מחבר: shlomi ben-oz

בוגרי 2014 של בית הספר הבינלאומי בטכניון יוצאים לעולם.

 ב-7 באוגוסט 2014 חגג בית הספר הבינלאומי בטכניון את סיום המחזור השני של סטודנטים לתואר ראשון בהנדסה אזרחית וסביבתית – תוכנית המתנהלת באנגלית ואורכת ארבע שנים. בקבוצת הבוגרים חברים 19 צעירים מוכשרים המייצגים כמעט את כל קצוות העולם – אלבניה, איטליה, ספרד, נורווגיה, הודו ודרום אפריקה, כמו גם ונצואלה, סין ודרום קוריאה.

סטודנטים, משפחות, חברי סגל, עובדים וחברים נאספו באודיטוריום צ’רצ’יל לטקס חגיגי במיוחד, ושיחות נרגשות בשלל שפות נשמעו ברחבי האולם.

את הארוע פתחה פרופסור ענת רפאלי, העומדת כיום בראש בית הספר הבינלאומי. היא בירכה את הבוגרים, את בני משפחותיהם ואת האורחים הנכבדים, ובהם נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא; משנה בכיר לנשיא הטכניון, פרופסור משה סידי; מייסד בית הספר ומנהלו הראשון, פרופסור ארנון בנטור; דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, פרופסור עודד רבינוביץ’; פרופסור פנחס בר יוסף, דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית; ופרופסור מקסים שושני, המנהל האקדמי של בית הספר וחבר סגל בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית. פרופסור רפאלי הציגה את הנסיקה המהירה במספר הסטודנטים בבית הספר הבינלאומי  – מ-19 סטודנטים במחזור הראשון, שהחלו את לימודיהם בשנת ייסודו של בית הספר (2009) ועד 120 סטודנטים הלומדים בתוכנית כיום. ב-2020, על פי ההערכוֹת ילמדו בתוכנית 400 סטודנטים. היא הדגישה גם את גאוותו של הטכניון על הישגיהם של בוגרי בית הספר, ואת מחויבותו לחינוך הדור הבא של מהנדסים ומדענים, שירים תרומה משמעותית למדע ולטכנולוגיה. “אכן הצטיינתם,” אמרה לבוגרי המחזור השני. “חמישה מכם התקבלו ללימודים לתארים מתקדמים במוסדות המובילים בקנדה, ארה”ב ובריטניה, ארבעה מכם ימשיכו את לימודיהם כאן, ואחרים כבר מצאו עבודה בתחום לימודיהם. אנו גאים בכם מאוד.”

נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא אמר לבוגרים כי “בית הספר הבינלאומי הוא אחד הפרויקטים שנועדו להגשים את משימתו של הטכניון להפוך לאוניברסיטה מובילה בעולם, ואתם ההוכחה לכך. באתם מכל קצוות תבל – סין, דרום קוריאה, דרום אמריקה ודרום אפריקה הרחוקות ומאירופה הקרובה, ורשמתם הישגים מרשימים. רבים מכם מצטייני נשיא ודיקן. לכן אין זה פלא שהתקבלתם ללימודים לתארים גבוהים באוניברסיטאות מעולות.”

פרופסור לביא דיבר גם על המשך הדרך. “תחושת הסיפוק שיש לכם עכשיו, לאחר שרכשתם תואר בהנדסה, דומה לתחושתו של מטפס הרים שהגיע לפסגה לאחר טיפוס מפרך. כעת, מלמעלה, הוא יכול להתבונן במדרון שמתחתיו ולומר לעצמו ‘עשיתי את זה – צלחתי את האלגברה, את הפיזיקה ואת הנדסת רעידות האדמה והגשמתי את חלומי’. ואז הוא עשוי להביט הלאה, מעבר לפסגה, ולנסות לנבא כיצד תיראה הקריירה שלו בעוד עשרים שנה. אני מנבא כי העולם ימשיך להשתנות במהירות מסחררת – המאה ה-21 היא עידן של שינויים מהירים. הידע שרכשתם כאן בטכניון מספק לכם את הכלים הנחוצים לכם כדי להסתגל לעולם משתנה זה.”

