בכנס הפרויקטים השנתי של הפקולטה להנדסה ביו-רפואית הוצגו עשרות פרויקטי גמר לסטודנטים בשנה האחורנה שלהם לתואר הראשון. את קורס הפרויקטים מנחה ד”ר פיראס מואסי ביחד עם המתרגלות רותם שפירא, גאיה לוין ומרב בלינקוביץ’. את החסות לפרסים העניקו, כבכל שנה, ד”ר דורון וליאת אדלר.
תמונה קבוצתית
דיקן הפקולטה פרופ’ חיים אזהרי בירך את המשתתפים ואמר כי “אירוע זה מסכם שנה שלמה של התנסות במחקר ובפיתוח. אומרים כי ‘אין חכם כבעל ניסיון’, ובדיוק בכך מדובר בפרויקטים האלה. הסטודנטים שלנו נדרשו לעבור את כל השלבים מרעיון למציאות – מבעיה רפואית ממשית, דרך הפעלת הדמיון וחשיבה מחוץ לקופסה ועד אינטגרציה של הידע שרכשו לכדי פתרון בעולם האמיתי. אנחנו מאמינים כי חוויה זו חושפת ומכינה את הבוגרים שלנו לקריירה בעולם ההנדסה הביו-רפואית.”
כנס פרוייקטים
בשיא האירוע הציגו הסטודנטים את הפרויקטים שהגיעו לגמר בתחרות הפוסטרים, אשר בה שפטו 40 שופטים- חוקרים, רופאים ומהנדסי ביו-רפואה.
במקום הראשון זכו רועי מרצקי ומאיה נעים על פיתוח מערכת להסעת תרופות לסרטן העצמות אוסטאוסרקומה בהנחיית אור בר נתן וד”ר יוסי שמאי מהפקולטה. הניסויים הראו כי המערכת יעילה ועשויה להפחית את הפגיעה ברקמות בריאות.
רועי מרצקי ומאיה נעים
במקום השני זכו שאדה קרדוש ופאדי ג’רייס על פיתוח מקלדת המסייעת לאנשים עם מוגבלויות להקליד. המערכת כוללת “מקלדת מסתגלת”, מערך תמיכה ליד ולזרוע ועוד. בניסויים הדגימו הסטודנטים את יעילותה של המערכת בשיפור היציבות והדיוק של המשתמשים ובשיפור יכולתם לתקשר עם הסביבה. את הסטודנטים הנחה ד”ר פיראס מואסי מהפקולטה.
שאדה קרדוש ופאדי ג’רייס
במקום השלישי זכה יועד גולדפדן על שחזור ואנליזה של התחדשות איברים בהידרה (Hydra Regeneration) בהנחיית פרופ’ כנרת קרן מהפקולטה לפיזיקה. השחזור מבוסס על יצירת סרטוני וידאו תלת-ממדיים מתוך חומרי גלם שצולמו במיקרוסקופ, והמערכת מאפשרת גם למשתמשים לא מיומנים לבצע שיחזור זה.
יועד גולדפדן
בפרס “חביבות הקהל זכו הסטודנטיות שיר איתן וענבר בר על פיתוח “מכונת אמת” המתבססת על שינויים בקצב הלב. הנתונים מתקבלים ממצלמת וידאו שאינה מחוברת לגופו של הנבדק וכך נחסך הרעש הרב הפוגע בביצועיהם של פוליגרפים רגילים.
אורגניזמים שונים משנים את התנהגותם לאורך חייהם, וכל תקופת חיים מאופיינת בהתנהגויות ייחודיות משלה. בנוסף לכך, אפילו פרטים זהים גנטית, החשופים לאותה סביבה, יתנהגו באופן שונה זה מזה. תופעה זו נקראת אינדיבידואליוּת התנהגותית.
מחקר שפרסמו חוקרי הטכניון בכתב העת eLife בדק אם לסביבות חיים מוקדמות יש תפקיד מכריע בעיצוב אינדיבידואליות בתוך אוכלוסיות. החוקרים בדקו גם מהם המנגנונים המוחיים (נוירומודולטוריים) שמעצבים השפעות ארוכות טווח על השונות ההתנהגותית לאורך שלבי חיים שונים.
ד”ר שי שטרן
המחקר נערך במעבדתו של ד”ר שי שטרן בפקולטה לביולוגיה בהובלת המסטרנטית רימי עלי נאסר והפוסט-דוקטורנט ד”ר יובל הראל. החוקרים השתמשו בחיית המודל C. elegans – תולעת קטנה המשמשת במחקרים רבים בשל יתרונותיה מנקודת מבט מחקרית: היא שקופה, מתפתחת במהירות וצאצאיה איזוגניים – לכולם יש אותו DNA.
החוקרים פיתחו מערכת צילום חדשה המספקת רזולוציה גבוהה בזמן ובמרחב, ובאמצעותה עקבו אחר התנהגותם של פרטים בודדים במהלך התפתחותם תחת תנאי סביבה מבוקרים.
רימי עלי נאסר
תולעי C. elegans מעבירות את ימיהן באפיזודות של “שיטוט”, שבהן הן נעות במהירות כדי לסקור שטח רחב, ובאפיזודות של “קינון” שבהן הן ממעטות לנוע מהר ורחוק. החוקרים בחנו את השפעתו של רעב בגיל המוקדם על שתי התנהגויות אלה. לשם כך הם השוו שתי אוכלוסיות – תולעים שרעבו בתחילת חייהן לעומת תולעים שלא רעבו – על סמך משך אפיזודות השיטוט ומהירותה של התולעת במהלכן.
ד”ר יובל הראל
הממצאים: הפרטים שרעבו בראשית חייהם אופיינו באפיזודות שיטות קצרות ואיטיות, יחסית לאחיהם השבעים, בראשית החיים ובבגרות, אך לא בתקופת הביניים. פירוש הדבר הוא שזיכרון הרעב פעל אצלם בראשית החיים ובבגרות אולם “הוקפא” בתקופת הביניים. המסקנה: רעב בראשית החיים מַשְׁרָה אפקט התנהגותי בשלב ההתפתחותי הראשון (L1) וכך גם בשלב הבוגר (Adulthood), אך לא בתקופת הביניים של ההתפתחות.
