Tech.AI.BioMed היא הזרוע הרפואית של המרכז לבינה מלאכותית בטכניון, Tech.AI, ובראשה עומד פרופ”ח שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, מראשי מרכז Tech.AI. T-CAIREM משמשת נקודת מפגש לקהילה הרלוונטית באוניברסיטת טורונטו – קהילה המונה מעל 1,000 חוקרים, סטודנטים למחקר ואנשי מקצוע ומחוברת לכל בתי החולים באזור טורונטו.
שיתוף הפעולה החדש יפגיש חברי סגל וסטודנטים למחקר בשני המוסדות כדי לפתח פתרונות מתקדמים לטובת רפואת העתיד. הוא הושק בסדנה משותפת שבה משתתפים עשרות חוקרים וסטודנטים למחקר משני המוסדות. הסדנה, המתקיימת בימים אלה בעין גדי, תשמש נקודת מוצא ומאיץ לשיתוף הפעולה ובמסגרתה מציגים חוקרים משני המוסדות יכולות בתחום של AI ברפואה. פרויקטים משותפים לשני המוסדות יזכו בתמיכה במסגרת הפעילות החדשה.
חוקרי הטכניון ואוניברסיטת טורונטו בכנס המשותף בעין גדי
“אנחנו באוניברסיטת טורונטו ובמרכז T-Cairem נרגשים לקראת העבודה המשותפת עם הקלינאים והחוקרים המצוינים מהטכניון,” מציין פרופ’ מוחמד ממדני, מנהל מרכז T-Cairem באוניברסיטת טורונטו. “שיתוף הפעולה הבין-תחומי לקידום מחקר מהותי וחדשני בבינה מלאכותית ברפואה ישמש בסיס לשיפור מתמיד של הרפואה ושל איכות הטיפול.”
“שיתוף הפעולה החדש עם אוניברסיטת טורונטו,” מסכם פרופ’ שי שן-אור, “הוא תוספת מתבקשת ורצויה לתהליך הפיתוח המואץ של המרכז לבינה מלאכותית בטכניון, במסגרתו קמו רק השנה כמה תוכניות חדשות סביב השימוש ב-AI להאצת השיפור ברפואה וברמת הדיוק הרפואי. השקנו את מכון זימין לפתרונות AI ברפואה, העברנו מענקי מחקר לתוכניות מחקר מובילות שבהן אנו רואים פוטנציאל למסחור, וכעת אנו מניחים בסיס רחב נוסף לפעילות Tech.AI.BioMed המקדמת שימוש ב-AI ברפואה. אנו בטוחים ששיתוף הפעולה החדש יוסיף עומק ויעשיר את ארגז הכלים שלנו בבואנו לייצר כלים חדשים לרפואת העתיד.”
ד”ר אביב תמר מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי – על פיתוח אלגוריתמים ללמידה רובוטית אוטומטית באמצעות חיזוקים.
“החלום שלי הוא שבעוד 10 שנים יהיו רובוטים שיוכלו לעזור לי לעשות את מטלות הבית”, אומר ד”ר אביב תמר. הוא זכה בפרס על פיתוח אלגוריתמים ללמידה רובוטית אוטומטית באמצעות חיזוקים, שהופכים את הלמידה של הרובוטים במשימות חדשות לפשוטה ומהירה יותר. במעבדה של ד”ר תמר פועלים, באמצעות שיתופי פעולה מחקריים, לפיתוח דרכים לשימוש בלמידת חיזוק לפתרון בעיות בעולם האמיתי מחוץ לרובוטיקה, כולל שיפור בביצועי האינטרנט וחיזוק האבטחה של בלוקצ’יין.
ד”ר ענבל טלגם-כהן מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב: – על תרומותיה הייחודיות בחקר תורת המשחקים האלגוריתמית ותכנון חוזים.
