כמאה מתעניינים הגיעו לכנס מיוחד שערכה הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, במסגרת פתיחת מסלול חדש וייחודי למדעי הרפואה. מרכז המסלול, פרופסור דורון מלמד, אמר כי “זוהי תכנית לימודים חדשה שנועדה להעניק לבוגריה ידע מעמיק ועדכני במדעי היסוד ומדעי החיים, ולצייד את רופאי העתיד בכלים הנחוצים להם”. בוגרי התוכנית ישתלבו בחזית המחקר הרפואי המתקיים בפקולטה לרפואה של הטכניון ובבתי החולים המסונפים לה. מטרת הלימודים היא להכשיר סטודנטים עם בסיס מדעי רפואי מתקדם אשר יהיו מעוניינים להמשיך ולעסוק במחקר רפואי עם רצון להשתלב לתואר מתקדם במדעי הרפואה, או להשתלב בלימודי רפואה.
“אני רופא וחוקר,” אמר פרופסור אליעזר שלו, דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. “בין המדע לרפואה שורר קשר הדוק. אנו בפקולטה מאמינים כי העולם שבו תפעל הרפואה בעשור השני והשלישי של המאה העשרים ואחת יחייב ידע מעמיק ועדכני במדעי היסוד, במדעי החיים ובחזית המחקר הרפואי, יכולת להשתלב בזירה הטכנולוגית המורכבת המקיפה את הרופא, ומיומנויות בהתמודדות עם אתגרים אישיים ואנושיים. המסלול מיועד לאנשים שרואים במדע שליחות.”
מסלול המגמה המדעית-רפואית פותח בפני סטודנטים מצטיינים, שלא התקבלו ללימודי הרפואה על סמך נתוניהם הראשוניים, אפשרות להשתלב בלימודי הרפואה בעתיד על בסיס ציוניהם בסוף השנה השנייה ללימודים. בנוסף מאפשר המסלול החדש קבלת תואר שני במדעי הרפואה תוך ארבע שנים בלבד או השתלבות במסלול ישיר לתואר דוקטור.
“המחקר המדעי מתפתח כל הזמן הודות לחוקרים היוצאים נגד הזרם, מתמודדים עם הפרדיגמות הקיימות ומאתגרים אותן,” אמר פרופסור משה פליגלמן, מנהל המחלקה הקרדיולוגית בבית החולים כרמל בהרצאתו ‘מדע ורפואה’ בכנס. “לולא היו מדענים וחוקרים מאתגרים את תבניות המחשבה הקיימות, המדע והרפואה לא היו עושים כזה צעד קדימה. בפריז מוצג הפסל ‘האיש שיצא מהקיר’, ואנו מחפשים חוקרים סקרנים, שיאתגרו את החשיבה המדעית וירחיבו את גבולותיה.”
חברי קבוצת GREENDESAL (מימין לשמאל) פרופסור אורי להב מהטכניון, פרופסור מיגל אסבדו והסטודנטים בריאנה ופאול מאוניברסיטת צפון טקסס.מערכת התפלת המים שנבנתה לתחרות, הכוללת שבשבת רוח, ופאנל סולארי.
טכנולוגיה חדשנית לטיפול במים, שפותחה בשיתוף פעולה בין הטכניון לאוניברסיטת צפון טקסס, זכתה בציון לשבח בתחרות בינלאומית. התחרות נוהלה על ידי הארגון האמריקאי USAID, ומענק כספי בסך 125 אלף דולר ישמש בעתיד הקרוב להקמת מתקן לטיפול במי תהום בירדן.
מערכת להתפלת מים, שתוכננה במכון לחקר המים ע”ש גרנד בטכניון, זכתה לציון לשבח בתחרות של USAID – הארגון האמריקאי לפיתוח בינלאומי, הפועל במסגרת משרד החוץ האמריקאי. מטרת התחרות: פיתוח טכנולוגיה חדשנית להפקת מזון ומי שתייה בעולם השלישי באמצעות אנרגיה חלופית זמינה. “עד שנת 2050 צפויה צריכת המים העולמית לגדול ב-55%,” אמר כריסטיאן הולמס, ממארגני התחרות, “וכמעט 70% מצריכת המים תשמש לחקלאות ולייצור מזון.”
חוקרי המכון לחקר המים ע”ש גרנד בטכניון הצטרפו לתחרות לבקשתם של חוקרים מהמחלקה להנדסת חשמל באוניברסיטת צפון טקסס. החוקרים האמריקאים, שהתמקדו בפיתוח פתרון לסוגיית האנרגיה החלופית, ביקשו מפרופסור קרלוס דוזורץ ופרופסור אורי להב, חוקרים מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, לייצר מענה לעניין ההתפלה, ולהגיש הצעה משותפת יחד איתם. בפרויקט היו שותפים גם חוקרים מאוניברסיטאות בירדן, נפאל וברזיל.
פרופסור אורי להב, ראש המכון לחקר המים ע”ש גרנד, מסביר כי “לתחרות הוגשו מאות הצעות מכל העולם, ובסוף 2014 עלתה ההצעה של הקבוצה שלנו לשלב חצי הגמר יחד עם שבע קבוצות נוספות. במעמד הגמר, שהתקיים בחודש שעבר במדבריות ניו מקסיקו (ארה”ב), השתתפו שש קבוצות. הצוותים המשתתפים נדרשו להקים תוך יומיים את מערכת הפיילוט בשלמותה, ולהפעילה ללא מגע יד אדם במשך 48 שעות רצופות כדי להפגין את יעילותה בשטח. במקום הראשון בתחרות זכתה קבוצה מאוניברסיטת MIT יחד עם חברת ההשקיה ההודית Jain. בקבוצה בה הטכניון היה שותף, לקחו חלק גם המהנדס רן נהיר וד”ר ליאת בירנהק מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית והיא סיימה בין שלוש הקבוצות הראשונות, דבר שהקנה לה זכאות למימון המשך של 125 אלף דולר ליישום הטכנולוגיות החדשות בעולם השלישי.
“המערכת שייצרנו התבססה על שילוב של אנרגיית רוח ושמש,” אומר פרופסור להב. “תהליך הטיפול במים התבסס על שילוב חדשני בין שלוש טכנולוגיות – אוסמוזה הפוכה, חילוף יונים וננו-פילטרציה. האתגר היה להתמודד עם מים בעייתיים, שבהם ריכוז גבוה במיוחד של סידן וסולפט מומסים.”
פרופסור-משנה אכרם עליאן מחפש דרכים לבלום את התפשטותו של וירוס ה-HIV בגוף החי.
“שלושת הנובליסטים הישראלים בתחום הכימיה זכו בנובל על מחקרים בתחום החלבונים, ולא במקרה. כל הפעילויות בגופנו, טובות ורעות, מושפעות מהחלבונים שאנו מייצרים.
“יצירת החלבונים ותפקודם מושפעים לעתים מגורמים חיצוניים הקרויים פתוגנים – וירוסים וחיידקים, למשל. לכן, כדי לפתח טיפולים מוֹנעֵי-מחלה ולהתגבר על בעיות כמו עמידוּת לתרופות, יש להבין את האינטראקציות בין החלבונים שלנו לחלבוני הפתוגן.”
