פרופסור דניאל ריטל, חבר סגל בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון וסגן המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, זכה בפרס יוקרתי מטעם האקדמיה למדעים בטורינו, איטליה.
פרופסור דניאל ריטל
מדובר בפרס Angiola Gili e Cataldo Agostinelli, שניתן לפרופסור ריטל בקטגוריית מכניקה יישומית ותיאורטית.
בנימוקי האקדמיה נכתב כי “פרופסור ריטל עוסק במכניקה של חומרים, בדגש על צימוד תרמו-מכני במוצקים. מחקריו מראים כי אנרגיה נצברת בחומר לא רק בשל השפעות תרמו-דינמיות אלא גם כתוצאה מגיבוש-מחדש של החומר”. מחקריו הובילו גם לשינוי פרדיגמה בהבנה של כשלים דינמיים הנובעים מפגיעה אלימה במבנים כגון פגיעה בליסטית בפלטת שריון, עיבוד שבבי מהיר ואף תופעות הקשורות לתנועות טקטוניות בעת רעידות אדמה.
מייקל בלומברג יזם את הפרויקט בתקופת כהונתו כראש עיריית ניו יורק. אחד המוקדים העיקריים בקמפוס יהיה מכון החדשנות טכניון-קורנל ע”ש ג’ואן ואירווין ג’ייקובס – השותפות האקדמית בין הטכניון ואוניברסיטת קורנל
ציון דרך היסטורי בהקמתו של קמפוס קורנל-טק בעיר ניו יורק נרשם עם הנחת אבן הפינה ותרומה של 100 מיליון דולר לקמפוס. התורם: מייקל בלומברג, שהגה את הפרויקט בתקופת כהונתו כראש עיריית ניו יורק.
קמפוס ההיי-טק קורנל-טק ייפתח על האי רוזוולט, הסמוך למנהטן, בקיץ 2017. עם השלמתו בעתיד ישתרע על כ-50 דונם ויאכלס כ-2,000 סטודנטים ומאות חברי סגל ועובדים. אחד המוקדים העיקריים בקמפוס יהיה מכון החדשנות טכניון-קורנל ע”ש ג’ואן ואירווין ג’ייקובס – השותפות האקדמית בין הטכניון וקורנל.
“זה יהיה אחד הקמפוסים המרתקים שנבנו אי פעם,” אמר נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא, “ואנו גאים בהיותו של הטכניון חלק במיזם זה. הקמפוס יהיה אחד ממכוני המחקר המודרניים והמתקדמים בעולם ומעוז של חדשנות. כשביקרתי לאחרונה באי רוזוולט חשתי שאני עומד על הגשר המחבר בין הטכניון לאוניברסיטת קורנל. כל אחד מאזרחי ישראל ומתושבי ניו יורק יכול להתגאות בהישג זה. אני מברך את ראש העיר מייקל בלומברג על חזונו ועל התרומה הנדיבה, שתסייע בהגשמת חזון זה.”
בטקס הנחת אבן הפינה לקורנל-טק, שבו הוכרז על תרומת הענק של קרן בלומברג (Bloomberg Philanthropies), השתתפו בכירים רבים ובהם נשיא אוניברסיטת קורנל דייוויד סקורטון, דיקן קורנל-טק דניאל האטנלוקר, ראש עיריית ניו יורק, ביל דה בלאזיו וראש העיר הקודם מייקל בלומברג. תרומתה של קרן בלומברג תשמש להקמת תשתיות בקורנל-טק, והמבנה האקדמי הראשון בקמפוס החדש ייקרא “מרכז בלומברג” כמחווה לבנותיו של בלומברג, אמה וג’ורג’ינה. “ניו יורק הפכה לעיר הגדולה בעולם מפני שהעזנו לחלום בגדול כפי שאיש לא העז לחלום קודם לכן,” אמר בלומברג. “אני מאמין ששותפויות בין גופים ציבוריים למגזר הפרטי חיוניות לעתידה של העיר, וזו הסיבה שהתרומה מוקדשת לבנותיי, שכן זו המתנה הגדולה ביותר שביכולתי להעניק להן: מרכז שיהפוך את העיר שלהן ואת העולם כולו למקומות טובים יותר. קמפוס קורנל-טק יבטיח עתיד מזהיר לעיר ניו יורק ולצעירים הגדלים בה או מגיעים אליה כשבלבם חלום.”
קמפוס קורנל-טק הוא מודל מהפכני להוראת טכנולוגיה לתארים מתקדמים ולפיתוח מנהיגות חלוצית וטכנולוגיות חדשניות המתאימות לעידן הדיגיטלי. הלימודים במסגרת קורנל-טק החלו בינואר 2013 בקמפוס הזמני הממוקם במשרדי גוגל במנהטן. כיום מועסקים שם כ-15 חברי סגל בעלי שם, צוות של 15 איש העוסק במחקר ופיתוח, כעשרים דוקטורנטים בתחומים שונים וכן מסטרנטים הלומדים באחד מארבעה מסלולים לתואר שני: MEng במדעי המחשב; MBA; תואר כפול בתקשורת (Connective Media) במכון החדשנות טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס; ומסלול הבריאות (Healthier Life) שיחל לפעול בסתיו הקרוב במכון ג’ייקובס ויגשר בין תחומי הבריאות והטכנולוגיה.
