בתים מבפנים הוא אירוע ארכיטקטורה גדול המתקיים בעיר אחת לשנה. הסיורים השנה יתקיימו ב- 30-28 בנובמבר ויתמקדו באזור הדר הכרמל.  בנוסף יתקיימו מקבץ סיורים בקמפוס הטכניון בנוה שאנן וברחבי העיר בחסות המרכז לחקר המורשת הבנויה ע״ש אבי ושרה ארנסון והפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. הכניסה לאירועים כולם – ללא תשלום.
להרשמה ועדכונים: www.batim-haifa.org

 

סיורים 7-1 יתקיימו בקרית הטכניון ביום שישי 29.11.19:

1. המרכז לחקר המורשת הבנויה ע”ש אבי ושרה ארנסון
   נקודת מפגש: בכניסה לבניין סגו, קריית הטכניון.
   ביקור בארכיון המרכז לחקר המורשת הבנויה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון הכולל אוספים נדירים שנשמרו בו מימיו הראשונים של הטכניון כמו אוסף הספרים הנדירים של אלכסנדר ברוולד (אדריכל הבניין ההיסטורי של טכניון), אוסף נגטיבים על זכוכית המתארים הקמת מבני ציבורי בתקופת המנדט הבריטי ואוסף פרויקטים של סטודנטים משנות ה־60 ואילך. כן יוצגו אוספים שנקלטו בארכיון בשנים האחרונות כגון אוסף משרד יער ואוסף אדריכל שמואל יבין.
   שישי, 29.11, 13:00.
   אין צורך ברישום. מוגבל ל-15 הבאים הראשונים.

2. הבניין הראשון

נקודת מפגש: רחבת הכניסה לבניין אווירונאוטיקה, קריית הטכניון (חנייה מאחורי הבניין). סיור בהדרכת אדריכלית אורליה קירמאיר (אדריכלית הקמפוס לשעבר) במבנה הראשון שנבנה בקמפוס הטכניון בשנת 1954. בסיור יוצגו סיפוריהם של הבניין, של פרופ’ יוחנן רטנר, אדריכל הבניין, וכן סיפור הקמת הפקולטה לאווירונאוטיקה על ידי פרופסור סידני גולדשטיין וסיפורו של הסטודנט ניביה דורבן ז”ל. משך הסיור כשעה וחצי.

שישי, 29.11 , 09:00.

סיור פתוח. אין צורך ברישום.

3. קריית הטכניון כמוזיאון לאדריכלות ישראלית

נקודת מפגש: שער נווה שאנן (לאחר בידוק ביטחוני).

קריית הטכניון היא מוזיאון פתוח לאדריכלות ישראלית שבה תכננו מאז הקמתה מיטב האדריכלים בסגנונות שונים.  אדריכל עומרי זילכה, בעל הבלוג פינת רחוב, יציג את היסטוריית התכנון של הקמפוס, יעבור לצד חלק מהמבנים ולכמה אף ייכנס וינסה להסביר מה הופך אותם ליצירות מופת ומה הופך קמפוס לייחודי. משך הסיור כשעתיים (אורך המסלול כקילומטר וחצי ורובו בירידה).

שישי, 29.11, 13:00.

סיור פתוח. אין צורך ברישום.

 

4. קמפוס יער

נקודת מפגש: רחבת צ’רציל, סמוך לבניין צ’רצ’יל ובניין הסנאט בלב הקמפוס, קריית הטכניון.

סיור בקמפוס הטכניון בהובלת רקפת סיני, אדריכלית נוף ומרצה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. הסיור יסקור את ההיסטוריה של תכנון המרחבים הפתוחים בטכניון מראשיתו ועד לשנות ה־70 ויתמקד בתפיסה התכנונית הייחודית שנבעה מתנאי השטח שהיה מיוער והפכה לסמל ולמאפיין של הטכניון. משך הסיור כשעתיים.

שישי, 29.11, 10:00.
סיור פתוח. אין צורך ברישום.

5. בעקבות תכנית האב האבודה

נקודת מפגש: מבאות הכניסה (אולם הפטרייה) בפקולטה לאווירונאוטיקה, קריית הטכניון.

סיור בקמפוס הטכניון עם אדריכל השימור אמיר פרוינדליך, שיציג את הקונפליקט בין תוכניות האב של הקמפוס: תוכניתו של פרופ’ אלכסנדר קליין מ־1953 שהתבססה על ציר ירוק אשר משני עבריו בנייני הפקולטות השונות; ותוכניתו של אדריכל שלמה גלעד משנות ה־60 ששינתה את פני הקמפוס באופן ניכר וקבעה את אופיו עד היום. הסיור יתחיל בתצפית מהמרפסת במחלקה לאווירונאוטיקה, יעבור בפורום, בית הסטודנט, בניין אולמן ובסמוך לפקולטה להנדסת קרקע וגיאולוגיה, פיזיקה וכימיה ומשם ימשיך לגן הבוטני. הסיור יסתיים בחניה של הפקולטה להנדסה. משך הסיור כשעתיים.

שישי, 29.11, 09:00.

סיור פתוח. אין צורך ברישום.

 

6. גגות מורפולוגיים

נקודת מפגש: בכניסה לבניין דנצינגר, קריית הטכניון.

המבנה המוזר ופורץ הדרך של מעבדות דנציגר נותר גם היום חדשני ושנוי במחלוקת כפי שהיה עם הקמתו בשנים 1959־1965. הסיור שתוביל אדריכלית רות ליברטי־שלו יעסוק במאפייניו הייחודיים של הבניין ובאלפרד נוימן, האדריכל והפרופסור שייסד את לימודי המורפולוגיה בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, ושבעזרת תלמידו צבי הקר יישם בבית זה את התיאוריה שהתגבשה בלימודים אלה. הסיור ימשיך גם לגגות מורפולוגיים אחרים שהוקמו בקמפוס הטכניון בתכנונם של חברי סגל הפקולטה לארכיטקטורה בשנות ה־50 ובשנות ה־60. הוא יסתיים בנקודת ההתחלה. משך הסיור כשעה.

שישי, 29.11, 13:00.

סיור ברישום מוקדם. מוגבל ל-30 אנשים.

להרשמה: https://www.batim-haifa.org

 

 

7. הארכיון ההיסטורי בטכניון

נקודת מפגש: בכניסה לבניין סגו, קריית הטכניון.

לרגל סיום פרויקט דיגיטציה רחב היקף בו הועלו אלפי מסמכים ותצלומים מהארכיון ההסטורי של הטכניון לרשת, תתקיים הרצאה ובה יוצגו לקהל פריטים מהארכיון המגוללים את סיפורו של  הטכניון בראי ההיסטוריה. את הביקור יוביל הארכיונאי איתי קרן.

שישי, 29.11, 11:00.

סיור ברישום מוקדם.

להרשמה: https://www.batim-haifa.org

 

8.באוהאוס חברתי – חוויה אורבנית בחיפה.
אמנות רב-תחומית, מחול, סאונד ואדריכלות לציון מאה שנה לבאוהאוס

28-30 בנובמבר 2019

האירוע “באוהאוס חברתי – חוויה אורבנית לציון מאה לבאוהאוס” מבית עיריית חיפה ובית הגפן, מפעל הפיס, אוניברסיטת חיפה והפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ובשיתוף עם רשת ‘בתים מבפנים’ יספר את הסיפור של המקומות שעשו את חיפה בהדר הכרמל – מרחוב מסדה ועד לשוק תלפיות, לציון מאה שנה לבאוהאוס.
באוהאוס חברתי יתקיים במשך שלושה ימים ויכלול תערוכות מרכזיות של אמנות עכשווית והיסטורית שיתקיימו בחללים אייקוניים דוגמת שוק תלפיות, קולנוע אורה ועוד.

האירוע מזמן שוטטות במרחב העיר ודיבוב החוויה המורכבת של המקום דרך תערוכות אמנות, אירועי פרפורמנס, הרצאות, מופעי תרבות ועשרות סיורי בתים מבפנים. http://socialbauhaus.co.il/

 

הצצה אל העתיד – אתגר המחשוב 2030 של אינטל והטכניון יצא לדרך

חברת אינטל לסטודנטים בטכניון: תכננו כיצד ייראה המחשוב בעשור הבא. בפאנל שהתקיים בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי אמר אורי פרנק, סגן נשיא באינטל: “אנו נמצאים בפתחה של מהפכת מחשוב עולמית, וזאת ההזדמנות שלכם הסטודנטים לקבוע לאן יילך עולם המחשוב לקראת 2030”

“המהפכות הגדולות יגיעו מכם, הצעירים, כי אתם עוד לא מקובעים ועדיין מסוגלים לחשוב באופן פתוח בלי לחשוש מאילוצי העולם האמיתי.” כך אמר לסטודנטים בטכניון אורי פרנק, סגן נשיא באינטל. הדברים נאמרו בפאנל משותף לאינטל ולפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון. פרנק אמר לסטודנטים כי “אנו נמצאים בפתחה של מהפכת מחשוב עולמית, וזאת ההזדמנות שלכם, הסטודנטים, לקבוע לאן יילך עולם המחשוב לקראת 2030. לכן אנחנו מטפחים באינטל תרבות ארגונית של פתיחות וחדשנות.”

אורי פרנק הגיע לאינטל ב-1997 כסטודנט בתחילת דרכו בפקולטה בטכניון, הוא השלים בפקולטה להנדסת חשמל גם תואר שני ושימש בתפקידים רבים באינטל, חלקם בארצות הברית. הוא אמר כי “הלימודים בטכניון היו חיוניים להתפתחות המקצועית שלי בעיקר בפיתוח יכולת הלמידה העצמית והיכולת להתגבר על אתגרים קשים ומפחידים. חשוב להבין שהלמידה אינה נגמרת כשמסיימים את הלימודים בטכניון, וכל תפקיד שעשיתי באינטל לימד אותי דברים חשובים לקראת התפקידים הבאים.”

בפאנל, שנערך בהנחיית השדרן ומנחה הטלוויזיה טל ברמן, במעמד נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, דיקן הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי פרופ’ נחום שימקין ובכירים מאינטל, השתתפו שלושה בוגרים בולטים של הפקולטה שחתומים על פריצות דרך טכנולוגיות ששינו את פני העולם: פרופ’ אורי וייזר, ממפתחי המחשב הנייד (אינטל פנטיום) ומהאישים המובילים בפיתוח המעבדים של אינטל, המשמש כיום חבר סגל בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון; דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל, שהוביל מהפכות הנדסיות משמעותיות ובהן המחשוב הנייד וקו מוצרי הסנטרינו; ואורי פרנק, סגן נשיא באינטל המוביל היום את קבוצת המעבדים, המחשבים הניידים והנייחים וקו המוצרים לבינה מלאכותית. בתום הפאנל הכריזה  חברת אינטל על אתגר נושא פרסים לסטודנטים מהפקולטה: לנסח רעיון הקשור לעתיד המחשוב בשנת 2030 ועל תרומתה לשדרוג מעבדות ה-VLSI (מעגלים משולבים) בפקולטה.

חברת אינטל מובילה זה שנים רבות בפיתוח מעבדי המחשבים המתקדמים ביותר. אינטל ישראל, שבה יזמו שלושת בוגרי הטכניון את ספינת הדגל של החברה – מעבד הפנטיום – פיתחה בשלוש השנים האחרונות דור חדש של מעבדים אשר משלב בין השאר יכולות AI. בראש הקבוצה המפתחת, המונה אלפי מהנדסים, עומד בוגר הטכניון אורי פרנק.

“אנו בטכניון רואים חשיבות רבה בפיתוח קשרי תעשייה ואקדמיה,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, “ולכן אנו שמחים על הידוק הקשרים בין הפקולטה להנדסת חשמל לחברת אינטל. כדי להתמודד בהצלחה עם אתגרי המאה ה-21, ולהמשיך בהכשרת העילית המדעית-טכנולוגית של מדינת ישראל, ״עלינו להמשיך להדק את שיתוף הפעולה ולעצב את הממשק אקדמיה-תעשייה באופן שישקף את התרחבות המחקר הבסיסי לתעשייה ואת הצורך בהעברת טכנולוגיה מהירה מהאקדמיה לתעשייה״

דיקן הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי פרופ’ נחום שימקין דיבר בפתיחת האירוע על “הקשר המתמיד בין אינטל לטכניון, שהחל כבר עם פתיחת העידן הבינלאומי של ההייטק בישראל ב-1974, כאשר בוגר הטכניון דב פרומן הקים בחיפה את מרכז המחקר הראשון של אינטל בישראל. הקשר שלנו עם אינטל חשוב לשני הצדדים ואני מודה לפרופ’ שוקה זאבי, שיזם וארגן את היום החשוב הזה, ולגורמים באינטל שסייעו בכך.”

מנחה הפאנל טל ברמן אמר כי “האירוע הזה הוא עבורי, ועבור הקהל, הזדמנות נדירה לשמוע שלושה מהאנשים המשפיעים ביותר בעולם ההיי-טק. בכם, הסטודנטים שבקהל, אני ממש מקנא – אתם נמצאים בפתחו של העידן הטכנולוגי הבא ואתם האנשים שיעצבו אותו. ביכולתכם לעשות דברים מדהימים.”

