פרופ’ חוסאם חאיק מהטכניון הוביל לזכייה במענק מרשים של 8 מיליון יורו מטעם האיחוד האירופי. ההישג מרשים במיוחד נוכח התחרות הגבוהה על מענקים מסוג זה, שבהם אחוזי ההצלחה נמוכים ביותר, ונוכח היחס המורכב כלפי מוסדות אקדמיים ישראליים בזירה הבינלאומית.
פרופ’ חוסאם חאיק
פרופ’ חאיק, דיקן לימודי הסמכה בטכניון, הוא חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון עם השתייכות משנית בפקולטה לביו-רפואה.
הפרויקט הזוכה, VOLABIOS, מתמקד בשיפור האבחון המוקדם והניטור של סכיזופרניה – מחלה כרונית שמשפיעה על כ-1% מאוכלוסיית העולם (כ-80 מיליון בני אדם). המחלה, שנחשבת לאחת מ-15 הסיבות המובילות לנכות בעולם, גורמת לקיצור תוחלת החיים ב-15-10 שנים בממוצע.
מטרת הפרויקט היא להנגיש כלים מתקדמים לאבחון מוקדם וזול של המחלה, לשפר את איכות החיים של המטופלים ובני משפחותיהם, להפחית טעויות אבחון בכ-30% ולייעל את תהליכי הטיפול והמעקב. לשם כך רותם הפרויקט טכנולוגיות מתקדמות ובהן רב-אומיקה (Multi-Omics) הכוללת גנומיקה, פרוטאומיקה, מטבולומיקה וטרנסקריפטומיקה לצד ספקטרומטריה ניידת (וולטולומיקה) ובינה מלאכותית. כל אלה ישמשו להנגשת זיהוי מדויק ומהיר של סיגנלים כימיים וביוכימיים של המחלה המופרשים מגוף האדם ומשמשים כביומרקרים (סמנים ביולוגיים)לא פולשניים.
הפרויקט ייערך במסגרת מאגד בין-לאומי ייחודי של 20 שותפים מ-11 מדינות מרחבי אירופה. השותפים, ובהם אוניברסיטת אאכן (גרמניה), אוניברסיטת קיימברידג’ (בריטניה), משרד הבריאות של יוון והחברה הצרפתית FIRALIS, משלבים ידע וניסיון בתחומי האקדמיה, המחקר, הטכנולוגיה, הרפואה, המשפטים והמדיניות הציבורית כדי לקדם פתרונות חדשניים לאבחון מוקדם וטיפול מיטבי בסכיזופרניה. עם המשתתפים במאגד נמנים מדענים, רופאים, מטופלים, מפתחים ומעצבי מדיניות שיפעלו יחד לקידום מטרותיו. בוועדה המייעצת למאגד חברים מומחים בעלי שם עולמי בתחומים הרלוונטיים.
“אחד מיעדיה של הרפואה המודרנית הוא פיתוח טכנולוגיות שיזהו מחלות ובהן סכיזופרניה בשלב מוקדם וברמת דיוק גבוהה,” אמר המשנה לנשיא הטכניון למחקר פרופ’ נעם אדיר. “פרופ’ חוסאם חאיק הוא אחד המדענים המובילים בעולם באבחון מחלות באמצעות שיטות לזיהוי סמנים מולקולריים. במחקר המתואר כאן כינס פרופ’ חאיק מדענים מהאקדמיה, מהמגזר הממשלתי ומהתעשייה כדי לחבר בין סמנים מולקולריים לבינה מלאכותית וכך לייצר קפיצת מדרגה במהירות ובדיוק באבחון סכיזופרניה. חברי המאגד מאמינים כי מחקר זה יוביל לפיתוח מערכת שתהיה ישימה לגופים בכל רחבי העולם העוסקים בבריאות הנפש.”
במסגרת הפרויקט ייבחנו ביומרקרים המופקים ממקורות שונים בגוף. המחקר ייערך בכמה שלבים, והראשון שבהם יתמקד בניתוח נתונים רטרוספקטיבי מ-9 מיליון רשומות רפואיות, כולל 120,000 רשומות הקשורות לסכיזופרניה. לאחר מכן ייערך מחקר קליני הכולל 3,692 מטופלים שיגויסו מ-6 מרכזים רפואיים ברחבי אירופה. מחקר עיוור נוסף ייערך על 1,000 משתתפים לצורך ולידציה (אימות) של הביומרקרים ותוקפם.
פרויקט VOLABIOS נועד לא רק לשפר את הטיפול הרפואי אלא גם להנגיש כלים מתקדמים למערכות בריאות ברחבי העולם, תוך יצירת בסיס ידע פתוח שיתרום למחקר עתידי ולפיתוח גישות חדשות לאבחון מחלות נפש מורכבות.
צוות ההובלה של המאגד כולל את פרופ’ חוסאם חאיק, שישמש כיו”ר ומתאם הפרויקט, ואת ד”ר יואב ברוזה וגב’ ליאת צורי מקבוצת המחקר של פרופ’ חאיק, שיכהנו כמנהל המאגד וכמנהלת הפיננסית והאדמיניסטרטיבית של הפרויקט, בהתאמה.
על פרופ’ חוסאם חאיק
פרופ’ חוסאם חאיק, ראש המעבדה להתקנים מבוססי ננו-חומרים בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון, הוא מומחה בעל שם עולמי באבחון מחלות לא פולשני באמצעות אנליזה של חומרים נדיפים. מאמר שפורסם בשנה שעברה ב-Journal of Cancer Research קבע כי פרופ’ חאיק הוא החוקר המצוטט ביותר בעולם בתחום זה, עם הישגים מדעיים משמעותיים ותרומה יוצאת דופן למחקר על אבחון מוקדם של סרטן.המחקר של פרופ’ חאיק כולל הדגמה של טכנולוגיות חדשניות המאפשרות אבחון סוגי סרטן שונים. בהמשך הוא הראה את יעילותן של טכנולוגיות אלה באבחון מחלות נוספות ובהן פרקינסון, אלצהיימר, טרשת נפוצה, שחפת ומחלות כליה. הטכנולוגיות שפיתח פרופ’ חאיק כבר זכו במענקים גדולים מטעם האיחוד האירופי, ובכללן מדבקה לניטור שחפת שקבוצתו פיתחה וזכתה על כך במענק רב-לאומי מטעם קרן גייטס.פרופ’ חאיק הוא מייסד ומוביל סדרתי של מאגדים מדעיים בינלאומיים חשובים ובהם LUCIA, מאגד המתמקד בהערכת סיכונים בסרטן הריאות; A-PATCH, המפתח ובוחן בצורה קלינית מדבקה חכמה לאבחון וניטור שחפת; ו-SNIFFPHONE , המפתח מערכות זעירות לאבחון מחלות על סמך הבל הפה. המאגד החדש שהוא עומד בראשו, VOLABIOS, מתמקד לראשונה במחלות מוח ומבטיח לקדם את תחום האבחון הלא פולשני לאופקים חדשים.
ב-10 בדצמבר יתקיים בשטוקהולם טקס הענקת פרסי נובל. את פרס נובל בפיזיקה לשנת 2024 יקבלו פרופ’ ג’ון הופפילד מאוניברסיטת פרינסטון וג’פרי הינטון מאוניברסיטת טורונטו “על תגליותיהם והמצאותיהם החלוציות שהניחו את הבסיס ללמידה חישובית באמצעות רשתות נוירונים מלאכותיות”.
