מחבר: shlomi ben-oz

מאת פרופ’ אלי צוקרמן *

הכבד, האיבר המוצק הגדול ביותר בגוף האדם, מכונה “בית החרושת של הגוף” והוא ממלא כ-500 תפקידים שונים ובהם ייצור חלבונים והורמונים חיוניים, אגירת ויטמינים, פירוק רעלים ותרומה משמעותית למערכת החיסונית.

בשל חשיבותו העצומה של הכבד, מחלות כבד משבשות רבות מהתפקודים הפיזיולוגיים. אחת המחלות האלה היא הפטיטיס C או בשמה העברי המלא “דלקת כבד נגיפית כרונית מנגיף ההפטיטיס סי (HCV).

הפטיטיס C היא אחד המחוללים העיקריים של מחלות כבד כרוניות. כיום, על פי ההערכות, יש בעולם יותר מ-70 מיליון איש החולים במחלה זו. מחלת כבד כרונית זו שונה ממחלות כבד נגיפיות אחרות: דלקת כבד הנגרמת  על ידי נגיף הפטיטיס A (צהבת זיהומית) היא מחלה חריפה שחולפת ללא נזק שארי לכבד; ונגיף הפטיטיס B הוא DNA virus שעובר אינטגרציה לגרעין תא הכבד ועלול לגרום לזיהום ומחלה כרונית ובמקרה זה לא ניתן לסלקו מהגוף אלא רק לרסנו. את נגיף HCV אפשר לסלק לצמיתות, ועל כך נפרט להלן.

נגיף HCV עלול לגרום לתופעות קליניות רבות ובהן שחמת, הכרוכה בסיבוכים רבים כגון דימומים, מיימת, אי ספיקת כבד ואפילו סרטן כבד. סיבוכים אלה גורמים למקרי מוות רבים. סיבוכים אחרים, המתרחשים מחוץ לכבד, פוגעים גם הם בחולה עד כדי סכנת חיים.

החדשות הטובות הן שבעשור האחרון פותח לראשונה טיפול פשוט ויעיל במחלה, המביא לריפוי מוחלט ביותר בכמעט 100% מהמקרים ואינו כרוך בתופעות לוואי משמעותיות. יתר על כן, טיפול זה יעיל לא רק בבלימת המחלה אלא גם בהסגתה ובריפויה המלא, לרבות התופעות החוץ-כבדיות שהמחלה מחוללת בחלק מהחולים.

התרופות הקיימות, שאושרו לפני שנים ספורות על ידי ה-FDA, כמעט אינן מחוללות תופעות לוואי. תרופות אלה נכללות גם בסל הבריאות בישראל והשימוש בהן לא רק בולם את המחלה אלא גם משקם את הכבד ומצמצם את הסיכוי להופעת סרטן כבד ראשוני. ב-2018 הוסרו המגבלות שהיו קיימות בעבר ומנעו טיפול מחלק מהחולים בהפטיטיס C – מגבלות הקשורות לחומרת המחלה וסוגי הנגיף (גנוטיפים). ראוי לציין שפיתוח הטיפול ל-HCV, לרבות ריפוי מוחלט של מחלה כרונית נגיפית זו, נחשב לאחת ההתפתחויות החשובות ביותר ברפואה ב-50 השנים האחרונות, אם לא החשובה ביותר, ולא בכדי זכו שלושת מגלי ה-HCV בפרס נובל ברפואה לשנת 2020.

גם אבחון המחלה זמין ופשוט. הוא מבוסס על בדיקת דם פשוטה ולאחריה אפיון הגנוטיפ הנגיפי והערכת חומרת המחלה, כל זאת בדרכים לא פולשניות (מלבד בדיקת הדם עצמה).

אז מה הבעיה? מודעות. כ-2% מתושבי ישראל הם נשאים של הנגיף מסוג C אך רובם (כ-75%) אינם מודעים לכך שכן הם “חולים רדומים” (Dormant); מסיבה זאת הם אינם פונים לאבחון ולטיפול. במילים אחרות, הבעיה העיקרית בזיהוי תסמיני המחלה נעוצה בעובדה שהמחלה “שקטה” ברוב המקרים ולכן לא ניתן לסמוך על הופעת תסמינים שונים שיביאו לבדיקת הנשאים.

חיסון, למרבה הצער, אינו זמין במקרה זה משום שנגיף הפטיטיס C ניחן בכושר הישרדות יוצא דופן ונוקט דרכים רבות להתחמק מן המערכת החיסונית, מה שלא מאפשר לייצר חיסון יעיל נגדו, לפחות בשלב זה.

בשנת 2016 הכריז ארגון הבריאות העולמי (WHO) על כוונתו למגר את המחלה בעולם, וקבע תאריך יעד: 2030. ישראל, שחתמה על ההכרזה כשותפה בתוכנית, פועלת מאז במלוא המרץ למיגור הנגיף, זאת באמצעות מיפוי נוכחותו (סקר), הגברת המודעות (חינוך והסברה), איתור החולים, טיפול אנטי-ויראלי ומעקב.

ואכן, ישראל התגייסה במלוא המרץ למאבק בנגיף. החברה הישראלית לחקר הכבד חיברה נייר עמדה המציין את גורמי הסיכון, את הצורך בסקר יזום ואת הדרכים לפישוט התהליך מאבחון עד טיפול, זאת תוך התגברות על  החסמים שאותרו. נייר עמדה זה סלל את הדרך לפרסום חוזר מנכ”ל משרד הבריאות (17 בפברואר 2021) ובו הנחיות לכל הגופים הרלוונטיים לגבי הטיפול המערכתי במחלה. במכתב הודגש כי “העקרונות המובאים בחוזר יאפשרו ניטור מתמשך של סטטוס האיתור וההבראה מהמחלה ואיתור חסמים לצורך שיפור מתמשך ועמידה ביעד הלאומי. יישומה של תכנית זו מקבלת משנה תוקף בעת הזו נוכח מגפת ה- COVID19 והחשיבות הרבה בטיפול במחלות הרקע להן, השלכה מכרעת על בריאותם והחלמתם של החולים, ודאי כאשר מדובר במחלת רקע הניתנת לריפוי מוחלט בזמן קצר”.

