומן למורה לנהיגה, כפפה חכמה למשחק מירוץ אופנועים ואפליקציה משפחתית לניהול מטלות הבית.
הפרויקטים בוצעו בשיתוף עם אנשי מיקרוסופט מו”פ, שסייעו לסטודנטים בשימוש בטכנולוגיות ובתוכנות חדישות במהלך לימודיהם. את הסטודנטים הנחו המתרגלים בוריס ואן סוסין, לינה מדלג’, רון בלטר ואופיר אלכסיי מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון וניר לוי מחברת מיקרוסופט.
אורחי הכבוד ביריד היו ג’ניפר ריצינגר, מנהלת תוכניות האקדמיה לענן ולמפתחים וג’סטין גארט, מנהל סביבה אקדמית לענן במיקרוסופט העולמית. השניים, שביקרו במרכז הפיתוח בארץ, אמרו: “התרשמנו עמוקות מההסברים של הסטודנטים על הפרויקטים שלהם ב-IoT, בפיתוח תוכנה ובאבטחת מערכות תוכנה, כמו גם מהאנרגיה, היצירתיות והרוח היזמית. ברבים מהפרויקטים שולבו שירותים המבוססים על פלטפורמת הענן של מיקרוסופט, Azure, ואנחנו גאים להיות שותפים
בפעילות זו.”
פרויקטים נבחרים שהוצגו:
מערכת עין ביונית נועדה להזהיר לקויי ראיה מפני מכשולים בקרבתם ולסייע להם לנווט במרחב. בצוות הפיתוח חברים הסטודנטים אביעד שיבר, שחר שלו ועודד רייצ’ס. את הרעיון לפרויקט הגה אביעד שיבר, שאמו בעלת לקות ראייה. “כלבי נחייה הם פתרון טוב ללקויי ראייה, אבל הם אינם יודעים להתמודד עם מתווה לא מוכר.” ההתקן שפיתחו הסטודנטים מסייע למשתמש לנווט באמצעות אפליקציות קוליות ורטט אשר מכוון את הצועד בבטחה.
DriveSafe – מערכת המאפשרת למכונית חכמה לזהות נהג ששתה אלכוהול ולמנוע ממנו להניע את רכבו. המערכת שפותחה על ידי הסטודנטים רותם סמואל, אדוה ביטן ואליזבת לנגרמן תומכת בבחינת נשיפה, בחינת יציבות ובחינת מהירות התגובה של הנהג.
Pacmino – משחק חדשני המבוסס על פק-מן (Pac-Man) – משחק המחשב הפופולרי משנות ה-80. הסטודנטים אמיר דר עמאר, סמיר מסד וחאלד מאנה בנו דגם פיזי של המשחק שבו נשלט הפק-מן מרחוק. באמצעות אפליקציה מניע השחקן את הפק-מן במרחב, בהתבסס על טכנולוגיית עיבוד תמונה. לדברי סמיר, “כילדים שיחקנו הרבה פק-מן במחשב בגרפיקה בסיסית מאוד, ועכשיו רצינו לקחת את המשחק צעד קדימה.”
SPIN – IT – הסטודנטים טל הלפנד, נעמי גורובוי ואביב כהן פיתחו משחק מירוצים המעודד את תרבות הספורט. זוג רוכבים מתחרה ברכיבה על אופניים אמיתיות המעוגנות לרצפה בסביבה וירטואלית, מקבל משוב על המרחק שעבר, על ההתקדמות לאורך הזמן ועל שיפור הביצועים, לעידוד הספורט והכושר.
Amigo – אפליקציה לתפעול הסמארטפון על ידי אנשים מבוגרים, באמצעות ממשק נוח ואינטואיטיבי. האפליקציה פותחה על ידי הסטודנטים מרח גומייד, מואנס מרואת ואימאן איוב. לדברי גומייד, “האפליקציה שלנו מאפשרת למשתמש לעשות דרכה את כל הפעולות – ניווט, כתיבת הודעות, גלישה וכו’ – בלי שיצטרך לחפש אפליקציות אחרות. בנינו ממשק מאוד נוח ואינטואיטיבי שלא דורש שליטה טכנולוגית רבה.”
Jesta – אפליקציה חברתית לשיתוף פעולה בביצוע משימות חד פעמיות כגון החלפת גלגל, העברת ספה או צביעת בית. שלושת חברי הצוות – מקסים צ’יצ’רין, דניס ושבניקוב ויבגני לאונטי – ציינו כי הם “רוצים לאפשר לאנשים שזקוקים לעזרה לקבל אותה במחירים סבירים. האפליקציה מקשרת בין מי שנזקק לעזרה ואלו שבסביבתו ויכולים לעזור, ובסופו של דבר שני הצדדים מרוויחים.” הם מתכוונים להמשיך את הפיתוח ורואים בו פוטנציאל מסחרי.
