בבדיקת חיכוך של משטחים שמחקים מרקמי פני שטח שהתפתחו ברגלי צפרדע, צרצר וסלמנדרה.
חוקרי הטכניון מצאו דרך לשפר משמעותית את תהליך הגילוח, בעקבות בדיקת חיכוך של משטחים שמחקים מרקמי פני שטח שהתפתחו ברגלי צפרדע, צרצר וסלמנדרה.
קבוצת החוקרים, בראשותו של פרופסור משנה מיכאל ורנברג, ראש המעבדות לטריבולוגיה בפקולטה להנדסת מכונות, בדקו כיצד הצפרדע, הסלמנדרה והצרצר, המתקיימים בסביבה רטובה, אינם מחליקים על משטחים לחים. המשטחים שמחקים מרקמים ביולוגיים נבדקו בעזרת מתקן יחיד מסוגו בעולם שנבנה על ידי קבוצת המחקר של פרופ’ ורנברג. מתקן זה מסוגל למדוד כוחות שמתפתחים בין משטחים במגע, כמו חיכוך ואדהזיה, בזמן שהוא עובד בתוך מיקרוסקופ אלקטרוני סורק. זה מאפשר בו-זמנית גם לראות ברזולוציה גבוהה כיצד מתנהגים המשטחים שבמגע. “אנו משתמשים בפתרונות של הטבע כמקור השראה לפיתוח טכנולוגיות הנדסת פני שטח חדשות”, מסביר פרופ’ ורנברג. “אנו עושים זאת בשיתוף פעולה עם ביולוגים המספקים לנו מידע על התפקידים והמבנה המורכבים של מערכות ביולוגיות אותו אנו מנסים לפשט וליישם באמצעים טכניים. תהליך זה מאפשר גם להבין כיצד דברים עובדים בטבע וגם לקדם את ההנדסה”.
החוקרים מצאו שהחיות המתקיימות בסביבה רטובה משפרות את האחיזה שלהן ע”י סילוק נוזל מהמגע בעזרת תעלות מיוחדות הקיימות במשטחי המגע שברגליהן. הסתבר שבעיה דומה קיימת גם בסכיני גילוח מודרניים. פס הגומי שנמצא מתחת לסכינים נועד להגדיל חיכוך כדי למתוח את העור לפני שהסכינים עוברים עליו לקבלת גילוח טוב יותר. נוכחות של קצף גילוח על העור מקטינה את החיכוך ולכן מפריעה למתיחת העור. כדי לבדוק מכשירי גילוח אמתיים, החוקרים הוציאו את סכיני הגילוח והחליפו את פס הגומי המקורי, שהיום נושא סדרה של מגבים קטנים (ציור 1), בפס גומי עם מרקם משושים ביו-חקייני שהם בנו בעקבות בחינת רגלי הצפרדע, הצרצר והסלמנדרה. “המשטח שאנו ייצרנו במעבדה יעיל פי שניים בהגדלת החיכוך עם העור בנוכחות קצף גילוח מהמשטח הנמצא בסכינים המסחריים”, מסביר פרופ’ ורנברג, שהגיש פטנט על הגילוי ביחד עם הסטודנט שלו, אלכסיי ציפניוק. “המשטח שלנו גם נעים יותר במגע עם העור”, מוסיף אלכסיי, שביצע ניסויי מדידת חיכוך על עור ידו (ציור 2). פוסטר של אלכסיי נבחר לאחרונה כאחד משלושה הפוסטרים הטובים ביותר בתחרות שנערכה במכון לננוטכנולוגיה ע”ש רסל ברי (RBNI).
היא מתמוגגת מהמפגש המחודש עם הסטודנט הישראלי, אבל מאוכזבת ממספר הנשים בפקולטה. פרופסור-משנה קרן צנזור-הלל, ששבה לאחרונה לארץ אחרי פוסט-דוקטורט ב-MIT, חוקרת מערכות של חישוב מבוזר ובודקת את הגבולות שלהן. עם הצטרפותה לסגל הפקולטה, היא מתכוונת לפרוץ גבולות בשביל נשים נוספות.
תעודת זהות
גיל: 34 מקום מגורים: חיפה מצב משפחתי: נשואה + 1 לימודים: תואר ראשון בפקולטה למתמטיקה בטכניון (“הייתי בטוחה שאהיה מתמטיקאית”), תואר שני ושלישי בפקולטה למדעי המחשב. עוד משהו: זכתה במלגת “אלון” לחברי סגל צעירים, אוהבת לטייל, בעיקר טרקים ארוכים.
מאת רן שפירא
מערכות המחשוב הופכות כיום מבוזרות: בין אם מדובר בשתי ליבות של הסמארטפון האישי ובין אם מדובר במערכות peer-to-peer ומערכות שירות ענן חישוב המקיפות מאות אלפי מעבדים. אך מה יקרה אם שרת אחד מתוך שרתי המערכת לא יפעל כשורה? כדי להתמודד עם תקלות מסוג זה ולאפשר למערכת להמשיך לעמוד במטלותיה גם אם אחד מרכיביה חדל לתפקד, פותחה “תיאוריית החישוב המבוזר”. פרופסור משנה קרן צנזור-הלל, שהצטרפה אל סגל הפקולטה בשנת הלימודים הקודמת אחרי השתלמות פוסט-דוקטורט ב-MIT, מסבירה כי מבוזרת יש יותר מיחידת חישוב אחת, וכולן צריכות לבצע משימות שונות בתיאום ותוך כדי תקשורת ביניהן.
