מחבר: shlomi ben-oz

פרופסור חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית נשא את הרצאת הפתיחה בכנס כדר ללמידת חקר, שהתקיים בטכניון.

לאחרונה התקיים בטכניון יום העיון השנתי של מרכז כדר ללמידת חקר, תחת הכותרת “מי יזיז את הלוח שלי?”

מנהל מרכז כדר, רוני ויינברג, אמר כי מרכז כדר קם במטרה לסייע לבתי ספר המעוניינים להטמיע למידת חקר ולמידה קונסטרוקטיביסטית. “כדי להטמיע למידה מסוג זה יש לייצר תרבות ארגונית שתתמוך בתהליך. בתי הספר הקיימים משרתים למידה פרונטלית, המטילה את מלוא האחריות על המורה. המטרה שלנו היא לקדם למידת חקר, המעבירה אחריות אל הלומד.”

ד”ר איריס זודיק, רכזת פדגוגית של המרכז, הסבירה כי יום העיון נועד לחשוף את המורים לרעיונות מעוררי השראה מתחום האקדמיה וליצור שיתופי פעולה עם הטכניון. זאת באמצעות פעילויות כגון נוער שוחר מדע וטכנולוגיה וסיורים בגן האקולוגי. חשיפה זו לרעיונות מחוץ למערכת החינוך מסייעת בהובלת שינויים מהותיים וחדשניים בבתי הספר.

פרופסור חוסאם חאיק, מהפקולטה להנדסה כימית בטכניון, סיפר על הדרך שעשה עד לפיתוח טכנולוגיית ‘האף האלקטרוני’ לאיבחון מוקדם של סרטן ומחלות אחרות. טכנולוגיה זו מתפתחת במהירות, והמחקר נתמך במיליוני יורו על ידי האיחוד האירופי. “את הדוקטורט עשיתי בתחום האנרגיה, וכיום אני עוסק בטכנולוגיה רפואית,” אמר פרופסור חאיק. “מה הקשר בין השתיים? רק היכולת לחשוב בצורה עצמאית, מחוץ לקופסה, ולהיות יצירתי. דווקא בזכות העובדה שאינני רופא יכולתי לחשוב על פיתוח מוזר כל כך – מערכת איבחון זולה, נוחה, פשוטה ולא פולשנית. בהשראת הכלבים, שיודעים לזהות חולי אבל לא יודעים לספר לנו איזו מחלה זו, פיתחתי מערכת דיגיטלית שיכולה לאבחן באופן מדויק את המחלה ואת השלב שבו היא נמצאת.”

בכנס הרצתה גם פרופסור אורית חזן, ראש המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה, על ‘אג’יליות, שינוי וחינוך’. פרופסור חזן הדגימה את נושא ההרצאה באמצעות רפלקציה על הרצאתו של פרופסור חאיק. המורים התבקשו לציין את מה שלמדו מאותה הרצאה, ולאחר מכן לבצע רפלקציה-על-הרפלקציה. התברר שהמסרים המשמעותיים ביותר שהוצגו בהרצאתו של פרופסור חאיק התייחסו לתכונות שהפגין בדרך לפיתוח הייחודי: תעוזה, יצירתיות ומנהיגות.

כהדגמה לכותרת הכינוס ‘מי יזיז את הלוח שלי?’ הציגה פרופסור חזן דוגמאות מתורת האבולוציה, מעולם התוכנה ומעולם החינוך – בעיקר ממערכת החינוך בפינלנד, המיישמת רעיונות המקדמים שינוי המתאימים לרוח התקופה בה אנו חיים. לאחר מכן התקיימו סדנאות בנושא הטמעת למידת חקר, ובסיום נערך פאנל מנהלים בנושא יישום שיטת החקר בבתי הספר, והצעדים שנדרשים המנהלים לעשות כדי לקדם רעיונות פדגוגיים אלו.

תחרות הסטודנטים BizTEC חוגגת עשור, וה-New York Times מפתיע עם בשורה משמחת במיוחד: ‘גוגל קפיטל’ תשקיע 60 מיליון דולר בסטארט-אפ החדש של בוגר הטכניון תומר לונדון, שזכה במקום הראשון ב-BizTEC בשנת 2009.

בתחילת אפריל בישר ה- New York Timesעל השקעה של 60 מיליון דולר בסטארט-אפ החדש של בוגר הטכניון תומר לונדון. ZenPayroll הוא הסטארט-אפ השני של לונדון, ושוויו מוערך כבר כיום ביותר מחצי מיליארד דולר. מאחורי ההשקעה האמורה עומדת זרוע ההשקעות של גוגל.

ההצלחה הראשונה של לונדון בתחום היזמות נרשמה בשנת 2009, כאשר זכה במקום הראשון בתחרות הסטודנטים BizTEC בטכניון עם החברה שהקים חודשים ספורים קודם לכן. הוא היה אז סטודנט בפקולטה להנדסת חשמל, וכדי להקים את Vizmo הוא עזב את עבודתו באינטל וחָבַר לשותפו ללימודים בפקולטה, אסף רווח. השניים, מצטייני-נשיא סדרתיים, אמרו אז כי הטכניון נתן להם שלושה דברים: “ראשית, כאן הכרנו זה את זה. שנית – נכנסנו למעבדת היזמות והחדשנות של הטכניון על מגוון שירותיה. שלישית – מועדון היזמות של הטכניון. אין ספק, הטכניון הוא חממת היזמות של ישראל, והוא חייב להישאר כזה.”

תומר לונדון אינו הראשון שזינק מקרש הקפיצה של BizTEC אל העולם הגדול של היזמות. בעשר השנים הללו פותחו במסגרת התחרות פרויקטים חדשניים במגוון רחב של תחומים. בשנת 2006 זכתה במקום הראשון חברת LifeBond, שפיתחה תחבושת ביולוגית נוזלית העוצרת דימום מסיבי וגייסה מאז כ – 30 מיליון דולר. ב-2007 זכתה PolyTouch, עם טכנולוגיה לייעול ניתוחי בקע בלפרוסקופיה (החברה נמכרה לפני כשלוש שנים תמורת 40 מיליון דולר). ב-2008 – חברת DataStrata, מערכת אינטראקטיבית המאפשרת לאורחים במלון להזמין שירותים במלון ומחוצה לו (המערכת כבר פועלת כיום במלונות שונים). 2009 – Vizmo  שהוזכרה כאן, שפיתחה מערכת להזמנה עצמאית של שירותים כבר במהלך השיחה עם מוקד השירות. 2010 – Windward , מערכת למיפוי דיגיטלי מדויק של האוקיינוסים והימים, לרבות מים טריטוריאליים וכלי שיט שגייסה מאז 5 מיליון דולר. 2011 –Pixtr , שפיתחה אלגוריתמים לשיפור אוטומטי של תצלומים. 2012 – Yevvo, אפליקציה המאפשרת שיתוף של שידור וידיאו חי באמצעות הסמארטפון (גייסה בשנה שעברה 3.7 מיליון דולר, ועתה גייסה 12 מיליון דולר והחליפה את השם ל-Meerkat). 2013 –  Breezometer, אפליקציה לניטור רמת הזיהום באוויר באמצעות הסמארטפון (החברה גייסה 600 אלף דולר, ובמהלך השנה הנוכחית תפתח משרדים בארה”ב לאחר שהמוצר כבר הושק שם). ב-2014 זכתה במקום הראשון חברת Augmedics, עם מערכת לתמיכה ברופאים-מנתחים באמצעות הדמייה תלת ממדית (כעבור שלושה חודשים נכנסה החברה לחממה טכנולוגית מובילה).