פרופסור לביא הציג את הערכתו בנוגע לעתיד ההנדסה האזרחית. “כיום זהו תחום חשוב ביותר. ב- JTCII (מכון החדשנות טכניון-קורנל – פרויקט משותף לטכניון ולאוניברסיטת קורנל במנהטן) תפעל תוכנית ללימודי תארים גבוהים בתחום “הסביבה הבנויה”; ובשנה הבאה ייפתח TGIT (מכון טכניון-גואנדונג לטכנולוגיה) – האוניברסיטה המשותפת לנו ולסין – והתוכנית הראשונה לתואר ראשון שם תהיה בהנדסה אזרחית וסביבתית.”

שלושה קטעים מוזיקלים הועלו בטקס – אחד בביצוע אחד הבוגרים, יוטינג וואנג מסין, שניגן בקלרינט בתזמורת הטכניון, ויונזאו דזאנג בגיטרה, גם הוא מסין. להקת “Black & White”, שחבריה הם סטודנטים בטכניון, שרה שני שירים קלאסיים – אחד בצרפתית והאחר בעברית.

אריאל גבע, מנהל בית הספר הבינלאומי, תיאר את התרחבות הלימודים באנגלית בטכניון ואמר כי “יתכן שזה המחזור האחרון שבו אני ושאר חברי הצוות נכיר כל סטודנט בשמו.” הוא הוסיף כי “חשוב לי שתדעו שכולכם תהיו כאן אורחים רצויים, ואני מאחל לכם הצלחה.”

מצטיין המחזור, מיכאל זולמן  מדרום אפריקה, אמר בדברי הסיכום שלו: “זהו כבוד גדול עבורי לייצג את הכיתה הזאת, שהפכה עבורי למשפחה… היינו כולנו באותה סירה, יחד בהצלחות ובקשיים, כאילו באנו מאותו מקום… אתם באמת נפלאים ומיוחדים – הלכתם באומץ אל הלא נודע, באתם לארץ שעבור רובנו נמצאת שמונה שעות טיסה מהבית, ועשיתם דברים מדהימים כמו בניית קאנו מבטון וזכייה בתחרות ארצית… אני מאמין שלכולכם צפוי עתיד מרשים, והערב אני מרגיש שאני מוקף ב’ווינרים’… כל אחד מאיתנו נגע בחייהם של האחרים, וכולנו יצאנו נשכרים מכך. הערב הזה הוא הערב האחרון שלנו כאן כקבוצה. תודה לבית הספר הבינלאומי של הטכניון, עשיתם עבודה נפלאה… אבקש לסיים בציטוט מד”ר סוס, שמתחיל במילים ‘עם רגליים בנעליים, עם שכל בראש, תמצא את הדרך שלך, אל תחשוש!’ – וממשיך כך: ‘אתה יכול ויודע, מוכן ומזומן, אתה הוא זה שיחליט לאן’.”

הפרופסורים עודד רבינוביץ’ ומקסים שושני העניקו את התעודות ל-11 הסטודנטיות ושמונת הסטודנטים.

בית הספר הבינלאומי נוסד ב-2009, וכל הלימודים בו מתנהלים באנגלית. בית הספר מציע מסלולים לתואר ראשון, סמסטר בחו”ל, התמחות מחקרית, סיורים לימודיים ומגוון של מסלולים לתארים מתקדמים. עד היום למדו בבית הספר כ-720 סטודנטים, וזאת בנוסף לסטודנטים מאוניברסיטאות מובילות בעולם המשתתפים בסיורים הלימודיים. בית הספר הבינלאומי הוא התחנה הראשונה למשתלמי פוסט-דוקטורט מחו”ל.