“ב-15 שנה האחרונות יש בתעשיית האלקטרוניקה תחושה שאנחנו מתקרבים לקיר,” אמר פרופ’ אורי וייזר, “אבל כבר ידענו לעבור קירות בעבר. בשנות השבעים והשמונים ידענו שהעולם הולך לכיוון חדש, אבל לא ידענו לאן, רק שהדבר הבא הוא המעבדים ושם עלינו להיות. בהנהלת אינטל העולמית הייתה התנגדות גדולה לכיוון שלנו. אבל החלטנו להעיז. דדי ואני שלחנו פקס לנשיא אינטל העולמית אנדי גרוב – עם הרעיון שלנו והוא השתכנע. כיום נדמה שהעולם ניצב מול הקיר של חוק מור – בלימת המזעור של רכיבים אלקטרוניים. זה אתגר גדול, אבל הוא אתגר כלכלי, לא טכנולוגי. אל תחששו מאתגרים כאלה ואל תחששו לבקר את המערכת ולדבוק בדרך שלכם. מנסיוני, כשאתה מאמין בדרך שלך ודבק בה אתה יכול להוביל לשינוי גדול מאוד.”

מהפיכת טכנולוגיית המידע נמצאת בעיצומה והיא באה לידי ביטוי בהתפתחויות מואצות, בארכיטקטורות מחשבים ובאלגוריתמי אינטליגנציה מלאכותית (AI), ובהשפעות הדדיות בין תחומים אלה. בנוסף מתרחשת חדירה מהירה של מוצרים, מערכות ושירותים מבוססי כוח חישוב רב עוצמה ואינטליגנציה מלאכותית לרוב תחומי החיים ובהם ביטחון, רפואה, תחבורה והעברה והבנה של מידע טבעי. התפתחויות אלה משפיעות על כלכלות המדינות המפותחות.

“הגדולה של המין האנושי היא יכולתו להתקדם קדימה על בסיס הישגים קודמים,” אמר דדי פרלמוטר, “וזה היתרון שלנו גם כמהנדסים – העולם משתנה במהירות אבל בסיס הידע הרחב שלנו מאפשר לנו להתמודד עם השינויים. הייתי שמח לראות את מערכת החינוך הולכת לכיוון הזה שקיים בטכניון: לחזק את יכולתו של התלמיד ללמוד דברים חדשים, להתמודד עם שינוי.”

על הקשר עם הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון אחראים מטעם אינטל שני בוגרי הפקולטה אבנר גורן, סגן נשיא אינטל ומנהל קבוצת הארכיטקטורות למעבדים, והמהנדס הבכיר לואיס מגרם. גורן אמר כי “הטכניון עבורנו הוא מרכז אקדמי קריטי, שכן הוא מכשיר את דור המהנדסים הבא בישראל. לכן חשוב לנו לסייע לטכניון בשיפור כמות המהנדסים ואיכותם ולא פחות חשוב – לסייע בהתאמת תוכנית הלימודים לצורכי התעשייה כך שהסטודנטים שיוצאים מהטכניון ייהנו מרלוונטיות גבוהה בשוק התעסוקה. לכן, טכניון חזק הוא האינטרס של כולנו, וזו הסיבה שאנחנו תומכים בפקולטה בציוד, בהדרכה ובמחקרים ספציפיים ומעודדים את עובדי אינטל להעביר בטכניון קורסים וללוות סטודנטים בפרויקטים. כיום אנחנו משקיעים הרבה במעבדות ה-VLSI בפקולטה, ולאחרונה גם פתחנו מסלול של השתלמות קיץ באינטל, החושפת סטודנטים לתואר ראשון בטכניון לנעשה אצלנו.”

לינק להשתתפות: https://ad.boolzai.co.il/intel

 

 

הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון ציינה את יום המזון העולמי בכנס מדעי שכותרתו “בין פוד-טק, תזונה ובריאות”. דיקנית הפקולטה, פרופ’ מרסל מחלוף, אמרה בפתיחת האירוע: “האתגר שלנו הוא אפס רעב בעולם – לקדם את מימוש זכותו של כל אדם בעולם לתזונה איכותית לחיים בריאים”

 

הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון ציינה את יום המזון העולמי שחל בחודש שעבר בכנס מדעי שכותרתו “בין פוד-טק, תזונה ובריאות”. דיקנית הפקולטה, פרופ’ מרסל מחלוף, אמרה בפתיחת האירוע: “האתגר שלנו הוא אפס רעב בעולם – לקדם את מימוש זכותו של כל אדם בעולם לתזונה איכותית לחיים בריאים.”

 

יום המזון העולמי נוסד על ידי האו”ם כדי לסייע בביעור הרעב בעולם, והשנה הוחלט להתמקד בנושא של מזון בריא בעולם ללא רעב (“Healthy Diets for A #ZeroHunger World ”), וזאת כדי לפתח הזנה מקדמת בריאות תוך כדי שמירה על כדור הארץ. את הכנס ארגנו חברי הסגל פרופ’-משנה מאיה דוידוביץ-פנחס ופרופ’-משנה אבי שפיגלמן.

היזם ד”ר אראל מרגלית, היו”ר המייסד של קרן הון הסיכון JVP, אמר כי “אין ספק שהפקולטה המשמעותית ביותר בתחום הזה היא הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, ואני מודה לדיקנית הפקולטה פרופ’ מרסל מחלוף על פריצות הדרך שהיא הובילה בתחום זה.” ד”ר מרגלית אמר כי “פוד-טק הוא אחד התחומים החמים בהייטק הישראלי, בעיקר על רקע המיצוי בתחומי הייטק מסורתיים מסוימים. פיתוחו של תחום זה בטכניון ובחיפה יסייע בהעצמת הצפון ובהשראת צעירים כאן. עלינו לקדם חיבורים בין מזון וסביבה, בין תזונה לבריאות ועוד, וכאן בצפון צריך להיות המרכז הרב-תחומי העולמי בתחום הפוד-טק.”

את הרצאת הפתיחה נשא ד”ר דידייה דופון מהמכון הלאומי למחקר חקלאי (INRA), שדיבר על הקשר בין המזון שאנו צורכים, מערכת העיכול ובריאותנו. “במחקרים שלנו אנחנו ממפים בזמן אמת את מה שקורה למולקולות שונות במערכת העיכול, ואכן גילינו השפעות מעניינות ומגוונות. לדוגמה, גילינו שתחליפי חלב לתינוקות (פורמולות) משנות את ההרכב של חיידקי המעי וכך משפיעים על פירוק המזון בהמשך חייו של התינוק.”

 

פרופ’ אורי לזמס הציג מחקרים חדשים על חרקים כמקור תזונתי לחלבונים ולמולקולות בריאות אחרות. פרופ’ אסתי מרון הולץ הציגה גילויים חדשים הקשורים במנגנון ההתפתחות של מחלות מעי דלקתיות. פרופ’ יחזקאל קשי הציג את מחקריו בגנטיקה של שמרים ואת הטכנולוגיה שפיתח ליצירת שמרים יעילים יותר לתחום המזון ולתעשיית הדלק הביולוגי (ביופיול) באמצעות אבולוציה מהירה. פרופ’ יואב לבני הציג מעבודותיו על שימוש במיקרו-אצות כמקור לחומרי גלם למזון.

