מחבר: shlomi ben-oz

מדד שנחאי, המדרג את המוסדות האקדמיים המובילים בעולם, דירג את הטכניון במקום ה-85, זהו הדירוג הגבוה ביותר של מוסד ישראלי במדד

הטכניון דורג במקום ה-85 ברשימת 100 המוסדות האקדמיים המובילים בעולם. כך עולה ממדד שנחאי, המדד המוביל בעולם לדירוג מוסדות להשכלה גבוהה, שהתפרסם היום (ה’, 15.8). בנוסף, דורג הטכניון ברשימת 50 המוסדות המובילים בעולם בשני תחומים: הנדסת חלל במקום ה-25 ובתחום האוטומציה והבקרה במקום ה-39. בשלושה תחומים נוספים – מדעי המחשב והנדסת מחשבים, כימיה והנדסת חשמל –  דורג הטכניון בין 100 המוסדות המובילים בעולם.

מאז 2012, מדורג הטכניון בהתמדה ברשימת ה-Top 100 של מדד שנחאי, וב-2018 דורג במקום ה-77.

מדד שנחאי, המתפרסם מאז שנת 2003, בוחן את רמת המוסדות האקדמיים בעולם על פי קריטריונים אובייקטיביים ובהם מספר הזוכים בפרס נובל ופרסים יוקרתיים אחרים, מספר המאמרים המדעיים שפורסמו בכתבי העת המובילים Nature ו-Science וביצועים אחרים באופן יחסי לגודלה של האוניברסיטה. המחקר הסיני היסודי מקיף 1,200 אוניברסיטאות, שמתוכן נבחרות 500 האוניברסיטאות המובילות.

את רשימת 500 האוניברסיטאות המובילות בעולם פותחות שוב האוניברסיטאות  – הרווארד, סטנפורד, קיימברידג’, MIT וברקלי.

“נוכחותו של הטכניון בנבחרת מאה האוניברסיטאות המובילות בעולם במשך שמונה שנים רצופות היא הישג משמעותי וחשוב,” אמר נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא. “זו הכרה בינלאומית במצוינותו של הטכניון. עם זאת, חשוב לזכור שהמיקום המדויק במדד משתנה לעיתים רק בעקבות פרסום מדעי אחד פחות או יותר.
“אני מסיים כהונה בת עשור כנשיא הטכניון, בה חיזק הטכניון משמעותית את מעמדו הגלובלי ורשם תנופת פיתוח בקמפוס החיפאי. הישגים אלה באים לידי ביטוי בגיוס מאות חברי סגל חדשים, בפיתוח הקמפוס, בהקמתן של שלוחות הטכניון בניו יורק ובסין ובשיתופי פעולה אסטרטגיים עם אוניברסיטאות מובילות בעולם. אני בטוח שהישגים אלה ימשיכו גם בעתיד ויחזקו את מעמדו של הטכניון בחזית המחקר העולמי.”

לדירוג המלא לחצו כאן

לדירוג האוניברסיטאות בישראל לחצו כאן

 

 

 

 

42 סטודנטים מ-6 מדינות סיימו את לימודיהם במרכז הבינלאומי בטכניון; יותר ממחציתם ממשיכים לתואר שני בקמפוס בחיפה

טקס סיום התואר הראשון לבוגרי המרכז הבינלאומי התקיים אתמול, 13 באוגוסט, בטכניון. 22 מהבוגרים ימשיכו לתואר שני בטכניון.

הטקס נערך בסימן חגיגות העשור לייסוד המרכז, שכיום עומדת בראשו רונית ליס הכהן. המרכז הבינלאומי בטכניון (Technion International) נפתח באוגוסט 2009 עם 22 סטודנטים, ומאז הפך למוקד ידע עולמי המושך אליו סטודנטים מכל העולם. עד היום למדו במסגרתו 2,953 סטודנטים
מ-73 מדינות.7 זוגות נישאו לאחר שהכירו בו.

המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ אדם שורץ אמר כי קבלת התארים היא הישג גדול לא רק לסטודנטים אלא גם למשפחות שתמכו בהם. הוא אמר לסטודנטים “עבדתם כאן קשה מאוד, אבל הרווחתם ידע נרחב ומוצק שהכין אתכם להמשך הדרך באקדמיה ובתעשייה. אנחנו חיים בעולם תחרותי מאוד שבו נדרשים כישורים מגוונים, שאחד מהם הוא עבודה בצוות רב לאומי, רב תרבותי ורב לשוני, וגם אותו רכשתם כאן. אני משער שרק עוד כמה שנים תבינו כמה חשובים הכלים שקיבלתם בטכניון.”

 

בטקס הוענקו תעודות תואר ראשון ל-42 סטודנטים וסטודנטיות – 17 בוגרי המחזור הראשון בהנדסה כימית ו-25 בוגרי המחזור השביעי בהנדסה אזרחית. רוב הסטודנטים (34) הם סינים, והשאר הגיעו מאתיופיה, מאוריציוס, איטליה, סלובקיה וטורקיה.

את תעודות הסיום בהנדסה אזרחית (וקסדה לכל בוגר) העניקו הפרופסורים רפאל זקס וערן פרידלר, ואת התעודות בהנדסה כימית העניקו דיקן הפקולטה פרופ’ גדעון גרדר ופרופ’ משה שיינטוך.

“לפני עשור הקמתי את המרכז הבינלאומי עם פרופ’ אמנון כץ, פרופ’ נח גליל ז”ל ואריאל גבע,” אמר מייסד המרכז הבינלאומי בטכניון פרופ’ ארנון בנטור. “הקמנו את המרכז כדי לחלוק עם העולם את הניסיון של ישראל כמדינה צעירה המושתתת על מדע וטכנולוגיה וכדי לחשוף את הסטודנטים הישראלים לעולם הרחב. מרגש מאוד לראות כאן הערב אתכם ואת משפחותיכם, ואני מקווה שתשמרו על קשר עם הטכניון בין אם תישארו כאן ובין אם תחיו בחו”ל.”

בשם מקבלי התארים בהנדסה אזרחית וסביבתית דיבר דן טרצי’ני. טרצ’יני, יליד מילאנו בן 24, סיפר שלא התקבל לטכניון בניסיון הראשון אבל התעקש והצליח בפעם השנייה. “אם יש משהו שאתה לא יכול לעבור יום מבלי לחשוב עליו – אל תוותר עליו. לא ויתרתי ואני אומר גם לכם: האמינו בעצמכם, היאבקו על מה שאתם רוצים – ותצליחו.”

