מחבר: shlomi ben-oz

הטכניון, הקריה הרפואית רמב”ם והפילנתרופים אנדי ולארי וולף הכריזו על הקמת מרכז וולף לרפואה תרגומית והנדסה, המרכז ישלב הנדסה ורפואה לטובת בריאות האדם.

מרכז וולף לרפואה תרגומית והנדסה יוביל את שיתוף הפעולה בין רמב”ם לטכניון לגבהים חדשים וישמש פלטפורמה למחקר יישומי קליני נרחב ומעמיק. הוא יטפח אינטראקציות יום-יומיות בין רופאים, מדענים ומהנדסים. צוותים משותפים ישקדו על פתרון בעיות מעשיות לאורך כל הדרך מהמעבדה למיטת החולה, יתרגמו תובנות מחקריות לכלים טיפוליים חדשניים ויכשירו את הדור הבא של רופאים ומהנדסים לעבודה משותפת שתשפר את חייהם של מיליונים ברחבי העולם. הטכנולוגיות יפותחו במרכז מתוך התמקדות באתגרים קליניים בלתי פתורים. המצאות אלה ייבחנו במרפאות ובמעבדות וייושמו במהירות בשטח במסגרת תפיסה כוללת של הבאת הפיתוחים המדעיים והטכנולוגיים אל מיטת המטופל.

מרכז וולף לרפואה תרגומית והנדסה יוקם במגדל התגליות ע”ש הלמסלי שנבנה בשטח רמב”ם בסמוך לפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט של הטכניון. המגדל הוא הפרויקט הראשון מסוגו המשותף לרמב”ם, לאקדמיה ולתעשייה הביו-רפואית. המגדל יכלול גם מרכזי מצוינות ומכונים קליניים ובהם מכון קרן ליר למחקר קליני ברמב”ם ומרכז החדשנות ע”ש עוזיה גליל, מספר קומות שישמשו חברות סטארטאפ, וכן מרכז מבקרים ותערוכות.

אנדי ולארי וולף מעורבים בתמיכה בשותפות מישיגן-ישראל למחקר ולחינוך, שותפות שהטכניון ממלא בה תפקיד מרכזי. בעשורים האחרונים תמכה קרן דן ובטי קאהן, הקרויה על שם הוריה של אנדי ומונהגת על ידי לארי כנשיא הקרן, ברבות מהיוזמות ברמב”ם ובטכניון ובהן מכון דן ובטי קאהן למחלות נשימה בילדים, ביחידה לקרדיולוגיה פולשנית ע”ש קרן דן ובטי קאהן ובבניין הפקולטה להנדסת מכונות ע”ש דן ובטי קאהן. במשך שנים רבות שימש לארי וולף כחבר בוועד המנהל באגודת ידידי רמב”ם בארצות הברית. הוא חבר בקורטוריון הטכניון ובוועד המנהל של ה-ATS, אגודת ידידי הטכניון בארצות הברית. אנדי ולארי היו מעורבים בפרויקטים רבים בישראל ובמדינת מישיגן.

“אנו גאים ונרגשים על חלקנו ביוזמה היסטורית משותפת זו של רמב”ם והטכניון במחקר ובחדשנות,” אמרו אנדי ולארי וולף. “תרומותינו מאפשרות לנו לקיים את חזונם ואת מורשתם של הפילנתרופים דן ובטי קאהן בישראל.”

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי “בריאות האדם היא מהאתגרים הגדולים הניצבים בפני האנושות במאה ה-21, וההתמודדות עם אתגר זה מצריכה שילוב של יכולות מעולמות תוכן שונים, החל במיטת החולה וברופאים שסביבה וכלה במדענים ובמהנדסים ממגוון דיסציפילינות. הטכניון מחולל כיום מהפכה שמטרתה לחבר את כל אותן דיסציפלינות לטובת התמודדות עם אתגרים מרכזיים בבריאות האדם, ומרכז וולף לרפואה תרגומית והנדסה יביא לכלל ביטוי את שילוב היכולות של אחד מבתי החולים המובילים בישראל עם אוניברסיטה מדעית-טכנולוגית בעלת שם עולמי. אנו מודים לאנדי ולארי וולף על שותפות איתנה ועל תרומתם שאיפשרה את הקמת המרכז.”

מנכ”ל הקריה הרפואית רמב”ם פרופ’ מיקי הלברטל אמר כי “מחקר וחדשנות הם מרכיבים קריטיים בהצלחתה של מערכת הבריאות במאה ה-21. תרומתה הנדיבה של משפחת וולף תאפשר לנו להעצים את יכולותינו. מחקר הוא כיום צורך חיוני בשימור הרלוונטיות של רופאי ישראל בתחום תחרותי ודינמי זה. המרכז החדש יסייע לנו לשכנע רופאים, שחייהם מוקדשים לעולם המורכב והמאתגר של הרפואה, להמשיך לעבוד במרכז רפואי גדול באמצעות הזדמנויות למחקר מתקדם.”

הטכניון הוא אחת האוניברסיטאות הטכנולוגיות הספורות בעולם שבהן פועלת פקולטה לרפואה ומשתפת פעולה עם פקולטות הנדסיות ומדעיות. הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט נוסדה בשנת 1969 מתוך חזון והבנה שעתיד הרפואה מותנה בקשרים בין רפואה, מדע, הנדסה וטכנולוגיה. כיום מקיים הטכניון פעילות נרחבת של הוראה ומחקר בתפר שבין עולם הרפואה לתחומי מדע וטכנולוגיה רבים ובהם הנדסה ביו-רפואית, מחשוב, עיצוב וארכיטקטורה.

שיתוף הפעולה בין רמב”ם והטכניון, המתקיים כבר עשרות שנים, התעצם בשנים האחרונות ומספק פלטפורמה מבטיחה ליישומים טכנולוגיים חדשניים. באוגוסט 2020 השיק הטכניון את יוזמת בריאות האדם, המחברת חוקרים מתחומים שונים ומפקולטות שונות בטכניון לטובת התמודדות עם אתגרי הרפואה בת זמננו. מרכז לארי ואנדי וולף לרפואה תרגומית והנדסה ימלא תפקיד מרכזי בקידום מגמה זו.

פרופ’ רפי ביאר, רופא ומהנדס ובעבר מנכ”ל רמב”ם ודיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, הוסיף כי “מרכז וולף לרפואה תרגומית והנדסה במגדל התגליות ע”ש הלמסלי מממש את תוכנית-העל של רמב”ם לחבר רפואה קלינית עם מחקר אקדמי מתוך דגש הנדסי. המרכז המשותף יאכלס את הרופאים-החוקרים של רמב”ם, חוקרי הטכניון ומומחים במדעי הנתונים, בבינה מלאכותית ובלמידה חישובית. המרכז יקדם את מגמת שילוב התחומים במדעי החיים (Bio-Convergence), הנמצאת בחזית החדשנות הישראלית, יחבר ביולוגיה והנדסה לטובת המטופל וישמש קרקע פורייה לחיזוק התעשייה הביו-רפואית בישראל ובעולם כולו.”

הבניין ע”ש זיסאפל להנדסת חשמל ומחשבים נחנך בשבוע שעבר בטכניון במסגרת אירועי הקורטוריון – חבר הנאמנים. הבניין, בן שמונה קומות ובשטח של 5,400 מ”ר, ישמש את הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי. הוא הוקם בתרומתם של בוגרי הפקולטה זהר ויהודה זיסאפל, שקיבלו בשבוע שעבר את אות הטכניון – האות היוקרתי ביותר שמעניק המוסד על מפעל חיים למען הטכניון.

“נרשמנו לטכניון לפני כחמישים שנה כי זה היה בית הספר הטוב ביותר להנדסה בישראל – ובעצם גם היחיד,” אמר זהר זיסאפל. “עכשיו נותר לשמר את מעמדו המוביל של הטכניון, ולכן אנו שמחים שביכולתנו לעזור בכך.” אחיו יהודה זיסאפל אמר כי “הבניין הראשון של הפקולטה, שבו למדנו, נתרם על ידי פישבך, יהודי אמריקאי, ונקרא על שמו. זו זכות גדולה עבורנו שאת בניין הפקולטה החדש תרמנו אנחנו – תורמים ישראלים שלמדו בטכניון.”

