מחבר: shlomi ben-oz

לראשונה בישראל: בסיום המסלול החדש יקבלו הסטודנטים תואר שני מקצועי

 

מדע: החשוד המיידי

ד”ר אסתי לסלו ניתחה בעבודת הדוקטורט שלה בטכניון תגובות קוראים לכתבות בעיתונות הפופולרית, העוסקות בשינויי אקלים ובניסויים בבעלי חיים. מסקנתה: ציבור הקוראים מתייחס לקהילה המדעית באי-אמון

 

 

הגדרתה המילונית הצרה של “אוריינות” היא היכולת לקרוא ולכתוב. עם זאת, כיום משמש מונח זה במשמעות רחבה יותר – שליטה ומיומנות בכלים הרלוונטיים בעולמות תוכן שונים כגון מוזיקה (“אוריינות מוזיקלית”), טכנולוגיה, מתמטיקה ומדע.

ד”ר אסתי לסלו סיימה לאחרונה את עבודת הדוקטורט שלה בטכניון, שבה התמקדה בתחום האוריינות המדעית. “בהקשר של מדע, או של תקשורת המדע, אנחנו מדברים על היכולת להבין מונחים מדעיים, לקרוא טקסט מדעי-פופולרי באופן ביקורתי ולהביע עמדות מושכלות בנושא זה,” היא מסבירה. “התחום הזה זכה בעשורים האחרונים להתייחסות נרחבת בתוכניות הלימודים במדינות המערב, כולל ישראל, מתוך שאיפה שהאוריינות המדעית תהפוך לנחלתם של כל יוצאי מערכת החינוך, ושההשתתפות בשיח המדעי תהיה פתוחה באמת לכלל הציבור.”

ד”ר לסלו, שכתבה את הדוקטורט בהנחיית פרופ’-משנה אילת ברעם-צברי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, מסבירה כי בדרך כלל נחקרת רמת האוריינות המדעית על סמך מבחנים בבתי ספר או באמצעות סקרים קצרים, שתקפותם שנויה במחלוקת. בעבודת הדוקטורט שלה היא בחרה כיוון אחר לגמרי: האוריינות המדעית כפי שהיא באה לידי ביטוי בסביבת התקשורת המקוונת בישראל. “ניסיתי להבין אילו כלים יש לציבור כשהוא מתייחס לסוגיות מדעיות-חברתיות,” היא מסבירה, “והאם הקוראים בישראל מפגינים אוריינות מדעית כשהם מגיבים לסיקור מדע בתקשורת”.

המחקר התבסס על כ-2,500 תגובות גולשים (טוקבקים) לכתבות בסוגיות מדעיות-חברתיות (ניסויים בבעלי חיים והשפעת האדם על האקלים) באתר Ynet. “בחנתי את תוכן התגובות בהתייחס לידע מדעי, תפיסת המדע, כישורי חשיבה מדעית ושימוש באתיקה.”

ממצאי המחקר מצביעים על מִתאם גבוה מאוד (96%) בין רמתם המדעית של המושגים המדעיים בתגובות לרמתם של המושגים בכתבות. בנוסף גילתה ד”ר לסלו שרוב המונחים המדעיים המופיעים בטוקבקים תואמים למונחים הנלמדים בשיעורי מדעים בשנות התיכון ובאקדמיה – “כלומר בשלב שבו לימודי המדעים הם לימודי בחירה. המשמעות היא שאפילו ‘שיח הטוקבקים’ מציב רף גבוה להשתתפות בדיונים בנושאי מדע.”

שאלה מהותית המעסיקה חוקרים בתקשורת המדע היא הקשר בין אוריינות מדעית להסכמה עם עמדות מדעיות. במילים אחרות, האם עמדות הנוגדת את הקונצנזוס המדעי – למשל התנגדות לחיסונים או לצריכת מזון מהונדס גנטית – נעוצות בבורות מדעית? התשובה, על פי ד”ר לסלו, שלילית, מכל מקום בסוגייה של שינויי האקלים: דווקא המתנגדים לקונצנזוס המדעי, לפיו אחראי האדם במידה רבה להתחממות הגלובלית, ביטאו בתגובותיהם אוריינות מדעית ואתית גבוהה יותר בפרמטרים השונים.