תחרות BizTEC נוסדה בטכניון בשנת 2005 כיוזמה סטודנטיאלית שנועדה לטפח את היזמות בקרב סטודנטים בטכניון, ובמרוצת השנים הפכה לתחרות המובילה בישראל ביזמות סטודנטיאלית. כיום פתוחה התחרות לסטודנטים מכל התארים וגם לבוגרים טריים, ומשתתפים בה סטודנטים מכ-15 קמפוסים בישראל.

השנה, במלאת עשור לייסודה, נרשמו לתחרות יותר ממאתיים סטודנטים-יזמים, 60%  מהם סטודנטים בטכניון. ב-30 במרץ נערך בטכניון אירוע הפתיחה של התחרות לשנה זו. את ההרצאה המרכזית באירוע נשא היזם עופר וילנסקי, שדיבר על מוטיבציה בתחום היזמות ועל ״הדרך מרעיון לסיפור הצלחה״. דובר נוסף היה ניסן אלימלך, מייסד חברת אוגמדיקס והזוכה בתחרות BizTEC 2014. באירוע השתתפו כמאתיים יזמים צעירים, בוגרי התחרות ובכירים מהתעשייה. מתוך 80 הקבוצות המתמודדות נבחרו 30 קבוצות, שימשיכו לתוכנית שנתית הכוללת הרצאות, סדנאות, הנחיה על ידי מנטורים מובילים מהתעשייה, עבודה במאיץ (אקסלרטור), ו”Demo-Day”, שבמהלכו יוכרז על הצוות הזוכה. הפרס לזוכים: 10,000 דולר.

בעשר שנות קיומה הולידה התחרות 122 חברות הזנק, שגייסו יותר מ-100 מיליון דולר. “חברות הזנק קמות ונופלות על איכותו של הצוות,” אומר מנהל התחרות תומר אהרונוביץ’, “והתפקיד שלנו הוא לסייע לסטודנטים לממש את הרעיונות שלהם לקראת הקמתה של חברה מצליחה.” מנהל מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון, רפי נווה, אומר כי “כל הקבוצות המשתתפות מציגות בעיה אמיתית, ולכן יש לכולן פוטנציאל ממשי להצליח מבחינה עסקית. עם זאת, העיקר אינו הזכייה כי אם ההתנסות שעוברים הצוותים – התנסות שמקנה להם את המיומנויות החיוניות להצלחה עסקית ובעיקר מוטיבציה ליזום ולחדש.”

“השיח על מע”מ אפס הסיח את הדעת מהמהלכים המשמעותיים שעשינו בתחום הדיור” אמר לוי והוסיף  “בשנת 2014 העברנו שורה של רפורמות משמעותיות לנוכח זינוק של 90% במדדי הדיור תוך שש שנים”.

“השיח על מע”מ אפס הסיח את הדעת מהמהלכים המשמעותיים שעשינו בתחום הדיור, וזה פיספוס. שוק הדיור הוא שוק מבוסס-ציפיות, ואילו התנהל השיח סביב מה שעשינו והסכומים שהושקעו, זו לא היתה שנה מפוספסת.” כך אמר אמיר לוי, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, בהרצאה בפני סטודנטים בטכניון. לוי התארח בקורס ‘יזמות עירונית’ בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, ודיבר על אגף התקציבים במשרד האוצר, על כלכלת ישראל ועל שוק הדיור. “אני מאמין שחשוב שיהיה שיח אמיתי בין האדריכלות לכלכלה,” אמר לסטודנטים, “אתם מבינים באדריכלות, אני בכלכלה, וכשמדובר בשוק הדיור חייב להיות דיאלוג בין שני התחומים האלה.”

הזינוק. “בשנת 2014 הצלחנו להעביר שורה של רפורמות משמעותיות בתחום הדיור. זאת לנוכח המצב הקשה בשוק זה, שעיקרו עליה דרסטית של 90% במדדי מחירי הדיור תוך שש שנים בלבד. בשנים האלה (2014-2008) זינק מחיר הקרקע פי 4, ומחירי הדירות הכפילו את עצמם. החזר חודשי של 3,300 שקל על משכנתה עלה בתקופה הזאת ל-5,100, וזאת הרי השורה התחתונה שמעניינת את האזרח. ללא ספק, זה מצב בלתי נסבל.”

הסיבות. “המצב הזה הוא תוצאה של האטה מתמשכת בבניית דירות. במשך עשור נוצר כאן מחסור של כ-100,000 דירות, כלומר ירידה בהיצע. במקביל התרחשה ירידת ריבית שדחפה אנשים מהשקעה במסלולים פיננסיים להשקעה בנדל”ן, כלומר – הביקוש גדל. המצב הזה הוביל לאותו זינוק דרמטי במחירי הדיור.”

התפנית. “2014 היתה אמורה להיות שנה מכרעת בתחום הדיור. הקמנו ועדה ארצית חדשה (ותמ”ל), עם סמכויות רחבות, שהתניעה אישור ל-37,500 יחידות דיור שיאושרו סטטוטורית תוך כשנה (לעומת כשש שנים במסלול הרגיל). הקמנו רשות להתחדשות עירונית, שתדחוף את הרשויות לבנייה של שכונות חדשות. כדי לצמצם את היקף הקנייה-להשקעה (אנשים שקונים דירה שנייה ומעלה) ביטלנו את הפטור ממס שבח והעלינו את מס הרכישה על דירות כאלה – כדי לפנות דירות לאנשים שבאמת זקוקים להן. קידמנו את פינוי בסיסי צה”ל, שעל שטחם ייבנו כ-60 אלף יחידות דיור, והסכמי גג לרשויות, שיובילו לעוד 60 אלף דירות. הסדרנו את התחבורה לאזורי המגורים בתוכנית ‘נתיב לדירה’, ופתחנו לראשונה אופציה של השכרה קונצרנית (לא פרטית) כפי שמקובל בחו”ל, בתוכנית ‘דירה להשכיר’. וכך, למרות הצעת מע”מ אפס, שהתנגדנו לה מקצועית, הצלחנו לקדם בנייה נרחבת שתצמצם את המחסור החמור בדירות.”

אמיר לוי, בעל תואר ראשון בכלכלה ומדע המדינה ותואר שני בכלכלה (שניהם מהאוניברסיטה העברית), גדל באגף התקציבים במשרד האוצר. “אצלנו באגף מקפידים מאוד על תחלופה, וברוב המקרים השירות באגף מתחיל בסביבות גיל 27 אחרי תואר ראשון, ונמשך לכל היותר כעשור. הרעיון הוא שתמיד יהיו באגף חבר’ה צעירים בעלי ערכים עם אנרגיה מתחדשת, התלהבות ומחשבה פתוחה. מטרת-העל שקבענו לנו במשרד האוצר היא ‘רמת חיים גבוהה ועולה לאורך זמן לכלל האוכלוסייה’. בוודאי לא תתנגדו להגדרה הזאת, אבל חשוב להבין שאי אפשר להגשים אותה בלי אחריות תקציבית.”

