בית הטכניון מוזמן לעצרת הזיכרון לשואה ולגבורה שתתקיים היום, יום שלישי, כ”ז בניסן תשפ”ג, בשעה 09:45 באולם העצרת ע”ש צ’רצ’יל.
העצרת תתחיל מיד עם הצפירה.
בשעת העצרת לא יתקיימו לימודים.
מטעמי בטיחות תתאפשר הישיבה באולם על בסיס מקום פנוי בלבד.
כנס היזמות של הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, T2MED 3 Day Start Up, התקיים בסוף השבוע של 22 במרץ בהשתתפות יותר כ-90 סטודנטים מפקולטות שונות בטכניון. לתחרות זו היסטוריה מוכחת של קבוצות שהפכו לחברות סטארטאפ, והפקולטה לרפואה רואה באירוע ערך חינוכי רב בחשיפת רופאי העתיד לעולם היזמות.
האירוע החל ביום אוריינטציה במרכז הרפואי “כרמל”, שכלל דברי פתיחה של מנהל המרכז (וחבר סגל בפקולטה) ד”ר אבי גולדברג ופרופ’ ירון הר-שי, סגן דיקן לפיתוח אסטרטגי בפקולטה לרפואה שלאחריהם מפגש רעיונות עם ד”ר ליאור לב-טוב (בוגר המסלול למצטיינים ברפואה והנדסה ביו-רפואית בטכניון), ועבודה של צוותים ומנטורים על הרעיונות להאקתון.
לאחר שבוע החל ההאקתון בפקולטה לרפואה שנמשך שלושה ימים אינטנסיביים שבהם שקדו הצוותים על פיתוח הרעיון, מחקרי שוק, שיפורים ופיתוח אב טיפוס. את הסטודנטים ליוו מנטורים מתחומים שונים ובהם רפואה, טכנולוגיה, יזמות, עסקים, פיתוח ומשפט. ביום שישי התקיימו חצי הגמר והגמר בפני שופטים שכללו מנהלי בתי חולים ומומחים בעלי שם בתחום הרפואה והיזמות. הסטודנטים מהטכניון עבדו יחד סטודנטים מהתוכנית לתואר שני בניהול הנדסה באוניברסיטת ג’ונס הופקינס שהגיעו במיוחד לתחרות.
במקום הראשון זכה צוות VIBEease שפיתח מכשיר המסייע במניעת נעילת הלסתות בלילה. חברי הצוות הם זוהר שניידר (הנדסה ביו-רפואית), רוני כהן (הנדסה ביו-רפואית), עמית נחמיאס (הנדסה ביו-רפואית), רותם להט (רפואה) ונועם שרף (הנדסת מכונות).
במקום השני זכה צוות FaceSpeak שפיתח תוכנה למעקב ותרגול של שרירי הפנים. חברי הצוות הם יוחאי צור (רפואה ומדעי המחשב), פדור ליפסרוב (רפואה), רנה ג’בארה (רפואה), מייס עלי חמדאן (רפואה) וחנושה דוריסטי מאוניברסיטת ג’ונס הופקינס.
במקום השלישי זכה צוות “בקרוב” שפיתח אפליקציה לאבחון מוקדם של מחלות נוירולוגיות, זאת על סמך זיהוי קול ובינה מלאכותית. חברי הצוות הם דרור טפירו (הנדסה כימית), ויסל חלאלי (הנדסה כימית), מרדכי בוזגלו (הנדסת מכונות) ורועי ויינר (רפואה).
הקבוצות זכו בפרסים ובאפשרות להשתתף בתוכנית היזמות של הטכניון,BizTEC , בתוספת תמיכה כספית להיערכות לקראת התוכנית.
לרגל חגיגות 10 שנים להקמת ההאקתון הוענק גם פרס חביב הקהל לזכרו של ד”ר יואב מדן , יזם שהלך לעולמו במפתיע בשנה שעברה. במהלך השנים השתתף ד”ר מדן באירועי T2MED כמנטור. בפרס, באדיבות חברת טמפו, זכה צוות LactoGuard שפיתח מערכת לניטור עוברים במהלך הלידה . חברי הצוות הם סאם קוגן (הנדסה ביוכימית), נאדה ספורי (רפואה), איתמר סלטון (רפואה), נועה קופלמן (הנדסה ביו רפואית) ורועי דבורקין (הנדסה ביוכימית).
