פרופ’ אילת פישמן דיקנית הסטודנטים בירכה את המשתתפים ואמרה: “אנחנו בטכניון מתייחסים לכולם באופן שווה. כולנו שוות ושווים. נהגו בסבלנות ותחשבו איך ניתן לקדם את האווירה הטובה בקמפוס.”
המופע התקיים בשיתוף עם אס”ט.
לצפייה בתמונות מהאירוע – לחצו כאן
מחבר: shlomi ben-oz
אני ההוכחה שאפשר
ד”ר קרן עמיאל, שקיבלה את תואר ה-MD מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון בשבוע שעבר, גדלה בחולון, שנייה מתוך ארבע אחיות. את התיכון סיימה בהצטיינות כבוגרת המגמה המדעית והתנדבה לצבא כתומכת לחימה ביחידת החילוץ 669.
עמיאל, כמו אביה, נולדה עם ניסטגמוס תורשתי, קוצר ראייה הנגרם מריצוד בלתי רצוני. הוריה, לדבריה, תמיד תמכו בה בבחירותיה, לרבות בהחלטתה ללכת ללמוד רפואה. “תמיד רציתי להיות רופאה בגלל העניין והשליחות המקצועית, אבל חששתי בשל לקות הראייה.” איש לא יכול היה לספר לה ממקור ראשון על הקשיים הצפויים, שכן היא הייתה הסטודנטית הראשונה בבית ספר לרפואה בישראל המתמודדת עם לקות ראייה.
את הלימודים צלחה בעזרת תושייה ואמביציה. לדוגמה, לקורס אנטומיה הדורש זיהוי של חלקי גוף היא למדה עם משקפי ניתוח שעוזרים למנתחים לראות, וכך יכלה ללמוד ולהיבחן כמו שאר הסטודנטים.
עמיאל, שנמצאת כרגע בתהליך התמחות בפסיכיאטריה של ילדים ומתבגרים בבית החולים שניידר, תופסת את הלקות שלה גם כיתרון מקצועי, משום שהיא יכולה להראות בפועל לילדים שאפשר להתמודד ולהתגבר על מכשולים שהחיים מזמנים. “במקרים רבים אני שואלת ילדים שמגיעים אלינו לאבחון ובדיקה מה ירצו להיות שיהיו גדולים. חלק מהם חוששים שלא יצליחו להגשים את משאלות ליבם, ובמקרים כאלה מרגש אותי שאני יכולה להציב להם דוגמה.” כיוון שהלקות של עמיאל נראית לעין, יש ילדים ששואלים אותה על הנושא. עמיאל מאמינה שכך היא מציבה להם דוגמה שגם היא, הרופאה, מתמודדת עם לקות ועם הקשיים שנובעים ממנה. “לכולנו יש מגבלות ואני ההוכחה שאפשר ללמוד מקצוע שנראה היה בלתי אפשרי ללמידה בשבילי. אומנם זאת הייתה משימה קשה ומורכבת, אבל בזכות הבחירה להתבונן בה כשורה של צעדים קטנים היא הפכה לאפשרית.”
הבחירה להתמחות בפסיכיאטריה נולדה אחרי התלבטות. מבחינתה של עמיאל, המשיכה לעיסוק ברפואה נובעת מהאספקט הנפשי והרגשי שטמון במקצוע. “בחרתי בהתמחות בפסיכיאטריה כי זו התמחות שבה אנו הרופאים רואים את האדם כמכלול ולא רק את המחלה. במהלך ההתמחות אני פוגשת ילדים ומתבגרים ברגעי המשבר, וזו זכות גדולה מבחינתי להיות שם וללוות אותם ברגעים אלה.”
עמיאל מתגוררת כיום בתל אביב עם בעלה אלון לוין, בוגר הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון, שאותו פגשה בטכניון במסגרת המלגה שקיבלה בלימודים מקרן אייסף. חשוב לה להדגיש שלימודי הרפואה שלה היו תהליך משותף שלה ושל הפקולטה. “עברנו את הדרך הזו ביחד. גם אני וגם הפקולטה למדנו להתאים את הפתרונות וסללנו יחד דרך שבה, אני מקווה, יוכלו בעתיד לצעוד עוד אנשים עם מגבלות בכלל, ומגבלות ראייה בפרט, שירצו ללמוד רפואה ולהיות עם המטופלים ברגעי משבר.”
האפיגנטיקה של טפילים – כנס בין-לאומי בהובלת הטכניון והאגודה הישראלית לפרזיטולוגיה
אפיגנטיקה היא תחום ביולוגי המתייחס להורשת תכונות שאינן נובעות משינוי ברצף הדי-אן-איי, והכנס עסק בטפילים שונים ובהשפעות אפיגנטיות עליהם ועל מאכסניהם. השתתפו בו חוקרים משש ארצות: ישראל, גרמניה, בריטניה, צרפת, ארצות הברית ופורטוגל.
פרופ’ סרג’ אנקרי מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, מארגן הכנס, הרצה בעצמו על הפרסום האחרון שלו – מאמר שהתפרסם במרץ האחרון בכתב העת mBio. פרופ’ אנקרי וד”ר שרוטי נגארג’ה הובילו את המחקר עם חוקרים נוספים מסינגפור, יפן, הודו, צרפת, גרמניה ומארצות הברית. המאמר של הקבוצה הבין-לאומית מציג לראשונה דרך התמודדות מתוחכם בו טפיל המעיים Entamoeba histolytica (Eh) מפעיל מנגנון ייחודי זה בתנאי עקה חמצונית.
Eh הוא טפיל מעיים מדבק הממית כ-100 אלף אנשים בשנה, בעיקר במדינות העולם השלישי. הטפיל חודר לגוף האדם דרך מזון או מים מזוהמים ועלול להוביל לסיבוכים קשים ואף מוות. החוקרים גילו כי על מנת לשרוד בתנאים הקשים של עקה חמצונית, הטפיל Eh “גונב” מהמארח מולקולות של Queuine – חומר המשפיע על ביטוי גנים המסייעים להישרדותו. מאחר שהטפיל אינו יכול לייצר בעצמו את המולקולות האלה הוא לוקח אותן מתוך סביבת מחייתו – מעי האדם, המכיל חיידקי מיקרוביום. החוקרים מעריכים כי יתכן שמתן פרוביוטיקה תוכל לחסום את דרכן של מולקולות אלה לטפיל ולעקב את שגשוגו במעיים.