קורות חיים. פרופסור-משנה אכרם עליאן גדל בשכונת בית צפפא שבדרום ירושלים, למד בתיכון טרה סנטה בעיר העתיקה וסיים את לימודיו בשנת 1989 עם תעודת בגרות ירדנית במתמטיקה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה ואנגלית. את התואר הראשון עשה באוניברסיטה הירדנית בעמאן, ואת תאריו המתקדמים בפקולטה לחקלאות ברחובות (ביולוגיה מולקולרית של צמחים) ובאוניברסיטה העברית והדסה עין כרם (אפיון האינטראקציות בין וירוסים לאדם). “בדוקטורט שיניתי את תחום המחקר מצמחים לתהליכים פיזיולוגיים, אבל בסופו של דבר הגֶנים הם אותם הגנים. שם התחלתי להתמקד בשיבושים גנטיים ובריפוי גֶני – כלומר הכנסת גנים לתוך התא על ידי וירוסים.”
פצפונים. הבעיה העיקרית בחקר החלבונים היא היותם ישויות מורכבות וזעירות מאוד. כדי לאפיין אותם, כלומר לנתח את הרכבם, דרושה רזולוציה גבוהה מאוד שאינה זמינה במיקרוסקופים רגילים. לכן אנחנו משתמשים בכלים של ביולוגיה מבנית, ובעיקר בקריסטלוגרפיה, המאפשרת ניתוח של חלבונים עד לרמה אטומית. הקריסטלוגרפיה מסייעת בפענוח שאלות רבות כגון השפעת מוטציות על אופי האינטראקציות בין חלבונים שונים.
סוס טרויאני. הקבוצה של פרופסור-משנה אכרם עליאן מתמקדת באפיון של חלבונים וקומפלקסים – כלומר כמה חלבונים המקיימים אינטראקציה זה עם זה. חלבונים אלה קשורים הן בהתפתחות מחלות סרטניות, הן בדיכוי התרבות של נגיפים. “גם לנגיף כמו HIV, הגורם לתסמונת הכשל החיסוני (AIDS), נחוצים חלבונים תקינים. הנגיף הזה מחדיר את ה-DNA שלו ל-DNA שלנו באמצעות חלבון בשם אינטגראז (Integrase), וכך הוא משכפל את עצמו ומתפשט בגוף כולו. זה בעצם מעין מנגנון של סוס טרויאני אשר משתמש בגנום המארח על מנת להשתלט עליו.”
ניתוק מגע. מטרתו של פרופסור-משנה עליאן, אם כן, היא להבין את מנגנון ההיקשרות של ה-DNA לאינטגראז במטרה לבלום אותו וכך לחסום את הִתרבות הווירוס בגוף האדם. “לפני שש שנים פותחה תרופה שנועדה לעשות זאת, אבל מאחר שלא היתה ממוקדת מספיק, היא לא השיגה את מטרתה.” צוות המעבדה של פרופסור-משנה עליאן, לעומת זאת, פיתח נוגדן שנקשר לאינטגראז באופן ממוקד ומונע ממנו להיקשר ל-DNA של הווירוס. “הראינו כי הנוגדן הזה חוסם בהצלחה של כ-75% את הִתרבות הווירוס.” את ההצלחה הוא מייחס לציוד הקריסטלוגרפי המתקדם העומד לרשותו בטכניון, ציוד “המאפשר לנו למפות את מולקולות החלבון ברזולוציה גבוהה מאוד, ברמה ננו-מטרית, וכך להבין את המנגנון באופן מעמיק ומפורט יותר.”
המרכז לביולוגיה מבנית נחנך השנה בהשקעה של 4 מיליון דולר
לראות את הבלתי נראה
את הפוסט-דוקטורט עשה עליאן באוניברסיטת UCSF בסן פרנסיסקו, שם למד קריסטלוגרפיה – התמחות המלווה אותו עד היום. באותה תקופה הכיר את אשתו, התחתן והוליד 2 בנות. ב-2010, אחרי שבע שנות שהות בארה”ב, קיבל פנייה מהטכניון להצטרף למרכז הטכניוני לביולוגיה מבנית (TCSB), אשר הוקם בבניין אמרסון למדעי החיים. “עניתי בחיוב, כי היה לי ברור שיש כאן הזדמנות נדירה למחקר מתקדם, עם תשתית ברמה הגבוהה בעולם. כאן יש לי אפשרות לנהל מחקר בין-תחומי, שמשלב ביולוגיה מבנית עם וירולוגיה, ביולוגיה של הסרטן וביו-כימיה.”
המרכז לביולוגיה מבנית נחנך בטכניון השנה בהשקעה של כ-4 מיליון דולר. עבור המרכז נרכש ציוד קריסטלוגרפיה מתקדם, הכולל מערכת “דיפרקטומטר” המאפשרת לנתח את מבנה הגביש ברזולוציה גבוהה מאוד, ברמה המולקולרית. “ליכולת שלנו ‘לראות’ עצמים בלתי נראים יש חשיבות רפואית אדירה, למשל בהבנת הקשר בין תרופה לבין יעד המטרה שלה בגוף”, מסביר ראש המרכז, ד”ר חי דביר. תשתיות המרכז כוללות גם ציוד רובוטי המאפשר ליצור מאקרו-מולקולות ביולוגיות ולעקוב אחר התהוותן באמצעות הדמיה מיקורוסקופית.
דיוויד קון (מימין) ורפי נוה מעניקים לאורי רוזן את תעודת הזכייה במקום הראשון
לראשונה הוענק בטכניון פרס קון ל’יזמים פנימיים’ המפגינים חדשנות בחברות גדולות. התורם דיוויד קון: “בטכניון אני מרגיש כמו ילד בחנות צעצועים, שמתקשה לבחור בין הדברים שסביבו”.
אילו שאלתם את דיוויד קון לפני שנתיים מהו הטכניון, היה משיב כי זו “אוניברסיטה כלשהי בצפונה של מדינת ישראל”. אם תשאלו אותו כיום את אותה שאלה, הוא יאמר לכם: “מקום מדהים, גם בהיבט היזמי. אומרים ש’הכל מתחיל כאן’, וזה נכון. כשאני מסתובב בטכניון אני מרגיש כמו ילד בחנות צעצועים, שמתקשה לבחור בין הדברים שסביבו. יש לטכניון איכות מצוינת, וצריך להפיץ אותה בעולם.”
קון, המתגורר בפיניקס, אריזונה, החל את דרכו בעסק המשפחתי – חברה בשם Dearborn Brass לציוד אינסטלציה – שם התנסה לראשונה ביזמות. “היו לי יוזמות מצוינות ומועילות, ואחרות שהבילו להפסדים משפחתיים. העיקר שידעתי תמיד ללמוד מהניסיון, גם מהכשלונות.”
ואכן, קון לא נבהל משום כישלון ומשום אתגר. הוא ניהל את Dearborn Brass, למד מינהל עסקים והתמחה במיזוגים וברכישות, קנה חברות לאחר פשיטת רגל ושיקם אותן, כיהן בתפקידים בכירים ב-CITY Bank, וכיום הוא תורם מנסיונו בהוראת תחום הרכישות והמיזוגים ובליווי (מנטורינג) של חברות הזנק באריזונה.
גם מכספו הוא תורם, ובנדיבות. עם זאת, במשך שנים רבות הוא הגביל את פעילותו הפילנתרופית לגופים אמריקאים – עד המפגש עם מרק גרינברג, לפני שנתיים.
מרק גרינברג, מנהל שלוחת ה-ATS (אגודת דורשי הטכניון בארה”ב) בסן דייגו, הזמין את קון לפגישה והציע לו לייסד תחרות יזמות חדשה בטכניון, שתתמקד ביזמות בתוך הארגון הגדול. “הבנאדם התפרץ לדלת פתוחה,” אומר קון. “יש לי ניסיון רב ביזמות פנים-ארגונית, וברור לי שאנשים רבים נכשלים בדברים האלה בשל חוסר ידע. השבתי מיד בחיוב, וההשתתפות בתחרות הראשונה, בחודש אפריל, היתה מרגשת מאוד. זה גם הביקור הראשון שלי בישראל, ועבורי כיהודי זה ארוע משמעותי מאוד.”
