הטכניון הכריז היום על קבלת מענק שני במסגרת Grand Challenges Explorations – יוזמה של קרן ביל ומלינדה גייטס, המאפשרת לאנשים ברחבי העולם לבחון רעיונות נועזים העשויים לפתור בעיות גדולות בתחום הרפואה. המענק יסייע לפרופסור חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית וממכון ראסל ברי לננו-טכנולוגיה בטכניון להמשיך בפרויקט המחקר הביו-רפואי החדשני שלו, שכותרתו “טלאי אלקטרוני דביק לאבחון שחפת”.
“עבור אזורים הסובלים מעוני כרוני, קרן ביל ומלינד גייטס היא משאב יקר מפז, המאפשר לרתום את חוכמת המומחים לטובת האנושות ולפתרון בעיות בתחומי הבריאות והפיתוח. בסיועה של קרן גייטס אנו מפתחים טלאי אלקטרוני דביק, מדויק, מהיר ולא יקר לאיבחון שחפת, במטרה להגדיל שיעור ההישרדות בקרב חולי שחפת ולבלימת הפצתה של המחלה. אנו מקווים שבסיכומו של דבר יסייעו צעדים אלה לדמוקרטיזציה ולהנגשה של שרותי בריאות ברחבי העולם,” אמר פרופסור חאיק.
בשנת 2012 זכה פרופסור חאיק במענק שלב I מן הקרן. מענק שלב I ניתן לאנשים הנוקטים גישה חדשנית בבעיה בוערת ומשמעותית בתחומי הרפואה והפיתוח. Grand Challenges Explorations משקיעה ברעיונות נועזים שבכוחם, על פי ההערכות, לפתור בעיות המעיקות על חיי היום-יום של אנשים בעולם השלישי. שלב II נועד לקדם רעיונות שכבר עשו כברת דרך לקראת יישום.
יותר משני מיליארד בני אדם, על פי ההערכות, נגועים בשחפת, ובקרב כ-10% מהם תפרוץ המחלה באופן פעיל במהלך חייהם. כ-95% מחולי השחפת חיים במדינות מתפתחות, שבהן מתקיימים התושבים מהכנסה של דולר ביום. המטרה הסופית של הפרויקט הנוכחי שמוביל פרופסור חאיק היא פיתוחו של תהליך אבחון אוטונומי המבוסס על טלאי אלקטרוני דביק. אבחון השחפת, המבוסס על דגימות עור, אורך 2 עד 5 דקות. עלותו נמוכה וזמינותו גבוהה יותר מהגישות הקיימות. טלאי החישה החדשני יודבק על חזהו של הנבדק על ידי איש צוות רפואה או על ידי המטופל עצמו, ויתאים גם לילדים. האפשרות לבצע את הבדיקה בבית על ידי הנבדק תאפשר למטופלים להשתתף באופן פעיל במניעה ובאבחון של שחפת באמצעות ניטור מתמיד של אוכלוסייה המצויה בסיכון – אנשי צוות רפואי, בני משפחה של חולי שחפת, מעשנים, נשאי HIV וכיו”ב. ממצאי הבדיקה המהירה יבוטאו באור אדום (אינדיקציה לשחפת) או באור ירוק (כשהנבדק בריא).
פיתוחו של טלאי-חישה ל”איבחון מהיר, מדויק וזול של שחפת ריאתית פעילה לעומת שחפת לא פעילה או סמויה” יתרום להגדלת שיעור ההישרדות בקרב חולי שחפת ולבלימת הפצתה שלל המחלה. טלאי-האבחון אמור לשמש מעבדות מרכזיות, בתי חולים ומעבדות-מרפאה באזורים דלי-משאבים או בנקודת הטיפול, ובכך ירחיב את בדיקות השחפת ויציל לפחות 400,000 בני אדם מדי שנה בשנה.
Grand Challenges Explorations היא יוזמה הממומנת על ידי קרן ביל ומלינדה גייטס. היוזמה, שנוסדה בשנת 2008, מימנה כבר יותר מ-1,100 פרויקטים ב-60 מדינות. תוכנית המענקים פתוחה לכל אדם ללא מגבלת תחום או שיוך ארגוני. תהליך הבחירה מבוסס על טופס הרשמה קצר, ללא צורך במידע מוקדם נוסף. מענקים ראשוניים בני 100,000 דולר ניתנים פעמיים בשנה. פרויקטים מוצלחים זוכים בהזדמנות לקבל מענק המשך בסכומים של מיליון דולר ומעלה.
