מחבר: shlomi ben-oz

ברוח טובה: יותר מ-3,000 צעירים הגיעו ליום הפתוח בטכניון למרות מזג האוויר הסגרירי.

יותר מ-3,000 צעירות וצעירים הגיעו היום (ה’) ליום הפתוח, המתקיים מדי שנה בטכניון. היום הפתוח חושף בפני המתעניינים את מסלולי הלימוד לתואר ראשון, ב-18 הפקולטות הפועלות בטכניון: הפקולטות ההנדסיות והמדעיות, הפקולטה לרפואה, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה, ותוכנית המצוינים של הטכניון.

ב”מתחם הפקולטות” שהוקם בלב הקמפוס הציגו סטודנטים וחברי סגל את תוכניות הלימוד ואת מסלולי הלימוד המוצעים. בנוסף עמדו לרשות המתעניינים נציגי יחידת דיקן הסטודנטים בטכניון, האמונים על מתן סיוע לסטודנטים, מעונות, מלגות ופעילויות רווחה. אגודת הסטודנטים בטכניון העמידה דוכן מיוחד, ובו הציגה את מגוון פעילויות החברה, הספורט והפנאי המתקיימות בקמפוס.

בבנייני הפקולטות ובמעבדות המחקר ברחבי הטכניון התקיימו סיורים, פגישות עם הדיקנים, הרצאות היכרות והרצאות מחקריות של מיטב חוקרי הטכניון.

נורה דראוושה, בת 17 מאיכסאל, מתעניינת בלימודי רפואה. “זו האוניברסיטה הראשונה שבדקתי,” היא אומרת. “באתי לראות ולדעת מה התנאים. היום הפתוח אורגן מצוין ולמדתי הרבה דברים חדשים. לימודים בטכניון הם העדיפות הראשונה שלי.”

שי גולדין, בן 21 מחיפה, מתעניין בלימודים בפקולטות למדעי המחשב ולהנדסת תעשייה וניהול. “לימודים בטכניון הם האופציה הראשונה שלי. אני חושש להתחיל ללמוד כאן, אבל צריך לשאוף הכי גבוה. ארשם ללימודים כאן בשנה הבאה, אך אני עדיין מתלבט באיזו פקולטה.”

ארז לוי, בן 23 מחיפה, מתעניין בלימודים בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית. “טוב שבאתי ליום הפתוח,” הוא אומר. “קיבלתי הרבה מידע. בזכות היום הפתוח ארשם ללימודים בשנה הבאה.”

היום הפתוח מתקיים עד השעה 17:00. לרשות המתעניינים עומד לאורך כל היום מתחם הייעוץ לקראת רישום, בו ניתן ייעוץ אישי, סיוע בחישוב הסכם (סף הקבלה לטכניון, המורכב מציוני הבגרות ומציון הבחינה הפסיכומטרית), ובמידת הצורך הכוונה לבחירת המסלול המתאים ביותר.

ניר שילה, מנהל השיווק של הטכניון, אמר כי “גם השנה הדגיש קמפיין הפרסום ליום הפתוח את הצטיינות הטכניון בתחומי הרווחה והתמיכה בסטודנט, לצד ההצטיינות האקדמית. הקמפיין היה אינטרנטי בעיקרו, וכלל פרסום בפייסבוק ובאתרי אינטרנט מובילים לצעירים.”

בני הזוג לורה ויצחק פרלמוטר תרמו 9 מיליון דולר להקמת מרכז לחקר המטבולומיקה של הסרטן בטכניון ולמימון מחקרים משותפים לטכניון ולמרכז הרפואי של אוניברסיטת ניו יורק.

שני מוסדות מחקר מובילים – הטכניון והמרכז הרפואי לנגון של NYU – חוברים לשיתוף פעולה בין-לאומי ראשון מסוגו, לפיתוח טיפולים חדשניים בסרטן. מדובר בפעילות מחקרית נרחבת ומעמיקה, היוצאת לדרך הודות לתרומה משמעותית של 9 מיליון דולר מהנדבנים לורה ויצחק (אייק) פרלמוטר.

שליש מהתרומה (3 מיליון דולר) יממן שישה פרויקטי-מחקר שבראשם יעמדו חוקרים משני המוסדות. שני-השלישים הנותרים (6 מיליון דולר) ישמשו להקמת מרכז מחקר מתקדם בטכניון, שיתמוך באותם הפרויקטים ובמחקרים נוספים. מרכז המחקר יתמקד בתחום חדש ומבטיח: מטבולומיקה של הסרטן. היוזמה המשותפת צפויה לעודד תמיכה מצד מוסדות ויחידים ברחבי העולם, ששמו להם למטרה את המאבק בסרטן באמצעות מחקר ממוקד ואפקטיבי.

“לטכניון ולמרכז הרפואי לנגון חולקים מחויבות רבת שנים לקידום חקר הסרטן,” אמרה פרופסור דפנה בר–שגיא, סגנית-נשיא בכירה וסגנית-דיקן למדעים ב-NYU לנגון, מדענית ראשית בבית הספר לרפואה של NYU, ודמות מפתח בשותפות לנגון-טכניון. “זהו רגע נפלא בתולדות שני המוסדות, נקודת-זמן שבה נוכל למנף במשותף את הכישרון והיצירתיות של החוקרים שלנו על מנת להאיץ פריצות דרך במחקר. לחזונם ולנדיבותם של בני הזוג פרלמוטר, במיוחד בזמנים שבהם לא קל לגייס מימון למחקר בסיסי, תהיה השפעה כבירה.”

“אנו מקווים כי השילוב בין המומחיות והניסיון הייחודים של החוקרים ב-NYU ובטכניון יאפשר לנו להתגבר על כמה מהאתגרים הסבוכים הכרוכים בטיפול בחולי סרטן,” אמר פרופסור–מחקר אהרן צ‘חנובר מהטכניון, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004, העומד בראש הקתדרה ע”ש ג’נט ודוד פולק במדעי החיים בפקולטה לרפואה ע”ש ברוך רפפורט בטכניון.

 במקביל להודעה על תרומת הענק הודיעו שני המוסדות על מינויים חדשים שיהיו חלק בלתי נפרד משיתוף הפעולה החדש:

פרופסור בנג‘מין ניל, ביולוג בעל שם בתחום מסלולי התמרת האותות בתא, הצטרף לאחרונה לסגל המרכז הרפואי לנגון כמנהל מרכז הסרטן ע”ש פרלמוטר. מאז 2007 ועד הצטרפותו ללנגון כיהן פרופסור ניל כראש מכון הסרטן של אונטריו במרכז הסרטן ע”ש הנסיכה מרגרט. פרופסור ניל ישתף פעולה עם פרופסור צ’חנובר בהובלת המחקר המשותף בין הטכניון ל-NYU. במסגרת תפקידיו הנוספים ב-NYU יופקד פרופסור ניל על גיבושם של פרויקטים תרגומיים בתחומים שונים ובהם אימונותרפיה, גנטיקה של הסרטן, טיפולים ממוקדים, אפיגנטיקה, הדמיה ותוכניות מורחבות בטיפול רפואי, ברפואה קהילתית ובאונקולוגיה תומכת.

פרופסור אייל גוטליב, מומחה עולמי במטבוליזם של הסרטן, יצטרף לטכניון על מנת להוביל את מרכז המחקר שיוקם על בסיס תרומתם של בני הזוג פרלמוטר. פרופסור גוטליב עומד כיום בראש יחידת המחקר למטבוליזם של הסרטן במכון ביטסון בגלזגו, סקוטלנד. מחקריו מתמקדים במטבוליזם ובמטבולומיקה של סרטן, תוך שילוב בין כימיה אנליטית למחקר בסיסי במטרה לחקור נקודות חולשה של גידולים סרטניים, ולפתח גישות קליניות חדשות לטיפול בסרטן. השניים יובילו יחד את המחקר המשותף במטבולומיקה של הסרטן.