בחלק האחרון של האירוע התקיים פאנל מומחים בעניין התקנות החדשות לסימון הרכב המזון בחזית האריזה. תקנות אלה, שייכנסו לתוקף בינואר 2020, יכללו סימון אדום בחזית על מוצרים בעייתיים מבחינה בריאותית – למשל תכולה של יותר מ-500 מ”ג נתרן ב-100 גרם של מזון מוצק. בפאנל השתתפו פרופ’ רונית אנדוולט, מנהלת המחלקה לתזונה במשרד הבריאות; ד”ר גילה רוזן, מנהלת המחלקה לתזונה קלינית בקריה הרפואית רמב”ם; פרופ’ אפרת מונסונגו-אורנן, ראש החוג למדעי התזונה בפקולטה לחקלאות, מזון ותזונה באוניברסיטה העברית; ונגה שוורץ משולם, מנהלת תחום הבריאות בתנובה. פרופ’ אנדוולט דיברה על מורכבותו של השינוי שמשרד הבריאות מבקש להטמיע כדי לשפר את בריאות הציבור. “אין כאן קיצורי דרך,” היא אמרה. “עלינו לתמוך בציבור באופן ממסדי בדרכים מגוונות ובהן חינוך לאורח חיים בריא, בקרה על פרסומים מזיקים, סימון תזונתי בחנויות ובמסעדות, רגולציה ועוד. אין מסר יחיד ופשוט שיוכל לחולל שינוי, ותקנות ההתוויה החדשות הן רק צעד אחד מתוך צעדים רבים.”

ביום העיון צוין שיתוף הפעולה הגובר בין הפקולטה למיזם האירופי EIT Food. במסגרת זאת התקיים לאחרונה, זו השנה השנייה ברציפות, אקסלרטור EIT Food שבו הוכשרו בטכניון עשר קבוצות המפתחות המצאות חדשניות בתחום המזון. שלוש מהן ייצאו לתחרות המסכמת בליסבון, מול קבוצות מהאקסלרטורים האחרים של EIT Food, ואחת מהן (FreezeM) הציגה את הפיתוח שלה בכנס. בשנה שעברה המשיכו שלוש קבוצות מהטכניון לגמר של ה-EIT Food, ואחת הקבוצות – Redefine Meat, המפתחת טכנולוגיה להדפסת בשר במדפסת תלת-ממד – זכתה במקום הראשון בתחרות האירופית וכבר גיייסה כ-7 מיליון דולר. במסגרת EIT Food משתתפת הפקולטה ב-FOODIO ו-FOODMIO – תחרויות לפיתוח מוצרי מזון חדשניים על ידי סטודנטים לתואר ראשון.

ביום העיון גם הוכרז שבנובמבר 2020 יארח הטכניון את כנס האיגוד האירופי למדעי המזון ולטכנולוגיה של מזון (EFFoST). פרופ’ אורי לזמס, ראש הכנס, הכריז כי זו הפעם הראשונה שהכנס יתקיים מחוץ לאירופה, והדגיש שזוהי הכרה עולמית בחשיבותם של הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון והטכניון כולו בתחום המזון.

 

 ניסוי שתוכנן בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון יבחן בחלל את התנהגותם של חומרים אנטי-בקטריאליים ואת השפעתם על חיידקים בתנאים של כבידה אפסית

בקרוב ישוגרו לחלל שני ניסויים של חוקרים בטכניון עם שותפיהם באיטליה, וזאת כדי לבחון את השפעתה של מיקרו-כבידה (כבידה אפסית) על תופעות שונות.

הניסויים, הבוחנים השפעות שונות של מיקרו-כבידה, ישוגרו מגינאה הצרפתית על גבי משגר של סוכנות החלל האירופית. זאת במסגרת שיתוף פעולה בין סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה וסוכנות החלל האיטלקית, הכולל ארבעה ניסויים שאותם תבצע חברת “ספייס פארמה”. בכל ניסוי ישתתפו חוקר אחד ישראלי ואחד איטלקי.

הניסוי הראשון, שיבחן את התנהגותן של מולקולות אנטי-מיקרוביאליות ואת השפעתן על חיידקים, תוכנן על ידי פרופ’ בעז פוקרוי מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון ושותפו פרופ’ ג’וזפה פליני מאוניברסיטת בולוניה; הניסוי השני, שיבחן את מהירות ההיקשרות של חומרים כימיים לחלבוני דם, תוכנן על ידי חוקרים מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ומ- Tre University ברומא.

הניסוי של פרופ’ פוקרוי ופרופ’ פליני קרוי SpaceLysis, ובמסגרתו תיבדק השפעת מיקרו-כבידה על הקינטיקה של חומרים אנטי-מיקרוביאליים ועל פעולתם על חיידקים. לדברי פרופ’ פוקרוי, על גבי כדור הארץ תלויה האינטראקציה בין חיידקים לחומרים אלה בדיפוזיה והסעה (Convection), ואילו בחלל תהיה ההסעה אפסית ולכן האינטראקציה צפויה להשתנות משמעותית. החוקרים, שכבר ערכו את הניסוי על כדור הארץ, מבקשים ללמוד באמצעות הניסוי בחלל על השפעתה של מיקרו-כבידה על האינטראקציות האמורות.

 

 

כ-700 נערות השתתפו בכנס התלמידות Tech Women בטכניון. “העתיד שלכן נמצא כאן,” אמרה הסטודנטית קרן יצחק מהפקולטה למדעי המחשב שהנחתה את האירוע

 

מאשדוד עד קריית שמונה, מרחובות ועד רמת הגולן, כ-700 תלמידות תיכון מצטיינות במתמטיקה ובמדעים השתתפו באירועTech Women  החמישי בטכניון.

במהלך היום המיוחד נפגשו התלמידות עם חוקרות וחברות סגל, בוגרות טכניון וסטודנטיות לתארים מתקדמים, סיירו במעבדות ונחשפו לנושאי המחקר והלימוד. אירועי Tech Women  מתקיימים באדיבות הקרן להעצמת נשים ע”ש רוזלין אוגוסט ונועדו לחשוף את התלמידות לתחומי הלימוד בטכניון ולעודד אותן לבחור בלימודים אקדמיים בתחומי המדע וההנדסה.

 

את האירוע פתח סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, פרופ’ אלון וולף, שאמר לתלמידות כי ” כבר בכיתה הראשונה בטכניון, שנפתחה ב-1924, למדו 17 סטודנטים ובהם סטודנטית אחת. היה זה עוד בימים שבהם, במדינות רבות, הייתה האקדמיה סגורה בפני נשים. מאז יומו הראשון מקבל הטכניון סטודנטים וסטודנטיות על סמך יכולותיהם בלבד וללא הבדל של דת, גזע ומגדר. גם אתן הגעתן היום לטכניון בזכות יכולותיכן. אם אתן רוצות להשפיע על עתיד העולם ולקבוע כיצד הוא ייראה בעוד חמישים שנים, בואו ללמוד בטכניון.”