“למעשה, במקרים רבים ההתנגדות לקונצנזוס אינה נובעת מבורות מדעית אלא מחשדנות כלפי הקהילה המדעית,” מסבירה לסלו. “רבים בציבור מתייחסים לקהילה הזו בחשדנות רבה, וכאן יש לתקשורת תפקיד חשוב מאוד. מלבד שיפור האוריינות המדעית חשוב להנחיל לציבור גם אוריינות באתיקה מחקרית. כי קורא שיבין כיצד מתנהל המדע, וכיצד הוא בוחן את עצמו ללא הרף, יוכל לנהל דיאלוג מושכל שיגביר בסופו של דבר את האמון בין המדענים לציבור.”

יום האוריינות הבינלאומי

יום האוריינות הבינלאומי, שנקבע ל-8 בספטמבר מדי שנה, הוכרז על ידי ארגון אונסקו במטרה לעודד ולקדם את האוריינות הלשונית (קרוא וכתוב) כמו גם אוריינות במובנה הרחב. אוריינות, על פי אונסקו היא כלי בסיסי לרכישת ידע, ולכן היא מרכיב קריטי בקיומה של “חברה דמוקרטית לומדת, שהיא הבסיס לעולם שלֵו ונאור”. על פי ההערכות, כ-800 מיליון מתושבי העולם המבוגרים אינם יודעים קרוא וכתוב.

מלגות והלוואות

המלגות הניתנות באמצעות לשכת דיקן הסטודנטים מתחלקות לשתי קבוצות:

1. מלגות סיוע: מלגות הניתנות אחת לשנה על-פי קריטריונים כלכליים בעיקרם.
   • סטודנטים חדשים יכולים להגיש בקשה למלגת סיוע בעת הרישום לטכניון או לאחר קליטת רישומכם באתר. תשובה בדבר זכאות למלגת סיוע וגובה המלגה ניתן לקבל מיד עם הודעת הקבלה לטכניון. באתר – newstud.technion.ac.il
   • סטודנטים ותיקים – יכולים להגיש בקשה למלגה בחודשים יולי-אוגוסט בכל שנה, נשלח לכלל הסטודנטים מייל אישי המודיע על פתיחת מועד להגשת בקשות סיוע (נא לעקוב אחרי פרסום באתר).
     * מועד מאוחרים/לנרשמים באיחור – בשבועיים הראשונים של סמסטר אביב.
2. מלגות פר”ח (פרויקט חונכות): כמחצית מגובה שכר הלימוד השנתי (ללא תלות במצבם הכלכלי). במסגרת הפרויקט מקדישים החונכים כ-4 שעות שבועיות. ההרשמה לפר”ח מתבצעת בתחילת השנה באתר פר”ח www.perach.org.il

מדענים בטכניון גילו מנגנון לא ידוע בפעילות התא החי: הסתרה כאמצעי להשתקה גנטית. במחקר-ההמשך ייעשה שימוש בטכנולוגיות חדשניות של הדפסת DNA במטרה לפענח את “הדקדוק הגנומי”.

פרופ’-משנה רועי עמית, חבר סגל בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, גילה קונספט חדש בפעילות התא: הסתרה כאמצעי להשתקה גנטית. כך מדווח כתב העת Nature Communications.

השתקה גנטית היא מונח ביולוגי שפירושו דיכוי פעילותו של גֶן על ידי התא. התא החי יודע “להדליק” גנים בתהליך שנקרא שיפעול, ו”לכבות” או לדכא אותם בתהליך שנקרא השתקה – על ידי פעילות ישירה של חלבון.