מובילים את המאבק בסרטן

התרומה הנוכחית של בני הזוג פרלמוטר היא המשך ישיר למעורבותם רבת-השנים בחקר מחלת הסרטן. בינואר 2014 הם תרמו תרומת ענק של 50 מיליון דולר, במטרה לקדם את המחקר והטיפול בסרטן במרכז הרפואי לנגון. אז גם הוחלף שמו של מרכז הסרטן ב-NYU ל’מרכז הסרטן ע”ש לורה ויצחק פרלמוטר בלנגון, NYU‘. בני הזוג פרלמוטר חברים בחבר-הנאמנים של המרכז הרפואי לנגון.

התרומה הנוכחית מבטאת את מחויבותם של בני הזוג פרלמוטר לחיבורה של ישראל, הנהנית ממעמד של גורם עולמי מוביל במחקר ובחדשנות טכנולוגית, עם גופים ויוזמות אחרים בעולם. בני הזוג ציינו כי מוסדות ישראלים דוגמת הטכניון מובילים רבים מהחידושים העולמיים ברפואה, במדע ובטכנולוגיה, וכי יש להם ניסיון מוכח בפיתוח טיפולים יעילים בסרטן. חשוב היה להם, הוסיפו, להעמיק פעילויות אלו באמצעות שותפויות דוגמת שיתוף הפעולה החדש עם NYU לנגון.

“אייק ואני מחפשים מזה זמן רב אחר דרכים לקשור בין פריצות הדרך הישראליות במדע ובמחקר לבין מחויבותנו העמוקה למרכז הרפואי לנגון באוניברסיטת ניו יורק,” אמרה לורה פרלמוטר במעמד ההכרזה על התרומה. “השותפות בין הטכניון ו-NYU לנגון מאפשרת לנו לחנוך גישה ממוקדת למחקר ולטיפול בסרטן. אין לנו ספק כי מאמץ משותף זה, המונע כפילות של יוזמות מחקריות ומייעל את פעילותם של תורמים וחוקרים בולטים, יוביל לתוצאות דרמטיות במאבק במחלה איומה זו.”

מטבולומיקה של הסרטן – מפת דרכים לפריצות–דרך באיבחון ובטיפול

תחום המטבולומיקה של הסרטן יעמוד בלב פעילותה של מעבדת המחקר שתוקם בטכניון באמצעות תרומתם של בני הזוג פרלמוטר.
מטבולומיקה פירושה מחקר נרחב של תהליכים כימיים בתאים, כגון פירוק של סוכרים ושומנים. תהליכים אלו משפיעים על מגוון מחלות, לרבות סרטן, ומושפעים על ידן. ייחודם של התהליכים הכימיים המתרחשים בתאים סרטניים מעצים את חשיבות המטבולומיקה בחקר הסרטן. פיתוח הבנה כוללת של תהליכים כימיים אלה, באמצעות מטבולומיקה, חיוני הן לאיבחון המוקדם של הסרטן, הן לפיתוח טיפולים חדשניים.

הרחבה והעמקה של חקר המטבולומיקה של הסרטן יקדמו גישות חדשות בהדמיה, אבחון מוקדם באמצעות בדיקות דם ותרופות ממוקדות חדשות. בקידומם של כיווני מחקר אלה, המשלבים ביולוגיה, כימיה, מתמטיקה ומדעי המחשב, יש ערך רב לשיתוף פעולה בין מרכז מדעי-רפואי כמו NYU לנגון, לבין מוסד טכנולוגי-אקדמי מצטיין דוגמת הטכניון.

 השקת השלב הראשון בפרויקט

שיתוף הפעולה בין המרכז הרפואי לנגון לטכניון כבר יצא לדרך. בחסות המענק הראשון – 3 מיליון דולר – פורסם קול קורא בקרב חוקרי-סרטן מובילים בטכניון וב- NYU לנגון. תנאי מרכזי בפרסומים אלה הוא שבכל פרויקט חייב להיות ייצוג לחוקרים משני המוסדות.

הקול הקורא פורסם לאחר סדנה משותפת בת יומיים, שהתקיימה בעיר ניו יורק בסתיו 2014 וזכתה להצלחה רבה. במסגרת הסדנה עדכנו חוקרים משני המוסדות אודות מחקריהם ולמדו על אפיקים אפשריים לשת”פ עתידי. בהמשך ייבחרו כשישה פרויקטים, שכל אחד מהם יזכה למענק דו-שנתי בגובה חצי מיליון דולר – רבע מיליון דולר לכל אחד משני חוקרים-שותפים. המימון למחקרים הנבחרים יחל בשלהי אביב 2015.

על המרכז הרפואי לנגון באוניברסיטת ניו יורק:

המרכז הרפואי לנגון (Langone) באוניברסיטת ניו יורק הוא מוסד אקדמי-רפואי, ממוקד-מטופל, בעל שם עולמי. זהו אחד ממרכזי המצוינות המובילים בארה”ב בתחומים של טיפול רפואי, מחקר ביו-רפואי וחינוך רפואי.

המרכז הרפואי לנגון ממוקם בלב מנהטן וכולל ארבעה בתי חולים: טיש – בית חולים לרפואה דחופה; ראסק – לשיקום; בית החולים האורתופדי-אישפוזי למחלות מפרקים; והאסנפלד – בית חולים לילדים, המספק את כל שירותי הרפואה לילדים במרכז הרפואי. בנוסף פועל בלנגון בית הספר לרפואה של NYU, שהכשיר מאז 1841 אלפי רופאים ומדענים שהשפיעו על תולדות הרפואה. המרכז פועל ללא ליאות בשלושה נתיבים – שירות, הוראה ומדע – באמצעות מצוינות בטיפול רפואי, בחינוך ובמחקר. למידע נוסף: www.NYULMC.org.

תכנית BIRAX, התומכת במחקר העשוי לסייע בטיפול במחלות קשות, תשקיע כ-18 מיליון שקלים בשמונה מחקרים ישראלים-בריטים. בשלושה מהמחקרים משתתפים חוקרים מהטכניון.

שגרירות בריטניה והמועצה הבריטית בחרו שמונה מחקרים ישראלים-בריטיים, מתוכם שלושה הקשורים בטכניון, שיקבלו תמיכה כוללת של כ-18 מיליון שקלים. מקורו של המימון בשורה של מוסדות מחקר וארגונים מובילים בבריטניה, ובהם אגודת הלב ואגודת הפרקינסון.

הסכום האמור ישמש לתמיכה תלת-שנתית במחקרים הצפויים לסייע בטיפול במחלות קשות. “הפרויקטים החדשים האלה עשויים לשנות משמעותית את חייהם של אנשים הסובלים מסכרת, מחלות לב וכבד, טרשת נפוצה ופרקינסון,” אמר שגריר בריטניה בישראל, מתיו גולד. “המדע נמצא בלב מערכת היחסים בין בריטניה לישראל. מדענים מובילים מבריטניה ומישראל כבר משתפים פעולה בפיתוח טיפולים למחלות הקשות ביותר, וזה משמח שכל כך הרבה גופים מובילים בתחום המחקר הרפואי תומכים בכך.”

