פרופסור זאב בלומנפלד מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון: תחליפים מלאכותיים להורמון GnRH הם אמצעי יעיל לשימור הפוריות בקרב נשים המטופלות בכימותרפיה.
טיפולי כימותרפיה, כידוע, הם טיפולים קשים הכרוכים בכאב, בחילה ותופעות לוואי אחרות. פרופסור זאב בלומנפלד, ראש החוג למיילדות וגינקולוגיה בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, מסביר כי במקרים רבים גורם הטיפול הכימותרפי לנזק משמעותי לשחלות של הנשים המטופלות. התוצאה היא הקדמה של תופעות גיל המעבר (מנופאוזה). תהליך זה עלול לכלול הפסקה של המחזור החודשי, גלי חום, דיכאון, יובש בנרתיק, אוסטיאופורוזיס או אוסטאופניה (המגבירות את הסיכון לשברים בעצמות), כאבים בקיום יחסי מין, ואי פוריות.
“סוגיית הפוריות מעסיקה במיוחד נשים צעירות הנכנסות לטיפולים כימותרפיים ולהקרנות,” מסביר פרופסור בלומנפלד, המכהן גם כרופא בכיר במחלקת נשים ויולדות בקריה הרפואית רמב”ם. “העלייה בהופעת מחלות ממאירות גם בגילים אלה, ושיעור ההישרדות הגבוה, מגבירים את המודעות לעניין זה.”
פרופסור בלומנפלד, החוקר מזה עשרות שנים את סוגיית שימור הפוריות בקרב נשים העוברות טיפולים כימותרפיים, מתמקד בשימוש בתחליף ל- GnRH – ההורמון הטבעי האחראי לתפקוד השחלות ומערכת הרבייה. ממצאיו, שפורסמו בראשית שנות התשעים, אומתו בשנת 1994 על ידי חוקרים באוניברסיטת קליבלנד, במחקר בקופות מסוג רזוס. “לאחרונה הראינו כי טיפול כימותרפי גורם להפסקת המחזור ב-59% מהמקרים, אך אם נלווה לו שימוש בתחליף ל- GnRH, נתון זה צונח ל-9% בלבד.” ציין פרופסור בלומנפלד.
במאמר חדש, שפורסם לאחרונה בכתב העת Expert Opinion in Pharmacotherapy , מציג פרופסור בלומנפלד את המחקרים האחרונים בתחום, ומסביר מדוע השימוש בתחליף
ל-GnRH רצוי ומועיל. “השימוש בתחליף ל- GnRHמחולל באישה מצב הורמונלי זמני והפיך, המחקה את גיל הילדוּת הקודם להתבגרות המינית. בגיל הילדוּת, כך עולה ממחקרים שונים, הנזק לשחלות כתוצאה מכימותרפיה קטן הרבה יותר (כ-10%-8%, לעומת ממוצע של 40% פגיעה בקרב נשים בגיל 40-20). יתר על כן, לדיכוי הפעילות השחלתית בדרך זו יתרון נוסף: מניעת דימום וסתי חזק, העשוי לגרור אנמיה. מסיבות אלה, הטיפול מומלץ לחולות בגילים 38-14.”
במאמר החדש מציין פרופסור בלומנפלד כי טיפול זה אינו עומד בסתירה לטיפולים אחרים, כגון הקפאת ביציות ומקטעי-שחלה. “יתר על כן, אנו ממליצים על הקפאת מקטעי-שחלות, שכן בעתיד נדע להחזיר אותם למקומם. עד היום נולדו בישראל חמישה תינוקות בריאים [מתוך 40 בעולם כולו] הודות להשתלת מקטעי-שחלות מוקפאים שהופשרו.
“עם זאת, לטיפול בתחליף GnRH יתרון שאין לשיטות האחרות – הגנה על אזור השחלות כולו. במחקר הנוכחי שלנו, המסכם ממצאים שנאספו מ-300 נשים במשך כשלושה עשורים, הוכחנו שהשימוש בתחליף ל- GnRHמביא לעליה מובהקת במספר ההריונות המוצלחים, בשימור הפעילות השחלתית התקינה ובמניעת מנופאוזה מוקדמת. מאחר שההצלחה אינה מוחלטת, אנו ממליצים לשלב בין השיטות השונות.”
הבחינה תתקיים ב-22 במאי, 2015.
דיקן הפקולטה : “המועד הנוסף נקבע לאור העניין הרב שמעוררת תכנית הלימודים החדשה של הפקולטה”
הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון החליטה לקיים בחינת מיון נוספת לסטודנטים המעוניינים להתחיל את לימודיהם בשנת הלימודים תשע”ו. ההחלטה להוסיף מועד נוסף לבחינה, שהתקיימה עד כה פעם אחת בשנה, התקבלה בעקבות מספר המתעניינים הגבוה בתכנית הלימוד החדשה שמציעה הפקולטה. כידוע, החל משנת הלימודים הקרובה מציעה הפקולטה מסלול לתואר שני בארכיטקטורה בתוך שש שנים שיכלול שני תארים נפרדים – “בוגר במדעי הארכיטקטורה” (B.Sc) ותואר “מגיסטר לארכיטקטורה ובינוי ערים” (M.Arch).