“נדירים הם מוסדות ההשכלה הגבוהה והמחקר שהשפיעו כה רבות על עם ומדינה כפי שהטכניון השפיע על ישראל,” כתב נשיא המדינה יצחק הרצוג ליהודה וזהר. “בזכות העשייה רבת השנים שלכם, האחים זיסאפל, פועל כיום מרכז מחקר מתקדם ושוקק המשרת עשרות קבוצות חוקרים בטכניון ומחוצה לו, והפקולטה מבססת את מעמדה בחזית המחקר העולמית. כך, הטכניון מצליח להמשיך ולהכשיר את מיטב המהנדסים והחוקרים עבור תעשיית ההייטק הישראלית, הזקוקה למהנדסות ולמהנדסים הטובים ביותר כדי להבטיח את המשך צמיחתה ושגשוגה.”

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי “כל ביקור בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי מעורר בי תחושה מיוחדת, משום שזוהי פקולטה ייחודית בתולדותיה ובהשפעתה העצומה על מדינת ישראל. זהר ויהודה נתנו דחיפה חשובה לתחום הננוטכנולוגיה שהוביל למהפכה ביכולותיה הטכנולוגיות של מדינת ישראל. הם זיהו בשלב מוקדם מאוד את חשיבותו של התחום ותרמו בנדיבותם לפיתוחו בטכניון. הבניין החדש יסייע לנו להמשיך ולפתח את הפקולטה.” פרופ’ סיון הודה ליהודה ולזהר על התמיכה, על השותפות ועל החברות.

“המשק הישראלי סובל ממחסור חמור במהנדסים ובכוח אדם טכנולוגי,” אמר יהודה זיסאפל. “תרמנו להקמת הבניין מתוך חזון שיסייע לפקולטה ולטכניון במשימתם להגדיל את מספר חברי הסגל ואת תחומי המחקר וההוראה ולהכשיר יותר מהנדסים צעירים לטובת תעשיית ההייטק בישראל.” הוא הוסיף כי “התחלנו את לימודינו בטכניון עוד לפני שנטבע הצירוף ‘הייטק ישראלי’. אנו גאים להיות חלק משמעותי בהתפתחותה של הפקולטה, וחשוב לנו שהבניין החדש ישמש לא רק לפיתוחה של הפקולטה אלא גם להידוק הקשרים בין הטכניון לתעשייה.”

דיקנית הפקולטה פרופ’ עדית קידר אמרה כי “הבניין החדש יאפשר לנו לעשות את הקפיצה הקוונטית שהפקולטה זקוקה לה – גיוס חברי סגל מבריקים וסטודנטים לתארים מתקדמים, כניסה לתחומי מחקר חדשים כגון טכנולוגיות קוונטיות ויישומי AI בשלל תחומים ובניית תשתית מחשוב משופרת שהיא התנאי לפריצות דרך חדשות. אני מודה בשם כולנו לזהר וליהודה זיסאפל ומבטיחה שהבניין החדש יהיה הומה בפעילות ושוקק חיים.”

“יהודה וזוהר הם דוגמה ומופת לבוגרי הטכניון אשר לא רק הפכו לחלוצי תעשיית טכנולוגיות העילית בישראל, אלא היו לראש חץ לידידי הטכניון בישראל,” אמר פרופ’ פרץ לביא יו”ר אגודת ידידי הטכניון בישראל. “תמיכתם בטכניון, ובמיוחד בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים על שם ויטרבי בה למדו, עקבית וארוכת שנים. בניין זיסאפל אותו חנכנו מצטרף לבניין לננואלקטרוניקה על שם הוריהם משה ושרה זיסאפל אותו תרמו קודם לכן. ידידי הטכניון בישראל מודים ליהודה וזוהר ומקווים שרבים ילכו בעקבותיהם.”

לסרטון מבניין זיסאפל להנדסת חשמל ומחשבים החדש:

[su_youtube url=”https://youtu.be/8nrguOB7Jts” width=”700″ height=”200″]

לסרטון על האחים זיסאפל:

[su_youtube url=”https://www.youtube.com/watch?v=AdMbOGybTWg” width=”700″ height=”200″]

הטכניון חנך את “מרכז מהודר לממציאים” – מוקד לממציאים לעיצוב יצירתי והנדסי. המרכז יעודד ממציאים מכל רחבי הארץ, תלמידים, סטודנטים וחברי סגל לחלום ולדמיין, ולא פחות חשוב – יספק להם את מגוון הכלים ההנדסיים לבניית דגמים ולבצע בהם ניסויים, את הידע הנדרש לתכנון וצוות טכני מקצועי. כל זאת תוך שיתוף פעולה בין הפקולטות בטכניון בפיתוח פרויקטי גמר רב-תחומיים.

שמו של המרכז נועד להוקיר את בוגר הטכניון רפי מהודר, בוגר הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון (1966) ובעל תואר ד”ר לשם כבוד של הטכניון (2014). ביום העצמאות תשע”ה נבחר מהודר להדליק משואה בזכות היותו “מהנדס ויזם מצליח בעל שם עולמי בתחום מוצרי ההשקיה, שפיתח את טכנולוגיית הטפטפות שזכו להצלחה בינלאומית.”

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר בטקס כי “המרכז החדש מממש את חלומו של רפי מהודר. כמי שבנה הרבה מערכות ממשיות בחייו אני מבין היטב את החשיבות של מרכז כזה, שבו יוכלו אנשים להפוך רעיון לאבטיפוס ולמוצר ולבחון את היתכנותו המסחרית בליווי מנטורים מנוסים. המרכז, כמו דמותו של רפי, מבטא את הערכים שהטכניון רוצה להנחיל לסטודנטים שלו: יזמות, חדשנות ויצירתיות.”

פרופ’ פרץ לביא, יו”ר אגודת ידידי הטכניון בישראל ונשיא הטכניון לשעבר אמר כי “בפעם הראשונה ששמעתי על הרעיון להקמת המרכז נדהמתי מההתלהבות, מהחזון ומהמחויבות האישית המתגשמים באדם אחד. לעתים נדמה שסיפור חייו של רפי מהודר נכתב על ידי לואיס קרול, ‘רפי בארץ הפלאות’. בבית הספר אמרו שלא יצליח, והמורה לכימיה הגדילה לעשות ואמר כי אין לו סיכוי בכימיה אבל שרברב הוא עוד עשוי להיות. אמרה – ולא ידעה כמה דייקה. לשמחתו ולשמחתנו, אביו של רפי התעלם מנבואות השווא וקנה לו ציוד הנדסי בסיסי. כבר בגיל 13 בנה רפי מערכות לקליטת אנרגיית שמש ולהתפלה, ובהמשך פיתח את ההשקיה בפורמט ריבועי, את מיכל ההדחה הדו-כמותי וכמובן את טכנולוגיית הטפטפות ששינתה את הולם.”

פרופ’ עזרי טרזי, ראש מרכז היזמות בטכניון t-hub, אמר כי “רפי מהודר יודע היטב כמה קרובות האומנות וההמצאה – שתיהן מתחילות על בד קנווס לבן. הוא נוהג לספר שכסטודנט בטכניון לא היה לו מרחב מתאים לפתח בו רעיונות והמצאות, וזה המרחב שהוא מעניק כעת לסטודנטים בטכניון. יהיה כאן כל מה שממציא יכול לחלום עליו: מכשירי חיתוך בלייזר, מדפסות תלת-ממד ועוד. יותר מכך, תהיה כאן תמיכה מקצועית. חזונו של רפי מוטמע בבניין הזה, שיסייע לגדל את ממציאי העתיד.”

אלוף (מיל’) עמוס חורב, נשיא הטכניון לשעבר, אמר כי “על הקמת המרכז אנו חבים הרבה לפרופ’ ארתור שביט, שהיה חבר סגל בפקולטה להנדסת מכונות, והקשר בינו לרפי מהודר הוא שהוביל לרעיון להקמת מרכז מהודר לממציאים.”