בשם מקבלי התארים בהנדסה כימית דיברה גויאן צ’ן מסין, שסיפרה על הרגעים הקשים ועל היכולת להתגבר על הקשיים יחד עם החברים לכיתה. היא אמרה כי על מהנדסים מוטלת אחריות מוסרית גדולה וכי עליהם לקחת זאת בחשבון.

את הטקס הנחתה יועצת המרכז קארי גולן, שציינה כי השבוע הגיעו לטכניון 55 תלמידי המחזור החדש של המרכז הבינלאומי, שיחלו את לימודיהם בשבוע הבא.

 

קרן עזריאלי העניקה מלגות לשלושה דוקטורנטים מהטכניון: הסטודנט שילה אוחיון מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, הסטודנט אביעד אברדם מהפקולטה להנדסת חשמל והסטודנטית קרן לי בר-סיני מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. המלגה נועדה לסייע לתלמידים להתקדם במחקר תוך כדי פיתוח כישורי מנהיגות. סכום המלגה: 108,000 שקל בשנה.

שילה אוחיון, 30, בוגר תואר ראשון בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, המשיך לדוקטורט במסלול ישיר בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בהנחיית פרופ’ עמית מלר. “המחקר שלי עוסק בזיהוי חלבונים באמצעות ננו-חיישנים,” הוא מסביר. “החלבונים בגופנו אחראים על כל מגוון הפעילויות – בניית תאים ורקמות, מערכת החיסון, מערכת העיכול ועוד. מיפוי מדויק של הרכב החלבונים הוא אתגר מסובך, והשימוש בננו-חיישנים מחולל שיפור דרמטי מאוד במשימה הזאת. מיפוי מדויק של החלבונים והרכבם יאפשר לנו להבין את התהליכים המתרחשים בגוף, לזהות בשלב מוקדם מחלות כגון סרטן ואלצהיימר ולתת טיפולים רפואיים אפקטיביים המותאמים אישית למטופל הספציפי.”

אביעד אברדם, 30, נשוי ואב לשלושה, הוא דוקטורנט בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי. תחת הנחייתו של פרופ’ מיקי אלעד הוא עוסק בלמידה עמוקה (Deep-Learning) – טכנולוגיה המשפרת ביצועים במגוון תחומים ובהם ראייה ממוחשבת, רכבים אוטונומיים, ניתוח מסמכים ועיבוד תוצאות רפואיות. לדבריו, “הבעיה היא שהכלים של הלמידה העמוקה הם עדיין בגדר קופסה שחורה, ומבחינה תיאורטית אנו לא יודעים להגיד הרבה עליהם. המחקר שלי עוסק בהבנת הכלים האלה ובשאלות הקשורות בהם.”

קרן לי היא אדריכלית, מעצבת אורבנית, מרצה ודוקטורנטית בפקולטה לאדריכלות. מחקרה עוסק בדרכים שבהן ייצור דיגיטלי, תהליכי עיצוב מתקדמים וכלים רובוטיים משפיעים על עשייה אדריכלית ונופית בקנה מידה רחב היקף. היא בעלת תואר ראשון בלימודי אדריכלות מהטכניון, תואר שני בלימודי ערים מה- London School of Economics ובוגרת תכנית עמיתי Loeb בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת הרווארד. היא שותפה מייסדת במשרד SAYA/Design for Change ועבודתה האדריכלית הציעה חזון למרחבים עירוניים מורכבים. היא זכתה בפרס Chevening  ללימודים גבוהים בבריטניה ובמלגת קרן אמריקה-ישראל לאומנים צעירים.

מלגות עזריאלי נועדו לקדם מצוינות אקדמית בתארים מתקדמים במוסדות המוכרים להשכלה גבוהה בישראל. התוכנית בוחרת את סטודנטים הטובים והמוכשרים ביותר מישראל ומחו”ל ומעניקה להם תמיכה כלכלית המאפשרת להם לפתח את מחקרם בד בבד עם האפשרות לצמוח ולהתפתח כמנהיגים בתחומם. הקרן שמה לה למטרה ליצור קבוצה מובילה של אנשי מקצוע ואקדמיה שתעשיר את משאב ההון האנושי האקדמי והטכנולוגי בישראל.

 

 

חוקרים בטכניון ובאוניברסיטה הלאומית של טייוואן פיתחו כדורים ננומטריים חלולים העשויים לשמש להעברת תרופות ולחיסון בטוח

חוקרים בטכניון ובאוניברסיטה הלאומית של טייוואן פיתחו כדורים ננומטריים חלולים העשויים לשמש להעברת תרופות ולחיסון בטוח, המבוסס על חיקוי כימי של נגיפים טבעיים. המחקר, עבודה משותפת של פרופ’ אהוד קינן וד”ר אפרת סולל מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון ועמיתיהם בטייוואן בראשות פרופ׳ אי-צו צ׳אן, פורסם בכתב העת Nature Communication.

גופים כדוריים הם תופעה נפוצה בטבע, הן בעולם החי והן בעולם הדומם. בדרך כלל הם נוצרים מהתלכדות של 12 אריחים מחומשים. דוגמאות לסימטריה כדורית כזאת הן כדורי באקי (מולקולות של פחמן 60) ונגיפים כדוריים. גם מבנים מלאכותיים, כגון כדור רגל וכיפות גאודזיות, בנויים באופן דומה.

הנגיפים הכדוריים שבטבע, מיישמים את הסימטריה האמורה כדי לבנות לעצמם קליפות כדוריות שקוטרן החיצוני הוא בין 15 ל-500 ננומטר. לדברי פרופ’ קינן, “קליפות אלה בנויות מתת-יחידות חלבוניות המתלכדות באופן ספונטני בתנאים המתאימים ומתפרקות בתנאים אחרים. כך נוצר מעגל החיים הנגיפי. קליפות הנגיפים מלמדות אותנו שיעור חשוב לגבי האופן שבו אפשר לבנות גופים כדוריים מלאכותיים.”

לחיקוי כימי של נגיפים כדוריים יישומים פוטנציאליים רבים, כגון אריזה ושינוע של תרופות וחומרים רגישים אחרים, סינתזה של חלקיקים ננומטריים בגודל אחיד, שליטה בפעילות הכימית של חומרים שונים, אנליזה כימית, קטליזה, ארכיטקטורה ברמה מולקולרית ואפילו חיסון בטוח המבוסס על אנטיגנים סינתטיים המחקים את הנגיפים המקוריים. בדומה לנגיפים טבעיים, מבנים אלה מסוגלים להיווצר ולהתפרק בתנאים סביבתיים מבוקרים.