“תכנית הלימודים חודשה ועודכנה, תוך התאמה לצרכים המשתנים של המאה ה-21, ואימוץ סטנדרטים בינלאומיים בתכנים ובמבנה חדשים”, אמר דיקן הפקולטה, פרופסור יהודה קלעי. “מטרת הלימודים במסלול לארכיטקטורה היא להכשיר ארכיטקטים לעבודה כמתכננים ומעצבים של הסביבה הפיזית, החל מעיצוב עירוני, שכונות מגורים, שטחים פתוחים, מבני ציבור ומבני מגורים, וכלה בעיצוב פנים, ריהוט ועיצוב המוצר. הטכניון הוא הראשון בארץ המציע את המסלול המיוחד הזה ומועמדים רבים הביעו בו עניין.”
בלימודי התואר השני מושם דגש על המקצועות המעשיים הנוגעים למגוון עשיר של תחומי עיסוקם של ארכיטקטים בכל שלבי תהליך התכנון – מהכרת הבעיה וניסוחה עד להצעות לפתרונה וליישום הפתרון באמצעות כלים חדשניים ועדכניים. הלומדים לתואר זה יוכלו להתמחות תוך כדי לימודיהם בתחומים שונים, כגון: אדריכלות ירוקה, אדריכלות דיגיטלית, עיצוב עירוני ועוד.
פרופסור מחקר מוטי (מרדכי) שגב מהפקולטה לפיזיקה בטכניון הוא אחד מ-84 מדענים וחוקרים שנבחרו אתמול (28 באפריל) לאקדמיה האמריקאית למדעים. ישראלי נוסף המצטרף למוסד המכובד הוא פרופסור אברהם ניצן מאוניברסיטת תל-אביב. עד היום נבחרו לאקדמיה 14 ישראלים, ובהם הפרופסורים יעקב זיו, אברהם הרשקו ואהרן צ’חנובר מהטכניון.
נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, בירך את פרופסור מחקר שגב והודה לו על הכבוד הרב שהוא מביא לכל בית הטכניון.
פרופסור שגב, אחד מעשרת הפרופסורים הבכירים (פרופסור מחקר) בטכניון, הוא פיזיקאי פורץ דרך בתחום האופטיקה והלייזרים, ועבודותיו המדעיות מצוטטות באלפי מאמרים מדעיים. עם הפרסים שבהם זכה נמנים הפרס היוקרתי באלקטרוניקה קוואנטית (הפרס האירופי החשוב ביותר בתחום האופטיקה והלייזרים) שבו זכה בשנת 2007, פרס מקס בורן מטעם האגודה האמריקאית לאופטיקה (2009), ופרס ארתור שוולוב במדעי הלייזר לשנת 2014. בשנת 2011 הוא נבחר לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ובשנה שעברה זכה בפרס ישראל בתחום חקר הכימיה וחקר הפיזיקה לשנת תשע”ד. פרופסור-מחקר שגב מחזיק קתדרה ע”ש רוברט שילמן למחקר מתקדם.
באקדמיה האמריקאית למדעים חברים 2,250 חוקרים מרחבי העולם, רובם אמריקאים. היא נוסדה על ידי אברהם לינקולן ב-1863, במטרה לקדם את המחקר המדעי בעולם, ובחירת החברים החדשים מבוססת על “הוקרה לפועלם המחקרי-מדעי המתמשך”. חברי האקדמיה נחשבים למדענים המובילים בעולם ומוגדרים כ”יועצים” (ללא שכר) לאומה האמריקאית בנושאי מדע ומחקר. כ-500 מהם זכו בפרסי נובל. האקדמיה יוזמת ומממנת פעולות מחקר, ומוציאה לאור את כתב העת המדעי היוקרתיPNAS .
היחידה לפיתוח עסקים של מוסד הטכניון – T3 , משיקה סדרת מפגשים בנושאי חדשנות ויזמות עם בכירי התעשייה ויזמים מובילים במשק הישראלי. המפגשים יתקיימו מידי חודש במשרדים החדשים של היחידה (בבניין מל”ת) ויחשפו את קהילת בית הטכניון : סטודנטים, בוגרים וחברי סגל לתעשייה, ולקהילות ההון סיכון והיזמות בארץ ובעולם.
את סדרת המפגשים תפתח הרצאתו של גיורא שקד, סמנכ”ל פיתוח עסקי בתחום הסייבר בחברת ורינט מערכות (Verint System).
“הטכניון פועל כל העת לפיתוח ולעידוד היזמות הטכנולוגית בקמפוס,” אמר בני סופר, מנכ”ל T3 חברת המסחור של הטכניון. “בכוונתנו לבסס את היחידה כעוגן המספק ליזמים (סטודנטים ובוגרים כאחד) מעטפת נרחבת של תמיכה מקצועית וכספית.”
T3 חברת המסחור של הטכניון (Technion Technology Transfer – T3) פועלת במסגרת מוסד הטכניון למחקר ופיתוח ואחראית על מסחורו של הקניין הרוחני שמקורו בטכניון תוך הגנה עליו. היחידה אחראית לבחינת רעיונות חדשים וטכנולוגיות ויישומם וכן על רישום ותחזוקה של פטנטים. במהלך הארבע השנים האחרונות, גייסו חברות הפורטפוליו של הטכניון, מעל 240 מיליון דולר וכ-30 חברות חדשות הוקמו.