רפי מהודר פיתח בגיל 20, בהיותו עתודאי בטכניון, את מכל ההדחה הדו-כמותי, הנמצא כיום כמעט בכל בית בישראל. במקביל הוא פיתח ממטרה שמשקה שטח ריבועי – בניגוד לממטרה המעגלית. במכון התקנים התלהבו מהממציא הצעיר, ולאחר שחרורו משירות קבע בצה”ל גייסו אותו לעבודה חלקית. חברת ‘נטפים’, ששמעה על וסת-הלחץ שפותח על ידי מהודר, פנתה אליו – וכל השאר היסטוריה: מהודר המציא ופיתח את טכנולוגיות הטפטפות ששינו את עולם החקלאות וכיום רשומים על שמו כ-400 פטנטים.

מרכז מהודר לממציאים ישמש את קהילת הממציאים בישראל, הוא משתרע על שטח של כ-1,000 מ”ר בקומה התחתונה של בניין דנציגר, שנבנה בשנת 1966 וממוקם ליד הפקולטה להנדסת מכונות.  במרכז יש מדפסות תלת-ממד, מערכות לחיתוך לייזר, לייצור דיגיטלי, מערכות רובוטיקה ואלקטרוניקה ואפילו מתפרה. המרכז יהיה פתוח לכל הגילים ולכל המגזרים בישראל, לרבות תלמידים ובני נוער, ויטפח את תרבות ההמצאה כמנוע של פיתוח בישראל ובעולם.

הטכניון העניק השבוע שמונה תוארי דוקטור לשם כבוד: לפרופ’ אנטון ציילינגר, לפרופ’ הארי גריי, לד”ר ג’ורג’ אלבאום, לרוברט ורות מגיד, לעירית רפפורט, לקנת’ (קן) לוי ולפרופ’ דניאל זייפמן. הטקס התקיים במסגרת אירועי הקורטוריון – מושב חבר הנאמנים של הטכניון – במעמד נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, הנהלת הטכניון ודיקניו ושגריר אוסטריה בישראל מר ניקולאוס לוטרוטי. את האירוע הנחה פרופ’ וויין קפלן מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים.

ראש הממשלה נפתלי בנט שלח ברכה לטקס ואמר: “הטכניון הוא בית היוצר של הטכנולוגיה הישראלית ומהמוסדות היוקרתיים ביותר בישראל. אבי המנוח עבד בטכניון ואני עצמי גדלתי בחיפה, כך שהטכניון היה חלק בלתי נפרד מילדותי. אבל הטכניון הוא הרבה יותר מכך; ממנו יצאו ארבעה מתוך חמשת הישראלים שזכו בפרס נובל במדעים. הטכניון לא רק מבטא חדשנות וגאונות ישראליות, אלא הוא גם מודל יפהפה של דו-קיום – אנשים מרקעים שונים, חילוניים ודתיים, יהודים וערבים מכל חלקי החברה הישראלית משתפים כאן פעולה וחותרים למצוינות. אני מאחל לטכניון עוד שנים רבות של הצלחה.”

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי, “הטכניון מורכב מסך כל האנשים שנרתמו לשליחותו ובחרו בה כאורח חיים. מחיים ויצמן, מרטין בובר ואלברט איינשטיין ועד חוקרי הטכניון כיום – כולנו מחוברים בחוט הזהב של שליחותנו: להרחיב את הידע האנושי ולרתום אותו למען הדורות הבאים. זוהי משימה נאצלת המושתתת על ההבנה שכולנו, בניסוחו של המשורר מוטי המר, רקמה אנושית אחת חיה. בהמשך לכך, כל אחד ממקבלי התארים הערב הוסיף את הרקמה שלו למארג המרכיב את הטכניון, וזאת במסגרת החתירה הבלתי פוסקת לעולם טוב יותר. אנו מוקירים את כולכם ומודים לכם.”

בשם מקבלי התארים דיבר פרופ’ הארי גריי מקלטק, המכון הטכנולוגי של קליפורניה, שאמר: “בשנת 1923 ביקר אלברט איינשטיין בטכניון ואמר כי כדי לשרוד ולהתקיים, היישוב היהודי בארץ ישראל חייב לפתח טכנולוגיות. שנה אחר כך קם הטכניון והגשים את העצה הזאת דה פקטו. הטכניון הפך את חיפה לבירת הטכנולוגיה העולמית ואת מדינת ישראל למעצמה של פיתוח טכנולוגי, אבל המלאכה לא נשלמה; יש עוד עבודה רבה לפנינו, ועלינו להתמקד בשלושת האתגרים הגדולים של תקופתנו: בריאות האדם, אנרגיה וסביבה. הטכניון עושה המון בתחומים אלה, וחשוב להמשיך בכך.”

יו”ר הקורטוריון סקוט לימסטר אמר כי “בקרוב נחנוך מאה שנים לפתיחת הטכניון, ועלינו להכיר טובה לאנשי החזון שהובילו אותו מהרגע הראשון – מראשוני ההוגים של אוניברסיטה טכנולוגית בארץ ישראל ועד נשיא הטכניון הנוכחי, פרופ’ אורי סיון, הפועל למען הטכניון בכל ליבו. ולמקבלי התארים הערב אנו חבים תודה עצומה על כך שהם מדגימים לנו מצוינות מהי ונוסכים בנו השראה לשיפור העולם.”

דוקטור לשם כבוד הוא ההוקרה הגבוהה ביותר שמעניק הטכניון לאישים שהתבלטו בפועלם המדעי יוצא הדופן או בתרומתם לישראל, לעם היהודי ולאנושות. עם מקבלי התואר בעבר נמנים חיים ויצמן (1952), אלברט אינשטיין (1953), נילס בוהר (1958), דוד בן גוריון (1962), יוג’ין ויגנר (1971), מרגרט תאצ’ר (1989), יצחק רבין (1990) ואנגלה מרקל (2021).

אלה מקבלי התואר דוקטור לשם כבוד לשנת 2022:

פרופ’ אנטון ציילינגר, חוקר פיזיקה קוונטית באוניברסיטת וינה, אוסטריה: בהוקרה על תרומתך העצומה למדע וטכנולוגיה קוונטית; בהערכה על פעילותך המסורה להגדלת מספר הצעירים העוסקים בתחום; ובהצדעה על מאמציך ועל הכרתך במדע כפלטפורמה המעשירה את רוח האדם. ברחשי תודה על מחויבותך ארוכת השנים לשילוב הקהילה האקדמית הישראלית בקהילה האירופית.

פרופ’ הארי גריי, חוקר אנרגיה בקלטק – המכון הטכנולוגי של קליפורניה, ארה”ב: בהוקרה על תרומתך יוצאת הדופן, שעוררה מודעות עולמית למחקר ולפיתוח בתחום האנרגיה הסולרית; וברחשי תודה על תמיכתך ומעורבותך העצומה בקידום הטכניון והקהילה האקדמית בישראל.

ד”ר ג’ורג’ אלבאום, בוגר MIT, ארצות הברית: בהוקרה על אהבתך לטכניון ועל אמונך בתפקידו המרכזי בשמירה על ביטחונה של מדינת ישראל ובשיפור רווחת האנושות; בהערצה על מחויבותך להשפעה על הנוער של ימינו באמצעות שיתוף סיפורך כניצול שואה; ברחשי כבוד על מנהיגותך המתמדת ברמה המקומית, הארצית והבין-לאומית; ובהכרת תודה על תמיכתך הנדיבה בחקר האנרגיה ובסטודנטים בטכניון.

רוברט ורות מגיד,פילנתרופים וידידי הטכניון , אוסטרליה: בהוקרה על תמיכתכם המשותפת בקהילות היהודיות באוסטרליה, בישראל וברחבי העולם; ברחשי תודה על מאמציכם הבלתי נלאים לקידום הטכניון ויעדיו המדעיים; בהצדעה על הצלחותיכם והישגיכם כמנהיגים בעולם העסקים ובהערכה על מחויבותכם האלטרואיסטית למטרות פילנתרופיות ולפעילות למען האחר.

עירית רפפורט, פילנתרופית בתחומי האמנות, המדע והרפואה, ישראל: על פעילותך הפילנתרופית המתמדת, הממשיכה את דרכם של הורייך בטיפוח מחקר ביו-רפואי פורץ דרך ובחינוך בתחום זה; ובהוקרה על מסירותך רבת השנים להעצמת נשים, על מחויבותך לתחום האומנות; וברחשי תודה על נאמנותך לטכניון ולפקולטה לרפואה ע”ש רות וברוך רפפורט.

