צילום : ויקטור סקרלוחין וקובי תמשס, דוברות הטכניון
אלפי החוגגים הוזמנו למחזר את כוסות הפלסטיק במהלך יום הסטודנט, והשתתפו בהגרלת פרסים יקרי ערך.
יוזמה משותפת של אגודת הסטודנטים ומינהלת ‘קמפוס ירוק’ בטכניון הביאה למחזור של 7,000 כוסות פלסטיק ביום הסטודנט באמצעות עמדות מיחזור מיוחדות שהוצבו ברחבי הקמפוס. ארבעה מהסטודנטים החוגגים מיחזרו וזכו בטלפון חכם.
בכל שנה מצטברת במהלך החגיגות פסולת רבה, שהחוגגים משאירים אחריהם ברחבי הטכניון. לעובדי הניקיון נדרשים כמה ימים להתגבר על כמויות האשפה בקמפוס ולהשיב את הסדר על כנו. השנה כאמור, הצטמצמה כמות הפסולת ברחבי הקמפוס משמעותית. הסטודנטים מיחזרו את כוסות הפלסטיק הריקות, תמורת תמריץ: מיחזור של עשר כוסות פלסטיק ויותר זיכה אותם בחולצה ממותגת של יום הסטודנט 2014 , בצ’ייסר חינם ובכרטיס להגרלת טלפונים חכמים.
באגודת הסטודנטים ובמינהלת ‘קמפוס ירוק’ בטכניון מצפים שהיוזמה הירוקה תעלה את שיעור המיחזור, תמנע פיזור פסולת פלסטיק בכל רחבי הקמפוס, ותעלה את המודעות להמשך פעילויות “ירוקות” בקמפוס גם בעתיד.
תא”ל (מיל.) ד”ר משה מרום מונה כמנהל פרוייקט הטכניון בסין. הטכניון ואוניברסיטת שנטאו מקימים את “מכון טכניון-גואנגדונג לטכנולוגיה” (TGIT), בזכות תרומת ענק בסך 130 מיליון דולר מקרן לי קא-שינג. מחוז גואנגדונג ועיריית שנטאו הקציבו 900 מיליון יואן (כ-147 מיליון דולר) לבנייתו של המכון ולהפעלתו הראשונית. בנוסף, הוקצו למכון 330,000 מ”ר שעליהם ייבנה המכון, בסמוך לאוניברסיטת שנטאו.
ד”ר מרום הוא בוגר הטכניון בהנדסת חשמל וקיבל תואר שני ושלישי מאוניברסיטת מונטריי בקליפורניה. הוא שירת בתפקידים בכירים בחיל הים ובשנים בשנים האחרונות עסק במחקר באוניברסיטת תל אביב. קודם לכן מילא שורה של תפקידים בחברת “קודאק” (מחקר ופיתוח), במהלכם נרשמו תשעה פטנטים, ו”סאיטקס” (פיתוח עסקי בשוק הסיני).
ד”ר מרום פירסם מאמרים מדעיים רבים וזכה בכמה פרסים על הישגיו בפיתוח אמצעים אלקטרוניים.
תלמידי בית הספר הר שכניה עם מנכ”ל Ytek ארתור זמשמן, רמי בורשטיין ממשרד החינוך ומנהל המרכז לרובוטיקה ע”ש לאומי בטכניון, ד”ר יבגני קורצ’נוי. צילום : שרון יחזקאל, עמותת Ytek.
ביום חמישי, 15 במאי, התקיימה בטכניון אולימפיאדת הרובוטיקה, בהשתתפות מאות תלמידים מבתי ספר ממג’דל שמס ועד אשדוד. האולימפיאדה נערכה במסגרת תוכנית “רובותפן” המתקיימת בחסות משרד החינוך, משרד המדע הטכנולוגיה והחלל, הטכניון ועמותת Ytek לצמצום פערים בחינוך. השנה מלאו חמש שנים לאולימפיאדת הרובוטיקה, ומתוך כ-15 אלף תלמידים המשתתפים בפעילות Ytek, 350 הגיעו לקו הגמר.
מטרת תוכנית “רובותפן” היא לחשוף תלמידים לטכנולוגיה מגיל צעיר, במסגרת הבית-ספרית, תוך סבסוד מלא. במסגרת התוכנית לומדים התלמידים שפת תכנות ומתמודדים עם אתגרים שונים בתכנות וברובוטיקה. התוכנית מזמנת התנסויות לימודיות מאתגרות בדגש על למידה בין-תחומית ושילוב בין מדעים, טכנולוגיות ומתמטיקה.
