מחבר: shlomi ben-oz
Transport properties of fractured porous media – Dr. Pierre M. Adler
CMS Special lecture series Professor Boris Mordukhovich, Wayne State University
“מעלית חלל” תיבנה בתחרות “טכנוראש” בטכניון
יורי ארטסוטאנוב, מפתח רעיון “מעלית החלל”, יגיע במיוחד מרוסיה ואף ישפוט בתחרות; בין המתחרים השנה – שלושה צוותים עם אבות בוגרי טכניון ובניהם – סטודנטים בטכניון.
המהנדס יורי ארטסוטאנוב, מפתח רעיון “מעלית החלל”, יהיה אורח הכבוד ואחד השופטים בתחרות “טכנוראש” המסורתית בטכניון, שתתקיים במסגרת אירועי הקורטוריון (חבר הנאמנים) ב-18 ביוני. בין המתחרים השנה – שלושה צוותים של אבות ובנים.
הרעיון של “מעלית חלל” הופיע לראשונה ב-1895 כאשר מדען רוסי בשם קונסטנטין ציאולקובסקי חשב על מגדל שמגיע כל הדרך לחלל. בשנת 1957 הגה יורי ארטסוטאנוב, תוכנית ישימה יותר לבניית מגדל חלל. הוא הציע להשתמש בלווין גיאוסטציונרי כבסיס ממנו יבנה המגדל. באמצעות שימוש במשקל נגד, כבל יורד ממסלול גיאוסטציונרי לפני השטח של כדור הארץ בעת שמשקל הנגד משתרע מהלוויין אל מחוץ לכדור הארץ ומרכז המסה של הכבל ישמר ללא תנועה ביחס לכדור הארץ. ארטסוטאנוב פרסם את הרעיון שלו במוסף יום ראשון של קומסומולסקאיה פרבדה ב-1960.
השנה יצטרכו המתחרים ב”טכנוראש” לבנות מתקן אשר יטפס על חבל כמעט אנכי (זוית של 80 מעלות לקרקע), לגובה של 25 מטרים (לצורך זה יובא לטכניון מנוף ענק), ולאחר מכן יגלוש מגובה זה תוך הרמת “מעלית חלל” ובה מטען-מועיל, מן העבר השני של גלגלת (מיקום הגלגלת ידמה את מיקום תחנת החלל ומהלך המשימה ידמה את תנועת מעלית החלל).
אסור למתחרים להשתמש במקור אנרגיה הכולל בעירה או להבה פתוחה כלשהי. בגובה של 12.5-17 מטרים על המתקן לשחרר דגל או איתות ויזואלי אחר, שיסמן מעבר של נקודת האל-חזור.
לזוכים בתחרות יוענקו פרסים בסך עשרת אלפים, 5000 ו-3000 ₪.
התחרות “טכנוראש” מתקיימת זו השנה ה-12, לזכרו של ההוגה והמייסד שלה, ניב-יה דורבן ז”ל.
ניב-יה, סטודנט ובוגר מצטיין של הטכניון, היה קצין בצה”ל כאשר נרצח על ידי שודד ברחוב שקט בתל אביב בחודש מארס 2003. התחרות והפרסים ממומנים על ידי ד”ר רוברט שילמן (“ד”ר בוב” בפי כל), שהשתלם בטכניון. יורי
ארטסוטאנוב מגיע לטכניון בעזרת משרד דיקן הסטודנטים ומכון אשר לחקר החלל והקרן שייסדו בני משפחת נורמן והלן אשר משיקגו.
Oil and Gas: The Global Picture – Mr. Sam Spanglet
Board of Governors 2014
We warmly welcome our governors and friends from around the world who have joined us to celebrate Technion’s outstanding achievements and contributions on the national and global stages, and to look ahead to tomorrow’s challenges and promises.
The entire Technion community – faculty, students, staff and alumni – is grateful for the heartfelt generosity of our many supporters from Israel and across five continents.
