למרתון יתקבלו 45 סטודנטים, אשר ייחשפו לעולמות הטכנולוגיה והיזמות בשלושה ימים מרוכזים ובליווי מנטורים מנוסים. ההרשמה תסתיים ביום רביעי הקרוב.
הזדמנות אחרונה לסטודנטים להצטרף לכנס T2MED, שיתקיים ב-18 במרץ. ההרשמה לכנס תסתיים ביום רביעי השבוע, 4 במרץ. מקרב המשתתפים תיבחר קבוצה אחת שתציג את הפרויקט בארה”ב.
כנס T2MED הוא מרתון-סטודנטים שנועד לטפח יזמות רפואית בפקולטה לרפואה בטכניון, והוא מתקיים זו השנה השנייה. הכנס מזמן לסטודנטים התנסות ביזמות רפואית, בליווי צמוד של מנטורים מהמובילים בתחום זה – רופאים, משקיעים ויזמים. בשלושת ימי הכנס יפתחו הסטודנטים, בקבוצות עבודה, מיזמים רפואיים. זוהי הזדמנות לרכוש כישורים, לקשור קשרים ולהתניע חברה חדשה, ובדרך – לפגוש אנשים מצוינים, ללמוד וליהנות.
“האב הרוחני” של המרתון הוא פרופסור אורי רוזנשיין מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, וירכז את הארוע יובל ברק-קורן, סטודנט לרפואה בטכניון. “לימודי הרפואה מרוכזים בפקולטה ובבתי החולים,” אומר ברק-קורן, “ולא חושפים אותנו לעולמות הטכנולוגיה והיזמות, שבהם בדיוק נמצא עתיד הרפואה: בשילוב עם יזמות וטכנולוגיה. התחרות הזאת היא הזדמנות להתנסות בחיבור הזה.”
בשנה שעברה התקבלו לתחרות 60 סטודנטים (מתוך 120 מועמדים), שהתחלקו לשמונה קבוצות. עשרים מנטורים – יזמים ומשקיעים, רופאים ומהנדסים, אנשי תעשייה ואקדמיה – ליוו את הצוותים בהתנדבות לקראת שיאו של המרתון: סדרת מצגות מול חבר השופטים.
הנה כמה מהמיצגים שפותחו בשנה שעברה והוצגו בתחרות: NAKIT – פתרון לבעיית ההידבקות-במחלות בבתי החולים, The Genomic Revolution – תוכנה לשיפור ההתאמה הגנטית בין בני זוג, ו-SHAKEOUT – כפפה ייחודית המסייעת לאנשים הסובלים מרעד בידיהם. במקום הראשון זכתה הקבוצה שפיתחה את GlucoGotchi (מהמילים “גלוקוזה” ו”טמגוצ’י”) – יישום שנועד לסייע לילדים חולי סוכרת.
כאמור, ההרשמה נסגרת ביום רביעי הקרוב, ואנו מזמינים אתכם להיכנס ולהירשם כאן:
מגזין הטכניון – חורף 2015 כבר כאן. מה תמצאו שם? אפליקציות חדשניות ללקויי-ראייה, מורים ששינו את חיינו, חקלאות העתיד, הדרך הארוכה לתרופות חדשות, הגנה מפני האקרים וחיזוי מוקדם של צונאמי.
חומר חדש מגדיל פי 10 את יעילותו של תהליך הפוטו-קטליזה לייצור מימן ממים.
כתב העת Science (27 בפברואר 2015) מדווח על פריצת דרך בתחום של איחסון אנרגיה מתחדשת: חומר מזרז חדש, המאפשר ייצור מימן בדרך זולה, יעילה ויציבה לאורך זמן.
מימן נחשב לדלק עתידי מבטיח משום שהוא מופק ממים, הזמינים תמיד, ומפני שכיום כבר קיימות טכנולוגיות המאפשרות את השימוש בו (למשל בהנעת רכב) ללא זיהום נלווה וללא פליטה של גזי חממה. לפיכך ברורה האטרקטיביות שלו לעומת מקורות האנרגיה המסורתיים (נפט ופחם) וגם מול מקורות של אנרגיה מתחדשת. לכן מושקעים בארה”ב לבדה מיליארדי דולרים בתוכניות כגון Hydrogen Fuel Initiative, שמטרתן פיתוח טכנולוגיות לייצור מימן ולשימוש בו.
בייצור מימן באמצעות פוטו-קטליזה מומסת במים אבקה פוטו-קטליסטית, שכאשר פוגעות בה קרני שמש היא מפרקת את מולקולות המים למימן וחמצן. הפוטו-קטליסטים הקיימים לוקים בחסרונות בשלושה היבטים: מחיר גבוה, יעילות המרה נמוכה (כלומר ניצול לא יעיל של אנרגית השמש); ואי-יציבות של התהליך (החומר מפסיק לפעול כעבור שעות ספורות).
פרופסור ישעיהו ליפשיץ מהפקולטה למדע והנדסת חומרים בטכניון, ועמיתיו הפרופסורים שוט טונג לי וז’נחוי קנג מאוניברסיטת סוצ’ואו בסין, עמדו בראש צוות מחקר סיני שפיתח פוטו-קטליסט חדש. מדובר בגבישים של פחמן חנקני, שבתוכם לכודים גבישים ננו-מטריים של פחמן. יתרונותיו של חומר זה, מתברר, ניכרים בשלושת ההיבטים האמורים: עלות, יעילות ויציבות.
הפוטו-קטליסט החדש פועל בשני שלבים: (1) פירוק המים באור השמש למי-חמצן ומימן על ידי הפחמן החנקני; (2) פירוק מי-החמצן למים ולחמצן על ידי גבישי הפחמן הננו-מטריים. לגבישים אלה תפקיד נוסף: שיפור בליעת קרני השמש על ידי הפוטו-קטליסט, במיוחד באורכי הגל שבהם קרינת השמש מקסימלית (תחום הכתום).
הפוטו-קטליסט החדש מפגין יעילות המרה גבוהה פי 10 (ואף יותר) מיעילויות ההמרה של פוטו-קטליסטים קיימים. מחקר טכני-כלכלי שיזם משרד האנרגיה האמריקאי מראה ששימוש בפוטו-קטליסט בעל יעילות אנרגטית כזו (2%) מאפשר ייצור מימן בעלות של 6 דולר לק”ג מימן. מחיר זה קרוב מאוד למחיר-היעד שהגדיר המשרד: 4 דולר לק”ג.