הפרסים: מקום ראשון – 1,000 דולר עבור כרטיסי טיסה לכל חברי הקבוצה המנצחת ומענק בסך 5,000 ₪ למימוש במסגרת תוכנית BizTEC; מקום שני – אוזניות אלחוטיות לכל חברי הקבוצה ומענק בסך 3,000 ₪ למימוש בתוכנית BizTEC; מקום שלישי – שעונים חכמים לכל חברי הקבוצה ומענק בסך 1,500 ₪ למימוש בתוכנית BizTEC.
הצוות המארגן: מיתר יבנה, ליה סביצקי, עידן פלד, הדס ברבי ואלון הכהן.
השופטים: ד”ר איילת אקסלרוד-באלין, פרופ’ אליעזר שלו, ד”ר בני עבו, דני פרין, פרופ’ זהבה ודס, טלי רוזנווקס, יערית לוטן, פרופ’ ליאור גפשטיין, ד”ר ליטל עטיה, ד”ר לילך צולר, פרופ’ סלמאן זרקא, פרופ’ עמי אהרונהיים ועמית טורמן.
שלושת הקבוצות שזכו במקומות הראשונים ימשיכו את דרכן לחצי הגמר בתחרות BizTech הארצית.
שיתופי פעולה ונותני חסות: הקריה הרפואית רמב”ם, המרכז הרפואי בני ציון, מרכז רפואי כרמל, מרכז רפואי העמק, המרכז הרפואי הלל יפה, מחוז חיפה וגליל מערבי של שירותי בריאות כללית, The Technion Human Health Initiative, Intel, Verily, BizTec, MEDINT, IBM, מרכז מהודר ו-Biodesign.
חוקרים בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון פיתחו טכנולוגיה המאפשרת לחקור ולנטר את מוחם של בעלי חיים בזמן אמת, כאשר הם חופשיים לחלוטין. את המחקר שהתפרסם בכתב העת Communications Biology הובילו ד”ר שי ברלין מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט והדוקטורנטית שאדן זועבי. חיית המודל במחקר הייתה הציפור שליו יפני (Coturnix japonica).
חקר המוח מבוסס כיום במידה רבה על מכרסמים כחיות מודל. חיות אלה מאפשרות לחקור בקלות יחסית את מוחן באמצעות נגיפים מתמירים – נגיפים המעבירים לתאים חומר גנטי המאפשר ביטוי חלבונים המהווים חיישנים לפעילות מוחית עצבית. מחקר כזה כמעט ואינו נערך בציפורים למרות הפוטנציאל המחקרי העצום הטמון בהן בחקר המוח – פוטנציאל הקשור ביכולותיהן הייחודיות ובהן ניווט ארוך טווח במרחב התלת-מימדי, החתמה (imprinting), למידת שירים והשגת מזון והטמנתו.
אחד המכשולים בחקר המוח בציפורים הינו עמידותן היחסית לאותם נגיפים מתמירים. עמידות זו היוותה את האתגר שבו התמקדו חוקרי הטכניון במחקר הנוכחי. לאחר שפיתחו פרוטוקול לגידול של תאי מוח מעוברי שליו הם הצליחו לפתח וריאנט נגיפי מלאכותי המאופיין ביכולות התמרה משופרות הן בתאי מוח השליו המבודדים במעבדה והן בציפור החופשית. לדברי החוקרים “שלווים הם ציפורים מצוינות למחקר משום שהן חיות בעיקר על הקרקע, עובדה המקילה את בחינת יכולת הניווט שלהם, מגיעות לבשלות מינית בגיל צעיר יחסית (צעיר הרבה יותר מתרנגולות ועכברים) וקצב הריבוי שלהן מהיר מאוד (ביצה ביום). כל אלה מאפשרים לחקור את התפתחותן בקלות יחסית.”