תכנית מושב הקורטריון
BOG Meeting Program
MAP/מפה
פרופסור יוג’ין קנדל במושב הקורטוריון של הטכניון
“העשור האבוד באקדמיה הישראלית היה טעות ואנו מנסים לתקן זאת”; “מסוכן להתמקד רק באירופה וארה”ב וישראל תפנה מאמצים לשוקים מתפתחים כמו סין, יפאן והודו”; “עלינו לחשוב קדימה כל הזמן ולא לפעול רק כשהתקרה מאיימת ליפול עלינו”; “בעולם הגלובלי אנו עלולים לאבד אוכלוסיה יצרנית אם נפגע בשירותים שהיא צורכת או נעלה את מס ההכנסה”; “יש בארץ שלוש כלכלות נפרדות – אם נמשיך ב’עסקים כרגיל’ נגיע לגרעון של 10.5% והשוק העולמי לא יקבל זאת. עלינו לאחד אותן לכלכלה אחת”.
“העשור האבוד באקדמיה הישראלית היה טעות ואנו מנסים לתקן אותה”. כך אמר בטכניון פרופסור יוג’ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה. הוא נשא את ההרצאה השנתית בטכנולוגיה וכלכלה ע”ש יצחק מודעי, בקורטוריון (חבר הנאמנים) של הטכניון. ב”עשור האבוד” קיצצה הממשלה בתקציבי האוניברסיטאות וגרמה לסטגנציה במחקר ולירידה תלולה במספר חברי הסגל.
פרופסור קנדל אמר כי הריבית הנהוגה כיום בארץ ובעולם היא הנמוכה ביותר ב-300 השנים האחרונות, וכי היא לא תשתנה בעתיד הקרוב. זו אחת הסיבות לאי הוודאות בכלכלה העולמית. הציבור לא בוטח במערכת ומדינות מתמודדות בחובות שהגיעו לשיא.
להלן אמר כי חלפו הימים בהם תושבי מדינה הם אכן תושביה לנצח, שכן העולם גלובלי ואנשים מתגוררים בארצות שונות בהתאם לתפקידם ולמקצועם. לכן אסור למדינת ישראל להתמודד בבעיות תקציב על ידי צמצום הוצאות בדרך של הורדת שירותים או העלאת מסים, שכן הדבר יגרום לאוכלוסיה היצרנית לעזוב אותה. “עלינו להתחרות על תושבינו”, הזהיר. “יש בישראל שלוש כלכלות נפרדות ועלינו לאחד אותן לאחת”, אמר ושיבח את הטכניון על מאמציו לתת חינוך מדעי והנדסי לסטודנטים חרדים ולסטודנטים ערבים. “אם נמשיך ב’עסקים כרגיל’ יעלה הגרעון מ-3% ל-10.5%. השוק העולמי לא ירשה זאת”, אמר.
פרופסור קנדל קרא “לבנות כיפת ברזל בחינוך” ולהכין את הדור הצעיר לכך שיהיו לו לפחות שלוש קריירות שונות במהלך חייו. הוא הדגיש את חשיבות הטיפוח של ההון האנושי. “יש יותר אנשים שלומדים ביולוגיה מאשר הנדסת מחשבים”, אמר. “אין צורך בכל כך הרבה ביולוגים. כאן המדינה צריכה להתערב”.
עוד אמר פרופסור קנדל כי “מסוכן להתמקד בכלכלה רק באירופה וארה”ב וישראל תפנה מאמצים לשוקים מתפתחים כמו סין, יפאן והודו, שם מעריכים מאוד את החדשנות שלנו. והאקדמיה צריכה להיות חלק מתהליך זה. לכן אני משבח את הטכניון אשר מקים עתה טכניון ליד אוניברסיטת שנטאו בסין”.
“שום אוניברסיטה אמריקנית לא תחרים את ישראל”
אומר פרופסור אלן דרשוביץ שקיבל תואר דוקטור לשם כבוד בטכניון ומוסיף: “החרמת מוצרי ההתנחלויות הן צעד טקטי בדרך להחרמת ישראל כולה”.
במסגרת ארועי הקורטוריון (חבר הנאמנים) של הטכניון, קיבל פרופסור אלן דרשוביץ תואר “דוקטור לשם כבוד”. דרשוביץ, יליד 1938, הוא מרצה בפקולטה למשפטים בהארוורד מאז 1964 – בכך היה הפרופסור הצעיר ביותר שהתמנה בפקולטה זו מאז ומעולם.