קנת’ (קן) לוי, מייסד KLA-Tencor, ארצות הברית: על תמיכתך האיתנה בטכניון, בשליחותו ובסטודנטים הלומדים בו; בהכרה בהצלחתך כמנהיג בין-לאומי בתחום העסקי; על תרומתך לכלכלת ישראל באמצעות הקמתן של מספר חברות הייטק בין-לאומיות בעלות שם עולמי; על מחויבותך חסרת הפשרות לעם היהודי, למדע ולאנושות, המתניעה חידושים והישגים מדעיים עתירי השפעה.

פרופ’ דניאל זייפמן, מדען ונשיא מכון ויצמן למדע לשעבר, ישראל: בהוקרה על הצלחתך בהובלת מכון ויצמן למדע ובסלילת הדרך להישגים מדעיים מרשימים בישראל ובעולם; בהכרת טובה על מסירותך לקידום המדע ולהנגשתו ברחבי העולם; וברחשי תודה על קידומם של שיתופי פעולה מגוונים בין הטכניון ומכון ויצמן למדע בתחומי מחקר רבי השפעה.

את קטעי המוזיקה בערב ביצע תומר גבירצמן, דור שלישי בטכניון. הוא עצמו סטודנט בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב, אימו פרופ’ דפנה פישר-גבירצמן היא חברת סגל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים וסבתו ברטינה פישר היא פרופ’-אמריטוס מהפקולטה לפיזיקה.

אתמול  (א’) העניק הטכניון את פרס הארווי היוקרתי לפרופ’ ג’וזף דה-סימונה מאוניברסיטת סטנפורד (בתחום המדע והטכנולוגיה), לפרופ’ רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים (בתחום בריאות האדם) ולפרופ’ ג’יימס רייס מאוניברסיטת הרווארד (בתחום המדע והטכנולוגיה). את הטקס הנחתה פרופ’ אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט ואת הפרסים העניקו נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, המשנה לנשיא למחקר פרופ’ קובי רובינשטיין והמשנה לנשיא לעניינים אקדמיים פרופ’ שמעון מרום.

פרס הארווי, שנוסד בשנת 1971 על ידי ליאו הארווי (1973-1887), מוענק מדי שנה בטכניון על הישגים יוצאי דופן במדע, בטכנולוגיה ובבריאות האדם ועל תרומה משמעותית לאנושות. הוא נחשב ל”מנבא נובל” משום שיותר מרבע מהזוכים והזוכות בו זכו לימים בפרס נובל. גובה הפרס הוא 75,000 דולר.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ציטט את הפיזיקאי היהודי איזידור אייזק רבי, שנהג לומר כי אימו הפכה אותו למדען מבלי שהתכוונה לכך; משום שבמקום לשאול אותו בסוף כל יום לימודים מה למד היום הייתה שואלת אותו אם שאל בבית הספר שאלה טובה. “לשאול שאלות טובות ולהיות מוכן לקבל ‘לא’ כתשובה – זה המפתח להצטיינות מדעית,” אמר פרופ’ סיון. “פרס הארווי קרוי על שם ליאו הארווי, שהקדיש את חייו לקידום הצטיינות מדעית ולתמיכה במדינת ישראל. שלושת חתני הפרס הם מדענים מעולים שיודעים לשאול שאלות טובות ולדעת שלא על כולן יצליחו לקבל תשובה.”

סטיב ברגר, נשיא ה-ATS, אגודת ידידי הטכניון בארצות הברית, אמר כי “זהו כבוד גדול להיות נוכח בטקס זה שבו שלושה אנשים מבריקים יקבלו את פרס הארווי. כידוע, יותר מ-30% ממקבלי פרס הארווי במרוצת השנים קיבלו לימים פרס נובל, ואני מאחל לזוכים היום הצלחה בהמשך דרכם.”

פרופ’ ג’וזף דה-סימונה מהמחלקות לרדיולוגיה והנדסה כימית באוניברסיטת סטנפורד קיבל את הפרס לשנת 2020-2019 על תרומתו למדע החומרים, לכימיה, למדע וטכנולוגיה של פולימרים, לננו-רפואה ולהדפסת תלת-ממד. פריצות הדרך החלוציות שלו במדע ובטכנולוגיה יושמו בענפי תעשייה שונים ובעולם הרפואה, והישגיו מהווים מודל לשילוב בין תגליות במדע בסיסי לפריצות דרך בתעשיות השונות – שילוב המשפיע רבות על האנושות.

לאחרונה פיתחו פרופ’ דה-סימונה וקבוצת המחקר שלו טכנולוגית הדפסה חדשנית בשם  CLIP המחליפה את התהליך הנוכחי והאיטי של הדפסת תלת-ממד מסורתית (ריבוד שכבות); בשיטה החדשה החלקים “צומחים” בהדרגה מתוך נוזל הנתון בכלי. טכנולוגיה זו מאיצה את מהירות הייצור בכמה סדרי גודל ומאפשרת ייצור של צורות גאומטריות מורכבות יותר.

פרופ’ דה-סימונה אמר כי “הפרס הוא הכרה חשובה בקבוצת המחקר ובסטודנטים שלי. ליאו הארווי היה חלוץ במהפכת הייצור והוא מסמל את הקשר בין אקדמיה בתעשייה – קשר שבא לידי ביטוי בפעילותו של הטכניון. עלינו לחשוב היטב על הקשר הזה, שכן לא לכל מחקר אפשר לקבל מימון ממשלתי, ולפעמים הפתרון לאתגר נמצא בתמיכה של חברות סטארטאפ ושל התעשייה בכלל.”

פרופ’ רפאל משולם מבית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים קיבל את הפרס לשנת 2020-2019 על מחקריו פורצי הדרך לגילוי המולקולות הפעילות בצמח הקנביס, על גילוי המערכת האנדוקנבינואידית ועל חקר השלכותיה על בריאות האדם. המערכת האנדוקנבינואידית נמצאת בכל תא בגופנו ומשפיעה על היבטים רבים וחשובים בבריאות ובחולי ובהם שינה, תיאבון, כאב, דלקות, צפיפות העצם וסוכרת.

פרופ’ משולם הוא המדען הראשון שבודד את החומר הפסיכואקטיבי בקנביס – THC (הטטרה-הידרוקנבינול) – וקבע את מבנהו וכן את מבנה החומר העיקרי הנוסף, הקנבידיול. שני החומרים משמשים כיום בתרופות בשם סאטיבקס ואפידיולקס. מחקריו הרבים של פרופ’ משולם ותגליותיו החלוציות סיפקו אופק טיפולי במגוון רחב של מחלות ומצבים פתולוגיים, ובכך שיפרו את רווחת האנושות. בין השאר הובילו מחקריו לפיתוח טיפולים חדשניים בכאב, באפילפסיה ובטרשת נפוצה.

פרופ’ משולם הודה לנשיא הטכניון ולוועדה שבחרה את הזוכים בפרס הארווי ואמר כי “בסופו של דבר, הפרס הוא הוקרה לקבוצת המחקר שלי. הגילויים שלנו, הנוגעים להשפעת מולקולות קנביס על מערכת העצבים ההיקפית והמרכזית, הובילו לשורה של מחקרים ברחבי העולם, ואני מאמין שמחקרים אלה יובילו לפיתוח טיפולים במגוון רחב של מחלות.”

פרופ’ ג’יימס רייס מבית הספר להנדסה ולמדעים יישומיים באוניברסיטת הרווארד, שקיבל מהטכניון תואר דוקטור לשם כבוד בשנת 2005, קיבל את הפרס לשנת 2021-2020  על תרומתו הנרחבת והמתמשכת לתחומים של מכניקת החומרים וגיאופיזיקה, על פיתוח אינטגרל J ועל מנהיגותו שהרחיבה את הידע האנושי לגבי חיכוך ורעידות אדמה.

