בוגר הטכניון פרופ’ יהודה פרל, שזכה בשנת 2011 בפרס הארווי מטעם הטכניון, קיבל את פרס דיקסון למדעים לשנת 2015. פרס דיקסון ששוויו 50 אלף דולר מוענק מדי שנה על ידי אוניברסיטת קרנגי מלון לאנשים בארה”ב אשר תרומתם למדע מרשימה במיוחד. פרופ’ פרל הודיע כי יתרום חלק מכספי הפרס לטכניון, בו השלים את התואר הראשון.
בתום התואר הראשון בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון המשיך פרופ’ פרל לתואר שני בפיזיקה באוניברסיטת ראטגרס ולדוקטורט בהנדסת חשמל במכון הפוליטכני בברוקלין. בשנת 1970 הצטרף כחבר סגל לאוניברסיטת קליפורניה UCLA, שם הוא עומד כיום בראש המעבדה למערכות קוגניטיביות ומנהל מחקר בבינה מלאכותית, בקוגניציה אנושית ובפילוסופיה של המדע. עבודתו הניחה את היסודות לטיפול באי-ודאות במערכות ממוחשבות, ויישומיה משתרעים על פני ספקטרום נרחב של תחומים: אבטחה, רפואה, גנטיקה והבנת שפה.
פרופ’ פרל, מהאישים המובילים בעולם בתחום הבינה המלאכותית, הוא חבר באקדמיה הלאומית להנדסה, חבר בארגון AAAI וב-IEEE ונשיא קרן דניאל פרל, הקרויה על שם בנו העיתונאי אשר נחטף ונרצח על ידי טרוריסטים בפקיסטן בשנת 2002. בשנת 2011 הוא זכה בפרס טיורינג הנחשב ל”נובל של עולם המיחשוב” ומיד אחר כך בפרס הארווי, המוענק על ידי הטכניון בגין תרומות גדולות לקידום האנושות. בנימוקי פרס הארווי נקבע כי פרופ’ פרל “הניח באמצעות מחקר נחשוני את היסודות העיוניים להצגת ידע והיסק במדעי המחשב. התיאוריות הנוגעות להיסק בתנאי אי-ודאות, ובמיוחד הגישה המבוססת על רשתות בייסיאניות, השפיעו על מגוון תחומים כולל בינה מלאכותית, סטטיסטיקה, פילוסופיה, בריאות, כלכלה, מדעי החברה והבנת תהליכים מוחיים. פרס הארווי במדע ובטכנולוגיה הוענק לפרופסור פרל כהכרה בפריצות הדרך המגולמות במחקריו ובהשפעתן על מגוון כה נרחב של היבטים בחיינו.”
פרס דיקסון נוסד בשנת 1969 על ידי הרופא ג’וזף דיקסון ואשתו אגנס פישר דיקסון, והוא הוענק לפרופ’ פרל ביום שני, 29 בפברואר 2016, בטקס חגיגי באוניברסיטת קרנגי מלון, שם הוא נשא את הרצאת הפרס בנושא Science, Counterfactuals and Free Will.
בכנס השנתי להנדסה ביורפואית, שהתקיים בחיפה בשבוע שעבר, נדונו המגמות המרכזיות בממשק בין הנדסה ורפואה
ראש עיריית חיפה יונה יהב
“הפרקטיקה הרפואית לא השתנתה במהותה בחמש מאות השנים האחרונות,” אמר בוגר הטכניון לאוניד בקמן, ראש המכון הישראלי לחדשנות, בכנס השנתי להנדסה ביורפואית שנערך בחיפה בשבוע שעבר. “העיקרון הבסיסי נשאר כשהיה: כשכואב לנו אנחנו הולכים לרופא. הגישה הזאת – רפואה תגובתית הממוקדת בהצלת חיים – חייבת להתחלף ברפואה מונעת, אישית, שתשפר את איכות החיים שלנו ותתבסס על מרכיב טכנולוגי משמעותי מאוד. חיפה, כמקום שבו נולדה הטכנולוגיה הרפואית בישראל, עשויה להוביל את המהפכה הזאת.”
הכנס השנתי להנדסה ביורפואית התקיים זו השנה הרביעית ביוזמת הפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון ו-ISMBE (האיגוד הישראלי להנדסה רפואית וביולוגית) ובשיתוף הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט ובתמיכת עיריית חיפה. נשיאת ISMBE, ד”ר מיטל זילברמן מאוניברסיטת ת”א, ציינה כי “כיום חברים באיגוד מאות אנשים ובהם רופאים, מדענים, מהנדסים ואנשי תעשייה, והכנס הוא הארוע השנתי המרכזי שלנו. מטרתו העיקרית: קידום תחום ההנדסה הביורפואית באמצעות שילוב בין תעשייה ואקדמיה.”
לאחר הרצאות הפתיחה בכנס (לאוניד בקמן, יעקב דומנקביץ ופרופ’ יוסף קוסט) התקיימו שלוש סדרות של מושבים מקבילים בנושאים הבאים: דימות רפואי, אופטיקה ביורפואית, הנדסת רקמות, אבחון והעברת תרופות באמצעות אולטרסאונד, אבחון וטיפול בסרטן, טיפול במערכת הקרדיו-וסקולרית ועוד. את הרצאות המליאה שחתמו את הכנס חתמו מנכ”ל החברה הכלכלית לחיפה אור שחף, פרופ’ יורם רודי מאוניברסיטת וושינגטון וג’ונתן ג’וויט, יזם המתמחה בחיבור בין עולם הרפואה לתחום המידע.