הפיתוח של חוקרי הטכניון יאפשר לחקור את המוח, התפתחותו ותפקודו בשלווים הן במעבדה והן במצב בו הציפור חופשייה לחלוטין. לדברי ד”ר ברלין, “טכנולוגיה זו תאפשר שימוש במיני-סקופ (מיקרוסקופ זעיר אשר ניתן למקם על ראשן של חיות) המנטר את פעילות המוח בזמן בו הציפור מבצעת את פעילות הניווט והתנועה במרחב באופן חופשי.”
המחקר נתמך על ידי משפחת רפפורט (מענק תמטי).
למאמר המדעי ב- Communications Biology לחצו כאן
ביום שישי הסתיים בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב בטכניון האקתון Doing Good, שבו פיתחו הסטודנטים פתרונות טכנולוגיים לאתגרים חברתיים. השנה התמקד ההאקתון בשיפור איכות חייהם של ילדים בבתי החולים והוא התקיים בשיתוף פעולה הדוק עם בית החולים רות רפפורט לילדים שבקריה הרפואית רמב”ם ועם מנהלת אגף רפואת ילדים במרכז הרפואי, פרופ’ דניאלה מגן.
במקום הראשון זכה צוות ProTechTor שפיתח מערכת להתרעה מפני אלימות כלפי צוותים רפואיים. בצוות חברים גיל ליטווין (סטודנט לתואר ראשון), נדב רובינשטיין (תואר שני) ועידן לוי (תואר שני) מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב ועידו כהן (תואר ראשון) מהפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות.
ארבעת הזוכים למדו על מגבלותיהם של לחצני מצוקה, ובהן אי-נגישותם ורתיעה משימוש בהם, ופיתחו מערכת אוטומטית, מבוססת AI, המתריעה מפני אלימות או אלימות פוטנציאלית. לדברי ליטווין, “המערכת מתבססת על צילומי וידאו ומפרידה בין הקול לתמונה. הקול מנותח בהיבטים של עוצמה, תוכן ומטען רגשי (פחד וכעס) והתמונות מנותחות מבחינת רמת האלימות שבהן. על סמך מערכת בינה מלאכותית מספקת המערכת מידע על כל סצנה בפורמט של רמזור – האם היא נטולת אלימות (ירוק), האם יש בה אלימות פוטנציאלית (צהוב) או שיש בה אלימות בפועל (אדום). אפשר להוסיף למערכת מילת קוד מוסכמת שבה יכולים אנשי הצוות הרפואי להשתמש במקרה של אלימות או סכנת אלימות.”
במקום השני זכו סטודנטים שפיתחו צ’אט בוט רפואי ובמקום השלישי – צוות שפיתח ממשק תקשורת יעיל בין מטופלים לצוות הסיעודי. את הרעיון הגה אחד הסטודנטים שהיה מאושפז בילדותו במחלקה האונקולוגית. בפרס חביב הקהל זכה צוות שפיתח יישום לפיזיותרפיה.
דיקן הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב פרופ’ דני רז אמר למשתתפים כי “ההאקתון הזה מיוחד – הוא נועד ליצור משהו שיתרום לקהילה, מדעי המחשב בשירות האדם (CS4people). אנשים מסתכלים על ההייטק ולא יודעים איפה זה נוגע בהם ולכן חשוב שנהייה חלק מהקהילה. יחד נהיה חברה טובה יותר.”
פרופ’ דניאלה מגן, מנהלת אגף רפואת הילדים ברמב”ם אמרה “עולם הרפואה צועד קדימה בזכות טכנולוגיה מתקדמת וחשיבה מחוץ לקופסא, אבל הכח המניע להתפתחות הרפואה הוא השאיפה להיטיב עם האנושות ולהקל על סבל. החבירה לשותפינו היצירתיים בפקולטה למדעי המחשב בטכניון היא הזדמנות נפלאה להידוק הקשר בין רפואה לחדשנות, שעשוייה להניב מיזמים נפלאים לשיפור איכות החיים של הילדים החולים שבטיפולנו”.