המחברת הראשית של המאמר, ד”ר שרוטי נגארג’ה Shruti Nagaraja, Ph.D)), גדלה בהודו והגיעה לטכניון בשנת 2014 לצורך קדם-דוקטורט במעבדתו של פרופ’ אנקרי. כעבור חצי שנה עברה למסלול הדוקטורט. “כאן, ללא משפחה וחרף כל הקשיים, שרוטי הקדישה את כל כישוריה ואת זמנה למחקר,” אומר פרופ’ אנקרי. “עקשנותה, חריצותה ואופייה תרמו להצלחת המחקר ופרסומו. תכונות אלו והגילוי המדהים סייעו בקבלתה לפוסט-דוקטורט אצל פרופ’ אמנדה גרנר באוניברסיטת מישיגן.
בסרטון: תנועה של הטפיל Eh במהירות גבוהה פי 10 מהמציאות ובהגדלה של פי 40
[su_youtube url=”https://youtu.be/d5b4eNhIhgQ” width=”700″ height=”200″]
“התואר הזה אומר: אנו סומכים עליכם שתדעו לשאת באחריות הכבדה המוטלת על כתפיכם”
241 בוגרי הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון קיבלו בשבוע שעבר תעודות “ד”ר ברפואה”. רופאות ורופאים אלה לקחו חלק במאמץ הלאומי של השמירה על בריאות הציבור הישראלי במהלך מגפת הקורונה בשנה האחרונה, מהשנים הקשות והמאתגרות בזירה הרפואית.
הבוגרים קיבלו את התעודות בשני טקסים נפרדים (מחזורים מ”ז-מ”ח), שבהם השתתפו נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, דיקן הפקולטה פרופ’ אילון איזנברג ונציגי משפחת רפפורט התומכת בנדיבות רבה בפעילות הפקולטה מאז הקמתה. שתי בנותיהם של רות וברוך רפפורט ז”ל בירכו את הבוגרים. ד”ר ורד דרנגר רפפורט אמרה כי “חיכיתם לרגע הזה יותר מהרגיל עקב המהפך בחייכם ובחיי העולם כולו. הפנדמיה העולמית COVID 19 טרפה את הקלפים וזעזעה את כולם ואתכם, כרופאים בתחילת דרככם, עוד יותר. מי היה מאמין שתיזרקו למצב נדיר שחייב אתכם להתאמה ולהיערכות שלא נלמדה בשום בית ספר לרפואה? עם זאת, אני בטוחה שהצלחתם להתאים את עצמכם ואף לצאת מוכנים יותר לבאות. עלו והצליחו.”
עירית רפפורט שבירכה את בוגרי מחזור מ”ח התייחסה לשיעור הנשים הגבוה בקרב המסיימים ואמרה כי “74 מתוך 126 הבוגרים הן נשים – 59% – ואני מאוד אוהבת את המציאות הזו ומקווה להגיע במהרה לעידן שבו לא נציין את כניסתה של אישה למקצוע הרפואה. אני מצפה לראות אתכן, בוגרות יקרות, בתפקידים הבכירים ביותר במערכת הרפואה בישראל. תימכו זו בזו, בנו לכן network, וברעוּת תשנו את השיח. כפי שאיש אינו אומר שום דבר לרופא שיוצא למילואים, אין סיבה לעקם את האף כשרופאה יוצאת לחופשת לידה.”
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי ההחלטה להקים בטכניון פקולטה לרפואה עוד בשנת 1971 עוררה התנגדות רבה, אולם כיום ברור כי החלטה זו הייתה מוצדקת וחשובה והשילוב בין הנדסה לרפואה הוא הערך המוסף. “חזונם של הוגי רעיון הקמת הפקולטה, וסיועם הנדיב של תומכים וידידים דוגמת רות וברוך רפפורט ז”ל, הם שאיפשרו לטכניון להתייצב בחזית המחקר והפיתוח המשלבים הנדסה ורפואה. בדומה לתחומים אחרים, הרפואה המודרנית נשענת כיום על הטכנולוגיה ותלויה בה במידה רבה על מנת להוסיף ולקדם את המחקר והשירות שהיא מעניקה לאנושות.”
דיקן הפקולטה לרפואה פרופ’ אילון איזנברג אמר לבוגרים כי “התואר המוענק לכם היום הוא מסמך מיוחד במינו, המהווה תעודת כבוד והערכה על עמידתכם בכל המטלות שהוצבו בפניכם לאורך דרך מייגעת ורבת שנים. לצד זאת, התואר הזה אומר: אנו סומכים עליכם שתדעו לשאת באחריות הכבדה המוטלת על כתפיכם ולמלא את ייעודכם כרופאות ורופאים בהצלת חיים, בהקלת הסבל האנושי, הכאב הגופני וייסורי הנפש, בהענקת מרפא לכל אדם באשר הוא אדם, ובעמידה לצידו של כל מי שיבקש את עצתכם, את מבטכם או את מגע ידכם, את הקשב, החמלה, החיוך ואת מילת העידוד.”
22 מהבוגרים סיימו את לימודיהם בהצטיינות ושמונה סיימו בהצטיינות ראויה לשבח. אחת מהשמונה היא חרות מאירמן, שנשאה בטקס דברים בשם בוגרי מחזור מ”ז ואמרה כי “הלימודים היו חוויה טובה גם בהיבט הבין-אישי – מגיעים לפקולטה סטודנטים מכל קבוצות האוכלוסייה בישראל. בכל תקופת הלימודים הרגשתי את האחווה בין הסטודנטים, את הרצון לעזור ולתמוך. התחושה הייתה שכולנו שותפים לשליחות גדולה.” מאירמן, בת 29, נשואה ואם לשתי בנות, נמצאת כעת בהתמחות ברפואת המשפחה.
עלו והצליחו!