“אנו אסירי תודה על נדיבותה של קרן Bloomberg Philanthropies,” אמר נשיא אוניברסיטת קורנל דייוויד סקורטון. “תרומה זו נושאת משמעות ייחודית, משום שראש העיר בלומברג הוא שהגה את חזון הקמתו של מרכז למדעים יישומיים וליווה את הפרויקט מראשיתו. בקורנל-טק אנו יוצרים מרכז יזמי-טכנולוגי לרווחת העיר, המדינה והעולם כולו.”
“תוך שלוש שנים בלבד הפכה קורנל-טק לתוכנית תוססת הכוללת מסלולי לימוד, סגל ומאה סטודנטים, וקמפוס ההולך וקם על האי רוזוולט,” אמר דיקן קורנל-טק דניאל האטנלוקר. “אנו אסירי תודה לשותפינו ביוזמה זו, ובהם קהילת הטכנולוגיה של העיר ניו יורק, העירייה, תושבי האי רוזוולט ורבים אחרים המסייעים לנו בהגשמת חזוננו.”
בתמונה בעמוד הבית: ראש עיריית ניו יורק הקודם מייקל בלומברג בטקס
צילום: קווין האטורי, דוברות הטכניון
אנו מחפשים צעירים בעלי מודעות חברתית אשר רואים עצמם כחלק ממנהיגי העתיד של ישראל. אנשים, אשר מלבד הרצון ללמוד ולצמוח ברמה האישית, רוצים גם לתת חזרה ולפעול לשיפור וקידום החברה בישראל. סטודנטים אשר עתידים להתחיל את שנת הלימודים הראשונה שלהם בשנה״ל הבאה (תשע״ו 2015/16),לתואר ראשון בתחומי המדעים, ההנדסה, הטכנולוגיה והמתמטיקה רשאים להגיש את מועמדותם. על המלגאים להשתתף בתוכנית התנדבות במהלך כל שנות התואר. בנוסף המלגאים יעברו גם תכנית העשרה במהלך השנה הכוללת מספר מפגשים. סכום המלגה עומד על 30,000 ש”ח לשנת לימודים,וכל אחד מן הזוכים יקבל את הסכום בחלוקה של שלוש או ארבע מנות, תלוי באורך התואר.המלגות הן רק חלק מתרומה על סך $100 מיליון דולר אשר הוענקה על ידי סימור שוליך למימון הפרויקט. ——————————————————- מי זכאי להגיש מועמדות? מועמדות ומועמדים הצפויים להתחיל את שנת לימודיהם הראשונה בשנה”ל תשע”ו יכולים להגיש את מועמדותם לתוכנית, בתנאי שיעמדו בשניים מתוך שלושת התנאים הבאים: • ציוני בגרות ופסיכומטרי מעל סף הקבלה למקצוע הנבחר • בוגר/ת של תכנית מנהיגות קהילתית, שנת שירות, רקע התנדבותי או פיקודי • צורך כלכלי • על המועמדים והמועמדות להחזיק בדרכון ישראלי ההרשמה למלגה בטכניון תיסגר ב – 16.07.15 לינק לטופס ההרשמה : http://www.schulichleaders.co.il/application-form-heb אתר האינטרנט של קרן מלגות מנהיגות שוליך: www.schulichleaders.co.il
הטכניון הצדיע לחתני פרס הנובל בכימיה לשנת 2013, הפרופסורים אריה ורשל ומיכאל לויט, ביום אירועים מיוחד שהתקיים השבוע במסגרת אירועי הקורטוריון (חבר הנאמנים) של הטכניון
החתימות של חתני פרס הנובל בכימיה לשנת 2013, על קיר התהילה
במהלך היום המיוחד הוענקו לפרופסורים ורשל ולויט תוארי ‘דוקטור לשם כבוד’ מהטכניון, שמם הנצח על קיר התהילה של זוכי פרס נובל בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך לצד זוכי פרס נובל קודמים, והסרט “לחיצת היד הסודית”, מתוך הסדרה הדוקומנטרית “הנובליסטים”, בבימויו של אורי רוזנווקס ובהפקת “יס דוקו” הוקרן בהשתתפותם. לאחר חשיפת החתימות על קיר התהילה, סיפר פרופסור ורשל, בוגר הטכניון שסיים ב-1966 את לימודיו לתואר ראשון בפקולטה
לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, על הדרך שעשה מהקיבוץ ועד פרס נובל. “נולדתי בקיבוץ שדה נחום להורים ילידי פולין, ועבדתי במדגה ובחשמליה. מאז ומתמיד הייתי ילד סקרן, שבנה אקדחים ומכשירים אחרים ועשה שטויות אחרות. במהלך הצבא השלמתי בגרות, שכן בבית הספר בקיבוץ לא למדו אז לבגרות, והתקבלתי לטכניון בתנאי שאעבור את המכינה. שם, במסגרת פרויקט בהנחיית פרופסור יחיאל שליטין, נחשפתי לעולם האנזימים ולחידות הקשורות לפעילותם.”