בהאקתון השתתפו כ-130 סטודנטים שאותם ליוו חוקרים ומהנדסים מהטכניון ומהתעשייה וכן רופאים ואנשי צוות סיעודי כדי להביא לקו הגמר פתרונות עם הוכחות היתכנות אמיתיות. את האתגרים הציגו אנשי רמב”ם על סמך בעיות ממשיות הקיימות בשטח: זמני המתנה של מטופלים ומטפלים, ניטור רמות כאב בילדים לאחר טראומה ובעיות שונות הכרוכות במעבר של מטופלים מבית החולים הביתה.
ההאקתון אורגן על ידי ארבעה סטודנטים מהפקולטה למדעי המחשב: בני מושייב, שלי גולן, מור ונטורה ומיכאל טוקר.
ברכת נשיא הטכניון לחג הפסח, החיים כמדענית, התפתחות או מהפכה?, פרופ’ מחקר יעקב זיו ז”ל, בין אלקטרוניקה וביולוגיה, אבולציה אנרגטית, אחריות במחקר, שוברות גלים, אחסון מידע ב-DNA, מנהיגות צעירות במדע, צעירה ומבטיחה, אחד מ-30. כל אלו ועוד מחכים לכם בניוזלטר אפריל 2023 – לחצו כאן לקריאה
הכנס הישראלי ה-62 למדעי התעופה והחלל (IACAS) התקיים לאחרונה בתל אביב ובטכניון. את הכנס פתחה הרצאתו של אלוף (מיל’) עמיקם נורקין, שהיה מפקד חיל האוויר בשנים 2022-2017, בנושא “המזרח התיכון במבט מתא הטייס”.
אלוף (מיל’) נורקין אמר כי “בעשור האחרון השתנתה המציאות הרלוונטית לישראל בכל המעגלים – הפנימי, המזרח-תיכוני והגלובלי. ישראל נמצאת כיום במרחב משתנה של איומים, ארגונים וגורמים אחרים ומושפעת גם מהמעגל הרחב של ההתרחשויות הגלובליות – יחסי סין-ארה”ב, המלחמה באוקראינה והמאבק בדעא”ש. מול מציאות זו עלינו להחליט באילו איומים עלינו להתמקד ולהשקיע. האם נתמקד באיומי הטרור בעזה? בסכנות מלבנון? ואולי באיום האיראני? אלה החלטות גורליות וכבדות משקל.”
בשני ימי הכנס התקיימו יותר מ-120 הרצאות במגוון נושאים ובהם הנעה, ניווט, מערכות אוטונומיות, תיאום מנוע-פרופלור, כנף גמישה, למידה חישובית בעולם התעופה, פיתוחים במנהרות רוח ועוד. בנוסף, לכנס הגיעו מרצים בעלי שם בתחומם ממוסדות מובילים בעולם.
את היום השני של הכנס, שהתקיים בטכניון, פתח דיקן הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל פרופ’ טל שימא. הוא אמר כי “הכנס מפגיש את טובי המומחים באקדמיה ובתעשייה בארץ ובחו”ל ומהווה פלטפורמה לקידום ידע ופרויקטים משותפים. השנה הזמנו לכנס כ-100 תלמידי תיכון ואנחנו מקווים שרבים מהם יבואו ללמוד בטכניון ויובילו את עולם האווירונוטיקה הישראלי בעתיד.” פרופ’ שימא הודה למארגני הכנס, ליו”ר הוועדה המארגנת תא”ל שלומי קונפורטי וליו”ר ועדת המאמרים פרופ’ בני צ’וקורל מהטכניון.
את הרצאת הפתיחה ביום השני נשאה ד”ר יהודית הוכרמן-פרומר, בוגרת הטכניון (שלושה תארים) וכיום סמנכ”לית בכירה למחקר ופיתוח בחברת רפאל. היא סיפרה על האתגרים הניצבים בפני ישראל ובפני רפאל בפרט. גם היא פנתה ל-100 תלמידי התיכון שהשתתפו בכנס ואמרה ש”אווירונוטיקה היא תחום אינטרדיסציפילינרי מדהים המשנה את העולם, ואנחנו מזמינים אתכם להצטרף לקהילה הזאת.” בתשובה לשאלה מהקהל “מתי לא יהיה עוד צורך בקורס טייס?” היא השיבה ש”כלים בלתי מאוישים אומנם ימשיכו להשתכלל ויחליפו טייסים במשימות רבות ומגוונות, אבל הם לא יוכלו להחליף את הטייס האנושי באופן מוחלט, בוודאי לא בעתיד הקרוב.”