“משרד החינוך החליט לעשות סדר בהוראת הרובוטיקה,” אומר רמי בורשטיין, האחראי על הטמעת התחום בבתי הספר היסודיים. “גיבשנו תוכנית לימודים מפורטת, והכוונה היא לעבור בהדרגה מפורמט של חוגים ומנחים חיצוניים לשיעורים שיועברו על ידי המורים הרגילים של בית הספר. צריך להבין שישראל היא חלוצה בהוראת הרובוטיקה, וכיום אנחנו מציעים לכל בית ספר מעין ‘תוכנית מדף’ שאותה הוא יכול להתאים לצרכיו.”
“תריחו את האוויר כאן – הוא אותו אוויר כמו בכל מקום אחר, אבל האנשים פה, כולם עוסקים במדע ובטכנולוגיה,” אמר לתלמידים פרופסור גדי שוסטר, המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים. “כמו שאתם אוהבים מדע וטכנולוגיה, כאן בטכניון יש מבוגרים ש’משחקים’ במדע ובטכנולוגיה כל הזמן.”
“קודם כל, מגיעות מחיאות כפיים להורים, שתומכים בפעילות שלנו”, אמר לתלמידים מנכ”ל ,Ytek ארתור זמשמן. “לכל אחד ואחת מאיתנו יש נגיעה למדע, והמטרה של הפרויקט היא להצית את הסקרנות הטבעית הטבועה בתלמידים. רק השקעה בחינוך לטכנולוגיה ומדע תסלול את הדרך לדור חדש של מדענים, פורצי דרך וזוכי פרס נובל.”
רפיק חלבי, ראש המועצה המקומית דלית אל כרמל, אמר כי “הטכניון הוא עבורנו בית שני, והשנה השקענו חצי מיליון שקל בכל הסטודנטים שלנו שלומדים בטכניון. אין ספק בעתיד הקרוב יילכו כמעט כל המשאבים – חוץ מחקר המוח – לרובוטיקה. “לפני שעה העליתי לפייסבוק תמונה של שלושה ילדים מדליית אל כרמל, שמשתתפים בתחרות, ותוך שעה היו לנו מאה לייקים. זה מראה לנו כמה גדולה ההתעניינות בתחום הרובוטיקה – גם במגזר וגם באוכלוסיה הכללית”.
“מהפכת הרובוטיקה כבר החלה, וכל לחברות ההיי-טק הגדולות בעולם – מיקרוסופט, גוגל, אמזון ועוד – רוכשות טכנולוגיות רובוטיות,” אמר פרופסור משה שהם, ראש המרכז לרובוטיקה ע”ש לאומי בטכניון. “הרובוטיקה נכנסת לכל תחום בחיינו, מתחבורה ועד לביטחון. לשמחתי, בני הנוער בישראל מגלים עניין עצום, במונחים עולמיים, ברובוטיקה. אתם, המשתתפים בתחרות, אחראים לקפיצת המדרגה הזאת.”
“בשנה האחרונה הצטרפה לפעילות Ytek חטיבה שקושרת את ההנדסה לרפואה ולגוף האדם,” הוסיף פרופסור שי שהם, המכהן גם כראש המעבדה להנדסת ממשקים עצביים בטכניון. “החיבור הזה בין רפואה והנדסה מתקדם בקצב מהיר בשנים האחרונות, בין השאר בפיתוח התקנים ממוזערים כגון שתלים ללב.”
“מורי רובוטיקה הם מורים מיוחדים מאוד, שמוכנים ללמוד עם התלמידים שלהם ולהודות שלא תמיד הם יודעים בעצמם את התשובות לכל הבעיות,” אמרה למתחרים פרופסור אורית חזן, ראש המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. “אלה מורים מסורים וסקרנים, שמקשיבים למה שאתם אומרים ומלמדים אתכם גם את המיומנות החשובה של עבודת צוות.”