פרופסור ורשל (במרכז) ופרופסור לויט (משמאל) עם נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא (מימין) בטקס חשיפת השמות על קיר התהילה בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון
בערב, בהשתתפותם של מאות אורחים ובני משפחה, העניק נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא לשניים, תואר ‘דוקטור לשם כבוד’ מהטכניון. פרופסור ורשל, קיבל את התואר בהוקרה על עבודתו החלוצית בתחום הביו-פיזיקה החישובית, ועל תרומתו העצומה לפיתוח שיטות למידול ממוחשב של תהליכים כימיים מורכבים במערכות ביולוגיות; ובהוקרה על קשריו המתמשכים עם המדע בישראל ועל היותו דמות מופת בקרב בוגרי הטכניון. פרופסור ורשל משמש כיום פרופסור מחקר באוניברסיטת דרום קליפורניה. פרופסור מיכאל לויט, המשמש פרופסור לביולוגיה מבנית בבית הספר לרפואה באוניברסיטת סטנפורד, קיבל את התואר כמחווה על תפקידו החלוצי בתחום של ביולוגיה מבנית חישובית ועל תרומה פורצת דרך לפיתוח שיטות מבוססות-מחשב לחישוב וניבוי של ריאקציות כימיות; ובהוקרה על קשריו העמוקים, המשתרעים על פני יותר מחמישה עשורים, עם המדע בישראל ועם הטכניון. “כל מקבלי התואר ‘דוקטור לשם כבוד’ הם אנשים מבורכים וברי מזל,” אמר פרופסור לויט שנשא דברים בשם מקבלי התואר בטקס. “כל אחד מהם תרם לאנושות בדרכו שלו, אם בפיתוח תרופה, אם בקידום המדע והמחקר או בתרומה לחברה. על כולנו, כאנשים שבורכו בחייהם, להעריך את מזלנו הטוב ולשפר את החברה ואת העולם בו אנו חיים.” בנוסף לשני חתני פרס הנובל קיבלו את התואר המיוחד מהטכניון סנדי (שרה רבקה) היטמן, קריסטוף מטיאשבסקי, ג’ואל (יוסף) רוטמן, סנפורד (שעיה) וייל ופרופסור צ’רלס וייסמן.
שתי קבוצות זכו במקום הראשון בתחרות הסטודנטים ‘טכנוראש’, שנערכה בבריכה שהוקמה בטכניון במיוחד לרגל האירוע
12 קבוצות התחרו בתחרות ה’טכנוראש’ בטכניון והתמודדו עם אתגר הנדסי מורכב: השטת כלי שיט באמצעות גומיות משרדיות. התחרות השנה התקיימה ברוח “אנרגיה ירוקה” תחת הכותרת GUMPOOL 2015: סירות מוּנעות-גומייה, שנבנו מראש על ידי המתמודדים, נדרשו לשוט לאורך 8 מטרים, לעגון באמצעות מגנט ולירות סילון מים לתוך משפך ממרחק של שלושה מטרים, כל זאת בזמן המהיר ביותר.
“לרגל התחרות הוקמה בטכניון בריכה ייעודית בשטח של 72 מ”ר, ובתוכה התחרו כלי השיט של 12 הקבוצות שעברו את המיונים ואת שלב חצי הגמר,” סיפר בן גרוצקי, שארגן את התחרות מטעם אגודת הסטודנטים בטכניון. “תקנון התחרות הציב בפני המשתתפים סטנדרטים תכנוניים-הנדסיים גבוהים, ואני שמח על היצירתיות שהפגינו הסטודנטים בתכנון כלי השיט ובעיצובם.”
בסוף תחרות מפתיעה ומרתקת, ולאחר התלבטות ארוכה, החליטו השופטים להעניק את המקום הראשון לשתי קבוצות. כל אחת מהן תזכה בפרס של 7500 שקל. חברי קבוצת “סמיילי” הם הסטודנטים מרינה מינקין מהפקולטה למדעי המחשב, וסילי ויטצ’בסקי מהפקולטה להנדסת חשמל ומיכאל פוזבסקי מהפקולטה להנדסת מכונות. “עבדנו עם שבשבת שדוחפת את המים אחורה, ולפי החוק השלישי של ניוטון המים דוחפים חזרה את הסירה,” הסביר פוזבסקי. “כדי לצמצם את הגרר במהלך השיט בנינו מנגנון שמוריד למים את משאבת ההשפרצה רק בסוף השיט.”