“במהלך העיסוק במחקר נוכחתי לדעת שלהגיד ‘לא הבנתי’ זו אחת האמירות עם הכי הרבה כוח כי היא כמעט תמיד מובילה להתעמקות בפרטים ולתגליות חדשות”, היא אומרת. היא מתמקדת בשילוב בין אלגוריתמים לתמריצים ושואבת מתחומי דעת כמו כלכלה ותורת המשחקים. המחקר שלה מראה כיצד שילוב אלגוריתמים וחוזים יכול לא רק להוביל לאלגוריתמים טובים יותר, אלא אף לחוזים משופרים משמעותית. השילוב עשוי, למשל, לשפוך אור על צורות החוזה השכיחות ביותר, לאפשר תמריצים מותאמים אישית ולקשור בין חוזים לבינה מלאכותית.
ד”ר שי מורן מהפקולטה למתמטיקה – על תרומות ייחודיות בחקר למידת מכונה (בינה מלאכותית – AI) ותורת ההכללה.
“העצה החשובה ביותר שלי לחוקרים צעירים היא לעקוב אחרי נטיות הלב, לחקור בעיות שמעניינות אותנו ולא להתבלבל מהבאז”, הוא אומר. אחד הענפים החשובים של AI הוא תורת ההכללה, שמטרתה להבין באופן כמותי כיצד בינה מלאכותית מכלילה מהפרט אל הכלל. ענף זה תרם תרומה משמעותית לפריצות הדרך הטכנולוגיות המהפכניות שהתחום חווה בשנים האחרונות. במחקריו שואף ד”ר מורן לפתח תיאוריות הכללה שמשלימות את התיאוריה הקלאסית ומאפשרות למדל בדיוק רב יותר משימות למידה מודרניות, כולל משימות שמערבות נתונים רגישים.
הפרס ניתן מאז שנת 2005 לזכרם של בנימין וגיטלה קריל מנסבך שלנגר ז”ל.
“אדריכלות היא פעולה שיתופית הכרוכה באחריות חברתית, במשא ומתן ובפשרות.” כך מסבירים האדריכלים דן פרייס ומיכל בלייכר את הרציונל של Studio 1:1 – הקורס הייחודי שהם יסדו ב-2018. לדבריהם, “סטודנטים רבים בארכיטקטורה תופסים את האדריכל כ’גאון בתכנון’ וכאחראי הבלעדי לפרויקט האדריכלי. בסטודיו שלנו הם מבינים שתכנון אדריכלי הוא תהליך מורכב המבוסס על עבודת צוות, דיונים מעמיקים, תשומת לב לפרטים, משא ומתן ולעתים פשרות – פשרות הן בתוך צוות התכנון והן מול הלקוחות והגורמים האחרים. הקורס מטפח את התפיסה של תכנון אדריכלי כמשימה תרבותית המטילה אחריות חברתית על האדריכל.”
הסטודנטים בסטודיו מחויבים להשתתף בסדנת בנייה בת שבועיים, המתקיימת בחופשת הסמסטר, בה הם בונים את הבניין בהשתתפות הקהילה המקומית. בסדנת הבנייה, הנמשכת עשרה ימים, מתגוררים הסטודנטים בקרב הקהילה המקומית ובונים את המבנה שתכננו. לדברי המנחים פרייס ובלייכר, “זהו ניסיון מעצב וחיוני הן לסטודנטים והן לקהילה המקומית. בימי הבנייה סטודנטים יוצקים בטון, מרתכים פלדה ומקימים פיגומי עץ, והדור הצעיר המקומי נחשף לפוטנציאל שבהשכלה גבוהה.”
מאז ייסודו של הקורס ליוו השניים תשעה פרויקטים שהגיעו לידי מימוש, ובהם מועדון רכיבה לנוער בלוד, מתחם מפגש וגן קהילתי בחיפה, מועדון רכיבת טנדם למוגבלי ראייה בחיפה, פביליון נופי בבית ג’אן, סדנה טיפולית וגן למבוגרים עם מוגבלויות בקיבוץ מחניים ומרחב קהילתי במתחם גני ילדים בטירה. במרחב בטירה הוקם פארק המשלב פרגולה להתכנסות, אזורי ישיבה, צמחייה ובריכה לטיהור טבעי של המים. בימים אלה הושלם הקמת מרכז להעצמת נשים בג’סר א זרקא.