חזרת לאחרונה מהשתלמות של שנתיים וחצי ב-MIT. מה איפשרה לך השהייה בארצות הברית?
MIT היא מקום מרתק. מצאתי שם מצע נפלא ליצירת שיתופי פעולה במחקר, עם חוקרים מMIT- כמו גם עם חוקרים שביקרו שם. המחקרים האלה פתחו בפני אופקים חדשים. בזמן השהות שלי שם הרחבתי את תחום המחקר שלי והתעמקתי בחישוב ברשתות אלחוטיות ובאלגוריתמים להפצת מידע.
עבדתי עם פרופסור ננסי לינץ’ שהיא מראשי התחום וממנה למדתי המון, גם מבחינה מחקרית וגם מצורת ניהול קבוצת המחקר שלה. עבדתי גם עם פרופסור ג’ון קלנר מקבוצת התיאוריה, ועם פרופסור מוריאל מדארד הנהדרת העוסקת בתורת האינפורמציה. מכולם למדתי המון. בנוסף עבדתי עם סטודנטים בפקולטה, וזו הייתה חוויה מצוינת. כיום אני ממשיכה בשיתופי הפעולה שהתחילו שם.
לפני היציאה לפוסט-דוקטורט, למדתי לתואר שני ושלישי בפקולטה למדעי המחשב בטכניון, לאחר תואר ראשון במתמטיקה, גם הוא בטכניון. תקופת הלימודים לתואר שני ולדוקטורט הייתה נפלאה: מהנה מבחינה חברתית ומאתגרת מבחינת לימוד ומחקר. לתואר שני הנחה אותי פרופסור טובי עציון, שהעבודה איתו היתה מרתקת ולמעשה פיתחה אצלי את הבחירה לעסוק במחקר. בדוקטורט שיניתי את תחום העיסוק, והמנחה שלי הייתה פרופסור חגית עטיה, שיש לה חלק משמעותי בעיצוב דמותי כחוקרת ובכלל, והיא ללא ספק מודל לחיקוי עבורי.
ומהבחינה האישית?
תחילת השהות בארה”ב הייתה לא קלה בשל הצורך להסתגל לסביבה חדשה, הרחק מהאנשים והדברים המוכרים. אבל תוך זמן לא רב מתרגלים, ולמדתי ליהנות מעצם השינוי. בן-זוגי ואני יצרנו מספר חברויות שם שאנחנו משמרים באדיקות גם לאחר חזרתנו, אנשים שהיו לנו שם כמו משפחה. אין ספק שזו חוויה מדהימה, ואני שמחה שהייתה לי ההזדמנות לחוות אותה.
מן הסתם יכולת להשתלב גם שם במחקר. למה בחרת לחזור?
אני ישראלית, המשפחה שלי ישראלית. אחרי שנסענו לארה”ב נפתחו כל מיני אפשרויות, אבל אנחנו רוצים לחיות פה. השתלבות בסגל האקדמי בטכניון אינה פשרה בעיני, להיפך. כאן מתאפשר לי לפתח את המחקר שלי בצורה הכי תומכת שאפשר, יש כאן חוקרים משכמם ומעלה שאני יכולה לעבוד איתם, ומגיעים לכאן סטודנטים מצוינים. זה כר פורה למחקר מוצלח ובעל חשיבות, וזו המטרה שלי.
גבולות החישוב המבוזר
צנזור-הלל מסבירה כי קיימות מערכות מבוזרות מגוונות – רשת תקשורת אלחוטית או מסדי נתונים של חברות או בנקים, המתעדכנות ללא הרף מאין-ספור מחשבים הפזורים במקומות שונים, או מעבדים מרובי ליבות במחשבים ובטלפונים סלולריים. בכל המערכות האלה ישנם מעבדים שונים שחולקים זיכרון משותף, אבל אין רכיב מרכזי המופקד על קבלת החלטות וביצוע משימות. החלטות, כמו למשל כמה כסף יועבר מחשבון בנק אחד לאחר, מתקבלות על סמך מידע שמוסרות כל יחידות העיבוד במערכת.
וכשאין רכיב מרכזי שמופקד על קבלת החלטות, פריטי המידע שמעבירות היחידות יכולים לסתור זה את זה?
בדיוק, וזה האתגר בחישוב מבוזר. אנחנו צריכים לפתח אלגוריתמים שיאפשרו פעולה יעילה של מערכות מורכבות, בלי שיחידת חישוב אחת תפריע לאחרת ותוך תיאום מרבי ביניהן. אתגר נוסף הוא לקבוע גבולות שמעבר להם עדיף שלא להשקיע משאבי חישוב במאמץ לפתור בעיה או לתאם בין מרכיבים במערכת, משום שהגעה לפתרון היא בלתי אפשרית או שהחישוב יימשך זמן רב מדי.
יש הרבה מערכות חישוב מבוזר, שבהן חישוב הוא בלתי אפשרי. בנוסף לאלגוריתמים שאנו מפתחים, אנו בודקים באילו תנאים חישוב כזה הוא בלתי אפשרי והמערכת המבוזרת לא יעילה. למשל, אנחנו יודעים שסינכרון בין שרתים של מסדי נתונים מבוזרים הוא בלתי אפשרי ללא הנחות כלשהן על זמני התגובה שלהם. לא נרים ידיים ונאמר שאי אפשר לממש מערכות כאלו, אבל נרצה להבין איך להתאים את הטכנולוגיה ולהתגבר על התנאים שמונעים מהחישוב להיות יעיל.