במסגרת המאבק במחלה הוחלט בישראל לבצע סקר יזום לאוכלוסיות בסיכון, שהוגדרו ככאלה על סמך סקר נרחב שכלל ארבעה מיליון מבוטחי “כללית”. באוכלוסיות אלה נכללים בין השאר עולים מרומניה ומחבר המדינות לשעבר (ארצות שבהן שכיחות נשאות ה-HCV גבוהה), אנשים שצרכו סמים בהזרקה ומטופלים שקיבלו דם או מוצריו לפני 1992. במהלך הלאומי שותפים: החברה הישראלית לחקר הכבד, כל קופות החולים, שירות בתי הסוהר והמרכזים לטיפול בהתמכרויות. בנוסף לסקר היזום, הכוונה היא שכל אדם מקבוצת הסיכון המגיע לקופת החולים לכל צורך שהוא ייבדק גם בהקשר של HCV.

מטרתו של המהלך הלאומי היא לבדוק במהלך השנים הקרובות כ-1.5 מיליון איש מקבוצות הסיכון כדי להגיע למיפוי מיטבי של החולים. שלבי האבחון והטיפול כוללים כמה אפיקים הנתונים לשיקולם של אנשי המקצוע. מעבר לסוגיות המקצועיות הטהורות חשוב לקחת בחשבון מרכיבים “חיצוניים” העשויים לפגוע בהצלחת התוכנית, ובהם קושי לוגיסטי להגיע לבדיקה במרפאות הכבד, מגבלות כלכליות (אף שהטיפול נכלל בסל הבריאות חלה על המטופלים חובת השתתפות מסוימת), סטיגמה ובושה.

החברה הישראלית לחקר הכבד גיבשה מתווה (אלגוריתם) שנועד לייעל ולפשט את המסלול הכולל של אבחון, טיפול ומעקב, זאת בין השאר באמצעות בדיקות לא פולשניות, צמצום בדיקות הדם הנדרשות, העברת האחריות לטיפול (במקרים של מחלה קלה) לרופאי הקהילה האחראים על אותם מטופלים באופן שוטף. אנו מאמינים כי אפשר למגר את מחלת הפטיטיס C בתוך כעשור ולצמצם באופן דרמטי את נזקיהן של מחלות אחרות הפוגעות בכבד. זהו אתגר גדול אולם כל הכלים המדעיים והרפואיים נמצאים ברשותנו; מה שנותר הוא לנהל מאבק רצוף ועיקש, תוך אבחון מירבי וטיפול מיטבי בנשאי המחלה.

*פרופ’ אלי צוקרמן, הוא חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, ומנהל יחידת הכבד במרכז הרפואי כרמל ויו”ר לשעבר של החברה הישראלית לחקר הכבד.

חוקרים מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי בטכניון פיתחו טכנולוגיה חדשנית לדימות מהיר והדגימו את ביצועיה בשחזור תנועה של בעל חיים זעיר. את הפיתוח שהתפרסם ב- Nature Communicationsהובילו פרופ”ח אמיר רוזנטל, הדוקטורנט יבגני חכמוביץ’ והמסטרנט שגיא מונין.

בסרטונים: שחזור תנועת תולעי elegans בטכנולוגיה החדשה. יצירת סרטונים כאלה אינה אפשרית בטכנולוגיות ה- SPIהקיימות

הטכנולוגיה שפיתחו החוקרים מבוססת על הקונספט החדשני SPI (Single-pixel imaging) – דימות באמצעות חיישן בעל פיקסל יחיד. לקונספט זה, המאפשר צילום ללא מצלמה, פוטנציאל נרחב ביישומים מגוונים כגון פיתוח מרכיבים במערכות התראה ברכב אוטונומי ושיפור היכולת של מיקרוסקופים לראות לעומקן של רקמות ביולוגיות.

SPI מבוסס על הארה של האובייקט בדפוסי אור מקודדים המיוצרים בדרך כלל על ידי מקרן. על סמך מאפייני האור המוחזר מהאובייקט אפשר להפיק את תמונת האובייקט באמצעות אלגוריתמי שחזור. הבעיה היא שעד כה התאפיינו מערכות אלה במגבלות משמעותיות, שאחת מהן היא קצב הצילום האיטי (רכישת התמונות, במילים מקצועיות). קצב זה נובע מכך שהמקרנים עצמם איטיים, עובדה שהגבילה אותם עד כה לצילום של אובייקטים נייחים.

חוקרי הטכניון פרצו את המגבלה האמורה באמצעות שיטה חדשה לקידוד מרחבי של אור בתדרים חסרי תקדים – 2.4 מגה-הרץ לעומת 22 קילו-הרץ, שהוא התדר המקסימלי בטכנולוגיות SPI כיום. מדובר בשיפור של יותר מפי 100 בקצב ההקרנה ובמהירות רכישת התמונה. באמצעות מתקן מסתובב שעליו מסכה לקידוד האור יצרו החוקרים דפוס הארה חדש לחלוטין ומיקרוסקופ SPI בעל יכולות חסרות תקדים.

כדי להדגים את יכולותיה של המערכת הפיקה קבוצת המחקר סרטונים בקצב של 72 תמונות (פריימים) בשנייה. הסרטונים מציגים במדויק את התנועה המורכבת של תולעי C. elegans – דבר שלא היה אפשרי בטכנולוגיות ה- SPIהקיימות.

מרכז אולנדורף מינרבה בטכניון סיפק תמיכה פיננסית למחקר.

למאמר בכתב העת Nature Communications  לחצו כאן

חברי ועדת הפרס: פרופ’ יוסי ניר (יו”ר), פרופ’ שי אבידן ופרופ’ גונן אשכנזי, כתבו בנימוקי השופטים לבחירתו כי “מודל זה מניח כי המידע נבנה כצירוף של מעט אטומים מתוך מילון של אותות יסוד – ממש כמו שמולקולות בכימיה מורכבות מאטומי יסוד הלקוחים מהטבלה המחזורית”.