“אין בארץ שום פקולטה לרובוטיקה,” מסביר ד”ר יבגני קורצ’נוי. “יש רק מעבדות-רובוטיקה בפקולטות שונות. השאיפה שלנו היא לבנות בתחרויות האלה את הדור שיקים פקולטות ייעודיות כאלה. יש כיום מסה גדולה של תלמידי רובוטיקה, והמספר הולך וגדל, וזו בהחלט כמות שהופכת לאיכות. אנחנו לא מסתירים, כמובן, שדרך הפעילות הזאת אנחנו רוצים לחבר ילדים לטכניון, כך שבבוא העת הטכניון ייראה להם מקום טבעי לרכוש בו השכלה גבוהה.”
“תוכנית הרובוטיקה התחילה אצלנו רק בשנה שעברה,” סיפר סנד דעבוס, תלמיד כיתה ח’, בבית הספר (יסודי-חטיבה) עין קיניא מרמת הגולן, שזכה עם קבוצתו במקום הראשון בתחרות לתלמידי ז’ – ח’. “כבר באותה שנה זכינו במקום השני. השנה השקענו בשיפורים והגענו לתחרות יותר מוכנים. זה כיף לזכות אבל הלימודים מעניינים גם בזכות עצמם – כי אנחנו לומדים שליטה ותכנות בצורה חווייתית מאוד. בגלל זה אנחנו לא מסתפקים בשעות הלימוד המוגדרות, אלא לומדים רובוטיקה גם בזמננו הפנוי.”
“כבר בשלב מוקדם – משיחות עם קבוצות אחרות – הבנו שאנחנו במקום הראשון,” מספר עידן רז, מבית הספר גוונים – עין המפרץ, שזכה עם קבוצתו במקום הראשון לתלמידי ה’ – ו’. “אנחנו קבוצה מכיתות ה’-ו’, ומשקיעים ברובוטיקה הרבה, גם מעבר לשעות הלימוד.”
במקום הראשון לתלמידי ג’-ד’ זכו תלמידי בית הספר מעלה הגליל, מעונה. ובמקום הראשון לתלמידי א’ – ב’ זכו תלמידי בית הספר אופק מכרמיאל.
פרופסור סידי מופיעים בפני הסטודנטים המצטיינים. צילום: שרון צור, דוברות הטכניון
הטכניון השיק תכנית ראשונה מסוגה בארץ לעידוד סטודנטים ערבים מצטיינים.
ירידה משמעותית נרשמה בטכניון במספר הסטודנטים הערבים הנושרים ממנו. בתוך שמונה שנים ירד אחוז הנושרים מ-73 ל-12. כך נמסר בטקס פתיחת תכנית ראשונה מסוגה בארץ לסטודנטיות וסטודנטים ערבים מצטיינים.
עוזר המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופסור יוסף ג’בארין, אמר כי התכנית נבנתה לאחר שהתברר כי פעילות הטכניון בהורדת הנשירה בקרב סטודנטים ערבים נחלה הצלחה, ולאחר שאחוז הסטודנטים הערבים בטכניון הגיע לאחוז האוכלוסיה הערבית הכללית. עתה הוחלט על תכנית רב שנתית לסטודנטיות ולסטודנטים הערבים המצטיינים בטכניון שעיקרה: עידודם להמשיך בלימודיהם לתארים מתקדמים וסיוע בשילובם בשוק העבודה הישראלי.
“כשאני סיימתי ללמוד הנדסת מכונות בטכניון, לא הצלחתי למצוא עבודה במשך שנה”, סיפר פרופסור ג’בארין לסטודנטיות ולסטודנטים המצטיינים. “לבסוף מצאתי עבודה כשומר בבית הקברות של חולון. החלטתי להמשיך בלימודי והיום אני חבר סגל בטכניון. גם אתם יכולים לעשות זאת”.
סקר שערך בקרב המצטיינים העלה כי 56% מהם רוצים להמשיך לתארים מתקדמים. רובם ביקשו להבין טוב יותר את העולם העסקי והתענינו ביזמות. רבים ביקשו גם לשפר את שליטתם בעברית ובאנגלית.
בעקבות ממצאי הסקר נבנתה התכנית, בתמיכת “יד הנדיב” והוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה. הסטודנטים המצטיינים ישתתפו בסדנאות מיוחדות, יסעו לסיורים במעבדות מובילות בחו”ל ויקבלו מלגות. מענק מיוחד יינתן למרצים שילוו אותם.
פרופסור חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית אמר לסטודנטים ולסטודנטיות: “שנים רבות עסקנו בחברה הערבית בהישרדות, משום שלא היו לנו הרבה הזדמנויות. עתה הבנו שיש לפרוץ דרך, והצטיינות היא המפתח לכך.