פרופ’ מיכאל אלעד
פרופ’ מיכאל אלעד מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב הוא מומחה בעל שם עולמי בתחום רשתות הנוירונים המלאכותיות (למידה עמוקה). לאחרונה הוא זכה בפרס רוטשילד מטעם יד הנדיב על תרומותיו החלוציות בעיבוד אותות ותמונות ובלמידה חישובית. עבודתו לאורך השנים הציגה מודלים מתקדמים מבוססי למידת מכונה, שמציעים הורדת ממד לאותות ותמונות ובכך מאפשרים טיפול יעיל במקורות מידע אלו לטובת משימות יישומיות שונות.
מהם ההישגים המרכזיים של הינטון והופפילד, יחד ולחוד?
הינטון והופפילד הם חוקרים מאוד שונים וקשה לדבר על שניהם בכפיפה אחת. בנוסף, ולמיטב ידיעתי, הם לא שיתפו פעולה מעולם במחקריהם, שנעשו לאורך חמישה עשורים ויותר. עם זאת יש שני קווי דמיון משמעותיים בין השניים שראוי להזכיר: שניהם עסקו מאז תחילת שנות השמונים ברשתות נוירונים מלאכותיות, נושא שלימים היה הבסיס שעליו מושתתת כיום מהפיכת ה-AI. עוד דבר שמשותף להם הוא החשש ששניהם הביעו בהזדמנויות שונות בשנתיים האחרונות מההתקדמות הלא-מרוסנת של מחקר ה-AI והסכנות שזה עלול לייצר לחברה האנושית.
ג’ון הופפילד (נולד בשנת 1933) הוא פיזיקאי אמריקאי עתיר הישגים ופרסים, ששימש כחבר סגל לאורך השנים באוניבסיטאות Berkeley, CalTech ו-Princeton. התוצאה המחקרית החשובה ביותר המיוחסת לו היא “רשתות הופפילד” – מערכת המורכבת ממספר רב של נוירונים עם משובים פנימיים ביניהם, שמאפשרת זיכרון של תבניות מורכבות. תגלית מחקרית זו היא זו שעומדת בבסיס פרס הנובל שהופפליד קיבל לאחרונה.
אם ג’ון הופפילד נחשב לחוקר גדול (והוא אכן כזה), אז את ג’פרי הינטון (נולד בשנת 1947) יש לתאר כמדען ע-נ-ק ! לו היתה מתקיימת תחרות על תואר המדען המשפיע ביותר בחמישים השנים האחרונות, הינטון היה בהחלט מועמד ריאלי לתואר זה.
הינטון הוא האיש שלו ניתן לייחס את מהפיכת ה-AI על מרבית מרכיביה, וזאת בשל עבודה ארוכת שנים ועם שורה מרשימה של תוצאות פורצות דרך בזירה זו. הינטון הוא מדען בריטי-קנדי שעסק בחקר המוח מהזווית של מדעי המחשב (בניגוד לזו הביולוגית). עיקר מחקריו בעשורים האחרונים נעשו כשהוא חבר סגל באוניברסיטת טורונטו. בשנים 2013-2023 שימש הינטון במקביל גם כמדען מוביל בחברת גוגל, ולקח כנראה חלק פעיל בהסבת חברה זו מחברת חיפוש באינטרנט לחברה בתחום ה-AI. תרומותיו המדעיות המוכרות ביותר הן: (1) פיתוח אלגוריתם ה- BackPropagation שנועד לאימון רשתות נוירונים, (2) הצגת רשתות עמוקות לשם סיווג תכנים של תמונות (AlexNet), (3) פיתוח אלגוריתם ה- DropOut שמייעל למידה של רשתות עמוקות, (4) הצגת מכונות Boltzman כבסיס לרעיון של למידה עמוקה, (5) הבאת ה–ReLU כחלופה לסיגמויד ברשתות נוירונים, … ועוד ועוד. רק לשם מתן קונטקסט, כל אחת מתרומות אלו עולה בחשיבותה והשלכותיה על אלו של “רשתות הופפליד”. בשנת 2018 קיבל הינטון (יחד עם Bengio ו- LecCun) את פרס טיורינג – הפרס היוקרתי ביותר במדעי המחשב – על תרומתם בפיתוח רעיונות הלמידה העמוקה ומהפיכת ה-AI שנבעה מכך.
מדוע הם קיבלו נובל בפיזיקה על תחום שנחשב יותר קשור למתמטיקה ומדעי המחשב?
זו שאלה מצוינת והתשובה לצערי מעט מבלבלת. היינו רוצים לחשוב שהפרס ניתן להופפליד והינטון על תרומתם להיווצרה של מהפיכת ה- AI, אבל נראה שזה לא בדיוק המקרה. למעשה, חייבים להודות שלעבודותיו של הופפליד כמעט אין משמעות במהפכה זו. ומצד שני, אם הפרס היה ניתן על התפתחות ה- AI בעשור האחרון, אולי נכון היה להכליל את Bengio ו-LecCun בפרס זה במקום הופפילד.
טוב, אז כעת, כשהבהרנו שמהפיכת ה- AI אינה העילה הישירה לפרס, מהי אם כן הסיבה? את התשובה ניתן למצוא בהודעה הרשמית לעיתונות של ועדת הפרס. העבודה של ג’ון הופפילד משנת 1982 על “רשתות הופפילד”, ועבודותיו של הינטון משנת 1984 על הרחבתן ל-“מכונת בולצמן” הם הסיבה לפרס נובל זה. ומה הקשר לפיזיקה? מסתבר ששתי מכונות אלו קשורות למודלים פיזיקליים מאוד ידועים ממכניקה סטטיסטית ותרמודינמיקה הנקראים “Ising Model” ו-“Spin Glass”. במודלים אלו קיים שריג רב-מימדי של דיפולים (חישבו עליהם כמגנטים קטנים) שיכולים לקבל ערכים +1 או 1-, כשכל אחד מפעיל השפעה על שכניו. בכל תצורה של הדיפולים ובכל רגע נתון ניתן לחשב את האנרגיה הכוללת של מערך זה. מכיוון שטבען של מערכות פיזיקליות לחתור לדעיכת אנרגיה, מתקיימת דינמיקה של שינויים בדיפולים כך שהאנרגיה יורדת בהדרגה. אם אנו מצרפים לתהליך זה גם קירור (annealing) שמקשה יותר ויותר על שינויים, השריג יתייצב על תצורות מעניינות של הדיפולים, ויוביל להתנהגויות סטטיסטיות מעניינות. מודלים אלו נחקרו בשורה ארוכה של עבודות מדעיות לאורך 100 השנים האחרונות, בנסותם לאפיין מערכות אלו, ולגלות מעברי פאזה בהן. עבודותיהם של הופפליד והינטון רתמו מודלים אלו, כשהם מחליפים את הדיפולים בנוירונים מלאכותיים, ובכך הביאו את הקונספט הפיזיקלי הזה לזירה של למידת מכונה ואינטליגנציה מלאכותית.