“תקציב המדינה בנוי כמו סוללה – יש בו צד חיובי וצד שלילי, והוא זקוק לשניהם. בצד החיובי ישנם כל הדברים שכולם רוצים ומסכימים עליהם, כמו חינוך חינם, סבסוד התחבורה הציבורית, ביטחון, הגדלת סל התרופות, הקטנת העומס בכיתות הלימוד וכו’. בצד השלילי ישנם מקורות ההכנסה: מס הכנסה, מע”מ, מס בלו על דלק. בדיון הציבורי כולם תומכים בצד החיובי, אבל אנחנו היחידים שמתעקשים להתחשב בצד המינוס של הסוללה, צד ההכנסות הנוספות, כי ברור לנו שאי אפשר לקיים כלכלה בלעדיו, כך שיהיה איזון בין הכנסות להוצאות והחוב.”

צמיחה. “החיים כאן לא נעשים גרועים משנה לשנה. בעשור האחרון עלה התוצר הלאומי ב-4.5% בשנה, נתון מצוין במונחי בעולם המערבי. רמת האבטלה צנחה תוך עשור מ-10.3% (ב-2005) ל-5.9% (2014), וההשתתפות בשוק העבודה עלתה תוך שני עשורים בכ-15%. ההשתתפות של כלל האוכלוסייה בתעסוקה ובכלכלה עדיין אינה מספקת, ואני מתכוון כמובן בעיקר לחברה הערבית ולחברה החרדית.”

“אי-השילוב של אוכלוסיות אלה פוגע לא רק בהם, אלא בכלכלה הישראלית, כלומר בכולנו. לכן ביצענו שינויים שיעודדו את המגזרים האלה להשתלב בשוק העבודה. החלטנו ש-40% מההשקעה בתחבורה הציבורית תלך ליישובים ערביים, כדי לאפשר לתושבים לצאת לעבודה, ובמקביל ניתנה דחיפה להקמת מעונות יום ביישובים האלה כדי לאפשר גם לנשים לעבוד. במגזר החרדי הורדנו חסמים שונים, במטרה לעודד את האוכלוסייה לרכוש השכלה ולצאת לשוק העבודה.”

הרצאתו של אמיר לוי נערכה במסגרת הקורס ‘יזמות עירונית’, שאותו מנחות האדריכליות מיכל יוקלה ואורנה אנג’ל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. “מטרת הקורס היא למפות את המערכות והכוחות של תחום התכנון והבנייה, ולזהות את האופן שבו האדריכל יכול לחזור ולהיות מוביל ומשמעותי בתהליכי קבלת ההחלטות,” מסבירה מיכל יוקלה. “בשנות החמישים והשישים נהנה האדריכל ממעמד גבוה, שאיפשר לו להשפיע לא רק על הסביבה הפיזית אלא גם על המבנה החברתי, הכלכלי והתרבותי של הערים. מאז ירד המקצוע מגדולתו, בין השאר עקב כובד משקלו של השיקול הכלכלי בתכנון – שגובר כיום על מכלול השיקולים האחרים, וכן עקב שינויים תרבותיים וערכיים. בקורס הזה אנחנו פורסות בפני הסטודנטים את מכלול השחקנים והגורמים המשפיעים והמעורבים בענף ובתחום. אנו מעודדות את הסטודנטים למצוא את ה’סדקים’ במערכות הקיימות ולחתור למעורבות ופעילות משמעותית באותם אזורים, כאינטגרטורים ומובילים. המטרה היא שלאדריכלים בוגרי הפקולטה תהיה ראייה של אחריות ומחויבות לסביבה הפיזית אבל גם לחברה ולסביבה. לשם כך אנחנו מביאות מרצים אורחים מהשטח – מהשלטון המקומי והמרכזי, מהמגזר הפרטי, מארגונים ומעמותות. המרצים מגיעים מתחומים מגוונים של תכנון, חברה, כלכלה, סביבה, תרבות, פוליטיקה ונדל”ן”.

בתמונה בעמוד הבית: אמיר לוי עם אדר’ מיכל יוקלה ועם דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, פרופסור יהודה קלעי

השיטה החדשנית, שפותחה בטכניון, מאפשרת איתור אנשים המצויים בקבוצת הסיכון, וכן איבחון של הגידול בשלב המוקדם ביותר. כתב העת היוקרתי Gut, המדווח על המחקר, מציין כי מדובר בבדיקה זולה, מהירה, פשוטה ולא פולשנית.

טכנולוגיה חדשנית לאיבחון סרטן הקיבה, אשר פותחה בטכניון, מאפשרת איבחון מוקדם של המחלה וכן איתור אנשים המצויים בקבוצת הסיכון של המחלה. לאיבחון החדש, המבוסס על בדיקת נשיפה, יתרונות בולטים על פני טכנולוגיות-איבחון קיימות: הוא פשוט, זול, מהיר ולא פולשני. כך מדווח כתב העת Gut.

סרטן הקיבה הוא אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר, והתפתחותו מחייבת במקרים רבים איבחוני אנדוסקופיה (הכרוכים בצום, הזרקת חומר הרגעה והחדרת צינור דרך הוושט) וכן טיפולים קשים כגון כימותרפיה, הקרנה וכריתה חלקית או מלאה של הקיבה. המחלה מתפתחת בכמה שלבים מוגדרים-היטב, אולם כיום אין שום שיטה יעילה, אמינה ולא-פולשנית לאיבחונה בשלבים מוקדמים. לפיכך, אנשים רבים מתים מן המחלה רק משום שלא אובחנו בזמן.

הטכנולוגיה החדשנית, שפותחה על ידי פרופסור חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית בטכניון, מאפשרת איבחון של הגידול בשלב המוקדם ביותר – Premalignant Lesion – שבו מתחיל התא הבריא להפוך לתא סרטני.

המחקר המתפרסם ב- Gut, כחלק מעבודת הדוקטורט של מר הייתם עמל ובשיתוף פעולה עם קבוצת המחקר של פרופסור מרסיס ליגה מלטביה, מבוסס על המדגם הגדול ביותר בניסוי בתחום זה: 484 נבדקים, 99 מהם חולים-מאובחנים בסרטן הקיבה. כל נבדק עבר בדיקת הֶלִיקוֹ‏בַּ‏קְטֶר פִּילוֹרִי (Helicobacter pylori – חיידק המהווה גורם סיכון לסרטן הקיבה), ונלקחו ממנו שתי דגימות נשיפה.

הדגימה הראשונה מכל נבדק נותחה בטכניקת GCMS, המודדת את החומרים האורגניים הנדיפים שבהבל הפה. לדברי החוקרים, טכנולוגיית GCMS אינה ישימה לצורך איבחון שכן היא יקרה מאוד ודורשת תהליכי עיבוד ארוכים ורמת מומחיות גבוהה.

הדגימה השנייה נבדקה בטכנולוגיה הייחודית שפיתח פרופסור חאיק (nanoarray analysis), בשילוב אלגוריתם לזיהוי תבניות. הממצאים:

א. הטכנולוגיה החדשה מאפשרת להבחין, על סמך דפוס ההופעה של 8 רכיבים ספציפיים (מתוך 130) בהבל הפה, בין שלוש קבוצות: חולים בסרטן הקיבה, נבדקים הסובלים מגידולים קדם-סרטניים (precancerous lesions) בקיבה, ואנשים בריאים.

ב. הטכנולוגיה החדשה מאפשרת להבחין באופן מדויק בין שלבים קדם-סרטניים שונים.