לרשימת כל הפרויקטים – לחצו כאןלסרטוני הווידאו של הפרויקטים לחצו כאן
מערכת העין הביונית המותקנת על נעלחברי צוות הפרויקט Pacminoמשחק הפק-מן החי שפיתחו הסטודנטיםחברי צוות הפרויקט SPIN-IT
חוקרים בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון הדגימו את היתרון הדרמטי של רקמות שגדלו במעבדה תקופה ממושכת יותר לפני השתלתן
פרופ’ שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית
חוקרים בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון הראו כי תקופת גידול ממושכת של רקמות להשתלה במעבדה מגדילה במאות אחוזים את סיכויי היקלטותן בגוף. המחקר שהתפרסם בכתב העת של האקדמיה האמריקנית למדעים PNAS נערך בהנחייתה של דיקנית הפקולטה פרופ’ שולמית לבנברג. את המחקר הובילה הדוקטורנטית שחר בן-שאול והשתתפו בו עמיתיה הדוקטורנטים שירה לנדאו ואורי מרדלר.
השתלת רקמות היא שיטה מקובלת לטיפול באיברים שנפגעו מטראומה או ממחלה. במרבית המקרים, הרקמה המושתלת נלקחת מתורם (allograft) או מהמטופל עצמו (autograft). השתלה שמקורה במטופל עצמו עדיפה בדרך כלל, שכן היא אינה מובילה לדחיית השתל על ידי המערכת החיסונית של המטופל. עם זאת, הפקת הרקמה מהמטופל אינה תמיד אפשרית, וכשהיא מבוצעת היא גורמת לו נזק באזור אחר בגופו.
זה הרקע להתפתחותו של תחום הנדסת הרקמות. גישה זו נועדה לספק למטופל רקמות שהונדסו במעבדה באופן מבוקר. בתהליך זה נוצרת במעבדה רקמה המיועדת להשתלה. לאחר שהיא מושתלת באיבר המטרה היא מתאחה עמו ומתקנת את הרקמה הפגועה.
תחום הנדסת הרקמות מתפתח במהירות עצומה, אולם הקהילה המדעית עדיין מתמודדת עם כמה אתגרים מורכבים שהוא מציב בפניה. אחד מהם הוא יצירתה של רשת כלי דם מסועפת ובשלה בשלב הגידול במעבדה. רשת כזו חיונית משום שבלעדיה, הרקמה המושתלת לא תקבל לאחר השתלתה את המזון והחמצן הדרושים לה.
הדוקטורנטית שחר בן-שאול
פרופ’ לבנברג היא מומחית בעלת שם עולמי בהנדסת רקמות. מאז הפוסט-דוקטורט שלה ב-MIT היא מפתחת מערכות מקוריות לגידול רקמות ביולוגיות תלת-ממדיות המיועדות להשתלה. על הפיגומים הפולימריים התלת-ממדיים המתכלים שהיא פיתחה היא זורעת, יחד עם תאי הרקמה, תאי אנדותל ותאי תמיכה החיוניים להתפתחות כלי דם. כך היא משפרת בהתמדה את רשתות כלי הדם ברקמות המיועדות להשתלה. בסדרה של מחקרים שערכה בשנים האחרונות היא גילתה כי מתיחתה המחזורית של הרקמה במעבדה תורמת גם היא לצמיחה טובה של כלי הדם בתוכה.
במחקר הנוכחי, שהתפרסם בכתב העת PNAS נבחנה השפעתו של היבט אחר בגידול הרקמה במעבדה – בשלותה של הרקמה בשלב ההשתלה. הרקמות השונות שנבחנו כעת גדלו באותם תנאים בדיוק, מלבד משך גידולן במעבדה לפני ההשתלה; חלק מהרקמות הושתלו אחרי יממה במעבדה, חלקן אחרי שבוע וחלקן אחרי שבועיים.