ברכות ואיחולי הצלחה ל-765 מקבלי התואר מגיסטר בתחומי ההנדסה, המדעים, הרפואה, הניהול והארכיטקטורה לשנת תשע”ה.
נציגי 70 חברות, מהמובילות במשק הישראלי, השתתפו ביריד התעסוקה בטכניון, שהיה היריד הגדול ביותר בחמש השנים האחרונות. עם החברות שהשתתפו ביריד נמנות אפלייד מטריאלס, צ’ק פוינט, אלביט מערכות, גוגל, אינטל, מיקרוסופט, IBM, מוטורולה, מלאנוקס, קוואלקום, רדוור, נייס, סאן-דיסק, SAP, TDK, אמדוקס, EMC, מרוול, אורבוטק ועוד. חברת אפל השתתפה ביריד לראשונה, ורוב המגייסים בביתן שלה היו בוגרי הטכניון. בנוסף לחברות הגדולות השתתפו ביריד חברות הזנק קטנות יותר, שלחלקן זו הפעם הראשונה ביריד, וכן חברות טכנולוגיה רפואית, חברת התרופות טבע וחברת המזון אסם. כן לקחו חלק ביריד משרד ראש הממשלה, חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות, התעשייה הצבאית והתעשייה האווירית.
“עשרות החברות המשתתפות ביריד בטכניון הן סימן מעודד לכלכלה ישראלית,” אמר נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא בסיור בין דוכני החברות. “לצד חברות ההזנק, בולטת נוכחותן של החברות המובילות בישראל. גיוס עובדים חדשים על ידי החברות הללו מצביע על מגמה חיובית של התרחבות ומעיד על חוסנו של המשק הישראלי.”
“זה אירוע מדהים וחגיגה אמתית לסטודנטים בטכניון,” אמר דיקן הסטודנטים בטכניון, פרופסור מוריס אייזן. “מרגש לראות את ההתייצבות של כל החברות המובילות במשק הישראלי ביריד, ואת אלפי הסטודנטים והבוגרים של הטכניון המשתתפים בו. באירופה רק עולים אחוזי האבטלה, וכאן בטכניון יריד התעסוקה גדל משנה לשנה.”
גיא פליישר מחברת גוגל הגיע ליריד כמגייס. ב-2007 הוא סיים את לימודי התואר שני בפקולטה למדעי המחשב בטכניון. בשמונה השנים שחלפו מאז הוא עובד כמהנדס תוכנה בגוגל. “לגוגל יש שני משרדים בישראל – בתל אביב ובחיפה,” הוא אומר, “והמשרד בחיפה הוקם בגלל הסטודנטים בטכניון.”
“ההשתתפות ביריד חשובה לנו כדי לאתר את הסטודנטים הטובים בישראל,” אמר בוגר הטכניון גל הבר, מנכ”ל חברת PLUS 500 . “זהו אירוע נפלא בהשתתפות של המוני סטודנטים, הגדל מדי שנה.”
“זו השנה הראשונה שאנו משתתפים ביריד בטכניון,” סיפרה יעל בן נתן, מנהלת הגיוס של חברת הסטארט-אפ Leaba. “החברה נוסדה לפני פחות משנה על ידי בוגרי הטכניון ועובדים בה פחות
מ-50 עובדים. אנו מאמינים כי הבסיס להצלחת החברה הוא האנשים, ולכן החלטנו להשתתף ביריד בטכניון כדי לגייס סטודנטים ובוגרים להנדסת חשמל ומדעי המחשב, שנוכל לגדול יחד עימם.”
אתגר ישראלי סיים את לימודיו בטכניון בשנה שעברה, במסלול משולב בפקולטות להנדסת חשמל ופיזיקה, וכבר משמש כמגייס לחברת הסטארט-אפ Leaba. “להצטרף לחברת סטארט אפ בתחום החומרה זו הזדמנות של פעם בחיים,” הוא אומר. “בחברות הגדולות אתה רק בורג קטן, וכאן אני מרגיש שאני עולם ומלואו. אני אחראי על המיקרו-ארכיטקטורה והתכן ורץ קדימה עם המוצר.”
חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות, המגייסת לשורותיה מאות סטודנטים ובוגרים מדי שנה בשנה, הציגה ביריד דגם בגודל אמיתי של מיירט מערכת “שרביט קסמים” וגם את מכונית המרוץ “פורמולה סטודנטים”, פרויקט המשותף של הפקולטות להנדסת מכונות, אווירונאוטיקה, אדריכלות ותעשייה וניהול בטכניון שרפאל שותפה במימון בנייתו. צוות מכונית המרוץ השתתף כבר פעמיים ובהצלחה רבה בתחרות העולמית לסטודנטים FSAE באיטליה, בה השתתפו קבוצות סטודנטים מאוניברסיטאות מכל העולם.
“בשל הדרישה הגוברת בקרב סטודנטים ובוגרי טכניון להצטרף לעבודה ברפאל, נמשיך גם ב-2015 לקיים מגוון רחב של פעילויות גיוס במטרה להביא אלינו את האנשים הטובים ביותר,” אמרה נירית עציון, מנהלת מרכז הגיוס של רפאל. לדבריה “האתגר הטכנולוגי והיציבות התעסוקתית שרפאל מציעה, מושכים מצטיינים רבים מקרב הטכניון, כמו גם ממוסדות אקדמיים אחרים.”
“אנו פועלים רבות ובערוצים מגוונים, במהלך כל השנה, כדי להעניק לסטודנטים ולבוגרי הטכניון יתרון משמעותי בהשתלבות בשוק העבודה,” אמרה ברוריה זומר-פדידה, ראש היחידה להכוון קריירה ו-IAESTE בלשכת דיקן הסטודנטים בטכניון שארגנה את יריד התעסוקה . “אנו שמים דגש על הקניית כלים מקצועיים, שיאפשרו לסטודנטים להפוך את ידיעותיהם וכשרונותיהם למקור פרנסה ובכך להגשים חלום ולבנות קריירה. הבוגרים של הטכניון מהווים את חוד החנית של הכלכלה בישראל.”
פרופסור אילן מרק מהפקולטה לכימיה בטכניון זכה בפרס ויצמן למדעים מדויקים של עיריית תל אביב יפו לשנת 2015, על הישגיו יוצאי הדופן בפיתוח שיטות חדשניות לסינתזה של תרכובות אורגניות.
חברי ועדת השופטים: פרופסור שמעון ינקלביץ (יו”ר), פרופסור ורדה שושן-ברמץ ופרופסור דן תופיק, החליטו להעניק לו את הפרס, בסך 18,000 ₪, בטקס חגיגי שיערך ביום ראשון, 29 בנובמבר 2015, במעמד ראש עיריית תל–אביב-יפו, רון חולדאי, בהשתתפות חבר השופטים, חתני הפרס וזוכי הפרס משנים קודמות.
עיריית תל-אביב-יפו מעניקה את הפרס ע”ש ד”ר חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית העולמית והנשיא הראשון של מדינת ישראל, משנת 1943, לציון 70 שנה להולדתו. הפרס נועד לעודד ולהמריץ את החוקרים במדעים המדויקים, היושבים במדינת ישראל ופועלים בה.
פרופסור ז’אן מרי ליין (Jean-Marie Lehn), חתן פרס נובל בכימיה לשנת 1987, ביקר בטכניון ונשא את ‘הרצאת יצחק אפלויג’ לשנה זו. סדרת הרצאות אפלויג נוסדה על ידי ה-ATS – אגודת ידידי הטכניון בארה”ב – כהוקרה לפרופסור יצחק אפלויג בתום כהונתו כנשיא הטכניון.
בפתיחת הרצאתו, שהתקיימה בפני קהל גדול של סטודנטים וחברי סגל, הודה פרופסור ליין לפרופסור אפלויג על ההזמנה לטכניון – “אחד המוסדות האקדמיים הטובים בעולם”, כדבריו. הוא אמר כי “הכימיה מגשרת בין חוגי הטבע (פיזיקה) לחוקי החיים (ביולוגיה), והכימאים הם הארכיטקטים של החומר, העשוי מאבני בניין מולקולריות העשויות מאבני בנין אטומיות. המשימה שלנו, בהיבט היישומי, היא לאלץ את המולקולות להתארגן באופן הרצוי לנו, ובכך עסקתי לאורך השנים: ביצירה של מולקולות ייחודיות המתארגנות יחד באופן עצמי (self-assembly) ויוצרות מבנים רב-מולקולריים המאופיינים בתכונות הרצויות לנו.”