“היעילות המקסימלית התיאורטית היא 15%,” אומר פרופסור ליפשיץ, “כך שיש עדיין מקום רב לשיפור היעילות ולהוזלת העלות, אבל אין ספק שנעשה כאן צעד דרמטי מאוד בדרך הזאת.”
פרופסור ישעיהו ליפשיץ השלים שלושה תארים בפיזיקה (בוגר באוניברסיטה העברית, מוסמך באוניברסיטת תל אביב ודוקטור במכון ויצמן). הוא כיהן כחוקר בכיר במרכז למחקר גרעיני (ממ”ג) בנחל שורק, שם ייסד וניהל את תחום מבדקות חלל (בדיקת עמידות חומרים ורכיבים המשמשים בלווינים ישראלים). הוא התפרסם כאבי מודל ה”השתלה הרדודה”, המהווה את הבסיס לתהליכים המודרניים של ציפוי חומרים, וכן הסביר לראשונה את מנגנון יצירתם של גבישי יהלום במעבדה. כיום הוא פרופסור מן המניין בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון, ומאז 2014 גם באוניברסיטת סוצ’ואו, שם בוצע המחקר הנוכחי. הוא נכלל ברשימת מאה מדעני החומרים המובילים בעולם בעשור הראשון של המאה ה-21, שפורסמה על ידי “תומסון רויטרז” ובמוסף להשכלה גבוהה של ה”טיימס”. מאמרו הנוכחי
ב-Science מתווסף למאמרים שכבר פירסם בעבר ב-Science וב-Nature.
למאמר המקורי :
Liu et al, “Metal-free efficient photocatalyst for stable visible water splitting via a two-electron pathway”, Science, 347(6225), 970, 27 September 2015.
פרופ’ גדי אייזנשטיין, ראש המכון לננוטכנולוגיה ע”ש ראסל בריפרופ’ דיטר בימברג, שמארח את הכנס השנה- 2015 בברלין
הכנס יעמוד בסימן יובל החמישים לקשרים הדיפלומטיים בין גרמניה לישראל.
בתאריכים 31-30 במרץ 2015, יקיימו האוניברסיטה הטכנית של ברלין (TUB) והטכניון כנס בן יומיים בברלין בנושא ‘פוטוניקה ירוקה’. הכנס, שיתקיים ב- TUB, יתמקד בבעיות הנובעות מהעלייה הדרמטית בשימוש באינטרנט וחוסר היכולת לספק את האנרגיה החשמלית הדרושה לתמיכה בה. חלק ניכר מהכנס יוקדש לטכנולוגיות חדשניות המבוססות על שימוש מתקדם בפוטונים, וזאת כמחווה ותרומה ל”שנת האור” עליה הכריז האו”ם. על פי הכרזה זו תוקדש 2015 לאור ולטכנולוגיות המבוססות עליו.
בכנס יופיעו מומחים ומפתחים מהתעשייה וממעבדות ממשלתיות ברחבי העולם, אשר יציגו טכנולוגיות אלקטרוניות ואופטואלקטרוניות הנוגעות למחשוב ותקשורת נתונים (“לקראת אינטרנט ירוק”) ושיטות פוטו-וולטאיות לקציר אנרגיה (Energy Harvesting).
בבוקר יום שני, 30 במרץ, ייערך טקס לציון 50 שנות יחסים דיפלומטיים בין ישראל והרפובליקה הפדרלית של גרמניה, בו ישתתפו נציגי ממשל בכירים משתי המדינות, ויצוינו גם עשרות שנים לקשרים ההדוקים בין הטכניון ל- .TUB
בתום הכנס יוצגו המתווים וכיווני הפעולה של שתי האוניברסיטאות הנודעות, בהקשר של פיתוח משותף של טכנולוגיות ויישומים חדשניים לרווחת האנושות במאה ה-21. במסגרת שיתוף הפעולה יעודדו שני המוסדות ויממנו מחקרים משותפים של חוקרים צעירים.
הכנס מאורגן על ידי נשיא TUB, המיוצג על ידי המרכז לננו-פוטוניקה, יחד עם הטכניון, המיוצג על ידי מכון ראסל ברי למחקר בננו טכנולוגיה ואגודת ידידי הטכניון בגרמניה.
פרופסור-מחקר אהרן צ’חנובר בכנס. צילום : שיצו צלמים, דוברות הטכניוןהתלמידים בסיור בפקולטה להנדסה ביו רפואית בטכניון. צילום : שיצו צלמים, דוברות הטכניון
“כל מה שעשיתי בקריירה המדעית שלי – גם אתם יכולים לעשות.” כך אמר פרופסור אהרן צ’חנובר, חתן פרס נובל בכימיה, לתלמידי תיכון מצטיינים מחיפה שהשתתפו בכנס “למה מה? מדע” – הכנס המדעי הראשון לתלמידי תיכון שהתקיים בטכניון.
“נולדתי וגדלתי בעיר הזאת, הלכתי לצופים, למדתי בבית הספר ‘חוגים’, והמשכתי ללימודי רפואה בעתודה האקדמית. בתום שירות צבאי כרופא קרבי, שכלל קרבות סטי”לים במלחמת יום הכיפורים, השתחררתי, רכשתי ניסיון קצר בכירורגיה מתוך כוונה להתמחות במקצוע זה, – ואז נכנס לי לראש הג’וק המדעי והלכתי לטכניון ללמוד ביוכימיה תחת הנחייתו של פרופסור הרשקו. בהמשך השתלמתי ב-MIT, חזרתי לטכניון כחבר סגל, וב-2004 זכיתי בפרס נובל עם המנחה שלי, פרופסור אברהם הרשקו ושותפנו האמריקאי פרופסור רוז.
בקיצור, אין בביוגרפיה שלי שום דבר יוצא דופן שהוביל אותי לפרס נובל – רק הג’וק המדעי הזה. ולכם יש יתרון – לראש שלכם הג’וק המדעי נכנס הרבה יותר מוקדם, כבר בבית הספר. לכן חשוב שתדעו שיש לכם סיכוי מצוין לפתח קריירה מדעית נהדרת, וגם אם לא תתעשרו ממנה – אני מאמין שהיא תביא לכם הרבה אושר.”