בסדרת ניסויים שערכו גילו החוקרים ממצא חשוב נוסף: גורם חשוב באותה “הקפאה” של זיכרון הרעב הוא הנוירומודולטור דופמין. ללא דופמין, הם גילו, אפקט ההרעבה ניכר בשלבי הביניים כמו בשלבים המוקדמים והבוגרים. בנוסףֿ גילו החוקרים כי לנוירומודלטור אחר, סרוטונין, תפקיד הפוך לדופמין; חיות שאינן מייצרות סרוטונין הפגינו רגישות מופחתת להרעבה המוקדמת בשלב ההתפתחותי הראשון ובשלב הבוגר.
המדידות בפרטים בודדים, ואנליזה של תבניות ה”אופי” שלהם באמצעות שיטות חישוביות, הדגימו את קיומם של סוגים שונים של אינדיבידואליות באוכלוסיות זהוֹת גנטית. החוקרים גילו כי מבנה האינדיבידואליות באוכלוסייה הוא גמיש ועשוי להשתנות בהשפעת חוויות החיים המוקדמות ומצבה הנוירומודולטורי של האוכלוסייה.
לדברי ד”ר שטרן, “המחקר הזה סיפק לנו הזדמנות לחקור לראשונה איך הסביבה משפיעה על מבנה האינדיבידואליות לאורך כל שלבי ההתפתחות. גילוין של תבניות שונות של אינדיבידואליות באוכלוסייה של פרטים זהים גנטית, והשינוי הדינמי של התבניות האלה כתלות בסביבה ובמנגנונים נוירומודולטוריים, חושפים עקרונות בסיסיים של המנגנונים השולטים ביצירת שונוּת התנהגותית.”
ביריד הוצגו פרויקטים מגוונים ובהם התקן חכם לזיהוי מכשולים וניווט עבור ליקויי ראיה, חיישנים לקרב קרטה, מערכת לבדיקת כשרות נהיגה, מערכת לניטור ביתי של זיהום אוויר, אפליקציה חברתית למוזיקאים ושולחן חכם לציור תמונות על חול.
יריד הסטודנטים
Motion System היא אפליקציה לניתוח ביצועים של גולשי רוח שפותחה על ידי סטודנטים בהנחיית ד”ר אריאל פישר מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, המרכז למחקר ספורט אולימפי בטכניון ותום סופר מ- ICST. ד”ר פישר עוסקת בשיפור ביצועי גולשים אולימפיים על סמך אנליזות מכניות וביו-מכניות, וצוות הסטודנטים פיתח אפליקציה לניתוח ביצועים על בסיס נתונים המתקבלים מחיישנים המולבשים על גופם של הגולשים.
Glove Hero הוא משחק שיקומי המבוסס על הקונספט של Guitar Hero. באמצעות כפפה חכמה המכילה חיישנים נוגע השחקן באגודלו באצבעות האחרות בידו על פי התרשים שמוצג על המסך. לדברי הסטודנטים נדב הלר, ערן כהן וגלעד אל-דור, המערכת הופכת את התרגול המוטורי לחוויה מלהיבה ומספקת למשתמש נתונים על שיפור התנועה בכל אחת מאצבעותיו.
Paper Sequencer הוא גרמופון חדשני בעיצוב וינטג’. לעומת הגרמופון והפטיפון, שבהם כל תקליט מכיל “אלבום” אחד, התקליט הדיגיטלי של Paper Sequencer מכיל עשרות אלבומים או יצירות והמוזיקה נקראת על ידי המכשיר באמצעות חמישה חיישנים שונים בעת ובעונה אחת. את המערכת בנו הסטודנטים עדן סולימאן, נשווה ג’אבר ויזן דאוד.
צוות Paper Sequencer
Fitness Game היא מערכת לאימון פיזי ומנטלי המורכבת מארבע נורות לחיצות המקובעות על התקנים שהודפסו בתלת-ממד. כל שחקן בוחר צבע משלו ונדרש ללחוץ על הנורה הנכונה ברגע שאותו צבע נדלק בה. כאשר מרחיקים את ההתקנים זה מזה נוסף למשחק אלמנט פיזי של ריצה. את המערכת פיתחו עידן גבאי, אופק רונן ותום סולומון.
Fitness Game
TravelMaker היא אפליקציה לתיאום טיולים המאפשרת למשתתפים להציג תוכנית טיול, לחלק אחריות, לערוך לוחות זמנים, להעלות תיקיות ולהגיב להצעות של שאר חברי הקבוצה. הסטודנטים שחר שטרית, אלעד לוי ותום דנה מסבירים כי האפליקציה נותנת מענה לבעיה ידועה של טיולים רבי-משתתפים ומכילה גם ארכיון שבו מתועדים טיולי העבר.
Run היא אפליקציית אימון המיועדת לאנשים עם בעיות קוגניטיביות כגון קשיי אוריינטציה. היא פותחה בשיתוף עמותת “אתגרים”. האפליקציה מקשרת בין מאמן למתאמן, עוקבת אחר ביצועים ומאפשרת למאמן להעלות בהדרגה את רמת הקושי על פי ביצועיו של המתאמן.
Happy Heart Project הוא פרויקט סטודנטים שנערך בשיתוף העמותה הירושלמית “לב חדווה” והחממה החברתית בטכניון. העמותה עוסקת בהעברה של ציוד רפואי ותרופות לאנשים הזקוקים להם. העמותה ביקשה סיוע בניהול הציוד ובניהול המתנדבים, והסטודנטים יצרו ממשק ניהול המסייע להם בכך.