בעצם, את אומרת שהסינכרון אפשרי, אבל הוא לא יהיה יעיל אם יידרשו לו שעות או דקות ארוכות כדי להגיע ל”החלטה”?
אני מדברת על חוסר אפשרות של ממש להגיע לפתרון. מהות הבעיה היא שללא הנחות כלשהן על זמני התגובה, לא נוכל להבחין בין מצב שבו שרת הוא אטי לבין מצב שבו השרת נפל, ולכן ניתן להוכיח שייתכן שהחישוב לעולם לא יסתיים. באופן מעשי, מערכות אמיתיות מניחות שאם זמן התגובה אטי מדי אז השרת נפל, וכך אפשר להגיע לפתרון, אבל צריך להתמודד עם המקרה שהשרת לא באמת נפל. אלו מאפיינים של המערכת שצריך להנדס.
נוכחות נשים הכרחית למחקר
צנזור-הלל שמחה לחזור אל כור מחצבתה, הטכניון. היא מאמינה גדולה באיכות הסטודנטים הישראלים, ורואה בהנחיית סטודנטים את המקור הגדול ביותר להפריה הדדית ולהנאה. “כיום, אני מנחה סטודנט אחד לתואר שני וסטודנט אחד לדוקטורט. באופן אישי, אני מוצאת שכיף לראות איך אנשים מתחילים את דרכם בעולם המחקר, ובאים עם מחשבה רעננה ופעמים רבות זווית ראייה חדשנית”.
ואולם, כאחת מחמש נשים חברות-סגל בפקולטה המונה כ-50 חוקרים ומרצים בסך הכל, היא מאוכזבת מהיקף הנשים, הן בקרב הסגל והן בין הסטודנטיות. צנזור-הלל שותפה למיזם החדש של הפקולטה, פורום נשים, שמטרתו לעודד ולקדם נשים בתחום מדעי המחשב, בפקולטה. “הוכח שמגוון רחב של חוקרים וסטודנטים – נשים וגברים משכבות חברתיות שונות, המשתייכים לעדות ולדתות שונות – מפרה את החשיבה ותורם לתוצרי המחקר. לכן חשוב שיהיו נשים רבות יותר בתחום”, היא אומרת.
ולמה את חושבת שנשים נרתעות ממחקר?
אני מאמינה שנשים חושבות שיש דברים שיפריעו להן להתקדם. למשל, הצורך להשתלב בסביבה שהיא לצערי עדיין גברית בעיקרה, או הצורך להתמודד מול דעות קדומות ותפישות חברתיות מיושנות. המטרה שלנו, גם באמצעות הפורום החדש, היא לתמוך ולעודד אותן להתקדמות בתחומים הטכנולוגיים והמדעיים כדי שלא נאבד כוח אדם מצוין.
ואיך אתם מתכוונים לעשות את זה?
הפרויקט הראשון שאנחנו עובדים עליו עכשיו הוא תוכנית “בנות נפגשות”, שתתחיל בסמסטר האביב הקרוב, ומטרתה לקדם סטודנטיות לתואר ראשון על ידי יצירת ערוץ תקשורת אישי בין סטודנטיות בשנה הראשונה לבין סטודנטיות בשלבים מתקדמים יותר, שיתבטא בתמריץ להיפגש בזמני מפתח במהלך הסמסטר ולשוחח באופן אישי ולקבל עצות ותחושת שייכות. בנוסף, התוכנית תכלול מפגשים קבוצתיים לכלל הסטודנטיות ובהם הרצאות בנושאים טכנולוגיים, כמו גם מיומניות רכות (כתיבת קורות חיים, ניהול זמן, וכו’). אני מקווה שכבר בעתיד הקרוב כל סטודנטית תדע שיש לה “גב” לאורך כל תקופת הלימודים בפקולטה. בהמשך, נרחיב את התוכנית לתארים גבוהים, נפתח תוכנית להכרת הפקולטה לתלמידות תיכון כדי לעודד אותן לעסוק בתחום, ואני מקווה שנצליח לממש עוד רעיונות רבים נוספים. בקיצור, אם מישהי יכולה להיות מצוינת במדעי המחשב, אנחנו לא מתכוונים לוותר עליה. אנחנו רוצים שהיא תעסוק בתחום. ומניסיון אישי, אני יכולה להבטיח לה כיף של ממש”.
הכתבה פורסמה ב-HOMEPAGE, מגזין הפקולטה למדעי המחשב, חורף 2014.
פרופסור טלי טל מהטכניון מצטרפת למועצת המנהלים של NARST – הארגון הבינלאומי החשוב במחקר בהוראת המדעים. היא הישראלית הראשונה הנבחרת להנהלת האירגון המונה כ-1,700 חוקרים מרחבי תבל. הארגון מחויב לקידום הוראת המדעים וללמידה באמצעות מחקר. בנוסף מוציא הארגון את כתב העת המוביל להוראת המדעים Journal of Research in Science Teaching.
פרופסור טלי טל היא בוגרת תואר ראשון בביולוגיה ותואר שני באקולוגיה של הצומח. את הדוקטורט עשתה בהוראת החינוך הסביבתי והחינוך המדעי מחוץ לכיתה. “עבדתי שנים רבות בחברה להגנת הטבע,” היא מספרת. “עוד בשירותי הצבאי הדרכתי קבוצות תלמידים והיה לי חשוב שהתלמידים ילמדו אקולוגיה ובוטניקה במהלך הסיור הלימודי בטבע, יבינו את מאפייני הצומח בגליל העליון ויפנימו את ההבדלים. כשסיימתי את לימודי התואר השני התחדדה אצלי התחושה שדרכי ההדרכה וההוראה, שהיו נהוגות אז בחברה להגנת הטבע, אינן נכונות. הבנתי שבמקום ללמד את התלמידים ולשנן להם שמות של צמחים וציפורים יש להעשיר את החוויה שלהם מחוץ לכיתה ולגרום להם ליהנות ממנה, כדי שירצו לחזור עליה שוב.”