עיריית תל-אביב-יפו מעניקה את הפרס ע”ש ד”ר חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית העולמית והנשיא הראשון של מדינת ישראל, משנת 1943, לציון 70 שנה להולדתו. הפרס נועד לעודד ולהמריץ את החוקרים במדעים המדויקים, היושבים במדינת ישראל ופועלים בה. בנוסף לפרופ’ אלעד תקבל את הפרס גם פרופ’ נירית דודוביץ’ – על פיתוח שיטות ניסיוניות ומסגרות תיאורטיות חדשניות לחקר תופעות קוונטיות המתרחשות בסקאלות של זמן קצר מאד. עבודתה הובילה להבנה עמוקה של תופעות כיראליות ותהליכי מנהור ביינון של אטומים ומולקולות. 

הפרס, בסך 18,000 ₪, יוענק לזוכים בטקס חגיגי שייערך ביום שלישי, 28.12.21, במעמד ראש עיריית תל-אביב-יפו, רון חולדאי

פרופ’ אלעד מצטרף לשורה מכובדת של זוכי עבר, בהם שבעה מהטכניון: פרופ׳ פרנץ ה. (חיים) אולנדורף (1949), פרופ׳ דוד גינזבורג (1953), פרופ׳ נתן רוזן (1968), פרופ׳ מחקר אברהם הרשקו (1987), פרופ׳ מחקר דן שכטמן (1993), פרופ׳ יונינה אלדר (2011), ופרופ׳ אילן מרק (2015).

חשבתם פעם שאפשר להגיש פחזניות כפרויקט גמר בקורס בטכניון? אגב, לא מדובר בשם קוד כמו השטרודל @ האינטרנטי אלא בפחזניות אמיתיות, ממולאות בקרם וניל עם עיטורי קרמל. ההבדל בינן לבין חברותיהן הנמכרות בקונדיטוריות הוא המראה הייחודי, שנובע מאופן הייצור המערב אלגוריתמים, חישובים פרמטריים והמון כוח מחשוב. היצירות האפויות והטעימות הוגשו במסגרת Matter Of Perspective, קורס ראשון מסוגו המשותף לסטודנטים מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב ומהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים.

את הפחזניות יצר צוות של שלושה סטודנטים: בני הזוג מיכל ושנהב לב מהמסלול לעיצוב תעשייתי בפקולטה לארכיטקטורה ושירי רורנברג מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב. יחד יצרו הסטודנטים, על בסיס אלגוריתם גאומטרי, תבניות נייר שחוררו בלייזר תוך התבססות על צורות אוקסטיות – צורות תלת-ממדיות הנוצרות בעקבות הרחבות של חומר דו-ממדי בעזרת חיתוכים. הצורה הייחודית של התבנית המחוררת אפשרה לבצק לתפוח רק בכיוונים מסוימים, וכך נוצרה פחזנית שצורתה תוכננה מראש באמצעות האלגוריתם.

צוות הסטודנטים מציג את הפחזניות הפרמטריות

בדומה לקבוצת הפחזניות, גם שאר הסטודנטים בקורס עבדו בקבוצות קטנות ומעורבות. פרופ’ מירי בן חן מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב, אחת ממנחות הקורס, מסבירה שהחזון מאחוריו היה להפגיש את הידע שנצבר בארכיטקטורה ובמדעי המחשב מתוך תפיסה שהסטודנטים בשתי הפקולטות עוסקים בנושאים קרובים ושיתוף פעולה יכול לתרום לכולם.

היוזמה לקורס נולדה אצל יואב שטרמן, חבר סגל צעיר במסלול לעיצוב תעשייתי בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. שטרמן, שהגיע לפקולטה עם התמחות בתכנון מבוסס מחשב ועיצוב תעשייתי, חיפש אפשרות לחשוף את הסטודנטים לעיצוב המשלב אינטראקציה בין אדם למחשב (Human-computer interaction). הוא פיתח את הקורס עם חוקרי הפקולטה למדעי המחשב פרופ’ גרשון אלבר, פרופ’ מירי בן חן וקספר פלוטה.

תוצרי הקורס היו מגוונים מאוד, מאובייקטים בהדפסה תלת-ממדית שיוצרים צל בצורות שונות כאשר מסובבים אותם, אבני משחק עם מערך איזון פנימי שמאפשר לבנות מגדלים, ועד עדשות מודפסות במדפסת תלת-ממד שבעזרת משחקי שקיפות ומעברי צבעים הפכו למעין כדור דיסקו צבעוני ומאיר. למרות העבודה הרבה שנדרשה בקורס, הסטודנטים ציינו לטובה את שיתוף הפעולה והחשיפה לידע ואת זוויות המבט השונות של התחומים השונים. הם ומנחי הקורס מקווים ששיתוף פעולה הזה הוא רק תחילתה של פעילות משותפת.

צוות הסטודנטים מציג את כדור הדיסקו שפיתחו

טעינה מהירה נחשבת כיום תנאי הכרחי להצלחה כלכלית נרחבת של כלי רכב חשמליים. מצברי הליתיום-יון הקיימים מאופיינים בצפיפות אנרגיה גבוהה המאפשרות טווח נסיעה מספק, אולם עד כה לא נפתרה בעיית מהירות הטעינה. תהליך טעינה יעיל שלא פוגע באיכות הסוללה עלול לארוך כיום עד 8 שעות – הרבה יותר מהדקות הספורות הנדרשות לתדלוק של מכונית רגילה בתחנת דלק.