קרדיט צילום : טל צילם ויותם קרן
שת”פ אסטרטגי בין קבוצת דוראל אנרגיה לטכניון
הטכניון ודוראל חתמו על מזכר הבנות לשיתוף פעולה אסטרטגי. במסגרת ההסכם יפעלו שני הגופים לקידום מחקר, פיתוח ומסחור בשורה של נושאים וכן יפעלו לאיתור ומימוש הזדמנויות עסקיות משותפות – במענה לאתגרים עולמיים בתחום האנרגיה, האקלים והסביבה.
דוראל אנרג’י-טק ונצ’רס (דוראל-טק), זרוע החדשנות וההשקעות של קבוצת דוראל אנרגיה, תשקיע במיזמים טכנולוגים מגוונים בנושאים סינרגטיים לתחומי הפעילות של החברה, בהם אנרגיות מתחדשות, אגירת אנרגיה, אגרו-סולאר (שילוב חקלאות ואנרגיה סולארית), ייצור מימן, לכידת פחמן, טיפול בפסולת, מים ותשתיות סביבתיות וכן תמיכה בתוכנית האנרגיה על-שם גרנד בטכניון (GTEP).
כחלק משיתוף הפעולה, דוראל-טק תקדם עם הטכניון את מסלול האנרגיות המתחדשות בתוכנית ההאצה הטכניונית Drive, תוך בניית מנגנון להשקעות משותפות ושיתופי פעולה עם חברות הזנק שיצטרפו למסלול. כמו-כן, החברה תממן מחקר יישומי מתקדם ותזכה לקבל חשיפה ראשונית להזדמנויות השקעה מהיחידה לפיתוח עסקי בטכניון (3T).
החוקרים ייהנו מגישה לאתרי ניסויים של דוראל בקידום פרויקטים נבחרים וחשיפה לשווקים בישראל ובעולם. עוד במסגרת ההסכם תעניק דוראל מלגות לסטודנטים לתארים מתקדמים בטכניון.
רועי פורמן, מנכ”ל דוראל אנרג’י-טק ונצ’רס: “אנו נרגשים וגאים על שיתוף הפעולה האסטרטגי עם הטכניון. אנחנו רואים במהלך זה חשיבות מסחרית ולאומית בפיתוח וקידום האקו-סיסטם המקומי של סטארט-אפים וחדשנות בתחומי האנרגיה המתחדשת, האקלים והתשתיות הסביבתיות. לטכניון חוקרים בעלי שם ברמה הבינלאומית וכן תשתית מעבדות מהמתקדמות בעולם. החיבור עם דוראל יחזק את קשרי האקדמיה-תעשייה ויהווה פלטפורמה לחוקרים במעבר ממחקר מעבדתי לאתרי ניסויים ויישומים בפרויקטים מגוונים של דוראל בישראל ובעולם. התקשרות זו עם הטכניון, תעניק לדוראל הזדמנויות נוספות וייחודיות ליזמות, איתור והשקעה בטכנולוגיות פורצות דרך – ותחזק את מעמדה כחלוצה ומובילה בתחומה”.
המשנה לנשיא הטכניון למחקר, פרופ’ קובי רובינשטיין, אמר כי “הטכניון פועל בדרכים רבות להידוק קשרי המחקר עם התעשייה ועם סקטור האנרגיה בכלל זה. שיתוף הפעולה עם דוראל יוביל להישגים מחקריים ויישומיים רבים וחשובים ואנו מברכים עליו.”
המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון פרופ’ בועז גולני הוסיף כי “ההסכם עם דוראל הוא לשיטתנו סנונית ראשונה בהקמת מארג רחב יותר של שיתופי פעולה עם חברות אנרגיה נוספות וגופים ממשלתיים העוסקים בתחום. הטכניון הקים, במידה רבה בזכות תורמים נדיבים כמו משפחת גרנד, תשתית מחקר ייחודית בנושאי אנרגיה שונים וכעת הוא שואף למצות ממנה את מלוא הפוטנציאל בעזרת שיתופי פעולה עם שחקני מפתח אחרים בסקטור זה.”
מחקר משותף של הטכניון וKSM מכון המחקר והחדשנות של מכבי:
המחקר התפרסם לאחרונה ב- Nature Medicine, ימים ספורים אחרי פתיחת מבצע החיסונים הרשמי לבני נוער מתחת לגיל 16 בישראל
מחקר משותף לטכניון ולKSM מכון המחקר והחדשנות של מכבי מצביע על כך שההתחסנות המהירה והנרחבת של האוכלוסייה הבוגרת בישראל לקורונה (COVID-19) סיפקה הגנה משמעותית מאוד לציבור הצעיר – בני 16 ומטה שלא יכלו להתחסן עד לאחרונה. המחקר, שנשען על אנליזה של 1.37 מיליון מחוסנים מ-246 קהילות שונות בישראל, מצביע על קשר שלילי מובהק בין רמת ההתחסנות באזור נתון לבין תחלואת המחוסנים (שיעור המאומתים) באותם גילאים צעירים, שלא יכלו להתחסן עד לאחרונה.
המחקר, שהתפרסם בכתב העת היוקרתי Nature Medicine, עורר הדים בעולם וזכה לסיקור ב-New York Times. את המחקר הובילו פרופ’ רועי קישוני, ד”ר עידן ילין והסטודנט אורן מילמן מהפקולטה לביולוגיה ומהמרכז הבין-תחומי למדעי החיים וההנדסה ע”ש לורי לוקיי בשיתוף פעולה עם מומחי KSM (מכון קאהן-סגול-מכבי למחקר ולחדשנות) בראשות ד”ר טל פטלון.
המחקר הנוכחי ממשיך ומחזק את ממצאי המחקר הקודם של הצוות המשותף של הטכניון ומכון המחקר של מכבי, שהתפרסם גם הוא ב-Nature Medicine. אותו מחקר הראה כי החיסון מפחית משמעותית את העומס הנגיפי על המחוסן ולכן מפחית את ‘מקדם ההדבקה הפרטי’ שלו, כלומר את סיכוייו להדביק אחרים. לדברי פרופ’ קישוני, “כעת מתברר שאותם ממצאים נכונים לא רק ברמת הפרט אלא גם ברמת כלל האוכלוסייה. ההתחסנות הנרחבת של האוכלוסייה הישראלית הבוגרת צמצמה את מקדם ההדבקה וכך הגנה באופן משמעותי על אוכלוסיית התינוקות, הילדים והנערים עד גיל 16 שלא יכלו להתחסן עד לאחרונה.”