Studio 1:1 נערך פעמיים בכל שנה אקדמית ומיועד לסטודנטים בשנתם הרביעית. היעד הוא תכנון של בניין אמיתי, בגודל של כ-100 מ”ר, עבור לקוח קונקרטי באתר ספציפי במסגרת מגבלות תקציב וזמן. לפרויקטים שנבחרים השפעה פוטנציאלית רבה והם מותאמים למשאבים הזמינים ולקנה המידה הריאלי למימוש. תנאי לקיום הפרויקט הינו מחויבות הרשות למימושו ומעורבותם של תושבים מקומיים הן בתהליכי התכנון והבנייה והן בתחזוקת המבנה והפעלתו לאחר מכן. הסטודיו בנוי באופן המעודד דיאלוג עם הקהילה לשם התאמת המבנה לצרכי המקומיים וכן לשם העצמת הקהילה והפיכתה לאחראית על המבנה הציבורי שמוקם.
פביליון נופי בבית ג’אן
במהלך השבוע הראשון מבקרים הסטודנטים באתר היעד ונפגשים עם חברי הקהילה. כל סטודנט מפתח חלופת תכנון אינדבידואלית על בסיס צורכי הקהילה, החומרים והטכנולוגיות הזמינים במקום. הסטודנטים מציגים את תוכניותיהם בתוך הסטודיו ומספקים זה לזה משוב. בסיומו של תהליך מורכב זה, 18 החלופות מתכנסות לשלוש הצעות תכנון הממזגות את האיכויות של כלל החלופות.
הסטודנטים מציגים את שלוש החלופות בכנס שיתוף ציבור מול נציגי הקהילה בנוכחות בעלי התפקידים ברשות והתושבים. התוכניות מוצגות בעברית ובערבית במידת הצורך, כדי לוודא שכולם חשים שותפים ובשיטות הצגה שונות לרבות מודלים פיזיים ודיגיטליים. אירועים אלה מזמנים דיון פתוח וער והסטודנטים לומדים לשאול, להקשיב ולהפנים את העדפות הקהילה.
עם חזרתם לסטודיו מנתחים הסטודנטים את תגובות הקהילה ומזקקים אותן לתוכנית אחת. “השגת הסכמה היא תהליך רגיש של משא ומתן הכולל פשרות, שכן נדרש לאחד שלוש חלופות תכנון לאחד,” אומרים המנחים. “הסטודיו מהווה סביבה נוחה להתדיינות שכל הסטודנטים ישמיעו את דעתם ללא מורא, לא חשוב כמה גדולה המחלוקת. לשם כך נחוצים דיונים סגורים ופתוחים כאחד, שבהם מיושבות המחלוקות באופן ענייני. ההצעה המאוחדת מוצגת לאישור הקהילה במפגש שיתוף ציבור, ובסיומו מכינים הסטודנטים תוכניות עבודה, בונים מוק-אפ, מכינים כתבי כמויות וטבלאות לוחות זמנים, מנהלים משא ומתן עם ספקים ותורמים ומכינים את הבקשה להיתר בנייה מול הרשות המקומית. בסוף הסמסטר חייבים להיות מוכנים לבנייה.”
גן קהילתי בחיפה
פרייס ובלייכר מעידים כי התהליך שעוברים הסטודנטים בסטודיו ובסדנת הבנייה הוא תהליך מורכב, שכן הוא מצריך מהסטודנטים להפוך ממתכננים אינדבידואליים העוסקים בתכנון בלבד לשחקנים קבוצתיים המגיבים לביקורת לשם הוצאת הפרויקט לפועל. “רק כיום, לאחר שהושלמו תשעה פרויקטים במסגרת הסטודיו, אנו מתחילים להבין את גודל השפעתו על הסטודנטים ועל הקהילות. מנסיוננו, סטודיו 1:1 גורם לסטודנטים להעריך את פוטנציאל ההשפעה שלהם ואת אחריותם לסביבה, לחברה ולמקצוע.”