המפתח לפריצת הדרך במהירות הטעינה טמון בשילוב בין התכונות של חומרי האנודה (האלקטרודה השלילית), הקתודה (האלקטרודה החיובית) והאלקטרוליט (נוזל הסוללה המוליך את יוני הליתיום היוצרים את הזרם). מתווה לפריצת דרך כזאת הוצג לאחרונה בסקירה בכתב העת היוקרתי Advanced Energy Materials. מאמר הסקירה בוחן את היתרונות ואת החסרונות של חומרי הסוללה הטיפוסיים ומציג המלצות ספציפיות לשיפור מהירות הטעינה.

את הסקירה, המציגה  בפירוט את העקרונות הפיזיקליים והכימיים של שילובי חומרים שונים בסוללות ליתיום-יון, כתבה קבוצת חוקרים ישראלית-גרמנית שחבריה הם מומחים מובילים בפיתוח חומרים לסוללות ולהתקני כוח. המחברים המובילים הם פרופ’ יאיר עין-אלי והמשתלמת לדוקטורט רונית נטאשה לוי מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים ותוכנית האנרגיה ע”ש גרנד (GTEP) בטכניון, ופרופ’ יורגן יאנק ודוקטור מנואל ווייס מהמכון לכימיה פיזיקלית באוניברסיטת גיסן, גרמניה.

החוקרים מצביעים על ההובלה (דיפוזיה) ועל השינוע (מיגרציה) של יוני הליתיום בתוך האלקטרודות המוצקות כתהליכים מכריעים, המגבילים כיום את מהירות הטעינה. הם מסבירים כי הדיפוזיה והשינוע של יוני הליתיום בתוך החומרים הפעילים באלקטרודות מאיטים את תהליך הטעינה, זאת משום שיוני הליתיום נדרשים לעבור מהאלקטרודה החיובית שהינה בגדר “מוצק נקבובי” (בעלת הרכב כימי של תחמוצת מתכתית) אל תוך תווך האלקטרוליט הנוזלי ובה בעת, יוני ליתיום בכמות אקוויולנטית (שוות מטען) מועברים מהתווך הנוזלי אל האנודה המארחת אותם. תהליך זה עלול להגביר את התנגדות התא ולגרור אחריו השקעת אנרגיה נוספת (ממקור האנרגיה-המטען החשמלי בעמדת הטעינה) כדי לדחוף את התהליך קדימה. שתי התופעות הקינטיות הללו לא רק מאטות את הטעינה אלא גם עלולות להוביל לפיצוץ ולהתלקחות של הסוללה, משום שהן יוצרות ציפוי מסוכן של ליתיום מתכתי באנודת סוללת הליתיום-יון העשויה מגרפיט.

אלה קבוצות המחקר שלקחו חלק בעבודת הסקירה: מישראל – פרופ’ יאיר עין-אלי [הטכניון] ופרופ’ דורון אורבך [אוניברסיטת בר אילן]; מגרמניה – פרופ’ יורגן יאנק [אוניברסיטת גיסן], פרופ’ מרטין ווינטר [אוניברסיטת מונסטר] ופרופ’ מרגרט וולפהארט [מרכז המחקר לאנרגיה, אולם]. המחקר נתמך על ידי משרד המדע והטכנולוגיה, הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות”ת) והמועצה להשכלה גבוהה (מל”ג),  מינהלת תחליפי דלקים ותחבורה חכמה במשרד ראש הממשלה (במסגרת מרכז המחקר הישראלי להנעה אלקטרוכימית) ותוכנית האנרגיה ע”ש גרנד בטכניון (GTEP).

למאמר בכתב העת  Advanced Energy Materials לחצו כאן

גידים הם רקמות חיבור סיביות המקשרות בין שרירים ועצמות. מאחר שגידים, שרירים ועצמות מאופיינים בתכונות מכניות שונות מאוד, לא ברור כיצד הם מתחברים זה לזה באופן המאפשר להם לעמוד בעומסים גדולים בזמן כיווץ השרירים.

במחקר חדש שנערך בטכניון נבחן החיבור בין הגיד לשריר – ממשק גיד-שריר. את המחקר שהתפרסם ב-Nature Communications הובילו פרופ’ פלג חסון והדוקטורנטית וסאל יאסין בדארנה מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט.

ממשקי גיד-שריר משפיעים במידה רבה על היכולות המוטוריות ועל העמידה בעומסים, ונזקים בהתפתחותם של ממשקים אלה עלולים לגרום לקרעים ולפגיעה בפעילות השרירים. לכן, הבנת המנגנונים המולקולריים של התהליך היא יעד חשוב מאוד.

חוקרי הטכניון גילו כי במובן מסוים, קצות השריר נולדים מהגיד; בניסוח מדויק יותר, תאים מסוימים הנמצאים בסביבת קצות השריר ומקורם בגיד מכילים מאפייני גיד אך מבטאים גנים שריריים. תאים אלה מתאחים אל תוך סיבי השריר באזור ממשק השריר-גיד. כתוצאה מכך, נוצרים סיבים היברידיים שקצותיהם הופכים מרקמת שריר לרקמת גיד, וכך נוצר אותו ממשק בין השריר לגיד. פריצת הדרך הושגה באמצעות שיטות חדשניות ובהן טכנולוגיה חדשנית לאנליזה של תא בודד (scRNAseq).

החוקרים מעריכים כי מנגנון זה, המאפשר התפתחות של רקמות חיבור שונות מתוך סיבים היברידיים, קיים גם באיברים אחרים בגוף.

במחקר השתתפו חוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת סינסינטי ובבית החולים לילדים המסונף אליו. תמכו בו הקרן הלאומית למדע (ISF), מכון רפפורט בטכניון, ארגון Pew Charitable Trusts ו-NIH.

למאמר בכתב העת המדעי Nature Communications לחצו כאן

מספרים לנו שכל הידע נמצא כיום בקצות אצבעותינו – במרחק חיפוש קליל בגוגל. אבל מה קורה כשמשתמשים מחפשים מידע בשפתם, והיא אינה אנגלית? למשל, כשמחפשים מונח בתחום המדעים, האם מנועי החיפוש נותנים לתלמידים דוברי עברית, ערבית ואנגלית את אותה גישה למידע איכותי? על שאלה זו משיב – בשלילה, אם יורשה לנו ספוילר – מחקר חדש שנערך בטכניון והתפרסם בכתב העתPublic Understanding of Science.