כל מעסיק חושב על המפעל שלו ורוצה להעסיק את המצטיינים והטובים ביותר. מנסיוני – הצטיינות זה לא דבר קל. היא כרוכה בהתמדה, בנחישות וגם ביכולת להתמודד עם כישלונות. כדי להצליח – אנו חייבים להתמודד גם עם כישלון. ובעתיד, כשתצליחו, זכרו כמה תמיכה קיבלתם בטכניון ותתחילו להחזיר לחברה”.
שרה קציר, ראש היחידה לקידום סטודנטים במשרד דיקן הסטודנטים, אמרה: “אנו יוצאים היום לדרך חדשה, לאחר שהצלחנו לצמצם את הנשירה. הצטיינות צריכה תחזוקה מתמדת ואני בטוחה שתצליחו. אתם הראשונים בארץ שמשתתפים בתכנית חדשה זו ועיני רבים נשואות אליכם”.
בתמונה בעמוד הבית: פרופסור ג’בארין. צילום: שרון צור, דוברות הטכניון
חוקרי הטכניון ניצלו תכונה ייחודית של ייצור ליזוזומים רבים ואגירה דרמטית ובלתי הפיכה של תרופות בליזוזומים – כ”עקב אכילס” וכ”סוס טרויאני תרופתי” לשם הרג תאים סרטניים עמידים. על פריצת דרך מחקרית זו יוענק בחודש הבא לפרופ’ יהודה אסרף, דיקן הפקולטה לביולוגיה, פרס הילדה והרשל ריץ’ לחדשנות ויזמות. הטכנולוגיה החדשנית נרשמה כפטנט אמריקני מאושר ומעוררת עניין רב בחברות תרופות בינלאומיות חשובות. הגישה הטיפולית האפשרית פורסמה בכתב העת Cell Death and Disease וזכתה לסיקור נרחב בכתבת Spotlight של Cell Press.
“תאי סרטן רוכשים קשת רחבה של מנגנונים מתוחכמים כדי להתגבר על הטיפול התרופתי המכוון נגדם”, מסביר פרופסור אסרף. “תופעה זו, הידועה בשם ‘עמידות רב-תרופתית’, נובעת לעיתים קרובות מכך שלתאים הסרטניים שפע של חלבונים המצויים בקרום התאים הסרטניים והפועלים כמשאבות המשליכות מגוון של תרופות אנטי-סרטניות אל מחוץ לתאים הסרטניים. כך הופך הגידול הממאיר לעמיד בפני הטיפול הכימותרפי”.
ידועים שני סוגי עמידות רב-תרופתית – עמידות מורשת הקיימת טרם הטיפול התרופתי, ועמידות נרכשת המופיעה עקב הטיפול התרופתי. לפיכך, פרופ’ יהודה אסרף, עם צוות המחקר שלו ד”ר מיכל שטרק, ד”ר ערן ברם וימית אדר, שמו להם למטרה לפתח איסטרטגיות טיפול חדשניות על-מנת להתגבר על תופעת העמידות הרב-תרופתית המהווה מכשול קשה בטיפול התרופתי בסרטן.
החוקרים תרו אחר “עקב אכילס” שיהווה נקודת תורפה למיגור תאי סרטן עמידים אלה. הם גילו כי תאי סרטן בעלי עמידות רב-תרופתית מכילים לעיתים קרובות מספר רב של אברונים מיקרוסקופיים תוך-תאיים הקרויים ליזוזומים. הליזוזומים נתגלו לראשונה ב-1974 ע”י חתן פרס נובל פרופ’ כריסטיאן דה-דוב. הליזוזומים הם שלפוחיות חומציות תוך-תאיות המכילות עשרות אנזימים המפרקים מרכיבי תא שונים ובכללם חלבונים, שומנים, סוכרים, DNA ו-RNA. תפקידם של הליזוזומים הוא פירוק מרכיבי תא אלה ואחרים שהגיעו לפרקם ובכך שומרים הליזוזומים על תפקוד נאות של תאי הגוף. החוקרים גילו עוד, כי תרופות מסיסות-שומן הרגישות לאור, בעלות תכונות של בסיסים חלשים, מתרכזות באופן סלקטיבי בליזוזומים הרבים בתאי-הסרטן העמידים. “לתא סרטני בעל עמידות רב-תרופתית שתי מערכות הגנה משלימות”, מסביר פרופ’ אסרף. “האחת – חלבוני המשאבה היושבים בקרום התא ומשליכים ביעילות תרופות אנטי-סרטניות שונות. השניה – ריבוי הליזוזומים; רבות מהתרופות האנטי-סרטניות הן מסיסות-שומן ובעלות תכונות של בסיסים חלשים. קרי, בסביבה חומצית כמו בתוך הליזוזומים, התרופות נטענות מטען חיובי, נלכדות בליזוזומים ומצטברות לריכוזים גבוהים ביותר. תרופה אשר הצליחה לחמוק משומרי הסף, הלא הן המשאבות הפולטות את התרופות האנטי-סרטניות, תיאגר ביעילות רבה בליזוזומים הרבים המצויים בתאים העמידים ובכך תימנע הפגיעה של התרופה באתר המטרה שלה בתא הסרטני, דבר המביא לעמידות רב-תרופתית.