בשנת 2007 הציע חלק מצוות החוקרים אסטרטגיה כללית לבנייה של קליפות כדוריות בשיטות של סינתיזה כימית. הרעיון היה להכין במעבדה אריחים מחומשים שיוכלו להתלכד לכדור על פי מנגנונים כימיים שונים, באופן המזכיר הרכבה של כדורגל (ראו איור). אף שהעיקרון נראה פשוט, מימושו הניסיוני נתקל בקשיים רבים והניסויים נמשכו יותר מ-12 שנים, ללא הצלחה, גם בקבוצות מחקר אחרות.

בסופו של דבר הצליחו החוקרים בטכניון ובטיוואן לממש את האסטרטגיה האמורה. הם הכינו במעבדה אריחים מחומשים דמויי קערות שטוחות, שהתחברו באמצעות קטיונים של המתכת קדמיום. התלכדות ספונטנית של 12 אריחים מחומשים ו-30 יוני קדמיום יצרה כלוב כדורי שקוטרו החיצוני 6 ננומטר ועובי קליפתו 1 ננומטר.

החוקרים מתכננים ובונים כעת כדורים בעלי הרכבים כימיים שונים, בהתאם לצרכים הרצויים, למשל לצורך משימות של חיסון, שחרור מבוקר של תרופות, ארכיטקטורה מולקולרית וניצול אנרגיית השמש.

למאמר המלא ב- Nature Communications  לחצו כאן

 

 

 

 

במסגרת הדגמת התקיפה הצליחו החוקרים לכבות ולהדליק את הבקר, לטעון לתוכו לוגיקות בקרה שונות כרצונם ולשנות את קוד ההפעלה ואת קוד המקור. יתר על כן, הם הצליחו ליצור מצב שבו המהנדסים המפעילים את הבקר לא יזהו את “ההתערבות העוינת” שלהם.

הדגמת התקיפה על בקר Simatic S7 של סימנס תוצג היום בכנס ההאקינג היוקרתי Hat Black

חוקרים ממרכזי הסייבר בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב בשיתוף מערך הסייבר הלאומי הצליחו להשתלט על בקר של חברת סימנס, הנחשב לאחד הבקרים המאובטחים בעולם. החוקרים יציגו את הדגמת התקיפה בכנס ההאקינג היוקרתי Black Hat שיתקיים השבוע בלאס וגאס. גירסה של המאמר נשלחה לחברת סימנס כדי שתוכל לתקן עד אז את החולשות שנמצאו.

את המתקפה הובילו ראש מרכז המחקר לאבטחת סייבר ע”ש הירושי פוג’יווארה בטכניון פרופ’ אלי ביהם וד”ר שרה ביתן מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון יחד עם פרופ’ אבישי וול מביה”ס להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף הסטודנטים אביעד כרמל, אלון דנקנר ואוריאל מלין. במסגרת המתקפה ניתחו החוקרים וזיהו את רכיבי הצופן בפרוטוקול הקנייני של סימנס, ועל בסיס הניתוח יצרו תחנה הנדסית מזוייפת, חליפית לתחנה ההנדסית הרשמית של סימנס. התחנה ההנדסית המזוייפת מסוגלת לפקוד על הבקר לפי רצון התוקף. הם הצליחו לכבות ולהדליק את הבקר, לטעון לתוכו לוגיקות בקרה כרצונם ולשנות את קוד ההפעלה ואת קוד המקור. יתר על כן, הם הצליחו ליצור מצב שבו המהנדס המפעיל את הבקר לא יזהה את “ההתערבות העוינת” שלהם.

המחקר שהוביל למתקפה התמקד בסדרת ב-Simatic S7 של סימנס – סדרה של בקרים הניתנים לתכנות (PLC). בקרי PLC משמשים כיום בספקטרום רחב מאוד של יישומים ובהם תשתיות קריטיות דוגמת תחנות חשמל, משאבות מים, בקרת מבנים, פסי ייצור, מערכות תאורה, כלי רכב, כלי טיס, השקיה אוטומטית, ובתים חכמים. מטרתם הכללית: בקרת-תהליכים אוטומטית המגיבה באופן אופטימלי לתנאי הסביבה ולשינויים בהם הבקרים מקבלים את ההוראות ממחשב ומפעילים על פיהן את ציוד הקצה הרלוונטי למפעיל: חיישנים, מנועים, רמזורים ועוד.

הדורות החדשים במשפחת Simatic S7 נחשבים בטוחים ומוגנים יותר מקודמיהם, בעיקר בשל השיפורים באיכות ההצפנה. לכן מתקפות עליהם מהוות אתגר מורכב המצריך ידע נרחב בתחומים ושונים.

מאחר שסימנס אינה מפרסמת את פרוטוקול הפעולה של הבקרים, שחזרו החוקרים את הפרוטוקול מתוך ניתוח הבקר (reverse-engineering).

לדברי פרופ’ וול, חלק זה של “עבודת בילוש” דרש חודשי עבודה רבים.

בתום שחזור הפרוטוקול ניגשו החוקרים למיפוי מערכות האבטחה וההצפנה של הבקר ולאיתור חולשות במערכות אלה. ואכן, הם הצליחו לקבוע מפתחות משותפים עם הבקר ובאמצעותם להתחזות לתחנה הנדסית לגיטימית מנקודת המבט של הבקר.

כל זה אפשר להם לטעון על הבקר תוכנה זדונית למרות האבטחה הקריפטוגרפית הגלומה במערכות. לדברי פרופ’ ביהם, “זה היה אתגר מורכב בגלל השיפורים שסימנס הכניסה בגירסאות החדשות יותר של בקרי SIMATIC. ההצלחה שלנו קשורה בניסיון הרב שלנו בחקר בקרים ואבטחתם ובשילוב של הידע המעמיק שלנו בכמה תחומים – הבנת מערכות, יכולות reverse engineering, ניתוח פרוטוקולי תקשורת,  וניתוח קריפטוגרפי.”

דר’ ביתן ציינה שהמתקפה מדגישה את הצורך בהשקעה של יצרנים ולקוחות כאחד באבטחת מערכות בקרה תעשייתיות. לדבריה, המתקפה מראה שאבטחת מערכות בקרה תעשייתיות היא משימה קשה ומאתגרת יותר מאבטחת מערכות מידע.