במחקר נמצא שתוצאות החיפוש למונחים באנגלית איכותיות יותר מאשר אלה בעברית ובערבית. עוד נמצא שרוב ההבדלים בין השפות נובעים מההיבטים הפדגוגיים, כלומר ממידת ההתאמה של התוכן למשתמשים צעירים, ולא מהיבטים מדעיים כגון רמת הדיוק של התוכן. כמה מההבדלים הגדולים ביותר בין השפות נמצאו במושגים הקשורים לתזונה ולחילוף החומרים, למשל “פחמימה”, “חלבון”, “אנזים” ו”מטבוליזם”.

הממצאים מתייחסים לתוצאות הראשונות שמציע גוגל למשתמשים מישראל עבור 30 מושגים מדעיים בסיסיים בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית. המושגים שנבדקו משתייכים לשלושה תחומי דעת: ביולוגיה, כימיה ופיזיקה. עבור כל תוצאה נבדקה האיכות המדעית (לפי מדדים כגון הדיוק בתכנים, סמכות המחבר והמקורות); האיכות הפדגוגית (לדוגמה, הקישור לחיי היום-יום וטיב אמצעי ההמחשה); ומדדים לאיכות של מקורות אלקטרוניים (למשל עדכניות ואינטראקטיביות).

את המחקר ערכו כאותר זועבי, ד”ר אביב שרון ופרופ’ אילת ברעם־צברי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון יחד עם החוקר העצמאי ד”ר אייל ניצני. זועבי, שערכה את המחקר במסגרת לימודי תואר שני בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, אומרת כי “הממצאים עוזרים לנו להבין את הפער הדיגיטלי ואת הגורמים החברתיים שמשפיעים על היכולת שלנו לפתח אוריינות מדעית. מידת ההבנה שלנו במדעים תלויה בסביבה שבה אנחנו חיים ובגישה שלנו למידע מדעי איכותי, והמחקר מראה שגישה זו תלויה בשפות שאנו שולטים בהן.

“הקהילות המדעיות והחינוכיות צריכות לפעול לצמצומו של הפער,” מוסיפה פרופ’ ברעם־צברי, שהמחקר בוצע בהנחייתה. “לכולנו זכות לגישה למידע מדעי איכותי בשפתנו.”

למאמר בכתב העת Public Understanding of Science  לחצו כאן

לסרטון המציג את המחקר:

[su_youtube url=”https://youtu.be/ZYTlIdUWxss” width=”700″ height=”200″]

ביום א’ (11 ביולי 2021) התקיים טקס הסיום הראשון ב-GTIIT, מכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה בשנטאו, סין. בטקס חולקו תעודות “בוגר טכניון” ל-149 סטודנטים וסטודנטיות, שרובם בחרו להמשיך לתארים מתקדמים בטכניון, ב- GTIIT ובמוסדות מובילים אחרים ברחבי העולם. מקהלת GTIIT שרה בעברית את “ערב של שושנים” ונשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בירך את הבוגרים מחיפה. בטקס השתתפו בכירים מהטכניון ונציגים סיניים בכירים ובהם סגן מושל גואנגדונג מר ואנג שי, נשיא GTIIT פרופסור שינגאו גונג, יו”ר מועצת המנהלים של GTIIT פרופ’ ג’יאנג הונג, נשיא אוניברסיטת שנטאו פרופ’ האו ז’יפנג ונציגת קרן לי קא-שינג ד”ר פרידה לואו.

“מכון גואנדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה הוא יוזמה חסרת תקדים בהיסטוריה של סין וישראל – שתי אומות עתיקות החולקות את ההוקרה לידע, השכלה וחדשנות במשך אלפי שנים,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. “יוזמה זו גישרה על פני מרחקים גאוגרפיים והבדלי שפה, וכך נוצר הפלא שאנו חוגגים היום. 70% מכם, הבוגרים, ממשיכים לתארים מתקדמים באוניברסיטאות שונות ברחבי העולם. זהו שיעור עצום המעיד על הפוטנציאל הרב של בוגרי המחזור הראשון. זהו יום היסטורי, והתרגשותכם – הסטודנטים ומשפחותיהם, המרצים והצוות המינהלי בסין – מורגשת עד חיפה. לצערי איני יכול להשתתף בטקס באופן פיזי בגלל מגבלות המגפה אבל האמינו לי, גם כאן בטכניון ההתרגשות עצומה.”

פלג לוי, הקונסול הכללי של ישראל בגוואנגז’ו, בירת מחוז גואנגדונג, אמר בטקס כי “GTIIT הוא עבורנו היהלום שבכתר בקשרי ישראל סין. אתם הדור הצעיר, אתם התקווה של סין, והחדשנות והכישורים שאתם יוצאים עמם לעולם הם המפתח לעתיד. אני מפציר בכם לחתור להגשמת חלומותיכם לא רק בהקשר המקצועי אלא גם בחייכם האישיים. וכפי שאומרים אצלנו, ‘בשנה הבאה בירושלים’ – ובחיפה.”

GTIIT – מכון גואנדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה נולד מתוך שותפות היסטורית בין הטכניון, קרן לי קא שינג, ממשלת מחוז גואנגדונג ועיריית שנטאו וביוזמתו של הפילנתרופ לי קא-שינג. מטרתו: הכשרת אליטה מדעית-הנדסית שתשפיע על סין ועל העולם כולו בעיקר בהיבטים הקשורים באיכות הסביבה. אבן הפינה למכון הונחה בדצמבר 2015 מול קהל של כ-5,000 איש ובהשתתפות הנשיא התשיעי שמעון פרס ז”ל. כעבור שנתיים בלבד, ב-18 בדצמבר 2017, נערכה חנוכת המכון. מצד הטכניון הובילו את היוזמה נשיא הטכניון דאז פרופ’ פרץ לביא, עוזרו לפרויקטים אסטרטגיים פרופ’ פאול פייגין, חתן פרס נובל פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר, והמשנה לנשיא של GTIIT עד לאחרונה פרופ’ אליעזר שלו.