פרופסור-מחקר צ’חנובר, חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, פתח את הכנס הראשון שיזמה עיריית חיפה בשיתוף משרד החינוך, הטכניון ואוניברסיטת חיפה לתלמידי תיכון בכיתות י’-י”ב המשתתפים בתכניות ‘מצוינות במדעים’. מדובר בתלמידים הלומדים מתמטיקה ומדעים כמקצועות מוגברים לבגרות. במהלך שלושה ימים נפגשו 1,300 מתלמידי התכנית, בכיתות ז’- י”ב מעשרה בתי ספר תיכוניים ציבוריים, עם בכירי המדענים בטכניון ובאוניברסיטת חיפה, נכחו בהרצאות ובסיורים. במהלך היום הראשון (מתוך שלושה) שהתקיים בטכניון שמעו התלמידים גם הרצאה בנושא “מה אפשר ללמוד מהאקרים על חדשנות” של קרן אלעזרי, וסיירו במעבדות הטכניון.
“לא קל לבחור דווקא תחום מדעי ולהצטיין בו,” אמר לתלמידים דיקן לימודי הסמכה בטכניון, פרופסור יכין כהן. “ישנם תחומי לימוד רבים שמתחרים על החשיבה ועל היצירתיות שלכם, ואתם בחרתם דווקא בתחומים התובעניים האלה – מתמטיקה ומדעים. מדענים מסתמכים על חשיבה מדעית ומדויקת ומסתייגים מרייטינג, שמועות ואמונות טפלות, וכך הם מועילים לחברה הישראלית ולאנושות כולה. אין לי ספק שההשקעה שלכם בתחומים האלה תשפר את העתיד האישי שלכם ואת העתיד של כולנו, ואני מקווה שנראה רבים מכם בטכניון. למי מכם שיגיע ללמוד כאן אני מבטיח לא לקלקל את יכולת החשיבה העצמאית והמקורית, אלא רק לפתח אותה לכיוונים חדשים.”
“המצב בלימודי המתמטיקה אינו טוב,” אמרה מנהלת מחוז חיפה במשרד החינוך, רחל מתוקי. “יותר מ-60% מקרב מסיימי י”ב בשנה שעברה נבחנו רק בשלוש יחידות מתמטיקה, והמצב הזה חייב להשתנות. אני גאה מאוד שחיפה נמצאת במקום הראשון במספר התלמידים הנבחנים בבגרות מורחבת במתמטיקה, פיזיקה וכימיה.”
הרצאתו של פרופסור צ’חנובר עסקה בגילוי שהוביל לזכייתו בפרס נובל בכימיה. “זה בעצם מחקר על חלבונים,” אמר פרופסור צ’חנובר. “הגוף הוא תזמורת עצומה שבה מנגנים בתיאום מושלם – ובלי מנצח – עשרות אלפי חלבונים את סימפונית החיים. . החלבונים הם המנועים המאפשרים חיים: אני עומד לפניכם בזכות חלבון בשם מיוזין שמחזיק את השרירים והמפרקים, ורואה אתכם בזכות העברת אותות שמאפשרים החלבונים הקשורים במערכת הראייה. החמצן זורם בדם שלי בזכות חלבון בשם המוגלובין, וגם מערכת העיכול והמערכת החיסונית פועלות באמצעות חלבונים.
“אבל החלבונים הם מבנים רגישים מאוד, שרשראות ארוכות ומורכבות הנבנות על סמך תוכנית גנטית – ה-DNA. כשה-DNA עושה טעות נוצרת מוטציה, כלומר חלבון בלתי תקין, שמסכן את הגוף וחייבים לסלקו. פגמים בחלבונים נגרמים גם מתנאי סביבה, ובעיקר – החמצן שבאוויר והטמפרטורה. תחשבו על זה ככה: אם הטמפרטורה באולם הזה היתה משתנה בחמש מעלות לכל כיוון, ספק אם הייתם מרגישים בכך, אבל הם הטמפרטורה בגוף שלכם היתה עולה בחמש מעלות – מ-36.7 ל-42 מעלות – הייתם מתים. הגוף שומר על טמפרטורה בטווח צר מאוד – כמה עשיריות מעלה – וחריגה מהטווח הזה מסוכנת לנו. כי בטמפרטורות נמוכות מדי הריאקציות הכימיות החיוניות נעצרות, ובטמפרטורות גבוהות מדי החלבונים מתקפלים לא נכון ויוצאים מכלל תפקוד. . ב-42 מעלות בגוף אנחנו הופכים בעצם לחביתה – בתהליך בלתי הפיך, כמו שהפיכת ביצה לחביתה היא תהליך בלתי הפיך.
“גם בטמפרטורת-גוף תקינה שהיא בעצם גבוהה, 37 מעלות, החלבונים יוצאים מכלל תפקוד כל העת, אבל הגוף מזהה אותם ומשליך אותם לפח הזבל ומייצר חדשים אחרים תחתם. וזאת בעצם התגלית שזיכתה אותנו בנובל: גילוי משאית הזבל שפועלת בגוף ומסלקת ממנו את החלבונים הפגומים. חמש שנים נדרשו לנו כדי לגלות את עקרונות הפעולה של המכונה הזאת, ועשרים שנים נוספות נדרשו לקהילה המדעית כדי לקבל ולבסס את הממצאים שלנו. כי כזאת היא הספקנות המדעית – לא מאמינה בדבר מבלי שהיא בודקת היטב את נכונות המודל ואת תקפות הניסוי. גם אני לא מאמין בדבר מבלי לבדוק לעומק.
“ואני רוצה עוד לספר לכם על רגע מרגש ביותר בקריירה שלי. ב-10 בדצמבר 2004 – היום שבו קיבלנו את פרס נובל בכימיה – התארחנו בבית השגריר הישראלי בשטוקהולם, והשגריר ארגן לנו הפתעה. הוא הפגיש אותנו עם אזרח שוודי שזמן קצר לפני כן שכב, גוסס מסרטן הדם , בבית החולים קרולינסקה בשטוקהולם, ועכשיו עמד על הרגליים. והשוודי הזה הסביר לנו שחייו ניצלו בזכות תרופה נסיונית שפותחה על סמך התגלית שלנו. קשה לתאר כמה הרגע של חזרה לעולם הרפואה דרך היכולת להשפיע על חיי רבים היה מרגש עבורנו.”
