מחבר: shlomi ben-oz

הכנס ה-73 מתקיים השבוע בעיר לינדאו בגרמניה ומשתתפים בו 650 מדענים צעירים ומבטיחים שנבחרו בקפידה על סמך כישוריהם ויכולותיהם. בכנס הם נפגשים עם 37 גברים ונשים זוכי פרס נובל ובהם גם פרופ’ מחקר דן שכטמן מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון.

ספיר ביטון השלימה בפקולטה תואר ראשון ושני וכיום היא מלגאית אריאן דה רוטשילד – מלגה מטעם קרן רוטשילד-קיסריה לדוקטורנטיות מצטיינות. בעבודת הדוקטורט בהנחיית פרופ’ ניר טסלר היא עוסקת בהתקנים מתחומי האופטואלקטרוניקה והמיקרואלקטרוניקה המבוססים על תהליכים אלקטרוכימיים. לדברי פרופ’ טסלר, “טרנזיסטורים אלקטרוכימיים וזיכרונות אלקטרוכימיים הם כנראה חלק מהשלב הבא של תעשיית המיקרואלקטרוניקה, ואני שמח מאוד שספיר לקחה אותנו לכיוון הזה. העובדה שחוקרים בעולם משנים את מבנה ההתקן שלהם בעקבות תובנות של ספיר היא הוכחה ישירה למצוינות שלה.” במאמר שפרסמו בקיץ האחרון הציגו השניים מודל המתאר את מנגנון אי-היציבות בפרובסקיטים – תאים הצפויים להשתלב בתאי שמש מסיליקון ובהמשך גם כתאים קלים וחצי שקופים למגוון יישומים אחרים. ממצאי המחקר צפויים להאיץ את השימוש בפרובסקיטים ולייעל את הפקתה של אנרגיה ירוקה.

מיכאל בירק השלים תואר ראשון כפול בפיזיקה ובהנדסת חשמל ומחשבים במסגרת תוכנית העתודה “פסגות”, וכיום הוא דוקטורנט בהנחיה משותפת של פרופ’ עדו קמינר (AdQuanta) מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי ופרופ’ אורן כהן מהפקולטה לפיזיקה. במחקר הדוקטורט הוא עוסק בתאוריה ויישום של אופטיקה קוונטית. לדברי פרופ’ קמינר, “התרומה של מיכאל הייתה חיונית לפרסומים שלנו ב- Nature Physics וב- Nature Photonics בשנה שעברה, בהם הוא אחד המחברים הראשיים. שני המאמרים יחד הניחו בסיס לתחום מחקר חדש – אופטיקה קוונטית של שדות חזקים – שכבר החל להעסיק חוקרים ברחבי העולם. במאמר שלישי, שפורסם ב-Journal of Optics, הוביל מיכאל את תרומת הטכניון בשיתוף פעולה בין-לאומי של חוקרים כשהוא מפגין כישורים מרשימים של מנהיגות ושיתוף פעולה.”

ניוזלטר יולי 2024

אתגרי התקופה: ממלחמה לסיכונים טכנולוגיים – כנס TheMarker השנתי בטכניון, פרס קריל להצטיינות במחקר מדעי הוענק לשלושה חברי סגל צעירים. 

לקריאת הניוזלטר לחצו על התמונה או על הלינק המצורף כאן

 ד”ר רננה גרשוני-פורן מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, ד”ר הילה פלג מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב וד”ר יניב רומנו מהמרכז להנדסת מחשבים המשותף לפקולטות להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי ולפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב.

פרופ’ נעמה ברנר, המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים, אמרה כי “קבוצת החוקרים הצעירים בישראל היא הקהילה שתישא את המדע והטכנולוגיה אל העשורים הבאים, וזו גאווה גדולה לראות שלושה מחוקרינו הצעירים זוכים בפרס היוקרתי הזה. פרס קריל ניתן לחברי סגל ש’הוכיחו פריצות דרך מחקריות משמעותיות ואשר צפויים להוביל את המחקר והאקדמיה בישראל בעתיד’, חוקרים ש’הוכיחו נחישות, יוזמה ויצירתיות והובילו לפריצות דרך משמעותיות במחקר המדעי.’ אני מברכת את שלושת חוקרינו – רננה, הילה ויניב – על ההצטרפות למועדון יוקרתי זה ומאחלת להם שנים מאתגרות, מסעירות ופוריות.”

ד”ר רננה גרשוני-פורן מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך קיבלה את הפרס “על עבודתה בתחום כימיה אורגנית-פיזיקלית ובינה מלאכותית לתכנון מולקולות אורגניות חדשות שישתלבו בטכנולוגיות של אלקטרוניקה אורגנית”. ד”ר גרשוני-פורן השלימה את שלושת תאריה בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון ופוסט-דוקטורט במכון הטכנולוגי של ציריך (ETH Zurich). עבודתה מתמקדת במערכת ארומטית פוליציקלית (מרובת טבעות) של מולקולות שונות. המחקר שלה משלב כימיה אורגנית-פיזיקלית עם שיטות חישוב ובינה מלאכותית לטובת תכנון מולקולות אורגניות חדשות שישתלבו בטכנולוגיות אלקטרוניקה אורגנית, מבוססות פחמן, ובמגוון יישומים ובהם מסכי OLED גמישים, תאים סולריים שקופים שיכולים להפוך חלונות זכוכית ליצרני אנרגיה וחיישנים שאפשר להשתילם בסביבה ביולוגית. יתרון נוסף הוא שמולקולות כאלה מצויות בטבע בשפע ומזהמות פחות מהרכיבים האלקטרוניים הנפוצים כיום.

ד”ר הילה פלג מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב קיבלה את הפרס “על תרומות משמעותיות בפיתוח כלים המגבירים את הפרודוקטיביות והאמינות בכתיבת קוד על ידי מתכנתים”. ד”ר פלג השלימה תואר ראשון ושני באוניברסיטת ת”א, דוקטורט בטכניון ופוסט-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה, סן דייגו. יש לה גם תואר ראשון בספרות והיא משתתפת בארגון הכנסים של החברה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה. מחקריה עוסקים בשפות תכנות, הנדסת תוכנה וממשק אדם-מכונה וממוקדים בפיתוח כלים ותוכנות המגבירים את הפרודוקטיביות ואת האמינות בכתיבת קוד על ידי מתכנתים. במיוחד היא חוקרת סינתזה של תוכנה וכלים תכנותיים. הסינתזה בתוכנה מאפשרת למתכנתים להתמקד בהיבטים העקרוניים של עבודתם – פתרון בעיות.

ד”ר יניב רומנו מהמרכז להנדסת מחשבים (הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי והפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב) קיבל את הפרס “על תרומתו פורצת הדרך בתחום מדעי הנתונים, למידת מכונה ועיבוד אותות”. ד”ר רומנו השלים את כל תאריו בטכניון ואז יצא לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד. בטכניון הוא בוחן אפשרויות לשלב יכולות איסוף מידע ולמידת מכונה לטובת מגוון יישומים ובהם ראייה ממוחשבת לרכב אוטונומי, גילוי הונאות אשראי והערכת יעילותם של טיפולים רפואיים. עבודתו ממוקדת בפיתוח טכנולוגיה סטטיסטית ה”עוטפת” מערכות לומדות ומבטיחה את אמינותן, מהימנותן ויציבותן. הכלים שפיתח ד”ר רומנו לשערוך אי-ודאות (prediction interval) שימשו את הוושינגטון פוסט לצורך חיזוי אמין של תוצאות הבחירות בארה״ב בשנת 2020.