בכך היא עוסקת עד היום. “גיליתי שדווקא הסיורים במוזיאונים, בגני חיות, בגנים בוטניים ובסביבה הטבעית של בית הספר מעניקים חווית למידה משמעותית מאוד לתלמידים, במקרים רבים אף יותר מהלימוד הרגיל בכיתה. האפשרות להתמקד בסיור במה שמעניין אותם – בלי צלצול, שולחנות וכסאות – מקרבת את התלמידים לנושא הסיור ויוצרת אצלם עניין מתמשך במדע.”
“לא רק במסגרת בית הספר מתרחשת למידה. גם בטיולי משפחות בטבע, במוזיאונים ובגנים מתרחשת חווית למידה, וחשוב לחשוף את הילדים למדע כמה שיותר בדרך בלתי אמצעית, במגוון סביבות ובהרכבים חברתיים שונים. חשיפה זו מעודדת אצל הילד את אהבת לימוד המדעים. במחקרים שונים הראו שמדענים ומהנדסים נחשפו בילדותם לחינוך מדעי בלתי פורמלי, שהעשיר את עולם התוכן שלהם, העניק להם חוויות טובות והשפיע עליהם בעתיד.
“הוראת המדעים מחוץ לכיתה הפכה לתחום מחקר משמעותי בסוף המאה הקודמת. הרבה יותר קשה למדוד ולהעריך את השפעתו של החינוך מחוץ לכיתה ולבחון מהם תוצרי הלמידה, משום שאלה, הרבה יותר מגוונים וכוללים רכישת ידע, עידוד סקרנות ועניין ורצון לחזור ולבקר בסביבה דומה. במחקר שלי אני משתמשת בכלי מדידה ‘רכים’ יותר, דוגמת ראיונות ותצפיות תוך כדי פעילות ודיווחים של התלמידים עצמם על הלמידה.
“רוב המחקר האקדמי על קידום דרכי ההוראה עוסק בלימוד בתוך הכיתה, אבל אנחנו מציעים שיטות ודרכים להוראה מחוץ לכיתה. ככל שתחום המחקר החדש הזה צובר תאוצה, גדלה השפעתו על היישום בפועל. החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים עבדו יחד איתי על שיפור הלמידה מחוץ לכיתה ועל שיפור ההדרכות לקבוצות התלמידים. ככל שהמודעות לתחום המחקר עולה, כך יותר ויותר גופים המעניקים חינוך מדעי בסביבות לא פורמאליות נעזרים בשירותי המחלקה שלנו ומיישמים בפועל את ממצאי המחקר שלנו.
“לפני כעשור, ביצעתי מחקר בחמישה מוזיאונים לטבע ומדע בארץ, במימון הקרן הישראלית למדע ((ISF, אותו המשכנו אחר כך על למידה בטבע. ראיינו את הילדים לאחר הסיורים ובחנו את מימדי הלמידה השונים שחוו. גם לחוויה פיזית משמעותית יש תרומה ללמידה. מתוך השאלונים שהתלמידים מילאו למדנו על הפדגוגיה של המדריכים, על תפקוד המורים ועל החוויה שעברו התלמידים. ברוב הגופים שחקרנו התייחסו ברצינות לממצאי המחקר, ובעקבותיו אף עשו שינויים פדגוגיים.
“בישראל קיימת מסורת חזקה של טיולים בטבע. לצערי, מערכת החינוך היום מאוד ממוסדת והתרבות של יציאה לסביבה הקרובה הצטמצמה מאוד. כמו כן, כל הלימוד מחוץ לכיתה נעשה היום באמצעות מתווכים – מדריכים שבית הספר שוכר למטרה זו – והמורים אינם מקבלים הכשרה הולמת לתהליך הלימוד מחוץ לכיתה. לכן, לצערי, הם כמעט לא שותפים לתהליך זה. כדאי שנזכור שהתלמידים אוהבים להיות בחוץ, ושהחוויה של למידה מחוץ לכתלי הכיתה עשויה לתרום להם הרבה מעבר ללימוד הרגיל.
“לנוכח היעדר הכשרה מתאימה כזו למורים פיתחתי בגן האקולוגי בטכניון הכשרה למורים בלמידה חוץ כיתתית ואני משתמשת בגן האקולוגי כמעבדת הוראה. המורים מתלהבים מההכשרה, מהחוויה ומהתהליך שעברו, ורבים גם יביאו בעתיד את הכיתות שלהם לסיורים לימודיים בגן האקולוגי. זה רווח של כולם, מורים ותלמידים כאחד.
“כאחראית האקדמית על הגן האקולוגי הוספתי פן נוס לייעוד שלו. אם בעבר מוקד העיסוק בגן היה בפן האקולוגי של הצלת מיני צמחים נכחדים או כמעבדת מחקר להסתגלות צמחים, היום אני עושה בו שימוש נוסף ורואה בו מעבדת הוראה לפרויקטי חקר. אני משתמשת בגן האקולוגי כבכל מעבדה אחרת בה מתקיים מחקר בטכניון.”