לאחר הרצאות הפתיחה סיירו התלמידים בעשר מפקולטות הטכניון, נחשפו להדגמות פיזיקאליות, לסימולציות ברפואה, דוכנים בנושא תאי המוח, מעבדת חלל, בניית מכונית מרוץ “פורמולה”, סיור במעבדות לחקר הסרטן, ניסויים בכימיה, הדמיות אולטרא- סאונד ועוד. כמו כן נפגשו התלמידים עם חוקרי הטכניון ושמעו הרצאות במגוון נושאים ובהם: “זבל חלל”, “כיצד מפתחים שרירים ללא פעילות גופנית”, “ננו רפואה- האם העתיד כבר כאן?”, “שיקום הערבה באמצעות חיידקים” ועוד.
התלמידות במעבדה לביו-רובוטיקה ולביו-מכניקה של פרופסור אלון וולףהתלמידות במעבדה לאופטומכניקה של פרופסור טל כרמוןד”ר ירום, בוגרת הפקולטה, המכהנת כיום כמנהלת המחקר והפיתוח של חטיבת מנור ברפאל
“ככל שיותר נשים יצטרפו לתחומים המדעיים-טכנולוגים, כך יגדל הממשק בין ההנדסה לחיים, וכך יוכלו נשים לשלב ביתר קלות בין חיי משפחה, אתגרים במחקר, עניין ופרנסה הולמת.” כך אמרה ד”ר תמי ירום ביום נשים שנערך בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. ד”ר ירום, בוגרת הפקולטה, מכהנת כיום כמנהלת המחקר והפיתוח של חטיבת מנור ברפאל, וזה מכבר זכתה בפרס ‘עובד ישראל’. בהרצאתה היא עודדה את המשתתפות לבחור בלימודי הנדסת מכונות בטכניון, והוסיפה: “אני לא מאמינה באפליה מתקנת; אימרו לעצמכן שאתן טובות כמו האחרים ואפילו יותר, ואל תעצרו את עצמכן בגלל הסביבה.”
זהו יום הנשים החמישי שמקיימת הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון מדי שנה. מטרתו: לעורר מודעות לחשיבותו של התחום בקרב תלמידות תיכון הלומדות במגמות מדעיות-טכנולוגיות ומועמדות ללימודים בטכניון. ביום זה מקבלות המשתתפות סקירה על מקצוע הנדסת המכונות בתעשיות עתירות הידע ובאקדמיה, ועל לימודי הנדסת מכונות בטכניון כקרש קפיצה לקריירה בתחום זה.
באירוע, שהתקיים בשיתוף עם תכנית ‘מצוינות למדעים’ של עיריית חיפה ותכנית המצוינות למגזר הדרוזי ‘ניצני הטכניון’, השתתפו 200 תלמידות י”א -י”ב הלומדות במגמות מדעיות-טכנולוגיות, וכן תלמידות במכינה הקדם-אקדמית של הטכניון וסטודנטיות בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון.
יום הנשים חולק לשני מושבים, במהלכם נחשף קהל המשתתפות למקצוע הנדסת המכונות דרך הרצאות מפי בוגרות הפקולטה המשמשות בתפקידים בכירים בתעשייה, וסיורים במעבדות הפקולטה, שהציגו פיתוחים טכנולוגיים ומחקרים פורצי דרך.
דיקן הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, פרופסור יורם הלוי, בירך את התלמידות ואמר: “אנחנו בפקולטה רוצים לקבל את הסטודנטים הטובים ביותר. ישנן נשים רבות ומוכשרות שבעבר לא מצאו את דרכן לפקולטה ולטכניון. מהנתונים שבידי אני יכול לומר לכן במפורש כי ציוני הסטודנטיות בפקולטה גבוהים בממוצע מציוני הסטודנטים. תחום הנדסת המכונות הוא רב ומגוון, ואני מקווה שבזכות החשיפה למגוון התחומים שתקבלו היום בפקולטה תצטרפו אלינו. נקבל אתכן בזרועות פתוחות.”
“אני מברכת אתכן בשם כל נשות הטכניון,” אמרה לתלמידות כלת פרס ישראל, פרופסור מרים ארז, המשמשת מרכזת נושא מעמד האישה בטכניון. “אנחנו בטכניון מתקדמים בצעדים יפים לנוכחות רבה יותר של נשים בקמפוס, והסטודנטיות החדשות מהוות 40% מכלל הסטודנטים שהחלו ללמוד כאן בשנת הלימודים הנוכחית. לצערי אחוז הנשים בהיי-טק הישראלי נמוך, אבל הטכניון הולך ומשתנה ועמו מגוון תחומי הלימוד. אני מקווה שתבחרו להצטרף לטכניון. זהו שינוי שיוביל לרווחתכן ולרווחת החברה הישראלית כולה.”
“תמיד אהבתי לפרק ולהרכיב דברים”, אמרה לתלמידות בוגרת הפקולטה יעל שילוח, המשמשת כראש צוות פיתוח באינטל חיפה. “אני מתחברת לצד המעשי ולכן בחרתי ללמוד הנדסת מכונות. קשה לחזות את העתיד, אך אם תלמדו בטכניון תהיו חלק מהתעשייה שתיצור את העתיד. תחום הנדסת המכונות הוא בסיס נפלא להשתלבות בעולם הטכנולוגי”.
האירוע התקיים בתמיכת ‘אינטל ישראל’ נותנת החסות לאירוע, ו’מוטורולה סולושנס ישראל’, שתרמה מלגות עידוד לסטודנטיות שהחלו את לימודיהן בפקולטה בשנה”ל תשע”ה.
בתמונה בעמוד הבית: אסנת חורב (מימין) מנהלת קשרי אקדמיה וקהילה במוטורלה סולושנס ישראל עם הסטודנטיות זוכות מלגות העידוד של מוטורולה.