הקבוצה השנייה שזכתה במקום הראשון כוללת את הילה שמואל ואיתי מנגל, סטודנטים מהפקולטה למתמטיקה שפיצחו את סוד המהירות. חברת הקבוצה הילה שמואל, הלומדת פיזיקה-מתמטיקה במסגרת תוכנית המצוינים של הטכניון, הסבירה כי “המדחף יושב ישירות על הגומייה וכך נחסך חיכוך, ומיקומו בחזית הסירה מביא לכך שהסירה מתרוממת וכך גם החיכוך עם המים קטן.”
במקום השלישי זכו יאיר גרפונקל וחברתו אור אורון, שניהם ממשגב, שעבדו על הפרויקט במשך חודשיים. הוא סטודנט בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון והיא בוגרת המסלול לתקשורת חזותית בויצו. “זה לא אומר שאני הייתי אחראית על העיצוב,” היא אומרת. “עשינו הכל ביחד, גם בתכנון וגם בביצוע.” השניים השתמשו בצינורות ביוב כמצופים משני צדי הסירה, מדחף פלסטיק גדול ואדום שיוצר בחיתוך לייזר, וגביע לבן. “בעיקרון זה היה אמור גם לירות קונפטי, אבל הפיצ’ר הזה לא עבד,” הם אומרים.
הקבוצות הציגו מגוון דמוגרפי וטכנולוגי מרשים. קבוצה של סטודנטים לתואר שני מהפקולטה להנדסת מכונות השיטו את כלי השייט באמצעות הטלפון הנייד, וישי צימרמן בן ה-82 מקיבוץ עין חרוד וחתנו רונן אצילי, שזכו בתחרות בשנה שעברה, השיטו הפעם את הספינה Endurance, הקרויה על שם ספינת המפרשים שיצאה לאנטארקטיקה בשנת 1914.
תחרות “טכנוראש” התקיימה זו השנה ה-13 לזכרו של ההוגה והמייסד שלה, ניב-יה דורבן ז”ל. ניב-יה, סטודנט ובוגר מצטיין של הטכניון, נרצח על ידי שודד בתל אביב בהיותו קצין בצה”ל. התחרות והפרסים ממומנים על ידי ד”ר רוברט שילמן (“ד”ר בוב” בפי כל), שהשתלם בטכניון. חבר השופטים כלל את הפרופסורים בני נתן, גיל יוסילבסקי ודוד דורבן (אביו של ניב-יה), כולם מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון.
בסיום התחרות אמר פרופסור דוד דורבן כי התחרות היא מהות ההנדסה, והיא מלמדת את הסטודנטים לתכנן לקראת הלא נודע.
בתמונה בעמוד הבית: הסטודנטים הזוכים בתחרות במקומות הראשונים.
צילום: שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון.
כלי השיט של הילה שמואל ואיתי מנגל, שזכו במקום הראשוןכלי השיט של קבוצת “סמיילי”, שזכתה במקום הראשוןכלי השיט של הקבוצה שזכתה במקום השלישי
האתגר השנה: השטת כלי שייט המונע מכוח גומייה משרדית פשוטה
ביום רביעי הקרוב (17.6), בשעה 12:30, בלב קמפוס הטכניון, תתקיים תחרות טכנוראש Gumpool – 2015.
השנה מתקיימת התחרות ברוח “אנרגיה ירוקה”: סירות מוּנעות-גומייה, שנבנו מראש על ידי המתמודדים, יידרשו לשוט לאורך 8 מטרים, לעגון באמצעות מגנט ולירות סילון מים לתוך משפך ממרחק של שלושה מטרים. כל זאת בזמן הקצר ביותר.
לכבוד התחרות תוקם בטכניון בריכה ייעודית בשטח 72 מ”ר, ובתוכה יתחרו 14 הקבוצות שעלו השנה לשלב הגמר של התחרות מתוך 46 שניגשו אליה. בין המתחרים השנה: סטודנטים ובוגרי הטכניון, תלמידים מתיכון באקה אל-גרבייה והקבוצה שזכתה בתחרות בשנה שעברה – ישי צימרמן בן ה-82 מקיבוץ עין חרוד יחד עם בנו ועם חתנו.
לזוכים בתחרות יוענקו פרסים בסך עשרת אלפים, 5000 ו-3000 ש”ח.
תחרות “טכנוראש” מתקיימת זו השנה ה-13, לזכרו של ההוגה והמייסד שלה, ניב-יה דורבן ז”ל. ניב-יה, סטודנט ובוגר מצטיין של הטכניון, היה קצין בצה”ל כאשר נרצח על ידי שודד ברחוב שקט בתל אביב בחודש מארס 2003. התחרות והפרסים ממומנים על ידי ד”ר רוברט שילמן (“ד”ר בוב” בפי כל), שהשתלם בטכניון.