הטכניון, הוא אומר, אינו מפסיק להפתיע אותו. “מקום קטן כל כך, שהמון דברים מופלאים יוצאים ממנו. יש כאן אקוסיסטם טוב עם הרבה תעוזה, חוצפה ולגיטימציה לטעות ולהיכשל – וזה מתכון הפלא. יש כאן הכרה משמעותית, מצד נשיא הטכניון וההנהלה, בחשיבותה של יזמות. הבעיה של אנשי טכנולוגיה שיוצאים לעולם האמיתי היא בשיווק, במיסחור, ביכולת להניע קבוצת עובדים. ולא תמיד חייבים להמציא את הגלגל – אפשר לפתח גירסאות חדשות ומשופרות לפיתוחים קיימים, תוך למידה מטעויותיהם של אחרים.”
פרופסור בועז גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, הודה לקון והעניק לו תעודה ואת הספר ‘אומת הסטארט-אפ’. בתום הענקת הפרסים נערך באולם צ’רצ’יל טקס הסרת הלוט מעל שלט ההוקרה למר קון.
“למתמודדים ניתנו חמישה שבועות להגשת תוכנית עסקית,” אמר רפי נוה, מנהל מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון, “ובסופו של דבר נקבע דירוג הזוכים תוך קונצנזוס רחב בין השופטים.”
“הפקולטה שלנו מעודדת יזמות מאז הקמתה לפני שישים שנה,” אמר פרופסור אבישי מנדלבאום, דיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול. “פיתחנו כאן שילוב ייחודי של הנדסה, תעשייה וניהול, והמודל הזה הועתק על ידי מוסדות רבים אחרים.”
הזוכים:
במקום הראשון בתחרות זכה בוגר הטכניון אוֹרי רוזן, על פרויקט חדשנות שיזם והוביל ב’אינטל’. רוזן, בוגר הפקולטה למדעי המחשב, יסיים בקרוב גם MBA בטכניון. באינטל הוא החל לעבוד כבר בהיותו סטודנט, וכעבור ארבע שנים הפך למהנדס במשרה מלאה. מאז חלפו ארבע שנים נוספות, שבהן הוא עובד בשני תפקידים במקביל: מהנדס יישומים וראש צוות תוכנה.
במסגרת הפרויקט שזיכה אותו במקום הראשון בתחרות הוא פיתח את ThunderStick – התקן איחסון המתחרה בהחסנים ניידים (דיסק און קי) קיימים. “המטרה הראשונית שלנו היתה להגדיל את מכירות הצ’יפים שלנו, מפני שהרווח של אינטל נגזר לא ממחיר המוצר הסופי (המיוצר ונמכר על ידי חברה אחרת) אלא ממספר הצ’יפים שאנחנו מוכרים. כך פיתחנו את ThunderStick – מוצר המכיל כמות מידע גדולה בהרבה מהחסנים ניידים קיימים, ופועל במהירות גבוהה פי 2. המוצר שפיתחנו קיבל שבחים רבים, בין השאר בתערוכת מחשבים בטיוואן, אבל סבל מכמה בעיות – למשל התחממות יתר. כיום אנחנו משפרים אותו ובמקביל מנהלים מגעים עם חברות שישווקו אותו. הזכייה במקום הראשון בפרס קון היתה הכרה נוספת בכך שאנחנו צועדים בדרך הנכונה.”
במקום השני זכה גיא נחמה, על פרויקט בתאגיד המיחזור תמיר – תהליך של אופטימיזציה על בסיס איפיון של חוק המיחזור. במקום השלישי זכה אלון קמחי, שביצע שינויים בעסק המשפחתי שבו הוא שותף – ‘כוכב הילדים’. העסק נוסד בשנת 2008, והצלחתו נפגעה בעקבות כניסה של חנויות מתחרות. השינויים שהכניס קמחי – יצירת סביבה מעודדת חדשנות, הקמת אתר אינטרנט, נוכחות ברשתות החברתיות ואפשרות של הזמנה טלפונית – שיפרו את רווחי החנות ב-2% בשנה האחרונה.
בתמונה בעמוד הבית: ThunderStick, שפותח על ידי הזוכה במקום הראשון, אורי רוזן
רזה מורידי, שר המחקר והחדשנות של מחוז אונטריו בקנדה, ביקר השבוע בטכניון ונפגש עם פרופסור בועז גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ולפיתוח משאבים. פרופסור גולני סקר בפני השר את שיתופי הפעולה האקדמיים הבינלאומיים של הטכניון, בהם פעילויות משותפות עם אוניברסיטאות קנדיות כדוגמת ווטרלו, מקגיל וטורנטו.
“לטכניון הסכמים לשיתוף פעולה מחקרי ואקדמי עם אוניברסיטאות מובילות בקנדה,” אמר פרופסור גולני בפגישה, “ואנו פועלים כעת להעמיק את ההסכמים הקיימים ולהרחיב את שיתופי הפעולה גם עם אוניברסיטאות אחרות. נשמח שסטודנטים קנדים יבואו ללמוד בטכניון, ואנו מעודדים סטודנטים שלנו להשתלם בקנדה.”
“שמעתי על הטכניון עוד בהיותי סטודנט,” אמר השר, המופקד על פעילותן של המכללות והאוניברסיטאות באונטריו. “אני שמח מאוד לבקר כאן, שכן אין כמו מראה עיניים. הטכניון הוא מוסד הזוכה להכרה בינלאומית, ואני שמח על שיתופי הפעולה האקדמיים והמחקריים בינו לבין אוניברסיטאות באונטריו. אין ספק כי שיתוף הפעולה בין הטכניון למוסדות שלנו מעמיד אותם יחד בחזית המחקר המדעי.”
כך אמרה הדוקטורנטית נסמה מזאוי בכנס שהתקיים בטכניון לקידום יזמות בקרב נשים ערביות.
מאה נשים השתתפו בכנס היזמות של בוגרות הטכניון מהמגזר הערבי, שהתקיים לראשונה בטכניון. הכנס, שנערך ביוזמת פורום הנשים AWSc (נשים ערביות במדע ובהנדסה- Arab Women in Science and Engineering), נועד לחשוף את המשתתפות לעולם היזמות הטכנולוגית, וזאת בהרצאות של מדענים וחוקרים, נציגי לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה ונציגת שגרירות ארה”ב בישראל.
חנאן ח’מיס, דוקטורנטית בפקולטה להנדסה ביו-רפואית וממארגנות הכנס, פתחה את האירוע בהצגת הפורום: “פורום AWSc הוקם לפני כשנה, עקב הנוכחות הדלילה של נשים ערביות בתפקידים מקצועיים מתקדמים באקדמיה ובתעשייה, וצמח מתוך אמונה ש’אם אין אני לי – מי לי ואם לא עכשיו, אימתי?’. המטרות שלנו הן לקדם מצוינות ומנהיגות טכנולוגית בקרב הנשים הערביות, לתת להן כלים להוביל בעולם החדשנות והיזמות, לשבור חסמים ולתמוך בקריירה שלהן, הן באקדמיה והן בתעשייה.”