התוצאות היו דרמטיות ומובהקות: הרקמות שהושתלו לאחר תקופת הזמן הממושכת ביותר –
שבועיים – נקלטו במהירות ובהצלחה עצומות בהשוואה לרקמות האחרות; החיבור הרשתי (anastomosis) בין כלי הדם של הרקמה המושתלת ושל איבר המטרה הואץ פי 6 ויותר, כלומר במאות אחוזים. פירוש הדבר שזמן היקלטותו של השתל היה מהיר הרבה יותר. יתר על כן, השתלת הרקמות הבוגרות (בנות שבועיים) צימצם משמעותית את היווצרותם של קרישי דם מסוכנים ברשתות הדם שבתוכן. שחר בן-שאול מקווה שבעקבות המחקר הנוכחי, שנערך בעכברים, יבוצעו מחקרים פרה-קליניים נוספים שיובילו ליישום מסקנות המחקר בבני אדם.
המחקר נתמך על ידי האיחוד האירופי (תוכנית FP7) ועל ידי תוכנית מרכזי המצוינות (I-CORE) של הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות”ת).
הפרס בסך 100 אלף דולר הוא מהפרסים הגדולים ביותר בעולם המוענקים לחוקרים בתחילת דרכם
קרן משפחת בלווטניק, האקדמיה למדעים של ניו יורק והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הכריזו היום על הזוכים בפרסי בלווטניק למדענים צעירים בישראל לשנת 2019.
ד”ר מורן ברקוביץ’, קרדיט צילום : The University of Texas at Austin
פרסי בלווטניק מעלים על נס מדענים ומהנדסים צעירים ומבטיחים בשל הישגיהם יוצאי הדופן, חדשנותם המחקרית וההבטחה הגלומה בהם לתגליות מדעיות בעתיד. הזוכים אינם מוגבלים בשימוש שהם מבקשים לעשות בכספי הפרס היוקרתי.
זו השנה השנייה בה מוענקים הפרסים בישראל למדענים ולמהנדסים עד גיל 42 עבור מחקרים פורצי דרך בשלושה תחומים – מדעי החיים, כימיה, ומדעי הפיזיקה וההנדסה.
השנה נבחרו הזוכים מתוך 33 מועמדים משבע אוניברסיטאות בישראל. עם חברי ועדת הפרס נמנים פרופ’ נילי כהן, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וכן יושבי ראש הוועדה פרופ’ אהרן צ’חנובר, חתן פרס נובל וחבר האקדמיה, ואליס רובינשטיין, נשיא ומנכ”ל האקדמיה למדעים בניו יורק. בוועדה המקצועית אשר בחרה את הזוכים נכללו מדענים ומהנדסים מובילים, בכירי הקהילה המדעית בישראל.
ד”ר ברקוביץ’ זוכה להכרה על מחקריו החדשניים בתחום המיקרו-זרימה, התורמים להבנה בסיסית של ההתנהגות הכימית והפיסיקלית של חומרים זורמים בממדים זעירים, וכן להמצאה של טכנולוגיות פורצות דרך בתחום זה.
למחקר הרב-תחומי שלו, המשלב מכניקת זורמים, שדות חשמליים, מעבר חום, תגובות כימיות וביולוגיה, יש פוטנציאל לא רק למזער תהליכים קיימים, אלא גם ליצור יכולות וכלים חדשים אשר אינם אפשריים בממדים גדולים. לדוגמא, ד”ר ברקוביץ’ וצוותו בטכניון פיתחו סדרה של טכנולוגיות מעבדה-על-שבב אשר מקצרות באופן משמעותי את הזמן של טכניקות ניתוח מולקולרי מסורתיות וכן משפרות את רגישותן. טכנולוגיה זו מאפשרת אבחון מהיר וממוקד של מחלות, וכן מספקת למדענים כלי מחקר חדשים. במעבדתו בטכניון מפותחות מגוון טכנולוגיות חדשות בעלות פוטנציאל יישומי בתחומים רבים – החל מאנליזה של תאים בודדים, דרך אופטיקה אדפטיבית, ועד להדפסה תלת-מימדית בממדים זעירים.
עבודתה פורצת הדרך של ד”ר ריבלין מאירה באור חדש את ההבנה של האופן בו אנו רואים. המחקר שלה הוביל לשינוי פרדיגמה בהבנת הרשתית, חלק מהעין הרגיש לאור שבו מתחילים כל תהליכי עיבוד המידע הראייתי. עבודתה של ד”ר ריבלין גילתה שתאים ברשתית יכולים לשנות באופן דינאמי את התפקוד שלהם, ולהעביר סוגים שונים של מידע למוח בתגובה לגירויים כגון עוצמת אור או תנועה במרחב.
הממצאים שלה מאתגרים את ההנחה הרווחת שתגובות של תאים ברשתית נגזרות מהאנטומיה שלה ולכן הן קבועות ואינן ברות שינוי.