השקעות אלה מבטאות את אמון התעשייה והמשקיעים בפוטנציאל הגלום בטכנולוגיות מבית היוצר של הטכניון. בין היתר, אחראית היחידה גם על ניהול תיק הפטנטים של הטכניון הכולל כ- 780 בקשות פטנט Pending patent applications)) וכ-740 פטנטים Granted patents)).
מרצים נוספים שייקחו חלק בסדרה: שגיא בן-משה, יזם מחברת InVision שנמכרה לאינטל, ד”ר עמית גופר, מפתח ה-ReWalk ועוד.
המפגשים יתקיימו בכל יום רביעי אחרון של החודש במשרדים החדשים על היחידה בקמפוס (בבניין מל”ת). סטודנטים, בוגרים וחברי סגל מוזמנים.
ד”ר רוית ראופמןפרופ’ אסיה רולספרופ’ דפנה פישר גבירצמןפרופ’ רונית מטלון
הסדרה “ברוח מדעית”, של “דרך רוח”, אוניברסיטת חיפה והטכניון מגיעה ל”אלמא” כדי לשאול שאלות.
מה קורה כשהעיניים נעצמות? האם החלומות הם אישיים, או שיש חלומות חוצי תרבויות ומהו בעצם הבסיס הביולוגי של החלומות? על השאלות הללו ינסו להשיב במלון “אלמא” שבזיכרון יעקב בערב הראשון של הסדרה “ברוח מדעית” – שיתוף פעולה בין “דרך רוח”, אוניברסיטת חיפה והטכניון –במסגרתה חוקרים מתחומי המדעים המדויקים ומדעי הרוח ידונו באותה סוגיה מכיוונים שונים, משלימים ולעיתים מנוגדים. האירוע הראשון בסדרה יתקיים ביום ה’, ה-7.5, הסוגיה הראשונה שעל הפרק: שינה וחלומות.
אחרי אירועי “רוח בסלון”, “רוח על הבר” ו”חי ברוח”, שהביאו את הרוח בעיקר לתושבי חיפה, יוצאת הסדרה החדשה אל מחוץ לעיר, למלון “אלמא” החדש בזכרון יעקב. הפעם יחברו חוקרי הפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת חיפה לחוקרים מהטכניון, שיציגו את הזווית של המדעים המדויקים. כל זאת במטרה ליצור התבוננות שלמה ומורכבת על נושאים שבמט ראשון נראים יום-יומיים ושגרתיים. מי שינווט בין כל העולמות הללו יהיה קובי מידן, שינחה את סדרת האירועים. מידן כבר הוכיח פעמים רבות בעבר כי הוא ניחן ביכולת להוביל אל אותו עולם מורכב מחד ובהיר מאידך.
כאמור, הערב הראשון, יעמיד במרכז הדיון את שאלת השינה והחלומות. ד”ר רוית ראופמן מאוניברסיטת חיפה תדבר על “פנטזיה ומציאות בחלומות שלנו- היבטים אישיים ואוניברסאליים”. ההרצאה תנסה לתת מענה לשאלה כיצד יכול להיות שהיבטים מסויימים בחלומות שלנו, שהם אחד הדברים הפרטיים ביותר שיש לנו, חוזרים על עצמם בתרבויות שונות. ד”ר ראופמן תעסוק ביחסים שבין היבטים פרטיים וכלליים, תוך סקירת גישות שונות בפירוש חלומות.
פרופ’ אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון תחבור אליה על מנת להסביר את הבסיס הביולוגי של שינה ושל חלומות: האם חלום הוא משהו בעל היבט גשמי בלבד, או שיש בסיס ביולוגי לחלומות? בהרצאתה תדבר פרופ’ רולס על הדרך שבה המוח משתנה כשאנחנו ישנים.
מדובר, כאמור, בסדרת מפגשים, כשהאירוע השני, שיתקיים בחודש יולי, יפגיש בין פרופ’ דפנה פישר גבירצמן מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון לבין הסופרת, פרופ’ רונית מטלון מאוניברסיטת חיפה, שידברו על “בין 4 קירות” ועל המושג “בית”.
מים, ננו-טכנולוגיה ואינפורמציה קוונטית: קרן ג’רלד שוורץ והת’ר רייזמן תורמת 1.6 מיליון דולר למחקרים משותפים לטכניון ולאוניברסיטת ווטרלו הקנדית.
קרן ג’רלד שוורץ והת’ר רייזמן תורמת 1.6 מיליון דולר לאוניברסיטת ווטרלו ולטכניון. התרומה תשמש לקידום המחקר בשורה של תחומים, בהם מחלות ריאה וחישוב קוונטי.
“תרומה זו ממחישה את הפוטנציאל הטמון בשיתוף פעולה בין שתי אוניברסיטאות מובילות, הנתמך על ידי חזונם של ג’רלד שוורץ והת’ר רייזמן,” אמר פרידון האמדולאפור, נשיא אוניברסיטת ווטרלו. “כבר כיום מאפשרת לנו תרומה נדיבה זו להאיץ את המחקר בתחומים רבי חשיבות כגון מדעי האינפורמציה הקוונטית, ננו-טכנולוגיה ומים. שיתוף הפעולה בין ווטרלו לטכניון יוביל לחידושים נוספים שיעצבו את עתידם של קהילות וענפי תעשייה ואת שגרת חייהם של אנשים רבים.”