 

אוריאל מלין וד”ר שרה ביתן יציגו את המחקר היום בכנס ההאקינג היוקרתי  Black Hat שיתקיים בלאס וגאס. ההרצאה תתקיים היום, יום חמישי, 8 באוגוסט, בשעות 11:00-11:50 (שעון ארה”ב)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מי השפכים הרעילים נוצרים בעיקר בתהליכי ייצור של דבקים אך גם בתעשיות העץ, הנייר והטקסטיל. סילוק הפורמלדהיד מהמים חיוני למניעת זיהום של מי-תהום וקרקעות

חוקרות בטכניון פיתחו טכנולוגיה חדשנית, שנרשמה כפטנט, לטיהור מים מהחומר הרעיל פורמלדהיד. את המחקר הובילו ד”ר עדי רדיאן והדוקטורנטית יעל זבולונוב מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית ושותפות בו פרופ’ אילת פישמן וד”ר זהר בן-ברק זילס מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. הוא התפרסם בכתב העת Chemical Engineering Journal.

פורמלדהיד (Formaldehyde), שנוסחתו הכימית CH₂O, הוא חומר מסרטן העלול לחדור לגופנו דרך נשימה, אכילה ושתייה ונחשב לאחד המזהמים הבעייתיים ביותר בתוך בניינים (indoor).

המחקר הנוכחי התמקד בבעיית קיומו של פורמלדהיד במים כתוצאה מתהליכים תעשייתיים. פורמלדהיד הוא בסיס לייצור של דבק ולכן נפוץ מאוד בתעשיות העץ, הנייר, הטקסטיל ועוד, שם הוא מצטבר במים הנוצרים בתהליכי הייצור. הזרמה של שפכי פורמלדהיד אלה לאדמה ולמאגרי מים אסורה כמובן, ולכן נעשים מאמצים רבים למצוא דרכים לפירוקו של החומר. מאחר שסילוקו מן המים יקר מאוד, חברות מסוימות פשוט שומרות את שפכי המים המזוהמים בחביות עד שיימצא פתרון מספק.

הפיתוח של חוקרות הטכניון מבוסס על חרסית מסוג מונטמורילוניט – מינרל טבעי שאחד ממאפייניו הוא שטח פנים גדול מאוד; בגרם אחד של חרסית זו יש שטח פנים של כ-760 מ”ר. תכונה זו מקנה לחרסית יכולת ספיחה נדירה. הפטנט שפותח בטכניון מבוסס על עיבוד של החרסית באופן המגביר את ספיחת הפורמלדהיד.

המרכיב העיקרי הנוסף בטכנולוגיה החדשה הוא חיידק מפרק-פורמלדהיד. חיידקים כאלה התפתחו בנגב בעקבות שימוש רב שנים בפורמלדהיד לחיטוי הקרקע. שימוש זה הוביל להתפתחותם של חיידקים עמידים לפורמלדהיד, היודעים לפרק את החומר המסוכן. בפתרון בעיית העמידות סייעה לחקלאי הנגב פרופ’ אילת פישמן, שרתמה את החיידק האמור למחקר הנוכחי; וכך, העמידות שהזיקה לחקלאים אפשרה את פיתוחה של הטכנולוגיה החדשה בטכניון.

אולם החוקרות נדרשו להתגבר על בעיה טכנית קשה: רמת הפורמלדהיד הגבוהה בשפכי התעשייה קוטלת את החיידקים המוכנסים לתוכם. לכן נדרשה כאן מערכת הגנה שתאפשר לחיידקים לשרוד ולפרק את החומר המסוכן.

ההתקן שפיתחו חוקרות הטכניון מבוסס על חרסית מעובדת, בעלת מטען חשמלי חיובי, הסופחת אליה את הפורמלדהיד ומפחיתה את ריכוזו. ליחידה מוצמדים מראש חיידקים המפרקים את החומר. אחרי כל סבב של פירוק פורמלדהיד מנקה היחידה את עצמה לקראת סבב נוסף. לדברי ד”ר רדיאן, הפיתוח עשוי להיות רלוונטי גם לשימושים אחרים, למשל ספיחה ופירוק של חומרי הדברה שנשטפו בגשם ומאיימים לזהם את מי התהום.

המחקר נתמך על ידי מכון ראסל ברי למחקר בננוטכנולוגיה (RBNI) ומשרד המדע והטכנולוגיה.

ד”ר עדי רדיאן, ראש המעבדה לכימיה של הקרקע בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, השלימה דוקטורט בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, שם עסקה בהתאמה של חרסית לספיחה של מזהמים אורגניים. לאחר מכן יצאה לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת מינסוטה, שם פיתחה מצעי ג’ל המושכים ומקבעים אליהם חיידקים המפרקים מזהמים כגון דלק וחומרי הדברה. ביולי 2016 חזרה ד”ר רדיאן לארץ והצטרפה לסגל הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון.

 

למאמר שהתפרסם  ב- Chemical Engineering Journal

סרטון המסביר את המחקר

[su_youtube_advanced url=”https://youtu.be/gGxAe1rdljM” width=”700″ height=”200″ controls=”no” autohide=”yes” autoplay=”yes” loop=”yes” rel=”no” fs=”no” theme=”light” https=”yes”]

מר סקוט לימסטר מפרנקלין, מישיגן הוא היו”ר החדש של הקורטוריון – חבר הנאמנים של הטכניון. הוא נכנס לתפקיד בחודש יוני בתום מושב הקורטוריון והחליף את היו”ר הקודם, לארי ג’קייר, שכיהן בתפקיד שנים רבות. לימסטר, כקודמו, הוא יליד אזור דטרויט.

“במשך שנים, למזלי, הלכתי בעקבות לארי,” אמר מר לימסטר, “והיה לי הכבוד לעבוד איתו בשירות הטכניון, אותו מוסד מופלא שהניע את הכלכלה הישראלית המשגשגת והידק את הקשרים הבין-לאומיים עם אפריקה, הודו, סין ואזורים נוספים באסיה. נעניתי בשמחה ובכבוד לפנייה לקבל עלי את תפקיד יו”ר הקורטוריון, ואני אסיר תודה על ההזדמנות להמשיך את סיפור האהבה שלי עם הטכניון ואנשיו.”

מר לימסטר הוא סגן נשיא ומנהל Madison Electric Company, חברת אלקטרוניקה שמרכזה במישיגן. החברה מפיצה מוצרי חשמל, בקרים תעשייתיים וציוד אוטומציה. מר לימסטר קידם את החברה בין השאר בהרחבת מגוון המוצרים, בניהול חטיבת האלקטרוניקה ובשיפור ניהול המלאי.