התלמידים חברי המשלחת הוכשרו בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון בניהולו של פרופ’ זאב גרוס, ואלה הם: יונתן גוטנמכר, תלמיד כיתה י’ בבית הספר הגימנסיה הריאלית, ראשון לציון (מדליית כסף); שון חנץ, תלמיד כיתה י”ב בבית הספר קרית חינוך ע”ש רבין, גן יבנה (כסף); נעם ברש בירם, תלמיד כיתה י”ב בבית הספר מאיר שפיה, חוף הכרמל (ארד); נטע דוד אייגר, תלמיד כיתה י”ב בבית הספר שק”ד דרכא, עמק המעיינות (ארד); עמית גסול, תלמיד כיתה י”א בבית הספר תיכון הראשונים, הרצליה (ציון לשבח); וגיא צימרמן, תלמיד כיתה י”א בבית הספר הכפר הירוק, רמת השרון (ציון לשבח).
פרויקט האולימפיאדות לתלמידי תיכון הוא פרי מיזם משותף של עמותת מדעני העתיד (מיימונידיס) ומשרד החינוך, והטכניון נבחר כמוסד האקדמי שאחראי למיון והכשרת התלמידים שמהווים את השלד של נבחרת הכימיה. את חברי המשלחת ליוו הדוקטורנט אלכס קורונטוב (ראש המשלחת), ניר כהן (זוכה מדליית זהב בעבר) ודגן אשש, היועצת החינוכית לנבחרות ישראל במדעים.
זו הפעם ה-57 לקיומה של אולימפיאדת מנדלייב והשנה השתתפו בה נבחרות מיותר מעשרים מדינות. בחודש יולי תתקיים בציריך, שוויץ האולימפיאדה הבין-לאומיתIChO בהשתתפות מתחרים מיותר מ-80 מדינות, ואנחנו מאחלים הצלחה רבה לחברי המשלחת הישראלית.
55 חברות ישראליות ובין-לאומיות ישתתפו מחר ביריד התעסוקה בטכניון. היריד מזמן לסטודנטים ולבוגרי הטכניון אפשרות להכיר לעומק את החברות המשתתפות, להיפגש עם נציגיהן, להגיש קורות חיים ולהתראיין למשרות רלוונטיות. את יריד התעסוקה מארגנת היחידה להכוון קריירה בלשכת דיקן הסטודנטים והוא מתקיים במסגרת יום היזמות והקריירה בטכניון.
“בוגרי הטכניון מאיישים משרות בכירות בתעשייה האזרחית והביטחונית בישראל, וזהו מקור גאווה עבורנו”, אמרה דיקנית הסטודנטים פרופ’ אילת פישמן. “תפקיד הטכניון אינו נגמר רק בהשכלה של הסטודנטים; חשוב לנו לעזור ולדעת שאחרי סיום התואר, ואולי עוד לפני כן, הסטודנטים יעסקו בתחום אותו למדו כאן. אני רואה ביריד התעסוקה פוטנציאל גדול, כיוון שביכולתו לאפשר לסטודנטים דרך קלה יותר להשתלבות בשוק העבודה. ימים אלה של חוסר יציבות כלכלית מציבים אתגר הן בפני המגייסים והן בפני מחפשי העבודה. יריד התעסוקה יכול לסייע, לסטודנטים ולבוגרי הטכניון, שכן חברות מובילות מתחומים שונים בתעשייה מגיעות אלינו לקמפוס במטרה לשלב את הסטודנטים שלנו בשורותיהן. היריד מהווה משאב רב ערך מכיוון שהוא מספק דרך יעילה להכרת החברות והתרבות הארגונית שלהן, ליצירת רשת קשרים, לחשיפה לתפקידים ולכישורים הנדרשים ולהפצת קורות החיים – וכל זאת תוך שעות ספורות.”
ביריד ישתתפו כאמור 55 חברות ובהן Apple, Elbit Systems, GE Healthcare, Intel, KLA, Mobileye, PTC, JPMorgan, SolarEdge, TEVA, Dexcel pharma, Marvell, ZIM, Philips, התעשייה האווירית, רכבת ישראל, מקורות, רפאל ואסם-נסטלה.