מדעי המחשב דורגו במקום ה-18 בעולם; עלייה למקום ה-43 בדירוג הפקולטות ההנדסיות

הטכניון שומר ומבסס את מקומו ברשימת 100 המוסדות האקדמיים המובילים בעולם. כך עולה ממדד שנגחאי, המוביל בעולם לדירוג המוסדות להשכלה גבוהה שהתפרסם ביום שישי שעבר (15.8). מהמדד עולים מספר נתונים מעניינים לגבי מקום הטכניון בצמרת האקדמית העולמית :

• תחום מדעי המחשב בטכניון דורג במקום ה-18 בעולם  זו השנה השלישית ברציפות. הדירוג הגבוה ביותר של מוסד ישראלי כלשהוא במדד.
• בדירוג הפקולטות ההנדסיות  דורג הטכניון במקום ה-43. מדובר בעלייה של 3 שלבים לעומת השנה שעברה. גם בתחום זה מדורג הטכניון ראשון מבין המוסדות הישראלים והיחיד בין ה-50 הראשונים בעולם.
• בדירוג הכללי דורג הטכניון במקום ה-78. המשך עקבי של מקומו בשנים האחרונות, (מקומות 77 ב-2013 ו-78 ב-2012).

נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא בעקבות פרסום מדד שנחאי: “מדדים ודירוגים, בהם שבריר של נקודה יכול לשנות את מיקומה של אוניברסיטה משנה לשנה, דורשים משנה זהירות בהתייחסות אליהם. עם זאת, מדד שנגחאי הוא המוביל בין הדירוגים העולמיים והוא ממשיך להחמיא למדע הישראלי בכלל ולטכניון בפרט. משמחת במיוחד ההכרה במקומו של הטכניון בצמרת המוסדות בעולם בתחומי ההנדסה ובמיוחד במדעי המחשב. הנתונים הללו, כמו גם מדדים אחרים ואף יותר מכך אירועי הקיץ האחרון, שבים ומדגישים ביתר שאת את חשיבות אוניברסיטאות המחקר לחוסנה הלאומי של ישראל”

צוות סטודנטים מהטכניון זכה במקום החמישי בתחרות בינלאומית לפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים

צוות של סטודנטים מהטכניון זכה במקום החמישי (מתוך 48 נבחרות) בתחרות היוקרתית של האגודה הבינלאומית לכלי טיס בלתי מאוישים (AUVSI), שהתקיימה בחודש יוני במרילנד, ארה”ב.

נבחרת הטכניון, שכללה סטודנטים מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל והפקולטה למדעי המחשב, פיתחה מערכת מוטסת המבצעת תצפית, זיהוי מטרות, העברת תקשורת והטלת מטענים למטרה – וכל זאת בכלי טיס אוטונומי לחלוטין. שני כלי הטיס שפיתחו הסטודנטים מצוידים במערכות מתקדמות רבות: מצלמה מיוצבת, מחשב מוטס לעיבוד התמונה ומערכת תקשורת לשליטה, בקרה והעברת תמונות. תחנת הקרקע כוללת מערכת שליטה למעקב אחרי הטיסה האוטונומית, איסוף תמונות ועיבודן, ומערכת תקשורת לפיקוד, בקרה והעברת התמונות.

בחלקה הראשון של התחרות, לאחר שלב אישורי הבטיחות, הציגו הסטודנטים לחבר השופטים את מוכנות המערכת לטיסה ((Flight Readiness Review. מתוך 48 הנבחרות שהתחילו את התחרות, רק 29 הגיעו לשלב הסופי: קו הטיסה. שני המטוסים של נבחרת הטכניון עברו בהצלחה את כל הבדיקות.

בקו הטיסה ניתנו לצוותים 20 דקות להכנת המערכת, כולל התחנה הקרקעית. מנחה הפרויקט, דרור ארצי, סיפר כי “במשך שלושים דקות ביצענו את המשימות שלקחנו על עצמנו – טיסה אוטונומית דרך נקודות שהוגדרו, זיהוי תמונות, הטלת ביצה מגובה 350 רגל אל מעגל מטרה ברדיוס של 50 רגל, ועוד. השופטים התלהבו מאוד מביצוע תרגיל הטלת הביצה.”