מעורבותו ב-ATS (אגודת ידידי הטכניון בארצות הברית) החלה בשנות ה-90 מתוך הערך היהודי – “תיקון עולם”. לתפיסתו, “הטכניון משפר את חייהם של אנשים ברחבי העולם באמצעות פתרונות חדשניים במדע ובטכנולוגיה. לכל הטכנולוגיות שפותחו בחקלאות, באנרגיה, במים ובאנרגיה סולרית שורשים עמוקים בטכניון.”

הוא השתתף בתוכנית ה-ATS לפיתוח מנהיגות וב-2004 נבחר לכהונה בת שנתיים כנשיא הארגון בקהילת דטרויט. ב-2008 הוא החל כהונה נוספת. תחת ניהולו תמכו ידידי הטכניון בדטרויט בכמה פרויקטים אסטרטגיים בטכניון ובהם מעבדות בבניין הפקולטה להנדסת מכונות ע”ש דן ובטי קאהן ובשותפות מישיגן-ישראל למחקר ולחינוך המחברת בין הטכניון, אוניברסיטת מישיגן ומכון ויצמן למדע.

ב-2005 הצטרף מר לימסטר לוועד המנהל של ה-ATS, עמד בראשן של ועדות רבות ובהן ועדת הביקורת, וב-2012 התמנה לנשיא ה-ATS. במהלך כהונתו הוא הוביל את קמפיין הגיוס של הטכניון שנועד לגייס 1.5 מיליארד דולר תחת המוטו “שיפור העולם באמצעות חדשנות”. עד לאחרונה הוא כיהן כיו”ר הוועד המנהל של ה- ATS.

הוא ואשתו סוזי השתתפו במשלחות רבות של ה-ATS לישראל וליעדים אחרים ואף הובילו כמה מהן. יחד עם מר ג’קייר הוא סייע בארגון משלחת סולידריות לישראל בתקופת מבצע צוק איתן בשנת 2014.

בני הזוג לימסטר הם “גארדיינס”)   (Guardiansתואר שמעניק הטכניון לתורמים נדיבים במיוחד. הם תרמו בנדיבות לכמה פרויקטים ובהם ספריית הפקולטה להנדסת מכונות ותשתיות ליבה במרכז המחקר בתאי גזע והתחדשות רקמות ע”ש משפחות סוניס ופורמן. בשנת 2009 העניק הטכניון למר לימסטר תואר עמית כבוד על נדיבותו ועל מעורבותו העמוקה.

מחוץ לטכניון מעורב מר לימסטר בהקשר הפילנתרופי בעיקר ב- Hebrew Free Loan – מיזם המקצה הלוואות ללא ריבית המאפשרות ליחידים להגשים את חלומותיהם – וכיהן בהנהלת המיזם ובוועד המנהל שלו. לפני כן היה פעיל בפדרציה היהודית במטרופולין דטרויט. הוא זכה בפרס אלכס אטקין למנהיגים צעירים לשנת 2002-2001 כהוקרה על שירותו לקהילה ובפרס על שירות יוצא דופן לקהילה מטעם האגודה למומחים בגיוס משאבים בשנת 2008.

חוקרים מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון מציגים את הפוטנציאל העצום הטמון בשילוב בין שני התחומים

חוקרים בטכניון מציגים את הפוטנציאל העצום הטמון בשילוב בין בינה מלאכותית וננוטכנולוגיה לטובת שיפור אבחונים וטיפולים רפואיים. במאמר סקירה בכתב העתAdvanced Materials סוקרים פרופ’ אבי שרודר והדוקטורנט עומר אדיר את התחום ומציגים אפיקי פעולה עתידיים.

פרופ’ שרודר, ראש המעבדה לתרופות ממוקדות מטרה וטכנולוגיות רפואה אישית, הוא נשיא האגודה הישראלית להנדסה כימית ולאחרונה התקבל כחבר באקדמיה הצעירה הישראלית – מעמד הניתן לחוקרים שהוכיחו הצטיינות במחקר וחשיבה מקורית וכן יוזמה ותרומה לחברה. קבוצת המחקר בראשותו מתמקדת בפיתוח מערכות ננוטכנולוגיות לטיפול בצרכים רפואיים, תוך התמקדות במחלת הסרטן.

לדברי הדוקטורנט עומר אדיר, “במאמר הנוכחי הצענו גישה טכנולוגית משולבת שמטרתה לשפר את הצלחת התהליך הטיפולי שעוברים חולי סרטן – מאבחון המחלה, דרך זיהוי סוג המחלה והתאמת הטיפול באופן אישי לכל חולה, ועד למעקב אחר תהליך ההחלמה ואיכות חיי החולה בהמשך. כיום יש כלים ננוטכנולוגיים רבים לטיפול ממוקד בסרטן, וחלקם פותחו כאן במעבדה, אולם אין לנו ספק ששילוב של בינה מלאכותית בכלים אלה ישפר את יעילותם הרפואית ואת התאמתם האישית לכל חולה. ראוי לציין שטכנולוגיות חדשות כגון ריצוף גנומי מייצרות כמות עצומה של מידע, ושיטות של בינה מלאכותית יאפשרו לטפל היטב במידע זה, לנתח אותו ביעילות ולספק מידע מועיל מאוד לצוות הרפואי.”

בינה מלאכותית (AI) וננוטכנולוגיה הם שני תחומים שונים המעורבים עמוקות בפיתוחה של רפואה מדויקת (precision medicine) – גישה המאפשרת התאמה של הטיפול המיטבי לחולה הספציפי. התאמה זו נדרשת משום שהבדלים בגיל, במגדר, בממדים גופניים, בסוג הדם ובנתונים גנומיים יוצרים הבדל בהשפעתו של כל טיפול ספציפי על מטופלים שונים. כלומר, טיפול מסוים המועיל לחולה אחד עשוי שלא לעזור לחולה אחר ואף להזיק לו. כאמור, השילוב בין בינה מלאכותית וננוטכנולגיה צפוי לסייע בהתאמה טובה יותר של האבחון והטיפול לכל חולה. שילוב זה עדיין נמצא בתחילת הדרך, והוא מצריך שילוב כלים הנדסיים מתקדמים, אולם כבר כיום ברור שהוא נושא בחובו פוטנציאל עצום לשיפור הרפואה המדויקת.