“שיתוף הפעולה בין אוניברסיטת ווטרלו לבין הטכניון מתמקד במחקר משותף בין מדענים ישראלים וקנדים בתחומים החיוניים, על מנת להפוך את העולם למקום טוב יותר” אמר נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא. “אינני יכול לחשוב על שותפה טובה יותר לפרויקטים מסוג זה מאשר אוניברסיטת ווטרלו. חזונם ונדיבותם של ג’רלד שוורץ והת’ר רייזמן הם אלו המאפשרים את מימושה של השותפות המבטיחה הזו.”
אחד החוקרים שייהנו מהתמיכה הוא פרופסור פרנק גו, שפיתח שיטות חדשניות להובלה של תרופות למחלות עיניים. גו ירחיב מחקר זה לתחום של מחלות ריאה. גישות ננו-טכנולוגיות להובלה ממוקדת של תרופות מאפשרות הובלה של התרופה היישר אל האזור החולה וכך, באמצעות הפחתת הרעילוּת באזורי-הגוף הבריאים, לייעל את הטיפול ולצמצם את תופעות הלוואי.
כיום קיימות תרופות יעילות למחלות רבות, אולם במקרים רבים חסרה הטכנולוגיה להעברתן המדויקת והיעילה לאיבר החולה. לכן מתמקדים חוקרים רבים, ובהם פרופסור גו, בשיפור טכנולוגיית ההובלה ולא בפיתוח טיפולים חדשים. “הריאה היא איבר חיוני,” אומר פרופסור גו, “ויש תרופות טובות למחלות ריאה, אולם רבות מהן לא מגיעות ליעדן. המטרה שלנו היא ‘לארוז’ את התרופות הללו בחלקיקים קטנים וחכמים מאוד, ולהעביר אותן ביעילות למקום הנכון.”
המחקר האמור הוא פרויקט משותף של פרופסור גו ושל פרופסור ג’וזואה שניטמן מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית ומכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה בטכניון, מומחה להובלה ממוקדת של תרופות באזור האף. לנוכח ההצלחה בגישות שפיתחו השניים להעברת תרופות, האפשרות להתאים גישות כאלה לטיפול במחלות ריאה היא הזדמנות למהפכה בטיפול בבעיות נפוצות המשפיעות על אוכלוסייה נרחבת. לדברי פרופסור ג’וזואה, “פגים רבים נולדים עם מחסור בסורפקטנט ריאתי (Pulmonary Surfactant) – נוזל צמיגי המופרש מתאי אפיתל בריאה (type II), מוריד את מתח הפנים של נאדיות הריאה וחיוני לנשימה תקינה.”
במסגרת הטיפול בפגים אלה מוחדר הסורפקטנט באמצעות צינרוּר (אינטובציה) ישירות אל הריאה, בתהליך הנקרא Surfactant Replacement Therapy: SRT. עם זאת, לעתים קרובות דרושה חזרה על התהליך, והדבר מהווה חוויה קשה עבור הילוד. “המחקר שלנו נועד לשפר את השיטות לביצוע SRT, ולשם כך חייבים הרופאים לדעת כמה מן המנה המוחדרת למטופל אכן מגיעה ליעדה בדרכי הנשימה.”
הפרויקט של גו ממומן כאמור על ידי מענק של תכנית המחקר המשותפת ווטרלו-טכניון. התוכנית נוסדה במטרה לקדם פרויקטי-מחקר משותפים בין מדענים ישראלים וקנדיים בשלושה תחומים: מדעי האינפורמציה הקוונטית, ננו-טכנולוגיה ומים. המימון לתוכנית המשותפת הוא חלק מתרומתה הכוללת של קרן ג’רלד שוורץ והת’ר רייזמן, העומדת על 1.9 מיליון דולר.
התוכנית המשותפת ווטרלו-טכניון (The Waterloo-Technion Research Cooperation Program) מממנת גם במחקר במיחשוב קוונטי. מטרת-העל של מדעי האינפורמציה הקוונטית היא לבנות מחשב קוונטי מִדרגי (scalable) ואוניברסלי. מחשב קוונטי יספק יכולות מיחשוב חדשות, שאינן אפשריות במחשבים הקלאסיים, ליישומים כגון חיפוש במאגרי מידע, למידה חישובית, תכנון תרופות ואבטחת מיד.
אחד האתגרים בבניית מחשב קוונטי הוא שליטה במערכות הקוונטיות באופן הרצוי, שכן מערכות אלה מאופיינות ברגישות-יתר לכל הפרעה. “יחד עם עמיתנו מקבוצת Qubit בטכניון נחקור אלגוריתמים תיאורטיים ואקספרימנטליים המקררים את המערכות הקוונטיות וכך מפחיתים את הרעש,” אמר ריימונד לפלאם, מנכ”ל מכון ווטרלו למיחשוב קוונטי (IQC). “באמצעות מיחשוב קוונטי אפשר לבצע את התהליכים המדויקים והיעילים ביותר שמאפשרים חוקי הטבע.”
הפרויקט החדש כולל את לפלאם ואת אנדריאן לופסקו וג’ונתן בו, חברי סגל ב-IQC, ואת הפרופסורים אהרון בלנק, מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, טל מור, מהפקולטה למדעי המחשב ואיתמר קאהן, מהפקולטה לרפואה ע”ש רות וברוך רפפורט בטכניון. קירור אלגוריתמי בעזרת אמבט חום (Heat-Bath), שהומצא על ידי פרופסור טל מור ועמיתיו, יושם לראשונה על ידי פרופסור לפלאם. זוהי שיטה חשובה לקירור מערכות קוונטיות, המבוססת על אלגוריתמים קוונטיים ואנליזה של מעבר חום במקום על קירור פיזיקלי קונוונציונלי. “אנחנו שמחים מאוד על ההזדמנות להאיץ את תחום המחקר הזה, ובייחוד על האפשרות לעשות זאת עם הצוות המצוין של ,” IQC אמר פרופסור טל מור, מתאם קבוצת החישוב הקוונטי בטכניון (Technion’s Qubit Group – TQG).