ועכשיו לחלק המבלבל בתשובה: חשוב להזכיר שלעבודות אלו של הופפליד והינטון כמעט אין קשר למהפיכת ה- AI כפי שהיא עומדת היום, ולהישגיה יוצאי הדופן. מדענים שעוסקים כיום בחזית הידע ב- AI לא מוצאים כל צורך להשתמש במכונות בולצמן או ברשתות הופפילד. למרות זאת, אני נוטה להאמין שללא קיומה של מהפיכת ה- AI, פרס נובל זה לא היה מוענק להופפילד והינטון, כי התרומה הפיזיקלית לכשעצמה שבעבודותיהם דלה. הייתי רוצה להיות זבוב על הקיר בחדר שבו הועדה דנה בשיקולים השונים שהביאו להענקת פרס זה. צריך לזכור – מדובר בפרס נובל בפיזיקה ולא בפרס במדעי המחשב, ואני בטוח שהדבר הטריד את חברי הוועדה בבואם לקבל החלטה זו.
אל לנו לשכוח שוועדות פרס הנובל השנה עשו בחירה נועזת נוספת ברוח זו, בהעניקם פרס נובל בכימיה לצוות שפיתח את ה- Alpha-Fold. מדובר בשיטה מבוססת AI שמאפשרת פיצוח של המבנה התלת-מימדי של חלבונים, ובפריצת דרך בתכנון חלבונים ותרופות עתידיות. מה נוכל ללמוד מכל התפתחויות אלו? נראה ש-AI עוד יופיע בפרסי נובל בשנים הקרובות, וזאת בשל השפעתו של תחום זה על כמעט כל זירת מחקר אפשרית. אין מן הנמנע שנראה כלי AI פורצים דרך בכלכלה, רפואה, ועוד.
האם יש לך היכרות מקצועית/אישית עם מישהו מהם?
לצערי, לא זכיתי לפגוש את הינטון או את הופפליד מעולם.
האם אכן יש דמיון בין רשתות נוירונים טבעיות ומלאכותיות? מהו?
יש דמיון רופף למדי בין נוירונים מלאכותיים לאלו הביולוגים. המשותף לשניים הוא היותם של נוירונים אלו מערכות פשוטות למדי ועם יכולת “חישובית” די מוגבלת, כשאת כוחם האמיתי הם מקבלים כשהם מקושרים לאלפי ויותר נוירונים סמוכים. רשתות עתירות נוירונים המחוברים ביניהם, ומנגנוני למידה שמכווננים את עוצמות הקישור ביניהם לפי הצרכים של הרשת, אלו הם המפתחות לבינה שנוצרת, וזה נכון גם במוח הביולוגי וגם בזה המלאכותי.
ממה נובע העניין הרב ברשתות נוירונים מלאכותיות? הרבה מדברים על שחזור תמונות – האם יש ללמידה העמוקה השלכות רחבות יותר?
רשתות נוירונים מלאכותיות הבנויות משכבות רבות של נוירונים המחוברים ביניהם נרתמו לשורה ארוכה ומרשימה של יכולות, והדבר מוביל למהפיכת ה- AI עליה הרבינו לדבר בראיון זה. רק כטעימה, הנה תיאור של מספר יכולות בסיסיות שרשתות כאלה מאפשרות, והתרומות המעשיות הנובעות מהן:
גילוי וזיהוי עצמים בתמונות ובמידע אחר: ניתן לאמן רשתות נוירונים לקבל תמונה כקלט, ולזהות את התוכן בה. ליכולת יסודית זו שימושים רבים ומגוונים ובהם
נהיגה אוטונומית: לא ניתן לדמיין התקדמות בתחום זה ללא AI, אשר פועל על המידע מהמצלמות והחיישנים ברכב ומחליט על ההיגוי והעפלת מערכות הרכב.
אבחון מחלות: הרפואה משתנה לנגד עינינו בשל החדירה של כלי AI. כך למשל, צילומי אולטראסאונד, CT ו- MRI ניתנים לסריקה ע”י מחשב לשם קביעת אבחנות בדיוקים שעולים על כל רופא.
בנקאות: גילוי רמאויות באשראי נעשה ע”י מערכות AI שמחפשות חריגות בנתוני הרכישות. תנאי ההלוואות בבנקים והזכאות להן גם הם מטופלים ע”י כלי AI.
בטחון ואבטחה: בשדות תעופה, במרכזי קניות ובמקומות המוניים אחרים ניתן לראות מצלמות המתעדות את המתרחש. מה שלא רואים אלו מערכות המיחשוב שמעבדות מידע זה לגילוי התנהגויות חריגות, הרצת אלגוריתמי זיהוי פנים ועקיבה אחר חשודים, כל אלו ע”י טכניקות AI.
ניתוח שפה טבעית: התחום הקרוי Natural Language Processing מציע עיבוד אוטומטי של טקסטים, ונושא זה זכה להאצה משמעותית בעשור האחרון בשל כניסת כלי AI למשימות אלו. כלים כמו ChatGPT של OpenAI וכלים דומים מחברות אחרות יוצרים מציאות חדשה שבה שיח של אדם עם מחשב הופך נגיש ומועיל יותר מאי-פעם. אלגוריתמים לתרגום בין שפות, שיטות לניתוח טקסט והסקת מסקנות ממנו, סיכומים אוטומטיים ועוד – כל אלו נגישים כיום בשל ההתקדמות בעולם ה- AI.
נושא נוסף שבו מתחוללת מהפיכה של ממש נוגעת ביצירת תוכן אוטומטית. בהינתן תיאור מילולי, ניתן כיום לייצר בעזרת כלי AI תמונה ואפילו סרטון וידאו שימירו את התיאור הטקסטואלי למידע ויזואלי תואם. ליכולת זו השלכות דרמטיות באומנות, בעבודות גרפיקה, בהפקת סרטים, בבניית משחקי מחשב, ועוד.
אילו הפתעות עוד צפויות לנו בתחום הלמידה העמוקה? האם היא עוד תשתכלל משמעותית? האם יש בה סכנות כלשהן?
מהפיכת ה- AI בעיצומה וכל יום נחשפות יכולות חדשות שנראות לא פחות מדמיוניות. בעת האחרונה אף מדברים על AGI (Artificial General Intelligence) – כלומר רשתות גדולות ועשירות שחורגות מטיפול במשימות ממוקדות ומראות יכולות כלליות של בינה בדומה למוח אנושי. כפי שהוזכר קודם, הצטברות יכולות אלו יוצרת חשש בקרב מומחים לגבי האפשרות לרסן את מערכות ה- AI לכשיגיעו לתבונה מתקדמת ואולי אף לתודעה עצמית. הופפילד, הינטון, ורבים אחרים שמובילים את התחום יצאו באזהרות ואף נבואות זעם בהקשר זה, כשהם מבקשים שממשלות יטילו רגולציה על חברות מובילות בתחום. מאבקים בתוך חברות כפי שנחשפנו אליהן לאחרונה ב- OpenAI מעידות שהנושא גם טורד את מנוחתם של המהנדסים העוסקים בנושא.