ג. באמצעות הטכנולוגיה האמורה אפשר לאתר את הנבדקים הנמצאים בקבוצת סיכון לסרטן הקיבה.

ד. האיבחון מדויק ללא תלות בגורמים אחרים כגון גיל, מין, עישון, צריכת אלכוהול ושימוש בתרופות אנטי-חומציות.

לסיכום, שיטת Nanoarray analysis שפותחה על ידי פרופסור חאיק היא טכנולוגיה מדויקת ורגישה, המהווה אלטרנטיבה זולה ופשוטה לבדיקות הקיימות (כגון GCMS). טכנולוגיה זו תאפשר איתור מוקדם ומדויק של השתייכות לקבוצת סיכון וכך תמנע בדיקות פולשניות (אנדוסקופיה) מיותרות. כדי להעריך את הטכנולוגיה האמורה כשיטת איבחון מדויקת וישימה מתנהל כעת באירופה מחקר קליני נרחב, שבו משתתפים אלפי חולים הסובלים מגידולים או מקדם-גידולים.

 על פרופסור חוסאם חאיק

פרופסור חוסאם חאיק, שהצטרף לסגל הפקולטה להנדסה כימית בטכניון בשנת 2006, שוקד מאז על פיתוחה של טכנולוגיה חדשנית ובלתי-פולשנית לאבחון סרטן ומחלות נוספות. בבסיס הטכנולוגיה הזו ניצב “האף האלקטרוני” – התקן המסוגל לזהות את המחלה על פי נשימתו של הנבדק.

פרופסור חאיק, יליד נצרת, סיים את לימודי הדוקטורט בטכניון (מסלול ישיר) כבר בגיל 27, ויצא לפוסט-דוקטורט במכון ויצמן וב-Caltech (המכון הטכנולוגי של קליפורניה. הוא חזר לטכניון כחבר סגל בשנת 2006, והאיחוד האירופי, שהתרשם מאוד מהמחקר שלו בתחום ההרחה המלאכותית, העניק לקבוצות המחקר שלו כמה מענקים של מיליוני יורו. כיום הוא עומד בראש מַאֲגָד (קונסורציום) שבו שותפים חברת ‘סימנס’ וכן אוניברסיטאות, מכוני מחקר וחברות בגרמניה, אוסטריה, פינלנד, אירלנד, לטביה וישראל. מאז הצטרפותו לטכניון כאיש סגל בפקולטה להנדסה כימית בסוף 2006 זכה פרופסור חאיק בעשרות פרסים, מענקים ואותות כבוד. בין השאר הוא זכה בפרס ההצטיינות ע”ש מארי קירי, מענק (European Research Councel) ERC, מענקי קרן ביל ומלינדה גייטס, ועוד. הוא נבחר לרשימת 35 המדענים הצעירים המובילים בעולם בדירוג של MIT, קיבל אות ‘אביר במסדר האקדמאים’ מטעם ממשלת צרפת וזכה בפרס הרשל ריץ (פעמיים), פרס טנא לננו-טכנולוגיה, פרס האלווי למדעים יישומים, ועוד כ-45 פרסים ואותות כבוד אחרים. הוא קיבל גם את פרס ההוראה הגבוה ביותר שמעניק הטכניון – פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי. בשנת 2014, וביוזמת נשיא הטכניון, הוביל פרופסור חאיק, בליווי הפדגוגי של פרופסור-משנה מירי ברק, קורס פתוח מרובה-משתתפים (MOOC – Massive Open Online Course) בתחום “ננו-טכנולוגיה וננו-חיישנים”, שאליו נרשמו כ-42,000 איש.

מהפיכת הדפוס החלה עם הדפסת עותקים של ספר התנ”ך. אנו עומדים עתה בפתחה של מהפיכה חדשה: מהפכת הננו. מדעני הטכניון חרתו באמצעות טכנולוגיה חדישה את התנ”ך כולו על גבי שבב סיליקון מצופה בשכבת זהב דקיקה, בגודל גרגר סוכר. העותק החדשני ביותר בעולם של ספר הספרים מוצג לראשונה לציבור במוזיאון ישראל לצד המגילות הגנוזות – העותק הקדום ביותר של התנ”ך.

לרגל חגיגות היובל, מציג לראשונה מוזיאון ישראל, ירושלים את ‘תנ”ך הננו’ – התנ”ך הזעיר בעולם שיוצר בטכניון. הוא יוצג בפני הקהל הרחב בהיכל הספר במוזיאון, מקום משכנן של המגילות הגנוזות, שהן העותק העתיק ביותר בעולם של התנ”ך, ולצד כתר ארם צובא הנודע מהמאה העשירית לספירה. זהו מסע של למעלה מ-2000 שנה – ממגילות הקלף העתיקות ועד לתנ”ך ננו של המאה ה-21. מסע של ספר נצחי בעולם של שינויים טכנולוגיים אדירים.

תנ”ך ננו הוא שבב סיליקון מצופה בשכבת זהב דקיקה בעובי 20 ננו מטר, בגודל חצי מילימטר רבוע (כשל גרגיר סוכר), אשר עליו נחרתו 1.2 מיליון האותיות של ספר התנ”ך באמצעות אלומת יונים ממוקדת. החידוש הטכנולוגי הזה, המדגים את חכמת המזעור, נוצר במעבדות הטכניון -מכון טכנולוגי לישראל, בשיטה המזכירה חקיקה באבן. את הרעיון למזעור התנ”ך הגו פרופסור אורי סיון וד”ר אוהד זוהר מהמכון לננוטכנולוגיה ע”ש ראסל ברי בטכניון, כחלק מתכנית חינוכית שפותחה במכון, שמטרתה להגביר את התעניינותם של צעירים במדעי הננו ובננוטכנולוגיה. את ייצור השבב ופיתוח התוכנה המאפשרת לחרות עליו הוציאו לפועל מהנדסי מרכז זיסאפל לננו אלקטרוניקה בטכניון.

את הננו תנ”ך ניתן לקרוא רק באמצעות מיקרוסקופ המאפשר הגדלה של פי עשרת אלפים. לצד הננו תנ”ך תציג התערוכה סרט שהופק במיוחד ,בו ניתן לראות את תהליך היצירה של התנ”ך הזעיר ולקרוא את הטקסט המוגדל מבעד לעדשת המיקרוסקופ.

התערוכה פתוחה בין התאריכים 20/4/2015 – 11/2016

32 סטודנטים מהטכניון יצאו לפולין במסגרת מסע של התאחדות הסטודנטים הארצית.

“המסע לפולין חשוב לא פחות מכל הדברים האחרים שאנחנו לומדים בטכניון. הרי לפני הכל אנחנו צריכים להיות בני אדם שחיים בחברה מתוקנת.”