ד”ר עמית גופר, מפתח השלד הביוני ReWalk, דיבר בשם מקבלי התארים בטקס קבלת תוארי עמית כבוד של הטכניון
הטכניון העניק אתמול (א’ 15.6.2015) תואר “עמית כבוד” לשמונה נשים וגברים, ידידי הטכניון, אשר סייעו לטכניון ולמדינת ישראל. בטקס נכחו ראש עיריית חיפה ושישה נשיאי אוניברסיטאות מרחבי העולם.
בוגר הטכניון ד”ר עמית גופר, שדיבר בשם מקבלי התארים, אמר כי “היותו של אדם בוגר הטכניון ממלאת אותו בגאווה – גאווה מוצדקת. הגאווה הזו אינה באה בחינם; היא תובעת ממך להצטיין במעשיך. כיום, כשגם שני ילדי הם בוגרי הטכניון, הטכניון הוא עבורי משפחה ובית, וכך יהיה תמיד.”
ד”ר גופר התייחס לחרם האקדמי על ישראל באומרו כי “הניסיון להדיר את האקדמיה הישראלית, ובתוכה הטכניון, אינו חדש, אבל לאחרונה הוא צברה תנופה חריגה ומסוכנת. מרעיון של קבוצות מיעוט שהובלו על ידי שונאי ישראל הפכה הקריאה לחרם לרעיון מקובל, ואף לבון-טון, בקרב קבוצות של סטודנטים וחברי סגל בחו”ל. הטכניון, כאחד המוסדות האקדמיים המובילים בישראל, חייב להיות נושא הלפיד במאבק בחרם; וכמוסד המוכר ומוערך בעולם כולו, אין ספק שהטכניון ונציגיו ינצחו בקרב הזה.”
נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, הדגיש בנאומו את המגוון המאפיין את הטכניון. “מחקרים רבים מראים כי שונוּת היא מפתח לחדשנות ולהצלחה. קבוצות המאופיינות בשונוּת גזעית, אתנית ומגדרית ואפילו בשונות בנטייה המינית הן חדשניות יותר מקבוצות הומוגניות. ובכן, השונות שכולם רוצים בה נמצאת בטכניון וטבועה במורשתו. יעקב שיף, מראשוני התורמים לטכניון, התנה את תרומתו בכך שהקבלה לטכניון תתקיים ללא אפליה מגדרית, דתית, אתנית או פוליטית; וכי הקורטוריון, הגוף המנהל את הטכניון, יהיה בינלאומי באמת ובתמים. כיום, יותר ממאה שנים לאחר מכן, הטכניון הוא מיקרוקוסמוס של המגוון הישראלי: יהודים וערבים, נשים וגברים, מוסלמים ונוצרים, חילונים ודתיים וחרדים, עולים חדשים וילידי הארץ. התוכניות הקדם-אקדמי שלנו, ופרויקט הרובוטיקה העולמי FIRST, שפעילותו בישראל נעשית בחסות הטכניון, כוללים אלפי ילדים וילדות, נערים ונערות מכל קבוצה גיאוגרפית, חברתית ודמוגרפית בישראל. לכך נוספים הסטודנטים הזרים הלומדים כאן, שמספרם עולה בהתמדה. הלוואי שיעקב שיף יכול היה להיות איתנו הערב ולראות שעמדנו בדרישותיו והגשמנו את חלומו.”
בטקס נכחו ראש עיריית חיפה עו”ד יונה יהב ושישה נשיאי אוניברסיטאות: נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא, נשיא מכון ויצמן פרופסור דניאל זייפמן, נשיא אוניברסיטת בר אילן פרופסור דניאל הרשקוביץ, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון פרופסור רבקה כרמי, נשיא האוניברסיטה הטכנולוגית של סינגפור פרופסור ברטיל אנדרסון ונשיא אוניברסיטת ווטרלו הקנדית פרופסור פרידון האמדולאפור.
עמיתי הכבוד בטקס
אלה הם שמונת מקבלי התארים:
ד”ר קאנטה אחמד – רופאה ומרצה, סופרת ועיתונאית ילידת בריטניה, ממוצא פקיסטני, המתגוררת בארה”ב – קיבלה את התואר “בהוקרה על מאבקה האמיץ והבלתי נלאה למען זכויות אדם בעולם המוסלמי, ועל התנגדותה הפעילה והעיקשת לאסלאם הרדיקלי ולאנטישמיות; וברחשי תודה על ידידותה עם מדינת ישראל ועם הטכניון”.