נשיא GTIIT פרופ’ גונג אמר בטקס כי “עבורי, אתם ההישג החשוב ביותר מאז ייסודו של המכון. היום אתם עוזבים את האוניברסיטה ויוצאים, כבוגרים, למסע חדש. הרשו לעצמכם לחלום בגדול ולכוון גבוה. כנשיא המכון אני מאמין כי בוגרינו, באשר הם, יעלו ויצליחו ויזרחו כמו השמש.”

המשנה לנשיא GTIIT, פרופ’ דוד גרשוני מהפקולטה לפיזיקה בטכניון, קרא את הנוסח הרשמי של הסמכת הבוגרים וציין כי 107 מהם השלימו תואר בתחומי ההנדסה השונים ו-42 במדעים, סך הכל 149 בוגרים. הוא בירך את הבוגרים על הישגיהם, איחל להם קריירה פורייה ומוצלחת ואמר כי “אין לי ספק שהידע שרכשתם כאן בארבע השנים האחרונות ישרת אתכם היטב לשנים ארוכות.”

דיקנית לימודי ההסמכה ב-GTIIT, פרופ’ דגנית דנינו מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, אמרה לבוגרים כי “לפני ארבע שנים פתחתם דלת המובילה אל הלא נודע. קיבלתם את ההצעה שלנו ללמוד בתנאים התובעניים של הטכניון ולזכות בהצלחה שהדרך אליה קשה וארוכה. היום אנו מעניקים תעודות ל-149 צעירים שרובם – 99 מהם – החליטו להמשיך לתארים מתקדמים, 9 מהם בטכניון ו-12 ב-GTIIT.” פרופ’ דנינו הוסיפה כי “בתרבות הסינית, כמו בתרבות הישראלית, חינוך ומשפחה הם ערכים מרכזיים, והמשפחות שלכן הן שתמכו בכם בארבע השנים האלה שבהן רכשתם השכלה. Dream It! Do It! עלו והצליחו.”

בשם הבוגרים דיבר הבוגר הנפנג קאי שאמר: “בחרתי בלימודים ב-GTIIT לכאורה כי זה קרוב לבית שלי וכך יכולתי לפגוש את המשפחה בכל סוף שבוע; אבל כיום ברור לי שבחרתי ב-GTIIT בשל היותו מקום ייחודי שהפך אותי לאדם טוב יותר. כאן למדנו לחשוב באופן עצמאי וביקורתי וכאן קיבלנו מהמרצים השראה, תמיכה וסבלנות. כאן הפכה החדשנות עבורי ממושג מופשט למציאות.”

לצפייה בשידור המלא של הטקס:

[su_youtube url=”https://youtu.be/vGxuF3K5-_w” width=”700″ height=”200″]

קרדיט: GTIIT News & Public Affairs

קרן וולף העניקה את פרס קריל לחוקרים ישראלים צעירים לשנת 2021. בין עשרת הזוכים שני חוקרים מהטכניון:

פרופ”ח עדו קמינר מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש אנדרו וארנה ויטרבי ופרופ”ח יואב שכטמן מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית. שניהם בוגרי הטכניון במסלולים דומים – תואר ראשון כפול בפיזיקה ובהנדסת חשמל ודוקטורט במסלול ישיר בפקולטה לפיזיקה בטכניון בהנחיית פרופ’ מחקר מוטי שגב. שניהם עוסקים בפיתוח טכנולוגיות מיקרוסקופיה חדשות וכבר רשמו הישגים חלוציים בהקשר זה.

פרופ”ח עדו קמינר חזר לטכניון כחבר סגל בשנת 2018 אחרי פוסט-דוקטורט ב-MIT. הוא ראש קבוצת AdQuanta והמעבדה לדינמיקה קוונטית של אלומות אלקטרונים ע”ש רוברט ורות מגיד, המפתחת שיטות תיאורטיות חדשניות ומערכות ניסוי מתקדמות, וכן חבר במכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה (RBNI) ובמרכז הקוונטום ע”ש הלן דילר.

פרופ”ח קמינר זכה במלגת רוטשילד, במלגת טכניון-MIT ובמלגת מארי קירי, נבחר לרשימת 40 המנהיגים המבטיחים מתחת לגיל 40 (מגזין TheMarker) וזכה בפרסים ובמענקים שונים ובהם מענק ERC למדען מתחיל ופרס בלווטניק למדען ישראלי צעיר. לאחרונה הוא פרסם בכתב העת המדעי Science מאמר המתאר הצלחה ראשונה במיפוי תנועת האור בחומר דו-ממדי בזמן אמת.

פרופ”ח יואב שכטמן חזר לטכניון כחבר סגל בשנת 2016 אחרי פוסט-דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד. הוא מפתח שיטות מיקרוסקופיה חדשניות לדימות החיים בסקלה ננומטרית, כולל צילום תלת-ממדי במהירות ובצבע, וזאת על ידי תכנון המערכת האופטית באמצעות בינה מלאכותית ופענוח של המידע בדרכים חישוביות מתקדמות. שיטות אלה מאפשרות בין השאר לנטר סמנים ביולוגיים חשובים העשויים לסייע בגילוי מוקדם של מחלות.

פרופ”ח שכטמן הוא חבר בפקולטה להנדסה ביו-רפואית, במכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה (RBNI) ובמרכז הבין-תחומי למדעי החיים וההנדסה ע”ש לורי לוקיי. הוא זכה בפרסים ובמענקים רבים ובהם מלגת תוכנית המנהיגות של קרן צוקרמן לחברי סגל, מענק ERC למדען מתחיל, פרס רכלר, מדליית האיגוד הבין-לאומי לביופיזיקה ופרס האיגוד הבין-לאומי להנדסה רפואית וביולוגית.