פרס קריל להצטיינות במחקר מדעי מוענק על ידי קרן וולף ומשפחת קריל מדי שנה, מאז שנת 2005, לזכרם ולכבודם של בנימין וגיטלה קריל מנסבך שלנגר ז”ל. הוא ניתן לחברי סגל אקדמי מצטיינים וחוקרים מבטיחים מאוניברסיטאות המחקר בישראל שהובילו פריצות דרך מחקריות משמעותיות וצפויים להוביל את המחקר והאקדמיה בישראל בעתיד בתחומי המדעים המדויקים, מדעי החיים והרפואה, ההנדסה והחקלאות. הפרס ממומן מעיזבונו של התורם אברהם הירש קריל שלנגר ז”ל, אשר נולד בשנת 1912 בחמיניץ שבגרמניה. שנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה נשא אברהם קריל לאישה את דבורה קרטציג והיגר לדרום אמריקה, שם הקים מפעל טקסטיל משגשג. אברהם קריל היה פעיל בקהילת היהודים יוצאי גרמניה בדרום אמריקה והיה תומך נלהב של מדינת ישראל מיום הקמתה. הפרסים המוענקים לזכרם ולכבודם של הוריו מהווים סמל לחיבור של משפחת קריל למדינת ישראל ולאמונה שלה בקשר ההדוק שבין מדע לחזון.

הפרסים הוענקו לזוכים בטקס שהתקיים ברמת השרון ביום שלישי, 18 ביוני 2024, בשעה 19:00.

[su_youtube url=”https://youtu.be/e70pJbrfqwM” width=”700″ height=”200″]

הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב קיימה את ההאקתון החברתי-טכנולוגי השנתי CS Hack – Doing Good. אירוע זה נועד לרתום חדשנות טכנולוגית לטובת החברה והקהילה, והשנה, נוכח אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, הוא התמקד בפיתוח פתרונות טכנולוגיים להגברת החוסן הנפשי.

המשתתפים בהאקתון, 140 סטודנטים מכל התארים במדעי המחשב, עבדו על הפיתוחים במשך 24 שעות רצופות בליווי חברי סגל, חוקרים, מהנדסים מהתעשייה ואנשי מקצוע מתחום הטיפול: פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. בשבועות הקודמים להאקתון נפגשו המשתתפים עם מתמודדים ואנשי מקצוע כדי להכיר לעומק את עולמות התוכן הרלוונטיים. הסטודנטים ביקרו ב”כפר שרה”, מרכז החלמה וצמיחה לפצועי פוסט-טראומה, ושמעו הרצאה של יותם דגן, פסיכולוג קליני ובעבר הפסיכולוג של שייטת 13: “מחשבות על טראומה, חוסן ובריאות נפשית דיגיטלית”.

במקום הראשון זכתה קבוצה שפיתחה טכנולוגיה לטיפול בפוסט-טראומה באמצעות בישול. הטיפול מבוסס על שימוש במשקפי מציאות מדומה (VR) במטבח וירטואלי שבו משולבים בישול, טבע ומוזיקה על פי בחירת המשתמש. הסטודנטיות בקבוצה הן אמל חיחי, האיא חיחי, לינא שקור, וג’דאן אסלים ועדן שמא, והרעיון נולד אצל האחיות חיחי, בנותיו של פאיז חיחי ז”ל שנפל בעת שרותו הצבאי. לדברי אמל, “ביום שאבא נהרג, אמא חיכתה לו עם מנה של עלי גפן, ומאז במשך עשרים שנה לא הייתה מסוגלת לחזור למנה הזאת. רק לא מזמן, ביום הזיכרון, היא השתתפה בסדנת בישול שנועדה לסייע לאנשים להתמודד עם אובדן – ושם קרה השינוי והיא חזרה להכין עלי גפן. ככה הבנו את הפוטנציאל העצום של בישול כאמצעי לריפוי, וזה הרקע לפיתוח.”

במקום השני זכו ינון גולדשטיין, עידו עמית, אבישי מועלם ואבידן בוריסוב, שפיתחו כלי AI המשפר את הטיפול בפוסט-טראומה באמצעות משימות מותאמות אישית. לדברי גולדשטיין, “בטיפולים פסיכולוגיים יש לפעמים משימות מעקב שהמטופל מקבל הביתה, למשל journaling, כלומר תיעוד של חוויות והצלחות קטנות, או תכנון מפורט של היום הבא, או תיעוד של חשיפה לפחדים. המערכת שבנינו מאפשרת למטופל לדבר בשפה רגילה עם בוט ייעודי. כך אנחנו משפרים את התרגול הזה בבית וגם מסייעים למטפל לעקוב אחר ההתקדמות. היתרון של הקבוצה שלנו היא שאנחנו שלושה סטודנטים לתואר שני שעוסקים ב-AI וסטודנט אחד לפסיכולוגיה עם רקע בפסיכולוגיה ובקוגניציה, כך שיכולנו לשלב בין ההיבטים הטיפוליים ליכולות של מודלי שפה שעובדים בסביבה מקומית ומאובטחת.”

במקום השלישי זכו יואב סהר, יניב ויסוקי, רון כהן ומקסים ויינר, שפיתחו מערכת המבטלת צלילים חזקים כגון צפירת אמבולנס, העלולים לעורר טריגר למתמודדים עם פוסט-טראומה. הקוד שפיתח הצוות מזהה בזמן אמת צלילים “טריגריים” כאלה ומוחק אותם באופן מיידי. קוד זה יכול לשמש בעתיד לסינון צלילים לא רצויים בשיחות טלפון, בסדרות טלוויזיה ובסרטוני יוטיוב. לדברי חברי הקבוצה, “החזון שלנו הוא הרחבת הקוד כך שיוכל לסנן מגוון רחב יותר של צלילים שעלולים להבהיל את כולנו בתקופה כזאת, החל מסירנה של אמבולנס, דרך רעש של אופנוע ועד לזיקוקים, כדי שהלומי קרב ונפגעי חרדה יוכלו לחיות חיים יותר שלווים.”

חביבי השופטים – סער דרייב, שיר יחיא, עדן אלגבי וגלאור לזר – פיתחו פלטפורמה אינטרנטית שמטרתה להקל על הקשיים הרגשיים והנפשיים של משרתי ומשרתות המילואים, זאת דרך הנגשה של בירוקרטיה, מידע ומיצוי זכויות. המערכת מקבלת טופס 3010 ופרטים אישיים מינימליים נוספים, ובהתאמה לכל משרת מרכזת את כל הזכויות שמגיעות לו מגופים ממשלתיים שונים ועמותות. בנוסף, המערכת ממלאה את הטפסים הרלוונטיים באופן אוטומטי כדי להקל בתהליך הבירוקרטי. 

פרויקטים נוספים שפיתחו הסטודנטים: מערכת שמטרתה זיהוי מוקדם של סימני ASD כך שיתאפשר למטופל לקבל טיפול מוקדם ולסייע לו לצאת ממעגל הפוסט-טראומה מוקדם ככל האפשר, באמצעות ניטור מדדים פיזיולוגיים ותשובות לשאלוני טקסט; מערכת המתחברת לשעון החכם של המטופל בזמן השינה ומנטרת מדדים כדי לזהות התקף מתקרב ומפעילה מוזיקה מרגיעה עד להתייצבות המדדים; משחק Chasing the Sun (“חפש את המטמון”) המבוסס על Google Street View ועל טכניקה מוכרת ומוכחת קלינית להקטנת הסיכון לפוסט-טראומה באמצעות הפיכת זיכרונות שליליים לחוויות חיוביות; ופרויקט ההנצחה ‘זוכרים בקולם’ המאפשר השמעת מלל בקולו של הנופל, לצד הקרנת התמונות, כך שנוצר סרטון בקולו ובדמותו.

דיקן הפקולטה פרופ’ דני רז אמר בפתיחת האירוע כי “יש לי הרבה תפקידים כדיקן, אבל לעמוד כאן – זה אחד המרגשים שבהם. אני רואה כאן את האנרגיה, המוטיבציה והרצון לעשות טוב בעולם. ההאקתון הזה ייחודי במטרתו – לעשות טוב – וכמו בכל דבר, העיקר הוא האנשים: אתם הסטודנטים שתעבדו על הפרויקטים, המנטורים שילוו אתכם, ולא פחות חשוב, אנשים רבים שהפיתוחים האלה יועילו להם. עשו טוב, עלו והצליחו.”