עו”ד הארי בלומפילד, יליד מונטריאול העומד בראש משרד Bloomfield & Advocates במונטריאול, קיבל את התואר “בהוקרה על מסירותו האיתנה ועל תמיכתו המתמשכת במדינת ישראל, בטכניון ובקהילה היהודית במולדתו, פעילות המהווה המשך למורשתם הציונית המרשימה של הוריך המנוחים ברנרד ונרי בלומפילד ושל דודו לואיס”.
רבקה בוכריס, בנקאית בעלת שם עולמי, קיבלה את התואר “בהערכה על אהבתה העמוקה לישראל ולעם היהודי ועל קשרי הידידות שלה עם הטכניון; ובהוקרה על עמידתה בראש קרן אדליס, המספקת תמיכה חיונית לישראל בכלל ולטכניון בפרט במדע, בחינוך, ברווחה ובביטחון”.
בוגר הטכניון ד”ר עמית גופר קיבל את התואר “בהוקרה על ההמצאות שפיתח למען ישראל והאנושות, ובראשן טכנולוגיית ReWalk המאפשרת למשותקי-גפיים לעמוד, ללכת ולעלות ולרדת במדרגות, ובכך מחוללת שיפור דרמטי באיכות חייהם; ובהערכה על היותו מופת לבוגרי הטכניון”.
רוברט הניסי, פעיל ומנהיג מוערך ב-ATS – אגודת ידידי הטכניון בארה”ב – קיבל את התואר על “מסירותו העזה ועל נדיבותו לטכניון ול-ATS; ובהערכה על פעילותו המתמדת לפיתוח נתיבים חדשים לגיוס תומכים נוספים לטכניון ול-ATS”.
בוגר הטכניון אבי קרבס, מאבות תעשיית ההון סיכון הישראלית, קיבל את התואר “בהוקרה על תרומתו לייסודם של תעשיית ההון סיכון וענף ההיי-טק בישראל, ולטיפוחם; וברחשי תודה על תמיכתו בטכניון ועל תפקידך בייסוד AMIT, המרכז הטכניוני לחדשנות ביו-רפואית”.
סוניה מרשק, התומכת בטכניון במסירות מאז ביקורה הראשון בישראל בשנת 1977 יחד עם בעלה המנוח לואיס (ברוס), קיבלה את התואר “בהוקרה על תמיכתה הנדיבה בסטודנטים בטכניון במגוון פרויקטים במחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות; ובתודה על מחויבותה ומסירותה לאיכות ההשכלה הגבוהה בישראל”.
אלן פרינס, מהתומכים הוותיקים ב-ATS, קיבל את התואר “בהוקרה על מחויבותו הנלהבת לטכניון, למטרותיו ולהישגיו, מחויבות שבאה לידי ביטוי בתמיכתו הנדיבה בפרויקטים חשובים בתחום הרפואה, התורמים לרווחת אוכלוסיית ישראל והעולם; וברחשי תודה על פועלו המסור לגיוס תומכים נוספים שיסייעו לטכניון”.
בתום הערב התקיים המופע “האופרה פוגשת את הג’אז”, בביצועם של ליאוניד בטשקה (פסנתר), גיל שוחט (פסנתר) ודניאלה לוגסי (סופרנו).
פרופסור אנדרו ויטרבי, אחד האישים המשפיעים ביותר בעולם הדיגיטלי וממייסדי חברת קוואלקום, הכריז על תרומה של 50 מיליון דולר לפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. מטרת התרומה: לעגן את מעמדו של הטכניון כמוסד מוביל בתחומי הנדסת החשמל והנדסת המחשבים בישראל ובעולם.
הטכניון מתעתד לציין את התרומה יוצאת הדופן על ידי קריאת הפקולטה להנדסת חשמל על שמם של פרופסור אנדרו ויטרבי ורעייתו המנוחה ארנה פינצ’י ויטרבי ז”ל. ההכרזה על התרומה התקיימה הערב (מוצ”ש) בקבלת פנים שערכו נשיא הטכניון ורעייתו לחברי הקורטוריון (חבר הנאמנים) של הטכניון בחיפה.
“אני גאה מאוד על קישור שמי לטכניון, מהמוסדות המדעיים-טכנולוגיים המובילים בעולם,” אמר פרופסור ויטרבי. “לבוגרי הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון חלק מרכזי בייסודו של ענף ההיי-טק הישראלי ובשגשוגו, החיוני להצלחתה הכלכלית של מדינת ישראל.”
הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, הנכללת ברשימת עשר הפקולטות הטובות בעולם להנדסת חשמל ומחשבים, מילאה תפקיד מהותי בהתפתחותה של תעשיית ההיי-טק הישראלית ובהפיכתה של ישראל ל”אומת הסטארט-אפ”.