פרופ’ מיקי אלעד מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב בטכניון הוא מומחה עולמי בתחומים של עיבוד אותות ותמונות ולמידה חישובית. מחקריו של פרופ’ אלעד הובילו למהפכה בדרכי הטיפול במידע דיגיטלי באמצעות פיתוח כלים ואלגוריתמים פורצי דרך מבוססי ייצוגים דלילים וטכניקות מתקדמות מבוססות בינה מלאכותית. עבודתו לאורך השנים הציגה מודלים מתקדמים מבוססי למידת מכונה, שמציעים הורדת ממד לאותות ותמונות, ובכך מאפשרים טיפול יעיל במקורות מידע אלו לטובת משימות כגון דחיסה, פתרון בעיות היפוך ועוד. מאפיין ייחודי בקו עבודותיו הוא הגשר הרציף שמתקיים בין ניתוח תיאורטי ומתמטי מעמיק ובין עולם המעשה, בו יישומים מפותחים ישירות על בסיס תרומות אלו. עבודתו של פרופ’ אלעד הובילה להיווצרו של תחום מחקר חדש ועשיר ששינה את הדרך שבה מידע מעובד ומטופל, ותרומותיו מהוות השראה לחוקרים רבים בכל רחבי העולם.
פרופ’ אלעד זכה השנה בפרס רוטשילד על מחקרו בתחום ההנדסה, שהוביל לפיתוחים מעשיים ובהם הורדת רמת הקרינה בצילומי CT וקיצור זמני צילומי MRI .
הטכניון יעניק את פרס הארווי בתחום המדע והטכנולוגיה לפרופ’ סטיבן ביילין, לפרופ’ פיטר ג’ונס ולפרופ’ אנדרו פיינברג על מחקרם פורץ הדרך בתחום האפיגנטיקה של הסרטן.
אפיגנטיקה היא תחום מדעי המתמקד בשינויים בפעילות הגנום שאינם תלויים ברצף הדנ”א. אפיגנטיקה מסבירה כיצד רצפי דנ”א זהים עשויים לייצר התנהגות שונה – תופעה בעלת השלכות עמוקות על מכלול ההיבטים של בריאות וחולי. אחד מאותם תהליכים אפיגנטיים שנחקרו לעומקם בידי שלושת חתני הפרס הוא מתילציה של דנ”א. מתילציה קובעת במידה רבה אילו גנים יושתקו ואילו מהם יופעלו ויובילו ליצירת חלבונים. סמני המתילציה הנכונים חיוניים לבריאותנו ומשפיעים על התפתחות עוברית, חלוקת תאים, בריאות התא, תגובות לשינויים סביבתיים ועוד. שיבוש בתהליך המתילציה עלול להוביל למחלות חמורות ובהן סרטן, סוכרת, מחלות לב, הפרעות נוירולוגיות ומחלות אוטואימוניות.
עבודתם בנפרד ובמשותף של שלושת החוקרים חוללה מהפכה בהבנת תפקידה של האפיגנטיקה בחלוקת התא ובתפקודו. עבודתם, המשלבת אפיגנטיקה עם גילויים הקשורים לתהליכים גנטיים, שינתה דוׄגמוׄת נושנות באשר להתפתחות סרטן והפריכה את הסברה לפיה התפתחות המחלה מוּנעת על ידי מוטציות גנטיות בלבד. טיפולים רפואיים המבוססים על תגליותיהם של השלושה בתחום האפיגנום מצילות חיים כבר כיום ומשפרות את איכות חייהם של מטופלים. חיבור זה בין מדע בסיסי לרפואה יישומית הוא שהוביל להחלטה להעניק את פרס הארווי לפרופ’ סטיבן ביילין, לפרופ’ פיטר ג’ונס ולפרופ’ אנדרו פיינברג.
על הזוכים:
פרופ’ סטיבן ביילין, פרופ’ לחקר הסרטן במרכז הסרטן סידני-קימל בג’והנס הופקינס, נולד בצפון קרוליינה והשלים תואר ראשון ותואר דוקטור ברפואה (MD) באוניברסיטת דיוק. הוא התמחה במחקר ב-NIHועשה את הפוסט-דוקטורט בג’והנס הופקינס. הוא חבר האקדמיה הלאומית למדעים בארה”ב וזכה בפרסים רבים ובהם Shubitz Cancer Research Prize מאוניברסיטת שיקגו, פרס קירק לאנדון למחקר בסיסי בתחום הסרטן מטעם האגודה האמריקאית לחקר הסרטן ומדליית הכבוד של החברה האמריקאית לסרטן.
פרופ’ סטיבן ביילין
פרופ’ פיטר ג’ונס ממכון ון אנדל במישיגן נולד בדרום אפריקה, גדל בזימבאבווה, ואת תואר הדוקטור השלים באוניברסיטת לונדון. כיום הוא נשיא ומדען ראשי של מכון ואן אנדל, שם הוא עוסק בקשר בין מתילציה של דנ”א, ביטוי גנטי והתחלקות תאים. הוא זכה בין השאר במדליית הכבוד של האגודה האמריקאית לסרטן ובפרס קירק לאנדון למחקר בסיסי בתחום הסרטן מטעם האגודה האמריקאית לחקר הסרטן, היה נשיא האגודה האמריקאית לחקר הסרטןוחבר באגודה האמריקאית לקידום המדע, באקדמיה האמריקאית הלאומית למדעים, באקדמיה האמריקאית לאומנויות ולמדעים ובאקדמיית האגודה האמריקאית לחקר הסרטן.
פרופ’ פיטר ג’ונס
פרופ’ מחקר אנדרו פיינברג מבית הספר לרפואה בג’והנס הופקינס נולד בפנסילבניה, השלים תואר דוקטור ברפואה (MD) בתוכנית המואצת ברפואה באוניברסיטת ג’והנס הופקינס וכן תואר מוסמך בבריאות הציבור (MPH). הוא המשיך לפוסט-דוקטורט בביולוגיה התפתחותית באוניברסיטת קליפורניה סן דייגו, התמחה ברפואה באוניברסיטת פנסילבניה ולבסוף עסק במחקר בגנטיקה והכשרה קלינית בג’והנס הופקינס. הוא זכה בפרסים ובתארים רבים ובהם תוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אמסטרדם, מאוניברסיטת אופסלה וממכון קרולינסקה ופרס מנהל NIH למדענים חלוצים, חבר האקדמיה האמריקאית לאומנויות ולמדעים וחבר האקדמיה הלאומית לרפואה.
פרופ’ מחקר אנדרו פיינברג
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי “הטכניון מעניק את פרס הארווי לחוקרים שעבודתם תרמה משמעותית לאנושות ולרווחת האדם. עבודתם החלוצית של שלושת החוקרים חוללה מפנה בחקר האפיגנטיקה וחשפה את השפעתה החיונית על תפקודו התקין של התא ועל התפרצות מחלות והתפתחותן, לרבות סרטן. מחקריהם סללו דרך לפיתוח גישות חדשות באבחון והאיצו את פיתוחן של דרכי טיפול המבוססות על השפעה על המנגנון האפיגנטי.”