התגליות שלה מעלות שאלות יסוד לגבי האופן בו אנו רואים, ויש להן השלכות על הבנתנו את המנגנונים האחראים על חישובים עצביים במוח, הטיפול במחלות רשתית ועיוורון, ופיתוח טכנולוגיות ראייה ממוחשבת.
מדעי הפיזיקה וההנדסה
ד”ר ארז ברג (41), פרופ’ חבר במחלקה לפיסיקה של חומר מעובה, מכון ויצמן למדע
ד”ר ברג ערך מחקרים תיאורטיים יצירתיים ומשפיעים כדי להשיג תובנות יקרות ערך על חומרים קוונטיים – חומרים שאת התכונות האלקטרוניות שלהם לא ניתן להבין בעזרת מושגים מספרי הלימוד בפיזיקה העכשווית.
ד”ר ברג פיתח שיטה חישובית ייחודית לחקר תופעה חשובה, הנקראת התנהגות קריטיות קוונטית במתכות, אשר נפוצה בחומרים קוונטיים רבים. לאחרונה, הוא חזה שיטה חדשה בה ניתן להעביר התקנים מוליכי-על בין מצבים טופולוגיים ולא טופולוגיים, בעלת פוטנציאל משמעותי באחסון ובשינוי של מידע קוונטי.
המחקר שלו סיפק תובנות חשובות לגבי עקרונות הפיזיקה מאחורי מגוון רחב של תופעות יוצאות דופן בחומרים קוונטיים, אשר יסייעו להאיץ את יישום החומרים הללו בדור הבא של האלקטרוניקה, בתחומי המחשוב הקוונטי, הדמיית תהודה מגנטית (MRI) והולכת-על של קווי חשמל.
“מזה למעלה מ -70 שנה, החדשנות הישראלית הובילה לתגליות פורצות דרך במדע ובטכנולוגיה”, מסר לן בלווטניק, מייסד ויו”ר Access Industries וראש קרן משפחת בלווטניק, “החוקרים המצוינים האלה משקפים את הפוטנציאל העצום של הדור החדש של המדענים בעיצוב העתיד. זוהי חובתנו לתמוך בחוקרים מובילים וחדשניים כבר בתחילת דרכם, אם אנו רוצים לקדם פריצות דרך מדעיות משמעותיות שישאירו חותם”.
אליס רובינשטיין, נשיא ומנכ”ל האקדמיה למדעים בניו יורק, מסר כי “התגליות המרעישות והחדשניות הללו של החוקרים הצעירים שזוכים להוקרה, הן מעוררות השראה. מנהיגי העתיד האלה מצטרפים לשורה יוצאת דופן של בוגרים מוכשרים ומסורים של תכנית בלווטניק למדענים צעירים. אנו מצפים בכיליון עיניים לחגוג את התגליות המהפכניות שלהם בעתיד”.
פרופ’ נילי כהן, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ציינה כי “יחד עם קרן משפחת בלווטניק והאקדמיה למדעים של ניו יורק, אנו שמחים לעודד מדענים בשלב המוקדם של מחקרם. אנו גאים להוקיר את המדענים יוצאי הדופן הללו ולתמוך בהם באמצעות הפרס היוקרתי הזה. כל אחד מהם הוא עדות לכישרון מופלא, לתשוקה להרחיב את גבולות התגלית המדעית ולעתידם המזהיר כחלק מדור חדש של מדענים ישראליים חלוציים”.
פרסי בלווטניק למדענים צעירים בישראל לשנת 2019 יוענקו בטקס חגיגי שיתקיים בירושלים ב-י”ב בניסן תשע”ט, 7 באפריל 2019. חתני הפרס יצטרפו לקהילת המדענים של בלווטניק, המונה מעל ל-250 חברים. הם יזכו להשתתף בסימפוזיון המדע השנתי של בלווטניק המתקיים מדי קיץ בניו יורק, אליו מגיעים החוקרים כדי ליצור שיתופי פעולה חוצי-תחומים ולשתף רעיונות חדשים.
על אודות פרסי בלווטניק למדענים צעירים
פרסי בלווטניק למדענים צעירים, תכנית שיסדה ב-2007 קרן משפחת בלווטניק ומנהלת האקדמיה למדעים של ניו יורק, מוקירים מדענים ומהנדסים צעירים מבטיחים באמצעות ציון הישגיהם יוצאי הדופן, הכרה בהבטחה הגלומה בהם לתגליות מדעיות בעתיד ועידוד חדשנותם המחקרית במענק שאיננו מוגבל למימון מחקר.