לפני ההרצאה סעד פרופסור ליין עם סטודנטים לדוקטורט, שסיפרו לו על מחקרים ושוחחו איתו על נושאים שונים. בהרצאה, שכותרתה ‘פרספקטיבות בכימיה: מכימיה סופרה-מולקולרית לכימיה מסתגלת (adaptive)’, סיפר פרופסור ליין על מחקריו הרבים ועל היישומים שנולדו בעקבותיהם, ובהם חומרים חדשניים המשמשים בשיקום הלב ומתכלים בגוף. “כשהתחלתי את הפרויקט הזה בשנת 1990, יחד עם חברת XELTIS, לא חלמתי שכעבור פחות מ-15 שנה נוכל להציג טכנולוגיה שימושית. עם זאת, חשוב לי להבהיר שההישגים האלה נובעים ממחקר בסיסי ומעבודה מדעית הנובעת מסקרנות מחקרית.”
פרופסור ליין נולד בשנת 1939 בעיירה רוזהיים באלזס (צרפת). אביו היה אופה ומוזיקאי, ובהמשך מכר את המאפייה כדי להתמסר למוזיקה. ז’אן מרי גדל ברוזהיים בתקופת מלחמת העולם השנייה, למד לנגן בפסנתר ובאורגן, והתמקד בבית הספר התיכון בלימוד שפות, בספרות צרפתית ובפילוסופיה. בהמשך למד פילוסופיה באוניברסיטת שטרסבורג, ובמקביל למד קורסים במדעים והתרשם מההיבטים הניסויים של הכימיה האורגנית. הוא קנה ציוד מעבדה וביצע ניסויים בבית הוריו, וב-1960 החל לעבוד במעבדה של גיא אוריסון באוניברסיטת שטרסבורג, שם סיים את הדוקטורט בשנת 1964. לאחר תקופת פוסט-דוקטורט בהארוורד מונה לחבר סגל במקום עבודתו הנוכחי – האוניברסיטה של שטרסבורג.
מחקריו של פרופסור ליין יצרו שטח חדש – כימיה סופרה-מולקולרית – המהווה את הבסיס לפיתוח ‘התקנים מולקולריים’ המשמשים כגלאים או כהתקנים להעברת מידע ואותות ברמה המולקולרית. פרופסור אפלויג ציין כי “פרופסור ליין לא הפסיק לחקור ולחדש מאז קבלת פרס נובל בשנת 1987, ובעיני, עבודתו המאוחרת חשובה אף יותר.”
פרופסור ליין זכה בפרסים וכיבודים רבים, והוא חבר כבוד באקדמיות לאומיות רבות. הוא מקיים קשרים הדוקים עם הפקולטה לכימיה בטכניון והוא ידיד אמת של ישראל. בשנת 2009 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד של הטכניון. הוא מקדיש רבות לקידום מפגשים וקשרי מדע בין כימאים ישראלים ומדענים מארצות ערב כולל מסוריה, איראן, לבנון והרשות הפלסטינית, וזאת במסגרת ‘כנסי מלטה’ הנערכים אחת לשנתיים.
לצפייה בהרצאה: https://youtu.be/sP7H61BhgdQ
נציגי 70 חברות, מהמובילות במשק הישראלי, ישתתפו ביום רביעי הקרוב (3.6.15) ביריד התעסוקה של הטכניון. היריד, הגדול ביותר בחמש השנים האחרונות, יתקיים בשדרה המרכזית בלב קמפוס הטכניון, ובמהלכו צפויות החברות לגייס לשורותיהן כ-3,000 סטודנטים.
“זאת הזדמנות מצוינת להוכיח לסטודנטים כי השקעתם הרבה בלימודים נושאת פרי, ולחברות נותן היריד הזדמנות לקלוט כוח אדם איכותי ומוכשר”, אמר דיקן הסטודנטים בטכניון, פרופסור מוריס אייזן. “אין לי ספק שהיריד יתרום להצטרפותם של בוגרים נוספים למאגר המכובד של בוגרי טכניון התופסים כיום עמדות מפתח במשק הישראלי ותורמים לעוצמתה הטכנולוגית של מדינת ישראל.”