במחקר שערך לאחרונה גילה פרופ’ עמית כי לתא יש דרך נוספת להשתיק את הגן: באמצעות הסתרה פיזית, כלומר באמצעות חלבון המוֹנע אינטראקציה בין הגן לגורם המשפעל אותו. לדבריו, “אפשר לחשוב על החלבון המסתיר כמו על איש גבוה שיושב לפניך בקולנוע. דימוי אחר הוא ליקוי חמה. למעשה אנחנו מדברים כאן על מין ‘ליקוי חמה גנטי’: חלבונים מסוימים מתמקמים על מקטע ה-DNA בנקודה שמסתירה מהגן את הגורם האמור לשפעל אותו, וכך למעשה משתיקה את אותו גן.”

ההשערה של פרופ’ עמית נבדקה בשלוש דרכים: הדמיה ממוחשבת, ביולוגיה סינתטית וביואינפורמטיקה. במילים אחרות, המודל אומת הן בסימולציה והן בניתוח מקטעים גנטיים ממשיים. “אימתנו את המודל הזה בניסויים שביצענו על 60 רצפים גנטיים של חיידקים, וכך ביססנו את הקונספט החדש הזה. כעת אנחנו מבינים שמדובר במנגנון שהתפתח במהלך האבולוציה כאפיק-פעולה יעיל של השתקה גנטית.”

הקונספט החדש ייבדק באופן מעמיק ומקיף במסגרת מחקר נרחב שפרופ’ עמית מוביל. המחקר, זכה לתמיכה של 4 מיליון יורו מתוכנית ה–FET Open, הפועלת במסגרת תוכנית “הורייזן 2020” של האיחוד האירופי, ותומכת במחקר מדעי וטכנולוגי הצפוי להוביל לפיתוח טכנולוגיות חדשניות. בתכנית ישתתפו 5 קבוצות מחקר מישראל ומאירופה שיפעלו לפענוח עקרונות הפעולה של הקוד הבקרתי בחיידקים, שמרים וזבובים.
“הקוד הבקרתי הוא מעין שפת תכנות שבאמצעותה שולט הגנום בביטוי הגנטי בהיבטים של מיקום, עיתוי ועוצמה”, מסביר פרופ’-משנה עמית. “במסגרת המחקר ייעשה שימוש בטכנולוגיות חדשניות של הדפסת DNA כדי לכתוב מחדש את הקוד ולבדוק את הפלט של התוכנות הסינתטיות בתוך תאים חיים. באמצעות כתיבת עשרות אלפי רצפי בקרה סינתטיים מקווים החוקרים לפענח את עקרונות הדקדוק של שפת התכנות של הגנום.”

 

בשבוע שעבר, מילאו את אולם רות שבפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון עשרות הורים, סטודנטים וחברים שהגיעו במיוחד לטקס הסיום של 20 בוגרי המחזור השביעי של התכנית האמריקאית ללימודי רפואה בטכניון.

TeAMS היא תכנית ייחודית של הטכניון המאחדת סטודנטים אמריקאיים (ארה”ב וקנדה) ומכשירה אותם בתחומי הרפואה. התוכנית נמשכת ארבע שנים, המאופיינות בלימודים תובעניים, יחס אישי ולימודים בקבוצה קטנה. לתוכנית מיקוד כפול: מחקר ולימודים קליניים.

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ציין בנאומו בטקס את יתרונותיה של התכנית ואת הגשר שהיא מהווה לעולם ולארה”ב.

 

פרופ’ אנדרו לוי ראש התכנית האמריקאית ציין בנאומו כי בוגרי התכנית השנה הצטיינו במיוחד וכי רובם כבר התקבלו לסטאז’ בארה”ב ושובצו בבתי החולים המובילים בארה”ב :

Jacobi MC

University of Pittsburgh MC

Mayo Clinic

Johns Hopkins/Brigham and Women-Mass General Hospital

ובכך מייצגים את הפקולטה לרפואה של הטכניון ואת מדינת ישראל בתחומי הרפואה הנחשבים בעולם.