להלן שלושת הפרויקטים המשותפים לטכניון ולאוניברסיטאות בבריטניה:

(1)   איתור התאים המתאימים לבנייה-מחדש של הלב – פרופסור יוסף איצקוביץ’-אלדור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ופרופסור ברונו פולט מאוניברסיטת אדינבורו. במחקר זה פועלים החוקרים לאיתור התאים המתאימים ביותר לבנייה-מחדש של רקמות לב. מחלת לב כלילית (CAD) היא הסיבה העיקרית להתקפי לב, שהם הגורם המוות (הבודד) העיקרי בעולם. אף ששיעור ההישרדות בהתקפי לב גבוה משהיה אי פעם, אין מרפא לכשל לב הנובע מהתקף לב.
לנוכח המחסור בתורמי לב מבקשת הקהילה המדעית לטיפול עתידי שיתבסס על רפואה רנגרטיבית, כלומר על תיקון או שיחזור של הרקמה הפגועה. הפרופסורים פולט ואיצקוביץ-אלדור מתמקדים בתאים הקרויים פריציטים(pericytes) , הניחנים ביכולת לשקם רקמות פגועות. הם זיהו את הפריציטים המתאימים ביותר ל’תיקון’ של צלקות בלב, ובמסגרת שיתוף הפעולה יבחנו דרכים לשימוש בתאים אלה.

(2)   תיקון לבבות שבורים על ידי שליטה בתאים באמצעות אור – פרופסור ליאור גפשטיין מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ופרופסור קריס דנינג מאוניברסיטת נוטינגהאם. כאן מדובר בעצם בדור הבא של קוצבי לב, המבוסס על תאים הנשלטים באמצעות אור. בפרויקט האמור יעבדו שני החוקרים המנוסים יחד לפיתוח טכנולוגיה לשיקום הלב אחרי דום לב. במוקד המחקר: קוצב לב המבקר את קצב הלב באמצעות אור במקום באמצעות פולס חשמלי. גישה זו עשויה למנוע בעיות קצב ברקמות-לב מושתלות.
שני החוקרים, שבעבר התחרו ביניהם, יפעלו גם לפיתוח דרכים חדשות לגידול תאי לב מתאי גזע. תאים הגדלים מתאי גזע שורדים טוב יותר ואינם צפויים לדחייה – שהיא אחת הבעיות הידועות בהשתלת רקמות.

(3)   שימוש בבדיקת-נשיפה לאיבחון פרקינסון – פרופסור חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון ופרופסור רוג’ר בארקר מאוניברסיטת קיימברידג’. מדובר באיבחון מהיר של מחלת פרקינסון, שממנה סובלים כ-7.5 מיליון איש ברחבי העולם. במחקר זה תיבחן הטכנולוגיה הייחודית שפיתח פרופסור חאיק (“האף האלקטרוני”) – טכנולוגיה שכבר נוסתה באופן נרחב באיבחון סרטן ומחלות אחרות – בהקשר של איבחון פרקינסון. יעילותה של הטכנולוגיה האמורה באיבחון פרקינסון כבר הוכחה במחקר מצומצם שכלל 57 נבדקים. המחקר הבא יכלול כמאתיים נבדקים.

מנהל המועצה הבריטית בישראל, אלן גמל, אמר כי “תכנית BIRAX מייצגת את הדברים הטובים ביותר שיש לבריטניה ולישראל להציע לעולם: מדענים מובילים שפועלים יחד לשיפור חייהם של מיליונים. כשהחינוך והמחקר הבריטיים משתפים פעולה עם ישראל, הרווח אינו רק של שתי המדינות, אלא של האנושות כולה.”

פרופסור ריימונד דואק מאוניברסיטת אוקספורד, יו”ר המועצה המדעית בריטניה-ישראל, אמר כי “מעת לעת, פריצת דרך מדעית מובילה להתקדמות דרמטית בטיפול במחלות. תכנית BIRAX, בה תומכים טובי המדענים הבריטים, מתמקדת בטיפולים בעזרת תאי גזע ומכירה בכך שהעבודה המצוינת בתחום זה בישראל משלימה את הבסיס המדעי הבריטי. שילוב זה מעורר תקווה להתקדמות משמעותית במאבק במחלות רבות. איכות המדענים המעורבים בפרויקטים, ומגוון התחומים הרפואיים הנחקרים, יפעלו לטובת הכלל – ואוניברסיטה עולמית כאוקספורד תומכת בכך מאוד.”

החוקרים הישראלים הנוספים שזכו במענקים יחד עם עמיתיהם בבריטניה הם פרופסור בנימין גלזר מהמרכז הרפואי הדסה (זיהוי הגנטיקה של הסוכרת במטרה לפתח טיפולים חדשים), פרופסור גדעון גרוס ממרכז ידע גליל עליון (חידוש תאי מערכת החיסון כדי לטפל בסוכרת), פרופסור שלמה רוטשנקר מהאוניברסיטה העברית (שיקום תאי עצב שנפגעו מטרשת נפוצה), וד”ר יעקב נחמיאס מהאוניברסיטה העברית ( רגנרציה של הכבד באמצעות תאי גזע של המטופל).

בתמונה בעמוד הבית: מתיו גולד שגריר בריטניה בישראל, בכנס BIRAX השני שהתקיים בטכניון בשנה שעברה. צילום: אבישג שאר-ישוב

 

מתנדבים רבים מהטכניון השתתפו בנטיעות ט”ו בשבט, שקיימו ילדי מועדוניות חיפה ונשר בגן האקולוגי בטכניון.

כבר יותר מארבע שנים מתנדבים אנשי הטכניון – עובדים, חברי סגל וגימלאים – במועדוניות באזור, ומדי שנה נערכת בטכניון מסיבת ט”ו בשבט שבה משתתפים הילדים והמתנדבים. בשנתיים הראשונות לפעילות ההתנדבות חוזק גן קיסלק בעצים ובשיחים שנטעו ילדי המועדוניות בסימן “היום נטעתי עץ ועוד עשר שנים אשב לנוח בצלו בזמן לימודיי בטכניון”. בשנתיים האחרונות הוחלט לחזק את הגן האקולוגי בעשרות צמחי תבלין, צמחי תועלת ומספר עצים.

מאחר שהשנה היא שנת שמיטה נשתלו השתילים בעציצים שהכינו הילדים ממכלי מתכת משומשים, שאותם קישטו הילדים וצבעו. בנוסף כללה הפעילות סיור בגן האקולוגי, הכנת פיתות על טאבון, בינגו צמחים ותחרות הרחת צמחי תבלין. בטקס בירכו המתנדבים את הילדים, והילדים הקריאו משירי ט”ו בשבט.

“אריזות סיליקון”, לשחרור מקומי של תרופות אנטי-סרטניות, מתפרקות באופן שונה ברקמת הגידול. המחקר נערך בטכניון, ב-MIT ובהארוורד. פרופסור אסתי סגל, העומדת בראש הקבוצה הטכניונית, מסבירה כי עובדה זו משפיעה על יעילותן הקלינית.

מאמר חדש בכתב העת היוקרתי Nature Communications חושף כי סיליקון ננו-נקבובי, המיועד לשחרור מבוקר של תרופות כימותרפיות, מתנהג בצורה שונה בסביבת גידול סרטני בהשוואה לרקמה בריאה. מדובר במחקר משותף הנערך בטכניון, ב-MIT ובבית הספר לרפואה בהארוורד. פרופסור אסתי סגל, העומדת בראש הקבוצה הטכניונית שהובילה את המחקר, מסבירה כי ״אנו מראים לראשונה כי ביו-חומרים בכלל, וסיליקון נקבובי בפרט, מתנהגים בצורה שונה כאשר הם מוזרקים (או מושתלים) בסביבת רקמה סרטנית. בשנים האחרונות הצלחנו להנדס סיליקון כך שישמש כ’אריזה’ המובילה תרופות אנטי-סרטניות ומשחררת אותן בצורה מבוקרת, וכעת התמקדנו במנגנון התפרקותו של הסיליקון ברקמת היעד הסרטנית.”