פרופסור דרשוביץ נודע כתומך מסור של מדינת ישראל, תמיכה שבאה לידי ביטוי בין השאר בספרו “ישראל – כתב הגנה”. בהרצאתו בטכניון הוא השיב לשאלות המראיין, זהר זיסאפל, בוגר הטכניון ומייסד רד בינת. הוא גינה את יוזמי החרמות על ישראל, ואמר כי החרמת מוצרי ההתנחלויות הן צעד טקטי בדרך להחרמת ישראל כולה.
“לשמחתי, שום אוניברסיטה אמריקאית לא תחרים את ישראל, אבל באירופה המצב קשה, כתוצאה מאלפיים שנים של איבה ליהודים. על הרקע הזה קל לאירופאים להזדהות עם נטיות אנטי-יהודיות ואנטי-ישראליות, וקשה להם לקבל עמדה פרו-ישראליות גם כשהיא מגובה בטיעונים מבוססים.”
עו”ד דרשוביץ’ אמר כי בישראל נבחרים ראשי ממשלה על סמך הדרך שעברו – בניגוד למצב בארה”ב, שם נבחרים הנשיאים על סמך מזל וכריזמה. “קלינטון, שהיה קודם מושל המדינה הנידחת ארקנסו, נבחר ללא ניסיון רלוונטי לנשיאות, וגם אובמה נבחר בשל הכריזמה שלו ולא על סמך פועלו בעבר. בוש האב, שהיה לו הרבה ניסיון רלוונטי, פישל לאורך כל הדרך וגם בנשיאות עצמה.”
הוא הדגיש כי “אין שלום בלי כוח, והאמונה שהמוסריות מספיקה כדי להגן עלינו התנפצה בשואה. אילו היה לנו חיל אוויר אז, הכל היה אחרת. כיום יש לעם היהודי כוח, ולכן לא תהיה עוד שואה.”
על אירופה אמר כי היא “שטופה בשנאת יהודים כבר 2000 שנה. השואה העניקה לנו אוזן קשבת בקרב האירופאים, שהיו שטופים ברגשות אשם; אבל ההקשבה הזאת נגמרה כעבור עשרים שנה, ב-67. כי אירופה מוכנה לקבל יהודים כנועים או מתים, אבל אומה יהודית מנצחת ויהודים חזקים? זה יוצר אצלם דיסוננס, ולכן הם לא מצליחים לאהוד את ישראל למרות שהצבא הישראלי הוא בהחלט הצבא הראשון בעולם מבחינת שמירה על זכויות אזרח.”
“ישראל צריכה לעשות מה שטוב ונכון, לא לפעול לפי דעת הקהל. דעת הקהל ממילא שטופה בדעה קדומה, ומציבה את ישראל בתחתית המוסריוּת למרות שמאות מדינות מתנהגות הרבה יותר גרוע ממנה,” סיים פרופסור דרשוביץ את הראיון.
בתמונה בעמוד הבית מימין לשמאל: זוהר זיספל, פרופסור אלן דרשוביץ ופרופסור פרץ לביא
יזמים ותיקים לסטודנטים: כך תעשו אקזיט
ממציא הדיסק און קי, דב מורן, ומנכ”ל IBM ישראל לשעבר, מאיר ניסנזון, היו בין המרצים בכנס היזמות הארצי שהתקיים בטכניון. 9 קבוצות סטודנטים מבין 100 שהשתתפו בתחרות היזמים יזכו לעבור קורס קיץ עם מנטורים מובילים. אז איך מצליחים לגייס הון ולהגשים את החלום? היזמים הוותיקים ענו.
מגזין הטכניון – קיץ 2014
חנות אחת – יד 2, הדפסה ב-3 ממדים, 5 מדליות ישראליות באולימפיאדת הפיזיקה, 7 מקומות ראשונים לספורטאי הטכניון, 11 מורים ששינו את חיינו, 30 שנה למכון לחקר החלל, ו-10 מיליון צפיות ב-YouTube הטכניוני. כל זה – בגיליון החדש של מגזין הטכניון. וגם: למה קשה לנו להבין שהאדם אינו נזר הבריאה (עמ’ 6), מה נוכל ללמוד על היחסים הרומנטיים שלנו מתוך מפת החברים בפייסבוק (עמ’ 32), ואיך אפשר לגייס את המחשב לאיבחון של הפרעות נפשיות (36).