כהונה שנייה לנשיא הטכניון, מדליית הבוגר, מאור של מצוינות, המדע שהציל את חיי, תתחדשו!, קפיצת מדרגה במחשוב העל, פרס אנדרה כהן דלורו לשנת 2023, פרס Scientific Grand Prize, פרס העתיד, בית חם לסטודנטים, רופאי המחר, בחזרה מהכפור כל אלו ועוד מחכים לכם בניוזלטר יולי 2023 – לקריאה הקליקו על התמונה או לחצו על הלינק
טכנולוגיה חדשנית שפותחה בטכניון זכתה בפרס הזהב של Design Educates Awards המעודד “את הרעיונות והיישומים הטובים ביותר בעולמות האדריכלות והעיצוב.” בנוסף, במסגרת פרסי Fuorisalone בשבוע העיצוב במילאנו, נבחרה טכנולוגיה זו בקטגוריית הקיימות מתוך כ-800 פרויקטים שהשתתפו בתחרות.
הטכנולוגיה המקורית, המאפשרת אוטומציה רובוטית להדפסה וייצור מפסולת עץ, פותחה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בהובלת אדר’ שני ברט, ראש מעבדת Disrupt.Design, והוצגה בתערוכות מובילות באירופה.
קבוצת המחקר בראשותה של אדר’ ברט מפתחת כיוונים חדשים בתכנון הסביבה הבנויה בדגש על עיצוב מעגלי בחומרים מתחדשים ומתכלים, תוך עידוד שיתוף הפעולה בין אקדמיה לתעשייה.
בפרויקט WoodenWood פיתחו החוקרים אברהם כהן, יובל ברגר, אלון ניסן ויואב דבס תהליך ייצור חדשני הרותם פסולת עץ ליצירת מוצרים מתכלים באמצעות הדפסה רובוטית וכך הופך פסולת זו למשאב מתחדש. “פסולת עץ מצטברת בעולם בהיקפים של מיליארדי טונות,” מסבירה אדר׳ ברט, “ואנחנו מציגים תהליך חדשני ליצירה של אלמנטים מבניים מהפסולת הזאת. בפרויקט נעשה שימוש בפסולת עץ גולמי, ובחומר להדפסה המורכב מפסולת עץ וחומרים טבעיים בלבד. בפרויקט נעשה שימוש בפסולת עץ גולמי, ובחומר דאיקה להדפסה המורכב מפסולת עץ וחומרים טבעיים בלבד. פסולת העץ מקבלת חיים חדשים כחומר נוזלי המודפס באמצעות זרוע רובוטית לכדי משטח עץ בעל טקסטורה תלת-ממדית (wooden textile). השילוב בין הביטוי המסורתי לדיגיטלי, בין המודולרי למודפס ובין הידני לרובוטי מעניק לפסולת העץ ביטוי ייחודי ומחזור חיים חדש. התוצאה: מוצרים מתכלים העשויים להחליף חומרים מזהמים וחומרים מבוססי-נפט הנפוצים בעולם האדריכלות והעיצוב.”
בשבוע העיצוב במילאנו הוצגו אבות-טיפוס לכיסא ושרפרף שיוצרו בטכנולוגיה זו. בתמונות: התוצרים בפרויקט WoodenWood.
מעבדת Disrupt.Design בראשות ארכ׳ שני ברט | הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון
קבוצת מחקר: ארכ׳ אברהם כהן, יובל ברגר, יואב דבס, אלון ניסן
הטכניון קיים לאחרונה מפגש מקצועי שנועד לגבש את קהילת הביופיזיקה בקמפוס. במפגש הרצו 14 חברי סגל מפקולטות שונות. ביופיזיקה היא שדה מחקר רחב שמבוסס על תאוריות ושיטות פיזיקליות כדי להבין כיצד פועלות מערכות ביולוגיות. בטכניון פועלים כיום עשרות חוקרים המשלבים ביופיזיקה במחקריהם, אבל הם שייכים לפקולטות שונות ולכן ההיכרות ההדדית מצומצמת. כדי לייצר קהילה רחבה ופורייה של חוקרים בתחום זה התקיים המפגש האמור בהשתתפות יותר מ-70 חוקרים, סטודנטים, פוסט-דוקטורנטים ומנהלי מעבדות.
קהילת הביופיזיקה של הטכניון במפגש
הקמת קהילת הביופיזיקה היא חלק מיוזמת בריאות האדם בטכניון (THHI) – פעילות שיזם נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון כדי לקדם מחקר בין-תחומי הקשור בעולמות הבריאות והרפואה. אחת ממטרות היוזמה היא גישור בין פקולטות, חוקרים ותחומי מחקר. יוזמת בריאות האדם מממשת את החזון הזה, והתפתחות קהילת הביופיזיקה משקפת את אותה מגמה.
“בשבע השנים האחרונות אנחנו עובדים על הרעיון לגבש קהילת ביופיזיקה בטכניון,” אומר פרופ’ אריאל קפלן מהפקולטה לביולוגיה, “והקמתה של יוזמת בריאות האדם לפני כשנתיים הייתה הזדמנות להעלות את הרעיון על פסים מעשיים. תמיכה חשובה נוספת אנחנו מקבלים מהקרן הלאומית למדע, ISF, והמפגש הבהיר לנו כמה חזק הטכניון בתחום הביופיזיקה.”
לדברי פרופ’ יובל גרעיני מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, “כיום כבר מתקיים בטכניון מחקר מאוד מתקדם בביופיזיקה אבל הוא מאוד מפוזר, והנוכחות של החוקרים בתחום אינה בולטת מספיק. התוצאה היא שהסטודנטים שעוסקים בביופיזיקה לא מרגישים שהם חלק מקהילה, וזה מה שבאנו לשנות.”
במסגרת הקהילה המתגבשת תיערך פעילות אקדמית מגוונת – סמינרים, מפגשים בין קבוצות מחקר ועוד – ותגובש תוכנית לימודים לתארים מתקדמים שתמשוך סטודנטים וחברי סגל מעולים מהארץ ומחו”ל.