BizTec, תוכנית היזמות המובילה בישראל שנוסדה ב-2004 בטכניון, מכריזה על פתיחת מחזור 2023. אירוע הפתיחה יתקיים במסגרת יום היזמות והקריירה t-day שמארגן מרכז היזמות t-hub.התוכנית הוותיקה פותחת את המחזור ה-19. עד כה היא תמכה באלפי סטודנטים, וכ-600 קבוצות עושות כיום את בדרכן מרעיון למיזם. לדברי מנהלת התוכנית ד”ר ליטל עטיה, המפתח להצלחה ב- BizTec הוא שילוב של פתרון המתאים לשוק גדול, התאמת המוצר ללקוח ולמשתמש תוך שימוש בטכנולוגיות, ועבודת צוות טובה. “אני מאמינה שלכל אחד מהמיזמים שהתקבלו יש פוטנציאל אדיר להפוך להצלחה,” אמרה.
באירוע הפתיחה יתארחו בוגרי התוכנית בהם רן קורבר ואמיל פישר, ממייסדי בריזומטר שנמכרה לאחרונה לגוגל במעל 200 מיליון דולר (BizTec 2013), ד”ר מיטל שגב בר שייסדה יחד עם ד”ר קונוולינה ופרופ’ חוסאם את feelit (BizTec 2016), וגייסה מעל 10 מיליון דולר, לנה לוין, ממייסדי -Polytouch שנמכרה ב-30 מיליון דולר ( BizTec2009), זינאת עוואד ואסף ליכט, כיום סטודנטים במסלול הכפול רפואה והנדסה ביו-רפואית, מייסדי הרמוני (BizTec 2020), קרני אילן ממייסדות Feminai (מקום ראשון ב- BizTec 2022), ואנסטסיה נפומניאשצ’יה ממייסדות ספקולייט (מקום שני 2022).
המשתתפים בתוכנית מקבלים הרצאות, סדנאות, הדרכה ומנטורינג מהאקדמיה, מהתעשייה ומענף ההון-סיכון. בסיום התוכנית, המיזמים המצליחים יציגו את הפיתוחים שלהם באירוע שיא, Demo Day, בפני משקיעים ומובילי דעת קהל. התוכנית מתקיימת בחסות מרכז ברוניצה שהוקמה על ידי יהודה ויהודית ברוניצקי, מייסדי ומנהלי אורמת וזוכי פרס ישראל למפעל חיים בתעשייה. את התוכנית מלווה משרד עורכי הדין ש. הורוביץ ושות’ והיא מתקיימת בשיתוף פעולה עם קרנות הון סיכון גלילות קפיטל פרטנרס, וקרן טקווין.
אירוע הפתיחה יתקיים ביום שלישי, 2 במאי, בין השעות 19:30-17:00 בבניין טאוב (הפקולטה למדעי המחשב). להרשמה: https://forms.gle/ziN9KGAUxZ8SUFaR6
ביום העצמאות ה- 75 למדינת ישראל, אני מבקש לאחל לכל אחת ואחד מכם חג שמח.
בימים אלה, ראוי במיוחד להתבונן לאחור ולהתגאות בכל מה שהשגנו יחד.
וכשאנו פוסעים לקראת שנת ה- 100 מאז פתח הטכניון את שעריו, אנו גאים בחלקנו העצום במסע המופלא הזה. גאים בבוגרות ובבוגרים, בחברות ובחברי הסגל האקדמי והמנהלי, בסטודנטיות ובסטודנטים שלנו על מחויבותם ותרומתם יוצאת הדופן להקמת מדינת ישראל, לביטחונה, לשגשוגה ולא פחות מכך, לחוסנה החברתי.
ביום זה אנחנו חוגגים לא רק את הישגנו אלא גם את הערכים שהנחו אותנו במסע הזה – את רדיפת האמת והחתירה למצוינות, לשוויון, לסובלנות והכלה.