פרס הארווי, הפרס היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון, נוסד בשנת 1971 על ידי ליאו הארווי (1973-1887), תעשיין וממציא, ידיד מסור של הטכניון ומדינת ישראל ומתומכיהם הנאמנים. הוא מוענק על ידי הטכניון בכל שנה על הישגים יוצאי דופן במדע, בטכנולוגיה ובבריאות האדם ועל תרומה משמעותית לאנושות. במרוצת השנים הפך הפרס ל”מנבא נובל” משום שיותר מ-30% מהזוכים והזוכות בו זכו לימים בפרס נובל. הפרסים יוענקו לשלושת הזוכים בחודש יוני 2025 באירוע חגיגי שיתקיים במהלך מושב הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון, שייערך בסימן 100 שנה לפתיחת שערי הטכניון.
ביום שלישי הקרוב, 10.12.24, תקיים וועדת החינוך של הכנסת דיון בהכנה לקריאה ראשונה, בתיקון להצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה, העוסק בפיטורי סגל אקדמי בשל הסתה או תמיכה בטרור – “חוק ההשתקה”. החוק דורש מהנהלות האוניברסיטאות לבלוש אחר ההתבטאויות של חברי הסגל האקדמי, ולפטרם במידה והביעו תמיכה בטרור. תקציבה של אוניברסיטה אשר לא תציית לחוק יופחת.
בצעד יוצא דופן, יוצאים ראשי האוניברסיטאות (ור”ה) בהצהרה משותפת יחד עם המועצה המתאמת של ארגוני הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות, כנגד החוק.
חוק ״ההשתקה״ צובע את כל המדענים והחוקרים באקדמיה הישראלית כחשודים באי נאמנות למדינה. מעודד רדיפה של מדענים, חוקרים ומרצים במטרה להשתיקם, להחליש את האקדמיה, לפגוע בעצמאותה ולהפוך אותה לכלי שרת פוליטי, זאת כאשר מעולם לא הורשע חבר סגל בישראל בהסתה לטרור. כשמו כן הוא – חוק “ההשתקה” מייצר כבר כעת פחד והשתקה של ביטויים לגיטימיים לחלוטין בקרב מרצים וחברי סגל – מהחשש שיפורשו באופן שיביא לפיטוריהם. זהו אמצעי לסתימת פיות פוליטית ולפגיעה בביקורתיות שהיא מהות החשיבה האקדמית.
הדיון בתיקון לחוק מתקיים בשעה שהאוניברסיטאות בישראל נאבקות כנגד צונאמי של חרמות אקדמיים על מרצים ומוסדות ישראליים, ונידויים מצד אוניברסיטאות ומוסדות מחקר אקדמיים ברחבי העולם. זאת עד כדי חשש אמיתי לבידודה המלא של ישראל מהקהילה המדעית הבינלאומית. הצעות חוק מסוג זה מסייעות לאויבי ישראל ותומכי החרם האקדמי ומתדלקות את ארגוני ה- BDS שכן הן מערערות את היסודות הדמוקרטיים שהאקדמיה הישראלית נשענת עליהם ומציירות את האקדמיה כזרוע של המשטר בישראל.
הצ”ח ההשתקה גם פוגעת באופן חמור באופן חסר תקדים בכל מערך זכויות העובדים בישראל, באמצעות הטלת עונש כבד כפיטורין – זאת באקט מינהלי כאשר ההחלטה מתי מדובר בהסתה לטרור אינה של שופט, אלא הלכה למעשה – בידי המל”ג ושר החינוך שהינו אדם פוליטי.
חוק זה מצטרף ל”חוק ההפחדה” אותו מקדמת ח”כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית), שמטרתו דומה, ומכוונת הן לסילוק סטודנטים והן לפירוק תאים פוליטיים של סטודנטים שיעלה אף הוא לדיון באותו יום בוועדת החינוך של הכנסת.
יובהר ויודגש מעל לכל ספק כי אנו, ראשי אוניברסיטאות המחקר בישראל וכל חברי הסגל האקדמי הבכיר מתנגדים נחרצות לכל הסתה או תמיכה בטרור, ובוודאי שלא ניתן יד לניצול החופש האקדמי לטובת זאת. הסמכות החוקית לפעול כנגד מסיתים או מי שמביעים תמיכה בטרור, בכל רחבי ישראל כולל האוניברסיטאות, שייכת למשטרת ישראל והשב”כ, ויש להם במצב החוקי הקיים כבר כיום, את כל הסמכויות לפעול לאכיפת החוקים הללו.
כראשי אוניברסיטאות המחקר, יחד עם חברי הסגל האקדמי באוניברסיטאות אנו מתחייבים לשמור על חופש הביטוי והמחשבה של כלל חברות וחברי הסגל. זהו הבסיס המוסרי והערכי לכל פעילות אקדמית – ואנו נמשיך לפעול לאורו!
בכוונתנו לפעול בכל הכלים החוקיים העומדים לרשותנו על מנת לעצור את הצעות החוק הללו.
ארגוני הסגל והנהלות האוניברסיטאות יקיימו אסיפות הסברה, ביום ג’ ה 10.12.24 בין השעות 10:00 ל- 12:00 – במהלך הדיון שיתקיים בועדת החינוך של הכנסת.
אנו קוראים לכל מי שחוסנה ובטחונה של האקדמיה הישראלית ולכן גם של מדינת ישראל חשובים לו – להצטרף לפעולות שאנו נוקטים במטרה להתנגד לחוק.
מצורף מכתבו של פרופ’ אורי סיון נשיא הטכניון לשר החינוך יואב קיש וליו”ר ועדת החינוך ח”כ יוסף טייב בנושא תיקון לחוק זכויות הסטודנט ולחוק המל”ג.
עיקרי המכתב :
החודש מציין הטכניון 100 שנים מאז פתח את שעריו לראשונה, עם 17 סטודנטים בבניין ההיסטורי בשכונת הדר הכרמל בחיפה. מאז נוספו עוד אוניברסיטאות מחקר ומכללות רבות, מערכת אקדמית מפוארת עליה נשענים ביטחון מדינת ישראל, כלכלתה וחוסנה החברתי.
יכולתה של מדינת ישראל להתקיים במרחב בו אנחנו חיים תלויה באופן מוחלט ביתרון הטכנולוגי והמדעי שלנו, בעוצמה הכלכלית ובקיומה של מערכת אזרחית יציבה, לרבות מערכת משפט עצמאית.
הדברים הללו ברורים לכל בר-דעת ולמרות זאת, בשנתיים האחרונות מתנהלת מתקפה ישירה, דורסנית, אלימה ובלתי מרוסנת על האקדמיה על ידי שרים וחברי כנסת, מתקפה שהיא הרסנית לאקדמיה הישראלית והרסנית אף יותר למדינת ישראל ולעתידה.
האקדמיה היא מטבעה חופשית. עצמאות, חופש מחקר וביטוי, והחופש לשאול שאלות ולהטיל ספק הם נשמת אפה. לא ניתן לכלוא אותה או את המדענים המניעים אותה – ולראיה, במדינות שניסו לעשות זאת האקדמיה גוועה ואותן מדינות התרוקנו ממדעניהן הטובים.