“זה היה מפגש ראשון של קהילת הביופיזיקה,” אומר פרופ’ עמית מלר מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, “אבל יהיו עוד מפגשים ופעילויות נוספות, וכך נצית את לבבות הסטודנטים באהבה למחקר בתחום. נשים על זה את הלב שלנו ואת התקציבים שלנו. לטכניון יש כאן יתרון עצום – בבסיס הטכנולוגי המעמיק והנרחב שיכול לתמוך במחקרים בביופיזיקה.”
מה המשותף לכל האנשים האלה – פרופ’ מקס גורביץ’ מהפקולטה למתמטיקה, פרופ’ איתן יעקובי מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב ופרופ’ נתנאל לינדנר מהפקולטה לפיזיקה (שלושתם חוקרים בטכניון), סגן נשיא חטיבת הענן של אמזון נאפע בשארה, פרופ’ אירינה דבורקין מהסורבון והמכון הצרפתי לאסטרופיזיקה, מנכ”לית חברת דיאגנוסטיק רובוטיקס ד”ר קירה רדינסקי, אושרי חלימי (חוקרת בכירה בגוגל סן פרנסיסקו), פרופ’ יוליה צ’וזוי מהמכון הטכנולוגי של טויוטה בשיקגו ופרופ’ מריה צ’ודנובסקי מאוניברסיטת פרינסטון (זוכת “פרס הגאונות” MacArthur Fellow לשנת 2012)?
כולם כמובן מוכשרים, חרוצים ומבריקים, אחרת לא היו מגיעים לתפקידים האלה, אבל דבר נוסף מקשר ביניהם – כולם בוגרי תוכנית הטכניון למצוינים, החוגגת השנה 30 להיווסדה באירוע בוגרים ובקבלת תעודת כבוד מנשיא הטכניון.
הסטודנטים בתוכנית הטכניון למצוינים תשפ”ג
תוכנית הטכניון למצוינים היא מסלול לימודים אקדמי מותאם אישית שנועד לטפח סקרנות, יצירתיות והעמקה בקרב סטודנטים בעלי פוטנציאל מנהיגותי. מאז ייסוד התוכנית השלימו אותה יותר מ-300 בוגרים, רבים מהם משמשים כיום חברי סגל בטכניון (12 בוגרים) ובאוניברסיטאות אחרות בארץ ובחו”ל. כיום לומדים בתוכנית 50 סטודנטים.
התוכנית נוסדה על ידי פרופ’ נמרוד מויסייב מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, וכיום עומד בראשה פרופ’ איתן יעקובי מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב. רכזת התוכנית היא מלינדה מרגוליס. לדברי פרופ’ יעקובי, בעצמו בוגר התוכנית, “התוכנית היא ספינת הדגל של הטכניון והאקדמיה בארץ. מטרתה לגדל ולהכשיר את המדענים והחוקרים הבאים של מדינת ישראל, ולשם כך היא מעודדת את הסטודנטים ללמוד תוכנית לימודים אינטרדיסציפלינרית. הסטודנטים המשתתפים בה, כולם כמובן מצוינים מבחינה אקדמית, מקבלים בה את הכלים ואת האפשרות להשתלב במעבדות המחקר השונות בטכניון ולבצע מחקר כבר בשלבים מוקדמים של התואר הראשון. חלק גדול מהסטודנטים בתוכנית מפרסם מאמרים מובילים עוד במהלך התואר.” משתתפי התוכנית מתגוררים יחד במעונות (ללא עלות), מקבלים מלגת קיום צנועה, ושכר הלימוד שלהם מכוסה במלואו.
מימין לשמאל: מלינדה מרגוליס, רועי דיין ופרופ’ איתן יעקובי
ביום רביעי, 24 במאי, התכנסו בוגרי התוכנית לאירוע המציין 30 שנה לפתיחתה. במושב הקורטוריון שנערך בחודש יוני העניק נשיא הטכניון לתוכנית פרס הצטיינות טכניוני.
אלה ראשי התוכנית במרוצת השנים לפי סדרם: פרופ’ נמרוד מויסייב, פרופ’ פרדי ברוקשטיין, פרופ’ ארז בראון, פרופ’ שמעון מרום, פרופ’ מיכאל אלעד, פרופ’ עדית קידר וכיום כאמור פרופ’ איתן יעקובי.
צוות פורמולה-סטודנט טכניון התחרה הקיץ באירופה – לראשונה עם מכונית חשמלית-אוטונומית שפותחה בטכניון. המכונית החדשה, שהוצגה לראשונה ביריד פרויקטי הגמר בפקולטה להנדסת מכונות, השתתפה באליפות פורמולה-סטודנט באירופה מול מאות נבחרות סטודנטים בפורטוגל, בספרד ובקרואטיה. בתחרות בספרד זכתה הנבחרת במקום השני במקצה הסטטי ובפורטוגל במקום השלישי במקצה האוטונומי.
נבחרת פורמולה טכניון 2023 עם הרכב החדש
בתכנון הרכב ובפיתוחו שותפים כ-70 סטודנטים מפקולטות שונות בטכניון: הנדסת מכונות, הנדסת אווירונאוטיקה וחלל, מדעי המחשב, הנדסת חשמל ומחשבים, פיזיקה, הנדסה אזרחית וסביבתית ומדע והנדסה של חומרים. בראש הקבוצה עומד מג’ד ג’ראיסי, סטודנט לתואר ראשון בפקולטה להנדסת מכונות, השותף בפרויקט כבר ארבע שנים.
לרכב החדש הנעה אחורית – מנוע חשמלי יחיד שמפיק 81 כ”ס. משקלו הכולל 260 ק”ג, מהירותו המקסימלית 120 קמ”ש והוא מאיץ מ-0 ל-100 ב-3.1 שניות.