“קיימנו את הכנס מתוך תחושת מחויבות ושליחות, וכדי לסייע לנשים רבות להגיע להצלחה ולהגשמה עצמית,” הסבירה נסמה (סוהא) מזאוי, גם היא דוקטורנטית בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון וממארגנות הכנס. “יצרנו מנהיגות ובשוֹרה של חדשנות ומחויבות לחברה הערבית, עידוד תעסוקה עצמית ויזמות, ומודל לחיקוי לדור הבא.”
“עד לפני עשר שנים, לימודי הנדסה נחשבו בחברה הערבית להשקעה לא בטוחה,” אמר הממציא והיזם ד”ר יואב מדן, המשמש מנטור ומדען אורח בתחום היזמות הטכנולוגית. “החשש מאי-הצלחה מנע מרבים בחברה הערבית, ובכללם נשים, ללמוד הנדסה.”
ד”ר מדן הסביר כי בשנים האחרונות מתחולל בתחום זה שינוי נרחב ועמוק. “אתם יודעים בזכות מי פתחה ‘אפל’ נציגות בישראל? בזכות בוגר הטכניון ג’וני סרוג’י, ערבי-ישראלי יליד חיפה, ששכנע את הנהלת החברה שיש אפשרות להצליח כאן. הכנס ליזמות נשית טכנולוגית הוא אירוע מכונן, ואני מאמין שגם אתן, כל אחת בתחומה, תחוללו שינוי.”
בכנס שיתפו יזמיות מצליחות את הקהל בסיפוריהן האישיים, וסיפרו כיצד הצליחו לקדם את ההמצאות שלהן. בין הנושאים שנדונו: כיצד רעיון טכנולוגי הופך להצלחה, כיצד מגינים על המצאה, מהו פטנט, קווי יסוד לתוכנית עסקית ולתוכנית עבודה, ומסלולי תמיכה פיננסיים כגון חממות ומאיצים טכנולוגיים.
היזמת הערבייה הראשונה בישראל, בוגרת הטכניון ד”ר אמאל איוב, סיפרה כיצד גילתה בתום לימודי הפיזיקה ש”תואר ראשון אינו מספיק. לכן עברתי למסלול הישיר לדוקטורט, לטובת פיתוח מקור רדיו-אקטיבי חדש להסרת גידולים סרטניים.” בגיל 29 היא נחשפה למונחים ‘יזמות’ ו’סטארט-אפ טכנולוגי’, והקימה סטארט-אפ – שלא הצליח לגייס מימון. “ואז פגשתי את ד”ר סובחי בשיר, שהקים את אנזימוטק, ובשנת 2010 הקמתי את מטאלו-תראפי (Metallo Therapy) – חברה המפתחת טכנולוגיה לשיפור יעילותן של הקרנות לגידולים סרטניים. תוכנית החממות ליוותה אותנו במשך שנתיים, ואז יצאנו לְעולם גיוסי הכספים. כנגד כל הסיכויים הצלחנו לגייס 300 אלף שקל מקרן שנתנה לנו מעט חמצן. הצעדים הבאים היו קטנים, אבל לאט לאט התקדמנו והיום אני יכולה לומר לכם: סבלנות. סטארט-אפ הוא סיפור שמחייב התמדה ועקשנות.”
רים ג’השאן, מחברת ReeMed, סיפרה למשתתפות כי שני אחיה הבוגרים למדו בטכניון לפניה, ועובדה זו הקלה עליה ללמוד ולגור מחוץ לבית. “התקבלתי ללימודי הנדסה ביו-רפואית והצטרפתי כרכזת לפרויקט לנדא, התומך בסטודנטים ערבים. יישמתי על עצמי את הכלים שלי כחונכת וסיימתי את התואר בהצטיינות. לאחר הלימודים התחלתי לעבוד בתעשייה בתפקיד זוטר בחברת ביו-טק. לאט לאט התקדמתי והתפתחתי, ויצרתי לי רשת ענפה של קשרים. את התואר השני השלמתי באוניברסיטת חיפה בדיני פטנטים וקניין רוחני, וכיום אני מתמחה באבטחת איכות בתהליכי רגולציה רפואית.”
נורה נוסיר, מייסדת Nurami Medical, סיפרה שכבר בילדותה סימנה לעצמה כמטרה את לימודי המדעים בטכניון. “ביום הפתוח בטכניון נתקלתי בפרופסור שולמית לבנברג, שהפכה לימים למנחה שלי. אני עוד זוכרת את הניסוי שהציגה – השתלת אוזן בגוף של עכבר. סיימתי תואר ראשון ושני בהנדסה ביו-רפואית, ובטכניון גם פגשתי את השותף שהקים איתי אחר כך את Nurami Medical.” החברה מתמחה בפיתוח תחליפים לרקמות רכות, והמוצר הראשון שלה הוא תחליף לקרום המוח. “הלקח שלי הוא להיות ממוקד מטרה ולא לפחד. זה אמנם מפחיד להסתכן, אבל לפעמים זה משתלם וגם כיף.”
“פורום הנשים AWSC עשוי להפוך לגוף המייצג את הנשים הערביות בתחומי המדעים וההנדסה, מדבר בשמן מול מוסדות אקדמיים וממשלתיים, ופועל לקידום מעמד האישה הערבייה בחברה,” אמר פרופסור יוסף ג’בארין, עוזר המשנה הבכיר לנשיא הטכניון לענייני מיעוטים. “בשנת 1961 עמד מספר שנות הלימוד של הנשים הערביות בישראל על 1.6 שנים בממוצע. בשנת 2014 היה הממוצע 12 שנות לימוד – זו התקדמות יפה. עם זאת, לא די בהשכלה בלבד. עדיין קיים פער גדול בין ההשכלה של בני המגזר לבין פרנסתם, ויש לפעול לצמצומו.”
פרופסור ג’בארין אמר כי “הטכניון פועל לחיזוק הבסיס האקדמי של סטודנטיות ערביות לתואר ראשון בתחומי המדע וההנדסה. נמשיך לעודד אותן למצוינות ולתת להן מוטיבציה להמשיך לתארים מתקדמים, שיאפשרו להן להשתלב בתפקידים באקדמיה. נעודד נערות צעירות לבחור בלימודי המדע וההנדסה.”
“אנו מקוות שהצלחנו לחשוף בפניכן את עולם היזמות”, אמרה נסמה מזאוי בסיום הכנס. “נתנו לכן הזדמנות להתרשם כיצד רעיון הופך לסטארט-אפ. זוהי ההזדמנות לומר לכן: אל תפחדו. הכלים קיימים, נצלו אותם. ‘יזמיות ערביות’ הוא מושג שתצטרכו להתרגל אליו.”
נשיא הטכניון, פרופ’ פרץ לביא (מימין) וראש עריית חיפה, יונה יהב
ראש העיר יונה יהב והנהלת עיריית חיפה סיירו בשבוע שעבר בטכניון ונפגשו עם נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון מתניהו אנגלמן וסגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים בועז גולני. משלחת בכירי העירייה כללה את סגנית ומ”מ רה”ע חדוה אלמוג, מנכ”ל העירייה שמואל גנץ, מהנדס העיר אריאל וטרמן, סמנכ”ל משאבי אנוש וארגון אילן שדות, גזבר העירייה ג’אקי ואקים, מזכיר העיר ברכה סלע ומנהלי אגפי התפעול, חינוך, רווחה, תיאום אסטרטגי ומחשוב. בנוסף, הם נפגשו עם יו”ר אגודת הסטודנטים דני מגנר וסגנו אלון כהן-נזין ושמעו מהם סקירה על פרויקטים המשותפים לאגודת הסטודנטים בטכניון עם עיריית חיפה. רונית זוננפלד, ראש מדור הדרכה באגף משאבי אנוש בטכניון הציגה לאורחים את הפרויקטים ההתנדבותיים של עובדי הטכניון בעיר, בהם התנדבות עובדי הטכניון במועדוניות לילדים בנווה שאנן ועוד.