סיליקון נקבובי (Porous Silicon) הוא שם כולל למשפחה של חומרים מבוססי-סיליקון המכילים חורים ננו-מטריים. חומר זה ידוע כיום כ’אריזה’ (פלטפורמה) יעילה להובלת תרופות, וזאת בשל תכונותיו הייחודיות: שטח פנים גדול (הזָמין להעמסת התרופה), תאימוּת ביולוגית (biocompatbility) והתפרקות בטוחה ולא רעילה בגוף (bio-degradability). בשנים האחרונות פיתחו פרופסור סגל והדוקטורנטית עדי צור בלטר ‘אריזות’ כאלה להובלת תרופות אנטי-סרטניות. באמצעות תכנון מדויק של קוטר הנקבוביות בסיליקון, ושליטה בכימיית פני-השטח שלהן, השיגה הקבוצה תכונות אופטימליות להסעת תרופות בתוך הגוף ולשחרורן באתר המטרה.

אחד הממצאים החשובים במחקר זה, שבו נבחנה הפלטפורמה האמורה ברקמות סרטן שד, קשור בתהליך הפירוק של הסיליקון. המחקר הוכיח שהגידול הסרטני משחרר חומרים הגורמים לחימצון מואץ של אותה ‘אריזה’ ומפרק אותה בקצב מהיר יותר בהשוואה לניסויים שנערכו במעבדה. המאמר שופך אור על תהליך פירוק הסיליקון בסביבת הגידול, ומאפשר תכנון מוקדם ומושכל של מבנה הסיליקון להשגת שחרור מבוקר של התרופה באתר המטרה.

על פרופסור אסתי סגל:

פרופסור סגל השלימה את שלושת התארים שלה בפקולטה להנדסה כימית בטכניון. בשנת 2007, לאחר פוסט-דוקטורט בפקולטה לכימיה וביוכימיה באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו (UCSD), היא הצטרפה לפקולטה להנדסת ביו-טכנולוגיה ומזון בטכניון. כיום היא עומדת בראש המעבדה לננו-חומרים פונקציונליים בפקולטה, ובשנה האחרונה זכתה בפרס הנרי טאוב להצטיינות במחקר אקדמי ובפרס ינאי למצויינות בחינוך אקדמי.

שמו המלא של המאמר: 

Mechanism of Erosion of Nanostructured Porous Silicon Drug Carriers in Neoplastic Tissues

שרי דואק, סטודנטית לתואר שני בפקולטה למדעי המחשב בטכניון, הקימה את WomenTechPRO – קהילה לנשים העוסקות בפיתוח טכנולוגיות. בכנס ‘להוביל בטכנולוגיה’, שנערך בטכניון, היא הבטיחה לקיים מרתון יזמות לפיתוח התרבות הטכנולוגית בצפון.

 

מאות סטודנטים וסטודנטיות השתתפו בכנס “להוביל בטכנולוגיה” שהתקיים ביוזמת הפקולטות למדעי המחשב ולהנדסת חשמל בטכניון, קהילת WomeTechPROוקהילת Google Anita Borg Scholarship Alumni , כחלק מסדרת האירועים לציון הולדתה של ד”ר אניטה בורג, שפעלה לקידום נשים בתחומי הטכנולוגיה במטרה להגיע לשילוב של 50% נשים בתחומים הטכנולוגיים עד שנת 2020. לשם מטרה זו יסדה ד”ר בורג מלגות ותכניות לשילוב נשים בתחומי ההנדסה.

הדוברת המרכזית בכנס בטכניון היתה ד”ר קירה רדינסקי, בוגרת הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, שהוגדרה לאחרונה על ידי מגזין “פורבס” כאחת מ-30 היזמים המבטיחים ביותר בעולם מתחת לגיל 30. במהלך לימודי הדוקטורט שלה, בהנחייתו של פרופסור שאול מרקוביץ’, פיתחה רדינסקי טכנולוגיה המאפשרת חיזוי תהליכים באמצעות כריית מידע. על בסיס הטכנולוגיה הזו הקימה את חברת הסטארט-אפ “SalesPredict”.בהרצאתה “המסע לניבוי העתיד” סקרה רדינסקי את המסלול שהוביל אותה לפריצת הדרך הטכנולוגית. היא החלה ללמוד בתוכנית המצוינים בטכניון כבר בגיל 15, ומאז השלימה שלושה תארים בפקולטה למדעי המחשב. במהלך לימודיה פיתחה רדינסקי שיטת ניבוי חדשנית, החוזה אירועים ברמת דיוק ממוצעת של 80%. זאת באמצעות אלגוריתם שפיתחה, המחפש במאגרי המידע תבניות החוזרות על עצמן. כך היא ביצעה סריקת ספרוּת חדשותית מ-500 השנים האחרונות, ובתוכה כל החומר שהתפרסם בניו יורק טיימס משנת 1880 והלאה, בניסיון למצוא מִתְאָם (קורלציה) בין אירועים מסוגים שונים. בין השאר גילתה שהשילוב בין בצורת לסוּפוֹת הוא סימן מקדים להתפרצות מחלת הכולרה. כיום היא מקיימת קשרים עם ארגונים רפואיים בינלאומיים במטרה ליישם את ממצאי המחקר שלה ולספק פתרון לאוכלוסיות הסובלות.

“המסע לחזות את העתיד והרצון להבין מה גורם למה הם שמניעים אותי,” אמרה בהרצאתה. “הפיכת עבודה אקדמית למוצר היא אתגר מורכב. בהיבט העסקי אנו מספקים למקבלי החלטות בחברות כלים תומכי החלטה, ויש חברות שהצלחנו להגדיל את המכירות שלהן פי ארבע ויותר.”
לסטודנטים שמילאו את האולם המליצה רדינסקי להיות “מערכות לומדות של עצמכם. תשאלו את עצמכם במה אני הכי טוב ומה אני אוהב לעשות, וכוונו את עצמכם לשם.”

במהלך האירוע הוענקו שש מלגות הצטיינות לסטודנטיות בפקולטות למדעי המחשב ולהנדסת חשמל בטכניון, תרומת חברת EMC. ד”ר אורנה ברי, סגנית נשיא לחדשנות וצמיחה במרכזי המצוינות של EMC , בירכה את משתתפות הכנס: “אני מאחלת לנו שנשים בעלות השפעה ומנהיגות בעולם הטכנולוגי והעסקי יהיו עניין שבשגרה. זה מתחיל בנו הנשים. השאר יותאם לתרומתנו ולנוכחותנו באופן טבעי.”

בפאנל בנושא “משאיפות להצלחות”, שעסק בדרכים לפיתוח הקריירה הטכנולוגית, השתתפו ד”ר יעל וילה, מנהלת מרכז המצויינות של EMC, פרופ’ אילת טל מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, ד”ר יואל מארק סגנית נשיא Yahoo! Labs ומנהלת מעבדות המחקר בישראל ובהודו, ועימד יונס, נשיא חברת אלפא-אומגה. “נשים צריכות להבין כבר מגיל הגן שהן יכולות לעשות הכל ולא לעצור את עצמן,” אמרה ד”ר וילה.

“נשים צריכות להשקיע יותר מחשבה בתכנון הקריירה שלהן,” הוסיפה פרופ’ טל. “סולידריות נשית היא כוח, ויחד תסייעו אחת לשנייה. זכרו שאתן שוות וראויות, וכי הצלחתכן אינה מקרית אלא פרי של עבודה קשה. אל תמעיטו בערככן. כדי להצליח יש לתאם מראש שתי קריירות – שלכן ושל בן הזוג. משפחה הבנויה על שתי קריירות יציבה יותר כלכלית.”