דגם 2023 – הרכב החשמלי-אוטונומי הראשון שפותח בטכניון
פרויקט פורמולה טכניון נוסד בשנת 2012 בפקולטה להנדסת מכונות בהובלת המסטרנט אחמד עומרי, וכבר מהשנה הראשונה זכת קבוצת הטכניון בפרסים יוקרתיים בתחרות האירופית. אחד הדגמים שפותחו בטכניון הוגדר כמכונית המרוץ הקלה בעולם. המכוניות שבנו צוותי פורמולה טכניון עד היום קצרו הצלחות רבות בתחרויות אלה. ב-2021, עקב מגבלות הטיסה בצל מגפת הקורונה, התקיימה לראשונה תחרות פורמולה סטודנט ישראלית בהשתתפות הטכניון, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון. קבוצת הטכניון זכתה במקום הראשון.
בנוסף לתכנון הרכב ולבנייתו, השנה החל הצוות בפיתוח שלדה מחומרים מרוכבים בשאיפה להחליף את שלדת המוטות וכך להפחית משקל ולשפר את הקשיחות לפיתול. הסטודנטים מעריכים כי זה יהיה צעד ראשון למחקרים ופיתוחים עתידיים בפרויקט, בנוסף לחדשנות שברכב עצמו.
חוקרים בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי הציגו לראשונה מנגנון התדרדרות פנימי שפוגם ביציבותם של תאי שמש על בסיס פרובסקיטים – תאים הצפויים להשתלב בתאי שמש מסיליקון ובהמשך גם כתאים קלים וחצי שקופים למגוון יישומים אחרים.
פרופ’ ניר טסלר
המחקר, בהובלת הדוקטורנטית ספיר ביטון ופרופ’ ניר טסלר, התפרסם בכתב העת היוקרתי Energy & Environmental Science. ממצאיו צפויים להאיץ את השימוש בפרובסקיטים בהתקנים להמרת אנרגיה וכך להגביר באופן דרמטי את יעילותם של תאי סיליקון קיימים.
ספיר ביטון
הפרובסקיטים הם חומרים המאופיינים בתכונות ייחודיות ובהן נצילות גבוהה בהמרה של אנרגיית אור לחשמל. חומרים אלה זולים יותר מסיליקון וכן גמישים, קלים ושקופים. לכן הם נחשבים למועמדים מצוינים ליצירה של התקני לייזר, פוטו-אלקטרודות, דיודות פולטות אור ועוד, ובעיקר תאים סולריים.
בשל יתרונות אלה, קבוצות מחקר וחברות פועלות לפיתוח תאים סולריים מבוססי פרובסקיט.
תאים סולריים הם התקנים הממירים את אנרגיית השמש לאנרגיה חשמלית –אנרגיה ירוקה שאינה מתכלה. הוספת תאים פרובסקיטיים לארסנל תאי השמש תאפשר פריסה רחבה הרבה יותר של תאים סולריים ואת יישומם על משטחים שונים ובהם חלונות, מכוניות ובגדים – שינוי שירחיב את השימוש האנושי באנרגיית השמש ובאור המלאכותי מסביבנו.
הבעיה העיקרית שעימן מתמודדות חברות שמפתחות תאים אלה היא אי-יציבותו של הפרובסקיט. במאמרם ב- Energy & Environmental Scienceמציגים חוקרי הטכניון את הסיבות לאי-יציבות זו, הפוגעת ביעילותם של התקנים מבוססי פרובסקיט. אחת הסיבות העיקריות לאותה אי-יציבות היא נדידה של יונים (אטומים טעוני מטען חשמלי) מגביש הפרובסקיט לשאר ההתקן. סיבה נוספת היא ריאקציות של יונים אלה עם מטענים אחרים. חשיפה לאור, הנדרשת כמובן בתאים סולריים, אף מאיצה את נדידת יוני הפרובסקיט בהתקן וכך פוגעת בהדרגה בביצועיו כבר בשעות הראשונות לפעולתו.
מאמרם של חוקרי הטכניון מציג לראשונה מחקר הבוחן, באמצעות סימולציות, התקנים שפותחו בתעשיית המוליכים למחצה ומוסיף להן את השפעת היונים והריאקציות המתחוללים בהתקן תחת מצבים פיזיקליים שונים. ביטון ופרופ’ טסלר אינם מסתפקים בתיאור מנגנון ההתדרדרות של ההתקן אלא מציעים מתווה לבלימתו. בלימתה של נדידת היונים מושגת באמצעות שליטה מבוקרת על רמות האנרגיה של החומרים המרכיבים את ההתקן.
המחקר נתמך על ידי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה; האיחוד האירופי (מענקי M-ERA.NET); קרן אדליס באמצעות תוכנית האנרגיה ע”ש גרנד בטכניון; ומרכז אולנדורף מינרבה בטכניון.
ספיר ביטון היא מלגאית אריאן דה רוטשילד – מלגה מטעם קרן רוטשילד-קיסריה לדוקטורנטיות מצטיינות.
מימין – ריאקציות היוד המשתתפות בתהליך התדרדרות התאים. משמאל – אילוסטרציה של תא סולרי המכיל יוני יוד, אטומי יוד ומולקולות יוד הנוצרים כתוצאה מהריאקציות
בשבוע שעבר העניק הטכניון תעודות תואר ראשון ל-1,770 הבוגרות והבוגרים של מחזור צ”ד. כמה נתונים: כשליש מהמסיימים במחזור צ”ד – נשים. שמונה מהמסיימים השלימו שני תארים במקביל. הפקולטות המובילות במספר הבוגרים הן הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב (371 בוגרות ובוגרים) והפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי (315). 64 סטודנטים סיימו את התואר הראשון בהצטיינות ראויה לשבח ועלו לבמה כדי לקבל את התעודה מנשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. שאר הסטודנטים קיבלו את התעודות בטקסים הפקולטיים שהתקיימו לפני הטקס המרכזי או אחריו.