ימי השבוע שתחילתו ביום השואה וסיומו בצפירה המפרידה בין יום הזיכרון ליום העצמאות הם ימים נוראים של חשבון נפש. תחילתם בגורלו של עם ללא מולדת ואחריתם במחיר הנורא ששילמו הורים, אחים, אחיות, סבתות וסבים, חברות וחברים של למעלה מעשרים וארבעה אלף חללים שנפלו במלחמות ישראל ובפעולות האיבה כדי להבטיח את קיומנו בארץ הזאת.
לא במקרה ניצב קיר הזיכרון שלנו, בפניו ניצבתי בשם כולנו לפני שעה קלה, בליבו של הקמפוס. הוא ניצב שם ומסמל את הגלעין העצוב, הקשה והמכביד, שנישא איתנו תמיד: בשמחה ובעצב, בחוצות עיר וגם בד’ אמות. כל שם על קיר הנופלים הוא עולם ומלואו, עתיד שנקטע בטרם עת ולא התממש, והשמות חקוקים בו כדי להזכיר לנו בכל יום ויום, שעה שעה, את אלה שבמותם ציוו לנו את החיים, ואת משפחותיהם וחבריהם ששילמו את המחיר הכבד מכל.
זהו קשר דמים בל ינותק, השתי וערב של רקמת חיינו כאן. בכל פעם שאני חולף על פני הקיר הנורא הזה אני חוזר ומבטיח בליבי ל- 189 בני משפחת הטכניון ששמותיהם חקוקים כאן ובליבנו, לחברים הרבים שאיבדתי לאורך הדרך, למשפחות החללים ולחבריהם – לעשות ככל יכולתי כדי להגשים את ציווים ברוח ערכי מגילת העצמאות וברוח הערכים שאליהם ועליהם חינך הטכניון במשך קרוב למאה שנים דורות של מהנדסים, מדענים, רופאים, אדריכלים ואנשי חינוך. זה הציווי, זה המצפן שלאורו נמשיך לצעוד, ואין בלתו.
השנה אנחנו מציינים 50 שנה למלחמת יום הכיפורים. מלחמה ש -81 מחלליה מונצחים על קיר הזיכרון הטכניוני.
סגן יהודה מונהייט מחיפה, סטודנט בפקולטה להנדסת מכונות, עזב את ספסל הלימודים כשנקרא למילואים במלחמת יום הכיפורים. יהודה, יליד פולין, היה אוטודידקט מחונן שלמד מתוך צפייה באביו את מלאכת תיקון כלי הרכב ונדבק בחיידק הנדסת המכונות. הוא למד בעצמו לבגרויות והשתתף כחייל סדיר במלחמת ששת הימים שאחריה התחיל את לימודיו בטכניון. בזמן הלימודים נשא לאישה את חברתו, רבקה והקים משפחה צעירה בזמן שהוא לומד ועובד בעבודות שונות, בין השאר גם כאסיסטנט בפקולטה. בעקבות לימודיו בטכניון עבר יהודה לחיל ההנדסה בצה”ל ומונה למפקד דוברה. עם פרוץ המלחמה התייצב יהודה ביחידתו והשתתף בצליחת התעלה – צליחה שבמהלכה נפגעה הדוברה שעליה פיקד והוא נהרג. הוא הותיר אחריו אישה – רבקה, ובן – אורן, שנולד שלושה ימים אחרי נפילתו, שניהם נמצאים עימנו כאן היום. הוא הניח הורים, אחות ושני אחים.
כמותו, גם רב סרן רפאל (רפי) לב, מקיבוץ יגור, טייס בחיל האוויר ובוגר הפקולטה לפיזיקה, נקרא להשתתף כטייס סקייהוק בקרבות הבלימה ברמת הגולן. רפי שהפסיק את לימודי המגיסטר שלו בגלל הקריאה למילואים, נפל כשמטוסו נפגע מטיל קרקע אויר. הוא הותיר אחריו אישה, שתי בנות ובן שנולד שמונה חודשים לאחר נפילתו. מנחהו של רפי, ד”ר יעקב דר, ערך את עבודת ה”מגיסטר” שהכין רפי והגיש אותה לטכניון. בטקס חלוקת התארים מטעם הטכניון, שנערך בקיץ של שנת 1974 הוענק לרפי לאחר מותו תואר “מגיסטר” בפיזיקה גרעינית בהצטיינות. התעודה ניתנה למשפחתו.