כנס IACAS הוא אירוע שנתי המכנס את קהילת האווירונוטיקה והחלל בישראל בנוכחות מומחים מובילים מחו”ל. בכנס תומכים הטכניון, רפאל, התעשייה האווירית, אלביט ולוקהיד מרטין.
זינאת עוואד לומדת במסלול הכפול (והמאתגר) המשלב רפואה והנדסה ביו-רפואית. מעורבותה הקהילתית בארגון Unifly החלה מוקדם מאוד, כשבגיל 13 השתתפה במחנה של Ultimate Peace – ארגון הפועל לבניית גשרים של חברות והבנה בין בני נוער יהודים וערבים וזאת על בסיס ענף הספורט “אולטימייט פריסבי”. כיום היא פעילה בארגון כמדריכה וכחברת הוועד המנהל. במהלך לימודיה הובילה עוואד נבחרת iGEM 2019 טכניון שפיתחה דבש מלאכותי שאינו מצריך דבורים – פיתוח שזיכה את הנבחרת במדליית זהב בתחרות iGEM הבינלאומית ועל בסיסו נרשם פטנט. היא משתתפת גם בפיתוח של טכנולוגיה למעקב רציף ולא פולשני אחר כמות הורמוני המין אצל נשים, זאת יחד עם אסף ליכט ובהנחייתו של פרופ’ חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון. על סמך טכנולוגיה זו הוקמה חברת הסטארטאפ Harmony.
נועה ליפשיץ, סטודנטית בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות, מתנדבת כבר חמש שנים ברציפות ב”דלת פתוחה” – עמותה המקדמת מיניות בריאה בישראל. בהמלצת הארגון על מועמדותה נכתב כי “נועה היא נכס לעמותה. היא נוטה לאתגר את החשיבה והתפיסה המקובלת, מגדילה ראש ולוקחת חלק אקטיבי ביצירת מענים ותכניות אשר מחוללות שינוי משמעותי בחברה שלנו.” ב-2022 הצטרפה ליפשיץ כשותפה מייסדת עם מירב בן-יאיר לסטארטאפ SafeButton המפתח כפתור מצוקה לביש המסייע לבני ובנות נוער להתריע על מצוקה או תקיפה ולהזעיק עזרה במהירות. המיזם זכה במקום הראשון בהאקתון של פורום מיכל סלה שבו התחרו כ-300 מיזמים. לדברי מנכ”לית החברה מירב בן-יאיר, “ללא נועה והתרומה הענקית שלה הסטארטאפ לא היה נע, משתנה ומתאים את עצמו לקהל.” כמתנדבת סדרתית, ליפשיץ מוצאת זמן גם לביקורים שבועיים אצל קשישה במחלקה סיעודית בבית אבות, אשר תחגוג השנה 100.
הבחירה בעוואד ובליפשיץ סיימה תהליך סינון ארוך שתחילתו ב-60 מועמדות ומועמדים שמהם נבחרו 11 מועמדים סופיים ומתוכם שתי הזוכות. המועמדים נבחנו על סמך התנדבות ארוכת טווח, ללא תמורה כספית או אקדמית, שיש בה משמעות עבור אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית. חברי צוות השיפוט היו: דיקנית הסטודנטים פרופ’ אילת פישמן, פרופ’ מישל פורטמן מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, רכזת החממה החברתית גב’ אור ספר-כהן, אמטאנס סאדר מהמרכז לייעוץ ותמיכה בלשכת דיקן הסטודנטים ונמרוד פלג מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי.
חלוקת הפרסים התקיימה במסגרת אירוע פתיחת סמסטר אביב תשפ”ג, שבו הופיעה להקת פול טראנק. המסיבה התקיימה בחסות דיקנית הסטודנטים פרופ’ אילת פישמן ובשיתוף אס”ט – אגודת הסטודנטים בטכניון.