תכנית שיתוף הפעולה ווטרלו-טכניון נוסדה במרץ 2014, ותחילתה בכנס משותף שהתקיים בטכניון ומומן על ידי קרן ג’רלד שוורץ והת’ר רייזמן. מחקריהם של גו ולפלאם הם שניים מעשרה פרויקטים חדשים שיתקיימו בשיתוף פעולה של שתי האוניברסיטאות, וימומנו במענק 1.6 מיליון הדולר שיתחלק בין ווטרלו והטכניון. בין הפרויקטים האחרים: הרחקת מזהמים אורגניים ממי השתיה וקירור אלגוריתמי.
על אוניברסיטת ווטרלו:
תוך חמישה עשורים בלבד הפכה אוניברסיטת ווטרלו, הממוקמת בלב המרכז הטכנולוגי של קנדה, לאחת האוניברסיטאות המובילות בקנדה, עם 35,000 סטודנטים לתואר ראשון, שני ושלישי. ווטרלו, המטפחת שיתופי פעולה בעולם, מדורגת כבר 23 שנים כאוניברסיטה החדשנית ביותר בקנדה. בעשור הבא תפעל האוניברסיטה לבניית עתיד טוב יותר לקנדה ולעולם באמצעות הובלת חדשנות ושיתופי פעולה שמטרתם יצירת פתרונות רלוונטים לצורכי ההווה והעתיד.
בתמונה בעמוד הבית: חתימת ההסכם בין הטכניון ואוניברסיטת ווטרלו במרץ 2014(משמאל לימין) : סגן נשיא ווטרלו למחקר פרופסור ג’ורג’ דיקסון, נשיא אוניברסיטת ווטרלו פרופסור פרידון האמדולפור, נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא ופרופסור עודד שמואלי, המשנה לנשיא הטכניון למחקר דאז.
פרופסור ריינהרד גנצל – באדיבות Max Planck Institute for Extraterrestrial Physicsפרופסור ג’יימס אליסון – באדיבות The University of Texas MD Anderson Cancer Center
הטכניון יעניק את פרס הארווי לשנת 2014 לחוקר הסרטן הפרופסור ג’יימס אליסון מטקסס (בתחום בריאות האדם) ולאסטרופיזיקאי פרופסור ריינהרד גנצל מגרמניה (במדע ובטכנולוגיה). הפרס, בסך 75,000 דולר, קרוי על שם ליאו הארווי (1973-1887) וניתן מדי שנה לגברים ונשים שתרמו תרומה משמעותית לאנושות. הפרס היוקרתי של הטכניון נחשב ל”מנבא פרס נובל”, ו-13 מהזוכים בו זכו לימים בפרס נובל, בהם שוג’י נקמורה, שקיבל בדצמבר האחרון את פרס הנובל בפיזיקה על פיתוח ה-LED הכחול.
פרופסור ג’יימס אליסון (James P. Allison), העומד בראש המחלקה לאימונולוגיה במכון לסרטן ע”ש אנדרסון, יקבל את פרס הארווי על פיתוח פרדיגמה חדשה לטיפול בסרטן ועל תרומתו התיאורטית והיישומית לטיפול בסרטן. מכון אנדרסון, המסונף לאוניברסיטת טקסס, מדורג במקום הראשון בין מכוני הסרטן בארה”ב. אליסון, שנולד בשנת 1948 בטקסס, עוסק בתחום האימונותרפיה – טיפול באמצעות חיזוק המערכת החיסונית – בעיקר בהקשר של טיפול בסרטן. הוא חקר רבות את תאי
ה-T, הממלאים תפקיד חשוב במערכת החיסונית, וגילה כי הם אינם תוקפים גידולים סרטניים בגלל מולקולה בשם CTLA-4, המעכבת אותם. בעקבות התגלית פיתח פרופסור אליסון נוגדן שיחסום אותה וכך יאפשר לתאי ה-T ‘לעשות את העבודה’ ולתקוף את הגידול. בעקבות מחקרו פותחה התרופה Ipilimumab (Yervoy בשמה המסחרי), שאושרה על ידי ה-FDA במאי 2011 לטיפול במלנומה מתקדמת בפני אדם. כיום חוקר אליסון אפשרויות להשתמש בה ובתרופות-מעכבות דומות לטיפול בסוגי סרטן אחרים (ריאות, כליות, ערמונית, מעיים ושד).