מאז 1981 עובד פרופ’ רייס באוניברסיטת הרווארד, שם הוא מכהן כפרופסור למדעי ההנדסה והגאופיזיקה. פרופ’ רייס הוא מומחה במכניקה של מוצקים ונוזלים – לחץ, דפורמציה, שברים וזרימה – בהקשרים שונים ובהם סיסמולוגיה, פיזיקה של תהליכים טקטוניים ודינאמיקה של פני הקרקע. הוא עוסק במכניקה של כדור הארץ לרבות מנגנוני היווצרות של רעידות אדמה (מחקרים שהוא עורך עם אשתו, פרופ’ רנאטה דמוסקה), דינמיקה של כשלים וסדקים, צונאמי ומפולות. פרופ’ רייס זכה בפרסים רבים ובהם מדליית טימושנקו ומדליית ASME (האגודה האמריקאית למהנדסי מכונות) ונבחר לחברה המלכותית של לונדון, לאקדמיה האמריקאית להנדסה ולאקדמיה הלאומית למדעים. האקדמיה למדעי ההנדסה ייסדה פרס על שמו כדי להוקיר את תרומתו למדעי ההנדסה.

פרופ’ רייס אמר כי “ככל שאני חושב על ההצלחות בקריירה שלי אני מבין שעיקר ההצלחה שלי קשור למזל הגדול שהיה לי עם מנטורים לאורך השנים. מתחילת הדרך שלי באקדמיה, באוניברסיטת ליהיי בפנסילבניה, זכיתי במנטורים טובים, וגם לאחר שהתמניתי לחבר סגל באוניברסיטת בראון ובהרווארד דאגתי שיהיו לי מנטורים – העמיתים שלי. לכן חשוב שנבין את חשיבות ההנחיה כחלק מרכזי באחריותנו כמדענים. באשר לתוכן המחקרים שלי – התחלתי בכשלים בחומר, נושא שעניין בעיקר גופים צבאיים, ומאחר שרציתי לעסוק גם בהקשרים אזרחיים הסבתי את המחקר שלי לתחום של רעידות אדמה ובשנים האחרונות לדינמיקה של מדפי הקרח, תופעה חשובה מאוד בהקשר הסביבתי. אני מודה מאוד לחוקרי הטכניון ששיתפו איתי פעולה במהלך השנים.”

קרדיט צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

לצפייה בברושור הטקס – לחצו כאן

ביום שישי האחרון, 10 ביוני, נחתם הסכם בין הטכניון לקרן זימין. על פי ההסכם תתמוך הקרן בייסודו ובהפעלתו של מכון זימין לפיתוחי AI ברפואה בטכניון.

המכון החדש, שבראשו יעמוד פרופ’ שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, יתמקד במחקר יישומי בבינה מלאכותית ברפואה ובבריאות האדם.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי “לפני יותר משנתיים, אחרי שהתמניתי לתפקיד הנשיא, יצאה לדרך יוזמת בריאות האדם בטכניון (THHI), שנועדה לקדם את בריאות האדם באמצעות מחקרים בין-תחומיים המחברים טכנולוגיה ורפואה. המרכז החדש הוא מרכיב מרכזי בחזון של שיתוף פעולה וחיבור בין מדע, הנדסה ורפואה. אין ספק שפיתוח טכנולוגי הוא מרכיב מרכזי בעתיד הרפואה, ואנו מודים לקרן זימין ומוקירים את החלטתה להקים בטכניון את המכון השלישי שלה. אני סמוך ובטוח שמכון זימין בטכניון ימשוך רבים מחוקרינו ויקדם מחקרים יישומיים שיאיצו את פיתוחן של טכנולוגיות חיוניות חדשות.”

בוריס זימין, נשיא קרן זימין, אמר כי “אנו מאמינים בכל ליבנו במקומה המרכזי של החדשנות ברפואה ובבריאות האדם. קרן זימין תומכת במחקר יישומי בתחומים אלה מאז 2018, תוך התמקדות בפתרונות הנדסיים, ואנו נרגשים על שיתוף הפעולה עם הטכניון, מהאוניברסיטאות המתקדמות בעולם, ועל הרחבת התמיכה שלנו במחקר בבינה מלאכותית ברפואה. ישראל ידועה כמקור של כישרונות מדהימים בעליל במחקר ובחדשנות טכנולוגית. אנו סומכים על הכישרונות מהטכניון ועל מנהיגותו של מכון זימין שיספקו תוצאות מרחיקות לכת ויסייעו בתרגום מחקרים מדעיים בטכניון ליישומים שיועילו לאדם ויותירו חותם משמעותי על עתיד הרפואה.”

תוכנית מכוני זימין יצאה לדרך בשנת 2018, עם השקת מכון זימין לפיתוחים הנדסיים המשפרים את חיי האדם באוניברסיטת תל אביב. המכון השני, מכון זימין לערים חכמות ובנות קיימא, החל לפעול
ב-2020 באוניברסיטת אריזונה בארצות הברית. כל אחד ממכוני זימין מתמחה בנושא אחר, אולם המכונים השונים מקיימים ביניהם שיתוף פעולה מחקרי לטובת פיתוח פרויקטים טכנולוגיים יישומיים שיש להם השלכות ממשיות על העולם.

מכון זימין בטכניון יפעל במסגרת MLIS  – המרכז ללמידה חישובית ולמערכות נבונות בטכניון. הוא יקדם פרויקטים בין-תחומיים ויפתח טכנולוגיות המבוססות על ביג דאטה ועל למידה חישובית לשיפור בריאות האדם בכל הרמות – בתי חולים, מרפאות, פיתוח תרופות, טיפול ביתי ומיכשור רפואי לביש. המכון יפרסם קולות קוראים ויתמוך בפרויקטים נבחרים, עם העדפה להצעות שיש בהן מרכיב יישומי. המכון יתמוך ב-3 עד 5 פרויקטים בכל שנה.

המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון פרופ’ בועז גולני אמר כי “אנו מודים לקרן זימין על נדיבותה ועל תמיכתה בהקמת המרכז החדש. הטכניון  נמצא בצמרת העולמית של מחקר ופיתוח בבינה מלאכותית, והקמת המרכז תוסיף נדבך משמעותי בפעילותו של הטכניון בשילוב בינה מלאכותית (AI) ברפואה. פעילות המרכז רותמת חוקרים מפקולטות מגוונות ומשתרעת על תחומים שונים של בינה מלאכותית למטרה המשותפת של שיפור בריאות האדם על כל היבטיה.”

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון הודיע על מינויה של פרופ’ עדי זלצברג לסגנית הנשיא לגיוון והכללה. זו אחת הבשורות החשובות שפתחו את מושב הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון, שהתקיים בתאריכים 12-14 ביוני. הנשיא בירך בפתח דבריו את ידידי הטכניון מישראל ומרחבי העולם שהגיעו במיוחד לקמפוס כדי להשתתף במושב הקורטוריון השנתי. “מושב הקורטוריון הוא אירוע חגיגי המקבץ בקמפוס את ידידיו של הטכניון מהעולם כולו, ואני שמח ששוב אנו מקיימים אותו פנים אל פנים אחרי תקופה ממושכת של מגפה. צמיחתו המרשימה של הטכניון, ושימור מעמדו בחזית המחקר והמדע בעולם, לא היו אפשריים ללא התורמים והתורמות שלנו והפעילות הנמרצת של אגודות הידידים ברחבי העולם.”

יו”ר הקורטוריון סקוט לימסטר אמר : “זמן קצר לאחר כניסתו של פרופ’ אורי סיון לתפקיד נשיא הטכניון התחלנו לראות את הצלחותיו, בעיקר ביישום שלושת התחומים האסטרטגיים שקבעה ההנהלה בראשותו: קיימות, תעשייה דיגיטלית ובריאות האדם. ואז היכתה המגפה, ואנחנו עקבנו בהערכה ובפליאה על האופן שבו התנהל הטכניון בתקופה קשה זו בלי לאבד מומנטום. יותר מכך, חוקרי הטכניון פיתחו במהירות פתרונות לרבים מאתגרי הקורונה, ואנו חזינו בהשתאות בזרם ההישגים הבלתי פוסק. כל אלה הם תוצר פעילותם המתמדת של מומחי הטכניון ושל הנהלת הטכניון, בשילוב הראייה האחראית וארוכת הטווח של הקורטוריון. לבנו היה כל העת אתכם בטכניון, אבל אנו מתרגשים כעת להיות כאן גם בגופנו. אנו מבקשים לחבק אתכם ולהביא תועלת רבה ככל האפשר לטכניון.

שנת המאה לפתיחת הטכניון הולכת ומתקרבת, וזו ההזדמנות להוקיר את בוגרינו הרבים, להמשיך בהידוק הקשר עמם ולאפשר להם לסייע לסטודנטים שלנו, בוגרי הטכניון בעתיד, בדרכם המאתגרת. הבה נזכור את קשרי הידידות שהופכים אותנו למשפחה, משפחה התומכת במרכז העולמי הזה של אמת וידע הקרוי הטכניון.”