שרי דואק, סטודנטית לתואר שני בפקולטה למדעי המחשב בטכניון, הציגה בכנס את קהילת הנשים WomenTechPRO. דואק, שיזמה את הקמת הקהילה בטכניון, סיפרה: “זו קהילה של נשים העוסקות בפיתוח טכנולוגיות, והיא הוקמה כדי לקרב כמה שיותר נשים לתחומים הטכנולוגיים. בקהילה שלנו חברות 500 סטודנטיות ובוגרות הטכניון, ואנו נפגשות אחת לשבוע ועובדות יחד על פרויקטים ומיזמים משותפים. לנשים קל יותר להתחבר עם נשים אחרות, וזהו המפתח לשינוי התפישה לגבי טכנולוגיה ונשים ולהעלות את אחוז הנשים בתחום. מטרת הקהילה היא לגרום לנשים להרגיש נוח בכל פעילות טכנולוגית שהיא, החל מהשתתפות בהרצאות טכנולוגיות והאקתונים וכלה בפיתוח קריירה טכנולוגית עשירה ומוצלחת. בכוונתנו לקיים האקתון WomenTechPRO שפתוח לכולם בטכניון עם דגש על השתתפות נשים. לשם כך יתקיימו מפגשי העשרה והכנה מיוחדים עבור נשים המעוניינות להשתתף. הכנס בטכניון מקדם את פעילות הקהילה, ומטרתו להבליט את העשייה הנשית בטכניון ולחשוף את הסטודנטיות לנשים מוכשרות ומצליחות שכבר ‘עשו את זה’ ולגלות את סודות ההצלחה גם לנשים בתחילת דרכן.”

בתמונה בעמוד הבית: חברי הפאנל “משאיפות להצלחות”. מימין לשמאל : עימד יונס, נשיא חברת אלפא-אומגה, ד”ר יואל מארק סגנית נשיא Yahoo! Labs, ד”ר יעל וילה, מנהלת מרכז המצויינות של EMC ופרופ’ אילת טל מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. צילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניון

 

פרופסור-משנה אלכס שפילמן מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון פיתח מולקולה חדשה בעלת מבנה יציב.

אתגר שהעסיק כימאים במשך עשרות שנים – הכנת מולקולות רדיקליות יציבות ושימושיות – בא אל פתרונו במחקר שנערך בטכניון. המחקר התבצע על ידי קבוצת המחקר של פרופסור-משנה אלכס שפילמן מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון וד”ר מרק איירון ממכון ויצמן סייע בחישובים המסבירים את היציבות שהושגה. תוצאות המחקר פורסמו ביום שישי (6 בפברואר 2015) בכתב העת Nature Communications.

מולקולות רדיקליות הן מולקולות המכילות מספר אי-זוגי של אלקטרונים. אלקטרונים נוהגים להתארגן בצמדים וכך ליצור שיווי משקל אנרגטי, ולכן במצב האמור – מספר אי-זוגי של אלקטרונים, ואלקטרון אחד בלתי מזווג – קיים חוסר-איזון אנרגטי. כדי להשיג שיווי משקל אנרגטי נדרש למולקולה הרדיקלית אלקטרון נוסף, ולכן היא נוטה להגיב במהירות למולקולות אחרות, כלומר אינה יציבה.

למרות הכלל הזה – לפיו מולקולות רדיקליות אינן יציבות – קיימים רדיקלים יציבים. בשנת 1900 התגלה לראשונה רדיקל אורגני יציב בעל מבנה שלישוני, טריפנילמתיל, על ידי פרופסור מוזס גומברג (Moses Gomberg) מאוניברסיטת מישיגן. התגלית ההיסטורית הזו הובילה לגילוי רדיקלים יציבים אחרים. בשנת 1960 התגלה TEMPO – רדיקל אורגני נוסף, יציב מאוד – על ידי לייבדיב וקאזארנובסקי (Lebedev and Kazarnowskii). מולקולות אלה משמשות כיום בתעשיית הפלסטיק הפרמצבטית, בייצור גומי וכן ברפואה, בחקלאות, בביו-כימיה ובמדידת מרחקים במערכות ביולוגיות כגון DNA.

עם זאת, לרדיקלים היציבים המוכרים יש חסרונות רבים, ובהם עלות ייצור גבוהה ומבנה מרחבי המגביל את השימוש בהם.

המולקולה החדשה שפיתח פרופסור-משנה שפילמן – stable α-hydrogen nitroxyl radical – עשויה לחולל שינוי דרמטי בתחום זה. זהו רדיקל יציב בעל מבנה מרחבי ‘שמיש’ יותר. בסיום המאמר מציין פרופסור-משנה שפילמן כי מולקולה זו אטרקטיבית במיוחד בהקשר של יישומים עתידיים בקטליזה ובהקשר של מחקרים ביולוגיים. “למעשה, נסללת כאן דרך ליישומים רבים בקטליזה, ביולוגיה ורפואה.”

אלכס שפילמן, יליד דנמרק, הגיע בגיל 18 לארץ כמתנדב בקיבוץ חמדיה. לאחר שחזר לדנמרק וסיים שם תואר שני ברפואה הוא שב לישראל, השלים דוקטורט במכון ויצמן ופוסט-דוקטורט ב-ETH ציריך, וב-2009 הצטרף לטכניון כחבר סגל בפקולטה לכימיה.

במהלך התארים המתקדמים, וכן בפוסט-דוקטורט, עסק שפילמן בסינתזה אורגנית של חומרי טבע, כלומר בהכנת חומרים טבעיים במעבדה ובחקר פעילותם הביולוגית. כאשר הגיע לטכניון החליט לחזור אל המדע הבסיסי. “זו התפיסה האסטרטגית שלי כיום,” הוא מסביר. “אני רוצה להתחיל מתגלית מדעית בסיסית, ומשם לפתח אותה עד לסינתזה ויישום.

“כימיה היא תחום נהדר ומרתק, הדורש ממך המון יצירתיות. יש משהו מספק מאוד בפיתוח רעיון חדש ובהבאתו לידי מימוש.”

בתמונה בעמוד הבית: פרופסור-משנה אלכס שפילמן 

בלובי הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון התקיימה בחודש ינואר תחרות “בניית המהנדס”, שבה השתתפו 55 סטודנטים בשנה הרביעית ללימודיהם. במקום הראשון זכו הסטודנטים תומר פירן, מאיר ונמק ודוד לוי.
התחרות מתקיימת מדי שנה במסגרת הקורס “בניית המהנדס”, שאותו מעביר צבי המלי (Hemly) לסטודנטים בשנה האחרונה ללימודיהם בפקולטה. השנה נדרשו הסטודנטים לבנות מתקן מתקפל, הנשען על שלוש נקודות (סמכים) ומחזיק מעמד תחת עומס מקסימלי. למתמודדים הוגדרו מגבלות רבות, ובהן מסה מקסימלית של המתקן (300 גרם), עלות חומרים מקסימלית (300 ₪), וזמן-הקמה שאינו עולה על חמש דקות.
המלי, מהנדס אזרחי בוגר הטכניון (1983) והבעלים של משרד ‘צבי המלי מהנדסים’, מסביר כי “הקורס הזה מפגיש את הסטודנטים בפעם הראשונה עם העולם האמיתי, אחרי שבשלוש השנים הראשונות הם לומדים את החומר בנושאים נפרדים (סטטיסטיקה, דינמיקה, חוזק חומרים וכו’). זו בעצם הפעם הראשונה במהלך הלימודים שבה פוגשת התיאוריה את ההנדסה, והסטודנט נבחן על מבנה ממשי שנדרש לעמוד בהגדרות שפרסמנו מראש.”

החברה, המפתחת אפליקציה להפעלת סמארטפון ללא מגע, זכתה במקום הראשון בתחרות שקיימה חברת התקשורת ‘ורייזון’. פרס נוסף הוענק ל- Voiceit,  שהוקמה גם היא על ידי שני בוגרי טכניון.