 

את אירוע הפתיחה הנחתה הסטודנטית קרן יצחק, שהחלה את לימודיה במכינת הטכניון לפני כחמש שנים ובקרוב תסיים את התואר הראשון בפקולטה למדעי המחשב. יצחק, העובדת במקביל בחברת מלאנוקס, אמרה לסטודנטיות: “נבחרתן להשתתף באירוע הזה כי אתן מבריקות, ואין לנו ספק שהעתיד שלכן נמצא כאן. גם אם אתן לא בטוחות מה תרצו לעשות כשתגדלו, הטכניון הוא נקודת מוצא מצוינת עבורכן.”

 

ד”ר רותם וישינקין, שקיבלה השנה את תואר הדוקטור מהטכניון, סיפרה על דרכה לטכניון ועל המחקרים שערכה בהנחייתו של פרופ’ חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון. בשנים האחרונות פיתחה ד”ר וישינקין מדבקה ראשונה מסוגה לאבחון שחפת. הפיתוח, שנתמך על ידי קרן ביל ומלינדה גייטס והאיחוד האירופי, צפוי להציל את חייהם של מיליוני בני אדם ברחבי העולם השלישי באמצעות אבחון מוקדם וטיפול תואם. “בהיותי נערה חלמתי להיות רופאה,” אמרה לתלמידות, “אך בסוף זה לא קרה. בחרתי בלימודי הנדסה כימית, שבהם אני משלבת בין הנדסה למדעי החיים. כמנהלת של מאגד Apatch שבו שותפים חוקרים מהאקדמיה, בתי חולים וחברות שונות, אנחנו מפתחים מדבקה לניטור שחפת, אני מרגישה שאני תורמת לאנושות תרומה ייחודית ומשמעותית. ”

 

 

 

חוקרים בטכניון ועמיתיהם בארצות הברית גילו כי מתן פרוביוטיקה ביחידות לטיפול נמרץ בבתי חולים עלולה להוביל לזיהומי דם, ובמקרים מסוימים נזקיה עולים על תועלתה

חוקרים בטכניון ובבית החולים לילדים בבוסטון גילו כי צריכת פרוביוטיקה עלולה להוביל לזיהומי דם. המחקר שהתפרסם אתמול ב– Nature Medicineהוא פרי שיתוף פעולה בין חוקרי הטכניון פרופ’ רועי קישוני וד”ר עידן ילין לבין קבוצות המחקר של פרופ’ גרגורי פריבי ופרופ’ תומאס סנדורה מבית החולים לילדים בבוסטון. מממצאי המחקר עולה כי בנסיבות מסוימות, הסיכון הנלווה לנטילת פרוביוטיקה עלול לעלות על תועלתה.

פרוביוטיקה היא אמצעי מקובל בטיפול רפואי, והשימוש בה בבתי חולים מתרחב בהתמדה כאמצעי למניעת שלשול, מחלות מעיים ובמקרים מסוימים גם נגד דלקת ריאות, דלקת לבלב ואלח דם (ספסיס).

כעת, כאמור, מתברר שצריכת חיידקים פרוביוטיים עלולה לגרור תופעות לוואי חמורות. במחקר הנוכחי נחקרה האפשרות שאותם חיידקים מוצאים את דרכם לדם וגורמים לזיהום דם. ההשערה שפרוביוטיקה עלולה לגרום נזקים כאלה כבר עלתה בעבר, אולם עד כה לא הוצגו ראיות חותכות לקשר סיבתי זה. כעת, באמצעות טכנולוגיות מתקדמות של מיפוי גנומי מלא, הראו החוקרים כי במקרים מסוימים, מקורם של החיידקים מחוללי הזיהום הוא בתכשיר הפרוביוטי שניתן למטופל.

המחקר התבסס על נתונים שנאספו במשך 5 שנים וחצי ממטופלי חדר הטיפול הנמרץ בבית החולים לילדים בבוסטון. באותה תקופה טופלו ביחידת הטיפול הנמרץ 22,174 חולים. 552 מהם קיבלו במסגרת הטיפול קפסולות פרוביוטיקה המכילה חיידקי Lactobacillus rhamnosus מתת-זן הנקרא LGG. במסגרת המחקר אובחן זיהום דם (Lactobacillus rhamnosus) אצל שישה מטופלים – כולם מאותה קבוצה שקיבלה טיפול פרוביוטי. בקרב אלפי המטופלים שלא קיבלו פרוביוטיקה לא נרשם זיהום דומה.

החוקרים מספקים במאמרם ב-Nature Medicine ראיות לכך שמקורו של זיהום הדם הוא אכן בצריכת החיידקים הפרוביוטיים. כדי להוכיח שהחיידקים מחוללי הזיהום הגיעו מהתכשיר הפרוביוטי התבססו החוקרים על כלים גנומיים חדשניים. במרכז הגנומי בטכניון שוחזרו במלואם רצף הדי-אן-איי של החיידקים שבודדו מהזיהומים לצד רצף הדי-אן-איי של חיידקים שנלקחו מקפסולות של התכשיר הפרוביוטי. כך התברר שהחיידקים בדם אף הם מתת הזן LGG. ניתוח נוסף של המידע מצא כי לא ניתן להפריד גנטית בין שושלות החיידקים שנמצאו בתכשיר ובדם.

יתר על כן, המגוון הגנטי המצומצם שנמצא בקפסולות שוחזר במידה רבה בבידודים מהדם. בנוסף, בחלק מהחיידקים האמורים שנמצאו בדם התגלו מוטציות חדשות שלא זוהו בחיידקים בקפסולה, לרבות מוטציה המקנה עמידות לאנטיביוטיקה שזוהתה בבידוד מאחד החולים. במילים אחרות, בנוסף לסכנת הזיהום טמונה בצריכת פרוביוטיקה גם התפתחות של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה – אחד התהליכים הפוגעים ביעילותם של טיפולים רפואיים ומסכנים את המטופל.

החלק הטכניוני של המחקר נתמך במענק ERC מטעם האיחוד האירופי, NIH וקרן בוייטלר.