מינוייה של פרופ’ עדי זלצברג, חברת סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, נכנס לתוקפו בראשית החודש והיא הראשונה בתולדות הטכניון המכהנת בתפקיד ייחודי זה. פרופ’ זלצברג היא חברת סגל במחלקה לגנטיקה ולביולוגיה התפתחותית בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט משנת 1996. היא עוסקת בפענוח הבסיס הגנטי של התפתחות מערכת העצבים ההיקפית. על הצטיינותה בהוראה היא זכתה בפרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי ובפרס ג’ייקוב גרין למצוינות בהוראה.

בתפקידה החדש תפעל פרופ’ זלצברג לקידום שוויון, לצמצום פערים מגדריים ומגזריים ולקידום הגיוון והייצוג של אוכלוסיות שאינן מיוצגות היום כראוי בסגל האקדמי והמינהלי ובקהילת הסטודנטים והסטודנטיות. לדברי נשיא הטכניון, “מינויה של סגנית נשיא לגיוון והכללה נבע מההכרה בכך שגיוון בכלל, וגיוון מגדרי בפרט, חשובים למדע ולמחקר טובים יותר, לאקדמיה טובה יותר ולחברה טובה, מכבדת והוגנת יותר.”

התוכנית האסטרטגית של הטכניון לעשור הבא

“המבנה האוניברסיטאי המסורתי אינו מותאם למאה ה-21, המאופיינת באתגרים שהם רב-תחומיים במהותם,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ סיון בדבריו. “המציאות האקדמית, המחקרית והטכנולוגית של ימינו מצריכה שילוב בין דיסיפלינות והנמכת החומות בין תחומים ופקולטות. פריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות מצריכות כיום מחקר רב תחומי ושיתוף פעולה הדוק בין האקדמיה לתעשייה.

“בשנתיים האחרונות גיבש הטכניון תוכנית אסטרטגית לעשור הקרוב מתוך הנחת עבודה שעל האקדמיה להתאים את עצמה לשינויים המהירים המתחוללים סביבנו. אנחנו מבינים שעלינו להעמיק את שיתופי הפעולה בין חוקרים מפקולטות שונות כדי להאיץ את המחקר ולשנות במקביל את דפוסי ההוראה וההכשרה של הסטודנטים שלנו. יחסי הגומלין עם התעשייה משתנים במהירות ועלינו לאתר את המקום הנכון לאוניברסיטה טכנולוגית מובילה.

“הנמכת החומות הכרחית לשימור מעמדו של הטכניון בצמרת האוניברסיטאות העולמית ולהתמודדותו עם אתגרי המאה ה-21. אתגרים אלה, רובם ככולם, רב-תחומיים. לכן, כדי להביא את מכלול יכולותיו של הטכניון לידי מיצוי, התמקדנו בפיתוח חזיתות מחקר כלל טכניוניות בשלושה תחומי ליבה עיקריים, שבהם חוזקתו של הטכניון באה לידי ביטוי: בריאות האדם, קיימות והתעשייה הדיגיטלית. הוא הדגיש שהסטודנטים לא רק ילמדו נושאים אלו מבחינה אקדמית אלא גם יתנסו ביישומם בעולם האמיתי באמצעות קשרים עם התעשייה.”

נשיא הטכניון הדגיש את חשיבותם של שיתופי פעולה מכל סוג עבור הטכניון.

אחת היוזמות החלוציות בהקשר זה היא יוזמת בריאות האדם, המגשרת בין חוקרים, פקולטות ודיסציפלינות שונות כדי לקדם את יישומם של מדע וטכנולוגיה בשיפור הרפואה ובריאות האדם. במסגרת זאת כבר הוקצו מענקים לשלוש קבוצות מחקר המערבות עשרות חוקרים מפקולטות שונות בטכניון, הושק פרוייקט מחקר משותף לטכניון ולרמב”ם שמטרתו יישום בינה מלאכותית ברפואה, הוכרזה הקמתו של מרכז לארי ואנדי וולף להנדסה ורפואה, שיתמקד במחקר יישומי תוך שיתוף פעולה בין הטכניון לקריה הרפואית רמב”ם והוכרזה הקמתו של מכון זימין בטכניון שירתום למידה חישובית ועיבוד נתוני עתק לשיפור בריאות האדם בכלל היבטיה.

הידוק שיתוף הפעולה בין האקדמיה לתעשייה

“אינני מכיר עוד אוניברסיטה בעולם שיש לה השפעה כזו על כלכלת המדינה שבה היא פועלת, על חברתה ועל ביטחונה,” אמר נשיא הטכניון. “ההייטק הישראלי נולד כאן ובוגרי הטכניון משולבים בתפקידים המובילים במשק הישראלי. פריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות מצריכות כיום שיתוף פעולה הדוק בין האקדמיה לתעשייה. בשנתיים החולפות פעלנו לבניית אקוסיסטם חדש עם התעשייה וקידמנו את המחקר המשותף בקמפוס.

“אנו מעודדים מרצים מהתעשייה להשתתף בחיים האקדמיים בטכניון, להנחות וללמד – פעילות החושפת את הסטודנטים ואת החוקרים שלנו לשינויים ולשאלות בעולם האמיתי. היעד שלנו הוא לשלב בקמפוס מועדון איכותי של חברות שלטכניון יש קשרי מחקר עמוקים איתן, שיהפכו לחלק מתהליך הכשרת הסטודנטים שלנו ושיחד עימן ניצור בקמפוס נקודת מפגש לתעשיות מגוונות עם האקדמיה.

מועדון החברות הזה כבר הולך ומתגבש הלכה למעשה ושותפות בו בין השאר: ענקית התוכנה PTC, שהיתה הראשונה להצטרף והסכם שיתוף פעולה אסטרטגי נחתם עימה לפני שנה. החברה עתידה להעביר עד סוף 2022 את מרכז המחקר והפיתוח שלה מפארק התעשייה מת”ם לטכניון; Google, שחתמה על הסכם שיתוף פעולה עם הטכניון בהקשרים שונים ובהם יישומי AI ברפואה; דוראל אנרגיה, שחתמה עם הטכניון על הסכם לפעילות משותפת בפיתוח פתרונות לאתגרים עולמיים בתחומי האנרגיה, האקלים והסביבה; והחברות אינטל ורפאל, שתיהן שותפות ותיקות של הטכניון המקיימות עימו שיתופי פעולה רבים לאורך השנים. אנחנו גאים בכך שאינטל בחרה בטכניון כאחד מששת המוסדות האקדמיים בכל העולם שעימם היא משתפת פעולה.”

בתקופה הקרובה, אמר הנשיא, ימוסדו קשרים עם חברות מובילות נוספות בתחומי ליבה נוספים העולים בקנה אחד עם תחומי הפיתוח של הטכניון.

כתוצאה מהידוק הקשרים עם התעשייה רשם הטכניון בשנת 2021 שיא בהיקף הסכמי המחקר עם התעשייה. קצב ההקמה של חברות הזנק בטכניון שילש את עצמו ובשנה החולפת הוקמו בטכניון 15 חברות חדשות, זאת בנוסף לשיאים אחרים ובהם מספר הפרסים ומענקי המחקר שבהם זכו חוקרי הטכניון בשנה החולפת.

מושב הקורטוריון של הטכניון נמשך שלושה ימים שבמהלכם הוענקו תוארי דוקטור לשם כבוד ועמית כבוד ל-11 נשים וגברים יוצאי דופן וכן פרסים חשובים ובהם פרס הארווי הנחשב ל”מנבא נובל”, פרס אנדרה כהן דלורו למחקר מטעם קרן אדליס, ואות הטכניון, שהוא הכבוד הגדול ביותר שמעניק הטכניון, שהוענק לאחים יהודה וזהר זיסאפל.

תנופת הפיתוח בקמפוס אף היא ניכרת לעין. במהלך מושב הקורטוריון התקיימו טקסי חנוכה של מרכזים בקמפוס ובהם הסטודיו ללמידה מרחוק ע”ש משפחת פולק, מרכז רפאל מהודר לממציאים, פביליון אדריכלות ע”ש אביבה ואנדרו גולדנברג והקומה הראשונה בבניין ע”ש זיסאפל להנדסת חשמל ומחשבים.