חברת Enable Sesame, שהוקמה על ידי בוגרי הטכניון עודד בן דב וגיורא ליבנה, זכתה בפרס הראשון – מיליון דולר – בתחרות שקיימה חברת התקשורת האמריקאית ‘ורייזון’ (Verizon). ‘ססמי’ פיתחה אפליקציה המאפשרת הפעלה של כל סמארטפון – על כל הפונקציות שלו – בתנועות ראש ובתנועות אחרות. אפליקציה זו מבוססת על המצלמה המובנית של הטלפון החכם, בלי צורך בשום חומרה נוספת.

פרס Powerful Answers Award ניתן בארבע קטגוריות – חינוך, בריאות, טכנולוגיות ירוקות ותחבורה – על המצאות ה”הופכות את העולם למקום טוב יותר”. הסכום הכולל של הפרסים הוא 6 מיליון דולר, והפרס הראשון בכל קטגוריה עומד על מיליון דולר. “ססמי” זכתה במקום הראשון בקטגוריית ‘חינוך’.

“הזכייה במקום הראשון מדהימה ומרגשת,” אמר היום עודד בן דב. “קיבלנו כאן חשיפה מטורפת, הכרה ממשית מענקית הסלולר ורייזון, ומענק שיאפשר לנו להאיץ את הפיתוח משמעותית ולהגיע באמת לכל אלו שיכולים ליהנות מהטלפון שלנו.”

את הפרק החדש תתחיל החברה בעמק הסיליקון – שם יעברו כל הזוכים ב’אקסלרטור’ מיוחד שנועד לקדם את החברות שלהם ויקבלו הזדמנות לפתח שיתופי פעולה עם ורייזון. “בשנה הקרובה נתמקד בגימור המכשיר ובהפצתו, בהוספת פונקציות שירחיבו את קהל המשתמשים, ובהרחבת התמיכה למכשירים נוספים כגון טאבלט.

“אולי זו קלישאה, אבל באמת שהפידבק שאנחנו מקבלים מהנסיינים שלנו, ומכלל הציבור, יותר מרגש מהפרס הכספי. אנחנו פותחים עולם שלם לאנשים שכה זקוקים לו – אנשים שמרותקים לבית שלהם. סמארטפון נגיש מהווה חלון לעולם של תוכן וקשרים שחורג מן המגבלות הפיזיות. אין לי ספק שבעתיד תשתלב הטכנולוגיה שלנו בתפעול של בתים חכמים ובהפעלה של תאורה, טלוויזיה, מזגן ועוד. עבור ססמי זו רק ההתחלה.”

את סיפורה של ‘ססמי’ אפשר להתחיל בנובמבר 2011 – ביום שבו נכנס גיורא ליבנה, בכיסא הגלגלים שלו, למשרדו של בן דב. “אני רוצה טלפון שמופעל ללא מגע,” הוא אמר. “ואני מבין שהטכנולוגיה שפיתחתם יכולה לאפשר את זה.” לאחר תקופת פיתוח ראשונית, שהובילה לאבטיפוס מוצלח, הקימו השניים את ‘ססמי’, שבראשה עומדים בן דב (מנכ”ל, בוגר הטכניון), ליבנה (שותף ומשקיע, בוגר הטכניון), והמפתח הראשי ולדי אוסטרובסקי – גם הוא, איך לא, בוגר טכניון.

“הטכנולוגיה הזאת,” מסביר ליבנה, “מאפשרת לאנשים כמוני להפעיל את מכלול הפונקציות בטלפון – גלישה, חיוג, משחקים וכו’ – ובעתיד גם פונקציות חיצוניות לטלפון, למשל הדלקת אור. עבורנו, מקלדות ומסכי מגע אינם חומרה נגישה, והאפשרות לעקוף אותם ולהפעיל טלפון ומחשב פותחת לנו חלון בתחומים רבים כמו חברה, תעסוקה ופנאי.”

ציטוטי משתמשים:

“התוכנה הזאת מקנה לי עצמאות – ופרטיות. לפני כן, במשך חמש שנים רצופות, לא קיימתי שיחת טלפון פרטית אחת” (דולטון ג’ונס, ארה”ב).

“אחד הדברים שתסכלו אותי יותר מכל הוא אי-יכולתי לערוך שיחות טלפון בכוחות עצמי. השתוקקתי לשלוח ולקבל הודעות בעצמי, ולהתקשר לאנשים בלי שאצטרך עזרה” (טרייסי טוד, דרום אפריקה).

“כיום אני יכול לעשות יותר דברים בבית: לשלם חשבונות, להזמין מוצרי מזון במחשב, ולקנות פרחים לאשתי” (גיורא ליבנה, מייסד ‘ססמי’, ישראל).

חברת Voiceitt, שהוקמה גם היא על ידי שני בוגרי טכניון, זכתה בתחרות ברבע מיליון דולר, בקטגוריית ‘בריאות’. החברה פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לאנשים הסובלים מקשיי דיבור להביע את עצמם באופן ברור.

מנכ”ל החברה הוא דני ויסברג, בוגר הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, וסמנכ”ל הטכנולוגיות הוא סטס טיומקין, שעשה את התואר השני שלו בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. הם מסבירים כי Talkitt, המוצר של Voiceitt, מיועד לאנשים הסובלים מקשיי דיבור מסיבות שונות, ובהן מום מולד, שיתוק מוחין, חירשות, פגיעת ראש, שבץ מוחי ו-ALS. Talkitt לומד את אופן הדיבור של האדם הספציפי בכמה צעדים פשוטים, ולאחר מכן מסוגל ‘לתרגם’ את דבריו בכתב ובקול מובן. כך מאפשרת החברה לאותם אנשים לתקשר עם הסביבה.

“לטכנולוגיה, אם משתמשים בה נכון, יש כוח לצמצם את הפער בין בעלי צרכים מיוחדים לבין אנשים ‘רגילים’,” אומר ויסברג. “כיום כבר יש יישומים רבים שמסייעים למתקשים-בדיבור להבהיר את עצמם, אבל אנחנו החלטנו לקחת את הנושא צעד אחד קדימה.”

ויסברג וטיומקין מקפידים לתת קרדיט מכובד ליואב מדן מהטכניון, שמלווה אותם כבר משלב מוקדם מאוד במסגרת תוכנית ‘טכניון לחיים’ (TFL). “פגשנו אותו בכנס בחיפה והוא אמר לנו: ‘אתם היורשים שלי’. יש לו אינטואיציה רבת שנים, ידע עצום בשיפור האלגוריתמים, וכרטיס ביקור שעליו כתוב DOING GOOD. החיבור איתו חשוב לנו מאוד, ובכל פעם שיש לנו מה להראות אנחנו נפגשים איתו.”

כיום עובדת החברה עם גופים רבים ובהם בית החולים אלין, בית אקשטיין ובית איזי שפירא, ומבססת את נוכחותה גם באוסטרליה ובארה”ב. בקישור הבא – סרט התודה שהכינו לכבוד הזכייה:

קיימן: “טכנולוגיה היא כלי נפלא, אבל עלינו לזכור תמיד שהיא רק כלי”. נשיא הטכניון : “החזון שלנו – לעודד ילדים ואנשים צעירים לחלום”.

הטכניון העניק השבוע (ד’) תואר דוקטור לשם כבוד ליזם ולממציא דין קיימן (Kamen), בטקס חגיגי שהתקיים במעמד נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא ויו”ר עמותת FIRST ישראל אביהו בן-נון, ובהשתתפות מאות תלמידים מקהילת FIRST, מכל רחבי הארץ.
התואר דוקטור לשם כבוד מטעם הטכניון הוענק לדין קיימן “לאות הערכה על חזון של יזמות וחדשנות שהוליד המצאות רבות, ובהן מכשירים רפואיים שחוללו שיפור בטיפול הרפואי בעולם כולו; כהכרה על תרומתו ההומניטרית ליצירת עולם בריא, בטוח וטוב יותר, ובהוקרה על הקמת ארגון FIRST (For Inspiration and Recognition of Science and Technology), הפועל בישראל בחסות הטכניון ודוגל בתחרות שיתופית כדרך לטיפוח השראה ומוטיבציה בצעירים ברחבי העולם.”