הטכניון נפרד בצער רב מפרופ’ מחקר יעקב זיו, מעמודי התווך של הטכניון ושל הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי ומגדולי החוקרים בתולדות הטכניון. נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ספד לו: “תרומותיו המדעיות של פרופ’ מחקר זיו שינו לעד את הדרך בה אנחנו מעבירים, אוגרים ומעבדים מידע. הוא היווה מקור השראה לכולנו – מגדלור המסמן מצוינות מדעית ואת הפוטנציאל הטמון בה להתנעת מהפכות טכנולוגיות המשפיעות על חיי כלל האנושות. עבורי היה פרופ’ זיו לא רק דוגמה ומופת אלא גם מורה דרך וחבר שליווה אותי לאורך דרכי האקדמית בטכניון. יהי זכרו ברוך.”
פרופ’ זיו ז”ל פיתח יחד עם עמיתו פרופ’ אברהם למפל ז”ל מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב את אלגוריתם למפל-זיו שעיצב את עולם הדחיסה הדיגיטלית. חותמם של אלגוריתמים אלה ניכר כיום בקשת רחבה של יישומים המשפיעים על חיי היומיום של כולנו.
“פרופ׳ זיו היה חוקר דגול ואדם גדול,” ספדה לו פרופ’ עדית קידר, דיקנית הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי.”הוא הטביע את חותמו לא רק על האופן שבו מידע מועבר ברשתות מחשבים ומאוחסן בקבצים בעולם, אלא גם על הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים בדרכו המדעית ובהתנהלותו האישית. הוא הנחה וחינך חוקרים שהמשיכו את דרכו והוביל את הפקולטה בתור דיקן בדרך המצוינות האקדמית. גישתו המחקרית התאפיינה בשילוב תאוריה עמוקה עם יישומים פרקטיים חשובים. פרופ׳ זיו היה מקור השראה לכולנו וחסרונו יורגש. יחד נמשיך את דרכו. יהי זכרו ברוך.”
פרופ’ זיו נפטר בסמיכות לעמיתו פרופ’ למפל, שהלך לעולמו בתחילת חודש פברואר. יחד פירסמו השניים בשנת 1977 את LZ77, הגרסה הראשונה של אלגוריתם למפל-זיו, ובשנת 1979 את הגרסה השניה, 79LZ. שתי הגרסאות, מספקות את הבסיס לטכנולוגיות דחיסה חיוניות ובהן TIFF ,PNG ,ZIP ו-GIF ומילאו תפקיד מרכזי בפיתוחם של הפורמטים PDF ו-MP3. על בסיס אלגוריתם אלה זה פותחו רבות מטכנולוגיות הדחיסה המשמשות כיום בהתקני זיכרון, במחשבים ובטלפונים חכמים. על פי ACM, האגודה החשובה ביותר בתחומי המחשוב ומדעי המחשב, “השפעת עבודתם של הפרופסורים למפל וזיו כה עצומה, שהמחקר הנוכחי בתחום עודנו תוסס כפי שהיה לפני עשרות שנים, וכל שנה אנו רואים עוד תאורטיקנים וחוקרים יישומיים עוסקים בהרחבה ובפיתוח של הרעיון האלגנטי שהשניים הציגו. אין זו הגזמה לומר כי טכנולוגיות הדחיסה שנבעו ממחקרם של למפל וזיו האיצו את היישומים במחשוב נייד ובמולטימדיה והפכו אותם לישימים מבחינה כלכלית.”
אלגוריתם למפל-זיו תרם לעולם, ללא תמורה, טכנולוגיה חסרת תקדים המאפשרת העברת מידע ויזואלי ואחר במהירות גבוהה ללא אובדן מידע. בשנת 2004 הכריז האיגוד הבינלאומי של מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה (IEEE) כי אלגוריתם למפל-זיו הוא “אבן דרך בהנדסת האלקטרוניקה והמחשבים” וכי הוא “תרם תרומה משמעותית להפיכתה של רשת האינטרנט לאמצעי אפקטיבי בתקשורת הגלובלית”. כשבע עשרה שנים אחר כך, בשנת 2021, זכה פרופ’ זיו ב-IEEE Medal of Honor על פועלו העצום והנרחב, על תרומתו הנרחבת לתורת האינפורמציה ולדחיסת נתונים ועל מנהיגותו המחקרית יוצאת הדופן. בכך היה פרופ’ זיו לישראלי הראשון הזוכה בהכרה עולמית זו. בנובמבר 2021 חגג הטכניון את יום הולדתו ה-90 של פרופ’ זיו.