“אנו פועלים רבות ובערוצים מגוונים, במהלך כל השנה, כדי להעניק לסטודנטים ולבוגרי הטכניון יתרון משמעותי בהשתלבות בשוק העבודה”, אמרה ברוריה זומר-פדידה, ראש היחידה להכוון קריירה ו-IAESTE בלשכת דיקן הסטודנטים בטכניון. “אנו שמים דגש על הקניית כלים מקצועיים, שיאפשרו לסטודנטים להפוך את ידיעותיהם וכישרונותיהם למקור פרנסה ובכך להגשים חלום ולבנות קריירה. אנו עוסקים כל העת בחיזוק קשרי הטכניון עם התעשייה במטרה לקדם את גיוס הסטודנטים והבוגרים שלנו ולשלבם בחברות אלה. הבוגרים שלנו מהווים את חוד החנית של הכלכלה בישראל.”
ביריד ישתתפו חברות היי-טק מובילות, בהן אפלייד מטריאלס, צ’ק פוינט, אלביט מערכות, גוגל, אינטל, מיקרוסופט, IBM, מוטורולה, מלנוקס, קוואלקום, רדוור, נייס, סאן-דיסק, SAP, TDK, אמדוקס, EMC, מרוול, אורבוטק ועוד. חברת אפל תשתתף כאמור בפעם הראשונה ביריד. בנוסף לחברות הגדולות ישתתפו ביריד חברות הזנק קטנות יותר, שלחלקן זו הפעם הראשונה, חברות טכנולוגיה רפואית, חברת התרופות טבע וחברת המזון אסם. בנוסף ישתתפו ביריד חברות פיננסיות, בהן בלומברג המחפשת סטודנטים ובוגרים במדעי המחשב, וחברות ייעוץ וניהול פרויקטים. כן משתתפים ביריד משרד ראש הממשלה, התעשייה הצבאית והתעשייה האווירית.
חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות, המגייסת לשורותיה מאות סטודנטים ובוגרים מדי שנה, תציג ביריד דגם בגודל אמיתי של מיירט מערכת “שרביט קסמים”.
כולנו מכירים את המגבלה הזו בהודעות טקסטואליות: ביטוי רגשי, אירוניה ו’טון דיבור’ מתפספסים לעתים קרובות בהודעות טקסט ודואר אלקטרוני, והדבר גורם תכופות לקצר בתקשורת.
הסיבה לכך היא שבשפה המדוברת יש לנימת הדיבור תפקיד נכבד בהעברת המסר: הנימה מסמנת לנו התנשאות ונחמדות, החלטיות, פקפוק וכיו”ב. זו גם הסיבה שרבים מאיתנו מוסיפים אימוג’ים וסמיילים נוספים בהודעות – כדי לתאר את הרגש שבו נכתבה ההודעה. עם זאת, ברור שסמלים כאלה הם לכל היותר רמז שטחי ולְעולם לא רגש מורכב כמו בחיים האמיתיים.
זה היה הרקע לפרויקט של עדן סייג, סטודנט בפקולטה למדעי המחשב בטכניון שזכה בתחרות הפרויקט המצטיין של אמדוקס. במסגרת הקורס ‘פרויקט בבינה מלאכותית’, בהנחיית פרופסור שאול מרקוביץ’, פיתח סייג מערכת לומדת המזהה את הנימה הרגשית המובעת בטקסט על סמך זיהוי של תבניות חוזרות.
תבניות חוזרות אלה נלמדות באופן אוטומטי על ידי המערכת באמצעות ניתוח התוכן של קבוצות פופולריות ברשת החברתית וניתוח האינטראקציה החברתית סביבן. המערכת מזהה את מילות המפתח ואת הרגלי הדקדוק האופייניים למשפטים, וכך מצליחה לזהות את נימת הדיבור המשתמעת מהם.
“בקיץ 2013,” אומר סייג, “נפתחו ברשתות החברתיות עמודים הומוריסטיים המיועדים לקבוצות מוגדרות, למשל ‘אנשים עילאיים ומתנשאים’ ו’אנשים בינוניים וסבירים’, עם עשרות אלפי עוקבים כל אחד. במהלך העבודה על הפרויקט הבנתי שאפשר להשתמש בתוכן העמודים האלה כבסיסי נתונים הומוגניים הנמצאים בלב הקונצנזוס, ובעזרתם ללמד את המערכת לזהות נימה מתנשאת בטקסט או לחלופין נימה עממית. במהלך הפרויקט נבחנו 5000 פוסטים שנכתבו בעמודים אלה ברשת ובניתוח סטטיסטי למדה המערכת לזהות מבנה טקסט המזוהה כמתנשא או לחלופין כטקסט בינוני.”