מבצע החיסונים בישראל החל ב-19 בדצמבר 2020, ותוך תשעה שבועות חוסנה כמעט מחצית מהאוכלוסייה בחיסון BNT162b2 של החברות פייזר וביונטק. ההתחסנות הנרחבת והמהירה, שלא הייתה אחידה בכל הארץ, סיפקה הזדמנות נדירה לבחון את ההשפעת ההתחסנות בכל קהילה על כלל הקהילה. שיתוף הפעולה ההדוק בין הטכניון למכבי איפשר לחוקרים לערוך אנליזה סטטיסטית מתקדמת של ציבור גדול – 1.37 מיליון מבוטחי מכבי שהתחסנו בין 6 בדצמבר 2020 ל-9 במרץ 2021. הנתונים שעליהם עבדו חוקרי הטכניון היו כמובן אנונימיים – כלומר ללא פרטים כלשהם על זהות המטופל.
המחקר נערך על סמך פילוח גאוגרפי של ישראל ל-246 קהילות מאזורים גאוגרפיים שונים בישראל. פילוח זה נועד לבחון את הקשר בין מידת ההתחסנות של האוכלוסייה באזור מסוים לרמת התחלואה בקרב האוכלוסייה הצעירה (גיל 16 ומטה). כאמור, המאמר מצביע כך שההתחסנות הנרחבת באוכלוסייה הכללית סיפקה הגנה משמעותית לבני הנוער שלא יכלו להתחסן עד לאחרונה.
המחקר נתמך על ידי מענק של תוכנית KillCorona. התוכנית, בהובלת הקרן הלאומית למדע, נוסדה לפני כשנה כדי לעודד מחקרים שיסייעו לשטח את עקומת התחלואה בקורונה.
הדור הצעיר מציג: טכנולוגיה בשירות הרפואה
כ-50 סטודנטים מהטכניון ומרשת האוניברסיטאות האירופאית יורוטק השתתפו ב-BME-Hack – האקתון בהנדסה ביו-רפואית. ההאקתון הווירטואלי נערך במסגרת t-day – יום היזמות בטכניון – בליווי מנטורים מובילים שסייעו לסטודנטים בהיבטים מדעיים, טכנולוגיים ועסקיים.
במקום הראשון ובפרס של 1,300 יורו זכו חברי קבוצת Oral Detect על פיתוח מערכת ביתית לגילוי מוקדם של עששת – מחלה הפוגעת ביותר מ-90% מהאוכלוסייה המבוגרת. בקבוצה חברים חמישה סטודנטים: עדי אלפסי, רות פוטר וכרמית קיי, שלושתן מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, אמיר משיאל ממסלול MD-PHd בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט וליו אלאלוף-לוינר, סטודנטית למדעים באוניברסיטת École Polytechnique בצרפת.
חברי הקבוצה הזוכה Oral Detect פיתחו מערכת לסריקה אופטית של השיניים, זאת באמצעות מצלמה ומקור אור. מערכת זו, בניגוד למכשירי רנטגן, מותאמת לשימוש ביתי, אינה פולטת קרינה ואינה יקרה. לדברי חברי הקבוצה, הגילוי המוקדם באמצעות מערכת זאת יחסוך כאב רב וסכומי עתק לאדם הפרטי ולמערכות הבריאות. הרעיון למיזם הזוכה הגיע מכרמית קיי, שגדלה בארה”ב ועלתה לבדה לארץ בגיל 18. אביה ואחיה הם רופאי שיניים, והצורך במוצר כזה עלה בשיחה משפחתית כמה שבועות לפני ההאקתון.
לדברי הסטודנטית עדי אלפסי, “זאת הייתה הזדמנות מעולה ליישם את הידע האקדמי ואת הניסיון שלי כסטודנטית העובדת בפיליפס. אני גאה בצוות שלנו ובעבודה שעשינו ושמחה על זכייתנו במקום הראשון.”
במקום השני זכו שני צוותים: יסמין חביב, מנון ואן וגשל, רן בניון, סלימן באמארה ונוח ברנטן שפיתחו טכנולוגיה למניעת פצעי לחץ; ואליאס בשאראת, ליה ואלוואני, ברוך ויצמן, פין טימרמנס ועדי דאוד שפיתחו כלי דיגיטלי לשינוי יעוד תרופות.
בפרס ‘חביב הקהל’ זכו רובין תום, ליאון נדלכב, רועי ששון, מאיה גולדשלגר ואמל ג’רייס על פיתוח מערכת לטיפול בטרשת נפוצה.
את החסות לתחרות העניקו החברות Philips ו- Biosense Webster וחממת NGTVC. המנטור זאב קופל, דירקטור בקבוצת המו”פ של פיליפס, אמר כי “התרגשתי מאוד לראות שלמרות מגבלות הקורונה, סטודנטים ממדינות שונות שילבו כוחות ליצירת חדשנות רפואית. עבורי זו פעם ראשונה כמנטור בהאקתון בין-לאומי והזדמנות מצוינת לגלות את הדינמיקה ואת האתגרים המשותפים הנוצרים בהאקתון כזה. שמחתי לתרום מהידע והניסיון שלי לסטודנטים המבריקים שהפגינו חשיבה יצירתית, ולכוון אותם גם להיבטים העסקיים שכדאי לקחת בחשבון מעבר לפתרונות הטכנולוגים.”
את האירוע הובילו ד”ר יעל רוזן, מרצה ויועצת יזמות בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון; לילך לורבר, מנהלת קשרי חוץ בפקולטה; זינאת עוואד, סטודנטית לרפואה והנדסה ביו-רפואית ויזמית ואוהד יניב, מנהל תוכנית BizTEC בטכניון.
מבט משותף לחלל
הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם מפעל חלל של התעשייה האווירית לתכנון ולפיתוח ננו-לוויין שינוע במסלול נמוך סביב הירח ויאסוף מידע באמצעות מטע”ד מחקרי. מדובר בפרויקט סטודנטים שייצא לדרך בתחילת שנת הלימודים הבאה, באוקטובר הקרוב, ויפעל עד להשלמתו בשנים הקרובות.