פרופסור ריינהרד גנצל (Reinhard Genzel) יקבל את פרס הארווי במדע וטכנולוגיה על הוכחת קיומו של חור שחור במרכז גלקסיית שביל החלב (הגלקסיה ”שלנו”). גנצל, שנולד בשנת 1952, הוא חבר סגל באוניברסיטת ברקלי ומשמש כראש מכון מקס פלנק לפיזיקה של החלל החיצון, גרכינג, גרמניה. בשנת 2002 קבע גנצל, יחד עם שותפיו למחקר בגרמניה ובקליפורניה, כי במרכז הגלקסיה מצוי אובייקט שגודלו פחוּת מגודלה של מערכת השמש, אך מסתו גדולה פי 3 או 4 מיליון ממסתה של השמש, דהיינו חור שחור עצום. קביעה זו הסתמכה על התאוצה החריגה של כוכבים הסמוכים למרכז הגלקסיה. גנצל השתמש בשיטות של ”אופטיקה מסתגלת” כדי להתגבר על ההפרעות האטמוספריות.
פרס הארווי של הטכניון ניתן לראשונה בשנת 1972, מהקרן שהוקמה על ידי ליאו מ. הארווי ז”ל מלוס אנג’לס, על מנת להכיר בתרומות גדולות לקידום האנושות בתחומי המדע והטכנולוגיה, בריאות האדם וקידום השלום במזרח התיכון. בין זוכי הפרס היוקרתי מדענים מארה”ב, בריטניה, רוסיה, שוודיה, צרפת, וישראל. בהם: חתן פרס נובל מיכאיל גורבצ’וב, מנהיג בריה”מ לשעבר, קיבל את פרס הארווי על פעילותו לצמצום מתחים אזוריים; פרופסור ברט סאקמן (פרס נובל ברפואה), פרופסור פייר ג’יל דן-ג’ן (פיזיקה), פרופסור אדוארד טלר על תגליותיו בפיסיקת מצב מוצק, אטומית וגרעינית, ופרופסור ויליאם קופף על המצאת הכליה המלאכותית.
הפרס יוענק בטקס חגיגי שיתקיים ביום רביעי, 29.4, בשעה 18:00, בטכניון
שלושה בוגרי טכניון הדליקו את המשואות בטקס פתיחת אירועי יום העצמאות בהר הרצל. השנה נבחרו להדלקת המשואות 14 “ישראלים פורצי דרך אשר הפכו את העולם למקום טוב, בטוח, מעניין ומתקדם יותר”
רפי מהודר:
בגיל 20, בהיותו עתודאי בטכניון, פיתח רפי מהודר את מכל ההדחה הדו-כמותי, הנמצא כיום כמעט בכל בית בישראל. במקביל הוא פיתח מערכת השקיה שמשקה שטח ריבועי – בניגוד לממטרה המעגלית. במכון התקנים התלהבו מהממציא הצעיר, ולאחר שחרורו מצה”ל גייסו אותו לעבודה חלקית במכון עם שחרורו משירות קבע.
חברת ‘נטפים’, ששמעה על וסת-הלחץ שפותח על ידי מהודר, פנתה אליו – וכל השאר היסטוריה: מהודר המציא את הטפטפת ששינתה את עולם החקלאות וכיום, בגיל 70, רשומים על שמו כ-400 פטנטים. על פי ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים, “המצאת הטפטפות הייתה משום פריצת דרך בתחום החקלאות בארץ ובעולם, ותרמה לחיסכון אדיר במי השקיה. הטפטפות אפשרו להקים ישובים ולפתח את החקלאות גם באזורים צחיחים במדינות מוכות רעב.”
את הטכניון הוא לא שכח מאז, וכיום הוא מקים מעבדה לטיפוח ממציאים צעירים בטכניון.
ד”ר גבריאל עידן:
בהיותו מהנדס ברפאל הגה גבריאל עידן רעיון מהפכני: “גלולה מצלמת” שתיבלע על ידי הנבדק ותתעד את מערכת העיכול שלו. מערכת העיכול ארוכה ומפותלת, ולכן היא ‘ארץ לא נודעת’ שקשה מאוד למפות אותה בהדמיה מבחוץ.
במשך עשור עבד ד”ר עידן על היישום, ובשנת 1998 הקימה רפאל את חברת Giving Imaging, המפתחת ומשווקת את הגלולה. ב-2001 קיבלה הגלולה את אישור ה-FDA האמריקאי, וכיום היא נמכרת בכל רחבי העולם.
הגלולה, השוקלת גרמים ספורים ואורכה 26 מ”מ, מכילה מצלמה זעירה ומתקדמת. הנבדק צריך רק לבלוע אותה, והיא עוברת במשך כשמונה שעות את כל מערכת העיכול ומתעדת אותה. זהו איבחון שאינו מחייב אישפוז ויתר על כן, מאפשר לנבדק לתפקד כרגיל (עבודה, פנאי, ספורט). רופאים וחוקרים בכל העולם מסכימים כי זו מהפכה עצומה באבחון אי-סדירויות במערכת העיכול.
אליס מילר:
אליס נולדה בדרום אפריקה ועלתה לישראל בגיל שש. מאז ומעולם חלמה להיות אסטרונאוטית, ולכן עשתה בגיל עשרים רשיון
טיס אזרחי והחלה ללמוד כעתודאית בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון.
בתום התואר הראשון התגייסה מילר ושירתה כקצינה בחיל האוויר. לאחר השחרור היא ניהלה כמה חברות, ובשלב מסוים עברה לכפר קטן בהודו יחד עם בעלה ההודי. בתקופות שהותה בישראל היא מתגוררת בביתה שבקיבוץ חוקוק.