 

תחרות הטכנוראש ה-15 תתקיים מחר, יום ד’, 8 ביוני 2016. פרס ראשון: 10,000 ש“ח

מחר יום ד’, 8 ביוני 2016, בשעה 13:15, תתקיים בטכניון תחרות הטכנוראש ה-15, שתזכה את הצוות המנצח בפרס כספי של 10,000 שקלים.

תחרות הטכנוראש נהגתה על ידי ניב-יה דורבן ז”ל בהיותו סטודנט בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון. בכך ביקש ניב-יה “להרחיק את הסטודנטים מספרי הלימוד וממסך המחשב ולתת להם במה לביטוי יצירתי תוך התמודדות עם אתגר התחרות – בעיות מורכבות באווירת כיף”.

בתחרות הראשונה, בניהולו, נדרשו המשתתפים להשליך ביצה מגג הבניין הגבוה בטכניון כך שתנחת על הקרקע, כשהיא שלמה, בזמן הקצר ביותר. מאז מתקיימת התחרות מדי שנה תוך היצמדות לעקרונות המקוריים שהציב ניב-יה: עבודת צוות, תחרותיות, מנהיגות, חשיבה, תכן בתנאים מציאותיים, בנייה של דבר חדש והתמודדות עם בעיה שיש לה יותר מפתרון אחד.

 

מדי שנה ניתנת לתחרות הספציפית כותרת התואמת את המשימה, והשנה תיקרא תחרות הטכנוראש WillyPong. במרכז הקמפוס יוצב אקווריום שבתוכו מונח “ווילי הלוויתן”. כל אחת מהקבוצות המשתתפות נדרשת לבנות מתקן המתחבר לצינור מים חיצוני ומבצע שורה של משימות: מילוי האקווריום במים ושחרורו של ווילי הלוויתן בזמן מינימלי; בניית מזרקה אנכית שעליה “ירקדו” כדורי פינג פונג רבים ככל האפשר; ופגיעה של זרם מים מרוכז במטרה על לוח גבוה. ככל שהזרם יהיה חזק יותר כך ישתחררו יותר בלונים. הניקוד ייקבע על פי נוסחה ידועה מראש, תוך התחשבות במספר הבלונים שישוחררו וברמת עיצוב המתקן.

 

ניב-יה דורבן ז”ל התגייס לצבא בתום לימודי התואר הראשון בטכניון. במקביל לשרות הצבאי החל את לימודי התואר השני בפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון. במרץ 2003 נרצח ליד ביתו בתל אביב.

 

 

 

איזה קול יש לטיפת מים?

דוקטורנט בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון הקליט את הרעש העצמי של טיפת מים במנוחה

טיפות מים נפוצות בטבע, בחיי היום-יום ובתהליכים רבים בתעשייה ובמעבדות המחקר. רוב האנשים סבורים שטיפת מים המונחת על משטח היא עצם שקט ודומם, אולם אילו צילמנו טיפת מים מקרוב, ממש מקרוב, וברזולוציה של אטום בודד, היינו מגלים להפתעתנו שפני המים שלה אינם חלקים. לאמיתו של דבר, פני המים מתנהגים כמו ים סוער בזעיר אנפין.

המים על פני הטיפה נעים ללא הרף, וזאת בשל דינמיקה הקרויה תנודה בראונית או תרמית. התנועה התרמית של משטח המים משפיעה על תהליכים רבים והיא האחראית, לדוגמה, לשבירה של טיפה אחת לטיפות קטנות יותר.

חוקרים בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון פיתחו לאחרונה שיטה למדידה ולהקלטה של התנועות התרמיות בטיפה. השיטה החדשנית, שהתפרסמה בכתב העת  Optica, מבוססת על החדרת אור לטיפה. האור מסתובב בתוך הטיפה 1,000 פעמים וכך מאפשר למדוד את התנודות ברדיוס הטיפה ברזולוציה של פחות מגודלו של אטום בודד.