“השיטה שפיתחתי בהתבסס על העמודים האלו ברשת,” מסביר סייג, “תאפשר למערכת לזהות בעתיד דפוס של תבניות חוזרות בהתבסס על כל מאגר נתון ברשת. נכון להיום היא יודעת לזהות תבנית המאופיינת כמתנשאת או כסבירה, אך הרצתה על עמודי רשת פופולאריים אחרים תוכל לסייע בזיהוי טקסטים המבטאים למשל נטייה לאובדנות, קריאה לעזרה או לחלופין התפעלות והנאה.”
מחקר מעמיק ובדיקות רבות לימדו את סייג כי הדיוק הגדול ביותר מתקבל כאשר משלבים חיפוש מילות מפתח עם ניתוח מבנים דקדוקיים, ומשתפר מאוד כאשר מנצלים את חוכמת ההמונים (למשל ע”י התחשבות בכמות הלייקים שהטקסט קיבל).
לדבריו, השיטה שפיתח בפרויקט תאפשר לו בעתיד לזהות במהירות דפוסים חוזרים ו’נימת דיבור’ בשילובי טקסט חדשים. “אני מקווה שבעתיד אצליח לפתח מנגנון שישקף לכותב את האופן שבו צפויים דבריו להתפרש על ידי הקורא, וכך יסייע לאנשים להביע את עצמם בצורה טובה יותר ולחסוך מקרים של אי-הבנה.”
פרופסור מרטין אודרסקי מאוניברסיטת אקול פוליטכניק (EPFL) בלוזאן, אבי שפת התכנות Scala , יהיה המרצה המרכזי בכנס TCE הבינלאומי החמישי, שמקיים הטכניון, בנושא מערכות סקילביליות לביג דאטה. בכנס שיתקיים בתאריכים 1-2 ביוני, 2015, בחיפה ישתתפו מיטב החוקרים בעולם בתחום, בהם : ד”ר רדיה פרלמן מ-EMC, רוברט אוקאלהאן – מוזילה, ד”ר פטריס גודפרויד ממעבדות המחקר של מיקרוסופט, בני שניידר מ- Ravello Systems, עומר בר קול מ- HP, פרופסור ביאנקה שרודר מאוניברסיטת טורונטו, פרופסור קרן צנזור-הלל ופרופסור מרק זילברשטיין מהטכניון, פרופסור רותם אושמן ופרופסור מולי שגיב מאוניברסיטת תל אביב.
סקאלה היא שפת תכנות המאפשרת פיתוח סקלבילי- בו צוות גדול יכול לעבוד על קוד מרכזי, גדול ומורכב בצורה פרודוקטיבית. פרופסור אודרסקי ידבר על הקשר בין קומפיילרים (תוכנית מחשב המתרגמת בין שפת מחשב אחת לשפת מחשב אחרת) למסדי נתונים. בקומפיילר מצטבר ידע רב על התוכנית ולמעשה ידע זה איננו מנוצל בשום מקום – בהרצאתו יציג פרופסור אודרסקי מה ניתן לעשות בידע.
בנוסף, ידבר בכנס רוברט אוקאלהאן מניו זילנד, שיציג את מוזילה וידבר על שיטות לבדיקת תוכנה במובן מעשי – שמשמשות לנקות את Firefox .
ד”ר פטריס גודפרויד, ממעבדות המחקר של מיקרוסופט ידבר על המערכת (White box fuzzing) ששימשה למציאת חלק גדול מהבאגים במערכת האבטחה של Windows 7. במיקרוסופט פועלת מערכת של “ענן שלם” למערכות בדיקה כך שהוא ירצה גם על החיים בענן.
הכנס מאורגן על ידי המרכז להנדסת מחשבים (TCE) בטכניון, המרכז מחקר יישומי משותף לפקולטות להנדסת חשמל ומדעי המחשב בטכניון. במרכז, המקדם מחקר מעשי ויישומי, שותפים חוקרים מהתעשייה וחברי סגל משתי הפקולטות, והוא מאפשר דיאלוג בין התעשייה לאקדמיה בנושאים מחקריים המעניינים את שני הצדדים.