העצמאות האקדמית היא שאיפשרה התמודדות יוצאת דופן עם מגפת הקורונה, אירועי שבעה באוקטובר, מלחמת חרבות ברזל ומבצע חיצי הצפון בו המשיך הטכניון לפעול תחת מטחי רקטות יומיים לחיפה ולסביבתה. כשמשרדי הממשלה וגופים ציבוריים רבים קרסו והפסיקו לתפקד, המוסדות האקדמיים, ובראשם אוניברסיטאות המחקר, המשיכו במחקר ובהוראה ופרשו כנפיהם על משרתי המילואים ועל נפגעי המלחמה. הטכניון אירח בקמפוס מאות משפחות מפונים מהדרום ומהצפון ללא תמורה, שלח כמויות מזון וציוד חסר לחיילי צה״ל, דאג לרווחתם הכלכלית והנפשית של אלפי סטודנטים וסטודנטיות שגויסו לשירות מילואים ובנה מערכת תמיכה אקדמית נרחבת שמנעה את נשירתם.
לבושתנו, בהעדר תמיכה של המדינה הטכניון ושאר המוסדות נאלצו לבקש לשם כך את עזרת ידידינו מהארץ ומהעולם. המוסדות האקדמיים תמכו במשפחות הנרצחים, הנופלים, הפצועים והחטופים ונתנו דוגמה להכלת המתח בין האוכלוסייה היהודית והערבית והמשך החיים המשותפים. כל זאת נעשה למרות מיעוט מסית בשני הצדדים, שטופל בנחישות, ולמרות הסתה בלתי פוסקת מצד פוליטיקאים ובעלי עניין שהסתה אומנותם.
ההתקפה על המוסדות האקדמיים נפתחה במקביל לניסיונות הפגיעה במערכת המשפט – ושתיהן יחדיו התניעו הגירה של אנשי האקדמיה הישראלית הנאבקת בכוחותיה המוגבלים בחרם האקדמי ההולך ומתרחב בעולם ובמקום לזכות בסיוע הממשלה והכנסת במאבק זה, היא מוצאת את עצמה מופגזת חדשות לבקרים בהצעות חוק המסייעות לתומכי החרם האקדמי ולארגוני ה-BDS. ניסיונות החרם אינם חדשים, אבל הפגיעה בעצמאות האקדמיה מתדלקת אותם ומחזקת את טענת ה-BDSשהאקדמיה הישראלית אינה עצמאית אלא מהווה זרוע של השלטון ומשרתת את צרכיו. שתי הצעות חוק ברוח זו עומדות כידוע לכם להידון בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת ביום שלישי הקרוב.
בזמן שהאקדמיה עסוקה בלחימה בחרם המתרחב עליה ועל מדינת ישראל, כשמשאבינו רתומים כולם לתמיכה בעשרות אלפי משרתי המילואים מקרב הסטודנטים והסגל, כשאנו נאבקים לבדנו כנגד כל הסיכויים, גם תחת מטחי רקטות, על המשך המחקר האקדמי והכשרת כוח האדם הנדרש למשק ולמערכת הביטחון, בזמן שאנו מחבקים את משפחות הנרצחים, הנופלים, החטופים והפצועים, פוליטיקאים ובעלי עניין עוסקים בהשחרת המוסדות האקדמיים וצביעתם כקיני טרור, עלילת דם שקרית ומכוערת המקודמת באמצעות הצעות חקיקה השאובות ממשטרים אפלים. הצעות המפרות זכויות אזרח בסיסיות של הסטודנטים ושל הסגל האקדמי שאין בהם אלא עיסוק בתפל, קישוש קולות והסחת הדעת מהתמודדות עם האתגרים האמיתיים שבפניהם ניצבת מדינת ישראל.
מכובדי שר החינוך ויו”ר וועדת החינוך, התרבות והספורט. אני קורא לכם להשמיע קול רם וברור ולפעול בנחישות כדי לעצור את ניסיונות הפגיעה הבלתי פוסקים באקדמיה. אנא, תעלו את השפעתכם לחיזוקה של האקדמיה ולסיוע בהתמודדותה עם האתגרים האדירים שבפניהם אנחנו ניצבים. ניסיונות הפגיעה המתמשכים, שחלקם מכוונים על ידי בעלי עניין וחלקם נובעים מחוסר הבנה לגבי מהותה של האקדמיה, הרסניים לא רק למדע ולחינוך אלא מסכנים באופן חמור ולשנים רבות קדימה את ביטחון מדינת ישראל, את כלכלתה ואת חברתה.
מענקים יוקרתיים אלה, כ-2 מיליון יורו לחוקר, תומכים במו”פ חלוצי וניתנים לחוקרים נבחרים המעלים רעיונות מחקריים פורצי דרך בשלבי הגיבוש של צוות המחקר ותוכנית העבודה.
פרופ’ דן גרבר
פרופ’ גרבר השלים בטכניון את כל תאריו האקדמיים – תואר ראשון בהנדסת חשמל ומחשבים, תואר שני במדעי המחשב ותואר שלישי במדעי הנתונים וההחלטות. בתום הדוקטורט הוא יצא לפוסט-דוקטורט ב- TTIC, מכון אקדמי למדעי המחשב בשיקגו. בשנת 2017 שב לטכניון כחבר סגל.
פרופ’ גרבר עוסק באופטימיזציה רציפה – תחום המגשר בין מתמטיקה ומדעי המחשב. לדבריו, “בקבוצת המחקר שלי אנו מפתחים אלגוריתמים חדשים ויעילים לפתרון בעיות יסודיות עם שימושים בתחומים כגון סטטיסטיקה ולמידת מכונה. אופטימיזציה רציפה היא כלי חיוני בתחומים רבים, למשל באימון רשתות נוירונים בלמידה עמוקה, ויש לה השפעה רבה במדע ובהנדסה.”
מענק ERC Consolidatorיתמוך בפרויקט ProFreeOpt, שבמסגרתו יעסוק פרופ’ גרבר בשאלות עומק הקשורות בפיתוח דור חדש של אלגוריתמים יעילים במיוחד לפתרון מגוון רחב של בעיות אופטימיזציה רציפה בממד גבוה.
הטכניון הצטרף לאירועי “לילה סגול” – יוזמה לאומית לציון יום הזכויות הבין-לאומי לאנשים עם מוגבלויות, המתקיים היום (ג’, 3 בדצמבר), והאיר בסגול את בניין הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בבת גלים ואת בניין מעונות “ברושים” בקמפוס המרכזי בנווה שאנן.
במסגרת אירועי “לילה סגול”, בהובלת מפעל הפיס, מרכז השלטון המקומי והאזורי ואתר שווים הוארו הלילה בסגול, הצבע המזוהה עם קהילת המוגבלויות בעולם, יותר מ-140 בניינים בכל הארץ – מקריית שמונה ועד אילת.
מאז 7 באוקטובר 2023 נוספו יותר מ-80,000 ישראלים ל-1.5 מיליון אזרחים עם מוגבלות החיים בינינו. מאז פרוץ המלחמה הוכרו על ידי המוסד לביטוח לאומי יותר מ-70,000 אזרחים שנפגעו בגוף ובנפש, בהם תינוקות, ילדים וקשישים, ובנוסף – כ-12,000 חיילי צה”ל בסדיר ובמילואים ואנשי כוחות הביטחון.
הטכניון משקיע רבות בהתאמת הקמפוס לאנשים עם מוגבלויות ובתמיכה בהם במהלך לימודיהם ושהותם בטכניון. את הפעילות בנושא זה מוביל מרכז הייעוץ והתמיכה בסטודנטים בלשכת דיקן הסטודנטים. דוגמה לפרויקט התנדבותי של סטודנטים מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, העוסק בתחום, הוא תוכנית שוב”ל – שווה בלימודים בטכניון – המאפשרת לסטודנטים עם מוגבלות קוגניטיבית ללמוד קורס בנושא רפואה ומיומנויות מחשב.