במהלך תשעת החודשים שקדמו לתחרות התנסו הסטודנטים בפיתוח מערכת כוללת, בייצור כלי טיס, בביצוע אנליזות וניסויים מורכבים, בתפעול המערכת כולה תוך עבודת צוות מתואמת (CRM) ובביצוע פרישׂה מבצעית. “קיבלנו סיוע ותמיכה מכמה חברות וארגונים,” אומר ארצי, “ובכלל זה מגזין ‘ישראל דיפנס’, חברת רפאל, התעשייה האווירית, התוכנית למערכות אוטונומיות בטכניון, המעבדה לעיבודים גיאומטריים של תמונות במדעי המחשב בטכניון, אלביט מערכות וחברת VectorNav. הצוות הדגים בתחרות את הרמה האקדמית הגבוהה של בוגרי הטכניון לעתיד, והציג שוב את יכולותיה של ישראל בפיתוח מערכות משולבות וכלי טיס בלתי מאוישים”.

הפרויקט יוצג בפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בערב מיוחד שיתקיים לציון האירוע ובכנס UVID 2014, שיתקיים ב-17 בספטמבר 2014 באולמי Avenue בקריית שדה התעופה בן גוריון.

תמונות של הנבחרת:

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.762329447123602.1073741863.570358199654062&type=1

סרט על הנבחרת:

https://www.youtube.com/watch?v=MaVU98ciuWU&feature=youtu.be

אתר התחרות:

http://www.auvsi-seafarer.org/news-events

אדווה לוי ורועי כהן ערכו את צילומי הזוגיות שלהם בקמפוס הטכניון – כאן הם הכירו והתאהבו.

את אדווה לוי ורועי כהן תפסנו הבוקר בקורס צלילה באילת – הכנה לירח הדבש, שיכלול צלילות רבות באי אקזוטי שעדיין לא נבחר. לקראת החתונה, הצפויה באוקטובר הקרוב, הם ערכו סדרה של צילומי זוגיות בקמפוס הטכניון. “זאת היתה הבחירה הטבעית,” אומרת אדווה. “כי כאן הכרנו, כאן התפתחה האהבה שלנו, ויש פה המון מקומות סנטימנטליים מאוד עבורנו.”

רועי (בן 30, יליד קרית אתא) ואדווה (28, קרית טבעון) הכירו לפני ארבע שנים, בתקופת הלימודים בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון.  “למדנו המון קורסים ביחד,” מספרת אדווה, “ובשלב מסוים התחלנו ללכת יחד לחדר הכושר בטכניון, ושם הידידות הפכה לקשר רומנטי.”

כשהיה כבר ברור להם ש”זה זה” נפרדו השניים מבתי ההורים לטובת דירה שכורה בנוה שאנן, שאותה הם חולקים עם כלבתם האהובה לֶק. רועי כבר סיים את הלימודים בטכניון, לאדווה יש עוד סמסטר אחד, ושניהם עובדים באינטל. החתונה, כאמור, באוקטובר.

צילומים: ארז בניסטי צלם : 052-4405442 www.facebook.com/erez.benisty.Photographer

נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא, וההנהלה הבכירה בטכניון, מברכים את משלחת ההזדהות של ה-ATS (אגודת ידידי הטכניון בארה”ב), בראשות יו”ר קורטוריון הטכניון מר לארי ג’קייר ונשיא ה-ATS סקוט לימסטר. תודה על האהבה, התמיכה והעידוד שאתם מרעיפים על מדינת ישראל ועל הטכניון.

כמאתיים חבילות נשלחו לקראת סוף השבוע שעבר לכוחות צה”ל ברצועת עזה במסגרת יוזמה של אגודת הסטודנטים בטכניון (אס”ט), ובכספי תרומות שהעבירו סטודנטים ועובדים בטכניון. תוכנה של כל חבילה נקבע על פי בקשות ספציפיות שהגיעו מן הלוחמים והלוחמות, והמוצרים נארזו בטכניון על ידי סטודנטים, עובדים וילדי עובדים. חברת “עזרא הובלות” סייעה ללא תמורה בהובלת החבילות. מאס”ט נמסר כי מבצע המשלוחים לחזית יימשך, וכי האגודה תשמח לפניות נוספות.

הבנת מנגנון הפעולה עשויה להשפיע על הטיפולים בסרטן ובהיפר-פיגמנטציה

חוקרים בטכניון “תפסו על חם” את פעילותו של האנזים טירוזינאז ברמה המולקולרית, וזאת באמצעות מיכשור מתקדם של קריסטלוגרפיה בקרני X. כך מדווח השבוע כתב העת Nature Communications.