קרבות הבלימה במלחמת יום הכיפורים שבהם השתתפו יהודה ורפי היו משעותיה הקשות של מדינת ישראל. שבוייה בקונספציה שגוייה ויהירות, הופתעה מדינת ישראל, וזכורים דבריו של שר הביטחון משה דיין לאחר קריסתו של קו המעוזים ונפילתם של חיילים רבים והליכתם של אחרים בשבי, על חורבן הבית השלישי.
אבל במסירות והקרבה ובמחיר נורא של 2656 הרוגים ו 7251 פצועים התגברנו כעם, וסיימנו את המלחמה בניצחון. לחמנו יחד בשם ההיסטוריה שהובילה להקמת מדינת ישראל ובשם החזון המגולם במגילת העצמאות. לחמנו יחד כתף אל כתף באותה מלחמה ובאלה שבאו לפניה ואחריה, דתיים וחילוניים, תומכי ימין ותומכי שמאל, גברים ונשים, בני אשכנז ובני קהילות המזרח. אותו “יחד” ואותה שותפות הם ציוויים של הנופלים אלינו – החיים. בימים אלה שבהם הרקמה הרופפת המחברת בינינו מחשבת להיקרע תחת מהלכים חפוזים המאיימים לשנות את פניה של מדינת ישראל ואת הברית ביננו לעד הם קוראים לנו מהחווה הסינית ומעמק הבכא, מהרי הלבנון, משער הגיא ומשדות הנגב והגליל: הרפו, רפאו את השסעים, עיצרו לפני שיהיה מאוחר.
וביום הזיכרון הפרטי שלי, כשאני ניצב מול קיר הזיכרון אני רואה את פניו של רס”ן משה ויטנר חברי לטייסת, יליד חיפה וסטודנט בטכניון, חייכן ואופטימי תמיד ששרת כקברניט יסעור במילואים. בעשרה במאי 1977 התרסק מסוקו במהלך תרגיל בבקעת הירדן. 44 לוחמים מגדוד 890 ועשרה אנשי צוות נספו בתאונה הידועה כאסון הנ”ד, מהאסונות האוויריים הגדולים שידעה מדינת ישראל.
ואני נזכר גם בחיוכו של רס”ן אילן קאופמן, יליד פתח תקווה, טוב לב וחכם. אילן היה סטודנט לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ושרת כטייס במילואים. בליל העשרים ושניים לאפריל 1990, לאחר שהנחיתו כוח צנחנים מגדוד 202, במהלך טיסת ניווט באזור מבוא שילה פגע הרוטור של המסוק המובל בזנבו של המסוק המוביל ושני המסוקים התרסקו. בהתרסקות נהרגו 6 אנשי צוות ואיש צוות שביעי נפטר מאוחר יותר בבית החולים.
אני נזכר בהראל אלתרמן חברי כאח לי, ובירון ספרא, באברהם שינדלר, במשה תבו, בשוקי לבנת, בחנוך פרלמן, בחגי קושט, בגדעון חנון, ובשי צפוני כולם צעירים, טורפים את החיים ומצפים לעתיד.
הזמן אינו מפחית מהכאב ומהשכול, וגם ההתכנסות השנתית שלנו כאן, מול קיר הזיכרון, לא תוכל לעשות זאת. עם זאת, זו הזדמנות מיוחדת שלנו כקהילה וכחברה להזכיר לעצמנו עד כמה כבד מחיר החיים כאן, לחבק את משפחות הנופלים ולהבטיח להן כי גם בעתיד לא נשכח את קורבנן. זו ההזדמנות שלנו להוקיר את זכר הנופלים ולחדש כל שנה את הנדר לצקת עוד ועוד משמעות בקורבנם. ואם נצליח לעשות זאת, נדע שקיימנו את צוואתם.