הפרסים נוסדו בניו יורק והוענקו תחילה למדענים ולמהנדסים מצטיינים במדינות ניו יורק, ניו ג’רזי וקונטיקט. בשנת 2014 הם הפכו לפרסים לאומיים ומוענקים מאז מדי שנה לזוכים מכל רחבי ארה”ב. עם השקת הפרסים בישראל, בשיתוף עם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ובבריטניה בשנת 2017, מונה כיום קהילת חתני פרסי בלווטניק למדענים צעירים למעלה מ-250 מדענים ומהנדסים.
חברת סילנטיס הישראלית, שהוקמה על בסיס טכנולוגיה שפותחה בטכניון נמכרה בתמורה ל-25 מיליון דולר ותמלוגים ממכירות עתידיות לחברת Advanced Medical Solutions (AMS)
עובדי חברת סילנטיס במשרדים בטכניון
החברה מפתחת דבקים רפואיים המבוססים על טכנולוגיה מהטכניון המחקה את מנגנון ההדבקה של אצות לסלעים מתחת למים. “מדובר במחקר בסיסי בהשראת תופעת טבע שהתפתח לטכנולוגיה יישומית, נרשם כפטנט ולבסוף הפך למוצר שיאפשר טיפול במאות אלפי חולים”
החברה הרוכשת, Advanced Medical Solutions (AMS) היא מהמובילות בעולם בתחום הטיפול בפצעים, ומוכרת מוצרים ב-75 מדינות. מדובר ברכישה ראשונה שלה בישראל, כאשר סילנטיס תישאר בארץ ותהווה מרכז חדשנות לקבוצה הבינלאומית. AMS מחזיקה שבע שלוחות ברחבי אירופה ומונה למעלה מ-600 עובדים.
חברת סילנטיס (Sealantis) מפתחת חומרי אטימה רפואיים, המבוססים על דבק המופק מאצות למניעת דליפות לאחר הליכים כירורגיים. החברה הוקמה במסגרת מכון אמי”ת של הטכניון בהובלתה של פרופ’ חבצלת ביאנקו-פלד מהפקולטה להנדסה כימית, חוקרת בעלת שם עולמי בפולימרים ביו-רפואיים.
יישום הטכנולוגיה מאפשר פיתוח מוצרים לשימוש רפואי, כאשר התחום בו מתמקדת החברה כיום הוא אטמים כירורגים המיועדים לעצירת דימומים, מניעת דליפות תוכן מערכת העיכול לחלל הבטן, מניעת דליפת נוזל חוט שידרה ומגוון יישומים נוספים.
היתרון המוביל של הטכנולוגיה הוא התבססות על פולימר המופק מאצות, שאינו מכיל חלבונים ולכן הסיכון לזיהום או אלרגיה, קטן משמעותית בהשוואה למוצרים מתחרים המופקים מהחי. המוצר אינו דורש הובלה ואחסון בקירור, ניתן ליישמו במריחה או בריסוס והוא מתאים לשימוש גם בניתוחים לפרוסקופים.
תומר פוקס, מנכ“ל החברה, מספר שהחיבור עם חברת AMS מעלה את הסיכויים למצוא את מוצרי החברה בכל חדר ניתוח: “המסע של סילנטיס בעיצומו. המיזוג לתוך AMS הוא אבן דרך חשובה במסלול להגשמת החזון שלנו לאפשר לצוותים רפואיים ברחבי העולם למנוע סיבוכים ניתוחיים קשים בזכות המוצרים של סילנטיס.
בעקבות המיזוג, חברת AMS תהנה מהיכולת המדעית וההנדסית שלנו כחברת הזנק ישראלית בתחום הביוטכנולוגיה, שכוללת חדשנות ויכולת להביא פתרונות פשוטים ומקוריים לאתגרים מורכבים. AMS מתכננת להרחיב את הפעילות בישראל, דבר שיאפשר להתרחב לכיוונים משמעותיים חדשים”.
הצוות של סילנטיס מורכב ממספר קטן של עובדים, עם רוב נשי בהן מהנדסות כימיה, מהנדסות ביוטכנולוגיה, בוגרות טכניון ואוניברסיטאות אחרות.