תולדות חייו:
פרופ’-מחקר זיו נולד בטבריה בשנת 1931 וכשהיה בן שלוש עברה המשפחה לרעננה, שם ניהל אביו, בן ציון זיו, את בית הספר “מגד”. עם פרוץ מלחמת השחרור גויס יעקב, רק בן 16, לצה”ל, ואחרי המלחמה חזר וסיים את לימודיו. בתום שרותו הצבאי החל ללמוד בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי בטכניון והשלים בה תואר ראשון ושני. אחר כך יצא לדוקטורט ב-MIT ואחרי שנים של מחקר ופיתוח בחברת רפאל ובמעבדות בל בארצות הברית הוא הצטרף לסגל הטכניון.
במרוצת השנים כיהן פרופ’ זיו בתפקידים בכירים ובהם דיקן הפקולטה, המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים, יו”ר ות”ת ונשיא האקדמיה הישראלית למדעים. הוא היה חבר האקדמיה הלאומית של ארצות הברית והאקדמיה האמריקנית לאומנויות ומדעים. פרופ’-מחקר זיו זכה בפרסים יוקרתיים רבים ובהם פרס ביטחון ישראל (פעמיים), פרס ישראל במדעים מדויקים (1993), פרס מרקוני (1995), מדליית ריצ’רד המינג (1995), פרס שאנון (1997), פרס חזית הידע של קרן BBVA (2009) ופרס א.מ.ת. (2017) וכאמור ב-IEEE Medal of Honor.
לצפייה בסרטון – לחצו כאן
לקריאת הספד הנשיא – לחצו כאן
המענק ישמש לפיתוח תהליך חדשני לייצור מימן ירוק באמצעות אלקטרוליזה – פירוק מים לחמצן ומימן. מימן ירוק הוא דלק חלופי לפחם, לנפט ולגז טבעי, והשימוש בו יצמצם הן את השימוש במחצבים ההולכים ואוזלים והן את פליטות המזהמים ממקורות הזיהום השונים: תחבורה, ייצור חומרים וכימיקלים, חימום וייצור חשמל.
אחד הבלמים בדרך לשימוש נרחב במימן המיוצר מאנרגיות מתחדשות הוא האתגר הטכנולוגי – ייצור המימן באופן יעיל, זול ובטוח. התהליך החדש שמפותח במעבדת המחקר של פרופ’ רוטשילד מפצל את תהליך האלקטרוליזה לשתי ריאקציות – כימית ואלקטרוכימית – המתרחשות בתאים נפרדים. התוצאה: הפרדה מוחלטת בין ייצור מימן בתא אחד וייצור חמצן בתא שני, ללא צורך בממברנה שתפריד ביניהם כמקובל בתהליכי אלקטרוליזה אחרים. לתהליך זה יש יתרונות מובנים מבחינת בטיחות, יעילות ועלות בהשוואה לתהליכי אלקטרוליזה אחרים.
הוכחת ההיתכנות הפיזיקלית לתהליך החדש הושגה בעבודת המגיסטר של איליה סלובודקין בפקולטה למדע והנדסה של חומרים, בעבודת צוות יחד עם ד”ר ילנה דוידובה מקבוצת המחקר של פרופ’ רוטשילד. המשך פיתוח התהליך וביסוס ההיתכנות הכלכלית-מסחרית שלו מצריך מחקר רב-תחומי הכולל הנדסת חומרים, אלקטרוכימיה, קטליזה והנדסת תהליכים, זאת במטרה לפתח חומרים חדשים מיסודות נפוצים שיחליפו את הקטליזטורים מפלטינה ורותיניום – חומרים נדירים שבהם נעשה שימוש בהוכחת ההיתכנות הנ”ל. במחקר זה יחתרו החוקרים להפוך את שני התהליכים – הכימי והאלקטרוכימי – לתהליך רציף אחד.