בעקבות סירובו של חיל האוויר לקבל אותה לקורס טיס עתרה מילר בנובמבר 1995 לבג”ץ נגד צה”ל ומשרד הביטחון, בדרישה להתיר לנשים להתקבל לקורס טיס. “לא יכולתי [להתקבל] כי היו לי את הכרומוזומים הלא נכונים, וזה נראה לי לא הגיוני,” אמרה בראיון. מילר עצמה לא התקבלה לקורס, אבל בעקבות ניצחונה בבג”ץ נפתחו בפני חיילות מסלולים כגון קורס טיס וקורס חובלים. ועדת המשואות קבעה כי “למאבקה יש השלכה על השגת שוויון מגדרי בחברה הישראלית האזרחית כולה.”
הפרס על שמו של דניאל שירן, לוחם גולני שנהרג במלחמת לבנון השנייה, הוענק לפרופסור-משנה מורן ברקוביץ. הפרס מוענק מדי שנה לחוקר מצטיין בטכניון בתחום הביו-רפואה.
ועדת הפרס ע”ש דניאל שירן, לוחם גולני שנהרג במלחמת לבנון השנייה, בחרה להעניק את הפרס לשנת תשע”ה לפרופסור-משנה מורן ברקוביץ מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. הפרס הוענק לפרופסור-משנה ברקוביץ, בטקס שהתקיים בפקולטה להנדסת מכונות, על פיתוח מכשירים לאבחון ביו-מולקולרי מהיר המתבסס על מיקרו-זרימה.
את הפרס על שמו של דניאל יזם סבו, פרופסור מנחם רבהון, חבר הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון. פרופסור רבהון הוא איש אקדמיה ומדע, בעל שם עולמי בתחום שיפור איכותם של מי קולחין, מי שפכים ושיטות סינון.
נכדו הבכור, דניאל שירן, נפל במלחמת לבנון השנייה. “עברתי הרבה בחיי,” אמר פרופסור רבהון,” הבריחה מהנאצים, העלייה ארצה, אובדן אם ואחות בגיל צעיר – אבל שום אירוע שחוויתי לא משתווה לצער על נפילתו של דניאל. שום דבר, גם לא הגרוע ביותר, איננו דומה לכאב ולסבל שעברתי אחרי שאיבדתי את הנכד שלי.”
“דניאל היה הנכד הראשון במשפחה, וסבא שלו מנחם היה קשור אליו מאוד,” אמר בטקס אביו של דניאל, פרופ׳ אבינועם שירן. “הוא היה ילד יוצא דופן, מבריק מבחינה אינטלקטואלית, שאותר כמחונן בגיל צעיר. כשהגיע זמנו להתגייס היתה לו בעיה עם הפרופיל. אבל הוא רצה לשרת שירות קרבי התעקש על העלאת הפרופיל הרפואי שלו, ובסופו של דבר הצליח. דניאל שירת כלוחם בגולני והיה ‘נגביסט’ במלחמת לבנון השנייה. בליל הרביעי באוגוסט 2006, הוא הוביל כוח של גולני ונהרג בהתקלות עם מחבלים. מאז נפילתו אנו פועלים להנצחת שמו וזכרו בדרכים מיוחדות כמו הפרס המוענק על שמו בטכניון לחוקר מצטיין בתחום הביו-רפואה, ו’יום דניאל’ – יום התנסות מדעית לתלמידי כיתות ו’ בבית הספר היסודי בנשר בו למד דניאל.”
דניאל שירן ז”ל עם סבו פרופסור מנחם רבהון
“הקיץ ימלאו תשע שנים לנפילתו של דניאל שירן ז”ל.” אמר פרופסור ויין קפלן, המשנה לנשיא הטכניון למחקר. “דניאל נפל בלבנון בהגנה על מולדתו ועל משפחתו. הזמן שחלף אינו מקהה את הכאב ואין מילות נחמה שנוכל להציע לבני משפחתו.״
“סיפור חייו הצעירים של דניאל שזור במצוינות. השאיפה למצוינות היא גם סימן היכר מובהק של הטכניון, והיא המאפשרת לטכניון לצרף כיום לשורותיו את מיטב החוקרים. – חוקרים כמו חתן הפרס פרופסור משנה מורן ברקוביץ, שהעדיפו את הטכניון ואת מדינת ישראל על פני משרה מובטחת ונחשקת במוסדות מחקר מובילים בעולם.”
פרופסור משנה ברקוביץ הודה לבני המשפחה על הפרס ועל הדרך המיוחדת שבה בחרו להנציח את זכרו של דניאל.
בטכניון לומדים את מרחב הקמפוס באמצעות קו ישר העובר דרך פקולטות, גינות, משרדים, מעליות וקירות. Asingeline – פעולה אמנותית כאמצעי תכנון לתכנית האב ולתכנית המתאר החדשות לקריית הטכניון.
אורחים מיוחדים הסתובבו לאחרונה בקמפוס הטכניון; חברי הקולקטיב MAMAZA, הרכב כוריאוגרפים בינלאומי. הקולקטיב הוזמן על ידי צוות התכנון של תכנית האב מתאר החדשות לקמפוס הטכניון. תכניות אלו נועדו לקבוע את עקרונות ומדיניות הפיתוח העתידי של קמפוס הטכניון ולהתאימו בצורה הטובה ביותר לצרכי ההשכלה הגבוהה במאה ה – 21.