פרופ‘ חבצלת ביאנקו–פלד: “לאחר שפיצחנו את מנגנון ההדבקה של האצה הבנו שניתן ליישם אותו להדבקת משטחים רטובים בגוף האדם ורשמנו פטנט מתוך ההבנה שייתכן פוטנציאל מסחרי. זו הגשמת חלום עבורי, לא בכל יום חוקרת רואה את המחקר שלה הופך ליישומי, והייתה לי הזכות להיות מעורבת בפיתוח מוצר המיועד להגיע לבתי חולים ולסייע לחולים. אין ספק כי מסחור פטנט זו התנסות מעניינת. נחשפתי לתחומים שלא הייתי מכירה אילו נשארתי רק במעבדה. זו חוויה שלא הייתי מוותרת עליה למרות שמחקר הוא המיקוד העיקרי שלי”. כיום ממשיכה פרופ’ ביאנקו-פלד לחקור את תחום הפולימרים לשימושים רפואיים.
פרופ‘ וויין קפלן, המשנה לנשיא למחקר בטכניון: ” זהו מקרה מעורר השראה, המראה כיצד מחקר בסיסי הפך ליישומי והוביל להקמת חברה. בסופו של תהליך ארוך זה, היא נרכשת על ידי חברה בינלאומית מובילה בתחום, ומוכיחה כיצד מחקר ברמה האוניברסיטאית יכול להשפיע על המין האנושי. אני בטוח שסילנטיס תשמש דוגמה לסגל ולסטודנטים בטכניון ובאקדמיה כולה, על ההשפעה הפוטנציאלית של המדע על החברה”.
את סילנטיס ייצגו בעסקה עורכי הדין טל נוי-כהן ורועי אבנרי ממשרד גולן-גולדשמידט ושות’.
את הטכניון ייצגה עורכת הדין גליה אמיר חן ממשרד פרימס, שילה, גבעון, מאיר.
גילוי של חלבוני חישת אור שלא היו ידועים עד כה ומערכת להגברת קרני X – המחקרים הזוכים ביום המחקר השנתי ע”ש ג’ייקובס לסטודנטים לתארים מתקדמים בטכניון
במקום הראשון בקרב המגיסטרים: נעמה כהן מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי
בשבוע שעבר התקיים בטכניון יום המחקר השנתי למשתלמים ע”ש ג’ייקובס. במסגרת האירוע הציגו סטודנטים לתארים מתקדמים 56 מחקרים במגוון עצום של תחומים: חינוך מדעי בהשראת הטבע בגן החיות, מדענים כמנגישי מדע, התאבדות של תאי גזע, אבחון בלתי פולשני של סרטן, שיקום חוט שדרה פגוע, מערכות ניווט לעוורים ותוכנה לזיהוי פייק ניוז. השתתפו ביום המחקר סטודנטיות וסטודנטים לתואר שני ושלישי שזכו במקומות הראשונים בימי המחקר היחידתיים.
לדברי דיקן בית הספר לתארים מתקדמים פרופ’ דן גבעולי, “יום המחקר היה מוצלח מאוד, וכל הפוסטרים הופקו והוצגו ברמה גבוהה. אני בטוח שכל מי שהגיע נהנה ושאב סיפוק מהמשתלמים המצוינים שלנו.”
במסגרת יום המחקר נערכה תחרות פוסטרים בשתי קטגוריות; תואר שני ותואר שלישי, שבכל אחת מהן זכו המקומות הראשון, השני והשלישי בפרסים של 3,000, 2,000 ו-1,000 שקל בהתאמה.
במקום הראשון בקרב הדוקטורנטים: אלינה פושקרב מהמעבדה למיקרוביולוגיה ימית בהנחיית פרופ’ עודד בז’ה
בקרב הדוקטורנטים זכתה במקום הראשון אלינה פושקרב מהמעבדה למיקרוביולוגיה ימית בטכניון. בהנחיית ראש המעבדה פרופ’ עודד בז’ה גילתה פושקרב, לראשונה מאז 1971, משפחה חדשה של חלבוני חישת אור. החלבונים התגלו במי הכנרת אולם החוקרים גילו כי הם נמצאים כמעט בכל סביבה של מים מלוחים או מתוקים. הם טבעו לרודופסינים האלה שם ייחודי, הליורודופסינים (Helio – שמש), והם מקווים כי משפחה חדשה זו תוכל לקדם את המחקר הרפואי ובפרט את הטיפול האופטוגנטי. המחקר התפרסם לאחרונה בכתב העת Nature. במקום השני זכתה חגית ברדה, המפתחת בהנחיית פרופ’ יוג’ין רבקין מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים הסברים וראיות ניסוייות לתהליכים בממשקים בין חומרים. במקום השלישי זכתה אלינור קורן, שגילתה בהנחיית פרופ’-משנה ירון פוקס מהפקולטה לביולוגיה חלבון האחראי לתהליכים קריטיים במחלות מעיים. בפרס חביב הקהל זכתה ריף אינוך, המפתחת בהנחיית פרופ’ חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון מערכת לאבחון מוקדם של סרטן על סמך הבל הפה.