לחצו כאן לקריאה במהדורה הדיגיטלית: http://bit.ly/1pjqew3
מערכת חדשנית לצפייה בפעילות תאי העצב בתלת ממד
פריצת הדרך תאפשר הבנה של אופן פעילותן של רשתות מורכבות של תאי מוח באמצעות שימוש בתרביות ה”אופטונט”.
רשתות תאי מוח הגדלות על מצע גידול בצלחות מעבדה (תרביות תאים דו ממדיות) מהוות מודל נוח למחקרים רבים בתחום מדעי המוח והרפואה. יתרונן הגדול הוא בפשטות היחסית בה ניתן לבדוק שינויים פיזיולוגיים בדפוסי פעילות התאים, הנובעים משינויים בסביבתם. עם זאת, חסרונן של תרביות התאים הינו בכך שהינן מורכבות משכבה אחת של תאים, ואינן כוללות את החיבוריות המורכבת, התלת מימדית, של תאי מוח הנמצאים בגוף האדם והיוצרים בה רשתות עצביות מורכבות. ניסיונות קודמים לפיתוח מודלים תלת ממדיים לחקר מערכת העצבים המרכזית לא נחלו הצלחה רבה, הן בשל המורכבות הגבוהה של פיתוח תרבית תלת ממדית המדמה את ריקמה המח והן בשל האתגר שבפיתוח שיטות לחקר פעילות הרשת בתלת ממד. עתה הצליחו חוקרי הטכניון לפתח לראשונה רשתות תאים תלת מימדיות המדמות היבטים מורכבים של פעילות המוח, דבר שיאפשר הבנה והשפעה על הפיזיולוגיה של מערכת העצבים המרכזית. כך מפרסם כתב העת המדעי היוקרתי Nature Communications.
עורך כתב העת מציין כי רשתות עצביות תלת מימדיות מהוות מודל מבטיח של רקמות עצביות מורכבות, העשויות להוביל להבנת המבנה והתפקוד של המוח. בנוסף, חוקרי הטכניון מציגים שיטה מתקדמת לצפייה בפעילות העצבית של התרבית המהונדסת באמצעות מערכת מיקרוסקופיה מהירה שפיתחו.
פרופסור שי שהם מהפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון, וצוות המחקר שכלל את ד”ר הוד דנה, ד”ר ענת מרום, שיר פלוך, רומן דבורקין וד”ר ענבר ברוש, מסבירים כי גידלו את התרביות המתקדמות בתוך ג’ל שקוף המספק תמיכה לתאים ומאפשר להם להיקשר וליצור רשתות עצביות.”על ידי שליטה בתנאי גידול התאים הגענו לצפיפות והרכב תאים הדומה לזה המצוי במוח האדם, וכן הראינו יצירה והתפתחות של קישורים בין התאים וקבלת רשתות המקיימות פעילות עצבית”, מציינת ד”ר מרום. בכדי לאפשר את חקר פעילות הרשת בתלת ממד נעשה שימוש בכלים אופטיים: תאי העצב בתרביות הללו שונו גנטית כך שניתן לראות את פעילות הרשת במיקרוסקופ פלורסנצנטי, ומכאן נגזר הכינוי “אופטונט”.
כדי לצפות בפעילות התאים בתלת מימד, פיתחו החוקרים מערכת הדמיה מתקדמת המיישמת טכניקת “מיקוד זמני” – עיקרון מעולם האופטיקה הלא לינארית שפותח לפני כעשור במכון וייצמן. “מערכת ההדמיה שפיתחנו מהווה צעד משמעותי בשיפור היכולת המחקרית לצפות בפעילותם של תאי מוח מרובים במרחב ובזמן ומכך להסיק מסקנות על פעילות המוח” מסביר ד”ר דנה.
“באמצעות פיתוחים משלימים במיקרוסקופיה ובהנדסת רקמות עצביות, הראינו יכולת חסרת תקדים לצפות בלמעלה מאלף תאים מתפתחים ברשתות עצביות בעלות דפוסי פעילות עצמית מורכבים. החידושים הללו פותחים צוהר לפיתוחים נוספים בתחום הממשקים העצביים וליישומים נוספים לרשתות תלת מימדיות מהונדסות, בטווח שבין מחקר מח בסיסי ועד בחינה של השפעת תרופות נוירולוגיות על פעילות תאי העצב” מסכם פרופ’ שהם.