פרס קריל להצטיינות במחקר מדעי, לזכרם ולכבודם של בנימין וגיטלה קריל מנסבך שלנגר ז'”ל, ניתן לחוקרים מובילים שהם חברי סגל אקדמי מצטיינים, בדרגת מרצה או מרצה בכיר, המועסקים באחת האוניברסיטאות בישראל ועדיין לא קיבלו קביעות. הפרס המוענק משנת 2005 נחשב כפרס וולף לחוקרים צעירים ומכאן יוקרתו. מאז ייסודו חולקו 141 פרסי קריל לחוקרות ולחוקרים מצטיינים ממוסדות המחקר בארץ, רבים מהם מכהנים בתפקידים בכירים באקדמיה. בטקס שהתקיים הוענקו פרסי קריל ל-20 חוקרים וחוקרות מהאקדמיה הישראלית. כל אחד מהם קיבל 10,000 דולר.

הפרס, שמוענק כהוקרה על “מעשה מופת חלוצי” למען החברה בישראל הוקדש השנה לתרומה בתחום החדשנות והתעשייה. פרופ’ שהם הוא ראש המרכז לרובוטיקה ע”ש לאומי בטכניון; ארגון Start-Up Nation Central פועל לחיזוק תעשיית ההיי-טק וקידום חדשנות ישראלית בעולם

ועדת פרס יגאל אלון החליטה להעניק השנה את הפרס לשני זוכים: פרופ’ משה שהם מהטכניון – מחלוצי הרובוטיקה בישראל, ולארגון Start-Up Nation Central, ארגון ללא כוונת רווח הפועל לחזק את תעשיית ההייטק הישראלית ולקדם את החדשנות הישראלית ברחבי העולם.

הפרס, מטעם “אגודת דור הפלמ“ח” ברוחו של יגאל אלון, מוענק מדי שנה ל“מעשה מופת חלוצי” למען החברה בישראל. השנה הוקדש הפרס לתרומה ייחודית בתחום החדשנות והתעשייה הישראלית. חברי השיפוט היו יושבת הראש הגברת טלי ליפקין-שחק, תא“ל במיל’ רני פלק ומר אודי אורנשטיין. ראש ועדת הפרס, האלוף במיל’ נעם תיבון, בירך את הזוכים ואמר: “אנו גאים להעניק השנה את פרס יגאל אלון לזוכים על עשייתם המבורכת לקידום וחדשנות בתחומי התעשייה“

פרופ’ שהם, יליד 1952, הוא בוגר הטכניון, חבר סגל בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, ראש המעבדה לרובוטיקה וראש המרכז לרובוטיקה ע”ש לאומי. בשנת 1995, עם חזרתו משהות באוניברסיטת סטנפורד כפרופסור אורח, החל לעסוק ברובוטיקה רפואית.

בשנת 2001 הוא הקים את “מזור רובוטיקה” – החברה הראשונה בעולם ליישום רובוטיקה מסייעת בניתוחי גב. הרובוט שפיתחה החברה פועל כיום במאות בתי חולים בעולם וכבר ביצע עשרות אלפי ניתוחים ומיקם בדייקנות כרבע מיליון מישתלים בחוליות עמוד השדרה של חולים. ב-2018 נרכשה החברה תמורת 1.6 מיליארד דולר על ידי חברת מדטרוניק – הרכישה הגדולה ביותר בישראל בתחום המכשור הרפואי.

במרוצת השנים הוקמו חברות נוספות על בסיס הטכנולוגיות הרובוטיות שפיתח שהם: Microbot Medical, Xact Robotics, Tamar Robotics ו-Forsight Robotics. בנוסף הוא מייסד-שותף בחברת Diagnostic Robotics המפתחת פתרונות טכנולוגיים מבוססי בינה מלאכותית להפחתת העומס במערכות רפואיות.

במשך שנות עבודתו עסק שהם בחינוך ובהפצת ידע. הוא יזם את הכנס הישראלי לניתוחים בעזרת מחשב, רובוטיקה רפואית והדמיה רפואית וכיהן כיו“ר שלו, יחד עם פרופ׳ ליאו יוסקוביץ׳, במשך 16 שנים רצופות. בתפקידו כראש המרכז לרובוטיקה ע“ש לאומי בטכניון הוא עוסק בחינוך ילדים ובני נוער בטכנולוגיה וברובוטיקה ובין היתר ייסד את תחרות “רובוטראפיק” שבמסגרתה תלמידים מרחבי העולם מתכננים ובונים מכוניות אוטונומיות זעירות.

פרופ’ שהם זכה בעשרות פרסים ובהם פרס תומס א. אדיסון מטעם האגודה האמריקאית להנדסת מכונות. הוא חבר באקדמיה הלאומית להנדסה של ארצות הברית, ממקימי היישוב הושעיה בגליל, נשוי לטובה, אב לארבעה בנים וסב גאה לנכדים.

ליותר מעשרה אחוז מהאנושות, מעל 670 מיליון איש, אין כיום גישה למי שתייה נקיים, והדבר משפיע על היבטים רבים בחייהם לרבות בריאות, חינוך ושוויון מגדרי. הטכנולוגיה של H₂O_LL יכולה להפיק מים מהאוויר גם באזורים יבשים ומדבריים והיא רלוונטית מאוד לרבים מ-17 היעדים לפיתוח בר-קיימא שקבע האו”ם ובהם מימוש זכותו של כל אדם למים נקיים, בריאות לכול, צמצום אי השוויון, התמודדות עם שינויי אקלים והשלכותיהם, אפשרות לחינוך איכותי ושוויון מגדרי (במקומות רבים ילדים, ובמיוחד ילדות, נדרשים לספק את המים למשפחה על חשבון שעות הלימוד שלהם בבית הספר).