באגף השיקום נקלטו מאז אוקטובר עשרות אלפי פצועים, ועל פי גורמי המקצוע הרלוונטיים, עשרות אחוזים מהנפגעים יתמודדו לא רק עם אתגרים גופניים אלא גם עם חרדה, דיכאון, פוסט-טראומה (PTSD), קשיי הסתגלות, קשיי תקשורת ומצבים פסיכוטיים. מכאן הצורך הנרחב בפתרונות יעילים הקשורים לחוסן נפשי.

את הרצאת הפתיחה בהאקתון נשא אל”מ (מיל’) פרופ’ אייל פרוכטר, בוגר הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט וחבר סגל בפקולטה, שעמד בעבר בראש מחלקת בריאות הנפש בצה”ל. הוא סיפר כי תסמיני הפוסט-טראומה מוכרים כבר זמן רב, אבל ההכרה בתופעה כהפרעה ממשית היא חדשה יחסית – בעבר העדיפו להתעלם ממנה וקראו לה בשמות שונים כגון נוסטלגיה, Homesickness וחולשה. “כיום אנחנו יודעים הרבה דברים על פוסט-טראומה: שמדובר בתופעה פיזיולוגית ממשית שהשלכותיה עלולות להיות קשות מאוד – דיכאון, חרדה, אובדנות, התמכרות לסמים ואלכוהול ואפילו סרטן; שהתערבות פסיכותרפית בשלב מוקדם עשויה לעזור מאוד; שאנחנו יודעים שהגדרת אדם כנכה פוגעת בסיכוייו להחלים; ושכשליש מהאנשים שמבטאים כיום תסמיני פוסט-טראומה לא יהיו פוסט-טראומטיים לתמיד. מה אנחנו לא יודעים? אנחנו עדיין לא יודעים לאבחן ולמדוד פוסט-טראומה בכלים אובייקטיביים, וכאן התחום שלכם – טכנולוגיה ומחשבים – יכול לחולל שינוי. אנחנו זקוקים לכלים טכנולוגיים שיסייעו למטופלים ולמטפלים. אנחנו רוצים לאבחן אנשים באופן אובייקטיבי, כי זה יהיה גם לטובתם – כך תוסר ‘עננת החשדנות’ המרחפת מעליהם. כך נוכל לתת את הטיפול בדיוק למי שזקוק לו.”

ד”ר ע׳, ראש מחלקת האלגוריתמיקה במרכז הפיתוח של רפאל ובוגר שלושה תארים בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון אמר לנוכחים: “אני כאן משתי סיבות – האחת, כי בטכניון התחלתי את דרכי המקצועית והעברתי עשור מחיי; השנייה, במקביל לתרומה המשמעותית לביטחון מדינת ישראל רפאל תורמת לחברה דרך פיתוחים טכנולוגיים מהפכניים ופורצי דרך. כבר כסטודנט בטכניון ליוויתי נכי צה”ל המתמודדים עם פוסט-טראומה והבנתי את חשיבותם של השיקום האישי והחוסן הנפשי. באתי עם צוות של מנטורים, מהנדסות ומהנדסים מרפאל על מנת לסייע לכם, ועבורנו זו זכות גדולה להיות כאן.”

את ההאקתון ליוותה עמותת “ריסטארט”, שהוקמה על ידי פצועי “צוק איתן” ופועלת לשיפור חייהם של פצועי צה”ל ביום שאחרי הפציעה וחזרתם למסלול החיים. ניר לאון, עד לאחרונה מנהל תוכנית המנטורים בעמותה, נפגע במלחמת לבנון השנייה כמ”מ מילואים. הוא בן 44, נשוי ואב לשלושה, ואת היותו פוסט-טראומטי גילה רק שלוש שנים אחרי שנפגע. “זו הייתה דעיכה איטית,” הוא אומר. “מעגלי החברים הצטמצמו, פרשתי מהלימודים, התקשיתי להתמיד בעבודה, נסגרתי בתוך עצמי. כשאובחנתי ב-2009, הטיפול בנפגעי נפש בצה”ל עוד לא היה מפותח כמו היום, אבל לפחות הבנתי ממה אני סובל.” על ההאקתון הוא אומר ש”עצם קיומו של האירוע הוא דבר חשוב מאוד עוד לפני שאנחנו מדברים על הפיתוחים עצמם. יש כאן קבוצה גדולה של סטודנטים שבאו לעשות טוב – וזה לא דבר מובן מאליו. הם עצמם נחשפים כאן לעולם הפוסט-טראומה, והם יספרו לחברים שלהם וכך יגדל מעגל המודעות לנושא הזה. אסור שהפוסט-טראומה תהיה סודם של האנשים שסובלים ממנה.” 

ההאקתון הייחודי נמשך יומיים (21-20 ביוני) והתקיים בשיתוף מפא”ת,  חברת החשמל, מובילאיי, קיידנס, KLA, רפאל, המרכז לייעוץ ותמיכה בסטודנטים, והחממה החברתית בטכניון. גופים אלה סייעו בליווי הסטודנטים ובהערכת הפתרונות. הפרויקטים השונים הוצגו לחבר השופטים שכלל מומחים טכנולוגיים ואנשי בריאות הנפש, בהובלת פרופ’ יורם יובל – פסיכיאטר, פסיכואנליטיקאי, סופר, מנחה וחוקר מוח מהאוניברסיטה העברית.

ד”ר פטריסיה מורה-ריימונדו, פוסט-דוקטורנטית בקבוצת המחקר של פרופסור אבי שרודר בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון, זכתה במקום הראשון בתחרות Future Award של ברית האוניברסיטאות EuroTech. הפרס היוקרתי ניתן לה על עבודתה על שיטה חדשנית להסעת תרופות למוח בעזרת מוזיקה.

ברית EuroTech היא שותפות אסטרטגית בין אוניברסיטאות מובילות במדע ובטכנולוגיה. ב-1 בינואר 2019 הצטרף הטכניון לברית כחבר השישי ברשת והראשון מחוץ לאירופה. את פרס Future Award ייסדה הברית המדעית-טכנולוגית בשנה שעברה כדי להוקיר חוקרים הצפויים לחולל שינויים דרמטיים בתחומיהם למען האנושות. הזוכים נבחרים על סמך תרומתם הקיימת והפוטנציאלית לקידום חזון האומות המאוחדות כפי שהוא משתקף ב-17 היעדים של האו”ם לפיתוח בר קיימא – יעדים שנקבעו ב-2015 ואומצו על ידי כל המדינות החברות בארגון.

ד”ר מורה-ריימונדו השלימה את השכלתה האקדמית במדעי הרוקחות באוניברסיטת מדריד [Universidad Complutense de Madrid]. בפוסט-דוקטורט היא התמקדה בפיתוח טיפולים חדשים למחלת פרקינסון, פתרונות למעבר מחסום הדם-מוח לטובת טיפול במחלות מוח, יצירת חלקיקי ליפידים ננומטריים להעברת חומצות גרעין לגוף. היא זכתה בפרסים רבים וכן במלגת עזריאלי, והיא חברה בפורום הלאומי של “טבע” לחדשנות במדעי החיים. 

ד”ר מורה-ריימונדו החלה לעסוק בחקר תרופות ננומטריות כבר באוניברסיטת מדריד, בהקשר של טיפול בסרטן העצמות ובאוסטאופרוזיס. ב-2020, השנה האחרונה בדוקטורט שלה, היא הגיעה לתקופה קצרה במעבדתו של פרופ’ שרודר. התקופה הקצרה התארכה בגלל עניינה בתחומי המחקר במעבדה בטכניון, והיא החליטה להמשיך להשתלמות פוסט-דוקטורט.  