פרויקט מערכת לניתוח גלי מוח אפילפטיים, אורט פסגות כרמיאל – מימין לשמאל – מרגריטה זבולוטני, עמית ליבר וזיו קרומברג, פרופסור משה סידי, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, ד”ר אלי איזנברג, סמנכ”ל בכיר למחקר ופיתוח אורט ישראל. צילום : קליק צלמים, דוברות הטכניוןפרויקט כסא גלגלים מבוקר מוח, אורט אלון יקנעם – מימין לשמאל: עדי טפיארו, פרופסור משה סידי, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, ד”ר אלי איזנברג, סמנכ”ל בכיר למחקר ופיתוח אורט ישראל, אורן שאבי ואמיתי נהרי. צילום : קליק צלמים, דוברות הטכניוןמקום ראשון – (מימין לשמאל) :נציג תעשיית ההיי-טק יזהר שי, התלמידים הזוכים במקום הראשון, לירן יופה ואופק רכס, סגן יו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון אלון כהן, ופרופסור משה סידי – משנה בכיר לנשיא הטכניון צילום : קליק צלמים, דוברות הטכניון
מזרן למניעת פצעי לחץ, מערכת דיבור לחירשים וכיסא גלגלים הנשלט על ידי המוח הם כמה מהפרויקטים שהתחרו בכנס המהנדסים הצעירים ע”ש קני פרייס. התחרות התקיימה בטכניון בפעם החמישית בשיתוף רשת אורט ישראל. הזוכים במקומות הראשונים קיבלו מלגות ללימודים אקדמיים.
תלמידי המגמה המדעית-הנדסית בבית החינוך הניסויי ע”ש יצחק רבין בתל מונד זכו בשניים משלושת המקומות הראשונים בתחרות “המהנדס הצעיר” שהתקיימה בטכניון. התלמידים לירן יופה ואופק רכס זכו במקום הראשון – על פיתוח מזרן מיוחד למניעת פצעי לחץ – ובמקום השלישי זכו נועה גור, טל ארגוב, נדב חוגי ועידו שוורץ, על פיתוח מערכת לזיהוי דימום אחרי ניתוח שקדים.
במקום השני זכו התלמידים קורן דהן, דין עוז ומיכאל שליט, מבית הספר המשותף חוף הכרמל, על פיתוח עגלת גולף חכמה לעיוורים.
הזוכים במקום הראשון סיפרו כי פיתחו מזרן ייחודי למניעת פצעי לחץ, ה’מזהה’ היכן פועל על הגוף לחץ מופרז ומתאים את הלחץ בתוכו באופן אוטומטי. התלמידים זכו במלגת לימודים שנתית.
פיתוחים נוספים שהוצגו בתחרות היו מערכת דיבור לחרשים, יד ביונית, חגורת גב ללימוד יציבה נכונה וכיסא גלגלים מבוקר מוח. “מטרתם העיקרית של הרעיונות המבריקים שראינו כאן היום, היא שיפור איכות החיים של האנושות,” אמר פרופסור משה סידי, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון. “הפיתוחים שלכם מלמדים שקורצתם מהחומר הנכון, החומר שאותו אנחנו מחפשים בקרב הסטודנטים שלנו, שהם המהנדסים והמדענים של העתיד. אתם האנשים שיעצבו את הסביבה שבה יחיה המין האנושי בעתיד הקרוב וגם הרחוק.”
“רשת אורט ישראל קוראת למדינת ישראל להצטרף אליה ואל הטכניון ולהשקיע בקידום הכשרתם של בני הנוער ללימודי מדע וטכנולוגיה,” אמר ד”ר אלי איזנברג, סמנכ”ל בכיר למחקר ופיתוח ב’אורט ישראל’. “תחרויות מסוג זה מפגישות אותנו שנה אחר שנה עם צעירים הממחישים את הפוטנציאל העצום של דור העתיד.”
גבריאלה הרמני נספחת המדע בשגרירות גרמניהפרופסור וויין קפלן, המשנה לנשיא הטכניון למחקר, בפתיחת הכנס
החיבור בין הנדסה ומדעי החיים עמד במרכזו של כנס Umbrella, שהתקיים בטכניון בסימן יובל ליחסים הדיפלומטיים בין ישראל לגרמניה.
כנס משותף לטכניון ולשני מוסדות חשובים בגרמניה – אוניברסיטת RWTH Aachen ומכון המחקר FZ Julich – התקיים לאחרונה בטכניון. הכנס, שנערך בסימן 50 שנה ליחסים הדיפלומטיים בין ישראל לגרמניה, עסק בחיבור בין הנדסה ומדעי החיים ודן בשורה של נושאים, ובהם ביו-פיזיקה מולקולרית, ביו-חומרים וביו-חיישנים, הנדסת רקמות, ושיטות מתקדמות להסעת תרופות בגוף.
נציגי שלושת המוסדות אמרו כי המפגש סייע ביצירת שפה משותפת ובהנחת תשתית למחקרים עתידיים משותפים.
גבריאלה הרמני, נספחת המדע בשגרירות גרמניה בישראל, אמרה כי “גרמניה וישראל קשורות זו לזו בקשר שאין לו אח ורע, ותוכנית המחקר Horizon 2020 של האיחוד האירופי מייצרת הזדמנויות נפלאות לשיתוף פעולה בין מדענים משתי המדינות. הדור השלישי בישראל מפתח עניין חדש בגרמניה, ואין לי ספק שהקשר בין שלושת המוסדות יחדיר רעיונות חדשים לדיאלוג הגרמני-ישראלי.”
הכנס התמקד בתפיסה שהמאה הנוכחית היא ‘המאה של הביולוגיה’, שבה יהפכו מדעי החיים ל’תחום רב-תחומי’, שיפגיש את ההנדסה עם מדעי החיים. כיום, חמישים שנה אחרי תגלית הסליל הכפול של ווטסון וקריק (מבנה ה-DNA ) עדיין מתחוללות מהפכות במדעי החיים. הגנומיקה והביו-אינפורמטיקה, ריצוף ה-DNA והיכולת למפות את הגנום ולהתערב בו בעלות נמוכה יחסית – כל אלה סוללים דרך למהפכה מחקרית המבוססת על אותו ממשק בין ההנדסה למדעי החיים. כך הולכים ונולדים תחומים חדשים כגון ביולוגיה מערכתית, ביולוגיה סינתטית, ביולוגיה חישובית וביו-אינפורמטיקה. הטכניון, כמוסד הנדסי מוביל הכולל בית ספר לרפואה, הוא צומת אידיאלי להתרחשותה של המהפכה הזאת. לפיכך פועל הטכניון בהתמדה לשבירת המחיצות בין הדיסציפלינות הקלאסיות וליצירת מרחבים (מרכזים) למחקר בין תחומי.