עמית קורנברג, סטודנט בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, חזר לפני כחודש מהמסע לפולין, שאורגן על ידי אגודת הסטודנטים בטכניון. “ידעתי די הרבה על השואה, כי חלק גדול מהמשפחה שלי נרצח בפולין, אבל עד עכשיו הדיבור על הנושא היה תמיד בְּכותרות – שואה וגבורה, טלאי צהוב, וכמובן המספר הנורא שישה מיליון. במסע הזה פירקנו את הכותרות האלה לפרטי פרטים, והבנו את משמעות הארועים: מה קרה, איך קרה, מה הניע את האנשים – גם בצד הגרמני – והאם גם אנחנו עשויים להידרדר להתנהגות כזו. למדנו שבכל אדם יש כוחות שליליים שעשויים להתפרץ במלחמה ולסחוף את הזרם המרכזי בחברה. המסע היה בעצם פסק זמן, הזדמנות לשאול את השאלות הגדולות והקשות. אני שמח שהטכניון משקיע כל כך הרבה בפרויקט הזה ומסבסד אותו, ומאמין שכך צריך להיות בכל מוסד אקדמי. כי הלמידה שלנו היום תהיה מחר התורה של האחר.”

משלחת הטכניון מנתה 32 סטודנטים – המספר הגדול ביותר בתולדות הטכניון, והמשלחת הגדולה ביותר מבין המשלחות האוניברסיטאיות השנה. המשלחת שהתה בפולין כשבוע במסגרת מסע של התאחדות הסטודנטים הארצית, בהדרכתו של רועי חנני מחברת ‘מול נבו’. “אנחנו מציעים גישה קצת אחרת למסעות לפולין,” מסביר חנני. “בתפיסה שלנו, המסע מתחיל הרבה לפני העליה למטוס ונמשך הרבה אחרי החזרה לארץ. המסע הוא בעצם כלי לחשיבה ביקורתית, להגברת התודעה החברתית והמעורבות בחברה. המטרה שלנו היא לצאת מהחוויה הזאת עם תובנות בשאלות כמו מיהו אדם, מהי אחריותנו כיחידים בחברה, כאזרחים, כיהודים. אנחנו בהחלט לא לוקחים את זה לכיוון לאומני, אבל גם לא מתעלמים מהאספקט היהודי הייחודי של השואה.”

אלון כהן-נזנין, ראש המשלחת וסגן יו”ר אס”ט (אגודת הסטודנטים בטכניון), אמר כי “במסע, שהוביל אותי למקומות שבהם היה סבי אריה וייסברוט ז”ל ובהם איבד את כל משפחתו, אני חש ניצחון. זאת זכות אמיתית לצעוד כאן, באתרים הקשים בהיסטוריה של העם היהודי, לצד אנשים נהדרים מחוד החנית של הסטודנטים בישראל.”

המסע, לדברי הסטודנטית סמדר בוים, היה חשוב ומשמעותי. “אנחנו כבר לא תלמידי תיכון אלא אנשים בוגרים יותר, ולכן ממוקדים יותר במסע עצמו ופחות בעניין החברתי ובהתלהבות מעצם הנסיעה לחו”ל. היה פה משהו מאוד ענייני, לימודי ואינפורמטיבי.” השואה קרובה ללבה של סמדר שכן סבתה מצד אמה ברחה מפולין עם הוריה ואחיה הגדול, ויחד איתם היתה בסיביר, הסתובבה באירופה וחזרה לפולין לאחר המלחמה, שם גילתה כי כל משפחתה הושמדה במחנה ההשמדה סוביבור. המשפחה הגרעינית עלתה לארץ ב-1950, וסבתה של סמדר מצד אביה עלתה עם ילדי טהרן. “בסופו של דבר, רבע ממשפחתי הושמד בסוביבור, אולם גם משלושת הרבעים האחרים כמעט לא נותר איש.”

הקטעים המרגשים ביותר במסע, לדברי סמדר, היו המפגשים המקריים עם שני ניצולים, שאת אחד מהם פגשה המשלחת בהריסות של תאי הגזים והמשרפות. “הוא נשען על מקל, הכתפיים שלו היו עטופות בדגל ישראל, והוא הפשיל את השרוול כדי שהמספר שעל היד שלו יהיה גלוי. ‘אני ראיתי את אבא שלי מובל למקום הזה,’ הוא אמר. האמירה הזאת היתה מאוד חזקה כי מול המספרים הבלתי נתפסים שקשורים בשואה אתה רואה פתאום אדם ספציפי שנזכר באבא הספציפי שלו. חזרתי משם עם המון שאלות לסבתא שלי, ותקווה לעשות פעם מסע נוסף, עם דגש יותר רגשי.”

אחד הסיפורים שליוו את המסע הוא סיפורה של סבתא מרים, שהצליחה לשרוד במיידנק ויצאה מהשואה בחיים. מרים נהגה לומר: “יום הזיכרון לשואה ולגבורה מסמל אותי ואת סבא. אני – ניצולת הגטאות, מחנות הריכוז והעבודה – היא השואה; וסבא – הפרטיזן – הוא הגבורה.” נכדתם, ענבר שרייבר, סטודנטית לתואר שני בפקולטה להנדסת חומרים, השתתפה במסע. “המסע הזה הבהיר לי שההפרדה הזאת בין שואה וגבורה שגויה, שכן כל מי שהצליח לשמור על צלם אנוש בזמנים כאלה הוא גיבור. מעתה, עבורי, שני המושגים האלה בלתי נפרדים. הצעידה בתחנות בהן עברה סבתי, בורשה ובמיידנק, היתה חוויה מעצימה עבורי. חשתי גאווה במשפחתי ובמדינה וראיתי בכך ניצחון על הנאצים.”

ענבר מדברת בחיוב על ההרכב ההטרוגני של משלחת הטכניון – סטודנטים מכל התארים, בגילאים שונים, גברים ונשים, רווקים, נשואים והורים. “זה תרם לגיוון ולעושר של הדיונים. המסע חידד אצלי את הזהות הישראלית, אך גם את המודעות לסכנה שבחברה מתלהמת, גזענית ומיליטננטית.”

קבוצת הסטודנטים TaskQuest, שפיתחה אפליקציה לניהול מטלות באמצעות משחק, זכתה במרתון היזמות של WomenTechPRO והפקולטה למדעי המחשב בטכניון.

קבוצת TaskQuest, שפיתחה אפליקציה לניהול מטלות באמצעות משחק, זכתה במקום הראשון בהאקתון (מרתון תיכנות) של קהילת הנשים WomenTechPRO והפקולטה למדעי המחשב בטכניון.

האקתון HackPRO 2015 נערך בטכניון בחסות מיקרוסופט, אינטל וצ’ק פוינט, ונמשך יומיים. קבוצות-הסטודנטים המשתתפות בהאקתון מפתחות באופן עצמאי רעיון טכנולוגי מקורי, ובסופו של דבר מציגות אותו בפני חבר שופטים.

חברי TaskQuest, שזכו כאמור במקום הראשון, מסבירים את הרעיון שמאחורי האפליקציה: “כשאנשים מקבלים פרס הם מוכנים להשקיע, ובאפליקציה שלנו מופיעות מטלות יומיומיות (ניקוי החדר או האכלת החתול) כמשימות שביצוען מעניק למשתתף כסף-משחק. התנהגות שלילית, כמו אי-ביצוע מטלות, גוררת הפסד כספי. לאפליקציה כזו עשוי להיות פוטנציאל עסקי משמעותי בקרב הורים לילדים, שייעזרו בה לעידוד הילדים לבצע משימות.”