פרופ’ טל כרמון, שהוביל את המחקר יחד עם הדוקטורנט שי מעייני, מסביר כי “מספר סיבובי האור בטיפה נקרא Optical Finesse (‘עדינות אופטית’), וכאן כאמור הוא עומד על 1,000. פירוש הדבר שאפשר לנטר תנועות שגודלן אלפית מאורך הגל של האור המוחדר לטיפה. כושר הפרדה זה מתאים לניטור התנודה התרמית של הטיפה.”

בקבצים המצורפים, שהוקלטו על ידי שי מעייני במעבדתו של פרופ’ כרמון, אפשר לשמוע את הרעש התרמי שנוצר בטיפת המים ולראות את אופני התנודה האופיינים של הטיפה. “מעבר לעניין המדעי,” מסביר מעייני, “יש כאן פוטנציאל לפיתוח מיקרו-התקנים שקירותיהם עשויים מים, העשויים להיות מועילים בהקשרים שונים. למשל, התקן בשם hybrid resonator, שבו חולפים גלי אור וגלי מים זה דרך זה, עשוי לאפשר שִׁיחלוּף אנרגיה בין שני סוגי הגלים. הטיפה שבה מהדהדים גלי מים וגלי אור יכולה לשמש בסוג חדש של גלאים הבודק את תגובת העצם הנבדק לכמה גלים שונים. לדוגמה, נוכל להכניס תא ביולוגי לתוך טיפה ולקבוע, על פי תגובתו לגלי אור, מים וקול אם הוא תקין או סרטני.”

לדברי פרופ’ כרמון, “יש כאן אנלוגיה מסוימת לאופן שבו גוף האדם מזהה סכנות – באמצעות שילוב בין כמה חושים ולא על סמך חוש אחד בלבד. מסיבה זו אנו קוראים לשיטת העתידית הזו ‘גלאי רב חושי’,  וזאת בניגוד לטכנולוגיה הנוכחית של גלאי רב-תדרי (מולטי-ספקטראלי), שבו נבדקת תגובת העצם הנבדק לתדרים שונים של גל אחד.”

שי מעייני השלים בטכניון תואר ראשון (בהצטיינות) במסלול הנדסת חשמל-פיזיקה ותואר שני בהנדסת חשמל בהנחיית פרופ’-משנה יובל יעיש. בשנת 2012 חזר לטכניון לטובת לימודי דוקטורט. לאחרונה זכה במלגת משרד המדע לדוקטורנטים לשנת 2017.

פרופ’ טל כרמון השלים בטכניון לימודי תואר ראשון בהנדסת מכונות ודוקטורט בפיזיקה. אחרי פוסט- דוקטורט בקלטק עבר לאוניברסיטת מישיגן, אן ארבור, שם היה פרופ’-משנה ואחר כך פרופ’-חבר. ב-2013 חזר לפקולטה להנדסת מכונות בטכניון כפרופ’-חבר. הוא חתן מלגת אשכול, מלגת רוטשילד ופרס חיל האוויר האמריקאי לחוקר צעיר.

למאמר המלא לחצו כאן

לתמונות לחץ כאן

כיתוב:

1. 223 +825 – פרופ’ טל כרמון (מימין) והדוקטורנט שי מעייני. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון
2. 642 – פרופ’ טל כרמון (משמאל) והדוקטורנט שי מעייני. צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון
3. תמונה מדעית: משמאל למעלה: המודים העצמיים של טיפה כפי שחושבו אנליטית. מימין למעלה: טיפת המים שנבדקה. למטה: איור אמנותי להמחשה.

לסרטונים לחץ כאן

4. וידאו 1+2: חישוב נומרי של אופן התנודה הקפילארי הראשון והשני של הטיפה
5. וידאו 3: קובץ אודיו, שומעים את התנודות הקפילריות התרמיות כאשר מבצעים סריקה של הלייזר דרך תדרי התהודה. תנודות הטיפה מומרות לקול כפי שהן, ללא עיבוד.

 

לפרטים נוספים: גיל ליינר – 058-6882208, דורון שחם – 050-3109088