במסגרת מושב הקורטוריון התקיימה בטכניון, לראשונה, ועידת ההייטק השנתית של TheMarker. הוועידה, שהתקיימה לראשונה בחיפה, עסקה בחדשנות טכנולוגית ובעתיד ההייטק הישראלי.

[su_youtube url=”https://youtu.be/jz37Bwuh0iQ” width=”700″ height=”200″]

הטכניון העניק ב-12 ביוני תוארי עמית כבוד לרוברט (רוב) פולק, אירה טאוב וגל הבר, זאת במסגרת ערב הפתיחה של מושב חבר הנאמנים, הקורטוריון.

בוגר הטכניון והיזם גל הבר, מייסד שותף של חברת Plus500, נשא דברים בשם מקבלי התואר, ואמר: “גדלתי עם די-אן-איי טכניוני כי אבא שלי היה פרופסור בטכניון, ואין לי ספק שהחינוך שקיבלתי בטכניון היה חיוני לקריירה שלי. הטכניון לימד אותי המון, ואנסה לסכם את זה בשלושה דברים עיקריים: ידע עמוק במגוון רחב של תחומים; היכולת ללמוד דברים חדשים ולחקור אותם בביטחון; והעבודה בצוות של אנשים מבריקים. בלי שלושת הדברים האלה אי אפשר להקים ולקיים סטארטאפ. הטכניון מספק חינוך מעולה; הבעיה אינה באיכות אלא בכמות – ישראל זקוקה לתוספת עצומה של מהנדסים ומדענים, ואת ההרחבה הזאת אפשר להשיג רק על ידי פעולה מול הממשלה והתקשורת ועל ידי הידוק הקשר עם התעשייה.”

הטקס נערך בהנחייתה של דיקנית הסטודנטים פרופ’ אילת פישמן ובמעמד נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, חברי הנהלת הטכניון, דיקני הפקולטות, ידידי הטכניון וחברי הקורטוריון מרחבי העולם: מישראל, אוסטרליה, ברזיל, קנדה, צרפת, גרמניה, איטליה, הולנד, שוודיה, שוויץ, בריטניה וארצות הברית.

יו”ר הקורטוריון סקוט לימסטר אמר כי “ערב הפתיחה של הקורטוריון הוא אחד הרגעים האהובים עלי במפגשי הקורטוריון. זהו ערב שבו אנחנו מעניקים תואר עמית כבוד לקידום הטכניון בקהילותיהם, ועלינו לנצור אותו בליבנו.” הוא בירך את פרופ’ עדי זלצברג, שהתמנתה בראשית החודש לסגנית נשיא הטכניון לגיוון והכללה ואמר כי “ההקצאה של תפקיד חדש תואמת את החלטתם של מייסדי הטכניון לקיים מוסד הפתוח לכול ללא הבדל דת, גזע ומין.” באשר למשימתו של הטכניון בחיזוק האזור אמר לימסטר כי “בעקבות הסכמי אברהם קשר הטכניון לראשונה קשרים עם מרוקו, בחריין ואיחוד האמירויות, שיובילו לשיתופי פעולה חשובים ומשמעותיים שיתרמו לחיזוק ההבנה בין מדינות האיזור. הטיסה הבאה לירח, משימת בראשית 2, תהיה מיזם משותף של ישראל ואיחוד האמירויות בהובלתו של מנכ”ל SpaceIL, בוגר הטכניון שמעון שריד.”

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון התייחס בדבריו ל”ניסים המתרחשים רק במפגש פנים אל פנים”. הוא אמר כי “מגפת הקורונה העניקה לנו התנסות פתאומית בתקשורת מקוונת והאיצה תהליכים טכנולוגיים ופדגוגיים שהטכניון החל בהם כבר לפני שנים. הטכניון עבר כמעט בן לילה להוראה מקוונת ואחר כך גם למבחנים מקוונים, ובהמשך פיתחנו מודל היברידי של הוראה מקוונת ופיזית. כל זה לימד אותנו המון על האפשרויות שפותחת הטכנולוגיה – אך גם על מגבלותיה של תקשורת שאינה פיזית.”

“מציאות זו שנכפתה עלינו גם חידדה את הצורך בשינויי עומק בהוראה ובלמידה.” אמר נשיא הטכניון. “אם בעבר היו המרצים והספרים מקורות אולטימטיביים לידע, הרי שכיום הידע נמצא בכל מקום. אם כך, מה תפקידנו כמרצים כיום? אנו עוד מחפשים את התשובה המלאה, שכן זוהי הליכה בארץ לא נודעת, אבל ברור לנו שהחוויה של הנחיה אישית במעבדות ובכיתות – מציאות שאנו מכירים מההנחיה לתארים מתקדמים – עדיין חיונית. בהנחיה לתארים מתקדמים מתרחשת אוסמוזה מסתורית בין המנחה לסטודנט, משהו שאינו יכול להתקיים בהוראה מקוונת, והשאלה הגדולה היא כיצד לממש דינמיקה זו גם בכיתה של 100 סטודנטים לתואר ראשון.”

מקבלי התארים:

רוברט (רוב) פולק הוא דור שני לתומכים של אגודת דורשי הטכניון בארה”ב (ATS). הוא תמך בקרן סיוע לסטודנטים משרתי מילואים ותרם להגדלת היצע הדיור לסטודנטים על ידי הקמת דירה למשפחה בכפר המשתלמים ע”ש סטנלי שלום זילוני. בשנת 2016 הקים פולק קרן טכניונית לתמיכה בטכנולוגיות המבטיחות ביותר של הטכניון.

תואר עמית כבוד הוענק לו “ברחשי תודה על תמיכתו הנמרצת בישראל ובטכניון; בהערכה על שימורה של המורשת המשפחתית העשירה ופיתוחה תוך יצירת תחומי פעילות חדשים משלו; בהוקרה על חזונו בקידום המחקר בר-המסחור בטכניון; בהכרת טובה על פעילותו למען סטודנטים וחיילים; ובתודה עמוקה על כל תרומותיו, שהקנו לו את המעמד Technion Guardian”.

אירה טאוב הוא דור שני בהנהגת אגודת דורשי הטכניון בארה”ב (ATS). הוא מכהן בהתלהבות ובמחויבות ראויה לציון בקורטוריון הטכניון, בוועד המנהל הארצי של ה-ATS ובמועצת המנהלים של מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק. כהוקרה על תמיכת המשפחה שינתה הפקולטה למדעי המחשב את שמה לפקולטה למדעי המחשב ע”ש הנרי ומרילין טאוב.

תואר עמית כבוד הוענק לו “בהוקרה על דאגתו העמוקה למדינת ישראל ולהעצמת השפעתו הגלובלית של הטכניון; ברחשי כבוד על פועלו לקידום חזונם ההיסטורי של הוריו; בהצדעה על מנהיגותו הפעילה ב-ATS, ארגון דורשי הטכניון בארצות הברית, ובקהילתו; וברחשי תודה על תפקידו החיוני בתיעול משאבים פילנתרופיים לתחומים חיוניים לטכניון, במיוחד במדעי המחשב, ולמוסדות אחרים בישראל ובארצות הברית”.

גל הבר הוא בוגר הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב בטכניון. הוא הקים כמה חברות ובהן Plus500, שהונפקה בבורסה של לונדון והיא אחת החברות הישראליות המצליחות ביותר מבחינה פיננסית. הבר מלמד כיום קורס יזמות בטכניון והוא חבר בקורטוריון הטכניון.

תואר עמית כבוד הוענק לו “מתוך הכרה בהישגיו כיזם, ממציא ומנהיג בתעשייה; ברחשי תודה על תרומתו לטכניון ולחברה הישראלית, בפרט בחינוך הנוער ובהעצמתו האישית; ובהוקרה על היותו מקור להשראה מתמשכת עבור הסטודנטים ובוגרי הטכניון בצעדיהם הראשונים במסעם המקצועי”.

היום יעניק הטכניון את פרס הארווי היוקרתי לפרופ’ ג’וזף דה-סימונה מאוניברסיטת סטנפורד (בתחום המדע והטכנולוגיה), לפרופ’ רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית (בתחום בריאות האדם) ולפרופ’ ג’יימס רייס מאוניברסיטת הרווארד (בתחום המדע והטכנולוגיה).