בסיום, ביקרו חברי המשלחת ביחידה לנוער שוחר מדע וטכנולוגיה במרכז לחינוך קדם אקדמי ובמעבדת הוויזואליזציה של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. מעבדת הוויזואליזציה, היא מעבדת מחקר והוראה, המאפשרת “כניסה” וירטואלית תלת-מימדית אל תוך הדמיות (מודלים) של בניינים, ערים ואתרים נופיים, בין אם הם קיימים במציאות או שהם עדיין בגדר תכנון עתידי. המעבדה מאפשרת לחוקרים ולסטודנטים “טיול” וירטואלי בסביבה המוצגת.
בסוף הביקור אמר ראש העיר חיפה יונה יהב כי “עיריית חיפה תעודד כל ממשק או מיזם שבו ניתן יהיה לשלב את העיר ותושביה עם המחקרים היישומיים המתבצעים בטכניון. המוסדות האקדמיים בחיפה בכלל והטכניון בפרט, הם מנדבכים החשובים ביותר עליהם נבנית העיר.”
אפליקציית Squeeck, שנולדה בדרך למדורה על החוף, מתפשטת כאש בשדה קוצים.
אופיר צ’קון וחברתו אוֹריה כהן, בני 23 כיום, בסך הכל חיפשו מקום למדורה באזור חוף דור. הם לא חשבו לרגע להקים מדורה במקום אסור, ולכן ניסו לברר היכן מותר לעשות זאת. לאחר דקות ארוכות של חיפושי שווא בגוגל הם הבינו שבמצוקתם טמון פוטנציאל לאפליקציה שיתופית חדשה וחלוצית. “הרי התשובות כבר קיימות ברוב המקרים,” אומרת אוריה. “כמעט כל מעשה יומיומי שאתה עושה, מישהו כבר עשה לפניך, וכמעט כל שאלה שאתה שואל כבר נשאלה קודם, אבל התשובות לא מתועדות באופן זמין ברשת. מנועי חיפוש לא יודעים להתמודד עם שאלות אינטואיטיביות כמו ‘איפה מותר להדליק מדורה על החוף’. דרושה כאן אפליקציה שיתופית שמחברת את השואלים למשיבים הפוטנציאלים.”
וכך, מתוך המדורה שלא היתה, נולדה אפליקציית Squeeck, המחברת בין מחפשי המידע לבעלי הניסיון. “הדרך לא היתה פשוטה,” אומר אופיר, “כי לשנינו לא היה שום רקע בתכנון אפליקציות, והיינו צריכים ללמוד הכל לבדנו – רק בנושא עיצוב הממשק גייסנו אדם נוסף – חיים לוי. גם את הנושא היזמי והשיווקי למדנו כמעט לבד, חוץ מקורס ‘יזמות וקניין רוחני’ בתעשייה וניהול שעזר לי מאוד. ומכיוון שעשינו הכל לבד, זה לא לקח חודשיים – אלא שנתיים.”
Squeeck היא פלטפורמה חינמית הפועלת כיום על אנדרואיד (ובקרוב גם באייפון), שבה כותב המשתמש את השאלה שלו ומפלח את קהל היעד הרלוונטי לפי שורה של קריטריונים. “אתה מגדיר את הרדיוס שבו אתה רוצה לחפש – סביבך או סביב נקודה אחרת בעולם – והמערכת מחפשת רק בתחום הזה,” מסבירה אוריה. “ואתה קובע גם את קהל היעד (קבוצת גיל, מגדר, תחום עניין וכו’) שאליו תגיע השאלה.”
את השאלות אפשר לשאול בכל שפה שהיא, שכן המערכת מתרגמת אותן בהתאם לשפה הנהוגה באזור הרלוונטי. לאחר משלוח השאלה יכול השואל לסגור את האפליקציה, שכן היא תאותת לו במקרה שתינתן תשובה לשאלתו. המשיבים מדורגים על ידי השואלים כדי ליצור ‘מדרג אמינות’ לטובת שואלים עתידיים, והרייטינג מדורג באמצעות כוכבי זהב. “חשוב לנו לציין שהמשתמשים נשארים אנונימיים,” מציין אופיר.
הורדת האפליקציה לסמארטפון אורכת שניות ספורות, וגם שיגור השאלות פשוט ומהיר. אז מה האתגרים שנותרו לאופיר ולאוריה? “להשלים את פיתוח האפליקציה לאייפון, להגדיל משמעותית את מספר המשתמשים, ולהמשיך לשפר את הממשק לטובת המשתמש.”
שאלות לדוגמה מתוך האפליקציה:
‘מישהו מכיר מוזיאון אמנות טוב?’
‘איפה בחיפה יש הערב מופע ג’ז?’
‘מה המוניטין של ד”ר רן טליסמן, כירורג פלסטי?’
‘למה אני עייף אבל לא נרדם?’
‘יש לי פקעות של פטרוזיליה. צריך להשקות עם הרבה מים?’
‘מי ביקר בצ’סקי קרומלוב, צ’כיה?’
‘רעיונות מקוריים למתנות לפסח – shoot!’
חברים, שותפים
אופיר ואוֹריה הם בני זוג כבר שש שנים, מאז שהיו בני 17. היא ילידת ראש העין, וכעת עושה את הסמסטר הראשון כאן בטכניון, בהנדסת מערכות מידע. הוא יליד כפר סבא, עתודאי במסגרת תוכנית ‘ברקים’ בהנדסת מכונות. הוא סיים כאן תואר ראשון ובקרוב יסיים את התזה לתואר שני בהנחיית פרופסור-משנה יזהר אור. על מה התזה? “על הדינמיקה של טוויסט-קאר, מה שנקרא ‘בימבה’ – זה כלי רכב שיש לו מכניקה מאוד ייחודית, שמאפשרת לו להתקדם באמצעות סיבוב של ההגה. יש כאן המון שאלות, כמו השפעת שינוי פרופורציות על ביצועי הרכב.”
תלמידי קבוצה 3339 – כפר יונה במעמד הזכייה (באדיבות קבוצה 3339)
תלמידי בנימינה, משגב וכפר יונה העפילו לשלב הגמר בתחרות הרובוטיקה הבינלאומית FIRST Championship. קבוצת כפר יונה רשמה הישג ישראלי חסר תקדים: ניצחון במשחקי הגמר והשתתפות בשלב האחרון בתחרות.
קבוצות הרובוטיקה של בנימינה, משגב וכפר יונה העפילו למשחקי הגמר בתחרות הבינלאומית FIRST Championship. קבוצת כפר יונה (תיכון איש שלום) גם ניצחה במשחקי הגמר והעפילה לשלב האחרון. באירוע, שהתקיים בין 22 ל-26 באפריל בסנט לואיס ארה”ב, ייצגו את ישראל יותר מ-350 תלמידים ומלווים.
תכנית הרובוטיקה FIRST נכנסה לישראל לפני 11 שנה, על ידי עמותת FIRST ובשיתוף הטכניון. היא נוסדה בארץ בידי אלוף (מיל.) אביהו בן נון. הפעילות זוכה לתמיכת משרד החינוך והוכרזה בשנת 2013 כתכנית הקדם אקדמית המובילה של הטכניון.