בתמונה בעמוד הבית: תאי מוח הגדלים בתרבית וכן את שלוחות התאים היוצרות חיבוריות מורכבת ביניהם.
סרטון המתאר את פעילות התרבית שפיתחו החוקרים. בסרט רואים חלק מהתרבית ובו כ-1000 תאים, לאחר מכן מתמקדים על איזור קטן ובו פעילות מסונכרנת של קבוצת תאים (זהו אחד ממאפייני הפעילות הייחודיים שמצאנו במחקר זה). השינוי בצבע התאים מסמן את הפעילות שלהם.
מרכז ללימודי רובוטיקה וטכנולוגיה דיגיטלית יוקם בטכניון בשיתוף PTC
חברת PTC האמריקאית חתמה בשבוע שעבר על הסכם עם הטכניון לפיו היא תתמוך, בהשקעה של 7 מיליון דולר, בהקמה של מרכז ללימודי רובוטיקה וטכנולוגיה דיגיטלית במחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה. במסגרת ההסכם תממן PTC את הקמתו של המרכז ואת תפעולו בשלוש השנים הקרובות.
ג’ון סטיוארט, מנהל תכניות החינוך של חברת PTC, הגיע לביקור מיוחד בטכניון שבמהלכו סייר במעבדות הרובוטיקה הקיימות ונפגש עם פרופסור אורית חזן, ראש המחלקה לחינוך למדע ולטכנולוגיה, ועם פרופסור חבר איגור ורנר שיעמוד בראש המרכז.
לדברי סטיוארט, בחברת PTC מועסקים 260 עובדים בישראל, 120 מהם הם בוגרי טכניון. “הטכניון הוא ה’ספק’ השני של עובדים לחברה, אחרי אוניברסיטת מינסוטה בארה”ב,” אמר. “החברה רואה חשיבות רבה בקידום פרויקטים לחינוך מדעי וטכנולוגי, והיא תומכת בתכנית הרובוטיקה FIRST ובקבוצות המתחרות ב-FORMULA SAE – תחרות מכוניות מרוץ לסטודנטים מכל העולם. לעובדים שלנו יש קשר הדוק עם הפקולטות בטכניון, ואנו מאמינים בחינוך מדעי וטכנולוגי. לדעתנו, זו הדרך היחידה להצמיח את דור העתיד של אנשי המדע והמהנדסים. לשמחתי, פרויקטי רובוטיקה וטכנולוגיה דיגיטלית זוכים לעדנה בבתי הספר בארה”ב, ולהיות מעורב בהם הופך יותר ויותר “cool” בקרב בני הנוער. PTC מכשירה ותומכת בחינוך מדעי של עשרה מיליון תלמידים ברחבי העולם, רובם מארה”ב, מהודו ומסין. עד כה לא היו לנו קשרים רשמיים עם הטכניון, ואנו מאוד שמחים על שיתוף הפעולה שנוצר.”
“החזון למרכז הרובוטיקה שיקום בטכניון בסיוע חברת PTC הוא חזון משותף,” אמר פרופסור חבר איגור ורנר מהמחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. “הרובוטיקה פותחת צוהר לעולם המדע הרחב.”
“המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה צומחת בשנים האחרונות באופן מהיר. החזון שלנו הוא שבעוד חמש-עשר שנים יהיו למחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה מאות רבות של מורים למדעים ולטכנולוגיה בבתי ספר ברחבי הארץ ובחינוך הלא פורמלי,” אמרה ראש המחלקה פרופסור אורית חזן, “המרכז החדש יהפוך את הטכניון למרכז מוביל בהוראת הרובוטיקה בארץ, ואני צופה שמאות תלמידים ומורים ייהנו מהלימודים ומההכשרות שיתקיימו בו.”
בתמונה בעמוד הבית: (מימין לשמאל) ג’ון סטיוארט, פרופ’ אורית חזן ופרופ’ איגור ורנר. צילום : שרון צור, דוברות הטכניון