כיום משמשות ננוטכנולוגיות באבחון, וליתר דיוק במיפוי פרופיל המחלה של המטופל הספציפי, ולאחר מכן בתפירת טיפול מדויק למטופל זה. אחת הבעיות, בהקשר הסרטני, היא השוני הרב בין גידולים סרטניים במטופלים שונים. חוקרי הטכניון מעריכים כי בינה מלאכותית עשויה לסייע בהתמודדות עם אתגר ההתאמה האישית של הטיפול בסרטן.

קבוצת המחקר בראשותו של פרופ’ שרודר מתמקדת בפיתוח מערכות ננו-טכנולוגיות לטיפול בצרכים רפואיים, תוך התמקדות בטיפול מותאם אישית למחלת הסרטן. פרופ’ שרודר תרם גם לתחום החקלאות בפיתוח כלים חדשים לשמירה על בריאות בעלי חיים ושיפור בריאות המזון. הוא חיבר עשרות מאמרים, רשם כ-17 פטנטים והוא שותף בהקמת חברות הזנק בתחומי הביוטכנולוגיה והתרופות. הוא זכה בעשרות פרסים ובהם פרס קרן קריל מטעם קרן וולף, פרס אינטל בננוטכנולוגיה ופרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי.

עומר אדיר השלים בטכניון תואר ראשון בהצטיינות יתרה בהנדסה ביוכימית בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון. כבר בסוף השנה הראשונה ללימודי התואר הראשון החל לעסוק במחקר במעבדה בראשותו של פרופ’ שרודר, וכיום הוא עושה בהנחייתו את הדוקטורט במסלול ישיר. הדוקטורנט נערך במסגרת התוכנית לננו-מדעים וננוטכנולוגיה בטכניון וממוקד בהולכת תרופות באמצעות חלקיקים ננומטריים.

העבודה נתמכה על ידי מענקים של המועצה האירופית למחקר (ERC), משרד המדע והטכנולוגיה והקרן הלאומית למדע (ISF).

למאמר המלא ב- Advanced Materials    לחצו כאן

שיבושים במנגנון זה, האופייניים לזיקנה, מעורבים במחלות רבות ובהן סוכרת, סרטן ומחלות מוח ניווניות

חוקרים בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון מציגים בכתב העת eLife היבטים חדשים במנגנון השומר על זהותם של תאי הגוף הבוגרים. השמירה על הזהות התאית חיונית לתפקודם הפיזיולוגי של התא והרקמה ולשרידות היצור החי. את המחקר ערכו חוקרי הפקולטה לרפואה פרופ’ אמיר אורין, ד”ר נעמה פלינט-ברודסלי, ד”ר אולגה בויקו, עדי שפט ואליה לוטן-ביטמן.

המחקר התמקד באנטרוציטים – התאים הבוגרים העיקריים בדופן הפנימית של המעי הדק במודל זבוב התסיסה (דרוזופילה). הזדקנותם המהירה של זבובי הדרוזופילה מאפשרת לחוקרים להתחקות אחר תהליכים בהתפתחותם במהירות גבוהה יחסית. יתר על כן, המבנה התאי של מעי זבובי התסיסה פשוט יחסית ולכן נוח למחקר.

ביצורים רב-תאיים מיוצרים תאי הגוף הממוינים – תאי עור, תאי עצם, תאי מעי וכו’ – על ידי תאי גזע המהווים מעין “מפעל” לייצור תאים ממוינים. תאי הגזע ומנגנון ההתמיינות מעסיקים קבוצות מחקר רבות ברחבי העולם. קבוצת המחקר הטכניונית, לעומת זאת, בחנה את מה שקורה אחרי ההתמיינות – כיצד שומרים האנטרוציטים, לדוגמה, על זהותם כאנטרוציטים.

“מתברר ששימור הזהות התאית אינו ברירת מחדל,” אומר פרופ’ אורין. “העובדה שתא מעי אינו הופך בשלב כלשהו לתא עור, לדוגמה, אינה ברורה מאליה. מצב זה דורש מאמץ מתמיד ממנגנוני הבקרה הפיזיולוגיים. קצת כמו במערכת יחסים אנושית, גם כאן לא מספיק להתניע; צריך גם לעבוד כדי לשמור על תפקוד המערכת.”

החוקרים מסבירים כי ללא בקרה קפדנית על שימור הזהות התאית, מערכת הגנים הדרושה לתא הממוין תחדל מלהתבטא, ותוכניות לא רלוונטיות יתבטאו שלא במקום  – לדוגמה, גנים של הלב יתבטאו בתאי מעי. שיבושים אלה יפגמו ביכולתה של הרקמה לבצעה את מטלותיה. שיבוש זה מלווה בתהליכים כגון דיפרנציאציה-מחדש (de-differentiation) פתולוגית, ההופכת את התא הממוין לתא מסוג חדש ועלולה להוביל למצבי חולי כגון סרטן ומחלות דמויות פרוגריה – מחלה המאופיינת בהזדקנות מואצת של האדם ונובעת ממוטציות בחלבון הלמין הגרעיני. לפיכך חשובה מאוד תקינותו של המנגנון השומר על הזהות התאית של תאים בוגרים.

חוקרי הטכניון גילו כי שניים מהגורמים המרכזיים בשימור הזהות התאית הם גורם השיעתוק Hey וחלבוני שלד גרעין התא (חלבוני למין גרעיניים, ובאנגלית Nuclear lamins). גורמי שיעתוק (Transcription factors) הם שחקנים מרכזיים במנגנון הבקרה הגנטי. השפעתם ממוקדת בתרגום של המידע הגנטי מהדי-אן-איי ל- mRNA- המולקולה המכילה את המידע הנחוץ לבנייתם של החלבונים בתא. תפקודם התקין חיוני ליצירה תקינה של חלבונים וכך גם לתפקודו התקין של האורגניזם כולו. החוקרים מצאו כי גורם השיעתוקHey  מעודד את ביטויו של חלבון הלמין הייחודי לתא הבוגר ומונע את ביטוי הלמין המצוי בתאי האב. בתא הבוגר מעצבים חלבון הלמין ו-Hey את מבנה הגרעין של התא, עיצוב הדורש בקרה מתמשכת ורציפה; בתאים מזדקנים פוחתת רמת ה-Hey, וירידה זו מובילה לאובדן זהותו של התא ולשיבושים בו.