פרופסור וויין קפלן, המשנה לנשיא הטכניון למחקר, אמר בפתיחת הכנס כי “אני מבקש לציין לטובה את ממשלות גרמניה בישראל, המתייחסות ברצינות רבה לכנסים האלה. כמדענים אנחנו רגילים לשיתופי פעולה בינלאומיים כאלה, אבל למדינאים זה לא כל כך מובן מאליו. כאיש של הנדסת חומרים אני יודע היטב שבמדע דרושה כימיה, והכימיה שנוצרת בכנסים האלה חשובה מאוד.”
פרופסור סבסטיאן שמידט מ-FZ Julich אמר כי “הקשר עם הטכניון חיוני ופורה. באנו לכאן כדי לדבר על מדע, אבל גם על ידידות, ואני לא אומר את זה כסיסמה – יש כאן ידידות שסביבה נבנים קשרי המדע, ולנו כמדענים יש פריווילגיה גדולה: ללכת ממדינה למדינה ולעבוד עם מדענים כמונו.”
פרופסור יורם רייטר, ראש המרכז הבין תחומי למדעי החיים וההנדסה ע”ש לורי לוקיי, אמר כי הכנס הוא המשך לכנס המוצלח שהתקיים באאכן לפני שנה, באותו נושא. בבסיס פעילותו של מרכז לוקיי עומדים השילוב בין הנדסה למדעי החיים וקידומו של מחקר בין-תחומי, המביא לעולמות הביולוגיה והרפואה את היכולות ההנדסיות המתקדמות ביותר. חיבור בין-תחומי זה הוא המשך טבעי להחלטת סנט הטכניון ב-1969 להקים בטכניון פקולטה לרפואה, מתוך הבנה שהמפגש בין הנדסה למדעי החיים הוא שלב הכרחי בדרך לרפואת העתיד ולקידום המחקר הביולוגי. בכך הקדים הטכניון את זמנו ואת מגמת ההתכנסות (Convergence), המאפיינת את המחקר כיום: פחות בידול דיסציפלינרי, יותר מחקר בין-תחומי. מרכז לוקיי הוקם בשנת 2006 הודות לתרומתו הנדיבה של מר לורי לוקיי, ובראשו עמד בעבר חתן פרס נובל פרופסור מחקר אהרן צ’חנובר.
בתמונה בעמוד הבית: החוקרים מהטכניון, מאוניברסיטת RWTH Aachen וממכון המחקר FZ Julich
ביום חמישי, 19.2.15 יתקיים בטכניון היום הפתוח לתואר ראשון. מתעניינים בלימודים בטכניון מוזמנים להגיע ליום הפתוח בו הם יוכלו לסייר בפקולטות, לשמוע על מסלולי הלימוד הייחודיים ולראות את הטכניון בעיניים שלהם.
פרופ’ לביא: “המחקר המדעי באוניברסיטאות הוא מנוע צמיחה מרכזי להמשך פיתוחה וחיזוק מעמדה של המדינה. מעמדנו בצמרת אוניברסיטאות המחקר בעולם הושג בזכות עבודה קשה בתנאים של תת תקצוב חריף. בפני ור”ה עומדת המשימה להבטיח כי ממשלת ישראל תפעל לאפשר את המשך תפקודן של האוניברסיטאות ברמה הגבוהה ביותר.” פרופ’ בן-ששון: “המחקר האיכותי העומד בליבת פעילות האוניברסיטאות הוא שיאפשר את פיתוחה העתידי של מדינת ישראל. חובה על ממשלת ישראל להעמיד את נושא ההשכלה הגבוהה בראש סדר העדיפויות שלה”.
פרופ’ פרץ לביא, נשיא הטכניון, מונה על ידי נשיאי אוניברסיטאות המחקר ליו”ר ור”ה – ועד ראשי האוניברסיטאות. פרופ’ מנחם בן ששון, נשיא האוניברסיטה העברית, יסיים בתום הקדנציה את תפקידו כיו”ר אותו מילא בשנתיים וחצי האחרונות.
פרופ’ מנחם בן ששון: “בשנים האחרונות, עמדו בפני ור”ה משימות ואתגרים מבית ומחוץ שאיימו לפגוע במעמדה ובעתידה של ההשכלה הגבוהה והמחקר בישראל. בין האתגרים נמנים הניסיונות להטלת חרמות אקדמיים בעולם על חוקרים באוניברסיטאות; ולצדם מגמות מבית דוגמת זו שלא להשתתף בתוכנית תקצוב ושת”פ מדעי אירופאי. וכן ניסיונות השפעה של גורמים פוליטיים על האקדמיה ואופן הניהול שלה. המוסדות האקדמיים מתנהלים על סמך קריטריונים של מצוינות אקדמית, ושאיפה להישגים מדעיים, הישגיהם גבוהים ברמה בין-לאומית ושומה על הממשלה ועל החברה בישראל לאפשר להם להתנהל בדרך שהובילה אותנו למצוינות.
תקציבי ההשכלה הגבוהה ותוכנית החומש לא נתנו מענה מספק לפיתוח של תשתיות מדע הולמות, שיובילו קדימה את המחקר במדינת ישראל, שיאפשרו להשיב מדענים לארץ ולמנוע את תופעת בריחת המוחות. המחקר האיכותי העומד בליבת פעילות האוניברסיטאות הוא שיאפשר את פיתוחה העתידי של מדינת ישראל. חובה על ממשלת ישראל להעמיד את נושא ההשכלה הגבוהה בראש סדר העדיפויות שלה על מנת לאפשר לאוניברסיטאות המחקר לתפקד ברמה הגבוהה ביותר.
בפני יו”ר ור”ה הבא עומדות משימות חשובות. חברי ואני מודים לפרופ’ פרץ לביא על שניאות לשאת בעול הנהגת ור”ה ומאחלים לו ולנו איתו, הצלחה רבה בתפקידו. אני מודה לדוד ברקת, יו”ר פורום המנכ”לים ומנכ”ל אונ’ בן גוריון, שהיה שותף יוצא דופן ויד ימיני למשימות של ניהול ור”ה, וכן לפרופ’ אהרון שי, רקטור אוניברסיטת תל אביב ויו”ר פורום הרקטורים.”