בהצעה שזיכתה אותה ב- Future Award מציגה ד”ר מורה-ריימונדו את מודל MINND: שימוש במוזיקה בטיפולים מבוססי ננוטכנולוגיה להפרעות נוירולוגיות.  

“המסע שלי בעולם המדע החל ב-2012,” מספרת ד”ר מורה-ריימונדו, “בעקבות סבי שהחדיר בי סקרנות ואמונה במאמץ והתמדה ועיצב את אופיי – ולימים גם את המחקר שלי. לפני כעשור אובחן סבי באלצהיימר, ומצבו השפיע עלי לבחור במחקר הקשור במחלה זו. בשלבים המתקדמים של המחלה דעכו רוב יכולותיו של סבי, אולם המוזיקה המשיכה לדבר אליו. זו ההשראה לפיתוח שהגשתי ליורוטק.”  

הפרעות נוירולוגיות הן הסיבה המובילה לנכויות והסיבה השנייה למוות. תרופות ננומטריות מבטיחות פתרונות משופרים לטיפול בהפרעות אלה – טובים מהטיפול הקונוונציונלי. אחד האתגרים הטכנולוגיים ביישום של רפואה ננומטרית קשור בעובדה שכדי להשפיע על המוח נדרשים החלקיקים הננומטריים לעבור את מחסום הדם-מוח. מחסום זה, המגן על המוח מפני זיהומים המצויים בדם, הוא מכשול מורכב בהקשר הטיפולי שכן הוא מקשה על העברת תרופות למוח. זו אחת המשימות של ד”ר מורה-ריימונדו במחקר הנוכחי – להגביר את כמות החלקיקים העוברים את המחסום אל המוח. בדומה לחלילן מהמלין היא מבקשת להתגבר על מחסום הדם-מוח בסיוע מוזיקה, וכך לאפשר לחלקיקים אלה להגיע למוח.   

“כאמור, סבא שלי הוא ההשראה, שכן למרות האלצהיימר הוא המשיך להקשיב למוזיקה במשך תקופה ארוכה. קראתי ספרות מדעית נרחבת בנושא וגיליתי שהמוזיקה יוצרת קשרים חדשים במוח. ואז שאלתי – האם שמיעת מוזיקה תוכל לשפר את העברת החלקיקים התרופתיים למוח? התשובה עדיין נחקרת ואני מקווה לתוצאות מבטיחות.”  

ד”ר מורה זכתה כאמור במקום הראשון בפרס Future Award. במקום השני זכה ד”ר יודונג שו מ- EPFL (שוויץ) על פיתוח ציפויים ננומטריים למערכות ייצור מימן. במקום השלישי זכתה ד”ר מליסה ברנרד ואלה מהאוניברסיטה הטכנית של דנמרק על פיתוח טיפולים חדשים להכשת נחש. 

חוקרי הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט מראים במאמרם כיצד התפתח במערכת החיסון “מרחב התפתחותי” המאפשר לה להסתגל במהירות לשינויים בסביבה

מאמר שפרסמו חוקרי הטכניון במגזין המדעי היוקרתי Nature מציג תובנות חדשות על האבולוציה של מערכת החיסון. ממצאי המחקר מצביעים על מודולריות וגמישות כתכונות מהותיות באבולוציה של מערכות מורכבות דוגמת מערכת החיסון. ממצאים אלה מבוססים על סריקת הגנום של 60 בעלי חוליות שונים שחיו בטווח זמן של 600 מיליון שנה.  את המחקר הובילו חוקרי הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט פרופ’ שי שן-אור, ד”ר טניה דובוביק והפוסט-דוקטורנט ד”ר מרטין לוקצ’ישין, בשיתוף הקריה הרפואית לבריאות האדם רמב”ם ואוניברסיטת קרנגי מלון.

מערכת החיסון היא מערכת מורכבת המגינה על האורגניזם מפני נגיפים, זיהומים וגורמים עוינים אחרים. היא בנויה מתאי חיסון מסוגים שונים, שלכל אחד מהם תפקידים ייעודיים משלו. תאים אלה פועלים יחד כדי לספק את ההגנה הדרושה לגוף. האינטראקציה בין מערכת החיסון לסביבה המשתנה ללא הרף מצריכה שינוי בלתי פוסק של מערכת החיסון, כלומר אבולוציה מתמדת שלה.  האבולוציה, בתיאור כללי, פירושה הסתגלות לשינויים בסביבה באמצעות שינויים גנטיים אקראיים (מוטציות) וברירה טבעית. כך מתפתחות כל המערכות בעולם החי ובהן מערכת החיסון.

הגנים במערכת החיסון, בעיקר ביונקים ובציפורים, מתפתחים במהירות רבה יחסית לגנים אחרים בגנום. עובדה זו משקפת את חשיבותה של מערכת החיסון בהסתגלות לשינויי הסביבה הן במצבי חולי והן בשגרה. למרות זאת, הדינמיקה האבולוציונית של מערכת החיסון לא נחקרה לעומקה עד כה, וזאת במידה רבה עקב מורכבותה של מערכת זאת; מערכת החיסון מאופיינת בשונות גבוהה בין פרטים, ולכן נהוג לחקור אותה בחיות מעבדה הנמצאות בסביבה נקייה ונטולת נגיפים וחיידקים – תנאי גידול שמובילים במתכוון לכך שהפרופיל הגנטי של העכברים השונים אחיד. 

חוקרי הטכניון השתמשו במודל ייחודי של עכברים ששונותם הגנטית גבוהה כך שהיא מדמה את השונות הקיימת בין בני אדם. באמצעות מודל זה מדדו החוקרים את השונות החיסונית בין העכברים השונים ואיתרו את הגנים השולטים בשכיחותו של כל סוג תא.

ידוע שגנים משפיעים על תאים, ועל האורגניזם כולו, באמצעות ביטוי גנטי (Gene expression): המידע המקודד בגן “מתורגם” למולקולות בעלות תפקידים שונים. נהוג להניח, וכך הדבר במקרים רבים, שהגנים משפיעים על התאים שהם מבוטאים בהם – הם מכוונים תהליכים בסיסיים כגון חלוקת התא, נדידתו ומותו.

במרכז מאמרם של חוקרים הטכניון מוצג גילוי דרמטי: סדרה של גנים המשפיעים על תאים שאותם גנים אינם מבוטאים בהם. במילים אחרות, מדובר בגנים המבוטאים בסוגי תאים מסוימים אך משפיעים על סוגי תאים אחרים.

החוקרים מראים במאמרם כי סדרת הגנים הייחודית שהם גילו מאופיינת בשכיחות-מוטציות גבוהה יותר. לדבריהם, שכיחות גבוהה זו מייצרת “מרחב התפתחותי” שבו נוצרת שונות בין-תאית גבוהה, החיונית להתאמת האורגניזם לסביבה, וזאת בלי לחולל נזק משמעותי. 

לדברי פרופ’ שי שן-אור, “אחת ההשלכות החשובות של הממצאים שלנו היא שיכולתה של מערכת החיסון להשתנות ולפתח יכולות חדשות תלויה באינטראקציה בין סוגי תאים שונים יותר מאשר באינטראקציה בין תאים מאותו סוג. גילויים אלה מספקים לנו הבנה לאופן התפתחותן של מערכות מודולריות מורכבות. מודולריות כזאת אומנם נצפתה בעבר בהקשר של גנים וחלבונים המפתחים יכולות חדשות, אולם היא מעולם לא נחקרה במערכות רשתיות מורכבות דוגמת האינטראקציה הבין-תאית במערכת החיסון.

להערכת החוקרים, מחקרי המשך הקשורים לכושר-ההתפתחות של מערכת החיסון לא רק ישפכו אור על המנגנונים שמאחורי תגובות חיסוניות אלא גם יסייעו בפיתוח פתרונות ביומימטיים (הנדסה בהשראת הטבע), למשל מערכות מלאכותיות מורכבות (system-of-systems) שגם הן, בדומה למערכת החיסון, מושתתות  על השפעות גומלין בין יחידות פונקציונליות.

המחקר נתמך בנדיבות על ידי קרן המדע הישראלית (ISF), קרן אפלבאום, קרן מילגרום, קרן המחקר ע”ש קולק, מרכז ברוך ורות רפפורט לחקר הסרטן בטכניון ומלגת אלי קאופמן.

פרופ’ שי שן-אור הוא חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, ראש המעבדה לאימונולוגיה מערכתית ורפואה מותאמת אישית, מדען ראשי ומייסד שותף בחברת סייטוריזן, ראש Tech-AI.BioMed  (הזרוע הרפואית של המרכז לבינה מלאכותית בטכניון) וראש מכון זימין בטכניון. 

למאמר ב-Nature – לחצו כאן

החיים בעולם המודרני, המהיר והעירוני מלאים בלחץ וגורמים לעיתים למתח וללחץ נפשי. בעולם כזה, מציאת רגעים של שלווה ורוגע יכולה להיות מאתגרת. מחקר שנערך בטכניון והשתמש בשיטות טכנולוגיות חדשניות של מעקב אחרי תנועת עיניים מראה כי יש דרך פשוטה אך עוצמתית לשיפור מצב הרוח של כולנו: התבוננות בטבע בתוך שגרת היום-יום. את המחקר הובילה ד”ר וויטני פלמינג, פוסט-דוקטורנטית בקבוצת המחקר של פרופ’ אסף שוורץ, אקולוג וראש המחלקה לאדריכלות נוף בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.

ערים הפכו למרכזים תוססים של צמיחה כלכלית, חדשנות וייצור ידע, אולם יותר ויותר ראיות מצביעות על כך שאורח החיים המודרני בערים משפיע על הבריאות הנפשית של התושבים. מחקרים שונים קושרים את החיים בעיר ללחץ מתמיד ולתשישות העלולים להוביל לדיכאון, חרדה ועוד. בעוד שהראיות על ההשלכות השליליות של אורח החיים העירוני על בריאות התושבים הולכות ומצטברות, נאסף גם ידע רב על כך שהטבע העירוני יכול לסייע בהתמודדות עם חלק מהאתגרים הללו. “בסקירת ספרות שיטתית שאנו עורכים בימים אילו במעבדה מצאנו מאות מחקרים שמראים עד כמה חשיפה לטבע, למשל מגורים באזורים ירוקים או ביקורים תכופים בפארקים עירוניים או שמורות טבע, יכולה לסייע בשיפור המצב הנפשי של האדם,” מסביר פרופ’ שוורץ. “עם זאת, עדיין חסרה הבנה של המנגנון המקשר בין חשיפה לטבע ומדדים הקשורים בשלומות האדם כמו הפחתת לחץ.” המחקר שנערך בטכניון עושה שימוש חלוצי בטכנולוגיית מעקב אחרי תנועות עיניים (eye tracking) כדי לפענח את המנגנון האמור, ומראה כי אפילו שינויים התנהגותיים מינוריים, כגון הפנייה של “הקשב הוויזואלי” לאלמנטים מהטבע במקום לאלמנטים מלאכותיים, מועילים לבריאות הנפש. 

המפה מציגה את אזור המחקר באזור הטכניון, את מסלול ההליכה ואת נקודות העצירה המסומנות בירוק, אפור וירוק-אפור

דוגמאות לנקודות עצירה לקבוצות השונות – ירוק (a), אפור (b) וירוק-אפור (c). ה”כתמים” מצביעים על המקום שאליו מתבוננים המשתתפים

מחקרים רבים בעולם כבר עשו שימוש בטכנולוגיה של מעקב אחרי תנועות עיניים למטרות שונות וגם לחקר הקשר בין טבע ובריאות הנפש, אולם רוב הניסויים שנערכו עד כה בוצעו במעבדה סגורה, מול מחשב עם תמונות או סרטים ולא בטבע עצמו. לפיכך זהו המאמר הראשון בעולם שמשתמש במעקב אחר תנועות העיניים בשטח כדי לבחון את התועלות הנובעות מאינטראקציה אמיתיות עם הטבע  בחיי היום-יום.

במסגרת המחקר התבקשו סטודנטים מהטכניון לצאת להליכה של כ-45 דקות לשכונת נווה שאנן וחזרה לקמפוס. מהלך זה מדמה הליכה רגילה אל מקום העבודה או הלימודים וממנו. הסטודנטים חולקו לשלוש קבוצות: הראשונה התבקשה לצפות בטבע במהלך ההליכה ועצרה עשר פעמים בנקודות “ירוקות” עם טבע. השנייה התבקשה גם היא לעצור עשר פעמים להתבוננות – אבל בנקודות “אפורות” עם אלמנטים בנויים מלאכותיים מעשי ידי אדם (בניין, כביש, מכונית וכיו”ב). הקבוצה השלישית התבקשה לשלב בין השניים – צפייה בטבע ובאלמנטים מלאכותיים.

המשתתפים ב”קבוצת הטבע” דיווחו על ירידה במתח ובחרדה אחרי ההליכה ביחס לנתונים שנמדדו לפני ההליכה. ירידה זו לא נרשמה בקבוצות האחרות. החוקרים עקבו אחר תנועות העיניים של המשתתפים ואכן זיהו מתאם בין משך ההתבוננות במרכיבי טבע כגון עצים, שיחים ומדשאות לבין אותם מדדים של בריאות נפשית. 

ההשפעה המיטיבה ביותר הייתה להתבוננות בעצים. “חווית הטבע היא חוויה רב חושית, ובמחקר הזה התמקדנו בחוש אחד, חוש הראייה. אנו יודעים שחוש הראייה הוא דומיננטי, אך הופתענו לגלות כמה חזקה השפעתו. ההבדל היחידי בין ההנחיות בניסוי היה הבקשה להתבונן בטבע, ומצאנו שהתערבות קטנה כזו יכולה להעלות באופן מובהק רגשות חיוביים, לצמצם רגשות שליליים ולהפחית לחץ.”

רוב המחקרים שנערכו עד כה היו תצפיתיים והתמקדו בבחינת הקשר בין מידת ה”ירוק” בסביבות המגורים ומדדים של בריאות הנפש. ישנם גם מספר לא מבוטל של ניסויים שערכו השוואה בין ביקורים בריאות ירוקות ואזורים עירוניים. החולשה של אותם המחקרים היא שקשה יחסית לבודד את ההשפעה של הטבע לעומת משתנים אחרים (למשל רעש וזיהום אוויר). “כאן כולם צעדו באותו המסלול ויכולנו לבחון עד כמה המשתתפים התבוננו באלמנטים של טבע ולהיעזר בנתונים כדי להראות שאכן מדובר בהשפעה של אותם אלמנטים על רגשות ולחץ.”

עבור תושבי הערים, התובנות הללו מדגישות אסטרטגיה פשוטה אך יעילה לשיפור הרווחה היומית: להקדיש מאמץ מודע לשים לב ולהעריך את המרכיבים הטבעיים שמסביב – עצים, פרחים במרפסת, מדשאה, פארק סמוך ואפילו גן קטן. “הקדשת הזמן למעורבות ויזואלית עם המרחבים הירוקים הללו יכולה לספק יתרונות משמעותיים לבריאות הנפשית. מתכנני ערים ומעצבים יכולים גם לנצל את הממצאים הללו כדי ליצור ערים בריאות יותר. על ידי שילוב יותר עצים ומרחבים ירוקים בנופים העירוניים ועיצוב סביבות המעודדות אינטראקציה ויזואלית עם הטבע, במהלך הליכה או נסיעה, נוכל לקדם תוצאות בריאות נפשיות טובות יותר לתושבים.”

לדברי פרופ’ שוורץ, “אנחנו נמצאים בתקופה מלחיצה מאוד, עם אתגרים נפשיים מורכבים, והטבע יכול לשחק תפקיד מרכזי ביכולת שלנו להתמודד עם האתגרים הללו. המחקר שלנו מראה שאפילו הליכה רגילה יכולה להיות בריאה לנפש ולתרום להפגת לחצים אם מתבוננים בטבע. מחקרים קודמים הראו שלאינטראקציה עם טבע יש תועלות לבריאות הנפשית ואיכות החיים של אנשים, אך במחקר הזה אנו מצליחים להראות לראשונה שמספיקים כמה מבטים חטופים בטבע בשגרת היום כדי להפיק את התועלות האלה.” פרופ’ שוורץ מוסיף כי “המחקר שלנו מראה כמה חשוב לשלב טבע בתכנון העירוני, אבל שילוב זה אינו מספיק – אדריכלי הנוף והמתכננים חייבים לוודא שהתושבים אכן יבחינו בטבע. האתגר הוא לתכנן את הערים שלנו כך שיעודדו אינטראקציה בין אדם לטבע. אינטראקציות כאלו ישפרו הן את איכות החיים של התושבים והן את הזיקה לטבע והרצון לשמור עליו.”

“לסיכום,” אומר פרופ’ שוורץ, “הכנסת רגעי טבע לחיי היומיום שלנו אינה דורשת שינוי מוחלט באורח החיים. כפי שמראה המחקר הזה, אפילו משהו פשוט כמו להסתכל על עצים במהלך ההליכה היומית שלך יכול לעשות הבדל משמעותי. אז בפעם הבאה שאתם יוצאים החוצה, קחו רגע להתמקד בצמחייה שמסביבכם. המוח שלכם יודה לכם.“

המחקר נתמך על ידי מענק ERC starting  ותוכנית Zuckerman STEM Leadership.

פרופ’ אסף שוורץ הוא חבר סגל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, שם הוא עומד בראש התוכנית לאדריכלות נוף. הוא סיים לימודי ביולוגיה וגאוגרפיה באוניברסיטה העברית והמשיך שם לתואר שני באקולוגיה. את הדוקטורט עשה בצרפת, שם עסק באינטראקציה בין האדם למגוון הביולוגי בהנחיה משותפת של חוקרים מהסורבון ומוזאון הטבע. על עבודת הדוקטורט הוא זכה בפרסים שונים ובהם הפרס האירופי לתזה בנושא מגוון ביולוגי. הוא המשיך לפוסט-דוקטורט במוזאון הטבע ובאוניברסיטת קנט ולאחר מכן הצטרף לסגל הטכניון. מחקריו עוסקים בהשלכות משבר המגוון הביולוגי וביחסי הגומלין בין האדם למשבר זה.

ד”ר וויטני פלמינג, כיום מרצה לגאוגרפיה של האדם באוניברסיטת בנגלור, עסקה במחקר הפוסט-דוקטורט בטכניון בתגובות של בני אדם לסביבה כדי לשפר את האופן שבו הסביבה מעוצבת לטובת האדם. את הפוסט-דוקטורט עשתה בסיוע המלגה היוקרתית של קרן צוקרמן (Zuckerman STEM Leadership Program). קודם  לכן השלימה את הדוקטרט באוניברסיטת אורגון.

למאמר לחצו כאן

קרדיט לתמונות: בריאן ריזובי.

הכנס הייחודי של מכון זימין התקיים בטכניון בהובלת Tech-AI.Biomed– הזרוע הרפואית של המרכז לבינה מלאכותית בטכניון, Tech.AI. הכנס התמקד בתרגום של חדשנות אקדמית ליישומים בעולם הרפואה.

שילובה של בינה מלאכותית ברפואה מאיצה ומשפרת כבר כיום את המניעה, האבחון, הטיפול והפרוגנוזה וצפויה להמשיך ולשפר את בריאות האדם. הגישור בין בינה מלאכותית ורפואה מצריך שיתוף פעולה הדוק בין האקדמיה, התעשייה והמערכת הרפואית, וזה הרציונל המוביל את Tech-AI.Biomed מאז הקמתו.

השותפות בין הטכניון לקרן זימין התמסדה בשנת 2022 בהסכם שעל פיו תתמוך הקרן בייסודו ובהפעלתו של מכון זימין לפיתוחי AI ברפואה בטכניון. בראש המכון עומד פרופ’ שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, שהוביל את הכנס שהתקיים עתה בטכניון. בכנס השתתפו מנהל מכון זימין מארק שמולביץ’, מנהל מכון זימין בתל-אביב פרופ’ דוד מנדלוביץ’, מנהל האופרציה ב- Breakthrough Prize Foundation לאוניד סולוביי ומנהלת T3 בטכניון רונה סמלר.

פרופ’ שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, ראש מכון זימין בטכניון ומנהל Tech-AI.Biomed, הציג את הסינרגיה בין אקדמיה לתעשייה כפי שהיא מיושמת בחברה שייסד, CytoReason. לדבריו, “באופן פרדוקסלי, מהפכת המידע הובילה את הפרקטיקה המדעית למבוי סתום. התפוצצות המידע יוצרת פער עצום בין המידע המיוצר, הגדל מעריכית בשעה שחילוץ התובנות מהמידע הזה גדל בקצב לינארי בלבד. אחת הבעיות היא שניתוח המידע נעשה במידה רבה באופן ידני, או אנושי, ומכאן הצורך בכלים חדשים לניתוח מידע. בתחום שלי, אימונולוגיה, מתפרסם מאמר כל חצי שעה, ובכלל מדעי החיים – מאמר כל שתי דקות. ברור שקשה מאוד לתכלל את כל המידע הזה ויותר מכך, קשה מאוד לייצר מדע הנשען על כלל המידע הנצבר עד כה. לי, כמדען המחובר מאוד לעולם היישומי ורוצה להשפיע על בריאות האדם, זה מצב מאוד מתסכל.”

כך נולד אחד הפרויקטים הגדולים של פרופ’ שן-אור – פלטפורמה אחת שתשמש למחקר ופיתוח במדעי החיים בכלל ובפיתוח תרופות בפרט. כדי לפתח ולממש חזון זה ייסד פרופ’ שן-אור את CytoReason, המפתחת מודלים חישוביים שמשפרים טיפולים מותאמים-אישית ומאיצים פיתוח של תרופות חדשות. תוך זמן קצר הפכה CytoReason לאחת החברות המובילות בתחומה וזכתה כבר בשלב מוקדם להשקעות משמעותיות של ענקית התרופות פייזר.

“אחת הבעיות המרכזיות בפיתוח תרופות כיום,” מסביר פרופ’ שן-אור, “היא שכל התרופות הפשוטות כבר הומצאו, ופיתוח תרופות חדשות הוא תהליך עתיר סיכונים. הכלים שלנו לא מספקים למפתחי תרופות את הנוסחאות הכימיות אלא פלטפורמה חדשה המקצרת את התהליך הזה, מגדילה את ההחזר-על-ההשקעה וכך מעצימה את המוטיבציה של חברות פרטיות לעסוק בפיתוח תרופות חדשות. מה שאנחנו מציעים הוא טכנולוגיה המצמצמת את אותו פער בין מידע אין-סופי ליכולתנו לעבד את המידע לצרכים יישומיים. טכנולוגיות כאלה עשויות לחולל מהפכה לא רק בעולם הרפואה אלא גם במגוון תחומים רחב, מפיננסים, דרך כריית מחצבים ועד משחקי מחשב.”

הצורך בסינרגיה בין האקדמיה לעולמות אחרים הודגש גם בהרצאתו של פרופ’ יוני סביר מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, שהציג לנוכחים את פריצת הדרך במעבדתו בשימוש ב-AI לשיפור תהליכים באבחון רפואי מבוסס היסטולוגיה. הוא הסביר כי “פתולוגיה, ובפרט היסטולוגיה (תחום במדעי החיים והרפואה העוסק בחקר המבנה המיקרוסקופי של רקמות במצב תקין ובמחלה), הן הבסיס לאבחון מגוון עצום של מצבים רפואיים. היא מבוססת על נטילת ביופסיה – פיסה מהרקמה הנדונה – וניתוח שלה בכלים שונים. אחת הבעיות במשימה זו היא טווח הסקאלות הרחב שממנו בנויה רקמה – ממיקרו ועד מילימטר – שמקשה מאוד על אבחון מדויק. כאן נכנסת לתמונה הבינה המלאכותית שמאפשרת לנו לייצר מערכת אבחון מדויקת ומהירה ועל בסיסה לשפר את הטיפול.”

פרופ’ סביר אמר כי אחד המחקרים שלו עוסק במחלה נדירה הפוגעת גם בילדים, שבשל נדירותה אינה זוכה למימון נרחב מהתעשייה. “כאן נכנס היתרון שלנו כמדענים באקדמיה, שיכולים להעמיק בכך גם כאשר ידוע שלא מדובר במטופלים רבים יחסית.” את המחקר, שכבר הוביל להצלחה של כ-95% באבחון, עורכת מעבדתו של פרופ’ סביר עם בית החולים לילדים בסינסינטי, מתוך הבנה שכדי לקדם פריצות דרך ברפואה נדרשת סינרגיה בין האקדמיה לקליניקה. שיתוף פעולה זה מתקיים במסגרת השותפות בין הטכניון לבית החולים בסינסינטי, שכותרתה “הגשר לרפואת הדור הבא”. 

“הכנס הזה הוא רגע מאוד מיוחד בממשק בין רפואה, AI ויישומים התורמים לבריאות האדם,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון.” שילובים כאלה היו מאז ומתמיד חלק מרוח הטכניון כמוסד טכנולוגי – השליחות לקדם את האנושות באמצעות גישור בין היכולות השונות של הטכניון במדע, בהנדסה וביישומים שישפרו את איכות החיים של בני האדם. אין ספק שהבינה המלאכותית היא מהפכה עצומה, לא פחות גדולה מקודמותיה, וגם אם לא תמיד אנחנו מבינים היטב כיצד היא עובדת – היא עובדת, והתוצאות מעוררות השתאות.” נשיא הטכניון הוסיף כי “עבורנו, קרן זימין לא רק תומכת בטכניון – היא שותפה ביוזמה החשובה הזאת, במסע הזה שמתקיים על קווי התפר בין מדע, הנדסה ורפואה.” 

נשיא קרן זימין בוריס זימין אמר כי “אנחנו שמחים להיות כאן בטכניון ומרגישים חלק מהמשפחה וחלק מישראל. קרן זימין פועלת לאורם של המדע, הידע והנאורות, וההשקעה בטכניון היא אחת ההשקעות המוצלחות ביותר שלנו עד כה. אני מצפה בקוצר רוח לשמוע בכנס על כמה מהתוצאות של ההשקעה הזאת ועל התוכניות לעתיד.”

פרופ’ ליהי צלניק-מנור, המשנה לנשיא הטכניון לחדשנות וקשרי תעשייה, אמרה כי “הטכניון יכול להתגאות בכך שעד כה גייסו החברות שיצאו ממנו כ-4.6 מיליארד דולר, 134 מהחברות האלה פעילות כיום, והשנה יוקמו כ-12 חברות חדשות המושתתות על ידע טכניוני. אם בעבר דיברנו על מחקר והוראה כמטרות הראשיות של האקדמיה, הרי במהלך הזמן נוספה המטרה של מסחור – תרגומו של הידע המדעי למוצרים ולשרותים ממשיים – וכיום אנחנו פועלים גם לאורה של מטרה רביעית: שיפור העולם. המינוי שלי לתפקיד הנוכחי, תפקיד חדש בטכניון, נועד בין השאר לייעל את התהליכים שבהם מתורגם הידע המדעי לתועלת האנושות.”

במסגרת הכנס ניתנו מענקי קרן זימין לפרופ’ יובל גרעיני ולד”ר יואכים בהר מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, לד”ר ניצן דובדבן-שטרייר, רופאה בכירה ומנתחת עיניים המרכזת את תחום הנוירו-אופתלמולוגיה, לד”ר אפרת שמרון מהפקולטות להנדסה ביו-רפואית ולהנדסת חשמל ומחשבים בטכניון, לד”ר מיקה שפירא, מנהלת היחידה לרדיולוגיה פדיאטרית, לד”ר ענת גרינפלד מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, ולפרופ’ חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש  וולפסון.

 אלה היו המרצים בכנס על פי סדר הופעתם:

• פרופ’ רפאל ביאר, בעבר מנכ”ל הקריה הרפואית לבריאות האדם רמב”ם ודיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, על  חדשנות ברפואה – המעגלים הקליניים, האקדמיים והתעשייתיים.
• פרופ’ יוני  סביר מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון על שימוש בבינה מלאכותית לשיפור איבחון רפואי וטיפול מבוססי ביופסיה. פרופ’ סביר זכה במענק קרן זימין לשנת 2023.
• פרופ’ אורי שליט מהפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון, על מערכת המלצות מותאמת-אישית לטיפול בחולים מאושפזים הסובלים מאי ספיקת-לב ופגיעה כלייתית חריפה. פרופ’ שליט זכה במענק קרן זימין לשנת 2023, יחד עם פרופ’ דני איתן מרמב”ם וד”ר אורן כספי.
• פרופ’ ליהי צלניק-מנור, המשנה לנשיא הטכניון לחדשנות וקשרי תעשייה, על חדשנות ברפואה בטכניון.
• פרופ’ שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, ראש מכון זימין בטכניון, על סיפורה של החברה שהקים – CytoReason.
• פרופ’ תמיר טולר מאוניברסיטת תל אביב על מודל חישובי של ביטוי גנים: מבוא ויישומים ביו-רפואיים. OncoDecipher, החברה שהקים פרופ’ טולר, צמחה מתוך גרנט של קרן זימין.
• ד”ר רננה סבי מהפקולטות לרפואה ולהנדסה ביו-רפואית בטכניון, מנהלת Tech.AI-Biomed על שינויי חשיבה הנחוצים להפיכת רעיון למוצר.
• ד”ר אורנה ברי, בעבר המדענית הראשית של משרד הכלכלה וכיום בכירה בגוגל קלאוד.
• ליאור שטרן ממרכז המחקר של גוגל.
• פרופ’ מיכל רוזן-צבי, דירקטורית בחטיבת מחקרי בינה מלאכותית לרפואה ומדעי החיים במעבדת המחקר של IBM, על ההבטחה של AI  Generative בהתגברות על אתגרים בפיתוח תרופות.
• אודי גורי, מנהל המרכז הישראלי של Carelon.
• חתן פרס נובל בכימיה פרופ’ מחקר דן שכטמן מהפקולטה למדע והנדסה של  חומרים בטכניון על יזמות פנים-ארגונית כמפתח להצלחה בארגונים גדולים.

קרדיט צילום : קמעו מולטימדיה – Cameo Multimedia

ועידת ההייטק השנתית של TheMarker בשיתוף הטכניון, תציג את הנעשה בחזית המחקר האקדמי, המדע והטכנולוגיה,

ותדון במצב ההייטק הישראלי בצל המלחמה, ובהשפעות העומק של המצב הכלכלי והפוליטי.

הוועידה תעסוק באתגרים, בסיכונים לצד החידושים וההזדמנויות שעומדות בפני הענף.

הוועידה נהפכה לאורך השנים למקום המפגש המרכזי של קהילת ההייטק הישראלית,

וגם השנה ישתתפו בה שורה של גורמים בכירים ובולטים בתעשיית הטק המקומית.

את הפאנלים והראיונות יובילו העורכים והכתבים של TheMarker 

למימוש ההטבה אנא הזן את הקוד TECHNION2024 בעת הרישום

יש לסמן בדף הרישום שיש ברשותך קוד הטבה ולהזין את הקוד בזמן התשלום

לרישום ופרטים לחץ כאן או לחצו על התמונה

לצפייה בועידה:

[su_youtube url=”https://www.youtube.com/watch?v=PG98Go3gyhM” width=”700″ height=”200″]

פרופ’ יאיר גולדברג, חבר סגל בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות, קיבל השבוע את עיטור נשיא הטכניון להישג יוצא דופן על תרומתו העצומה לבריאות האדם, בעיקר בתקופת מגפת הקורונה. העיטור הוענק לו על עבודתו היסודית ועל השפעתה על בריאות האדם בישראל ובעולם כולו.

“עיטור הנשיא ניתן על הישגים יוצאי דופן שיש בהם השפעה משמעותית על החברה,”  אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון באירוע שפתח את מושב הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון. “פרופ’ גולדברג הוא חוקר צנוע מאוד, אך עבודתו בתקופת המגפה הכתיבה במידה רבה את הדרך שבה ישראל, והעולם כולו, התמודדו עם המגפה. פרופ’ גולדברג, סטטיסטיקאי, הוכיח לכולנו שסטטיסטיקה תאורטית יכולה לחולל שינוי משמעותי בעולם.”

פרופ’ יאיר גולדברג, ביו-סטטיסטיקאי בעל ידע נרחב בתאוריות סטטיסטיות ובמחקר יישומי בתחומי בריאות האדם, מוביל בטכניון קבוצת מחקר בין-תחומית הרותמת שיטות סטטיסטיות ולמידה חישובית לפתרון בעיות תאוריות ויישומיות. בתקופת הקורונה הוא מילא תפקיד מכריע כסטטיסטיקאי מוביל שסייע למקבלי ההחלטות במשרד הבריאות לנהל את ההתמודדות עם המגפה. הוא ערך מחקרים משותפים עם מומחים מובילים ומקבלי החלטות ובהם פרופ’ נחמן אש, שהיה הממונה הלאומי במאבק בנגיף הקורונה, וד”ר שרון אלרעי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. ממצאיהם של מחקרים אלה הובילו בין השאר להבנת הדעיכה ביעילות החיסון על ציר הזמן ולהחלטה להקצות לאוכלוסייה המבוגרת מנת דחף (בוסטר). ממצאים אלה הוצגו ל-FDA והיו הבסיס להחלטתו של הארגון לקדם זריקות דחף, שהפחיתו משמעותית את התחלואה והתמותה בגל הדלתא.

פרופ’ אשרף בריק, חבר סגל בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, קיבל את פרס רפפורט למצוינות במחקר ביו-רפואי לשנת 2024 בקטגוריית חוקר בכיר . את פרס רפפורט לדוקטורנטים מצטיינים קיבלה ד”ר עאליה גרייב מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט. טקס הענקת הפרסים התקיים ב-2 ביוני במוזאון תל אביב לאומנות.

פרופ’ אשרף בריק נולד ביישוב אַבּוּ סְנַאן שבגליל המערבי והשלים תואר ראשון באוניברסיטת בן גוריון ותואר שני ושלישי בטכניון. בתום הדוקטורט הוא המשיך לפוסט-דוקטורט במכון המחקר סקריפס בסן דייגו. בשובו לישראל התמנה פרופ’ בריק למרצה בכיר באוניברסיטת בן גוריון, ותוך חמש שנים קודם לפרופסור מן המניין. בשנת 2015 גויס לטכניון ומאז הוא חבר סגל בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך. 

“החזון שעומד מאחורי מפעל הפרסים שייסדו הוריי ז”ל,” אמרה עירית רפפורט, בתם של מייסדי קרן רות וברוך רפפורט, “הוא עידוד מצוינות – בין אם בקטגוריית הפרס למחקר ביו-רפואי ובין אם בקטגוריות הפרס לאמנות והפרס לנשים פורצות דרך. פרס המחקר הוא פרס מקצועי אשר בנה לעצמו מוניטין כאחד הפרסים היוקרתיים והחשובים בישראל. לצד זאת, כמי שנולדה בחיפה, העיר המעורבת הגדולה בישראל, המודל של חברה משותפת היה ונותר בעיני מובן מאליו. לכן אין גאה ממני להעניק את הפרס מדי שנה לזוכות ולזוכים המייצגים את החברה הישראלית כולה. בטוחני כי גם הוריי היו גאים לראות את מפעל הפרסים שייסדו מקדש את הערכים עליהם חינכו אותנו; מצוינות, שוויון וכבוד הדדי ללא הבדלי דת, גזע ומין.”

פרופ’ בריק עוסק בכימיה ביולוגית ומפתח שיטות חדשניות ליצירה (סינתזה) של חלבונים בעלי מאפיינים ייחודיים כמו אלה שעברו שינויים לאחר תרגום. חלבונים אלה משמשים באנליזות מבניות, ביוכימיות, ביופיזיקליות ופונקציונליות ובהבנת תפקידם במחלות שונות, וכן בפיתוח טיפולים חדשניים למחלות אלה. הוא זכה בפרסים ומענקים רבים ובהם פרס הומבולדט (גרמניה), פרס היראטה (יפן), פרס טטרהדרון לחוקרים צעירים, פרס אלי הורוביץ (ישראל), פרס האגודה הישראלית לכימיה למדענים צעירים מבטיחים וגם לחוקרים בכירים ומענק ERC Advanced Grant, הניתן לחוקרים מובילים בעלי הישגים חסרי תקדים במחקר. לאחרונה נבחר פרופ’ בריק לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

את פרס רפפורט לדוקטורנטים מצטיינים קיבלה ד”ר עאליה גרייב, שסיימה לימודי רפואה בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט והמשיכה ללימודי דוקטורט בפקולטה בהנחיית פרופ’ אייל גוטליב וכיום בהנחיית פרופ’ זייד עבאסי. ד”ר גרייב חוקרת שינויים מטבוליים מרכזיים במחלת כבד שומני, הסיבה השכיחה ביותר למחלת כבד כרונית והגורם המוביל להשתלות כבד ברחבי העולם. בעזרת כלים מטבוליים היא חשפה לא רק שינויים בפרופיל השומנים אלא גם שינויים משמעותיים במטבוליזם של חומצות אמינו, במיוחד במסלול הגליצין. היא הרחיבה ממצאים אלה כדי להדגים ששינויים מטבוליים מסוג זה נמצאים גם במחלות לב וכלי דם, הגורם העיקרי לתמותה בקרב אנשים עם מחלת כבד שומנית. אף שהפוטנציאל התרפויטי של גליצין כבר נחקר בעבר, המנגנון המביא לירידה ברמות גליצין וההשלכות המטבוליות של מחסור בחומצה זו טרם נחקרו לעומק. בעזרת כלים מטבוליים בשילוב עם גישות פרמקולוגיות וגנטיות ייחודיות במודל ניסיוני של כבד שומני בעכברים, ד”ר גרייב הדגימה כי סינתזה מוגברת של  סרין מגליצין דרך פעילות הפוכה של האנזים המיטוכונדריאלי 2SHMT היא הגורם העיקרי לירידה ברמות גליצין בכבד שומני. בנוסף, עכברים מהונדסים גנטית שאינם מבטאים 2SHMT בכבד מציגים יכולת אנטי-אוקסידנטית מועדפת, שמגנה עליהם מפגיעות עקה חמצונית. הבנתה המעמיקה של עאליה באשר למטבוליזם של גליצין בכבד שומני טומנת בחובה פוטנציאל ליישומים תרפויטיים בעתיד הלא רחוק.

קרדיט צילומים: יוסי מסה

לסרטון שהוקרן לכבודו של פרופ’ בריק בטקס הפרס

[su_youtube url=”https://www.youtube.com/watch?v=E0G0wxOgExU&t=1s” width=”700″ height=”200″]