בעקבות הבנת מנגנון הבקרה המבוסס על Hey  הראו החוקרים כי באנטרוציטים במעי, חסר גנטי הממוקד ב- Heyאו בחלבון הלמין מביא להזדקנות מוקדמת של רקמת המעי ותמותה מוקדמת של זבובים צעירים, וזאת בדומה לתהליך הפיזיולוגי המתרחש בזיקנה. לעומת זאת, חיזוק ביטויו של הגן Hey באנטרוציטים מונע את הופעת הפגמים הקשורים להזדקנות תאי המעי וכך משפר את תפקוד רקמת המעי ומאט את הזדקנותה.

גילוי זה מהווה פריצת דרך בהבנת רשת הבקרים הנרחבת השומרת על זהותם של תאים בוגרים. תרגומם של ממצאים אלה לתהליכי סרטן וזיקנה מהווה בסיס לשיפור הטיפולים במחלות תלויות-הזדקנות. יתר על כן, הבנתה של רשת הב

קרה האמורה תאפשר לעכב אותה לטובת שיפור משמעותי בהנדסת תאי גזע ובתיקון שיבושים רפואיים שונים.

פרופ׳ אמיר אורין, בוגר מסלול הMD/PhD-בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, הוא ראש המעבדה ע”ש סטן ורות פלינקמן לחקר רשתות גנטיות בפקולטה לרפואה וחבר המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון (TICC).

המחקר נתמך ע״י מענקים מהקרן הישראלית למדע, קרן מחקר מכון רפפורט למחקר רפואי וקרן המחקר לחקר סרטן ע״שׁ רות מרנדי-פלינקמן.

 

למאמר המלא לחצו כאן

נבחרת ישראל בכימיה חוזרת לישראל עטורה במדליות בהן זכו באולימפיאדה הבינלאומית, שהתקיימה במהלך השבוע האחרון בפריז. 4 חברי הנבחרת זכו במדליות- 3 מדליות ארד ומדלית כסף.

נבחרת ישראל בכימיה הוכשרה בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון על ידי צוות בראשותו של פרופ׳ זאב גרוס, בחסות ובמימון של משרד החינוך ומרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס.

חברי נבחרת ישראל בכימיה שייצגו בכבוד את מדינת ישראל הם:

• רועי פאר מגן חיים – זוכה מדליית כסף
• רון שפרינץ מאשדוד – זוכה מדליית ארד
• רון רפאלי מכפר ידידיה – זוכה מדליית ארד
• הלל שוחט מירושלים – זוכה מדליית ארד

 

את המשלחת ליוו פרופ’ זאב גרוס, מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך וראש תכניות הנוער לכימיה בטכניון והמאמנת הראשית ד”ר איזנה ניגל-אטינגר. בהכשרת התלמידים סייעו רבות הסטודנטים אסף מעודה ורז לוטן, זוכי מדליות אולימפיות בעברם, וגם מהנדסות המעבדה- גבריאלה הלוי ואמה גרץ ומנהלת תוכניות הנוער בפקולטה ד”ר אביטל להב.

האולימפיאדה הבינלאומית בכימיה היא הוותיקה מבין אולימפיאדות המדעים הבינלאומיות לתלמידי תיכון והתקיימה זו השנה ה- 51 בפריז-צרפת ולקחו בה חלק 300 צעירות וצעירים מ- 80 מדינות ברחבי העולם. מדינת ישראל משתתפת באולימפיאדה משנת 2006 ולאורך השנים הגיעה להישגים המצטברים הבאים: 2 מדליות זהב, 6 מדליות כסף, 24 מדליות ארד ו-4 ציונים לשבח.

שר החינוך, הרב רפי פרץ אמר “אני מברך את התלמידים שלנו על ההישג המרשים בכימיה. ההישג המרשים הזה מצטרף להישגים באולימפיאדות של מתמטיקה ופיזיקה ומציב את ישראל בקדמת הבמה. בעבור הזוכים ההישג הוא רק צעד ראשון לקראת צעד גדול יותר שיפרוץ בהמשך דרך בחקר הכימיה. אין לי ספק שהם וחבריהם בתחומי הפיזיקה והמתמטיקה יובילו את ישראל בעתיד להישגים גדולים ויציבו אותה בראש המדינות המובילות. המדעים הוא הפנס שמאיר לנו את הדרך, ואנחנו נמשיך לחזק ולקדם אותו”.

 

״כל הכבוד לתלמידים שעמדו בגבורה במסע ההכנה המפרך,” אמר ראש תכניות הנוער בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, פרופ’ זאב גרוס, “ההכנות הנרחבות והמעמיקות של המשלחת, בראשות ד”ר איזנה ניגל אטינגר, הקנו לתלמידים את החוסן הנפשי הנדרש כדי שיפיקו מעצמם את המרב בשעת האמת. התחרות כללה בחינה מעשית של 5 שעות, שבה נדרשו התלמידים לבצע 3 מעבדות שונות, ומבחן תאורטי של 5 שעות שבמהלכן הם נדרשו לפתור יותר מ-100 שאלות. למאמץ נרחב זה שותפים גם חברי סגל בכירים, מהנדסי מעבדה ודוקטורנטים נוספים – כולם מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון. תודה מיוחדת לשני זוכי מדליות -עבר שתרמו רבות מניסיונם וזמנם, אסף מעודה ורז לוטן, שניהם כיום סטודנטים בטכניון. ”

 

יו”ר מרכז מדעני העתיד, ד”ר שמשון שושני: “נבחרות ישראל במדעים ממשיכות להביא גאווה גדולה למדינת ישראל ומגיעות להישגים אישיים ובינלאומיים יוצאי דופן. ההישגים מעוררי ההשראה של נבחרת ישראל בכימיה הם ההוכחה לכך כי השקעה, התמדה ונחישות להצטיין מובילות להצלחה ולהישגים. יש להמשיך לפעול למיצוי הפוטנציאל האישי של הכישרונות הצעירים, שמדינת ישראל התברכה בהם”.

 

כך אמרו האחים זהר ויהודה זיסאפל בטקס הנחת אבן הפינה לבניין ע”ש זיסאפל להנדסת חשמל בטכניון

הבניין החדש ישמש להמשך פיתוחה של הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון ולהידוק קשריה עם התעשייה הישראלית

האחים זהר ויהודה זיסאפל, בוגרי הטכניון, הניחו ביום חמישי האחרון את אבן הפינה לבניין ע”ש זיסאפל להנדסת חשמל בטקס חגיגי שהתקיים בטכניון.