בקרב המגיסטרים זכתה במקום הראשון נעמה כהן מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי. בהנחיית פרופ’ לוי שכטר מפתחת כהן מערכת להגברת קרני X (Bragg-based Laser-wiggler for X-ray Amplification). השופטים כתבו כי “התרשמנו שהעבודה חדשנית ובעלת פוטנציאל ליישומים חשובים. נעמה הציגה את הרקע המורכב של העבודה, את התוצאות ואת השימושים בצורה מעולה”. במקום השני זכה רון בסלר המפתח, בהנחיית ד”ר אלעד קורן מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים, שיטה מקורית למדידת המקדם הדיאלקטרי של שכבות גרפן. במקום השלישי זכה בוריס פרדמן, המפתח בהנחיית ד”ר יואב שכטמן מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית טכנולוגיה למדידת מקדם שבירה בעזרת אפקט אופטי. בפרס חביב הקהל זכתה רוני גופמן, החוקרת תהליכים בסופרנובות בהנחיית פרופ’ נועם סוקר מהפקולטה לפיזיקה.
פרופ’ משה טננהולץ מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון מפתח אלגוריתמים שינטרלו מניפולציות של גורמים אינטרסנטים באינטרנט. את החידושים במחקר שלו הוא הציג לאחרונה בכנס המוביל בעולם בתחום הבינה המלאכותית בקנדה
פרופ’ משה טננהולץ
כיצד לנטרל מניפולציות של גורמים אינטרסנטיים בחיפושים ברשת? כיצד למנוע מאיתנו להיות “פראיירים של תוכנות ניווט”? בשאלות כאלה ואחרות עוסק פרופ’ משה טננהולץ מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון. אחת העבודות החשובות שלו בנושא זה הוצגה בקנדה בחודש שעבר ב-NIPS (Neural Information Processing Systems), הכנס החשוב ביותר של קהילת הלמידה החישובית.
במחקר שהוצג בקנדה מסבירים פרופ’ טננהולץ והדוקטורנט עומר בן-פורת את השיטה שפיתחו לנטרול ההשפעות של סוכנים אסטרטגיים במערכות המלצה. הטכנולוגיה שפיתחו מעניקה לכל הסוכנים ערך שווה.
חלק ניכר מהפעילות האנושית מתרחש כיום באינטרנט, ורבות מההחלטות שלנו מתקבלות על סמך חיפוש במנועי חיפוש. כשאנחנו מחפשים מוצר כלשהו בגוגל נתחיל את הקריאה מלמעלה, כלומר מהתוצאות הראשונות שיעלו לנו. זאת בהנחה שגוגל מציגה תחילה את האפשרויות הטובות ביותר עבורנו. בדומה לכך אנחנו סומכים על תוכנת הניווט שתכוון אותנו בדרך המהירה ביותר ליעדנו.
אבל ההנחות האלה אינן נכונות באופן מוחלט.
ראשית, רבים מהנתונים המגיעים לגוגל הוזנו על ידי גורמים אינטרסנטים. בעליו של אתר אינטרנט ירצה כמובן שכמה שיותר אנשים ייכנסו אליו – הן כדי שיקנו אצלו והן כדי שיעלו אותו בדירוג של גוגל.
שנית, באפליקציות ניווט עלולה להיווצר בעיה אחרת: לעתים האפליקציה שולחת אותנו, ללא ידיעתנו, ככוח חלוץ האמור לבדוק את אחת הדרכים האלטרנטיביות אל היעד. במקרה כזה נשאל את עצמנו האם אכן קיבלנו את ההמלצה המהירה ביותר, אבל סביר להניח שלא נחשוד שמישהו כאן נעזר בנו כדי למפות את הדרך הלא אופטימלית.