בוגרי מחזור צ”ד בטקס
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי “מאז פתח הטכניון את הכיתה הראשונה בחורף 1924 עם שישה עשר סטודנטים וסטודנטית אחת, במסלול יחיד להנדסה בנאית, עברנו דרך ארוכה ודי להתבונן סביבכם כדי לחוש את העוצמה. בתשעים ותשע השנים שחלפו מאז פתיחת שעריו מיצב הטכניון את עצמו כאוניברסיטה מחקרית מובילה עולמית עם קמפוסים אקדמיים בסין ובארה”ב ועם כמאה אלף בוגרים שהניחו את התשתית להקמת מדינת ישראל, לביטחונה, לשגשוגה הכלכלי ולחוסנה החברתי. אתם מצטרפים למשפחה גדולה ונפלאה זו, לחוליה חשובה נוספת בשרשרת ארוכה של מהנדסים, מדענים, רופאים, מחנכים ואדריכלים. אנחנו מצפים מכם להצטיין ולהוביל לא רק במישור המקצועי אלא גם במישור הערכי. זיכרו את שנותיכם בטכניון והֱיוּ גאים במורשת המפוארת שלנו. עלו והצליחו – ועשו טוב.”
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון נואם בטקס
את הטקס הנחתה פרופ’ עדי זלצברג, סגנית נשיא הטכניון לגיוון והכללה. פרופ’ עודד רבינוביץ, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, קרא את הכרזת ההסמכה: “על דעת סנט הטכניון הריני מעניק לסטודנטיות ולסטודנטים את התארים מוסמך למדעים, בוגר למדעים, מוסמך לארכיטקטורה ומוסמך לאדריכלות נוף. ברצוני לברך אתכם לרגל קבלת התואר. עלו והצליחו.”
שולחן הנשיאות
דיקן לימודי הסמכה פרופ’ חוסאם חאיק אמר לבוגרים: “הרקליטוס אמר כי השינוי הוא הדבר הקבוע היחיד בחיינו, ואכן, יכולת ההסתגלות היא גורם קריטי בהצלחה בחיים והיא שמאפשרת ליחידים לתמרן בין אתגרים ולנצל הזדמנויות. בעולם הדינמי של ימינו זוהי מיומנות מבוקשת המשפיעה לא רק על הצלחת הפרט אלא גם על הצלחתם של הארגון והחברה כולה. זכרו שבתוך גבולות המחסור מונחים אוצרות של הזדמנויות, ושלמאמציו של האדם יש אפקט של אדווה המפיח חיים בקהילה. חישבו מחדש על ההתפתחות הטכנולוגית ועל כוחה לשפר את חיינו. גם אתם, הבוגרים, תיבחנו לא רק בהישגיכם הטכנולוגיים אלא גם בשינוי החברתי שתחוללו.”
פרופ’ חוסאם חאיק
בשם ארגון בוגרי הטכניון דיברו שניים הילה חדד-חמלניק, בוגרת הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל ועד לאחרונה מנכ”לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ויו”ר ארגון בוגרי הטכניון דותן בר נוי.
הילה חדד-חמלניק אמרה לבוגרים בטקס: “הרגע הזה הוא רק תחילתו של מסע ארוך – המסע של כל אחד ואחת מכם – בדרך לקריירה בתעשייה, באקדמיה או בכל מקום אחר. התואר מהטכניון הוא תו איכות שיוביל אתכם בדרך הזאת, והקולגות שלמדו לצידכם הם הצֵידָה שלכם לדרך.” היא פנתה לבוגרות שבקהל ואמרה: “אתן כבר פרצתן תקרת זכוכית בעצם ישיבתכן כאן, אולם למרות ההתקדמות שהושגה בטכניון ובאוניברסיטאות אחרות, חלקן של הנשים בעולם הטכנולוגיה עדיין מוגבל ל-30%. התוצאה היא שבעיות של נשים נחקרות פחות, נשים מקבלות טיפול פחות טוב ופחות מוצרים מותאמים להן. הֱיוּ נושאות הדגל כדי שנוכל, כנשים, לפרוץ קדימה ולצמצם את השוויון בעולם.”
הילה חדד-חמלניק
יו”ר ארגון בוגרי הטכניון דותן בר נוי אמר “איש לא יכול לנחש אילו מסעות מאתגרים ומעניינים משלכם תעשו, אבל דבר אחד בטוח: בוגרי הטכניון אחראים למעמדה הטכנולוגי של מדינת ישראל, על הצמיחה ועל החדשנות במשק הישראלי כולו. אתם חייבים להיות חלק מהעשייה האדירה הזאת. אתם שייכים לקבוצת הבוגרים האיכותית ביותר בארץ.”
יו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון (אס”ט) איתי ישראל אמר כי “ריצת משוכות היא ריצה המערבת קפיצה מעל מכשולים מרובים המכונים משוכות ומוצבים במרווחים מדויקים לאורך מסלול הריצה. את המשוכות אני ממשיל כאן לקורסים הקשים בטכניון, לבחינות, לקושי המנטלי ולכל שאר המכשולים שנדרשתם להתאמץ כדי לעבור. והנה סיימתם את הריצה בהצלחה והגעתם לכאן, ליום הזה, כדי לקבל את המדליה – התואר שעליו חלמתם. אתם ללא ספק ראויים לכך. עלו והצליחו.”
שי מוגליאנסקי אמרה שבחרה בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון מתוך רצון להשפיע על העולם ולשנותו. “לכן הקמתי יחד עם עמיתים נוספים את קהילת הפודטק בטכניון. לאורך התהליך מצאתי תמיכה, גיבוי ועידוד מהפקולטה והטכניון דבר אשר מראה על הפתיחות והנכונות של הטכניון לקדם יוזמות סטודנטיאליות מסוג זה.” היא אמרה כי עם קבלת התואר “אנחנו נכנסים לעולם חדש שהוא מרגש, מפחיד ומאתגר. בואו נצא מהמקום הזה לא רק כאנשי מקצוע אלא כשגרירים של שינוי. נשאף ליצור עולם שבו חדשנות וחמלה הולכים יד ביד, שבו הגבולות של מה שאפשרי נדחפים כל הזמן, ושבו לכל אדם יש הזדמנות שווה לשגשג.”