למאמר ב – Nature Medicine לחצו כאן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בית הטכניון מרכין ראש ביום השנה להרצחו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ז״ל

הנכם מוזמנים לעצרת לזכרו שתיערך ביום ראשון, י״ב בחשון, תש״ף

10 בנובמבר 2019 | שעה 12:30 | אודיטוריום ע”ש הלר (קולנוע), בית הסטודנט ע”ש שלום זילוני

לצד שלושת החוקרים שקיבלו את הפרס על הטכנולוגיה המהפכנית ופורצת הדרך קיבל את הפרס גם פרופ’ פפדימיטריו כריסטוס הילריוס, מאבות תורת המשחקים האלגוריתמית

פרס הארווי היוקרתי בתחום המדע והטכנולוגיה הוענק אתמול (א’) בטקס חגיגי בטכניון לפרופ’ עמנואל שרפנטייה, פרופ’ ג’ניפר דאודנה ופרופ’ פנג ז’אנג, מפתחי הטכנולוגיה המהפכנית ופורצת הדרך לעריכה גנטיתCRISPR-Cas9 , ולפרופ’ פפדימיטריו כריסטוס הילריוס, מאבות תורת המשחקים האלגוריתמית. בטקס השתתפו נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, המשנה לנשיא למחקר פרופ’ קובי רובינשטיין, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים פרופ’ שמעון מרום, המשנה הבכיר לנשיא פרופ’ עודד רבינוביץ’, סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ אלון וולף, דיקנים וחברי סגל. את הטקס הנחתה פרופ’ עדי זלצברג מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון.

 

“פרס הארווי מגלם את מהות המוסד שאני עומד בראשו,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בטקס הענקת הפרס. ”הוא מבטא מצוינות ברמה העולמית, מוקיר את גאונותם של חוקרים ואת הישגיהם וממחיש את חשיבותו של המדע בשיפור מצבה של האנושות. ארבעת החוקרים שקיבלו את הפרס הם הוכחה לכך שסקרנות, יצירתיות ונחישות אכן עשויות לשנות את העולם.”

פרופ’ עמנואל שרפנטייה ממכון מקס פלאנק ופרופ’ ג’ניפר דאודנה מאוניברסיטת קליפורניה ברקלי פרסמו ב-2012 במגזין המדעי הנחשב Science את מאמרן ההיסטורי, המציג את האופן שבו מנגנון CRISPR בחיידקים מזהה יעדים בדי-אן-איי. באותו מאמר הן הדגימו את האפשרות לתכנת את Cas9 בקלות כדי לערוך יעדים רבים ומגוונים בדי-אן-איי. הפרס הוענק להן על תרומתן יוצאת הדופן והראויה לציון להבנת היבטים מרכזיים של מערכת ההגנה החיידקית CRISPR-Cas9 ויישומה ככלי עריכה בגנום לתכנות עבור תאים איקריוטיים, על הבהרת הביולוגיה המבנית והביוכימיה של מערכת CRISPR-Cas9 ועל תרגומה למדע היישומי. תגליות דרמטיות אלה חוללו מהפכה במדעי החיים והן מאפשרות לערוך, לתקן ולשכתב את הדי-אן-איי. בעתיד הן צפויות להוביל לפיתוח טיפולים חדשניים במחלות ובהזדקנות.

“המדע הבסיסי לא איבד מחשיבותו, והוא עדיין חיוני בדרך לפיתוחים יישומיים משמעותיים,” אמרה בטקס פרופ’ שרפנטייה, ראש מכון מקס פלאנק למדע הפתוגנים, “הבנה מעמיקה של תהליכים ביולוגיים היא תנאי לפיתוח יישומים רפואיים וטיפולים חדשניים במחלות קשות, ואני אסירת תודה על החופש האקדמי שניתן לנו ועל התמיכה הכלכלית בעבודתנו.

“זהו כבוד גדול עבורי לקבל את הפרס, ואני מודה לטכניון על ההכרה בחשיבות המחקר שלנו. “את המסע הממושך שהוביל לפיתוחה של טכנולוגיית CRISPR-Cas9 ככלי לעריכה גנטית לא יכולתי לעשות לבדי, ואני מודה לכל הסטודנטים הצעירים והעמיתים המבריקים שעבדו איתי לאורך הדרך ובפרט לשותפתי פרופ’ ג’ניפר דאודנה.”

פרופ’ דאודנה, שנבצר ממנה להגיע לטקס, הודתה על קבלת הפרס בסרטון וידאו שבו אמרה: “זהו כבוד גדול עבורי לקבל את פרס הארווי על פיתוחה של טכנולוגיית CRISPR-Cas9 לעריכת גנים. אני מברכת את עמיתיי לפרס ומבקשת לציין במיוחד את שיתוף הפעולה הנפלא עם פרופ’ עמנואל שרפנטייה. הצוותים שלנו פעלו יחד לחקר המנגנונים הביולוגיים הבסיסיים של מערכת החיסון החיידקי המוכרת בשם CRISPR. כשגילינו כיצד Cas9 עובד כאנזים בר-תכנות, הבנו שאפשר לרתום אותו לשינוי רצף הדי-אן-איי בתא ובאורגניזם – טכנולוגיה המשמשת כיום מדענים ברחבי העולם לפיתוח טיפולים במחלות גנטיות ובנזקים שגורמת ההתחממות הגלובלית לחקלאות.”

יחד איתן זכה בפרס גם פרופ’ פנג ז’אנג, שפרסם ב-2013 ב-Science את מאמרו ההיסטורי על CRISPR-Cas9 כטכנולוגיה לעריכה גנומית באורגניזמים גבוהים ולרתימת מערכת CRISPR-Cas9 כמערכת אר-אן-איי בת-תכנות לשימוש בתאים אאוקריוטיים. “העבודה עם מדענים מכל העולם יוצרת קשרי מחקר וידידות נפלאים, ואני שמח שגם בישראל רכשתי לי חברים ועמיתים מעולים,” אמר בטקס פרופ’ פנג ז’אנג, הזוכה הצעיר ביותר (38) בתולדות פרס הארווי. “פרס הארווי הוא כבוד עצום עבורי, ואין ספק שהוא ייתן לי מוטיבציה לחזור למעבדה ולהמשיך לעבוד במלוא המרץ.”

הזוכה בתחום מדעי המחשב, פרופ’ פפדימיטריו כריסטוס הילריוס, נחשב לאבי תורת המשחקים האלגוריתמית. הוא לימד בהרווארד, באוניברסיטה הטכנית הלאומית באתונה, בסטנפורד, באוניברסיטת קליפורניה סן דייגו ובאוניברסיטת קליפורניה ברקלי, וכיום הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת קולומביה. הוא אחד המדענים המובילים בתיאוריה של מדעי המחשב ונודע בעיקר על עבודתו במורכבות  חישובית (Computational Complexity). פרופ’ פפדימיטריו הוא זוכה פרס גדל לשנת 2012.

פרופ’ פפדימיטריו אמר בטקס כי “לפני כ-25 שנה עבר מרכז הכובד במדעי המחשב מהמחשב עצמו לרשת האינטרנט. מהלך זה הוביל למחקרים שהיו חיוניים בהתפתחות המדע, בשיפור רווחת האנושות ובהבנת היקום. אני שמח שזכיתי להיות שותף בהתפתחויות אלה. לשמחתי זכיתי לעבוד עם חוקרים מעולים מהטכניון ובראשם פרופ’ שמעון אבן. זהו כבוד גדול עבורי לא רק לקבל את הפרס, אלא לקבל אותו יחד עם מפתחי CRISPR-Cas9, שחוללו מהפכה במדעי החיים.”