קבוצות בנימינה, משגב וכפר יונה נשלחו השנה לתחרות בחו”ל בעקבות זכייתן בתחרות הישראלית, והתחרו בכ-600 קבוצות מרחבי העולם. כאמור, קבוצת כפר יונה הגיעה להישג חסר תקדים והיתה לקבוצה הישראלית הראשונה אשר ניצחה במשחקי הגמר בחטיבה שבה השתתפה, העפילה לשלב האחרון והתחרתה במגרש המרכזי כנגד קבוצות מחטיבות אחרות.
במסגרת אחרת בתחרות השתתפו קבוצת נתניה (תיכון יד ליבוביץ), עמק חפר, אילת (תיכון גולדווטר) וערד (תפוח פיס). קבוצת נתניה זכתה בפרס ה- Rookie All Star בחטיבה שבה התמודדה. פרס זה ניתן לקבוצה מצטיינת שזוהי שנתה הראשונה בפעילות.
במסגרת נוספת (תחרות FLL) השתתפו תיכון קציר חולון ותיכון הנדסאים הרצליה. תלמידי קציר זכו במקום הראשון בפרס התכנון המכני, ובמקום השני במשחקי הראווה שהתקיימו בין 8 הקבוצות עם ביצועי הרובוט הגבוהים ביותר לאורך התחרות. תלמידי תיכון הנדסאים הרצליה זכו לכבוד והוקרה על הפעילות שלהם ושבו מהתחרות עם פרס השופטים.
פרופסור ג’יימס אליסון מקבל את הפרס מידי פרופסור פרץ לביא, נשיא הטכניוןפרופסור ריינהרד גנצל מקבל את הפרס מידי פרופסור פרץ לביא, נשיא הטכניון
בטקס חגיגי ומרגש העניק נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, את פרס הארווי לחוקר הסרטן הפרופסור ג’יימס אליסון מטקסס (בתחום בריאות האדם) ולאסטרופיזיקאי פרופסור ריינהרד גנצל מגרמניה (במדע ובטכנולוגיה).
הפרס, בסך 75,000 דולר, קרוי על שם ליאו הארווי
(1973-1887) וניתן מדי שנה לגברים ונשים שתרמו תרומה משמעותית לאנושות. הפרס היוקרתי נחשב ל”מנבא פרס נובל”: ו-13 מהזוכים בו זכו לימים בפרס נובל. אחד מהם הוא שוג’י נקמורה, שקיבל בדצמבר האחרון את פרס נובל בפיזיקה על פיתוח ה-LED הכחול.
פרופסור ג’יימס אליסון (James P. Allison), העומד בראש המחלקה לאימונולוגיה במכון לסרטן ע”ש אנדרסון, קיבל את פרס הארווי על פיתוח פרדיגמה חדשה לטיפול בסרטן ועל תרומתו התיאורטית והיישומית לטיפול בסרטן. מכון אנדרסון, המסונף לאוניברסיטת טקסס, מדורג במקום הראשון בין מכוני הסרטן בארה”ב.
אליסון, שנולד בשנת 1948 בטקסס, עוסק בתחום האימונותרפיה – טיפול באמצעות חיזוק המערכת החיסונית – בעיקר בהקשר של טיפול בסרטן. הוא חקר רבות את תאי ה-T, הממלאים תפקיד חשוב במערכת החיסונית, וגילה כי הם אינם תוקפים גידולים סרטניים בגלל מולקולה בשם CTLA-4, המעכבת אותם. בעקבות התגלית פיתח פרופסור אליסון נוגדן שיחסום את המולקולה וכך יאפשר לתאי ה-T ‘לעשות את העבודה’ ולתקוף את הגידול. על בסיס מחקרו פותחה תרופה לטיפול במלנומה מתקדמת בפני אדם – Ipilimumab (Yervoy בשמה המסחרי), שאושרה על ידי הרשויות בארה”ב (FDA) במאי 2011. כיום חוקר אליסון אפשרויות להשתמש ב- Ipilimumabובתרופות-מעכבות דומות לטיפול בסוגי סרטן אחרים (ריאות, כליות, ערמונית, מעיים ושד).
“פרופסור אליסון הוא חוקר אמיץ ובעל חשיבה מחקרית עצמאית,” אמר נשיא הטכניון פרופסור לביא בנאומו. “בשנות התשעים, אחרי שהקהילה המדעית נואשה מחיפוש אחר טיפול אימונותרפי לסרטן, פרופסור אליסון התמיד במחקר ובסוף הצליח.”
“כילד הייתי תמיד סקרן ורציתי לפתור חידות,” אמר פרופסור אליסון בטקס הענקת הפרס, “ביקשתי תמיד להיות הראשון שיש לו תשובות בנושאים שאיש לא הכיר. לימדתי את עצמי נושאים רבים וצברתי ניסיון רב בפתרון חידות. זהו ביקורי הראשון בארץ ובטכניון, והופתעתי מהרמה המדעית הגבוהה של החוקרים והסטודנטים. המחקר שלי נבע מכך שרציתי להבין טוב יותר את מערכת החיסון, ואני שמח שעל הדרך גם הצלחתי לפתח תרופה המסייעת לאנשים. רופאים לא נוטים לדבר על טיפול בסרטן במונחים של ‘ריפוי’, כי הטיפולים הקונבנציונליים תמיד זמניים, והסרטן ‘אורב’ לאדם בהמשך. באימונותרפיה יש הצדקה לדיבור על ‘ריפוי’. אנשים שטופלו בשיטה שלנו חיים כבר יותר מעשר שנים – הרבה יותר מהחודשים הספורים שניבאו להם.”
פרופסור ריינהרד גנצל (Reinhard Genzel) קיבל את פרס הארווי במדע וטכנולוגיה על הוכחת קיומו של חור שחור במרכז גלקסיית שביל החלב (הגלקסיה “שלנו”). גנצל, שנולד בשנת 1952, הוא חבר סגל באוניברסיטת ברקלי ומשמש כראש מכון מקס פלנק לפיזיקה של החלל החיצון בגרכינג, גרמניה. בשנת 2002 קבע גנצל, יחד עם שותפיו למחקר בגרמניה ובקליפורניה, כי במרכז הגלקסיה מצוי אובייקט שגודלו פחוּת מגודלה של מערכת השמש, אך מסתו גדולה פי 3 או 4 מיליון ממסתה של השמש, דהיינו חור שחור עצום. קביעה זו הסתמכה על התאוצה החריגה של כוכבים הסמוכים למרכז הגלקסיה. גנצל השתמש בשיטות של “אופטיקה מסתגלת” כדי להתגבר על ההפרעות האטמוספריות.
בנימוקי ועדת הפרס נכתב כי “הפרס מוענק לפרופסור גנצל כהכרה על פיתוח מכשור חדשני, קרקעי, מוטס וחללי, המאפשר מעקב, בדיוק חסר תקדים, אחר תנועת הכוכבים, בסמוך מאוד למרכז הגלקסיה שלנו, וכך לספק עדות חד משמעית לקיומו של חור שחור מסיבי במרכז הגלקסיה”.
“פרופסור גנצל פיתח כלים מחקריים שהובילו אותו לתגליות פורצות דרך, בהן הוכחה אמפירית לקיומו של חור שחור במרכז הגלקסיה שלנו,” אמר נשיא הטכניון פרופסור לביא בנאומו בטקס. “פרופסור גנצל הוא לא רק מדען שמחקריו הובילו לתגליות רבות; הוא גם ממציא שפיתח בעצמו את הכלים שסייעו לו להגיע לתגליות אלה.”