בהאקתון הנוכחי השתתפו 70 סטודנטים ונרשם בו שיא חדש: 50% מהמשתתפים היו נשים. זהו שינוי דרמטי, שכן בשנה שעברה השתתפו בארוע דומה בפקולטה שלוש נשים בלבד. “עבדנו קשה כדי להגיע ליום הזה,” אומרת שרי דואק, סטודנטית לתואר שני בפקולטה, שיזמה את האירוע ומובילה את קהילת הנשים WomenTechPRO. “אין ספק שנשים אוהבות טכנולוגיה ומדע, ומצטיינות בכך, אבל רבות מהן חוששות ש’כל האחרים תותחים’, ש’אהיה האישה היחידה בחדר’. בזכות המפגשים השבועיים של הקהילה, וסדנאות תכנות שנערכו לקראת ההאקתון, נרשמו המון נשים. זו הצלחה מסחררת.”

במקום השני בהאקתון זכתה קבוצת PicuLate שפיתחה אלגוריתם למנוע-חיפוש מבוסס תמונות, שיסייע לתלמידים להתחבר למנועי חיפוש ויקל על אוכלוסיות מתקשות כדוגמת דיסלקטים. במקום השלישי זכתה קבוצת DanceBit, הססגונית מכולן, שפיתחה צמידים ייחודיים שעונדים על פרקי הידיים והקרסוליים. צמידים אלו מאפשרים למחשב לעקוב במדויק אחר תנועות הידיים והרגליים של רקדנים בעזרת מערכות ג’יירו ומד תאוצה, ולתת לרקדנים ציון על רמת הריקוד שלהם.

פיתוחים נוספים שהוצגו בהאקתון: Smart Mouse, ההופך את הסמארטפון לעכבר מחשב; Schedy – אפליקציה המעודדת סטודנטים ללמוד, וזאת באמצעות ניתוח נתונים ביומן וסיוע בניהול זמן. Dougly – אפליקציית טיולים המספקת למשתמש את המידע הרלוונטי במצבי חירום; PlayPhone – אפליקציה ליצירת מוזיקה בדרך פשוטה ואינטואיטיבית; PrintBay, ההופכת את השימוש במדפסת תלת-ממד לחוויה חברתית; ו-Shopping – רשת חברתית לאיתור מבצעי מכירות (“סיילים”).

צוות השופטים כלל את שלומית וייס, סגנית נשיא אינטל ומנהלת צוות פלטפורמות, אירית ישראלי כהנא מקרן אפטרדוקס, המשקיעה בסטרטאפים ישראליים מבוססי תוכנה; ארז ברקנר (Berkner – Director, Platforms and Data Center) – מנהל אבטחת הענן של חברת צ’ק פוינט; פרופסור בני קימלפלד, חבר סגל בפקולטה למדעי המחשב; וקרן הומל אלון, המנהלת בית תוכנה וסטארט-אפ סלולרי.

לקראת חג הפסח הוענק מעמד “חבר כבוד באגודת הסטודנטים בטכניון” לנשיא הטכניון, פרופ’ פרץ לביא, ולסמנכ”ל התפעול, גב’ זהבה לניאדו. המעמד הייחודי מוענק לבודדים לאורך השנים, וזהו אות הוקרה על שנים של שיתוף פעולה פורה ותמיכה בסטודנטים בטכניון במגוון תחומים.

תעודות “חבר כבוד” באגודת הסטודנטים בטכניון )אס”ט( הוענקו לנשיא הטכניון, פרופ’ פרץ לביא, ולסמנכ”ל התפעול, גב’ זהבה לניאדו מעט לפני חג הפסח. המעמד המכובד והייחודי ניתן בעקבות שנים של תמיכה בציבור
הסטודנטים בטכניון. שיתוף הפעולה כולל קידום רפורמות בתחום ההוראה, סיוע ותמיכה בפעילויות תרבות, קידום סוגיות רווחה, הרחבה ושדרוג מעונות הסטודנטים, קידום הספורט, ועוד.

תעודות חבר כבוד באס”ט ניתנות לבודדים שגילו תמיכה ייחודית בסטודנטים, ובהם גם בעלי תפקידים בהנהלת הטכניון במעמד סיום תפקידם, שקידמו במהלך תפקידם יוזמות פרו-סטודנטיאליות. ואמנם, מעמד ההענקה הנוכחי ייחודי בכך שמוענקות התעודות עוד במהלך הקדנציה של נשיא הטכניון וסמנכ”ל התפעול, כאות הוקרה לתרומתם הרבה לקידום רווחת הסטודנטים בטכניון.

תעודות “חבר כבוד” הוענקו לפרופ’ לביא וגב’ לניאדו במסגרת ערב נציגים של אס”ט. במסגרת האירוע, פרופ’ לביא קיים שיח עם נציגי הסטודנטים וענה על שאלות של סטודנטים בנושאים מגוונים כגון יישום רפורמות אקדמיות בתחום עומס הלימודים, שדרוג תשתיות מעונות הסטודנטים, קידום תשתיות רווחה בקמפוס ועוד.

בנימוקי הענקת התואר כתב דני מגנר, יו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון: “פרופ’ לביא הוא לא רק שותפם הנאמן של הסטודנטים באשר הם סטודנטים, אלא גם מנהיג אמיץ שהודה בריש גלי שעל הטכניון לפעול לשיפור היחס לסטודנטים וקידם שורת מהלכים לקידום הנושא. גב’ לניאדו היא האמא שלנו בקמפוס, ואצלה הסטודנטים תמיד במקום ה- 1 ; ללא תמיכתה, רוב פעילויותיה של אס”ט לא היו יכולות להתקיים.”
עוד הוסיף דני מגנר: “אנו שמחים לכבד את פרופ’ לביא וגב’ לניאדו באות הכבוד הגבוה ביותר שאנו יכולים להעניק, ומבקשים מהם להמשיך לקדם את הסטודנטים ולהגן על מעמדה של אס”ט. גם, כעת, תוכלו להיכנס למסיבות של אס”ט ולפסטיבל הסטודנט במחיר מוזל!”

מערכת האוביקוויטין יוצרת חלבון המעכב באופן דרמטי התפתחות של גידולים סרטניים.

מאמר חדש של חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004 פרופסור-מחקר אהרן צ’חנובר, חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, התפרסם ב-9 באפריל ב-CELL – כתב העת החשוב ביותר במדעי החיים – ומדווח על גילויים של שני חלבונים מדכאי-סרטן. בתמונה שלהלן אפשר לראות ההשפעה הדרמטית של חלבונים אלה על הגידול הסרטני: מעל שני הגידולים התחתונים (קבוצת הביקורת) נראות רקמות סרטניות שבהן הושרתה רמה גבוהה של אותם חלבונים.

המחקר נעשה במעבדתו של פרופסור-מחקר אהרן צ’חנובר, חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. פרופסור צ’חנובר זכה בפרס נובל בכימיה לשנת 2004 (ביחד עם הפרופסורים הרשקו – גם הוא מן הטכניון – ורוז) על גילויה של מערכת האוביקוויטין, והמחקר הנוכחי הוא המשכה של אותה תגלית. את המחקר הובילה עמיתת המחקר הד”ר ילנה קרבצובה איבנצב, והיו שותפים לו תלמידי ועמיתי מחקר נוספים ורופאים מהמרכזים הרפואיים רמב”ם, כרמל, והדסה העוסקים בחקר גידולים ובטיפול בהם.

מערכת האוביקוויטין היא מרכיב חשוב וחיוני בחיי התא, שכן היא אחראית לפירוקם של חלבונים משובשים העלולים להזיק לתא ולרקמה. מערכת זו מתייגת חלבונים אלו ומשגרת אותם לפירוק במכלול חלבוני הנקרא פרוטאזום.