מוטוריקה עדינה היא יכולת מפותחת מאוד בבני אדם, והיא מתבטאת במגוון עצום של פעולות ובהן שימוש בשרוכי נעליים, הקלדה, נגינה בפסנתר ואכילה בסכין ובמזלג. יכולת זו מבוססת כמובן על האנטומיה הייחודית של היד האנושית, אך גם על יכולות מוחיות מתקדמות ומורכבות.
ד”ר פיראס מואסי וגילי כמרה
שליטת המוח בתנועות עדינות מבוססת על מנגנונים מורכבים המאתגרים חוקרים רבים מתחומים שונים. מחקר שנערך בטכניון שופך אור על נושא זה ועשוי להוביל לפיתוח אסטרטגיות שיקום חדשניות, מותאמות אישית. את המחקר הובילו ד”ר פיראס מואסי, ראש המעבדה לחקר והנדסת שיקום התנועה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, והסטודנטית לתואר שני גילי כמרה. המאמר פורסם בכתב העת היוקרתי Cell Reports.
במסגרת המחקר פיתחו החוקרים מכשיר ארגונומי מקורי המאפשר בדיקה מעמיקה של הכוחות המופעלים בקצה האצבעות. באמצעות המכשיר נבדקו יכולות הלמידה וההכללה המוטורית באצבעות. החוקרים התמקדו בשני כיוונים מרכזים של התנועה: כפיפה (סגירה פנימה של האצבעות) ופשיטה (פתיחה החוצה של האצבעות) – שתי פעולות שעליהן מבוססת רוב פעילות האצבעות.
הסטודנטית גילי כמרה גייסה במהלך התואר שלה שלוש קבוצות של נבדקים בריאים וצעירים: קבוצה שאומנה בתנועות כפיפה בלבד, קבוצה שאומנה בתנועות פשיטה בלבד, וקבוצת ביקורת שלא עברה שום אימון. גילי בדקה את הביצועים של הנבדקים בכיוון הנלמד ואת ההכללה לכיוון הנגדי.
הממצאים מראים שאימון בפשיטת אצבעות משפר את המיומנויות בכיוון הנגדי (כפיפה), אולם ההיפך אינו נכון: אימון בכפיפת אצבעות אינו מוכלל לכיוון הנגדי (פשיטה).
ממצאים אלה מראים שמעגלי הבקרה האחראיים על המיומנות המוטורית באצבעות הם אינטראקטיביים ומועברים באופן חלקי, אך לא-סימטרי, בין הכיוונים.
אילוסטרציה של קשר עין – יד
כאמור, ממצאי המחקר עשויים לשפר שיטות לשיקום נפגעי מוח במקרים כגון המיפרזיס (Hemiparesis) – מחלה הפוגעת בתנועה בצד אחד של הגוף וכרוכה בקשיי הליכה, אובדן שיווי משקל, פגיעה ביכולת אחיזה ועוד.
המחקר נתמך על ידי הקרן הלאומית למחקר (ISF) וקרן גרמניה-ישראל למחקר ולפיתוח מדעי (GIF).
ד”ר פיראס מואסי, הוא חבר סגל בפקולטה להנדסה ביו-רפואית, השלים דוקטורט במחלקה להנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת בן-גוריון ופוסט-דוקטורט במחלקות לרפואה פיזיקלית ומדעי המוח בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג’והנס הופקינס. במעבדת המחקר שלו מפתח ד”ר מואסי ניסויים התנהגותיים בנבדקים בריאים וחולים אחרי פגיעה מוחית תוך שימוש בכלים הנדסיים וחישוביים ובהדמיה תפקודית של המוח כדי לגלות את הבסיס העצבי של השליטה המוטורית בבני אדם.
גילי כמרה עלתה מארה”ב ב-2010. היא השלימה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית תואר ראשון ושני וביניהם עבדה שנתיים בתעשייה. כעת היא עובדת על הדוקטורט בהנחיית ד”ר מואסי.