פרופ’ פרץ לביא: “המחקר המדעי באוניברסיטאות הוא מנוע צמיחה מרכזי להמשך פיתוחה וחיזוק מעמדה של המדינה. אוניברסיטאות המחקר בישראל נמנות על צמרת אוניברסיטאות המחקר בעולם. מעמד זה הושג בזכות עשרות שנים של עבודה יומיומית קשה בתנאים של תת תקצוב חריף. בפני ור”ה עומדת המשימה להבטיח כי ממשלת ישראל תפעל לאפשר את המשך תפקודן של האוניברסיטאות ברמה הגבוהה ביותר. בראש ובראשונה אמורים הדברים בצורך להעלות את הצורך בתקצוב המחקר למקום גבוה יותר בסדר העדיפויות הלאומי.
נושא מרכזי נוסף שיעמוד על סדר יומנו הוא סוגיית החופש האקדמי באוניברסיטאות. חופש זה הינו עקרון יסוד ותנאי בל יעבור להמשך קיומה של הרמה האקדמית הגבוהה אליה הגיעו האוניברסיטאות בישראל. הדבר יתאפשר רק אם נמשיך להבטיח כי לא תהיה כל התערבות של גופים פוליטיים בניסיון לפגוע בחופש זה ולכפות סדר יום פוליטי שאינו מתנהל על סמך אמות מידה של מצוינות אקדמית ומדעית. “
בול המוקדש ל’שנת האור הבינלאומית’. באדיבות השירות הבולאיפרופסור מייק לויט – מימין – מקבל חברות בחברה הישראלית מידי יור האגודה פרופסור אהוד קינן. קרדיט צילום : אלעד מנוחין, החברה הישראלית לכימיה
פרופסור מייקל לויט, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2013: “האהבה שלי לכימיה ניצתה בזכות סדרת טלוויזיה”.
הכנס ה-80 של החברה הישראלית לכימיה (ICS) התקיים בשבוע שעבר בתל אביב. בכנס השתתפה משלחת חוקרים בכירים מאוניברסיטת סטנפורד, ובהם שני חתני פרס נובל בכימיה: פרופסור מייקל לויט, חתן הפרס מ-2013 (על פיתוח מודלים ממוחשבים להבנת מערכות כימיות מורכבות), ופרופסור וויליאם מורנר, שקיבל את הפרס ב-2014 (על פיתוחים בתחום המיקרוסקופיה הפלורוסצנטית). לארגון הכנס אחראית השנה הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, ונשיא החברה הישראלית לכימיה הוא פרופסור אהוד קינן, חבר סגל בפקולטה זו.
הכנס נפתח בהשקת בול המוקדש ל’שנת האור הבינלאומית’, שעליה הכריז האו”ם, ולשלושת חתני פרס נובל בכימיה לשנת 2013 – אריה ורשל, מרטין קארפלוס, ומייקל לויט, שנשא את הרצאת הפתיחה בכנס.
שגריר ארה”ב בישראל, דניאל שפירו, אמר כי “סיפור ההצלחה של ישראל מושתת על המדע, והחברה הישראלית לכימיה היתה מרכיב מרכזי בבנייתה של הצלחה זו עוד לפני קום המדינה. ואף שממשלות ישראל וארה”ב מסייעות בשימון הגלגלים, כוחם העיקרי של קשרי המדע בין שתי הארצות מושתת בעיקר על החברה הישראלית לכימיה ומקבילתה האמריקאית, הפועלות לקידום המצוינות באקדמיה, ביצירת אקלים מעודד חדשנות, ובהפגנת נכונות ליטול סיכונים ולהעלות רעיונות חדשים.”
במהלך היום הראשון העניקה החברה פרסים רבים, ובהם פרס טנא היוקרתי בננו-טכנולוגיה ע”ש לאה טנא לפרופסור אפרת ליפשיץ, חברת סגל בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, על “פיתוח ויישום של טכניקות-איפיון מתקדמות לננו-מבנים. הישגיה הבין-תחומיים השפיעו עמוקות על תחום הננו-מבנים של מוליכים למחצה, ועוררו הדים ברחבי העולם”. רומן וקסנבורג, סטודנט של פרופסור ליפשיץ, זכה בפרס מצוינות.
מייקל לויט: בזכות סדרת טלוויזיה
בהרצאת הפתיחה סיפר מייקל לויט כי האהבה לכימיה ניצתה בו כשצפה בסדרה ‘חוט החיים’ של פרופסור ג’ון קנדרו, ששודרה ב-BBC בשחור לבן בתחילת שנות השישים. “בהמשך בחרתי בפיזיקה, כי זה נראה לי פשוט יותר מכימיה – ‘כמה משוואות וזהו’ – אבל בסופו של דבר התגלגלתי לכימיה וליישומיה הרפואיים.”
לויט עשה את התואר השני ואת הפוסט-דוקטורט אצל פרופסור שניאור ליפסון במכון ויצמן, “שאחראי במידה רבה לזכייתנו בפרס נובל.” בשהותו בישראל התאהב בישראלית ונישא לה, וגם הדוקטורנטית הראשונה שלו (מירי הירשברג) היתה ישראלית. “המעמד הנוכחי מרגש אותי מאוד,” אמר לויט. “ובהזדמנות זו אני מבקש להודות לוועדת פרס נובל שבחרה בנו – לא על עצם הבחירה בנו אלא על האומץ להכיר בחשיבותה של שיטה – שיטה חישובית שתרמה רבות לביולוגיה ולרפואה. בסופו של דבר, המנצח הגדול הוא תחום המחקר שלנו.
“הקריירה שלי התרחשה בתקופה של שינויים עצומים במדע, שהונעו על ידי הטכנולוגיה. קשה לתאר את גודל השינוי שהתחולל בעולם המחשבים תוך כמה עשורים. ב-1967 עבדנו על מחשב עם זיכרון של 1 מגה-בייט, שעלה 40 מיליון דולר ותפס חדר שלם; כיום אפשר לקנות בכמה אלפי דולרים לפטופ קטן עם זיכרון של 10 ג’יגה. אילו התחוללה התפתחות דומה בשוק הרכב, היינו יכולים לקנות היום וולבו בשלושה דולר, להסיע בו חמישים אלף נוסעים במהירות של מיליון קמ”ש, ולהחנות אותו בתוך קופסת נעליים.”
בתום דבריו המליץ לויט למדענים הצעירים שבאולם להיות אמיצים (“קחו סיכונים, אבל לא טפשיים מדי”), ללכת עם התשוקה ולהיות מקוריים, עקביים, טובים ונדיבים.