מפעל חלל של התעשייה האווירית יסייע לפרויקט בכמה היבטים ובהם אפיון, הגדרת המשימה והנחייה צמודה של הסטודנטים על ידי מהנדסי חלל. הסטודנטים שישתתפו בפרויקט יזכו גם לסיורים במעבדות ואולמות שילובי הלווינים וניסויי הסביבה המדמים סביבה חללית בתעשייה האווירית ובסוף התהליך יהיו שותפים לשיגורו של הננו-לוויין.
הפרויקט המשותף הוא שיאו של תהליך פקולטי של חתירה לאיזון בין שני התחומים הנלמדים ונחקרים בפקולטה: אווירונוטיקה וחלל. דיקן הפקולטה פרופ’ טל שימא אמר כי “אם בעבר הוקדשו לתחום החלל אולי רק כ-10% מתוכנית הלימודים בפקולטה, בשנים האחרונות נעשו מאמצים לשנות זאת ולאזן טוב יותר בין התחומים ולשם כך עודכנה תוכנית הלימודים ואנו בעיצומו של מאמץ גיוס חברי סגל חדשים המתמחים בתחומי החלל. שיתוף הפעולה עם מפעל חלל של התעשייה האווירית יאפשר לנו לחשוף סטודנטים לפרויקטים משותפים עם התעשייה בתחומי החלל. מדובר בתחום מרתק שהפעילות בו מתעצמת בארץ ובעולם, ואני מקווה שכמה שיותר סטודנטים יבחרו להתמחות בו.”
פרופ’ גיל יודילביץ, שיזם ושיוביל את שיתוף הפעולה מצד הפקולטה, אמר כי “הפרויקט יאפשר לסטודנטים להיות שותפים בפרויקט עם התעשייה ויסייע להם להגיע בשלים יותר לתום לימודיהם ולהשתלב בתעשיית החלל המתפתחת.” מטעם התעשייה האווירית יעמוד בראש הפרויקט המשותף בוגר הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל ניקו אדמסקי, המשמש כיום כמהנדס חלל במפעל חלל של התעשייה האווירית.
מנהל מפעל חלל בתעשייה האווירית שלומי סודרי אמר בטקס החתימה כי “התעשייה האווירית מובילה תהליך לחיזוק שיתוף הפעולה עם הטכניון באמצעות פרויקט סטודנטים בעולם הננו-לווינות, אשר יפתח בפני הסטודנטים עולם חדש הכולל פיתוח מערכתי וחדשני שיאפשר לסטודנטים להתנסות בהנדסת מערכת ייחודית בתחום החלל. ממד החלל מצריך יכולות הנדסיות ומערכתיות עם התמחות ייחודית. עבור הסטודנטים זו הזדמנות להשתלב בהמשך בתחום החלל בישראל, להיחשף לעשייה הרחבה בתחום החלל ולקבל טעימה מהיכולות ההנדסיות והתשתיות הנרחבות הקיימות בתעשייה האווירית “.
ההסכם נחתם זמן קצר לאחר שמשלחת של בכירי התעשייה האווירית בראשות מנכ”ל החברה בועז לוי, בוגר הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל, ביקרה בטכניון ונפגשה עם נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון והמשנה לנשיא למחקר פרופ’ קובי רובינשטיין. במשלחת של התעשייה האווירית השתתפו גם מ”מ מנהל חטיבת מערכות טילים וחלל גיא בר-לב ומנהל מפעל חלל שלומי סודרי.
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי “הקשר בין התעשייה לאקדמיה חשוב ומפרה לשני הצדדים, והחיבור עם גוף משמעותי וגדול כמו התעשייה האווירית הוא צעד גדול במגמה זו. הממשק בין האקדמיה לתעשייה משתנה במהירות והטכניון משקיע מאמצים רבים בגיבושו בהקשר הישראלי והבין לאומי. אנו פועלים לקידום שיתופי פעולה מחקריים הדוקים באופנים שונים ובהם הפיכת הטכניון למרכז (hub) לתעשיות רבות ומגוונות, לפלטפורמת מפגש בין התעשייה לאקדמיה. אנו פועלים במרץ למסחור טכנולוגיות שמקורן בקמפוס והשנה האחרונה הייתה שנת שיא ביצירת חברות סטארטאפ בטכניון. ביטוי נוסף של הידוק הקשרים הוא יצירה של מסלולים ללמידה והכשרה ייעודית עבור אנשים בתעשייה המעוניינים בלמידה לאורך החיים (Lifelong learning).”
מנכ”ל התעשייה האווירית, בועז לוי אמר כי “כבוגר הטכניון, המלווה פרויקטים ותוכניות מנטורינג שונות בטכניון לאורך השנים, אני שמח על שיתופי הפעולה הקיימים והעתידיים בין התעשייה האווירית לטכניון. עלינו לחזק את שיתוף הפעולה עם הטכניון והפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל, שהיא פקולטה יחידה בתחום בארץ ומובילה ברמה עולמית. הידוק השותפות עם הטכניון מייצר ערך מוסף לשני הצדדים, יסייע לנו לשמר ולחזק את המובילות הטכנולוגית שלנו, ומאפשר לבוגרי הטכניון ולסטודנטים להשתלב בעשייה טכנולוגית פורצת דרך, מאתגרת ומובילה עסקית בארץ ובעולם. לשם כך חשוב שנגבש יחד את דמות המהנדס שאנו רואים לנגד עינינו – מהנדס מעורב בעל ראייה מערכתית, יכולות מחקר והבנה עסקית.”
ברכות לפרופ’-אמריטוס ישעיהו (אישי) טלמון
פרופ’ טלמון השלים תואר ראשון (בהצטיינות יתרה) ותואר שני בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון ודוקטורט באוניברסיטת מינסוטה, וב-1979 חזר לפקולטת האם שלו בטכניון, הפעם כחבר סגל. במהלך השנים מילא תפקידים בכירים בטכניון ובהם דיקן הפקולטה להנדסה כימית וראש מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה (RBNI). בין השנים 2019-2013 כיהן כחבר ות”ת – הוועדה ולתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה. הוא זכה בפרסים ובתארים יוקרתיים ובהם Overbeek Gold Medal, תואר דוקטור במדעים לשם כבוד באוניברסיטת לונד בשוודיה וחברות כבוד באגודה הישראלית למיקרוסקופיה ובאגודה הישראלית להנדסה כימית.