ככלל, החלבונים המגיעים לפרוטאזום מפורקים כליל, אולם ישנם חריגים, ובמחקר הנוכחי נבחן הקוֹדְמָן (precursor) p105. מתברר כי p105 אכן מפורק במקרים מסוימים בעקבות תיוגו על ידי מערכת האוביקוויטין, אך במקרים אחרים הוא רק נחתך ומקוצר והופך לחלבון בשם p50.

p50 הוא אחד המרכיבים של חלבון NF-κB – שנמצא כגורם המקשר בין דלקת לסרטן. השערת הקשר בין תהליכים דלקתיים לסרטן הועלתה לראשונה בשנת 1863 על ידי הפתולוג הגרמני רודולף וירכו, והוּכחה במרוצת השנים בשורה של מחקרים. מאז גילויו של NF-κB לפני קרוב לשלושה עשורים פורסמו אלפי מאמרים הקושרים אותו להתפתחות גידולים סרטניים. חלבון זה מעורב בגידולים ממאירים מסוגים שונים (ערמונית, שד, ריאה, ראש וצוואר, מעי גס, מוח ועוד) בכמה דרכים מקבילות: NF-κB [א] מעכב את האפופטוזיס (מוות תאי מתוכנת) החיוני לפעילות תקינה של הגוף; [ב] מאיץ את החלוקה הבלתי מבוקרת של התאים הסרטניים; [ג] מסייע ביצירת כלי דם חדשים (אנגיוגנזה) החיוניים לגידול, ו[ד] מעצים את עמידותם של התאים הסרטניים לטיפולי הקרנה וכימותרפיה.

כאמור, הקודמן p105 (הקשור ל-NF-kB) ‘מטופל’ על ידי מערכת האוביקוויטין באחת משתי דרכים הפועלות במקביל ומצויות בשיווי משקל: [1] פירוק או [2]קיצור והפיכה ל-p50. המחקר הנוכחי מפענח את ‘מנגנון קבלת ההחלטות’ המכריע בין שתי האפשרויות: כאשר רכיב של מערכת האוביקוויטין בשם KPC1 מעורב בתהליך ומצמיד אוביקוויטין ל- p105, החלבון יינצל מפירוק ויהפוך ל-p50. כאשר האובקוויטיניזציה מתרחשת ללא KPC1, p105 יפורק.

להכרעה בין שתי האופציות הללו השלכות דרמטיות על התא, שכן נוכחות גבוהה של KPC1 (המוביל לתהליך האמור) ושל p50 (תוצר התהליך), תוך הפרה של שיווי המשקל הנורמלי בין התהליכים, מדכאת את הגידול הסרטני ומגנה על הרקמה הבריאה. במחקר הנוכחי, שנעשה במודלים של גידולי אדם שגודלו בעכברים, אך גם בדגימות של גידולי אדם, התגלה קשר חזק בין דיכוי ממאירוּת לבין שני חלבונים אלו, ולפיכך ברור כי הגברת נוכחות של p50 ברקמה עשויה להגן עליה מפני גידולים סרטניים.

פרופסור צ’חנובר, המכהן גם כנשיא האגודה למלחמה בסרטן, מציין כי “דרושות עוד שנים רבות כדי לבסס את המחקר ולהבין היטב את המנגנונים שמאחורי דיכוי הגידולים. פיתוח תרופה המבוססת על התגלית הוא אפשרות, אם כי לא וודאית, ובכל מקרה הדרך לשם ארוכה ולא פשוטה.”

רכיבים ברימון ובתמר מספקים הגנה מירבית מפני התפתחות טרשת העורקים.

שילוב בין רימון לפרי ולגלעין של תמר מספק הגנה מירבית מפני התפתחות טרשת העורקים. כך עולה ממחקר של פרופסור מיכאל אבירם, מנהל המעבדה לחקר ליפידים בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ובמרכז הרפואי רמב”ם שבחיפה.

טרשת העורקים נובעת מהתהליכים של חימצון הכולסטרול וצבירת ליפידים בתאי דופן העורק, ומובילה להתקפי לב ושבץ מוחין. לפיכך, האטה של תהליכי חימצון בגוף מצמצמת את הסיכון למחלות אלה.

ב-15 השנים האחרונות עוסקים פרופסור אבירם וקבוצת המחקר שלו בבידוד ומחקר של מרכיבים פעילים פוליפנולים, שהם נוגדי חימצון יעילים במיוחד. החוקרים בודדו את הפוניקאלאגין הייחודי לרימון, ואת החומצות הפנוליות הייחודיות לפרי התמר, והראו כי רכיבים אלה מפחיתים באופן דרמטי את הסיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם.

יתר על כן, בדיקה של מרכיבי גלעין התמר הראתה כי הוא עשיר מאוד בפוליפנולים ייחודיים. ואכן, צריכה של תמצית גלעין התמר מעכבת בשיעור מרשים מאוד (90%) את התפתחות טרשת העורקים.

השילוב בין פרי התמר, גרעינו ופרי הרימון יעיל אף יותר, ולפיכך ממליצים החוקרים על שימוש משולב בשלושת הרכיבים הללו. שימוש כזה מצמצם את צבירת הכולסטרול והכולסטרול המחומצן בדופן העורק, וגורם לסילוק עודפי כולסטרול שבכלי הדם אל מחוץ לגוף, דרך מערכת העיכול. בניסוי בעכברים נמצא כי השילוב האמור מביא לירידה ניכרת (33%) בעקה החימצונית בתאי דופן העורק (תאי המאקרופאגים), ולהורדה של 28% ברמות הכולסטרול בתאים אלו. לסיכום, מדובר בשילוב שיעילותו עולה על יעילותם של סך מרכיביו, ולפיכך הוא מומלץ,ובעיקר לאנשים המצויים בסיכון יתר למחלות לב וכלי דם (אך לא לסכרתיים).

מחקר שנערך בטכניון ובאוניברסיטת ניס שופך אור על אחת הדילמות הקשורות בהיווצרות הירח.

משחר האנושות עורר הירח עניין רב ברוב תרבויות העולם. הוא מילא תפקיד מרכזי ביצירת לוחות שנה, ובהם לוחות השנה היהודיים והמוסלמיים, נחשב לאחד האלים בחלק מהמסורות הפגאניות, והעלה שאלות רבות לגבי הרכבו, צורתו ואופן היווצרותו. שאלות אלו מעסיקות את האנושות כבר אלפי שנים, וגם כיום שואלים ילדים רבים את עצמם – ואת הוריהם – אם הירח עשוי מגבינה.

בעידן המודרני התחלפו שאלות-המחקר בנות אלפי השנים בשאלות מדעיות קשות לא פחות, המעסיקות אותנו גם כיום – ארבעים שנה לאחר נחיתת האדם הראשון על הירח. מחקר חדש שופך אור חדש על תהליך היווצרותו של הירח. המחקר, שהתפרסם בכתב העת Nature, נערך על ידי פרופסור-משנה חגי פרץ והפוסט-דוקטורנטית אלסנדרה מסטרובונו-בטיסטי העובדת אתו, בשיתוף עם שון ריימונד מאוניבסיטת ניס.