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא הודה לאחים זיסאפל ולסגנו לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ בועז גולני, שמילא תפקיד מרכזי בקידום הפרויקט. פרופ’ לביא אמר: “זהו יום חג למשפחת הטכניון כולה ולפקולטה להנדסת חשמל. לפני 13 שנה שינו האחים זהר ויהודה זיסאפל את פני הטכניון עם הקמתו של מרכז זיסאפל למחקר בננואלקטרוניקה. בלי המרכז הזה לא היה הטכניון היום במקום שהוא נמצא בו, ואני מאמין שגם הבניין החדש יתרום רבות לקידומם של הפקולטה והטכניון. לקראת תום כהונתי כנשיא הטכניון לא יכולתי לדמיין מתנה יפה מזו.”

יהודה זיסאפל סיפר על תקופת לימודיו בטכניון ואמר: “בתור סטודנט לא דמיינתי שנתרום בניינים לטכניון, אבל זה חלק מרזי החיים – הם מפתיעים. לטכניון חלק חשוב בהצלחתנו, שכן הנושאים והידע אמנם משתנים במהירות בעולם הטכנולוגי, אבל הטכניון לימד אותנו איך ללמוד מהר נושאים חדשים ואיך להתעדכן בשינויים. אני מבקש להודות לטכניון על הבחירה להקים את הבניין החדש במקום הנהדר הזה, בין שני הבניינים הקיימים של הפקולטה. חשוב לנו מאוד שהבניין ישמש לא רק לפיתוחה של הפקולטה אלא גם להידוק הקשרים בין הטכניון לתעשייה הישראלית.”

זהר זיסאפל הצטרף לדברים ואמר כי “בתקופת לימודינו כאן התקיימו בפקולטה דיונים בשאלה אם היא צריכה להתמקד בחשמל או באלקטרוניקה, אבל כיום אני מבין שאתם חייבים להתמקד בשניהם וגם להיפתח לתחומים רבים אחרים. הטכניון ידע תמיד להיענות לצורכי התעשייה וחשוב שימשיך להתעדכן ולהיכנס לתחומים הצפויים להתפתח בעתיד.”

דיקן הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי פרופ’ נחום שימקין אמר כי “יהודה וזהר זיסאפל, מהיזמים הבולטים בתעשייה הישראלית, מלווים מקרוב את פעילותנו ותומכים בה מזה שנים. הם מהווים עבורנו מקור השראה וגאווה. הבניין החדש יספק לנו את המקום הנדרש להמשך התרחבותה של הפקולטה, ויאפשר לנו להמשיך להוביל ולהצטיין בהוראה ובמחקר ולסייע בקידומה של הטכנולוגיה הישראלית.”

הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי היא הפקולטה הגדולה ביותר בטכניון והמחלקה ההנדסית הגדולה בישראל, עם יותר מ-2,200 סטודנטים. במשך 80 שנות קיומה הכשירה הפקולטה כ-15,000 בוגרים שהובילו את תהליך השינוי של ישראל מארץ חקלאית למדינת הייטק. בוגרים אלה מהווים כיום את עמוד השדרה של התעשייה עתירת הידע האזרחית והביטחונית בישראל.

האחים זיסאפל, מייסדי קבוצת רד בינת, שמרו כל השנים על קשר חם עם הטכניון וסייעו לו בתרומות כספיות ובמעורבות אישית. יהודה זיסאפל עמד בראש ארגון בוגרי הטכניון, יזם את פרויקט “משלוש לחמש” המסייע לתלמידי תיכון להשלים חמש יחידות בגרות במקצועות הריאליים והקים את תוכנית “אופקים להייטק” (כיום “הישגים להייטק”), המאתרת חיילים משוחררים מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל ומסייעת להם לרכוש השכלה אקדמית בהנדסה ובמדעים. זהר זיסאפל, שסייע גם הוא לטכניון בדרכים רבות, תורם מיליוני דולרים לחינוך טכנולוגי לילדים ולחשיפת כל ילד בישראל למחשבים ולאינטרנט. בשנה שעברה התמנה זוהר זיסאפל ליו”ר הישראלי של קמפיין גיוס התרומות העולמי של הטכניון, שמטרתו לגייס משאבים בהיקף כולל של 1.8 מיליארד דולר כדי לבסס את מעמדו המוביל של הטכניון בזירה הגלובלית.

את היישומון פיתחו שתי סטודנטיות – רוני אש ודולב עפרי מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון

הסטודנטיות פיתחו יישומון חדשני הצפוי לסייע משמעותית לכבדי ראייה ולעיוורים. היישומון, שפותח בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי, הוצג בכנס ICSEE באילת 2018 וזכה בפרס לפרויקט מצטיין ע”ש תומס שוורץ.

 

היישומון מאפשר להולכי רגל לקויי ראייה לחצות בבטחה כביש מרומזר. הוא מזהה את רמזור הולך הרגל ומודיע בקול מה צבעו. המשתמש נדרש רק לכוון את מצלמת הטלפון בכיוון הכללי הרצוי – הוא אינו צריך לדייק בכך – והיישומון מודיע לו אם אפשר לחצות. נחיצותו של הפיתוח גדולה במיוחד כשמדובר במעבר חצייה שבו אין חיווי קולי לעיוורים.

אמינותו הגבוהה של היישומון מבוססת על למידה עמוקה (deep learning) – אימון רשת עצבית מלאכותית (artificial neural network) הלומדת לזהות את צבע הרמזור על סמך מאגר גדול של דוגמאות של רמזורים. המאגר נבנה על ידי הסטודנטיות שפיתחו את היישומון כפרויקט גמר לתואר ראשון במעבדה לעיבוד אותות ותמונות (SIPL) בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי, בראשות פרופ’ דוד מלאך ומהנדס המעבדה נמרוד פלג. ובסיועה של הסטודנטית איילת כהן, בהנחייתו של מהנדס המעבדה יאיר משה ובשיתוף החממה החברתית בטכניון.

 

כדי להגביר את המודעות לשימוש באפליקציה יצולם בקרוב סרטון הומוריסטי קצר שידגים את השימוש בה. את הסרטון יביים במאי הקולנוע אלעד קידן, זוכה פרס אופיר, ששמע על היישומון ונרתם למשימה בהתנדבות.

הדגמה לשימוש ביישומון – בסרטון

[su_youtube_advanced url=”https://youtu.be/TCBb3tGdx3k” width=”700″ height=”200″ controls=”no” autohide=”yes” autoplay=”yes” loop=”yes” rel=”no” fs=”no” theme=”light” https=”yes”]