משה ינאי. צילום: שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניוןנשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא עם אשתו לינה ביחד עם משה ינאי ואשתו רחל. צילום: שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון
בנוסף להם זכתה הפקולטה לפיזיקה בפרס הפקולטה המצטיינת.
פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי הוענק לעשרה חברי סגל בטכניון ולפקולטה לפיזיקה. בטקס נכחו משפחת ינאי המעניקה את הפרס, הזוכים ובני משפחותיהם, מרצים וסטודנטים מהטכניון. הפרס היוקרתי הוענק זו השנה הרביעית ברציפות, “כאות הוקרה והערכה לחברי הסגל האקדמי, המהווים דוגמה בתרומתם המתמשכת להוראה ולמידה ובמאמציהם לחזק את המעורבות ותחושת השייכות של הסטודנטים לטכניון.”
עשרה חברי הסגל שזכו השנה בפרס היוקרתי הם פרופ”ח ראובן בר-יהודה, פרופ”ח מרק גנדלמן, פרופ”ח אדי מאיר-וולף, פרופ”ח ערן יהב, פרופ”ח גדי קפלוטו, פרופ”מ יזהר אור, פרופסור דן גבעולי, פרופ”מ יסכה גולדפלד, פרופ”ח אסתר סגל ופרופסור מיילס רובין.
בנוסף הוענק פרס הפקולטה המצטיינת לפקולטה לפיזיקה, שחרתה על דגלה את המצוינות בהוראה ובשירות לכלל הסטודנטים בטכניון. ועדת הפרס ציינה כי “הפרס הוא אות הוקרה והערכה לתרומתם המתמשכת של אנשי הסגל האקדמי המנהלי והטכני אשר פעלו מתוך שאיפה למנף ולקדם את האיכות והמצוינות של החינוך האקדמי ביחידה ובטכניון במטרה לשפר ולטפח את האקלים הלימודי והחברתי ביחידה”.
“כאשר משקללים את כל הנתונים, הרי שאין כל ספק: לפרס ינאי השפעה מבורכת ומרכזית על התהליך שיפור איכות החינוך בטכניון.” אמר בטקס נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא. “מאה וארבעים חברי הסגל החדשים שהצטרפו אלינו בשנים האחרונות, מצטרפים לטכניון חדש. טכניון בו למצוינות בהוראה שמור מקום של כבוד, לצד המצוינות המחקרית ששמעה יצא למרחוק. בטכניון של היום זוכי פרס ינאי הם מודל לחיקוי, כאשר צירוף המילים “חתן פרס ינאי” הפך לתו תקן נחשק למצוינות בהוראה.” הנשיא התייחס בדבריו להמשך תהליך יישום המלצות ‘ועדת כהן’ להקלה בעומס הלימודי: “סמסטר חורף תשע”ה, שהסתיים זה עתה, הוא הסמסטר הראשון במתכונת החדשה והמקוצרת בת 13 שבועות. כזכור קיצור הסמסטר מ 14 ל 13 שבועות היתה אחת מהמלצותיה המרכזיות של הועדה. לצד המלצה זו, נמשיך בהטמעת שאר המלצות הוועדה, שעל הבולטות שבהן נמנות הבטחה לבחינות הוגנות, מניעת חפיפה בין מבחנים ללימודים והקפדה על פרסום הציונים במועד. כל אלה נועדו לשפר בד בבד את איכות החינוך, כמו גם את איכות החיים בטכניון. ”
המשנה הבכיר לנשיא, הפרופסור משה סידי ציין בדבריו כי “כבמחקר, כך גם בהוראה וחינוך, הטכניון הציב לעצמו מטרה להיות הטוב והמקצועי ביותר. המכנה המשותף של המצוינות במחקר ובהוראה הוא איכותם האנושית של החוקרים והמורים. כלים טכנולוגים, איכות הכיתות ושאר אמצעי הפירוטכניקה הינם אך ורק כלי עזר בידי המורים המצוינים ללמד ולחנך. את המצוינות קובע האדם, לא הכלים. עשרה מרצים איכותיים שכאלו מקבלים היום את הפרס היוקרתי ביותר להוראה.”
אייל גניס, יו”ר הוועדה האקדמית שהיה שותף לתהליך בחירת המרצים הזוכים, אמר כי “כמעט לכל סטודנט, יש הרצאה אחת האהובה עליו במיוחד, ומרצה אחד לו הוא מצפה בכיליון עיניים. מרצה אשר ביכולותיו המופלאות, מצליח להפר את השגרה הטכניונית. מרצה אשר בניגוד לעמיתיו הקוראים-מן-המצגת, מצליח להנפיש ולהחדיר חיות אל התוכן המועבר: מרצה אשר מקשר בין החומר הנלמד לבין הצפוי לנו כעובדים בתעשייה או במחקר; מרצה אשר ניחן בחוש הומור בריא; מרצה אשר גורם לסטודנטים להיות פעילים בשיעור; מרצה שבזכות גישתו האוהדת כלפי הסטודנטים, קונה את הקשבתם. אלו הם המרצים אשר זוכים היום בפרס.”
משה ינאי, חלוץ עולמי בתחום איחסון המידע, ביקש בתרומתו להחזיר מעט לטכניון כתודה וכהוקרה על הכלים-לחיים שהמוסד העניק לו במרוצת לימודיו לפני ארבעים שנה. מאחר שזכר את תקופת לימודיו כקשה, ולפרקים אפילו טראומטית, החליט בעצה אחת עם נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא לתרום 12 מיליון דולר אשר יוענקו למרצים שהצטיינו בתחום ההוראה, ובכך יתרום גם לסטודנטים בטכניון. הפרס, בסך 100 אלף שקלים למרצה, יוענק במשך עשרים שנה. משה ינאי חתם את טקס הענקת הפרסים במילות תודה לטכניון על שאפשר לו לתרום בחזרה לחברה בדרך ראויה ומשפיעה. “לרשום צ’ק זה החלק הקל,” אמר. ” בעולם האקדמי קיימת מוסכמה לגבי חשיבות הפרסום. אם תפרסם ותשקיע בכך תזכה לתמורה אישית. בחינוך, אין אמנם פרס נובל, אך התמורה לחברה גדולה לא פחות. אני חש שהמטרה הזו ראויה.”