הדוקטורנט עומר בן-פורת
שלישית, ההמלצות על מוצר מסוים באינטרנט אינן מתחשבות בתחרות הקיימת בין הספקים של אותו מוצר. כאן נכנסים אלגוריתמי-המלצה חדשים שמפתח עומר בן-פורת בהנחייתו של פרופ’ טננהולץ. אלגוריתם זה משקלל את ההמלצה מחברה X (על המוצר שלה) להמלצות מחברות אחרות, וכך מספק למשתמש המלצות טובות הרבה יותר. זאת על סמך תורת המשחקים האלגוריתמית. תורה זו מקשרת בין מניעים אסטרטגיים, כלכלה וחישוב. היא באה לידי ביטוי במגוון אספקטים מעשיים, למשל מכירות פומביות של מודעות אינטרנטיות – תחום המהווה את ההכנסה העיקרית של חברות כמו גוגל ופייסבוק ומאפשר את קיומו של האינטרנט החינמי שאנחנו מכירים.
במסגרת תורת המשחקים האלגוריתמית מפותחים אלגוריתמים המקבלים את הקלט מבעלי עניין – סוכנים אסטרטגיים המפיקים תועלת מן הפלט. הקבוצה של פרופ’ טננהולץ מבקשת לנטרל מן הקלט את “הרעש האסטרטגי”, כלומר את תמריצי הסוכנים. יחד עם עמיתו פרופ’ אורן קורלנד מפתח פרופ’ טננהולץ מנועי חיפוש יציבים המנטרלים מניפולציות אפשריות מצד בעלי האינטרסים. פיתוח זה מושתת על מחקר תאורטי ואמפירי כאחד.
פרופ’ טננהולץ השלים תואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטת תל אביב ותואר שני ושלישי במתמטיקה יישומית ובמדעי המחשב במכון וייצמן. בין השנים 2014-2008 הוא ייסד את פעילות מיקרוסופט מחקר (Microsoft Research) בישראל ועמד בראש קבוצת המחקר. המעבדה שלו בטכניון מתמקדת בתורת המשחקים האלגוריתמית – תחום חלוצי המגשר בין תורת המשחקים, מדעי הנתונים (data science) ובינה מלאכותית. פרופ’ טננהולץ זכה בפרסים יוקרתיים רבים. ביולי האחרון זכה פרופ’ טננהולץ במענק ERC היוקרתי על תוכנית המחקר שלו לתכנון מנגנונים מבוססי תורת המשחקים למדעי הנתונים.
עומר בן פורת השלים תואר ראשון בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול (בהצטיינות יתרה) והמשיך לדוקטורט במסלול ישיר בהנחייתו של פרופ’ טננהולץ. במסגרת המחקר שלו הוא חוקר ומפתח אלגוריתמי למידה לסביבה תחרותית.לאחרונה התבשר בן פורת על זכייתו ב-J.P. Morgan PhD Fellowship 2019 – פרס יוקרתי הניתן לדוקטורנטים ברחבי העולם. הפרס ניתן לדוקטורנטים העורכים מחקר פורץ דרך בתחומים הבאים: בינה מלאכותית, למידת מכונה, פרטיות נתונים, קריפטוגרפיה ואתיקה של נתונים.
היום לפני 94 שנה, בט”ו בשבט תרפ”ה, נערך טקס הפתיחה הרשמי של “התכניון העברי”.
את הטקס פתח המהנדס הציוני מנחם אוסישקין, שאמר: “עלי הטילו את התפקיד הנעים להתחיל בטקס הפתיחה של המוסד התרבותי, שאנו שואפים לו יותר מחמש עשרה שנה. היום – בט”ו בשבט, ראש השנה לאילנות והתחדשות הטבע – אנו מוסרים לעם היושב בארץ ישראל את המוסד הראשון, שתפקידו להכניס את הידיעות של המדע השימושי בכל מקצועות העבודה.”
אוסישקין הדגיש את הקשר החיוני בין מדע בסיסי למחקר יישומי באומרו: “המדע הטהור לא יכה שורשים, אם באותו הזמן לא יתפתחו הידיעות השימושיות, הנחוצות לחיים אקונומיים בריאים הדרושים לכל עם ועם. אני מאחל לכם, שהמוסד הזה יתפוס מקום חשוב בחיי המזרח הקרוב ושיוכל להתחרות באיכותו וכמותו עם מוסדות כאלה באירופה ובאמריקה. התכניון החיפאי נפתח!”
תודה לאיתי קרן – ארכיון הטכניון ההיסטורי ע”ש נסיהו
בתמונות : נטיעות בבניין הטכניון הישן ונאומו המקורי של מנחם אוסישקין
בחודש דצמבר זכתה חברת Jet-Eat, שהוכשרה באקסלרטור בטכניון, במקום הראשון באירוע הגמר של תוכנית EIT FAN 2018 החברה נבחרה מבין עשרות חברות שהתמודדו בתוכנית האירופית וזכתה ב-60 אלף יורו להמשך פיתוחה.