בתחילת שנות ה-70 היתה הפקולטה הכוח המניע ביצירת התשתיות והידע במיקרו-אלקטרוניקה ובפיתוחים שמילאו תפקיד מרכזי בצמיחתו הכלכלית של ענף ההיי-טק ובביטחונה של מדינת ישראל. בעשורים הבאים סללה הפקולטה את הדרך לשורה של תחומי פעילות ובהם הנדסת מחשבים, תקשורת, מיקרו-אלקטרוניקה, אופטו-אלקטרוניקה, ננו-טכנולוגיה וטכנולוגיה קוונטית.
בעשרים השנים האחרונות היו בוגרי הטכניון אחראים להקמה ולניהול של יותר מ-1,600 חברות אשר הביאו ליצירתם של מאה אלף מקומות עבודה; כ-35% מהחברות האלה הוקמו על ידי בוגרי הפקולטה להנדסת חשמל.
תרומתו של פרופסור ויטרבי תאפשר לטכניון לגייס ולשמר חברי סגל מהשורה הראשונה, כמו גם סטודנטים מעולים לתארים מתקדמים, בתחומי הנדסת החשמל והמחשבים, וכן לשדרג את תשתיות ההוראה והמחקר.
“אנו אסירי תודה לאנדרו ויטרבי,” אמר נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא. “מעורבותו בחיי הטכניון יחד עם רעייתו היקרה ארנה ז”ל, והכרתו בהשפעה הכבירה של תחום הנדסת החשמל על מדינת ישראל, יסייעו לטכניון למשוך את הסטודנטים ואת חברי הסגל המבריקים ביותר.”
פרופסור אנדרו ויטרבי הוא ממציאו של אלגוריתם ויטרבי, נוסחה מתמטית העומדת בבסיס פעולתם של רבים מהמכשירים הניידים הקיימים כיום. אלגוריתם ויטרבי מאפשר פענוח מהיר ומדויק של אותות רבים ובו-זמניים ומסייע בניטרול הפרעות. נוסחה מתמטית זו משמשת כיום בכל אחד מארבעת התקנים הבינלאומיים לטלפונים סלולריים וכן במסופי מידע, במקלטים של שידורי לוויין דיגיטליים ובטלמטריה (מדידה מרחוק) של החלל העמוק. האלגוריתם משמש גם בתוכנות זיהוי ובאנליזה של DNA.
קשריו של פרופסור ויטרבי עם הטכניון נרקמו כבר ב-1967, כאשר העביר כאן סדרת הרצאות במסגרת השבתון שלו מאוניברסיטת דרום קליפורניה, לוס אנג’לס. שורשים אלה התפתחו והעמיקו מאז, ולכן שמו של פרופסור ויטרבי מוכר היטב לסטודנטים להנדסה בטכניון. בשנת 2000 כיבד אותו הטכניון בתואר “פרופסור אורח מיוחד” בתחום הנדסת החשמל.
יחד עם אשתו המנוחה ארנה פינצ’י ויטרבי תמך פרופסור ויטרבי במשך שנים רבות בטכניון ובמדינת ישראל ואף זכה בתואר “גארדיין” של הטכניון – תואר השמור לתומכים שתרומותיהם לטכניון גדולות במיוחד. תרומותיהם של בני הזוג ויטרבי לטכניון כוללות את קתדרת אנדרו וארנה פינצ’י ויטרבי למערכות מידע ומדעי המחשב, שבראשה עומד פרופסור עודד שמואלי, את מרכז אנדרו וארנה פינצ’י ויטרבי ללימודים מתקדמים בטכנולוגיות מחשב בפקולטה להנדסת חשמל, ואת תוכנית המלגות ע”ש אנדרו וארנה פינצ’י ויטרבי.
“אנדרו ויטרבי אינו רק פרופסור אורח מיוחד בפקולטה שלנו. הוא חלוץ אמיתי בתחומים של הנדסת חשמל והנדסת מחשבים. אלגוריתם ויטרבי, בדומה להמצאות ולפיתוחים חלוציים נוספים של פרופסור ויטרבי, מהווה בסיס לרבות מהטכנולוגיות המתפתחות כיום בתחומי התקשורת והמידע. אנו גאים מאוד על כך שהפקולטה תישא את שמו,” אמר פרופסור-מחקר אמריטוס יעקב זיו, אשר יחד עם פרופסור אברהם למפל פיתח את אלגוריתם למפל-זיו לדחיסת מידע, שמילא תפקיד מרכזי בהפיכתה של רשת האינטרנט למדיום תקשורת עולמי.
פרופסור ויטרבי קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון בשנת 2000 ואת פרס אלברט איינשטיין – הפרס היוקרתי ביותר שמעניקה האגודה האמריקאית של ידידי הטכניון (ATS) – ב-1993. הוא חבר הקורטוריון ומעורב מזה שנים בפעילות האגודה ברמה הלאומית והמקומית.