פרס הארווי, שנוסד בשנת 1971 על ידי ליאו הארווי מלוס אנג’לס, ניתן בכל שנה בטכניון על הישגים יוצאי דופן במדע, בטכנולוגיה ובבריאות האדם ועל תרומות יוצאות מן הכלל לשלום במזרח התיכון, לחברה ולכלכלה. יותר מרבע מזוכי הפרס קיבלו לימים את פרס נובל ולכן נחשב פרס הארווי ל”מנבא נובל”.

הטכניון אבל על מותו של פרופסור אמריטוס אלעזר גוטמנאס מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים ומשתתף בצערה הכבד של המשפחה.

פרופסור גוטמנאס נפצע קשה מאד בתאונה שהתרחשה במעבדתו בערב חג הסוכות. נסיבות התאונה נמצאות כעת בבדיקה.

פרופסור גוטמנאס הצטרף לטכניון בשנת 1974, חודשים ספורים לאחר שעלה ארצה מברה”מ, ונקלט בפקולטה למדע והנדסה של חומרים, שעל שורותיה נמנה לאורך כל שנותיו בטכניון.

במהלך תקופה זו הנחה פרופ’ גוטמנאס עשרות סטודנטים לתארים מתקדמים, פרסם קרוב למאה מאמרים בכתבי עת מדעיים ונטל חלק בכינוסים בינלאומיים רבים. כן שימש כמדען אורח במכון Max Planck והחזיק בקתדרה ע”ש Zandman בחומרים קרמיים.

מסירותו של פרופסור גוטמנאס למדע ולקידום הידע האנושי הובילה אותו להמשיך בעבודתו המחקרית גם לאחר שיצא לגמלאות והפך לפרופסור אמריטוס. בכך הוא היווה דוגמה ומופת לכולנו.

יהי זכרו ברוך

1969 הייתה שנה חשובה בהיסטוריה של הטכניון – באותה שנה הוקמה המחלקה למדעי המחשב. שלוש שנים לאחר מכן, ב-1972, סיים המחזור הראשון את לימודיו בפקולטה, עם שישה סטודנטים וארבע סטודנטיות. לאחרונה, חמישים שנה מאז הקמתה, סיימו 300 בוגרים את לימודיהם בפקולטה (מחזור תשע”ט).

בחמישים שנות קיומה של הפקולטה התרחב המחקר והעמיק, וחברי הסגל בפקולטה חתומים על המצאות, פיתוחים ומחקרים פורצי דרך. אלה כמה מהבולטים שבהם: אלגוריתם למפל-זיו, שפורסם ב-1977 על ידי פרופ’-מחקר יעקב זיו ופרופ’ אברהם למפל  ושימש בסיס לטכנולוגיות דחיסה חיוניות ZIP; פיתוח לשיפור מצלמות תלת-ממד שפיתח פרופ’ רון קימל ונמכר לאינטל; ופריצות לרשת הסלולר GSM בהובלת פרופ’ אלי ביהם.

 

לחגיגות יום ההולדת ה-50 שערכה הפקולטה אתמול (ג’) הגיעו אלפי סטודנטים, חברי סגל, עובדים ובוגרים עם בני משפחותיהם. הם נהנו מאירוע חוויתי של  מדע וטכנולוגיה לכל המשפחה, שכלל סדנאות והפעלות לילדים ולמבוגרים והרצאות מדעיות במתכונת “מדע על הבר”. את הקהל הרב בירכו בוגרי הפקולטה לדורותיה: ד”ר יואל מארק, סגנית נשיא באמזון העולמית; ד”ר ערן אדן, שותף, מייסד ומנכ”ל MEMED; קרין אייבשיץ-סגל, מנכ”לית מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל, ד”ר קירה רדינסקי, שותפה ומייסדת ויו”ר Diagnostic Robotics, ועודד כהן, מנהל מרכז המחקר של IBM.

 

“ביובל שנים בנינו כאן בית לתפארת,” אמר דיקן הפקולטה פרופ’ דן גייגר. “הפקולטה היא עמוד השדרה של תעשיית ההייטק הישראלית ובוגריה משמשים בעמדות מפתח במשק הישראלי. מדעי המחשב הוא תחום הנוגע יותר ויותר בכל תחומי החיים. מדע שמספק אתגרים ומנפיק הצלחות בקצב מסחרר: בינה מלאכותית, למידת מכונה, סייבר, שיפור מתמיד ביכולות לארגן נתונים, להשתמש בהם בדרכים יצירתיות, ולהגן עליהם. בארבע השנים האחרונות חלה עלייה של 50% במספר בוגרי התואר הראשון במדעי המחשב ועלייה ב-90% בבוגרי תואר שני. השנה גם התבשרנו שהפקולטה זכתה בפרס ינאי למצוינות בהוראה ואנו גאים בכך מאוד.”

 

“תולדות הפקולטה למדעי המחשב בטכניון הן מופלאות,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון,  “כולנו עוקבים בגאווה אחר נסיקתה. נותר רק לאחל לסטודנטים, לחברי הסגל ולעובדים חג יובל שמח. עלו והצליחו – אני בטוח בכך.”

 

 

קבוצת תלמידי תיכון של Israel FIRST מתיכון אזורי מגידו קיבלה אישור ביטחוני מיוחד לייצג את ישראל ולהשתתף באולימפיאדת רובוטיקה שהתקיימה בדובאי. הקבוצה זכתה במקום הראשון בקטגוריית הניקוד הגבוה ביותר מבין 191 מדינות, כמשלחת היחידה עם מאזן נצחונות מושלם

 

משלחת הרובוטיקה של Israel FIRST* הפועלת בהובלת הטכניון, זכתה במדליית כסף באולימפיאדה העולמית  Global Challenge FIRST  שהתקיימה בסוף השבוע האחרון בדובאי. בתחרות השתתפו 119 משלחות המייצגות 119 מדינות. המשלחת הישראלית המורכבת מחמישה תלמידי תיכון אזורי מגידו, לקחה חלק בתחרות העולמית והעפילה לשלב הגמר כראש הברית, הכוללת משלחות מאיטליה, אוגנדה ואוסטרליה. נבחרת ישראל זכתה בגמר במדליית כסף לאחר שסיימה את שלב המוקדמות בדירוג הנקודות הגבוה ביותר והיחידה עם מאזן ניצחונות מושלם (9-0-0). בנוסף, קיבלה הנבחרת פרס מיוחד עבור עזרה יוצאת דופן לקבוצות אחרות.

ביום רביעי ה- 23 באוקטובר בשעות הלילה, לאחר שקיבלו אישורים בטחוניים מתאימים לנסיעה, יצאה משלחת המייצגת את ארגון Israel  FIRST לתחרות האולימפיאדה ברובוטיקה- FIRST Global Challenge   בדובאי שבאיחוד האמירויות הערביות. חמשת בני הנוער, שייצגו את הארגון ואת מדינת ישראל – נעה דומן, יובל פרי ורון פרי מרמות מנשה, איתי זיו ממרחביה ועומרי ברעם מיקנעם-עילית, לוו על ידי שני מנטורים – אסנת דומן וניסים לוי ובאבטחה אישית צמודה על מנת להבטיח את שלומם בדובאי.