פרופסור גנצל הודה לטכניון על הפרס החשוב ואמר: “זה אירוע מיוחד עבורי לקבל את הפרס דווקא בשנת החמישים לכינון היחסים הדיפלומטיים בין גרמניה וישראל. אני אומר זאת לא רק בשל העבר, אלא גם בשל האיכות הגבוהה של המחקר והחוקרים הישראליים. האסטרונומיה היא תחום מחקר עתיק יומין, אך הכלים שעומדים לרשותנו היום מרחיבים את הדעת ודוחפים קדימה את גבולות הידע האנושי. הם מאפשרים לנו לצפות, לנתח ולהבין תופעות בחלל שבעבר היו נסתרות מעיננו.”
פרס הארווי של הטכניון ניתן לראשונה בשנת 1972, מהקרן שהוקמה על ידי ליאו מ. הארווי ז”ל מלוס אנג’לס, במטרה להכיר בתרומות גדולות לקידום האנושות בתחומי המדע והטכנולוגיה, בריאות האדם וקידום השלום במזרח התיכון. בין זוכי הפרס היוקרתי מדענים מארה”ב, בריטניה, רוסיה, שוודיה, צרפת וישראל. מיכאיל גורבצ’וב, מנהיג בריה”מ לשעבר וחתן פרס נובל, קיבל את פרס הארווי על פעילותו לצמצום מתחים אזוריים. זוכים נוספים: פרופסור ברט סאקמן (פרס נובל ברפואה), פרופסור פייר ג’יל דן-ג’ן (פיזיקה), פרופסור אדוארד טלר על תגליותיו בפיסיקת מצב מוצק, אטומית וגרעינית, ופרופסור ויליאם קופף על המצאת הכליה המלאכותית.
הפתעה מרגשת ציפתה לחוקר הסרטן, הפרופסור ג’יימס אליסון מטקסס, חתן פרס הארווי של הטכניון (בתחום בריאות האדם). בסיום הטקס, עלה לבמה פרופסור דב זוהר מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון, וסיפר את סיפורו האישי והמרגש. חייו של פרופסור זוהר ניצלו הודות לתרופה ipilimumab, שפותחה על בסיס מחקרו של פרופסור אליסון.
פרופסור זוהר, חלה בסרטן לפני 8 שנים ועל פי הרופאים נותרו לו 4 חודשים לחיות. זוהר הוכנס לניסוי בתרופה חדשה שפיתח פרופ’ אליסון. מאז, כאמור, עברו 8 שנים.
לכתבה המלאה מתוך אתר ווינט:http://bit.ly/1HaaXXF
היזם והממציא ג’ון אושר, שהקים את SpinBrush בהשקעה של מיליון וחצי דולר ומכר אותה ב-475 מיליון דולר, סיפר לסטודנטים בטכניון מה בין ‘זכויות הצצה’ בציורי עירום ליזמות ואיך עושים כסף מסוכריות מסתובבות.
“אני יהודי בן 68, ועד לאחרונה בכלל לא חשבתי לבוא לישראל – לא מושך אותי לנסוע באוטובוס-תיירים מאתר לאתר. אבל בשנים האחרונות, בכל פעם שנתקלתי ברעיון טוב, אמרו לי: ‘זה מישראל’. וכשביררתי, גיליתי שרוב הרעיונות האלה מקורם בטכניון. לכן, כיזם וממציא, לא יכולתי להחמיץ הזדמנות, ובאתי לכאן בתקווה למצוא יזמים וממציאים צעירים.”
ג’ון אושר, שהחל את קריירת היזמות שלו בגיל חמש, התארח במפגש שנערך במרכז ברוניצה ליזמות בטכניון. “מעולם לא עבודתי במקום ‘מוסדר’, מעולם לא התאמתי לעבודה כזו, וכנראה שאיש לא היה מקבל אותי. את המיזם העסקי הראשון שלי הקמתי בגיל חמש: ההורים שלי הלכו לסדנאות ציור וציירו שם מודלים בעירום. אחת לכמה זמן הם היו מביאים את הציורים הביתה ועורמים אותם בעליית הגג. הייתי מזמין אלי חברים ולוקח מכל אחד 5 סנט תמורת הזכות לראות את הציורים. אלה שולי הרווח הכי גבוהים שהיו לי אי פעם. הייתי עשיר, קניתי גלידה לכולם. זו היתה הפעם הראשונה. מאז לא הפסקתי: פינוי שלג, חלוקת עיתונים. גדלתי כשתמיד הייתי מעורב באיזה עסק כזה או אחר.”
להשלמת התואר הראשון – בפסיכולוגיה – נדרשו לו שבע שנים, שכן במשך כל אותה תקופה הקים וניהל עסקים, ובהם חנות עגילים וחנות בגדים. בתום התואר השקיע חמש שנים בלימוד עבודות כפיים – נגרות ושרברבות, למשל – והידע שרכש עזר לו בכל ההמצאות שרקח שנים מאוחר יותר. כשנולדו לו ילדים החליט למנף את הידע הזה ולהקים חברת צעצועים, ודור שלם של ילדים אמריקאים מודה לו על המצאת ה-SpinPop – סוכריה מסתובבת על מקל. הוריהם של אותם ילדים ודאי לא שמחו על ה’ספינפופ’, אבל הודו לו על ההמצאה הבאה:- SpinBrush מברשת שיניים חשמלית זולה. ההשראה באה מסיורים בסניפי וולמארט ומהרצון למנף את המנגנון המסתובב לצרכים בוגרים יותר מהסוכרייה. התוצאה: מברשת שעלתה 5 דולרים – כחמישית ממחיר מברשות השיניים של אותה תקופה.
מעבר להצלחה הטכנולוגית היתה כאן הברקה עסקית: ההחלטה לבנות חברה שמטרתה להימכר לחברת הענק פרוקטר & גמבל. אושר רשם פטנט על Dr. John’s SpinBrush , ואז כבש את מדפי Walmart. החברה, שבהקמתה הושקעו 1.5 מיליון דולר, נמכרה לפרוקטר & גמבל תמורת 475 מיליון דולר.
כיום מעורב אושר ב-Capture – סטארט-אפ שהקים בנו, המאפשר לאתרי חדשות לשדר תוכן שצולם על ידי גולשים והועלה לרשתות החברתיות. הצילומים מגיעים לרשת תוך כמה דקות, תוך הסדרת ענייני זכויות יוצרים בקלות רבה. העולם החדש שונה מאוד מזה שבו החל אושר את הקריירה היזמית שלו, אבל גם בו הוא מסתדר היטב. “הבנתי שיש כמה מיליונים של מצלמות בעולם, שפועלות בכל רגע שבו קורה משהו מעניין. עכשיו השאלה היא איך הופכים את זה לעסק רווחי. בסופו של דבר, היזמים הכי טובים הם לא אנשים שלוקחים סיכון, אלא אנשים שיודעים איך לנהל אותו.”
*הרצאתו של ג’ון אושר בטכניון תעלה בקרוב בערוץ ה-YouTube של הטכניון
הכתבה נכתבה על ידי קרן רובין מנהלת מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון
פרופסור משנה רעות שלגי במעבדה. צילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניוןפרופסור משנה שלגי לצד הרובוט עם חברי המעבדה מרי קורן-גלוזר(מימין), אביב דה מורגן ואנטולי מלר (משמאל). צילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניון
“המדע מוביל אותך לכיוונים שלא חשבת עליהם קודם, ועליך לנווט את דרכך בו”, פרופסור-משנה רעות שלגי, זוכת מלגת אלון היוקרתית לקליטת סגל צעיר ומצטיין, חזרה מ-MIT לישראל בזכות הטכניון, וכיום היא חוקרת בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט את מנגנוני בקרת ייצור החלבונים בתא.