נועה ניסים בוגרת הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית סיפרה על החששות בתחילת הלימודים בטכניון, על השתתפותה בנבחרת המחול של הטכניון, שבמסגרתה ייצגה את הטכניון בחו”ל, ועל המתרגלים והמרצים שהשקיעו בה ובשאר הסטודנטים. “הייתה לי הזכות לתרגל בפקולטה וכך חידדתי יכולות הדרכה, קידמתי תחומים שקרובים לליבי ויצרתי שינוי בתור רכזת הקיימות באגודת הסטודנטים, רכשתי מיומנויות נוספות במרכז היזמות והתמחתי בהן כחלק מהתואר. בשם מחזור צ”ד אני רוצה להודות לסגל ולצוותים האדמיניסטרטיביים שליוו אותנו ונתנו לנו מענה אם רק ביקשנו, למשפחות שתמכו בנו ברגעים השמחים וברגעי השבירה, לחברים שהיו שם איתנו במסיבות וגם בשעות הקטנות של הלילה לסגור הגשות, בלעדיכם החוויה לא הייתה אותה החוויה. ואחרונים לנו הבוגרים ניתן לטפוח על השכם שעם כל הקושי והאתגרים לא וויתרנו, פיתחנו חוסן אמיתי, יכולות לעתיד, ומפה הדרך הלאה כבר סלולה. כל הכבוד, עשינו את זה!”
הטכניון ובית החולים לילדים בסינסינטי השיקו שיתוף פעולה חדש לקידום תוכנית מחקר וחינוך מבוססי נתונים. במסגרת שיתוף הפעולה תוכשר בכל אחד משני המוסדות קבוצת ליבה של חוקרים מיומנים באינפורמטיקה ביו-רפואית, שיספקו פלטפורמה למומחיוּת מקומית ולמחקרים משותפים. המטרה: שימוש במערכי נתונים גדולים כך שיסייעו לקלינאים, לחוקרים ולמדענים לטייב רפואה מדויקת, לפתח טיפולים חדשים ולהעניק את שירותי הבריאות הטובים ביותר.
שני המוסדות פועלים לקידום רפואת ילדים על ידי מינוף ושילוב המומחיות של בית החולים לילדים בסינסינטי בטיפול בחולים, במחקר בסיסי ובתרגום מחקר ליישומים עם המצוינות של הטכניון במדעים, במדעי המחשב, בהנדסה ובביואינפורמטיקה.
שיתוף הפעולה החדש, שזכה לשם “הגשר לרפואת הדור הבא”, מחבר את Tech.AI.BioMed בטכניון עם מחלקות שונות בבית החולים לילדים בסינסינטי. Tech.AI.BioMed היא הזרוע הרפואית של Tech.AI, המרכז לבינה מלאכותית בטכניון, בראשות פרופ’ שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון.
תוכנית העבודה המשותפת של שני המוסדות כוללת סדנאות משותפות, הרצאות מקוונות, ביקורים, חילופי סגל וסטודנטים ופרויקטי מחקר משותפים. בנוסף להכשרה באינפורמטיקה ביו-רפואית תקדם השותפות את הרפואה באמצעות סוגים שונים של ביג דאטה למחקר ופיתוח גישות חדשות לטיפול קליני, לרבות שימוש בבינה מלאכותית.
ביוני 2023 התקיים סמינר מקוון משותף שהפגיש חוקרים משני המוסדות ובהם מקבלי מענקי המחקר המשותפים של התוכנית. במפגש הוצגו יכולותיהם ההדדיות של שני המוסדות בתחום הבינה המלאכותית ברפואת ילדים.
פרופ’ שי שן-אור, פרופ’ ציפי הורוביץ-קראוס ופרופ’ יצחק קהת, המובילים את שיתוף הפעולה מצד הטכניון, אומרים כי “שיתוף הפעולה החדש עם בית החולים בסינסנטי הוא הצעד הראשון והמתבקש של המרכז לבינה מלאכותית בטכניון לפיתוח פעילות מחקרית ברפואה התפתחותית המתמקדת ברפואת ילדים. צעד זה ממשיך מהלכים קודמים שבמסגרתם קמו ב-Tech.AI לאחרונה כמה תוכניות חדשות, ובהן מכון זימין לפתרונות AI ברפואה, סביב השימוש ב-AI לשיפור הרפואה.”
לדברי פרופ’ מארק רוטנברג, המוביל את שיתוף הפעולה מצד בית החולים לילדים בסינסינטי, “התוכנית המשותפת לטכניון ולבית החולים לילדים מתמקדת בקשר בין ביולוגיה חישובית לרפואת ילדים. מדובר בשני מוסדות מובילים בתחומים אלו, מה שצפוי לסלול את הדרך לגילויים מדעיים פורצי דרך.”
הטכניון חנך בטקס חגיגי את בית אנייר (Anières) ע”ש מארק המון, בניין מעונות המיועד ל-120 הסטודנטים הלומדים בתוכנית אנייר בטכניון. האירוע התקייים במסגרת מושב הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון.
הסטודנטים בתוכנית אנייר עם מנהלי התוכנית והנהלת הטכניון
בתחילת מושב הקורטוריון קיבל מארק המון את “סיכת נאמן הטכניון (Guardian)” מידיו של נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. תואר “נאמן הטכניון” ניתן לאישים התומכים בטכניון בנדיבות ולאורך זמן.
מימין לשמאל: נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, מארק המון ורוברט זינגר
נשיא הטכניון אורי סיון אמר כי “בביקור הראשון של נציגי אנייר בטכניון, כבר לפני שנים, הבנו תוך זמן קצר שהטכניון ותוכנית אנייר חולקים את אותם ערכים. השיחה שהתפתחה בינינו הייתה שיחה על ערכים, לא על מלט ולבנים, ועד היום ערכים הם הבסיס לשותפות המיוחדת הזאת. אנייר היא תוכנית מעוררת השראה, ואני מקווה שהשותפות בינינו היא שותפות לחיים. בשם הטכניון אני אומר לכם: אנחנו גאים בתוכנית אנייר ומחויבים לה לגמרי.”