המשלחות מכל רחבי העולם התחרו באמצעות רובוטים פרי פיתוחן בכדי להתמודד עם אתגר איסוף פסולת מאוקיינוסים ושמירה על הסביבה, וצברו ניקוד על סמך יכולתם ללקט כמה שיותר פריטים מזירת התחרות. המשלחת יצאה לדובאי בחסות משרד החינוך, בתמיכת משרד  המדע והטכנולוגיה, המועצה האיזורית מגידו וחברת  Tama ובסיוע משרד החוץ.

האלוף (מיל’) אביהו בן-נון, יו”ר Israel   FIRST:

“אני גאה ומעריך את הקבוצה ואת רוח התחרותיות שהפגינו, ההתמדה והמקצוענות. הישגי המשלחת מהווים מקור גאווה וכבוד ל -Israel  FIRST ולכל מדינת לישראל. אנו מודים לשותפינו במשרד המדע, משרד החינוך והמועצה האיזורית מגידו על תמיכתם. הבעת אמונם בנבחרת משקפת את ההשפעה החיובית של ארגון  Israel  FIRST על הצלחתה הטכנולוגית של מדינת ישראל”.

 

“הפרויקט הוא חלק מהפעילות החינוכית הקדם אקדמית של הטכניון שמטרתה לעודד בני נוער ללימודי מדע והנדסה,” אמר פרופ’ אלון וולף סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים והמנהל האקדמי של התוכנית, “זאת כדי להבטיח שישראל תמשיך להוביל מבחינה טכנולוגית ולעמוד בחזית המחקר העולמי. הטכניון שותף בתוכנית FIRST מיום הקמתה.”

שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס: ״הנבחרת השיגה השיג חסר תקדים במיקומה ובאיכויותיה. למעשה, לא היה לי ספק שישיגו הישגי עצומים, וכך גם אמרתי להם בפגישתנו, ערב יציאתם לתחרות. זאת פשוט גאווה לאומית אמיתית והוכחה נחרצת לחשיבות החלטת הממשלה שהובלתי עם כניסתי לתפקיד: לממן את המשלחות הללו, מתקציב המשרד״.

סמנכ”ל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע במשרד החינוך, עופר רימון: “משרד החינוך תומך בפעילות FIRST ישראל בשנים האחרונות ושותף מלא בהצלחות ובהישגים של תלמידי ישראל המשתתפים בתכנית”.

 

ארגון  FIRST, הוקם בארה”ב בשנת 1989 ע”י היזם דין קיימן, במטרה לקרב ילדים ונוער לתחומי המדע והטכנולוגיה. הארגון משתמש במודל של תחרויות ספורטיביות בהן יש קבוצות שמתחרות זו בזו בהתמודדות עם אתגר, ומקיים תחרויות בין רובוטים שנבנו על ידי ילדים ובני נוער. בתכניות FIRST  ברחבי העולם משתתפים מעל 570,000  ילדים ובני נוער.

FIRST Israel פועל משנת 2005 כמלכ”ר בחסות הטכניון ובראשו עומד האלוף (מיל’) אביהו בן נון. בארץ משתתפים מעל 14,000 ילדים ובני נוער מגן חובה ועד גיל 18 מכל רחבי הארץ ומכל המגזרים.

יו”ר FIRST GLOBAL  הוא פרופ’ פרץ לביא, שהיה עד לאחרונה נשיא הטכניון.

 

 

 

פתיחת שנה: יותר מ-2,000 סטודנטים חדשים החלו אתמול את לימודיהם בטכניון

בשנת הלימודים תש”ף ילמדו בטכניון יותר מ-16,500 סטודנטים

כ-2,060 סטודנטים חדשים החלו אתמול את לימודיהם בטכניון. בשנת תש”ף ילמדו בטכניון כ-16,520 סטודנטים – כ-12,250 לתואר ראשון וכ-4,270 לתארים מתקדמים (מגיסטר ודוקטור). השנה ילמדו בטכניון 294 סטודנטים בינלאומיים לתארים מתקדמים. נתונים אלה מעודכנים ליום הפרסום.

במרכז הבינלאומי בטכניון (Technion International) ילמדו השנה 172 סטודנטים. בתחילת דרכו של המרכז התקיימו במסגרתו לימודים בהנדסה אזרחית וסביבתית בלבד, והשנה יתקיימו בו גם לימודים בהנדסת מכונות, בהנדסה כימית ובהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. רוב הסטודנטים שסיימו בשנה החולפת תואר ראשון במרכז הלאומי – 22 מתוך 42 – ימשיכו לתואר שני בטכניון. בתוכנית הלימודים המתקיימת במכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס בניו יורק ילמדו 144 סטודנטים, ובמכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה (GTIIT) ילמדו 727 סטודנטים.

בדבריו אתמול ציין נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון כי “כמעט מאה שנים חלפו מאז החלו הלימודים בטכניון בכיתה שמנתה 16 סטודנטים וסטודנטית אחת. מאז אותה התחלה צנועה, ותוך היצמדות מתמדת לחזון מייסדיו, העמיד הטכניון למעלה משמונים אלף מהנדסים, חוקרים ורופאים, שתרומתם האדירה למדינה ולחברה ניכרת בכל פינה. הטכניון השכיל להוות במשך שנות קיומו אי של מתינות וסובלנות כלפי האחר, והידע שאנו מעניקים לסטודנטים שלנו נועד בסופו של דבר גם לשרת את החברה ולשפר את איכות החיים על הפלנטה הזאת למען הדורות הנוכחיים והדורות הבאים.”

הטכניון ממשיך בתנופת הפיתוח בקמפוס – בכיתות חדשות, במעונות נוספים, במתקני ספורט ובתשתיות נוספות לרווחת הסטודנטים – ובה בעת ממשיך בהרחבת פעילותו הבינלאומית עם שיתופי פעולה מחקריים ביותר מ-200 אוניברסיטאות ברחבי העולם. הטכניון ממשיך להוביל בסקר השנתי של התאחדות הסטודנטים הארצית, המציב אותו בראש אוניברסיטאות המחקר בישראל בדירוג איכות ההוראה.

השנה ישלב הטכניון, לראשונה בישראל, את סוגיית הבטיחות בבנייה בקורס חובה. התחום יועבר כיחידת לימוד נפרדת בקורס “מבוא לניהול ובטיחות בבנייה” בפקולטה על ידי ד”ר אבי גריפל, מהמומחים המובילים בתחום הבטיחות בעבודה.

 

בסרטון: נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון מברך את הסטודנטים לרגל פתיחת השנה החדשה.