כמייסד-שותף של חברת קוואלקום זכה פרופסור ויטרבי בפרסים רבים על תרומתו לתורת התקשורת וליישומיה התעשייתיים, ובהם מדליית אלכסנדר גרהם בל מטעם ה-IEEE, פרס מרקוני ופרס שאנון מטעם ה-IEEE (IEEE’s Shannon Award and Lecture), הנחשב לכבוד הגדול ביותר בתחום טכנולוגיית המידע. בשנת 2001 הוכתר פרופסור ויטרבי, יליד איטליה, כ-Grande Ufficiale della Republica על ידי נשיא איטליה. נשיא ארה”ב לשעבר, ג’ורג’ ו’ בוש, העניק לו בשנת 2008 את המדליה הלאומית למדעים “על פיתוחו של אלגוריתם ויטרבי ועל תרומתו לטכנולוגיית האלחוט CDMA, אשר חוללה מהפכה בתיאוריית התקשורת הדיגיטלית וביישומיה.”
“הקישור בין הפקולטה שלנו לשמו של פרופסור אנדרו ויטרבי הוא כבוד גדול עבורנו,” אמר פרופסור אריאל אורדע, דיקן הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. “זהו שילוב נדיר, הקושר את שמו של מנהיג מדעי וטכנולוגי דגול לפקולטה המלמדת את תרומותיו המדעיות בקורסים המתקדמים שלה. פרופסור ויטרבי ואשתו המנוחה ארנה פינצ’י ויטרבי הם ידידינו ותומכינו המסורים מזה שנים רבות. תרומה יוצאת דופן זו תעגן את מעמדנו כמרכז עולמי למצוינות אקדמית ותאפשר לנו להמשיך להגשים את יעודנו בשגשוגה של מדינת ישראל ובביטחונה. יתר על כן, התרומה סוללת דרך לאופקים חדשים ולרמות חדשות של הישגים מדעיים וטכנולוגיים.”
אנדרו ויטרבי הוא בוגר של MIT ושל USC (אוניברסיטת דרום קליפורניה), ואחד הסטודנטים הראשונים שקיבלו תואר דוקטור מ-USC (ב-1962). בשנת 2004 העניק ל-USC, יחד עם אשתו המנוחה ארנה פינצ’י ויטרבי, תרומה שבעקבותיה נקרא על שמם בית הספר להנדסה באוניברסיטה זו. תרומות אחרות ל-USC כוללות את קתדרת אנדרו וארנה ויטרבי בתקשורת, קתדרה בקרן השואה של USC, ומלגות רבות בהנדסה ובלימודי ג’נוסייד.
ספורטאי הטכניון קטפו באליפות אס”א 19 מדליות זהב, והציבו את הטכניון במקום הראשון בדירוג הכללי וכן בדירוגי גברים ונשים בנפרד.
נבחרות הספורט של הטכניון זכו במקום הראשון באליפות הארצית של אס”א (איגוד ספורט אקדמי), זו השנה השלישית ברציפות, הן בדירוג הכללי והן בסיכום הניקוד של נבחרות הגברים ונבחרות הגברים בנפרד. נבחרות הטכניון זכו ב-19 מדליות זהב, 8 מדליות כסף ו-9 מדליות ארד. באליפות, הכוללת ענפי ספורט רבים, משתתפות נבחרות ספורט מ-30 אוניברסיטאות ומכללות מכל רחבי הארץ.
התחרות השנה הייתה קשה במיוחד, ועד השבוע האחרון של התחרויות עוד לא היה ברור מיקומו הסופי של הטכניון בדירוג הבנות. אתיין ג’ובראן, חבר נבחרת הקטרגל ורכז הספורט בטכניון, אמר כי “זאת גאווה גדולה להיות חלק מגוף ספורט כל כך עוצמתי. במהלך השנים בנבחרת אנחנו עוברים דרך שהיא הרבה מעבר מהכנה לתחרויות בלבד. אנחנו לומדים שקודם כל אנחנו חברים ורק אז קבוצה של ספורטאים. מתוך העיקרון המנחה הזה אנחנו חותרים לניצחון, ויודעים שגם ברגעים הפחות טובים של הנבחרת, אנחנו מגובשים וחזקים ותומכים אחד בשני.”
ג’ובראן הוסיף כי “העובדה שהטכניון מנצח באליפויות אס”א שנה אחר שנה מעידה על עולם הפנאי העשיר והמגוון בטכניון, שכולל תרבות ספורט איכותית ברמה הארצית. פעילות הספורט בטכניון זוכה לתמיכה משמעותית מאגודת הסטודנטים וממוסד הטכניון. השקעה זו באה לידי ביטוי ברמת האימונים הגבוהה ובמתקני הספורט, שעומדים בסטנדרט עולמי: אולמות חדישים, חדר כושר גדול ומתקדם במחיר סמלי לסטודנטים ומתחם שחייה מהגדולים בארץ, הכולל בריכת שחייה אולימפית מקורה ופתוח לכלל הסטודנטים בטכניון.”
בתמונה בעמוד הבית: שחקני כדורעף חופים של אס”א טכניון.