פרופ’ טלמון עוסק בחקר מבנים ננומטריים של נוזלים מורכבים סינתטיים וביולוגיים, במיקרוסקופיית אלקטרוניים של מבנים ננומטריים ושל מערכות נוזליות וביולוגיות, בפיתוח שיטות מיקרוסקופיית אלקטרונים בטמפרטורות נמוכות (Cryo-EM), באינטראקציה בין פולימרים וחומרים פעילי-שטח ועוד.
עם בחירתו מצטרף פרופ’ טלמון לרשימה המכובדת של תשעה חברי סגל הטכניון הנמנים עם חברי האקדמיה הישראלית.
קבלת שבעת החברים החדשים לאקדמיה הישראלית למדעים אושרה במליאת האקדמיה ב-15 ביוני, וטקס הקבלה הרשמי יתקיים בחנוכה.
ברכות!
ההשקעה משתלמת
כתב העת היוקרתי Nature Communications מדווח על שיפור טכנולוגי דרמטי ביצירת רכיבים אופטיים מדויקים: הדפסת הרכיבים באמצעות מדפסת תלת-ממדית סטנדרטית ושיקועם בתוך נוזל. את הפיתוח הובילו הדוקטורנטית רעות אורנג’-קדם ופרופ’ יואב שכטמן מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון.
ייצור רכיבים אופטיים מדויקים הוא אתגר טכנולוגי-מדעי שהשלכותיו משתרעות על פני תחומים מדעיים ויישומיים רבים ובהם מיקרוסקופיה, טלסקופיה, חקר חומרים ודימות רפואי. האתגר גדול במיוחד בייצור רכיבים זעירים הדורשים ייצור ודיוק בסקאלת הננו (מיליונית המילימטר). שיטות הייצור הקונבנציונליות של רכיבים אלה מסובכות מאוד, יקרות, ארוכות ומצריכות תנאי סביבה נוקשים (חדרים נקיים), ולעיתים הן מוגבלות לייצור צורות מסוימות בלבד.
חוקרי הטכניון פיתחו שיטת ייצור חדשה המאפשרת לא רק לייצר רכיבים אופטיים יעילים ומדויקים, אלא אף להתגבר על מגבלות עקרוניות בשיטות ייצור מקובלות. כל זה מבוצע במדפסת תלת-ממד סטנדרטית, והתוצאה: הרכיבים נעשים זולים בכמה סדרי גודל ונפתחת אפשרות לייצר רכיבים בצורות שלא היו אפשריות עד כה, ובעתיד אף רכיבים שמעולם לא יוצרו.
ה”טריק” שפיתחו פרופ’ שכטמן ורעות אורנג’-קדם הוא שיקוע של הרכיב האופטי בתוך נוזל ייעודי, מהלך הגורם לרכיב האופטי להיראות גדול פי 1,000. “טריק” זה מבוסס על בחירה של נוזל המותאם לרכיב במונחים של מקדם שבירת האור – גודל המתאר את מהירות האור בתוך החומר. הנוזל הייעודי נבחר כך שמקדם השבירה שלו קרוב מאוד למקדם השבירה של הרכיב האופטי, ובכך כוחו האופטי “מוחלש” בכמה סדרי גודל ביחס לכוחו באוויר. עובדה זו מצריכה הגדלה של הרכיב האופטי כדי שימלא את מטרתו. יתרון השיטה הוא בכך שחסינות הרכיב האופטי לשגיאות ייצור גדלה גם היא, וכך מתאפשרת הדפסת הרכיב כולו במדפסת תלת-ממד סטנדרטית (למעשה מודפסת תבנית שלתוכה יוצקים פולימר שקוף שמהווה את הרכיב עצמו). החוקרים מסבירים כי הדבר דומה להתאמה האבולוציונית של עין הדג ששונה מבחינה אופטית מעין האדם, בין השאר עקב הצורך שלה לתפקד בסביבה אחת (מים) שבה מקדם השבירה קרוב למקדם השבירה של העין, בשונה מהמצב באוויר.
כדי לבחון את ישימות הטכנולוגיה ערכו החוקרים צילום של חלקיקים ושל תרביות תאים וכך הדגימו את יעילותה בדימות של רכיבים דוממים וחיים בתלת-ממד. הטכנולוגיה, לדבריהם, עשויה להיות רלוונטית למגוון רחב של יישומים ובהם עיבוד לייזר, תקשורת, מיקרוסקופיה מדויקת וייצור של התקנים סולריים ורכיבים אלקטרוניים (ליתוגרפיה). יתר על כן, הטכנולוגיה החדשה גמישה מאוד ואפשר להתאימה לתנאי ניסוי ולתנאי סביבה משתנים.
פרופ’ יואב שכטמן הוא חבר בפקולטה להנדסה ביו-רפואית ובמכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה (RBNI) ובמרכז הבין תחומי למדעי החיים וההנדסה ע”ש לורי לוקיי, ורעות אורנג’-קדם היא סטודנטית לדוקטורט בהנחייתו. המחקר הנוכחי נתמך על ידי מענק ERC (תוכנית Horizon 2020), קרן צוקרמן ורשות החדשנות.
למאמר בכתב העת המדעי Nature Communications לחצו כאן
ד”ר עופר נויפלד נבחר לתוכנית העמיתים של שמידט
ד”ר עופר נויפלד, שהשלים שלושה תארים רצופים בטכניון וסיים לאחרונה את מחקר הדוקטורט בפקולטה לפיזיקה, התבשר על זכייתו במלגת Schmidt Science Fellows. המלגה, שנוסדה על ידי וונדי ואריק שמידט (לשעבר מנכ”ל גוגל) כדי לטפח את הדור הבא של מנהיגי המדע, תינתן לו כדי לבצע מחקר פוסט-דוקטורט ובעקבות עבודת הדוקטורט בטכניון – עבודה שכבר זיכתה אותו במלגת אדמס, בפרס ג’ייקובס ובפרס האגודה הישראלית לפיזיקה לדוקטורנטים מצטיינים.