פרופ’ ג’וזף דה-סימונה מהמחלקות לרדיולוגיה והנדסה כימית באוניברסיטת סטנפורד יקבל את הפרס לשנת 2020-2019 על תרומתו למדע החומרים, לכימיה, למדע וטכנולוגיה של פולימרים, לננו-רפואה ולהדפסת תלת-ממד. פריצות הדרך החלוציות שלו במדע ובטכנולוגיה יושמו בענפי תעשייה שונים ובעולם הרפואה, והישגיו מהווים מודל לשילוב בין תגליות במדע בסיסי לפריצות דרך בתעשיות השונות – שילוב המשפיע רבות על האנושות.

פרופ’ רפאל משולם מבית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים יקבל את הפרס לשנת 2020-2019 על מחקריו פורצי הדרך לגילוי המולקולות הפעילות בצמח הקנביס, על גילוי המערכת האנדוקנבינואידית ועל חקר השלכותיה על בריאות האדם. המערכת האנדוקנבינואידית נמצאת בכל תא בגופנו ומשפיעה על היבטים רבים וחשובים בבריאות ובחולי ובהם שינה, תיאבון, כאב, דלקות, צפיפות העצם וסוכרת.

פרופ’ ג’יימס רייס מבית הספר להנדסה ולמדעים יישומיים באוניברסיטת הרווארד, יקבל את הפרס לשנת 2021-2020  על תרומתו הנרחבת והמתמשכת לתחומים של מכניקת החומרים וגיאופיזיקה, על פיתוח אינטגרל J ועל מנהיגותו שהרחיבה את הידע האנושי לגבי חיכוך ורעידות אדמה.

פרס הארווי, שנוסד בשנת 1971 על ידי ליאו הארווי (1973-1887), מוענק מדי שנה בטכניון על הישגים יוצאי דופן במדע, בטכנולוגיה ובבריאות האדם ועל תרומה משמעותית לאנושות. הוא נחשב ל”מנבא נובל” משום שיותר מרבע מהזוכים והזוכות בו זכו לימים בפרס נובל. גובה הפרס הוא 75,000 דולר.

הטקס יתקיים היום, 12 ביוני, בשעה 11:45 באודיטוריום ע”ש הלר בבית הסטודנט ע”ש שלום זילוני.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון העניק אתמול את אות הטכניון לבוגרי הטכניון יהודה וזהר זיסאפל. האחים זיסאפל, מהאבות המייסדים של ההייטק הישראלי, הם מגדולי התומכים בטכניון בכלל ובמיוחד בפקולטת האם שלהם, הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי.

אות הטכניון הוענק להם “על היותם מעמודי התווך של אומת הסטארטאפ הישראלית ומופת לבוגרי הטכניון לדורותיהם, על תמיכתם המסורה והנדיבה בטכניון ובפקולטת האם שלהם, הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי, על פעילותם החינוכית, החברתית והפילנתרופית הממוקדת בטיפוח צעירים וצעירות מהפריפריה ובקידום המצוינות בהשכלה הישראלית ועל חזונם ופועלם בהנחת המסד להכשרת מיטב המהנדסים והחוקרים עבור תעשיית ההייטק הישראלית כדי להבטיח את המשך שגשוגה.”

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון העניק את האות ליהודה וזהר זיסאפל בערב פתיחת מושב הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון, במעמד ראש העיר חיפה ד”ר עינת קליש-רותם, הנהלת הטכניון, חברי הוועד המנהל והקורטוריון, חתני פרס נובל בכימיה פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר ופרופ’ מחקר דן שכטמן, דיקנים ואורחים רבים מבכירי המשק הישראלי. פרופ’ סיון הודה ליהודה ולזהר על תרומתם הרבה לטכניון לאורך השנים וציין כי “הם מגלמים באישיותם את הרוח האמיתית של הטכניון, המשלבת חריצות, חדשנות, יזמות ומצויינות, עם מחויבות חברתית עמוקה ודאגה לרווחת הקהילה. חזונם ומחויבותם לחברה הישראלית באים לידי ביטוי בפעילותם החינוכית והחברתית והופכים אותם למקור גאווה עבורנו ולמודל השראה לכל בוגרי הטכניון.”

“זהו כבוד עבורנו לקבל את אות הטכניון ואני מודה לכם בשמי ובשם זהר,” אמר יהודה זיסאפל.  “התחלתי את לימודיי בטכניון בשנת 1961 וסיימתי ב-1966, עוד לפני שנטבע הצירוף ‘הייטק ישראלי’. רק כעבור עשור התרחשה הפריצה בתעשייה הטכנולוגית בישראל, ולשמחתי נכנסנו אליה בנקודת זמן קריטית והפכנו לחלוצים בהייטק הישראלי. בתפקידי כיו”ר ארגון בוגרי הטכניון וגם בתפקידיי בהמשך יזמתי תוכניות חינוכיות המתייחסות לצורכי ההייטק הישראלי ובה בעת מקדמות תלמידים מהפריפריה וכך מצמצמות פערים חברתיים. יחד עם זהר הקמתי בטכניון את המרכז לננוטכנולוגיה ע”ש הורינו, שרה ומשה זיסאפל, ובקרוב נחנוך את הבניין החדש בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים. המשק הישראלי סובל ממחסור חמור במהנדסים ובכוח אדם טכנולוגי, ואנו מאמינים שהבניין החדש של הפקולטה יסייע לטכניון במשימתו להגדיל את מספר חברי הסגל ואת תחומי המחקר וההוראה ולהכשיר יותר מהנדסים צעירים לטובת תעשיית ההייטק בישראל.”

דיקנית הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי, פרופ’ עדית קידר, אמרה כי “יהודה וזהר הם מהבוגרים הבולטים בתולדות הפקולטה. פעילותם הנרחבת סיפקה חיזוק משמעותי לאקוסיסטם הטכנולוגי והיזמי של מדינת ישראל ואיפשרה לצעירים מהפריפריה לשפר את נקודת המוצא שלהם לקראת לימודים טכנולוגיים ותעסוקה משמעותית.”

יהודה וזהר זיסאפל השלימו תואר ראשון ושני בטכניון ותואר MBA במינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. בשנות השבעים הקים יהודה זיסאפל את חברת בינת לשיווק מוצרים בתחום תקשורת הנתונים. באותה תקופה עסק זהר במו”פ בתחום האלקטרוניקה במסגרת יחידה מיוחדת של משרד הביטחון, ועל כמה מהפרויקטים שלו קיבל את פרס ביטחון ישראל.

בשנת 1981 חברו האחים יחד וייסדו את RAD תקשורת נתונים, חברה מוטת-ייצוא שהתחרתה בהצלחה עם חברות ענק בחו”ל. בעקבות RAD הקימו האחים חברות הזנק נוספות ובכך הפכו ליזמים הסדרתיים הראשונים של מדינת ישראל. בספרם של דרורי, אליס ושפירא “The Evolution of a new Industry”, מעריכים המחברים שבאמצעות קבוצת RAD ויוצאיה הביאו האחים זיסאפל להקמת כ-200 חברות הזנק.

“אות הטכניון” הוא תואר הכבוד היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון על מפעל חיים למען הטכניון. האות ניתן עד היום ל-16 אישים כאות הוקרה על תרומתם לקידום האנושות, רווחת העם היהודי ומדינת ישראל, אישים אשר בתמיכתם בטכניון חיזקו את התשתית המדעית-טכנולוגית הביטחונית והכלכלית של מדינת ישראל. עם מקבלי האות נמנים עוזיה גליל, נשיא הטכניון לשעבר אלוף (מיל’) עמוס חורב; נשיא בית המשפט העליון בעבר וחתן פרס ישראל בתחום המשפט משה לנדוי; וד”ר ארווין ג’ייקובס וד”ר אנדרו ויטרבי, ממייסדי קוואלקום. תבליט הכסף שעל האות מתאר את הטכניון ואת העיר חיפה. הוא עוצב על ידי סטודיו סדובסקי, ונבחר על ידי פרופ’ זאב תדמור בתקופת כהונתו כנשיא הטכניון (1990-1998).