בשנה הבאה תצא פרופסור טלי טל לשנת שבתון במישיגן. היא תסייע לחווה הביולוגית ע”ש קלוג (Kellogg Biological Station) לפתח השתלמויות מורים לחינוך סביבתי בחווה. “זו חוות מחקר אקולוגית,” היא מספרת. “המדענים משתוקקים לפתח גם היבטים חינוכיים ולערב את הקהילה. עם צוות החווה וחוקרים מן האוניברסיטה ממרכז CREATE for STEM נפתח שם הדרכות למורים בנוגע לחקר בשדה וללמידת מדעים מחוץ לכיתה.”
סטודנטים וחוקרים בטכניון בעת בנית לווין הטכניון “גורווין טכסאט”.
אוניברסיטת החלל הבינלאומית (ISU) הכריזה כי הסמסטר השנתי ה-29 של התוכנית ללימודי חלל (SSP) יתקיים בטכניון בחיפה בין התאריכים ארבעה ביולי עד 2 בספטמבר 2016. המועד כפוף לאישור סופי. זו הפעם הראשונה שהקורס היוקרתי יתקיים בישראל בפרט ובמזרח התיכון בכלל.
“ISU מקיימת קשר רב שנים עם ישראל בכלל ועם הטכניון בפרט. רבים מהמשתתפים הישראלים יכלו, בין השאר הודות לקרן אילן רמון, להשתתף בקורסים קודמים של ISU. לכן זוהי שמחה גדולה להדק את הקשר הזה ולקיים את קורס 2016 בחיפה. ברור כשמש כי מדינות רבות יגלו עניין רב בהישגי ההיי-טק המרשימים ובמגוון התרבותי בטכניון ובישראל,” הכריז פרופסור וולטר פיטרס, נשיא ISU.
נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא אמר כי “הטכניון גאה לארח בחיפה את הקורס השנתי ה-29 של התוכנית ללימודי חלל (SSP). הטכניון הוא אחת האוניברסיטאות הראשונות ששיגרו לווין לחלל, ופועלת אצלנו תוכנית חלל פעילה. נדאג להפוך את הקורס ה-29 לארוע מלהיב, שיאפשר למשתפים לחוות באופן בלתי אמצעי את הישגיו המדעיים של הטכניון ואת יופיה ותרבותה של מדינת ישראל.”
קורסי ה-SSP הם ארועים בני תשעה שבועות, המציעים למשתתפים חוויית התפתחות מקצועית נרחבת וייחודית, המכסה את כל האספקטים של תוכניות ויוזמות בתחום החלל. בין התחומים המודגשים בקורסים אלה: עסקים וניהול בתחום החלל; החלל ומדעי הרוח; יישומי חלל; וביצועים אנושיים בחלל. התוכנית מכוונת לאנשי מקצוע ותיקים וצעירים מכל התחומים, כמו גם תלמידים לפוסט-דוקטורט. הפרויקטים הקבוצתיים מאפשרים למשתתפים להתמקד בתחומם כצוות, וכן לייצר מצגות ודוחות איכותיים תוך שבועות ספורים. מדי קיץ מתקיימים קורסי SSP במקום אחר בעולם. הקורסים האחרונים התקיימו בגראץ, בוונקובר, במרכז איימס של נאסא, בבייג’ינג ובמלבורן (פלורידה). השנה יתקיים קורס SSP במונטריאול, קוויבק, קנדה, בשיתוף ETS ו-HEC.
“אנו שמחים להביא את SSP16 לישראל, ובעצם בפעם הראשונה למזרח התיכון. הטכניון נודע בתשתיות ברמה הגבוהה ביותר ובקמפוס יפהפה. חיפה היא מקום מצוין להעביר בו את התוכנית הייחודית, הבין-תחומית, הבינלאומית והבין-תרבותית שלנו,” הוסיפה ד”ר אנג’י באקלי, דיקנית ISU.
אוניברסיטת החלל הבינלאומית, שנוסדה ב-1987 במסצ’וסטס, ארה”ב, וכרגע פועלת משטרסבורג, צרפת, היא המוסד הבינלאומי המוביל להוראת החלל. היא נתמכת על ידי סוכנויות חלל וארגונים גדולים מרחבי העולם. התוכניות לתארים מתקדמים שמציעה ISU מוקדשות לקידומו של שיתוף פעולה בינלאומי, בין-תחומי ובינלאומי בתחום החלל. ISU מציעה תואר שני בלימודי חלל ותואר שני בניהול חלל בקמפוס המרכזי שלה בשטרסבורג. מאז קיץ 1988 מקיימת ISU קורסים בני תשעה שבועות במוסדות-מארחים שונים ברחבי העולם. קורסים אלה מונחים על ידי יותר ממאה חברי סגל של ISU בשיתוף מומחים מרחבי העולם. מאז הקמתה לפני 25 שנה העניקה ISU תארים מתקדמים ליותר מ-3,700 סטודנטים מיותר ממאה מדינות.
מרכז אשר לחקר החלל, בראשותו של פרופסור אהוד בכר, הוקם בשנת 1984. פרופסור בכר אמר כי ההכנות לאירוע החשוב יחלו בקרוב, בשיתוף עם הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית ובית הספר הבינלאומי של הטכניון.
ערוץ היוטיוב של הטכניון עבר את רף 10 מיליון הצפיות – מספר שיא בזירה האקדמית בישראל. רוב הצפיות הן מישראל, ארה”ב, קנדה, יפן ואירופה.
בראש הטבלה, עם יותר ממיליון צפיות, מככב סרטון על חברת Insightec”” של בוגר הטכניון ד”ר קובי וורטמן. הסרטון מציג את חדר הניתוח של העתיד ואת הטכנולוגיה שפיתחה החברה: ניתוחים באמצעות אולטראסאונד וללא התערבות פולשנית.
אחריו, עם למעלה מחצי מיליון צפיות, סרטון ברכת הטכניון לחג החנוכה 2012, ובו מִתקן בסגנון “מכונת רוב גולדברג”, המדליק את נרות החנוכה. את המתקן בנו סטודנטים מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון.
לערוץ הטכניוני 12,684 מנויים מכל רחבי העולם. מעבר לתפקידו התדמיתי משמש הערוץ כלי לקידום ההוראה בטכניון, והוא משדר הרצאות מקוונות לסטודנטים ותרגילים. על כן רוב הצופים בו הם צעירים ישראלים בגילאי
34-25.
לאחרונה עלתה לאוויר גרסה חדשה של אתר הטכניון, בשלוש שפות – עברית, אנגלית וערבית – והוא הותאם לעולם המדיה הדיגיטלית והרשתות החברתיות, לכל מסכי המחשב, לטאבלטים ולמכשירי סלולר. לטכניון מספר עוקבים גדול מאוד בפייסבוק (מעל ל-40,000) ובטוויטר, שם מבוצעים עדכונים שוטפים באופן תדיר.
מר דוד עזריאלי מסיר את הלוט מעל שלט הקמפוס החדש. צילום : סטודיו לם וליץ
היחידה ללימודי המשך של הטכניון פועלת באזור המרכז משנת 1958. בחודש יולי האחרון, עברה היחידה למשכנה החדש בקמפוס שרונה המתחדש.
דוד עזריאלי: “הגעתי לישראל בשנת 1942, באמצע המלחמה. בשנת 1943 התקבלתי לטכניון. זה היה הישג עצום עבורי, הייתי לבד בלי משפחה והטכניון הפך עבורי לא רק למקום לימודים, אלא גם לבית חם ומשפחה. פתיחת קמפוס הטכניון בתל אביב תאפשר הרחבה וחיזוק לימודי היזמות והחדשנות בישראל”.
בטקס חגיגי הודיעה קרן עזריאלי על תרומה בסך 21 מיליון שקלים, לפיתוח והרחבת היחידה ללימודי המשך ולימודי חוץ של הטכניון במתחם שרונה בתל אביב. בעקבות התרומה, היחידה תיקרא “היחידה ללימודי המשך ולימודי חוץ ע”ש עזריאלי”; קמפוס הטכניון בתל אביב ייקרא “קמפוס הטכניון בשרונה ע”ש עזריאלי”. התרומה תשמש גם ליצירת מסלול MBA חדש של הטכניון עם התמחות בחדשנות וביזמות, אשר ייקרא “תכנית מאסטר במינהל עסקים עם דגש על יזמות וחדשנות ע”ש עזריאלי”.
היחידה ללימודי המשך של הטכניון פועלת באזור המרכז משנת 1958. בחודש יולי האחרון, עברה היחידה למשכנה החדש בקמפוס שרונה המתחדש.
הקמפוס החדש של הטכניון, ממוקם בפרויקט השימור והשחזור של המושבה הטמפלרית בתל אביב, והוא כולל שלושה מבנים בשטח של כ- 1,800 מ”ר. במתחם 16 כיתות לימוד חדשניות בהן החלו השנה ללמוד כ- 500 סטודנטים מתחומי הנדסה ומדעים מדויקים.
במהלך השנים האחרונות תרמה קרן עזריאלי רבות לטכניון ובפרט לפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. קרן עזריאלי סייעה במתן תמיכה למחקר, לקידום סטודנטים וחוקרים צעירים מצטיינים. יצוין כי במשך עשרות שנים מילא דוד עזריאלי, בעל תואר ד”ר לשם כבוד מהטכניון וחבר הקורטוריון, שורה של תפקידי מנהיגות באגודת דורשי הטכניון בקנדה ואף שימש כנשיא הכבוד שלה.
הטקס החגיגי לקריאת קמפוס הטכניון בשרונה ע”ש דוד עזריאלי, נפתח בהרצאתו של חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2011, פרופסור דן שכטמן על יזמות וחדשנות טכנולוגית. “התחלתי את לימודי בטכניון לפני חמישים שנים.” אמר, “מאז השתנה הטכניון לבלי הכר והקים שלוחות ברחבי העולם –ניו יורק, סין ואפילו הגיע לתל אביב עם בניית הקמפוס בשרונה. אני מקווה שבעתיד הוא יפתח שלוחה גם בגליל. יזמות טכנולוגית היא מפתח לשלום עולמי. המוחות אינם בורחים מהארץ אלא מוגלים, עלינו לפתח עוד מקומות עבודה מושכים ומעניינים לצעירים כדי למשוך אותם חזרה ארצה.”
בטקס הסיר דוד עזריאלי יחד עם בני משפחתו את הלוט מעל שלט הקמפוס החדש, ואמר בהתרגשות: “הגעתי לישראל בשנת 1942, באמצע המלחמה. בשנת 1943 התקבלתי לטכניון. זה היה הישג עצום עבורי, הייתי לבד, בלי משפחה והטכניון הפך עבורי לא רק למקום לימודים אלא גם לבית חם ולמשפחה. פתיחת קמפוס הטכניון בתל אביב תאפשר הרחבה וחיזוק לימודי היזמות והחדשנות בישראל. אני מודה על האפשרות שניתנה לי להיות שותף להבאת הידע, המקצוענות והניסיון של הטכניון גם למרכז הארץ לטובת סטודנטים ומהנדסים רבים.”
פרופסור פרץ לביא, נשיא הטכניון, ציין כי שלוחת הטכניון של היחידה ללימודי המשך בתל אביב מאפשרת לאקדמאים ומהנדסים מאזור תל אביב והמרכז, ליהנות מלימודי המשך ולימודים אקדמיים לתואר שני של הטכניון קרוב לביתם. “בספטמבר 1942 הגיע דוד עזריאלי לארץ ישראל ובחודש ספטמבר 1943 התקבל ללימודים בטכניון”, אמר פרופסור לביא. “מאז נמשך הקשר ההדוק בינו לבין הטכניון. תרומתו של דוד עזריאלי למדינת ישראל בכלל ולטכניון בפרט היא עצומה. אלפי מהנדסים ואדריכלים פועלים היום בארץ הודות לתמיכתו. התכנית החדשה במינהל עסקים אשר ביתה בקמפוס עזריאלי, המתמקדת בצד העסקי של חברות הזנק, תקרא על שמו של דוד עזריאלי. מי ייתן ורוחו תשרה על בוגרי התכנית ותנחה אותם מהצלחה להצלחה ומכאן ייצאו עוד הרבה ‘עזריאלים’ שיפתחו את הכלכלה הישראלית.”
קרן עזריאלי הוקמה במטרה לתמוך ביוזמות חינוכיות, מפתחת ומפעילה בעשור האחרון תכניות המקדמות מצוינות בחינוך, הן במוסדות להשכלה גבוהה עבור אקדמאיים וסטודנטים, והן בבתי ספר ברחבי הארץ לקידום השכלתם של בני נוער ומניעת נשירתם מבתי הספר בשנות חטיבת הביניים.
בתמונת בעמוד הבית (מימין לשמאל): פרופסור פרץ לביא, דוד עזריאלי, פרופסור מחקר דן שכטמן.
כך נאמר בכנס השנתי להנדסה ביו-רפואית שנערך בטכניון. “משרד האוצר אינו מבין את חשיבותו של המחקר הרפואי,” אמר בכנס מנכ”ל המרכז הרפואי רמב”ם; “‘מגדל התגליות’ שאנחנו מקימים ברמב”ם הוא פרויקט חיוני”; נשיא הטכניון: “הניסויים בבעלי חיים מצילים חיים”.
“התקציב הממשלתי השנתי למחקר רפואי בישראל – 7 מיליון שקלים – הוא לעג לרש.” כך אמר מנכ”ל המרכז הרפואי רמב”ם, פרופסור רפי ביאר, בכנס השנתי להנדסה ביו-רפואית, שההתקיים במרכז הקונגרסים בחיפה ואורגן על ידי הפקולטה להנדסה ביו רפואית בטכניון בשיתוף עם הפקולטה לרפואה. פרופסור ביאר אמר כי הוא שמח על השתתפותם בכנס של נציגים מן המגזרים הרלוונטיים השונים – אקדמי, תעשייתי, רפואי ומוניציפלי – אך מצר על העדרו של משרד האוצר. “לצערי, משרד האוצר אינו מבין למה נחוץ מחקר רפואי, ומדוע ‘מגדל התגליות’ שאנחנו מקימים אצלנו הוא פרויקט חיוני. הרגולטור מפריע לעריכתם של ניסויים קליניים – שאורכים כאן שנתיים במקום שלושה חודשים – וחוקרים בורחים מכאן כדי לבצע ניסויים במקומות כמו הודו וגרמניה. מה שנשאר לנו הוא אתם, האנשים שעוסקים בתחום, והרעיונות שלכם. זה הנפט שלנו.”
בכנס השתתפו מהנדסים, יזמים ורופאים. נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי “האתגר המרכזי שלנו כיום הוא להדוף את הגל שמובילים המתנגדים לניסויים בבעלי חיים. אם הקבוצה הצעקנית הזו תמשיך בקמפיין שלה בלי תגובה הולמת יבוא הקץ למחקר הרפואי בכלל, ולפיתוחן של טכנולוגיות רפואיות בפרט.
“המתנגדים לניסויים, המשתלחים בחוקרים ופוגעים במחקר הרפואי, הפכו לקבוצה דומיננטית מאוד בתקשורת. המשימה שלנו היא להבהיר לציבור שהמחקר בבעלי חיים מציל חיי אדם, פשוט כך.”
“לתחום הטכנולוגיה הרפואית יש עתיד מבטיח ושוק עצום,” אמר בכנס היזם שמעון אקהויז. “בישראל, למרות ההתפתחות האדירה, עדיין קיימת בעיה של מימון יזמויות בגלל הסיכון הגבוה ואורך-הנשימה הנדרש בפיתוחים בתחום הרפואה.”
אקהויז, 68, החל את הקריירה כפיזיקאי בחברת רפאל, אך התפתח כיזם מצליח. בעשורים האחרונים נכנס לתחום הרפואי, ועד כה השקיע בעשרות חברות בתחום הטכנולוגיה הרפואית. “כשנכנסתי לתחום הזה חששתי שאנחנו כבר קרובים לרוויה. חוץ מאלסינט, שהיתה חלוצה בתחום הזה, לא היה כמעט כלום. כיום, במבט לאחור, ברור לי שטעיתי. לפני כעשור, כחבר בוועדה של ות”ת, שדנה בשאלה אם יש צורך בתואר ראשון בהנדסה ביו-רפואית, טענתי שזה תואר מיותר משום שבחברה שהקמתי בתחום הזה, כל המומחים באו מתחומים אחרים.”
לפני כשנה הקים אקהויז את “חממת אלון” ביקנעם, שמוקדשת לתחום הזה. “אני קורא לכם, העוסקים בתחום, לא להתייאש – יש מקורות מימון חדשים, ויש משקיעים שמבינים את הפוטנציאל האדיר שטמון בתחום הזה. אפשר להתפעל מהגידול המדהים שחל כאן בעשורים האחרונים – אפילו בהשוואה להיי-טק ה’רגיל’ שאנחנו מכירים. היתה כאן כניסה של גופים בינלאומיים גדולים כגון פיליפס וג’נרל אלקטריק, ובמקביל – יוזמות פרטיות שבהן שותפים יזמים שצמחו בחברות גדולות, רופאים בבתי חולים, ומהנדסים שהגיעו מתחומים אחרים לגמרי. זוהי דוגמה לתחום שצמח באקדמיה מתוך צרכים שעלו בשטח.”
דיקן הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, פרופסור אמיר לנדסברג, אמר כי החיבור בין הנדסה ומדעי החיים הוא כבר עובדה קיימת. “החיבור הזה כבר מהווה מנוע צמיחה בכלכלה, באקדמיה, בחברה וברפואה. התחום הזה גדל באופן אקספוננציאלי, ועל פי CNN צפויה בו צמיחה של כ-60% בעשור הקרוב. מתוך הבנה של חשיבות החיבור הזה פתחנו בסמסטר האחרון תוכנית משותפת לרפואה ולהנדסה ביו-רפואית.”
דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, פרופסור אליעזר שלו, אמר כי כפי שהנדסה ביו-רפואית אינה אפשרית בלי רפואה, גם רפואה אינה אפשרית בלי הנדסה ביו-רפואית. “כיום, עיקר ההתקדמות ברפואה מתבטאת בפיתוחים הנדסיים ובהתקדמות במדעים המדויקים. אין ספק שהטכניון, כמוסד טכנולוגי מוביל הכולל פקולטה לרפואה, הוא מקום אידיאלי לפיתוחו של החיבור הזה.”
בתמונה בעמוד הבית: פרפסור פרץ לביא.
בתמונה העליונה: פרופסור ביאר.
בתמונה התחתונה: (מימין לשמאל): פרופסור פרץ לביא, פרופסור רפי ביאר, עו”ד יונה יהב, ראש העיר חיפה.
כ-3000 צעירות וצעירים, הגיעו ליום הפתוח, המתקיים מידי שנה בטכניון וחושף בפניהם את מסלולי הלימוד לתואר ראשון, ב-18 הפקולטות ההנדסיות והמדעיות.
בלב הקמפוס הוקם “מתחם הפקולטות” בו הציגו סטודנטים וחברי סגל מהפקולטות ההנדסיות והמדעיות, הפקולטה לרפואה, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה ותכנית המצוינים של הטכניון את תכניות הלימודים ואת מסלולי הלימוד המוצעים.
בנוסף עמדו לרשות המתעניינים נציגי יחידת דיקן הסטודנטים בטכניון, האמונים על מתן סיוע לסטודנטים, מעונות, מלגות ופעילויות רווחה. אגודת הסטודנטים בטכניון העמידה דוכן מיוחד באירוע בו הציגה את מגוון פעילויות החברה, הספורט והפנאי המתקיימות בקמפוס.
נציגי הפקולטות השונות ערכו למתעניינים סיורים בבניני הפקולטות ובמעבדות המחקר, התקיימו הרצאות מחקריות של מיטב חוקרי הטכניון, הרצאות היכרות עם הפקולטות ופגישות עם הדיקנים.
ליאור ינאי, בן 21, מכפר סבא, התעניין בלימודים בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. “השילוב בין הכימיה והביולוגיה הוא שמעניין אותי,” אמר. “בדקתי גם אוניברסיטאות אחרות אבל אני רוצה ללמוד בטכניון ומקווה להתחיל כבר בשנה הבאה.”
אור כהן, בת 24, מחיפה, התעניינה בלימודי מתמטיקה ופיזיקה. “אני חיפאית לכן הכי טבעי שאלמד בטכניון, תמיד ידעתי שזה מקום טוב ללמוד בו,” אמרה. “הרבה אנשים הגיעו ליום הפתוח, הרבה יותר משציפיתי שיהיו.”
טימה קורמילצב, בן 24, מעפולה, התעניין בלימודים בפקולטה להנדסת מכונות. “יש לי את נתוני הקבלה ללימודים בטכניון, לכן אין לי שום סיבה ללמוד במקום אחר,” אמר. “שמו של הטכניון הולך לפניו, שמעתי שהלימודים די קשים אבל זה מה שנותן אחר כך את היוקרה בלהיות בוגר של המוסד.”
היום הפתוח מתקיים עד השעה 17:00. לרשות המתעניינים עומד לאורך כל היום מתחם הייעוץ לקראת רישום, בו ניתן ייעוץ אישי, סיוע בחישוב הסכם (סף הקבלה לטכניון המורכב מציוני הבגרות ומציון הבחינה הפסיכומטרית) ובמידת הצורך הכוונה לבחירת המסלול המתאים ביותר.
ניר שילה, מנהל השיווק של הטכניון, אמר כי “השנה הדגיש קמפיין הפרסום ליום הפתוח את הצטיינות הטכניון בתחומי הרווחה והתמיכה בסטודנט לצד ההצטיינות האקדמית. הקמפיין היה אינטרנטי בעיקרו וכלל פרסום בפייסבוק ובאתרי אינטרנט מובילים לצעירים.”