לתכנית הכנס: http://tce.technion.ac.il/events/the-5th-annual-henry-taub-international-tce-conference/
למידע נוסף: http://www.reversim.com/2015/04/258-tce-conference.html
הטכניון העניק אתמול 193 תארי דוקטור חדשים לבוגריו. בטקס חגיגי ומרגש סקר נשיא הטכניון בפני הדוקטורים ובני משפחותיהם את הישגי הטכניון ובוגריו לאורך השנים, ואמר: “סילוק לימודי הליבה, ובמיוחד חשבון ואנגלית, מתכנית הלימודים גוזר על עשרות אלפי ילדים בערות וניתוק מהעולם בו הם חיים. אין זה כוח זר הכופה בערות על אלפי ילדים, אנו עושים זאת במו ידינו.
מכאן, מלב ליבה של המצוינות האקדמית הישראלית, חייבת לצאת הקריאה: עת להשקיע, לא לקצץ. עת להרחיב את מעגל ההשכלה והתעסוקה, לא את מעגל העוני והמצוקה. הדרך לרווחה כלכלית וחוסן בטחוני עוברת דרך ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי. שאם לא הם, אנה אנו באים.”
בשם מקבלי התואר נשאה דברים בטקס, ד”ר סטפניה פלגרינלי, הבוגרת הראשונה של מסלול הדוקטורט הכפול המשותף לטכניון ולפוליטכניק מילאנו. במהלך המסלול, שנוסד במסגרת הסכם שיתוף פעולה בין הטכניון לאוניברסיטה האיטלקית, זוכה הסטודנט בהנחיה משותפת של פרופסורים משני המוסדות, שוהה במשך שנה במוסד-השותף, ומקבל בסופו של דבר דוקטורנט משתי האוניברסיטאות.
ד”ר פלגרינלי, שנשאה חלק מנאומה בעברית, מתמחה בתכן של הרכבה רובוטית בפס ייצור, ובמהלך הדוקטורנט תכננה מערך של ייצור רובוטי עבור חברת הרכב קומאי, השייכת לפיאט. המנחה שלה בטכניון היתה פרופסור ענת פישר מהפקולטה להנדסת מכונות.
“למדתי בבית ספר ריאלי והכי אהבתי מתמטיקה,” אמרה ד”ר פלגרינלי לאחר הטקס. “בלימודי הדוקטורט בטכניון בחרתי להתמקד ברובוטיקה. בטכניון הקשר בין הסטודנט למרצה הרבה יותר אישי ונהניתי מאוד מלימודי כאן”.
ב-3 במאי התקיים בחיפה יום העיון הראשון במסגרת מרכז שניאור לחקר הסוכרת בטכניון. המרכז, שייחנך רשמית בחודש יוני, הוקם ביוזמתם ובתרומתם של בוגרי הטכניון רינה ואבנר שניאור, במטרה לקדם מחקרים, שיתופי פעולה, ימי עיון ומיסחור טכנולוגיות. בני הזוג שניאור, המתגוררים בבוסטון, החליטו להקים מרכז לחקר הסוכרת – שאינו קשור לתחומי עיסוקם – בשל היכרות עם אנשים שסבלו מהמחלה, ומתוך מודעות לפגיעתה במיליוני אנשים.
ביום העיון, שאורגן על ידי פרופסור שולמית לבנברג ופרופסור אדי קרניאלי, השתתפו חוקרים מובילים, ובהם פרופסור ג’יימס שפירו (אוניברסיטת אלברטה, קנדה), שפיתח טיפול בסוכרת באמצעות השתלת איי לבלב, פרופסור רוהיט קולקרני מבית הספר לרפואה בהארוורד העוסק בהתמינות תאי גזע לתאי לבלב, ופרופסור דרק לה-רויט מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון.
פרופסור קולקורני אמר כי 382 מיליון בני אדם חולים כיום בסוכרת ברחבי העולם, וכי האתגר הגדול בחקר המחלה הוא להתקדם מהניסויים בעכברים לניסויים בבני אדם, לפיתוח טיפולים חדשים ולהטמעתם במערכת הבריאות. פרופסור לה-רויט הציג ממצאים, לפיהם השילוב בין סוכרת סוג 2 להשמנת יתר (Obesity) מגדיל משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן. לפיכך, אמר פרופסור לה-רויט, “ניתוח קיבה (bariatric surgery) מפחית דרמטית את מקרי הסרטן, ולא פחות חשוב – הוא מוריד את שיעור התמותה מסרטן.