“כמדענית עומד מולי עולם אינסופי של דברים שאני יכולה לחקור. המדע מוביל אותך לכיוונים שלא חשבת עליהם קודם, ועליך לנווט את דרכך בו, אבל גם לתת לו להוביל אותך.”
פרופסור-משנה רעות שלגי, שקיבלה השבוע את מלגת אלון היוקרתית לקליטת סגל צעיר ומצטיין, הצטרפה לשורות הטכניון בשנה שעברה. כיום, כחברת סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, היא מתמקדת בבקרת תרגום -תהליך ייצור החלבונים בתא על ידי הריבוזום.
את התואר הראשון – תואר כפול בביולוגיה ובמדעי המחשב – סיימה בהצטיינות בשנת 2002, באוניברסיטת תל אביב. פרויקט הגמר שלה עסק במדע שהיה עדיין בחיתוליו: ביו-אינפורמטיקה, שפירושה שימוש בכלים סטטיסטיים ואמצעים במדעי המחשב להסקת מסקנות הנוגעות לביולוגיה ולפרמקולוגיה.
כישוריה של פרופסור-משנה שלגי במדעי המחשב הובילו אותה, כבר במהלך התואר הראשון, לעבודה בחברת ההיי-טק רד-ויז’ן. היא האמינה ששם – בעולם ההיי-טק – טמון העתיד שלה, אולם לאחר שחיפשה אתגרים חדשים היא שינתה כיוון ונרשמה לתואר שני במדעי החיים במכון ויצמן. בהנחיית הפרופסורים צחי פלפל ורון שמיר היא חקרה, בכלים ביו-אינפורמטיים, את בקרת הביטוי הגנטי – ושם נשבתה בקסמי המחקר המדעי. “במהלך המאסטר הבנתי שאני רוצה להיות מדענית. להבין את תפקוד התא, לחקור את השיבושים שחלים בו, ולהציע אפשרויות לתקן אותם.”
“אנחנו עוסקים בתחום חדש ומרתק של ראיית התא כמערכת (Systems Biology) יחד עם שילוב גובר והולך בין ביולוגיה ומדעי המחשב בכלים של מידע כלל גנומי ובעזרת הביו-אינפורמטיקה,” מסבירה פרופסור-משנה שלגי. “הביולוגיה המערכתית נותנת לנו מבט-על על תהליכים ביולוגיים בתוך התא, בעוד הביולוגיה הקלאסית נותנת לנו הבנת עומק של התהליכים”, לכן בחרה להמשיך בלימודי הדוקטורט אצל הפרופסורים צחי פלפל ומשה אורן במכון ויצמן, ״שם חקרתי את נושא הבקרה על ידי מיקרו RNA – מולקולות קטנות שהן גנים, אך אינן הופכות לחלבון. כל שלב בתהליך יצירת החלבון מבוקר על ידי גורמים רבים בתוך התא, ואני חקרתי איך מתקשרות רמות הבקרה אחת עם השנייה ואיך מתקבל תיאום ביניהן.”
ב-2009, בתום הדוקטורט, יצאה פרופסור-משנה שלגי לפוסט-דוקטורט ב-MIT. בהנחיית פרופסור כריס ברג’, המתמחה בביו-אינפורמטיקה, ומומחית השפרונים (חלבונים המסייעים לשאר החלבונים בתא להתקפל, דבר ההכרחי לתפקודם התקין בתא) פרופסור סוזן לינדקויסט. שלגי חקרה את בקרת התרגום בתא במצבי סביבה קיצוניים (סטרס), ואת האינטראקציה בין השפרונים לריבוזום. בתקופה זו היא גילתה מנגנון חדש של בקרת תרגום -עצירת הריבוזום במהלך התרגום, שבמחקרו היא ממשיכה גם היום.
עצירה זו, המתרחשת בתגובה למצבי סביבה קיצוניים, מתוּוכת על ידי השפרונים ועל ידי האינטראקציה שלהם עם הריבוזום. עם החזרה לשגרה, מחדֵש המנגנון את תהליך ייצור החלבונים, החיוני לגוף.
“אנחנו חושבים שמנגנון זה מעורב גם במחלות הנוירודגנרטיביות כגון ALS , אלצהיימר, פרקינסון, הנטינגטון ועוד,” היא מוסיפה, “מחלות שבהן החלבונים מתקפלים לא נכון ולכן עוברים אגרגציה (יוצרים משקע חלבוני), וכיום אנו חוקרים את הקשר למחלות האלו.”
את תקופת הפוסט-דוקטורט – חמש שנים בבוסטון, שם נולדה בתה הבכורה – היא זוכרת בחיוב, אבל “מאוד רציתי לחזור לארץ, למשפחה ולסביבה המוכרת. לשמחתי התקבלתי בטכניון בזרועות פתוחות ובתמיכה רבה, ובאוקטובר האחרון חזרנו לארץ – בזכות הטכניון. הבאתי איתי מ-MIT שיטות מחקר מתקדמות, ואני מיישמת אותן במעבדה החדשה שלי בפקולטה.”
אחת השיטות האלה היא מעקב רובוטי אחר אינטראקציות בין חלבונים. הרובוט דוגם מאות ואלפי אינטראקציות ביום, ומספק מידע כמותי על אינטראקציה בין כל זוג חלבונים. את הנתונים שאוסף הרובוט מנתחת פרופסור-משנה שלגי בשיטות ביו-אינפורמטיות, וכך היא ממפה את רשת הבקרה על מערכת התרגום בתא ואת הקשרים בין החלבונים. “הרובוט מאפשר לי למפות רשתות שלמות של חלבונים בבת אחת, ובאמצעות כלים ביו-אינפורמטיים אני מנתחת את התקשורת הפנימית ברשת הזאת ואת תהליך התרגום.”
“במעבדה שלי אנחנו משלבים בין כלים כלל גנומיים וביואינפורמטיקה לבין הביולוגיה, כדי לחקור את התא כמערכת. הגישה הייחודית שלנו מתמקדת בהסתכלות על התא כמכלול, כאשר כל רכיב בו לא רק חייב להיות מושלם בפני עצמו, אלא מוכרח לעבוד בתיאום מלא עם שאר הרכיבים.”
במעבר מ-MIT לטכניון, היא מדגישה, לא היתה שום תחושה של התפשרות על הרמה המחקרית-מדעית. “הפקולטה והטכניון נותנים לי את הסטנדרטים הגבוהים ביותר. זו פקולטה מגוונת מאוד, עם ממשק חזק וטוב בין המחקר המדעי לקליני. המסלול החדש במדעי הרפואה פותח בפני סטודנטים בפקולטה לרפואה בטכניון את האפשרות להתרכז בתחום המדעי-מחקרי ולהפוך לחוקרים. רופא – זה מקצוע מוכר וברור לכולם, אבל לא כולם מבינים מה המשמעות של להיות חוקר, מה הוא עושה ביומיום. רופא מטפל בחולים בכלים העומדים לרשותו. אך כדי לפתח תרופה חדשה, או טיפול חדש, חייבים להבין לעומק את המנגנונים העומדים בבסיס המחלה או השיבוש, וזאת המשימה שלנו, החוקרים. נכון שיש רופאים המנהלים כיום מחקר במקביל לעבודה הקלינית, אבל חוקרים ‘במשרה מלאה’ יכולים להתעמק בתהליכים המובילים למחלה.”