“את התכונה הייחודית הזו ניצלנו כ’עקב אכילס’ וכ’סוס טרויאני תרופתי’ לשם הרג תאים סרטניים עמידים”, מסביר פרופ’ אסרף. “כאשר הקרנו באור תאים עמידים אלה המכילים את התרופות הרגישות לאור הכלואות בליזוזומים, נוצרו רדיקלים חופשיים של חמצן שהרסו את קרום הליזוזומים וכתוצאה מכך כל תוכן הליזוזומים נשפך באחת לתוך התא סרטני. דבר זה הביא לשחרור מסיבי של האנזימים הנ”ל, ולעיכול מהיר והרס התאים הסרטניים העמידים”.
בשיתוף פעולה עם חוקרים נוספים ובהם פרופ’ גריפיון, ד”ר נובק-סליווינסקה, פרופ’ ואן דן- ברג, פרופ’ סקלדנובסקי וכן פרופ’ סרנה מהולנד, שווייץ, ופולין הסתבר בניסויים במודל חי, תוך שימוש בגידולים עמידים של סרטן השחלה מאדם, שליבת הגידול הסרטני נהרסה לאחר החשיפה לאור של תאים שאגרו תחילה את התרופה בליזוזומים. יתירה מזאת, עקב הרדיקלים החופשיים שנוצרו לאחר החשיפה לאור, כלי-הדם המזינים את הגידול הממאיר נהרסו ואחרים נחסמו. כתוצאה מכך, נותקה אספקת הדם לתאים שנותרו בגידול הממאיר, דבר שהביא להרג התאים הממאירים הנותרים. פרופ’ אסרף וצוות המחקר שלו שוקדים עתה על פיתוח של דור שני של “סוס טרויאני” תרופתי מוכוון מטרה לתאי סרטן בלבד תוך התבייתות לקולטנים חלבוניים המצויים באופן סלקטיבי על-פני תאים ממאירים מבלי לפגוע בתאי הגוף הבריאים. קולטנים אלה יחדירו את “הסוס הטרויאני” התרופתי לתוך הליזוזומים ואזי ישופעלו ע”י הקרנת אור ע”י סיבים אופטיים. זאת ועוד – החוקרים מפתחים “סוס טרויאני” אלטרנטיבי שישופעל ע”י גלי אולטרהסאונד שאפשר למקדם בכל רקמה סרטנית או גרורת סרטן בגוף החולה.
עם זאת, פרופ’ אסרף מדגיש כי הדרך לפיתוח “סוס טרויאני תרופתי” לטיפול מעשי בגידולים ממאירים באדם, עדיין ארוכה.
בתמונה: תאי סרטן הריאה בעלי עמידות רב-תרופתית מכילים מספר רב של ליזוזומים (שלפוחיות צבועות באדום, השווה שורה תחתונה של התאים העמידים, לשורה העליונה של תאי הסרטן הרגישים בעלי מיעוט של ליזזוזומים). התרופה הרגישה לאור מצטברת לריכוזים אדירים בליזוזומים הרבים בתאים העמידים (שלפוחיות צבועות בירוק) ולאחר הקרנה באור הליזוזומים הרבים מתפוצצים עקב היווצרות של רדיקלים חופשיים של חמצן, האנזימים הליזוזומאליים משתחררים באחת לתוך התאים, מעכלים את תוכן התאים הסרטניים והורגים אותם.