ד”ר נויפלד גדל בחיפה והחל את דרכו בטכניון בלימודים לתואר ראשון כפול בפיזיקה ובמדע והנדסה של חומרים. כבר באותה תקופה התעורר בו עניין במחקר ובתאוריה, כשעסק בחקר תאים פוטו-וולטאיים אורגניים המשמשים לייצור אנרגיה מתחדשת.
בתום הלימודים לתואר כפול החל ד”ר נויפלד ללמוד לתואר שני בתוכנית האנרגיה ע”ש גרנד (GTEP) בטכניון.
בהנחייתה של פרופ’ מיטל כספרי-טורוקר הוא חקר שיטות תאורטיות לשיפור תאים פוטו-אלקטרוכימיים לייצור דלק מימן מאנרגיה סולרית. עם סיום התואר השני (בהצטיינות יתרה) הוא המשיך לדוקטורט בפקולטה לפיזיקה בטכניון. בהנחייתו של פרופ’ אורן כהן הוא חקר את התהליכים היסודיים המתרחשים באינטראקציה בין חומר לאור, וליתר דיוק לשדות לייזר עוצמתיים במיוחד.
כיום משתלם ד”ר נויפלד לפוסט-דוקטורט במכון מקס פלאנק למבנה ולדינמיקה של החומר בהמבורג, גרמניה, בהנחייתו של פרופ’ אנחל רוביו. המלגה, בסך 100,000 דולר, תשמש אותו בתקופת הפוסט-דוקטורט.
עופר הוא הסטודנט השני מהטכניון ומישראל כולה הזוכה במלגת שמידט. זאת לאחר שב-2019 זכה בפרס גרישה ספקטור מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי.
לצפייה בקטע מסרטון ההכרזה (החל מדקה 2:16):
[su_youtube url=”https://youtu.be/JB4Ezzo5YQs?t=136″ width=”700″ height=”200″]
לאתר הקרן : https://schmidtsciencefellows.org/news/learn-more-about-our-2021-fellows/
המופע האור-קולי
כתב העת Science מדווח על הצלחה ראשונה במיפוי תנועת האור בחומר דו-ממדי בזמן אמת. באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים עקבו חוקרים בטכניון אחר תנועתו של גל משולב – גל קול וגל אור הנעים בחומר זה כמקשה אחת. הצלחה זו אינה רק הישג מדעי אלא גם פתח לפריצות דרך יישומיות רבות משום שפולסים קצרים הם אבן הבניין של תקשורת אופטית ושל העברת מידע בעולם המודרני.
את המחקר הובילו ד”ר עדו קמינר, ראש המעבדה לדינמיקה קוונטית של אלומות אלקטרונים ע”ש רוברט ורות מגיד, והדוקטורנט יניב קורמן מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש אנדרו וארנה ויטרבי בטכניון. ד”ר קמינר הוא גם חבר במכון לננוטכנולוגיה ע”ש ראסל ברי (RBNI) ובמרכז הקוונטום ע”ש הלן דילר. במחקר השתתפו גם רפאל דהאן, ד”ר קנגפנג וואנג, מיכאל ינאי, יובל אדיב ואורי ריינהרדט ממעבדת AdQuanta של ד”ר קמינר וחוקרים מאוניברסיטאות בארצות הברית, בספרד ובצרפת.
חומרים דו-ממדיים, כלומר מבנים בעובי אטום בודד, הם תגלית חדשה ותחום מחקר צעיר יחסית; רק בשנת 2004 פותח חומר כזה לראשונה על ידי הפיזיקאים אנדרה גיים וקונסטנטין נובוסלוב, לימים חתני פרס נובל בפיזיקה (2010). באמצעות נייר דבק פשוט קילפו השניים שכבות דקות מגוש גרפיט עד שהגיעו לשכבה דקיקה המכונה כיום “גרפן”. הם הראו שתכונותיה של שכבה זו – מוליכות, חוזק ועוד – שונות מאוד מתכונותיו של גוש הגרפיט בהיבטים של חוזק ומוליכות חשמלית.
במרוצת השנים התבררו גם תכונותיהם האופטיות הייחודיות של הגרפן ושל חומרים דו-ממדיים שונים. מתברר שגלי אור בתדרים מסוימים מנדנדים את אטומי החומר הדו-ממדי באופן שמעורר בו גל קול המשפיע על גל האור. חוקרי הטכניון יצרו בחומר גל “אור-קולי” משולב הנע כמקשה אחת. הדבר נוגד כמובן את האינטואיציה, שכן מהירות האור המוכרת לכולנו (כ-300 מיליון מטר בשנייה) גבוהה כמעט פי מיליון ממהירות הקול (כ-340 מטר בשנייה). ההסבר הוא שאלה הנתונים כשמדובר בתנועה באוויר החופשי, אולם החומר הדו-ממדי מאט את האור ומאיץ את הקול וכך מתאפשרת התנועה המשותפת של שני סוגי הגל.
קיומו של הגל המשולב בחומר כבר הייתה ידועה, אולם עד כה לא פוענח דפוס ההתקדמות שלו. כעת כאמור הצליחו חוקרי הטכניון למפות את תנועת הגל המשולב בחומר הדו-ממדי ולעקוב אחר תנועתו מהיווצרותו ועד דעיכתו הסופית.
חוקרי הטכניון שיגרו אל שולי הדגם (המבנה הדו-ממדי) מטחי לייזר (פולסים) שיצרו בחומר את הגלים ההיברידיים. החוקרים גילו כי גלים אלה נעים במהירות הנמוכה כמעט פי 1,000 ממהירות האור באוויר החופשי (וגבוהה כמעט פי 1,000 ממהירות הקול באוויר החופשי).
אולם זו לא הייתה ההפתעה היחידה. לדברי ד”ר קמינר, “גילינו שהגל המשולב משנה את מהירותו בחומר באופן ספונטני – מאיץ ומאט. הפתעה נוספת היא שהגל מתפצל לשני פולסים שונים הנעים במהירויות שונות.” התוצאה המודגמת בתמונה ובסרטון המצורפים היא תוצר של מיליארדי מדידות כאלה.