במשך שלושה ימים רצופים ביצע הקולקטיב פעולה אמנותית המבקשת לחבר, לחשוב ולבדוק את המרחב הטכניוני ואת האופן בו הוא נחווה ומורגש מזווית ייחודית ואחרת – הזווית האמנותית. זאת באמצעות העברת קו פיזי, אדום, לאורך שני קילומטרים, החוצה את הטכניון ממזרח למערב, ומחבר, באופן סמלי, בין חיפה ונשר. הפעולה האמנותית של הקולקטיב הכוריאוגרפי שימשה כאמצעי נוסף להתרשמות ושמיעת חוויות, רעיונות ומחשבות של אנשים שונים בקמפוס, סטודנטים, חוקרים, עובדים ואורחים באשר לאופן בו הם חווים את הקמפוס, מה הוא מסמל בעבורם, כיצד הם משתמשים ונעים בו, איך הוא היום ומה מחשבותיהם ביחס לעתידו.
להרכב הכוריאוגרפי MAMAZA שלוש צלעות: ישראלית, יוונית ושוויצרית. הצלע הישראלית היא מאי זרחי, רקדנית ישראלית שגדלה בתל אביב ונסעה ב-2002 ללמוד באקדמיה למחול ברוטרדם. הרכב MAMAZA נוצר על ידי השלושה בפרנקפורט ב-2009 והוא כולל גם את השוויצרי פבריס מצליח והיווני יאניס מנדפוניס. בשנת 2011 הוזמנו השלושה להיות אמני הבית בתיאטרון דה סינגל באנטוורפן בלגיה על ידי אוצרת התיאטרון קרלין מגנק. קרלין, אוצרת התיאטרון, התלוננה על התמעטות הקהל ועל כך שפחות ופחות צעירים מגיעים לתיאטרון,” מספרת מאי. “היא רצתה בעצם לחבר את המרכז ההומה של העיר למרכז התרבותי, ואנחנו חשבנו ואמרנו לעצמנו: אם חיבור, אז שיהיה חיבור ממשי”.
כך נולד פרויקט Asingeline, an enacted thought. בשלב הראשון (שנת 2011) היה זה אירוע חד פעמי – מתיחת סרט הדבקה אדום ממרכז העיר לתיאטרון – אבל העניין הרב שהתעורר בקרב התושבים, והשמועה על המיזם הייחודי, הובילו את מאי, פבריס ויאניס לאתרים אחרים, מפתיעים.
הם היו בשוויץ, בירושלים, בפתח תקוה, בלוזאן, במוזמביק ובבינאלה בוונציה, וכעת הגיעו לטכניון.
קו אדום מסמן בדרך כלל יצירת גבולות, חלוקה והפרדה, אולם המיזם האמנותי ASINGELINE מבקש לחבר אנשים, מקומות וחוויות, וכאן בטכניון ניסו מאי ופבריס לייצר דיאלוג ושיחה על החוויות היומיומיות, האישיות והמשתנות בקמפוס של אנשים שונים החולקים את אותו המרחב.
מה הם למדו על הטכניון בשלושת הימים של הנחת הקו? “שזה מקום חיוני מאוד, תוסס מאוד,” אומר פבריס מצליח. “הטכניון קצת מזכיר לי קיבוץ – יש כאן משהו יותר מתוזמר מהדינמיקה של עיר. יש כאן ‘פיקים’ של פעילות ותקשורת, ורגעים של דממה. היו לנו כאן יומיים מרתקים – הלכנו בחוץ, ובתוך בניינים, וגם הפרענו בשיעור פיזיקה אחד, אבל בכל מקום התעניינו מאוד בעשייה שלנו…. יש תחושה שהטכניון הוא מקום בעל אווירה מאד ייחודית, המצויה בכל מקום, אוירה טכניונית.”
. “זו פעולה פיזית במרחב,” הסבירה דורית גרפונקל, מנהלת התכנון של תכנית האב/מתאר של קרית הטכניון. “מאחר שמדובר בקו ישר, הוא מחייב מחשבה יצירתית ושיתוף פעולה כך שיוכל לעבור ביער, במשרדים, במעונות ובפקולטות השונות, דרך גדרות, קירות, כבישים ומכשולים שונים בדרך. הקו עובר דרך בית הספר להנדסאים, בניין הפקולטה לפיזיקה, בניין הפקולטה להנדסת חשמל, שדרת הטכניון המרכזית, בית הסטודנט, אולם צ’רצ’יל ומועדון העובדים. הקולקטיב MAMAZA הוזמן על ידינו במטרה ללמוד על החיים בקמפוס בצורה קצת אחרת וכדי להבין איך אנשים שונים חווים את המקום. תהליך הכנת תכנית האב של קמפוס הטכניון כלל עד כה פניה לציבור משתמשי הטכניון בעיקר באמצעות סקרים, קבוצות מיקוד וראיונות. כעת, בעזרת חברי הקולקטיב, היה לנו חשוב להגיע לאנשים רבים נוספים, לספר על תהליך הכנת התכניות, לשמוע גם מהם רעיונות ודעות על פני הטכניון בהווה ובעתיד ולהזמינם להמשיך ולהיות מעורבים בנעשה בהליכי התכנון.”
בתום התואר הראשון התגייסה מילר ושירתה כקצינה בחיל האוויר. לאחר השחרור היא ניהלה כמה חברות, ובשלב מסוים עברה לכפר קטן בהודו יחד עם בעלה ההודי. בתקופות שהותה בישראל היא מתגוררת בביתה שבקיבוץ חוקוק.