“החינוך הוא אחד הדברים החשובים ביותר בעיני, והטכניון הוא אחד ממוסדות החינוך המובילים והיוקרתיים בעולם. לכן המעמד הנוכחי – קבלת תואר ד”ר לשם כבוד מהטכניון – יקר מאוד ללבי”, אמר קיימן בטקס הענקת הפרס, והוסיף “טכנולוגיה היא כלי נפלא, אבל עלינו לזכור תמיד שהיא רק כלי, ולעולם לא לשכוח מה מטרתה – להפוך את העולם למקום טוב יותר.”

קיימן חתום על 440 פטנטים בארה”ב ובחו”ל, בהם הסגווי ((Segway , מכונת הדיאליזה הביתית, Slingshot לסינון וטיהור מים, ומשאבת האינסולין הביתית. DEKA, החברה שהקים, מתמקדת ביישום הרעיונות שלו כמו גם בפיתוח מכשירים לפי הזמנה. בין השאר פיתחה החברה מסוקים ייחודיים, יד ביונית בעלת מוטוריקה עדינה חסרת תקדים, ו-iBot – כיסא גלגלים ייחודי שעל בסיסו פיתח קיימן את ה’סגוויי’.

במהלך השנים זכה קיימן בעשרות פרסים ואותות הוקרה, ובהם המדליה הלאומית לטכנולוגיה, שאותה קיבל בשנת 2000 מנשיא ארצות הברית דאז, ביל קלינטון” על המצאות שקידמו את הטיפול הרפואי ברחבי תבל’.

 

קיימן פועל ללא ליאות לקידום המדע והטכנולוגיה, ואחד ממקורות גאוותו הוא הקמתו של ארגון FIRST, שנוסד מתוך ההכרה בבני הנוער כיזמים וכמנהיגים של העתיד. הארגון פועל לטיפוח הסקרנות והמוטיבציה בקרב ילדים ובני נוער בתחומי המדע והטכנולוגיה, באמצעות תחרויות רובוטיקה לגילאי 6-18. “לפני עשר שנים התחלנו את הפעילות שלנו בישראל, לבקשת שמעון פרס,” סיפר קיימן, “פרס קיווה שיהיו בישראל 100 קבוצות של FIRST; השנה נרשמו לתחרות 700 קבוצות!”

את הרצאתו סיכם קיימן במילים נרגשות לבני הנוער שגדשו את האולם ואמר : “אילו התחלתי את חיי מחדש הייתי רוצה רק להתחיל להמציא מוקדם יותר, להתקדם מהר יותר. החיים קצרים – אל תבזבזו את הזמן. אם אתחרט על משהו, זה לא על השטויות והטעויות שעשיתי, אלא רק על הדברים שלא ניסיתי לעשות.”

נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא בירך את קיימן ואמר: “החזון של דין קיימן ושל פרויקט FIRST הוא החזון שלנו – לעודד ילדים ואנשים צעירים לחלום, ללמד אותם לעשות, ולוודא שהם עושים זאת יחד. המסר שלי אליכם, הילדים והנערים של FIRST, הוא זה: יצאתם לדרך שיש בה הזדמנות לשפר את העולם. אני מקווה שבדרך הזאת תעברו גם כאן, בטכניון.”

ראש המעבדה למנועי בעירה פנימית ב-MIT היה הדובר הראשי בכנס הרביעי לטכנולוגיות הנעת כלי טיס בלתי מאוישים, שהתקיים בטכניון.

ב-29 בינואר התקיים בטכניון הכנס הרביעי לטכנולוגיות הנעת כלי טייס בלתי מאוישים (כטב”מ). בכנס, שנערך בבניין הפקולטה להנדסת מכונות ע”ש ד. דן ובטי קאהן בטכניון, הציגו מהנדסים וחוקרים מובילים מהתעשייה, האקדמיה וגופים ממשלתיים, את החידושים האחרונים בתחומי הטכנולוגיה הרלוונטיים להנעת כטב”מ. בין השאר נדונו נושאים כגון מנועי בוכנה, מנועים רוטוריים, שיטות הנעה חלופיות, הנעה חשמלית, סוגי דלק קונבנציונליים וחלופיים למנועי כטב”מ, ומגמות עתידיות. מפגש שנתי זה, שראשיתו לפני ארבע שנים כשיתוף פעולה בין הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, מפא”ת/משרד הביטחון והתעשייה, הפך לבמה מובילה לעוסקים בתחום, ונתמך השנה לראשונה גם על ידי משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. בכנס השתתפו כ-200 איש, מספר המצביע על חשיבותו ההולכת וגוברת של תחום הנעת הכטב”מ.

בהרצאה המרכזית בכנס הרצה פרופ’ וואי צ’אנג (Wai Cheng), ראש המעבדה למנועי בעירה פנימית ע”ש סלואן (Sloan) במכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס (MIT). פרופ’ צ’אנג ניתח את מגמות הפיתוח של מערכות הנעה לכטב”מ, יתרונותיהם וחסרונותיהם של סוגי הנעה שונים, וסיכוייהם להשתלב בשוק הכטב”מ הגדל משנה לשנה. אחת המסקנות המרכזיות צ’אנג הייתה שגם בעשורים הקרובים מנועי שריפה פנימית ימשיכו להוות אמצעי הנעה עיקרי הן בתחום הכטב”מ והן בתחום האוטומוטיבי.

משתתפי הכנס נחשפו לנקודת מבטם של משתמשי ויצרני כטב”מ באשר לדרישות ממערכות הנעת כטב”מ והלקחים שהוסקו מזירות שימוש שונות. יו”ר אגודת מהנדסי המכונות בישראל, מר עמנואל ליבן, ניתח בהרצאתו את ההבדלים המהותיים בין מערכות הנעת כטב”מ ומערכות הנעה לכלי רכב, והציג גישות אשר יאפשרו שימוש בטכנולוגיות אוטומוטיביות מתקדמות, לטובת הנעת כטב”מ.

כן הוצגו בכנס פיתוחים חדישים של מערכות הנעה מתקדמות מסוגים שונים, החל בהנעה סולארית והנעה בעזרת חומרים משני-פאזה, שהוצגו בהרצאותיהם של פרופ’ ווייס ופרופ’ שר מהטכניון, ועד לקונספטים חדשים של מנוע בעירה פנימית. בהרצאתו של ד”ר שקולניק מחברת LiquidPiston (ארה”ב), הוצג קונספט חדיש של מנוע רוטורי המאפשר להשיג ערכי נצילות של עד כ-60% יחד עם פליטות מזהמים נמוכות, ומתגבר בכך על חסרונותיו העיקריים של מנוע וואנקל הידוע. כמו כן נחשף בכנס מנוע חדיש עם מיחזור תרמו-כימי המופעל בדלק מתחדש, אשר פותח במעבדה למנועי שריפה פנימית בטכניון. בפיתוח זה הצליחו החוקרים להפחית פליטות מזהמים לרמות בעלות השפעה אפסית, ולשפר את נצילות המנוע בשיעור שבין 6% ל-45%.

באי הכנס חלקו שבחים לד”ר לאוניד טרטקובסקי, ראש המעבדה למנועי שריפה פנימית בטכניון ויו”ר הוועדה המארגנת של הכנס, על פעילותו המבורכת לקידום תחום הנעת הכטב”מ בישראל, ועל הפיכת הכנס לבמה מרכזית לקידום דיאלוג ושת”פ בין האקדמיה, התעשייה וגופים ממשלתיים מובילים.