הניסוי כולו נערך באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים חודר סופר-מהיר (ultrafast TEM). מיקרוסקופ זה מאפשר לעקוב אחר הגל המשולב ברזולוציה חסרת תקדים של זמן ומרחב. בניגוד למיקרוסקופ אופטי המוגבל לגבול הדיפרקציה, במיקרוסקופ אלקטרונים חודר עוברים האלקטרונים דרך הדגם ויכולים להגיע לרזולוציה מרחבית אטומית. רזולוציית הזמן מתאפשרת בעזרת לייזר פולסי המעורר גם את מה שרוצים למדוד בדגם אבל גם את האלקטרונים המודדים. כדי לסבר את האוזן, היא 50 פמטו-שניות, כלומר 50X10-15 של שנייה (מספר הפריימים בשנייה שקול למספר השניות במיליון שנים).
לדברי קורמן, “צריך להבין שהגל המשולב, או הפולס, זז ממש בתוך החומר הדו-ממדי ולכן אי אפשר להביט עליו מבחוץ באמצעות מיקרוסקופ אופטי רגיל. כמעט כל המדידות של אור בחומרים אטומיים נעשות בשיטת מיקרוסקופיה שנוגעת בחומר, אבל כל מגע כזה מתערב בתנועת הגל. את הממצאים שלנו אי אפשר לקבל בשיטות הקיימות ולכן, מעבר לתגלית המדעית הנוכחית, אנחנו מציגים כאן שיטת מדידה שמעולם לא נראתה בתחום המחקר הזה ותהיה רלוונטית לתגליות רבות נוספות.”
בניית מערך הניסוי הייתה אתגר טכנולוגי עצום, והישג נוסף במחקר הנוכחי הוא שיגורו של פולס לייזר בתדר אינפרה-אדום בתוך החומר הדו-ממדי במיקרוסקופ האלקטרונים. קורמן וד”ר קמינר מדגישים כי הצלחה זו הושגה בזכות הדוקטורנט רפאל דהאן, שהיה מהנדס המעבדה בזמן הניסוי. השיפורים שהכניס דהאן במערכת איפשרו לשגר אל הדגם פולסים של אור שחוללו את הגל ההיברידי ובה בעת לגרום למיקרוסקופ למפות את תנועת הגלים.
המחקר התבסס על שיתוף פעולה חדש עם קבוצות מחקר מובילות בארצות הברית (פרופ’ ג’יימס אדגר, Kansas State University), צרפת (פרופ’ מתיו קוסיאק, Université Paris-Saclay), וספרד (פרופ’ פרנק קופנס והפוסט-דוקטורנט ד”ר חנן הרציג שיינפוקס, ICREA, ICFO).
אף שמדובר במדע טהור, החוקרים מעריכים כי יהיו לו יישומים מחקריים ואחרים. לדברי ד”ר קמינר, “בשלב הראשון נוכל להשתמש במערכת כדי לחקור תופעות פיזיקליות שונות שאינן נגישות בדרך אחרת. אנו מתכננים ניסויים שקשורים במדידת מערבולות של אור, ניסויים בתורת הכאוס ואפילו ניסיונות לתכנון יחידות חישוב קוונטיות חדשות. מבחינה הנדסית, הממצאים שלנו עשויים לאפשר ייצור של סיבים אופטיים בעובי אטומי, שימוקמו ממש בתוך מעגלים חשמליים וכך יעבירו מידע בלי לחמם את המעגל – משימה הנתקלת כיום באתגרים רבים בשל מזעורם של התקנים אלקטרוניים ואחרים.”
המחקר מעורר עניין עצום בקהילה המדעית, כפי שניכר הן בקבלתו של המאמר לכתב העת היוקרתי Science והן בביקורות (reviews) שהובילו לקבלתו. “הממצאים הפתיעו אותי,” אמר פרופ’ הרלד גיסן מאוניברסיטת שטוטגרט, שלא היה מעורב במחקר. “זוהי פריצת דרך ממשית בננואופטיקה אולטרה-מהירה, שהושגה הודות לעבודה מדעית חדשנית וחלוצית. התצפית במרחב אמיתי ובזמן אמת היא, למיטב ידיעתי, חסרת תקדים.”
הפיזיקאי פרופ’ ג’ון ג’ואנופולוס מ-MIT התייחס למחקר ואמר כי “עבודתם של עדו קמינר, חברי קבוצתו ועמיתיו היא צעד חשוב לקראת מחקר והבנה של התכונות הדינמיות של גל משולב. גלים כאלה, למשל חבילות הגל בחומרים דו-ממדיים, מרתקים הן מבחינה מדעית והן מבחינה טכנולוגית. המחקר המתפרסם כעת מאפשר לראשונה לערוך תצפית ניסויית ישירה בתכונות הזמן-מרחב של גלים אלה בחומרים דו-ממדיים, ויש בכך חשיבות עצומה לתחום.”
על החוקרים:
ד”ר עדו קמינר זכה בפרס בלווטניק לשנת 2021 לחוקרים צעירים בקטגוריית מדעי הפיזיקה וההנדסה, ולאחרונה התקבל לאקדמיה הצעירה הישראלית.
יניב קורמן, בן 31, החל ללמוד בטכניון בשנת 2012 לתואר ראשון כפול בהנדסת חשמל ובפיזיקה ומשם המשיך לתואר שני ולדוקטורט במסלול ישיר בהנחייתו של ד”ר עדו קמינר בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי.
למאמר ב- Science לחצו כאן
לסרטון המסביר את המחקר:
[su_youtube url=”https://youtu.be/-1Idp_3hMVk” width=”700″ height=”200″]
לסרטון אנימציה:
[su_youtube url=”https://youtu.be/KpJbI0gR6po” width=”700″ height=”200″]
בסרטון : אילוסטרציה של מהלך הניסוי שבו נמדד לראשונה פולס אור-קול בחומר דו-ממדי. כאשר אלקטרון חופשי עובר דרך החומר הוא משנה את מהירותו רק אם הוא “מרגיש” את הגל בדרכו. באמצעות סינון האלקטרונים אפשר לצלם את גל האור-קול.