בראש מרכז שניאור לחקר הסוכרת עומדת פרופסור שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, אשר פיתחה שיטה חדשנית ליצירה של רקמה תלת ממדית של איי-לבלב, הכוללת את כלי הדם הדרושים. בעקבות השתלה מוצלחת של הרקמות הללו בעכברים החלו ניסויים ביצירת רקמות אנושיות להשתלה בעתיד בבני אדם. במסגרת פרויקט המחקר החדש, הממומן על ידי מרכז שניאור, תפותח שיטה חדשנית לריפוי סכרת סוג 2 בשילוב שיטות של הנדסה גנטית והנדסת רקמות.
מרכז שניאור לחקר הסוכרת ייחנך בחודש ביוני בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, בנוכחות התורמים. רינה שניאור, בוגרת הפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון ובעלת דוקטורט בחקר ביצועים מאוניברסיטת MIT, ממלאת תפקיד ניהולי בכיר בחברת התקשורת האמריקנית Verizon ופעילה באגודות מקצועיות שונות. אבנר שניאור, בוגר הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, החל את דרכו המקצועית כמנהל תחום מערכות מידע בחברת “אלסינט”, המשיך במסלול עצמאי, ובין השאר הקים וניהל את Emptoris – חברה לניהול משאבים ארגוניים.
בתמונה בעמוד הבית: פרופסור רוהיט קולקרני מבית הספר לרפואה בהארוורד
בסוף השבוע הקרוב (22-23.5), יקיימו חברי קבוצת השחייה “מאסטר טכניון” משחה שליחים רצוף בבריכת הטכניון. המשחה, שאורכו 50 קילומטרים, יימשך 24 שעות. מטרת האתגר שלקחו חברי הקבוצה על עצמם היא גיוס כספים לרכישת ציוד מציל חיים לבית החולים “רות” לילדים שברמב”ם.
על כל בריכה שישחה אחד השחיינים ייתרמו לבית החולים 250 ₪ לטובת הילדים. השחיינים מקווים להגיע תוך 24 שעות ליעד משותף של 160,000 ₪, סכום שיאפשר רכישה מיידית של חמישה מכשירי דפיברילטור מתקדמים עבור המחלקות השונות.
“הקבוצה שלנו מורכבת משחיינים חובבים, שחלקם סטודנטים וחלקם בוגרים של הטכניון,” סיפר יובל ארגמן, דוקטורנט בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. “הרעיון היה לקיים משחה שליחים של 24 שעות וכך להעלות את המודעות הציבורית לרכישת ציוד מציל חיים לבית החולים לילדים ברמב”ם. התחלתי לשחות במהלך הלימודים לתואר הראשון, וכיום אני מתאמן שלוש-ארבע פעמים בשבוע. היה לי ברור שאשתתף במשחה הזה, שנערך למען מטרה חשובה שאני מאמין בה.”
“הייתי בין הראשונים שהצטרפו ליוזמה,” סיפר איתי כהן, סטודנט לתואר שני בהנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון, השוחה בנבחרת הסטודנטים של הטכניון ובקבוצת המאסטרס. “המשחה המיוחד משלב בין ענף השחייה האהוב עלי לבין תרומה לילדים, שאני שמח לקחת בה חלק. השחייה היא חלק אינטגרלי מחיי כסטודנט בטכניון. עוד בהיותי ילד השתתפתי בתחרויות שחייה בטכניון, וידעתי שהבריכה הטובה ביותר בארץ נמצאת בטכניון. לכן גם ידעתי מגיל צעיר שאלמד בטכניון. אני מתאמן כל יום ואני לא יכול ללמוד אם לא שחיתי, השחייה מרגיעה לי את הראש. אני מזמין את כולם לתרום ולהפיץ את הבשורה, כי כל שקל יכול לעזור.”
רוצים לקחת חלק בפרויקט החברתי ולסייע לשחיינים לצלוח את האתגר? לחצו כאן: http://bit.ly/1GrgkQP