דיקנית הסטודנטים בטכניון פרופ’ אילת פישמן אמרה כי “מאז 7 באוקטובר 2023 הצטרפו ישראלים רבים למעגל הגדול של אנשים עם מוגבלויות, והארת הבניינים נועדה לשדר מסר לפיו אנחנו אתכם, ונעשה ככל יכולתנו כדי להחזיר אתכם למעגל הלימודים והעבודה. זוהי חובתנו הלאומית.”
מדובר במפגשים ללא עלות שנועדו להעשיר את הממשק בין מדע ואומנות והם פתוחים גם לקהל הרחב.
הסדרה, הנערכת בחסות קרן נשיא הטכניון וגב’ סוניה מרשק, יצאה לדרך בשנת 2022 בהובלת ד”ר וולף שנבחרה למחזור הראשון בתוכנית “אמן בקמפוס” שיזם נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. הסדרה מהווה פלטפורמה לדיאלוג ולהשראה בין מדענים, מהנדסים, אמנים ומוזיקאים. מאז תחילת הסדרה לקחו בה חלק עשרות מדענים ומהנדסים ובהם חתני פרס נובל ואמנים בין-לאומיים.
ד”ר אורית וולף קרדיט : יואל לוי
סדרת המפגשים, הראשונה מסוגה בארץ, יוצרת מפגש בין מדענים, חברי סגל אקדמי ומינהלי, סטודנטים, בוגרים והקהל הרחב. כל מפגש מוקדש לנושא אחר המשותף לדיסציפלינות השונות ומשלב מוזיקה, מדע וטכנולוגיה בהשתתפות חוקרי הטכניון ואמנים אורחים מבחוץ. לדברי ד”ר וולף, “החיבור בין מדע ואומנות אינו ‘אפשרי’ אלא ‘הכרחי’. שדות נבדלים אלה חולקים הרבה במשותף, והמפגשים הבין-תחומיים שאנו עורכים בטכניון חושפים אמנים, מדענים ומהנדסים, כמו גם את הקהל הרחב, לתכנים שלא הכירו, ויתר על כן – מספקים להם השראה ליצירתיות ולחדשנות אופרטיבית הן באומנות והן במדע ובטכנולוגיה.”
המפגש הראשון בשנה זו יתקיים ביום רביעי, 11 בדצמבר, ויוקדש לכוחם של הריק והחלל. הוא יעסוק במגוון היבטים של הריק בפיזיקה (היווצרות היקום), בביולוגיה, באדריכלות נוף, בפיסול ובמוזיקה. במפגש תארח ד”ר וולף את פרופ’ חגי פרץ מהפקולטה לפיזיקה, את פרופ’ טל אלון מוזס מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, את פרופ’ דורי דרדיקמן מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, את המרצה לאומנות ד”ר גילית איבגי, את הכנר הבינלאומי מיכאל שחם ואת המלחין נעם יעקובי, סטודנט למתמטיקה ומדעי המחשב בטכניון.
המפגש הראשון, ב-11 בדצמבר, יתקיים באולם הקולנוע בבית הסטודנט. הוא יחל בשעה 15:00 וייארך כשעה וחצי ללא הפסקה. המפגש אינו כרוך בתשלום אך מצריך הרשמה מראש.
במהלך אוקטובר, בצל המצב המתוח בצפון, התקיים בטכניון כנס סטודנטים בין-לאומי מקוון בנושא מנהיגות בתקופות משבר. את הכנס יזמה קבוצת סטודנטים בתוכנית ה-MBA – טוהר דניאל, רותם שפיר, גל פורקוש ונועה סיידנוור – יחד עם פרופ’ מרים ארז, סגנית דיקן לתוכנית ה-MBA.
פרופ’ ארז, כלת פרס ישראל לניהול, מובילה את תוכנית GNAM (Global Network for Advanced Management) בטכניון מאז היווסדה בשנת 2016. לדבריה, “במסגרת התוכנית מגיעים לטכניון סטודנטים מ-14 בתי ספר למינהל עסקים, וסטודנטים מתוכנית ה-MBA בטכניון טסים לשבוע מרוכז באחד מאותם בתי ספר. סטודנטים מהטכניון אומנם טסו השנה לחו”ל, אבל המפגש שהיה אמור להתקיים בטכניון בחודש מרץ 2024 נדחה בשל המצב. הסטודנטים בתוכנית ה-MBA שלנו עבדו קשה כדי לקיים בכל זאת אירוע בטכניון, שיראה את פניה היפים של ישראל בשעת משבר. זו הייתה יוזמה שלהם והם הובילו את הארגון ואת הזמנת המרצים האורחים.”
הכנס בטכניון התקיים השנה במתכונת מקוונת בין 13 ל-18 באוקטובר בהשתתפות 43 סטודנטים מ-14 בתי ספר למנהל עסקים, ועסק כאמור בנושא “מנהיגות בתקופות משבר” (Leading in Times of Crisis). השתתפו בו מרצים מהפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות ומפקולטות אחרות בטכניון, ובהם חתן פרס נובל פרופ’ מחקר דן שכטמן, וכן מרצים אורחים, מנהיגים מובילים במשק הישראלי. אלה כמה מהם: היזם בוגר הטכניון איל וולדמן, עופר דורון המוביל את יוזמת החללית בראשית, הספורטאית הפראלימפית מורן סמואל, אורי להב, מייסד שותף חברת אאוטבריין שהקים מיזם לוגיסטי לתמיכה במפונים באילת, וכן עמיחי בר-ניר, המנכ”ל היוצא של חברת טופ-גם משדרות העוסקת בתחום תוספי המזון.
מבין המרצים בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות הרצו ד”ר נועה זיכלינסקי על מחקריה בנושא בית-החולים ההיברידי בזמן מגפת הקורונה, פרופ’ עדו ערב על קבלת החלטות בזמן משבר, ד”ר שלי לב-קורן על צוותים רב-תרבותיים וירטואליים (היא גם הנחתה את עבודת הצוותים, כשכל צוות הורכב מסטודנטים ממדינות שונות), ופרופ’ ארז על ניהול ארגונים בזמן משבר. ד”ר זוהר רובינשטיין מאוניברסיטת תל-אביב ובנו ארן רובינשטיין, בוגר הפקולטה, הרצו על חוסן לאומי, נושא שבתחום התמחותם.