“משנות השמונים והלאה התבססה בקהילה המדעית הפרדיגמה של ‘התנגשות הענק’,” מסביר פרופסור-משנה פרץ. “על פי מודל זה נוצר הירח מהתנגשות בין ‘טיה’ לכדור הארץ הקדום. ‘טיה’ הוא גוף שגודלו כמחצית מגודל כדור הארץ ומסתו קטנה הרבה יותר. חלק מהחומר שניתז כתוצאה מן הפגיעה נפל לכדור הארץ, חלקו ניתז הרחק אל החלל, והשאר החל לנוע בחתיכות נפרדות במסלול סביב כדור הארץ, ולאט לאט התגבש לכדי עצם אחד: הירח.”

אחת השאלות שהעסיקו רבות את האסטרו-פיזיקאים החוקרים את היווצרות הירח היא מקורו של אותו חומר שממנו נוצר הירח – האם הוא חומר שנעקר מכדור הארץ או מ’טיה’?

כיום ידוע – על פי הדמיות מורכבות של התנגשויות מסוג זה – כי ירחים נוצרים בדרך כלל מהחומר של הגוף הפוגע (‘טיה’, במקרה זה) ולא של הגוף הנפגע (כדור הארץ, במקרה זה). עם זאת, הדמיון החומרי הרב בין כדור הארץ לירח – דמיון שקיבל חיזוק מניתוח של דוגמאות שהובאו מן הירח במשימות אפולו – עורר ‘חשד’ שמקורו של הירח בחומר של כדור הארץ.

אפשרות זו נוגדת כאמור את המודל השגור של היווצרות ירחים, ו’סתירה’ זו היוותה, במשך כארבעה עשורים, אתגר מרכזי לתיאורטיקנים העוסקים בסוגיית היווצרות הירח. כעת מיישבים פרופסור-משנה פרץ ועמיתיו את התעלומה רבת השנים.

על סמך עשרות הדמיות של היווצרות כוכבי לכת במערכת השמש גילו החוקרים כי במקרים רבים קיים דמיון רב בין כוכבי לכת לגופים הפוגעים בהם. לפיכך, הם מסיקים, הדמיון בין הירח לכדור הארץ נובע מהדמיון בין ‘טיה’ – שממנו נוצר הירח, למעשה – לבין כדור הארץ.

“המשמעות היא שההיסטוריה של ‘טיה’ הביאה דווקא אותה – ולא גופים אחרים – קרוב לכדור הארץ,” מסבירה אלסנדרה מסטרובונו-בטיסטי. “במילים אחרות, ‘טיה’ וכדור הארץ גדלו באותו אזור, ולכן התגבשו מחומרים דומים. בשלב מסוים הם אכן התנגשו זה בזה, ארוע שגרם להתזת חומר מ’טיה’, וחלק מהחומר הזה הפך לימים לירח. כך אנו מיישבים בעצם בין מה שנתפס עד כה כסתירה בין האופן שבו נוצרים ירחים (מהחומר הניתז מהגוף הפוגע) לבין הדמיון בין הארץ לירח, שגרם לקהילה המדעית להאמין בטעות שהירח נוצר מכדור הארץ ולא מ’טיה’.”

מאות חברי סגל, עובדים וסטודנטים מהטכניון וממוסדות אקדמיים אחרים השתתפו היום (ד’) במרוץ הטכניון הראשון. המרוץ, שאורכו חמישה קילומטרים, התקיים בקמפוס הטכניון כחלק מליגת אס”א במרוצי שדה. “במרוץ הזה אין מפסידים, רק מנצחים,” אמר נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא שניות ספורות לפני שהזניק את הרצים. “כמה מכם ינצחו היום יותר מאחרים, אבל אף אחד לא יפסיד.”

“אני גאה בסטודנטים של הטכניון,” אמר יו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון דני מגנר. “הטכניון הוא מספר אחת לא רק בלימודים אלא גם בספורט.”

הטופוגרפיה ההררית של הטכניון הולידה מסלול מאתגר במיוחד. “זה היה מסלול קשה, עם המון עליות וירידות, ואני שמחה שהצלחתי להשיג תוצאה הנמוכה מ-20 דקות,” אמרה הלן וולפסון, שהגיעה במקום הראשון בין הסטודנטיות בטכניון ובמקום השני הכללי לנשים. הלן, סטודנטית לתואר שני בפקולטה להנדסה ביו-רפואית, מאמנת בשעות הפנאי שלה את נבחרת חברי הסגל בטכניון. “השילוב בין הריצה ללימודים היווה עבורי אתגר מאז ומתמיד, ואני חייבת לרוץ גם בימים העמוסים ביותר בלימודים,” אמרה. היא שיבחה את הגופים המארגנים על רמת האירגון של המרוץ.

“זה היה המסלול הכי קשה והכי מאתגר מבין כל מסלולי הריצה בליגת הסטודנטים,” אמרה קים דרמון, סטודנטית שנה חמישית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, שהגיעה במקום השלישי הכללי בקרב הנשים. “אני רצה מגיל 12, והמרוץ הזה היה קשה ומאתגר כראוי לטכניון.”

את המקום הראשון מבין חברי הסגל הבכיר השיג ד”ר ארי גרו מהמחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה, שרשם תוצאה של 21.58 דקות והגיע במקום ה-50 הכללי. הוא מתאמן כבר שנים, מאז היה דוקטורנט לפיזיקה בטכניון. חברו לאימונים, פרופסור משנה נתנאל לינדנר מהפקולטה לפיזיקה, זכה במקום השני.

פרופסור אלון הופמן, דיקן הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, הגיע במקום השלישי מבין חברי הסגל הבכיר. “אני חבר בנבחרת הריצה של הטכניון, ומשתתף מדי שנה במירוץ האולטרה-מרתון ‘הר לעמק’, שאורכו כ-220 קילומטרים, כך שזו לא היתה ריצה קשה במיוחד, למרות העליות והירידות בטכניון.”

פרופסור-משנה אלכס שפילמן, גם הוא חבר סגל בפקולטה לכימיה, מודה ש”היו קטעים קשים, אבל אנחנו יודעים שמה שלא קשה – לא מעניין. בסופו של דבר אנחנו מנוסים בהתמודדות עם אתגרים מדעיים, וטוב שיש לנו עכשיו גם אתגר ספורטיבי כזה.” גם הוא ישתתף בקרוב במירוץ ‘הר לעמק’ באחת משלוש קבוצות הכימאים שמשגרת לשם החברה הישראלית לכימיה.

המנצח במירוץ הוא אור שילון מאס”א ת”א, שהשיג תוצאה של 17:19 דקות. מבין הנשים הסטודנטית אירנה קונובלוב ממכללת וינגייט, הגיעה ראשונה בתוצאה של 19:34 דקות. ברק זינגר, סטודנט מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון, הגיע ראשון מהטכניון ורביעי בדירוג הכללי בתוצאה של 17:52 דקות.

המרוץ התקיים בשיתוף פעולה בין הנהלת הטכניון, אגודת הסטודנטים בטכניון, דיקן הסטודנטים, היחידה לספורט – אס”א טכניון ומרכז הספורט בטכניון. זהבה לניאדו, סמנכ”ל התפעול בטכניון, סיכמה ואמרה כי “המרוץ התקיים זו השנה הראשונה בטכניון ואנו מקווים שיהפוך למסורת. זה אירוע עממי שמטרתו לגבש את אוכלוסיית הטכניון ולקדם פעילות ספורטיבית בקמפוס.”