מכון AIMBE – להנדסה רפואית וביולוגית מטפח את ההנדסה הרפואית והביולוגית למען החברה ומוקיר בתואר “עמית” אישים שהביאו “תרומה יוצאת דופן להנדסה ולרפואה במחקר, ביישומים ובחינוך” והם “חלוצים בתחומים טכנולוגיים חדשים ומתפתחים שהובילו פריצות דרך בתחומים מסורתיים בהנדסת רפואה וביולוגיה או מפתחים גישות חדשות בחינוך להנדסה ביו-רפואית”. פרופ’ שרודר ופרופ’ לבנברג קיבלו את התואר באירוע השנתי של AIMBE שהתקיים ב-27 במרץ בוושינגטון.
עם קבלתם ל-AIMBE מצטרפים שני החוקרים לשורה ארוכה של עמיתים המייצגים את שני האחוזים העליונים של המהנדסים בתחומי הרפואה והביולוגיה. שלושה מהמדענים ברשימה זו זכו בפרסי נובל – פרופ’ פרנסס ארנולד (כימיה, 2018), פרופ’ פול לוטרבור (פיזיולוגיה או רפואה, 2003) ופרופ’ הרמן בורלוג (שלום, 1970).
פרופ’ לבנברג ופרופ’ שרודר הם חוקרים עתירי הישגים בעולם המדעי המיישמים את עבודתם המחקרית ושותפים בהקמת חברות סטארטאפ. שניהם השלימו את הפוסט-דוקטורט בהנחייתו של אותו מנחה – פרופ’ רוברט לנגר מ-MIT, חתן פרס הארווי מטעם הטכניון לשנת 2003.
פרופ’ שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית נבחרה כעמיתה ב- AIMBE “על הובלת מחקרים בהנדסה ביו-רפואית ופרויקטים יישומיים הרותמים מחקרים בתאי גזע ובהנדסת רקמות לרפואה רגנרטיבית ולייצור מזון.” במהלך השנים זכתה פרופ’ לבנברג בפרסים רבים ובהם פרס ברונו ופרס רפפורט, רשמה עשרות פטנטים והקימה כמה חברות הזנק. היא הייתה נשיאת האגודה הישראלית לתאי גזע ועד לאחרונה דיקנית הפקולטה להנדסה ביו-רפואית.
פרופ’ לבנברג היא חוקרת בעלת שם עולמי בהנדסת רקמות, שפיתחה טכנולוגיות ליצירת רקמות להשתלה באזורים פגועים בשריר, בלב, בעצם ובחוט השדרה. לאחרונה היא הציגה טכנולוגיה ליצירת אוזן מהונדסת שתחליף אוזניים שלא התפתחו כראוי. בשנים האחרונות היא רותמת את מחקריה גם ליצירת בשר מתורבת, והחברה שהוקמה על סמך מחקריה (אלף פארמס) כבר הציגה את סטייק האנטריקוט המתורבת הראשון בעולם בגודל מלא.
פרופ’ אבי שרודר מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון נבחר לעמית AIMBE “על תרומותיו יוצאות הדופן לפיתוחן של ננו-טכנולוגיות רפואיות ובהן ננו-רפואה מדויקת ודרכים חדשות לטיפול בסרטן ובבעיות אורטופדיות.” כיום הוא חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון וראש המעבדה לטכנולוגיות רפואה מותאמת אישית.
מחקריו של פרופ’ שרודר עוסקים בממשק שבין ננוטכנולוגיה ורפואה ומקדמים אבחון וטיפול במחלות כגון סרטן ופרקינסון באופן המותאם למטופל. הוא נשיא האגודה הישראלית להנדסה כימית וחבר האקדמיה הצעירה הישראלית. פרופ’ שרודר פרסם עשרות רבות של מאמרים מחקריים, רשם עשרות פטנטים והקים כמה חברות הזנק.
צילום: באדיבות AIMBE