קבוצת המשתתפים הייתה מגוונת מאוד וכללה בין השאר את מנהל מדעי הנתונים ב-Mastercard ביוטה, ארה”ב, מנהלת בכירה במרצדס-בנץ, וטרינר מצ’ילה ומנהל הבריאות בחברת אמבולנסים באוסטרליה. במסגרת המפגש עבדו הסטודנטים בצוותים מעורבים כחברות ייעוץ שנותנות פתרונות להתמודדות עם משבר בתחומים שונים בארגונים שונים שעוברים משבר. לדברי פרופ’ ארז “היה מרשים ומרגש לראות סטודנטים ב-MBA טכניון עובדים עם סטודנטים מאוניברסיטת ייל בארה”ב ומבתי ספר למנהל עסקים החברים ברשת GNAM– סטודנטים מטורקיה, אירלנד, אנגליה, גרמניה, קנדה, ברזיל, צ’ילה, מקסיקו, הודו, הונג-קונג, סין, ואוסטרליה – מתוך מטרה משותפת. הפוליטיקה נשארה בחוץ. במפגש הסיכום שמענו שבחים רבים מהסטודנטים מחו”ל, ואני מבקשת שוב להדגיש את חלקם המרכזי של הסטודנטים שלנו ביוזמה, בארגון ובהובלת המפגש החשוב הזה, ואת התמיכה הלוגיסטית והארגונית המצוינת שניתנה על ידי הצוות המנהלי של תוכנית ה-MBA, של הפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות ושל מרכז המחשבים בפקולטה.”
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בחיפה אישרה את התוכנית להקמת מבנה חדש לפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון. לדברי יו”ר הוועדה עו”ד שרית גולן, “קידום תוכנית הבינוי למבנה חדש ומתקדם הוא בשורה לא רק לטכניון, המוסד האקדמי החשוב בארץ אלא גם בשורה לעיר חיפה.”
הבניין החדש, ע”ש סטיבן וננסי גרנד מידידיו הגדולים של הטכניון, נועד למלא את צורכי הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל ע”ש סטיבן קליין, היחידה בתחומה בישראל, הנמצאת בצמיחה מתמדת. הפקולטה מכשירה את רוב המהנדסים והמהנדסות המאיישים את תעשיות האווירונאוטיקה והחלל בישראל ובוגריה ממלאים תפקידים בכירים בתחום. היא הוקמה בראשית ימי המדינה ביוזמתם של נשיא הטכניון הראשון יעקב דורי, ראש הממשלה דוד בן גוריון והמשנה לנשיא הטכניון, פרופ’ סידני גולדשטיין, זאת מתוך הבנה שהמדינה הצעירה תידרש לכונן תעשיות תעופה וחלל חזקות. ואכן, בוגרי ובוגרות הפקולטה הם המנהיגים המובילים תעשיות אלה בישראל – תעשיות המקיימות קשר הדוק עם חוקרי הפקולטה במגוון רחב של תחומים. בינואר 2024 נכנסה בוגרת הפקולטה פרופ’ דניאלה רווה לתפקיד דיקנית הפקולטה והיא מובילה אותה בתהליכי צמיחה ופיתוח מתקדמים.
הדמיה : קימל אשכולות אדריכלים
בשנים האחרונות גדלה הפקולטה הן מבחינת מספר חברי הסגל והיקפי המחקר והן מבחינת מספר הסטודנטים, ולכן נחוץ לה בניין חדש שיתאים לצורכי המאה ה-21. הבניין החדש יוקם בסמוך למבנה ההיסטורי, וישלב אלמנטים של חדשנות ושל שימור. יהיו בו שמונה קומות, שטחו הכולל ישתרע על פני 7200 מ”ר, ויפעלו בו מעבדות מתקדמות ותשתיות מחקר ופיתוח. הבנייה תיעשה תוך הקפדה על עמידה באמות מידה סביבתיות ושילוב אדריכלי עם הנוף והמבנים ההיסטוריים והמודרניים הסמוכים. מתחם הכניסה לבניין החדש ישתלב עם אזור ההוראה המשופץ של הבניין הישן.
הבניין החדש יאפשר לפקולטה לקלוט חוקרים חדשים, ליזום תחומים חדשים במחקר ובהוראה, להרחיב את פעילותה במחקר ובפיתוח ולשמר את מעמדה הבין-לאומי במחקר ובחינוך הנדסי. הבניין החדש יאפשר להגדיל משמעותית את מספר הסטודנטים בכל התארים ולשפר את תשתיות ההוראה והמחקר. כבר השנה פתחה הפקולטה את שנת הלימודים תשפ”ה בעלייה חדה במספר הסטודנטים החדשים המתחילים את לימודיהם בטכניון. מדובר בעלייה בשיעור 25% ביחס לשנה שעברה (תשפ”ד) ו-40% ביחס לשנה שקדמה לה (תשפ”ג).
חוקרים בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון פיתחו שיטה חדשנית לייצור חלקיקי מיקרוג’ל מבוססי-חלבון. ההישג, בהובלת ד”ר לואי חורי והדוקטורנטית טינה ח’יראללה, פורסם לאחרונה בעיתון המדעי היוקרתי AdvancedMaterials. לשיטה שפיתחו חוקרי הטכניון יתרונות רבים ובהם יעילות, מהירות, פשטות ייצור ואפשרות לשימוש בסדרי גודל קטנים כגון חלבונים ומולקולות ביולוגיות. יתרונות אלה הופכים אותה לחלופה חסכונית לשיטות קיימות, העשויה לחולל שיפור דרמטי בתחומים רבים ובהם תרופות, חיישנים ביולוגיים, מזון, הנדסת רקמות ומדעי הסביבה.
הדוקטורנטית טינה ח’יראללה וד”ר לואי חורי
מיקרוג’לים, חלקיקים השייכים למשפחת החומרים הרכים, מעוררים עניין רב במגוון רחב של תחומים ובהם ביו-רפואה, פרמצבטיקה, הנדסת סביבה וקולינריה. עם זאת, הטכניקות הקיימות לייצורם מתמודדות עם אתגרים רבים כגון בקרה ושליטה על גודל החלקיקים, הרחבת הייצור לכמויות גדולות, צורך במכשור מתקדם, התאמה לחומרים ביולוגיים ודרישת השוק למחירים תחרותיים.
צוות החוקרים פיתח שיטה פשוטה ויעילה לייצור חלקיקי מיקרוג’ל. לדברי החוקרים, “השיטה שלנו פותחה בהשראת תהליכים כמו הכנת אספרסו והפקת נפט, המתבססים על יצירת תחליב (אמולסיה) משתי פאזות לא מסיסות בתוך מבנה נקבובי תלת-ממדי.”
איור המציג את המערכת החדשה שפותחה לייצור מיקרו-ג’לים באמצעות תהליך אמולסיפיקציה בתווך נקבובי. (ב) תמונת מיקרוסקופ פלורסנטי של מיקרוג’לים מבוססי חלבון שנוצרו באמצעות המערכת. תמונה זו ממחישה את אחידות החלבון ושימור המבנה שלו
במאמר שפורסם מציגים החוקרים את האפשרות לשלוט באחידות החלקיקים ובגודלם על ידי שינוי מהירות הזרימה של שתי הפאזות בתוך התווך הנקבובי ועל ידי שליטה ביחס ביניהן. החוקרים התמקדו בייצור חלקיקים פונקציונליים מבוססי חלבון והצליחו לשמור על מבנה החלבון הדרוש. יתר על כן, החלקיקים הגיבו לגירויים חיצוניים שונים. חלקיקים אלה יכולים לתפקד גם כחיישנים ביולוגיים לזיהוי מולקולת מי חמצן (H2O2) בריכוזים שונים. מולקולות אלו יכולות לגרום נזק לדנ”א, לפגוע במבנים תאיים אחרים ואף יכולות לגרום למוות תאי, ומכאן החשיבות שבאיתורן.