הדברים נאמרו על ידי אל”מ רם שגיא מחיל הרפואה על פצועי מלחמת האזרחים בסוריה, בכנס הבינלאומי השלישי בנושא “ארכיטקטורה ורפואה במאה ה-21”, שהתקיים בשבוע שעבר בטכניון.

בוגר הטכניון אל”מ רם שגיא סיכם שנתיים של טיפול ישראלי בפצועי מלחמת האזרחים בסוריה. “כשהגיעו ראשוני הפצועים הסורים לגבול הישראלי, לפני שנתיים בדיוק, לא היתה לנו שום התלבטות; מהרגע הראשון היה לנו ברור שעלינו לטפל בהם.” כך אמר ד”ר אל”מ רם שגיא, בוגר הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון והיום מפקד הרפואה בפיקוד דרום, ביום עיון שנערך בטכניון ביום חמישי. “הם קיבלו בדיוק את הטיפול שמקבל חייל צה”ל שנפגע, כפי שמתחייב משבועת חיל הרפואה – ‘להושיט יד עוזרת לכל פצוע ולכל חולה… אם אוהב ואם אויב’ – ומהמשפט הידוע ממסכת סנהדרין: ‘כל המקיים נפש אחת, כאילו קיים עולם מלא’.”

זרם הפצועים מסוריה החל בטפטוף איטי – 7 פצועים ראשונים שהגיעו לגבול הישראלי
ב-16 בפברואר 2013. בסוף אותה שנה כבר היו בבתי החולים בישראל מאה פצועים סורים, ששמעו מחבריהם על הטיפול שקיבלו כאן. “כאמור, מעולם לא שאלנו את עצמנו אם עלינו לטפל בפצועים; שאלנו את עצמנו רק איך לטפל, והתשובה ניתנה על פי המקרה הספציפי – חלק מהפצועים טופלו על הגבול ושוחררו לסוריה, אחרים הגיעו לטיפול במרפאות צבאיות, והשאר הובאו לבתי חולים אזרחיים.”

אל”מ שגיא אמר את הדברים במסגרת הכנס הבינלאומי השלישי בנושא ‘ארכיטקטורה ורפואה במאה ה-21’, שנערך בשבוע שעבר בטכניון ביוזמת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים והפקולטה לרפואה בטכניון. הכנס היווה מפגש ייחודי של שני עולמות התוכן – רפואה וארכיטקטורה – והשתתפו בו גורמים מובילים בתחומים כגון שרותי בריאות, בתי חולים, בנייה וטכנולוגיה. השנה התמקד הכנס בנושאים גלובליים בעלי משמעות חברתית וכלכלית, ובהם הקמת בתי חולים ומבני בריאות במדינות מתפתחות, באזורי אסון ובמקרי חירום (בהשתתפות חיל הרפואה), וסוגיות הקשורות בתכנון בית החולים העתידי (בפאנל מיוחד בהשתתפות מנהלי בתי חולים ומקבלי החלטות).

אל”מ שגיא התגייס לצה”ל ב-1986, בתום לימודיו כעתודאי בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. במרוצת השנים הוא התקדם לתפקידים של רופא גדודי, חטיבתי, אוגדתי ופיקודי. הוא עמד בראש משלחות סיוע רבות ששלחה ישראל – לטורקיה (1999), הודו (2001), קניה (2002), האיטי (2010) והפיליפינים (2013) – ועליהן סיפר בכנס. “המשימות האלה מתאימות לחיל הרפואה, מפני שאנחנו מתורגלים בתרבות של כוננות והקפצה, ומוכנים לפעילות תוך זמן קצר. האתגר הגדול במשימות האלה הוא להתאים את הפתרון לתנאים הספציפיים. בהאיטי טיפלנו בנפגעי רעידת אדמה בדרגה 7, בתנאים של חום ולחות גבוהה, בבית חולים מאולתר שהקמנו על מגרש כדורגל. בפיליפינים טיפלנו בנפגעי הטייפון החמור ביותר בהיסטוריה המתועדת, על ידי ‘הרחבה’ (באמצעות אוהלים) של בית חולים קיים. המקרה הסורי שונה בכך שכאן זה לא פרויקט אד-הוק אלא פעילות מתמשכת.”

מארגנת הכנס, פרופסור נעמי ביטרמן, אמרה כי “כנס ייחודי זה מפגיש דיסציפלינות שונות מתוך הבנת חיוניותו של שיתוף פעולה כזה.” דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, פרופסור יהודה קלעי, הסביר כי “הכנסים האלה נולדו מהניסיון לקרב את הפקולטה לרפואה לקמפוס ולדיסציפלינות ההנדסיות. בישיבות הראשונות שהתקיימו בנושא נשאלנו, אני ונעמי, מה הקשר בין ארכיטקטורה להתקנים רפואיים. הסברנו מיד שאנחנו מעצבים התקנים רפואיים גדולים במיוחד, שנקראים ‘בתי חולים’. כך נולד הכנס הזה, שמתקיים זו השנה השלישית תוך שיתוף פעולה של רופאים, ארכיטקטים, מקבלי החלטות וגורמים נוספים.” דיקן הפקולטה לרפואה, פרופסור אליעזר שלו, אמר כי אם בעבר התמקדו הרופאים ברפואה עצמה, הרי ש”כיום ברור הצורך בהתאמת הסביבה הפיזית לפעילות הרפואית ולטיפול בחולה.”

ד”ר מארק שיקוביץ (Shikowitz), שנשא את הרצאת הפתיחה בכנס, דיבר על פעילות במדינות מתפתחות ועל האילוצים הרבים שהיא מציבה בפני המשלחות המגיעות מהמערב: היעדר תשתית-חשמל סדירה, מחסור בציוד, ריבוי מגיפות, עוני חמור, וריחוק המחייב טיסות ונסיעות רבות. הוא הוסיף כי “זה הביקור הראשון שלי בטכניון, ואני חייב לומר לכם שלטכניון יצאו מוניטין בכל העולם, כלומר מחוץ לישראל וארה”ב. אני פוגש המון בוגרי טכניון – רופאים ומהנדסים – וכולם אנשי מקצוע מהשורה הראשונה.”

הכנס הסתיים בפאנל של בכירים מתחומי הרפואה והארכיטקטורה, שדנו בקשר בין התחומים ובסוגיות הנוגעות לתכנונם של בתי חולים מתוך ראייה ארוכת טווח. בפאנל השתתפו דיקן הפקולטה לארכיטקטורה פרופסור יהודה קלעי; מנהל המרכז הרפואי לגליל בנהריה, ד”ר מסעד ברהום; האדריכל הראשי של שרותי בריאות כללית, אדר’ אבי תורג’מן; מנהלת המרכז לבריאות הנפש ‘מזרע’, ד”ר אילנה קרמר; מנהל הקריה הרפואית רמב”ם, פרופסור רפאל ביאר; מנהל המרכז הרפואי קפלן-הרצפלד, פרופסור יעקב יהב; ומנהל בית החולים רות רפפורט לילדים ברמב”ם, פרופסור עמוס עציוני.

בתמונה בעמוד הבית (מימין לשמאל): דיקן הפקולטה לארכיטקטורה פרופסור יהודה קלעי; מנהל המרכז הרפואי לגליל בנהריה, ד”ר מסעד ברהום; האדריכל הראשי של שרותי בריאות כללית, אדר’ אבי תורג’מן; מנהלת המרכז לבריאות הנפש ‘מזרע’, ד”ר אילנה קרמר; מנהל הקריה הרפואית רמב”ם, פרופסור רפאל ביאר; מנהל המרכז הרפואי קפלן-הרצפלד, פרופסור יעקב יהב; ומנהל בית החולים רות רפפורט לילדים ברמב”ם, פרופסור עמוס עציוני, משתתפי הפאנל בנושא תכנון בתי חולים