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון
מארק המון למד במוסד המרכזי של אורט בעיירה אנייר בשוויץ, בקרבת ז’נבה. המוסד פעל בין השנים 1947 ל-1997 וחינך לאחר השואה בני נוער יהודים ללימודי הנדסה. שנים ספורות לאחר סגירתו של המוסד קמה התוכנית לתחייה בישראל בסיועו של רוברט זינגר, שהיה אז מנכ”ל World ORT, כפרויקט חינוכי של World ORT – קדימה מדע בשיתוף תוכנית נעל”ה של משרד החינוך, הסוכנות היהודית, הטכניון וכפר הנוער ויצו נהלל. בית אנייר בטכניון מכיל חללי עבודה, מועדון, מרפסת גדולה, גלריה ועוד. כיום מתגוררים בו 120 סטודנטים – נתון הצפוי לגדול בעתיד.
בטקס אמר מארק המון: “זה אושר גדול עבורי להיות כאן היום ולחנוך את בית אנייר. זוהי אבן דרך משמעותית בפרויקט אנייר. ב-1999 ביקרתי בז’נבה עם בוגרי תוכנית אחרים, והביקור עורר בי זיכרונות על השפעתו של בית הספר הזה, שנוסד על ידי ד”ר אהרון סינגלובסקי, על חיי. יצרתי קשר עם אורט והתחלנו לעבוד עם הטכניון, ובשנת 2013 נפתחה התוכנית עם 30 סטודנטים בין-לאומיים שלמדו בנהלל. כעת סוף סוף יש לנו בית לסטודנטים בקמפוס – חלום שהתגשם. אנו שואפים לספק לצעירים מבריקים מקהילות חלשות מבחינה סוציו-אקונומית הזדמנות ללמוד הנדסה באחד המוסדות הטובים בעולם בתחום זה. זו הזדמנות טובה יותר אפילו מזו שקיבלנו אנחנו.”
המון הוסיף כי “בבית אנייר תרגישו בבית ותלמדו ביעילות ובנעימים. זהו מרכז חיים שבו תלמדו מקצוע, תכירו סטודנטים אחרים ותרכשו חברים לנצח – כל אלה הם חלק מהתרבות של תוכנית אנייר. אני מקווה שכאן יצמח הדור הבא של מנהיגות טכנולוגית, שיגשים את חלומה של אנייר.”
לאורך שנות לימודיהם לתואר בהנדסה ובמדעי המחשב בטכניון מקבלים הסטודנטים בתוכנית מעטפת של תמיכה כספית, אקדמית וחברתית. בעזרתו של צוות מיומן שאחראי באופן אישי וישיר על מצבו של כל אחד ואחת מהם, סדנאות, העשרה, אירועים וערבות הדדית הופכים הסטודנטים והסטודנטיות של תוכנית אנייר לקהילה חזקה ותומכת.
מארק המון בטקס
רוברט זינגר, מייסד שותף של התוכנית, אמר כי “פרויקט אנייר ישנה את חייהם של מאות סטודנטים שיהיו הקטר שיוביל את מדינת ישראל קדימה. התוכנית מספקת לסטודנטים מבריקים הזדמנות להצליח במקום שיתמוך בהם ויטפח אותם לאורך הדרך. תודה, מארק, על אמונך במוסד הזה ובסטודנטים הצעירים האלה! זהו כבוד גדול עבורי להשתתף בפרויקט. מארק המון נולד במרוקו, ובאנייר ניתנה לו הזדמנות. הוא תפס אותה בשתי ידיים והקריירה שלו שגשגה. הוא מעולם לא שכח את חובתו לסייע לאחרים בדרך זו. אני מקווה שהסטודנטים של היום ימצאו את עצמם בעמדה דומה בעתיד.”
רוברט זינגר בטקס
ז’אק לוי, נשיא ארגון הבוגרים של תוכנית אנייר, אמר לסטודנטים כי “אני נרגש מאוד במעמד חנוכת הבית הזה. מאה ועשרים סטודנטים מתוכנית אנייר כבר לומדים כאן. הבית הזה יהיה מרכז לאירועים חברתיים ותרבותיים רבים. משימתנו היא להעצים את הלמידה ולפתוח אופקים חדשים. אנחנו מבקשים מכם לטפח סקרנות וטעם של הרפתקה. בתום לימודיכם תהיו מהנדסים אך יותר מכך, תהיו מנהיגים. אני מאחל לכם לימודים נפלאים ורגעים מופלאים בבית הזה!”
ז’אק לוי, נשיא ארגון הבוגרים של תוכנית אנייר
יקירה חנה בינפלד, סטודנטית בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל במסגרת תוכנית אנייר, סיפרה כי עלתה לישראל בתקופת התיכון. “תמיד חלמתי ללמוד בטכניון,” היא אמרה. “שמעתי על תכנית אנייר, אבל רק אחרי שהצטרפתי אליה הבנתי כמה היא מדהימה. החזון של מארק המון מתממש כאן בכל יום. אירה, יעל ומור יוצרות כאן קהילה מגובשת. בשם הסטודנטים בתוכנית אני מודה למארק המון ולצוות שהוביל בטכניון את חנוכת בית אנייר ע”ש מארק המון, הבית החדש שלנו!”
יקירה חנה בינפלד
דיקנית הסטודנטים בטכניון פרופ’ אילת פישמן, שהנחתה את הטקס, אמרה כי “בית אנייר נועד להיות ‘בית רחוק מהבית’ (home away from home), שבו יוכלו הסטודנטים לא רק ללמוד את הדיסציפלינות שבחרו אלא גם להיפגש, להחליף רעיונות, לבלות יחד וליצור רשת חברתית שתלווה אותם בהמשך הקריירה. היא אמרה כי “זה מה שאפיין את בית אנייר המקורי בשווייץ וזה מה שמארק המון מבקש להנחיל לסטודנטים שלנו.”