חוקרי הטכניון בנו בחצר הטכנולוגיות הסביבתיות בטכניון מתקן הדגמה הפועל מחורף 2020 (גם בתקופת הקורונה) ובאמצעותו הודגמה היתכנות הטכנולוגיה. H₂O_LL מתעתדת להפוך לחברה שתמסחר את הטכנולוגיה. מנכ”ל החברה הוא מר אילן כץ (M.Sc) וסמנכ”ל הפיתוח העסקי הוא מר עודד דיטסל. ד”ר חאלד גומיד מהפקולטה להנדסת מכונות תרם גם הוא רבות לטכנולוגיה של המיזם (www.H2Oll.com).

פלטפורמת Water Europe נוסדה על ידי האיחוד האירופי (EC) ב-2004 וכיום מקיפה מעל 200 גופים מסחריים, אקדמיים ומחקריים כמו גם חברות אספקת מים. המטרה: לבנות באירופה משק מים המבוסס על פתרונות טכנולוגיים חכמים.

לצפייה בסרטון המציג את החברה:

[su_youtube url=”https://youtu.be/DZZ7w-LrB4w” width=”700″ height=”200″]

חברי סנט הטכניון אישרו את ההצהרה לייצוג הולם בסגל האקדמי של הטכניון. וזו לשונה:

“שערי הטכניון פתוחים לחברות ולחברי סגל אקדמי ומינהלי ולתלמידות ולתלמידים מכל מגדר, מוצא, דת ולאום. הטכניון מכיר בערכו של מגוון אנושי לקיום סביבה חברתית אשר מעודדת סקרנות, דמיון, יצירתיות, מיצוי יכולות וחשיבה ביקורתית תוך חתירה לאמת. חברי וחברות הסגל האקדמי של הטכניון, הסנט והנהלת המוסד מודעים להיעדר ייצוג מגדרי הולם בעת הזו (שנת 2021) – שיקוף של נסיבות היסטוריות, תרבותיות וחברתיות – ומתחייבים להמשיך ולפעול ללא לאות לתיקון המצב: העשרת המגוון האנושי וטיפוח ייצוג מגדרי הולם בכל רמות הארגון, תוך הקפדה על איכות ואמות מידה אקדמיות שוויוניות.“

ההצהרה ההיסטורית של סנט הטכניון היא אחת ההמלצות של הוועדה לבדיקת הייצוג המגדרי בסגל האקדמי בטכניון. הועדה ביססה את המלצותיה על בחינת הנתונים, משאלי רוחב וראיונות עומק. הוועדה מכירה בכך שהייצוג המגדרי בטכניון חסר היום הן מבחינת הנתונים היבשים והן לדעתם של חברי וחברות הסגל.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, שעמד בראש הוועדה, יחד עם פרופ’ אילת טל, יועצת הנשיא לקידום נשים במדע ובהנדסה, אמר: “ההצהרה היא פרי המלצה של ועדה שהקמתי בתחילת 2020 כדי לבדוק דרכים להגדלת ייצוג הנשים בסגל האקדמי הבכיר בטכניון, בוועדות, בתפקידים המשפיעים ובהנהלה. בבסיס כינוס הוועדה עמדה ההכרה כי גיוון בכלל, וגיוון מגדרי בפרט, חשוב למדע ולמחקר טובים יותר, לאקדמיה טובה יותר ולחברה טובה, מכבדת והוגנת יותר. הצהרת הסנט בנושא מדגישה את החשיבות הגדולה שמייחס הטכניון לנושא.”

הוועדה מצביעה על כך שלמרות השיפור המתמשך בייצוג נשים בסגל הטכניון ובהנהלה, הדרך עודנה ארוכה. זאת בין השאר משום שדרכן של נשים, ככלל, קשה יותר, והפוסט-דוקטורט מהווה צוואר בקבוק בעייתי במיוחד. קיימות סיבות רבות לייצוג החסר של נשים בסגל האקדמי הבכיר ובנקודות ההשפעה השונות. סיבות אלה כוללות חינוך בחטיבות הביניים ובבתי הספר התיכוניים, תרבות בכלל ותרבות ארגונית בפרט, ציפיות אישיות ומשפחתיות ועוד.

“האתגר של הטכניון בנושא זה גדול משל מוסדות אחרים באקדמיה הישראלית משום שתחומי הליבה שלו – טכנולוגיה והנדסה – הם תחומים המאופיינים מאז ומתמיד בייצוג נמוך של נשים,” אמרה פרופ’ אילת טל, יועצת הנשיא לקידום נשים במדע ובהנדסה. “הוועדה התמקדה בהיבטים הניתנים לשינוי בתוך הטכניון בטווח הקרוב, כלומר בתוך שנה. הועדה זיהתה שלושה כיווני פעולה עיקריים: הגדלת מספר הפונות למשרות סגל אקדמי ומספר הנענות בחיוב להצעה; הגדלת מספר הנשים בהנהלה, בוועדות ובתפקידי מפתח; ושיפור האקלים הארגוני ומניעת הטיות בלתי מודעות. בין השאר ממליצה הוועדה על מינוי משנָה לנשיא לנושא גיוון והקמת יחידה לגיוון מגדרי, מגזרי ואחר בטכניון. חלק מהמלצות הוועדה כבר יושמו בשנה החולפת.”

“בדקנו גם את תהליך הקידום בטכניון. גילינו כי החל משנת 2000  אין בטכניון פער בזמני הקידום בין גברים ונשים בסגל האקדמי. זה אחד הנתונים המשמחים שמצאנו המצביע על השינוי החיובי שכבר קורה.”

בוועדה לבדיקת הייצוג המגדרי בסגל האקדמי בטכניון לקחו חלק גם פרופ’ אבינעם קולודני, הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי; פרופ’ אורית חזן, הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה; ד”ר אירית אידן, ועד מנהל; פרופ’ אשרף בריק, הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך; פרופ’ יעל שדמי, הפקולטה לפיזיקה; ד”ר ליאת מעוז, יועצת הנשיא לתכנון אסטרטגי; ופרופ’ עירד יבנה, מנהל מוסד נאמן, הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב.