מחבר: shlomi ben-oz
תחרות “רובו-דג” התקיימה בטכניון, עם שייטת הצוללות
אנסטסיה דובוב, שני בנימין, אלינה זרנוב, תום זיקוט, אילן מנייב והמורה שרון טמיר
בתחרות “רובו-דג” הראשונה, שהתקיימה) בבריכת הטכניון, ניצחה קבוצה מבית הספר התיכון ליאו באק בחיפה. הקבוצות המתמודדות בתחרות נדרשו לתכנן ולבנות צוללת קטנה, שתצלח במים מרחק גדול ככל האפשר. הניקוד ניתן גם על היבטים אחרים, כגון עיצוב ויצירתיות.
בתחרות נכחו נציגים רבים משייטת 7 (שייטת הצוללות של חיל הים), ואת הפרסים העניק מפקד היחידה. התחרות נערכה בשיתוף המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון בטכניון, בראשות פרופסור אבי מרמור ובתמיכת עיריית חיפה ועמותת דולפין (יוצאי שייטת 7).
מפקד היחידה אמר: “בניגוד לתחרויות רובוטיקה אחרות, שבהן נהוג להתמקד בהיבטים הטכניים, כאן אנחנו הדגשנו את ההיבט היצירתי. אמרנו לתלמידים: בואו תראו איך פועלת צוללת אמיתית, לכו תראו איך דג שוחה בים, ותביאו לנו משהו שעד היום עוד לא ראינו. מצד אחד אנחנו יחידה לוחמת, ומצד שני אנחנו מובילים את הכלים הכי טכנולוגיים. האנשים שאנחנו מחפשים אינם בהכרח אנשים עם רקע טכנולוגי, אבל חייב להיות להם ראש פתוח ויצירתי כדי שיוכלו ללמוד את ההיבטים הטכניים של עולם הצוללות.”
חברי הקבוצה המנצחת הם תלמידי כיתה י’-5 בליאו באק: אנסטסיה דובוב, שני בנימין, אלינה זרנוב, תום זיקוט ואילן מנייב. הזכייה במקום הראשון מזכה כל אחד מהם בקורס פסיכומטרי, מתנת High Q.
הצוללת שבנתה הקבוצה הונעה על ידי מדחף שנבנה בהשראת כנפי מאוורר, והוא דומה מאוד למדחף של צוללת אמיתית. “המדחף הזה הוא בהחלט הברקה של אחד התלמידים,” אומר המורה שלהם, שרון טמיר, “אבל הסוד הגדול הוא ההתמדה – הם ערכו כמה ניסויים ומקצי שיפורים, ובאו לבית הספר שלוש פעמים במהלך חופשת הפסח.”
שרון טמיר הוא בוגר הפקולטה להנדסה אווירונוטית בטכניון, והוא מסיים את שנת הלימודים האחרונה שלו במסגרת תוכנית ‘מבטים’ בטכניון – תוכנית המיועדת להוביל כוחות חדשים למערכת החינוך. עוד לפני שהסתיימה חופשת השחרור שלו, אחרי 25 שנות קבע, זומן שרון לפגישה עם מנכ”ל ליאו באק, דני פסלר, ועד מהרה החל לעבוד כמורה בבית הספר. “בהוראה, הסיפוק מיידי,” הוא אומר. “יש פידבקים ישירים מהתלמידים, הצלחות במבחנים – זה משהו שאין בשום מקום עבודה.”
מבחנות וירטואליות: התקני מיקרוזרימה לדיאגנוסטיקה ביומולקולרית מהירה – פרופ’ משנה מורן ברקוביץ’
?Do We Really Know Battery Well
קורס תגליות מדעיות: ממשקים עצביים דינמיים עם מערכות עצבים טבעיות ומלאכותיות – פרופ’ שי שהם
קורס תגליות מדעיות: עתידו של המוח האנושי – פרופ’ ידין דודאי
פרופ’ דן שכטמן נבחר לאקדמיה האמריקנית לאמנויות ומדעים
פרופסור דן שכטמן מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון נבחר לאקדמיה האמריקנית לאמנויות ומדעים. בשנת 2011 זכה פרופסור שכטמן בפרס נובל בכימיה. עם החברים החדשים באקדמיה נמנים אישים שזכו בפרס נובל, פרס וולף, פרס פוליצר, פרס מקארתור, פרס גוגנהיים, מלגת פולברייט ופרסי גראמי, אמי ואוסקר. גם פרופסור דוד הראל ממכון ויצמן נבחר לאקדמיה השנה.
שתיים מן החברות ברשימה הן ילידות הארץ – האסטרופיזיקאית נטע בקל, ודפנה קולר, שייסדה יחד עם עמיתה אנדרו נג את פלטפורמת-הלימודים המקוונת “קורסרה”. אחד החברים החדשים בתחום הציבורי הוא מרטין אינדיק, בעבר שגריר ארה”ב בישראל וכיום השליח האמריקני למו”מ המדיני באזור.
“זהו כבוד גדול עבורנו להוקיר את הגברים והנשים הללו על הישגיהם האישיים הכבירים,” אמר דון רנדל, יו”ר הוועד המנהל של האקדמיה. “הידע והמומחיות של חברינו מעניקים לאקדמיה יכולת ייחודית ואחריות – לספק פתרונות אסטרטגיים לאתגרים הדחופים הניצבים בפנינו. אנו נרגשים לקראת שילובם של החברים החדשים בפעילות זו.”
המחזור החדש יוצג בטקס שיתקיים ב-11 באוקטובר 2014 במשרדים הראשיים של האקדמיה בקיימברידג’, מסצ’וסטס.
מאז הקמתה ב-1780 בחרה האקדמיה ‘הוגים ואנשי מעשה’ רבים, ובהם ג’ורג’ וושינגטון ובנג’מין פרנקלין במאה ה-18, דניאל וובסטר ורלף וולדו אמרסון במאה ה-19, ומרגרט מיד ומרטין לותר קינג במאה העשרים. עם חברי האקדמיה כיום נמנים יותר מ-250 חתני פרס נובל ויותר מ-60 זוכי פרס פוליצר.
עצרת יום הזיכרון לשואה ולגבורה
אורי להב, מייסד ומנכ”ל Outbrain – איך לבנות מיזם מכוון מטרה ל scaling
יום העיון ה-36 במכניקה חישובית
פוענח מבנה של חלבון האחראי לאיחוי בין תאים
הגילויים נעשו במערכת מודל של תולעת זעירה, והם יסייעו למחקר עתידי שנועד להבין תהליכי איחוי באדם (למשל- בעת ההפריה או ביצירה של סיבי שריר).
חוקרי הטכניון ומכון פסטר בצרפת פענחו לראשונה את המבנה של חלבון המופיע על פני השטח של תא ואשר אחראי לתהליך של איחוי בין שני תאים. כך מגלה כתב העת המדעי היוקרתי Cell. עוד גילו החוקרים את המנגנון המאפשר לאיחוי הזה להתבצע.
פרופסור בני פודבילביץ’ מהפקולטה לביולוגיה בטכניון ופרופסור פליקס ריי ממכון פסטר, עם קבוצות המחקר שלהם, עוסקים בנושא כבר כעשר שנים. במחקר מתמקד בחלבוןEFF−1 מהתולעת זעירה בשם C. elegans, המשמשת כמודל נוח לחקר מגוון של תהליכים ביולוגיים.
“המבנה האטומי של החלבון בתולעת זהה מבחינת המבנה (אך לא הרצף) לחלבונים אשר עושים את אותו הדבר – איחוי בין ממברנות – הנמצאים בוירוסים בעלי מעטפת”, מסביר פרופסור פודבילביץ’ ומתאר את הדרך של הוירוס בעל המעטפת לחדור לגוף: “התא ‘בולע’ אותו ואז המעטפת של הוירוס מתאחה עם הממברנה של האברון הבולע. כתוצאה מכך החומר הגנטי של הווירוס נכנס לתא ומשתלט עליו”.
“גילינו גם מה ההבדלים בדרך של החלבון הוויראלי להתאחות עם ממברנת התא, לבין דרכו של החלבון EFF-1 לעשות זאת”, מוסיף פרופסור פודבילביץ’. “החלבון הויראלי, אשר נמצא רק בוירוס ולא בתא המטרה, צריך לעשות את כל העבודה בעצמו ויש לו מנגנון ייחודי שנועד לשם כך. לעומת זאת, כאשר תאי התולעת מתאחים זה עם זה, כל תא מציג את חלבון האיחוי. כאן חלבוני האיחוי משני התאים “מחבקים” זה את זה וכך יוצרים מעין רוכסן המחבר בין התאים”.
לגילויים של חוקרי הטכניון ומכון פסטר יש השלכות על מחקר עתידי שנועד להבנת תהליכי איחוי באדם. תהליכים אלה ממלאים תפקיד קריטי בתהליך ההפריה (איחוי בין תא זרע ותא ביצית), ואף בהמשך בתהליכי ההתפתחות של רקמות כמו שריר ועצם.
http://www.cell.com/cell/current
בתמונה בעמוד הבית: פרופסור בני פודבילביץ’. צילום: קסניה סמורבה, דוברות הטכניון