במחקר מעורבות שתי פקולטות טכניוניות: הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון והפקולטה לכימיה ע”ש שוליך. במעבדתה של פרופ”ח אילת פישמן, בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, מתמקדים בהבנת הקשר בין

מבנים של אנזימים לתיפקודם. אחד האנזימים הללו הוא טירוזינאז, הנפוץ בכל רמות החיים: במיקרו-אורגניזמים, בצמחים ובחיות. הוא אחראי על השלבים הראשונים בייצור הפיגמנט הכהה מלנין. בגוף האדם נמצא הטירוזינאז בתאי מלנוציטים באפידרמיס, והמלנין הנוצר לא רק קובע את צבע העור, השיער והרשתית, אלא גם ממלא תפקיד חשוב בהגנה מפני קרינת UV. מוטציה באנזים זה היא הסיבה העיקרית לאלביניזם (לבקנוּת), המוביל להפרעות ראייה ולרגישות לקרינה. בפירות וירקות גורמת פעילות הטירוזינאז להשחמה, והתוצאה היא נזק כלכלי למְגַדלים.

הטירוזינאז מבצע שתי תגובות-חימצון עוקבות: הפיכתן של מולקולות אורגניות קטנות (כגון חומצת האמינו טירוזין) לדי-פנול, ואחריה הפיכת הדי-פנול לקווינון (quinone), המאפשר את יצירת המלנין. האנזים זקוק לשני יוני נחו

שת, והדעה המקובלת בקהילה המדעית היתה שכל אחת משתי התגובות מתרחשת על יון נחושת אחר.

מור גולדפדר, דוקטורנטית בהנחיה משותפת עם פרופסור נעם אדיר מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך,

והפוסט דוקטורנטית ד”ר ריטה קנטייב, השתמשו בקריסטלוגרפיה של קרני-X על מנת לפתור לראשונה את המבנה של טירוזינאז חיידקי בנוכחות של שני הסובסטרטים: המונו-פנול טירוזין, והדי-פנול דופה (L-Dopa). בנוסף, הן הצליחו לפתור מבנה עם סובסטראט נוסף, שבו ניתן היה לראות בבירור את התוצר הקטליטי של האנזים בעת היווצרותו. הדוקטורנטית סיון יששכר-עובדת, אשר חוקרת שימושים של האנזים במזון, היתה שותפה למחקר. התוצאות מוכיחות שכל הסובסטרטים מיוצבים בצורה זהה לחלוטין באתר הפעיל של האנזים, ופונים רק אל אחד מיוני הנחושת.

 הבנה של מנגנון הפעולה והמבנה של הטירוזינאז עשויה לסייע בטיפול בהיפר-פיגנטציה ובכתמי זיקנה, בשיפור רגישותם של תאי מלנומה לטיפול בקרינה, ובמניעת השחמה בפירות וירקות.

Goldfeder, M., Kanteev, M., Isaschar-Ovdat, S., Adir, N. and Fishman, A. (2014) Determination of tyrosinase substrate binding modes reveals the mechanistic differences between type-3 copper proteins. Nat. Commun. DOI 10.1038/ncomms5505.

 

בתמונה בעמוד הבית, משמאל לימין: פרופ”ח אילת פישמן, סיון יששכר-עובדת, מור גולדפדר, ד”ר ריטה קנטייב ופרופסור נעם אדיר

 

“מודל תיאורטי טוב חוסך הרבה ניסויים”.

פרופסור-משנה יעל יניב, מומחית באנרגטיקה ואלקטרו-פיזיולוגיה של תאי קוצב בלב, מלהטת בין תיאוריה לניסוי. פרופסור-משנה יעל יניב חוקרת את מנגנוני ייצור האנרגיה בלב ואת השפעתם על קוצב הלב ועל יכולתו הכיווצית, וכל זה תוך התמקדות בביו-פיזיקה של תאי הקוצב הראשי.

לכתבה המלאה מתוך מגזין הטכניון לחצו כאן