התחום הצומח ביותר
“זה הכנס הרביעי במתכונת הנוכחית,” ציין יו”ר הכנס פרופ’ אמיר לנדסברג, דיקן הפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון. “מספר המשתתפים גדל בהתמדה והיקף התחומים הולך ומתרחב. זהו הכנס המדעי וההנדסי הגדול בארץ בתחום. אחת ממטרות הכנס לחזק את שיתופי הפעולה בין האקדמיה הרפואה התעשייה והבוגרים שלנו. ברצוני להודות לשיתוף הפעולה והעזרה הרבה של פרופ’ אליעזר שלו, דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, שפועל רבות לקידום לחיזוק שיתופי הפעולה בין ההנדסה והרפואה. לפני שלוש שנים פתחנו בתוכנית לימודים משותפת לתואר ראשון בהנדסה ביורפואית ומדעי הרפואה. התוכנית, הנערכת על ידי שתי הפקולטות, מאפשרת קבלת תואר רופא לאחר כ-7 שנים, וזאת מתוך מחשבה שאלו יהיו המהנדסים והרופאים שיעמדו בחזית הפיתוחים בעתיד. ברצוני להודות לראש העיר, מר יונה יהב, שאפשר להפוך את הרעיון למציאות. עיריית חיפה והחברה הכלכלית של חיפה תמכו בכנסים לאורך כל השנים מתוך תפיסה שתחום מדעי החיים וההנדסה הביורפואית יכול להוות מנוע צמיחה לכלכלה, לחברה ולרפואה.”
פרופ’ אליעזר שלו דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון
פרופ’ לנדסברג הוסיף כי “תחום ההנדסה הביורפואית הוא מנוע צמיחה בעולם המערבי והתחום המוביל בעולם בשיעור הצמיחה שלו. בעשר השנים הבאות, על פי נתוני משרד העבודה האמריקאי, יגדל מספר העובדים בתחום זה ב-23%. קצב הצמיחה המוערך בתחום הרפואה (רופאים ומנתחים) עומד על 14% לעומת 4% בכלל מקצועות ההנדסה. גם בישראל מדובר בצמיחה מטאורית: תוך 15 שנה גדל מספר החברות בתחום מ-200 ל-1,400. זהו ענף בין-תחומי, שבו שותפים לא רק מדענים ומהנדסים אלא גם יזמים ומשקיעים שרואים את הפוטנציאל העצום הטמון בו.”
רופאים שמבינים טכנולוגיה
דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון פרופ’ אליעזר שלו אמר כי שיתוף הפעולה בין שתי הפקולטות (רפואה והנדסה ביורפואית) הולך ומתהדק לאור ההבנה כי לטכנולוגיה מרכיב חשוב במהפכה הנוכחית בעולם הרפואה. “כשהומצא הסטטוסקופ לפני מאתיים שנה אמרו עליו שהוא מגושם, שהוא מרחיק את הרופא מהלב ושהוא יפגע באמינות הבדיקה. במילים אחרות, כבר הסטארט-אפ הביורפואי הראשון נתקל בהתנגדות ובחשדנות – כי רופאים הם ציבור שמרן. אנחנו בפקולטה לרפואה בטכניון מבינים כיום שבנוסף לאנושיות וחמלה יידרשו רופאי העתיד גם להבנה טכנולוגית. מקצועות פארא-רפואיים מחליפים בהדרגה את הרופא בתפקידים מסוימים, והרופאים יהיו רלוונטיים רק עם יביאו ערכים מוספים כגון מנהיגות ושימוש נכון בטכנולוגיה ובמידע העצום המצטבר היום. אנו רואים חשיבות רבה בשיפור ופיתוח של טכנולוגיות רפואיות לתועלת כלל האנושות. בפקולטה שלנו אנו מדגישים גם את החשיבות של הממשק בין רפואה למחקר, מתוך הבנה שתפקידו של הרופא אינו מצטמצם רק בטיפול בחולה הבודד. הרופא מחויב גם לתרום לקהילה אותה הוא משרת ולאנושות כולה, ואת התרומה הזו הוא יכול להביא כיזם וכחוקר.”
במקום הראשון: אינה קוויטקובסקי
פרופ’ אמיר לנדסברג, דיקן הפקולטה להנדסה ביורפואית
בתחרות הפוסטרים שהתקיימה במסגרת הכנס זכתה הדוקטורנטית אינה קוויטקובסקי מהטכניון. במקום השני זכתה דריה עמיעד פבלוק, גם היא מהטכניון, ובמקום השלישי רינת ליפשיץ מאוניברסיטת תל אביב.
קוויטקובסקי, דוקטורנטית במעבדתו של פרופ’ דביר ילין מהפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון, חוקרת את האנמיה החרמשית – מחלה גנטית הפוגעת בזרימת הדם ובהובלת החמצן לתאי האורגניזם. במחקרה, הנערך בשיתוף פרופ’ אלדד דן מהמרכז הרפואי רמב”ם, מאפיינת קוויטקובסקי את המורפולוגיה של תאי הדם של החולים בסביבתם הטבעית. לדבריה, “דימות ואפיון תאים אלו, תוך השוואתם למודלים מתמטיים של צורת התא, עשויים לסייע בהבנת הגורמים להתקפי המחלה ולקדם את הטיפול בה.”
דריה עמיעד פבלוב, שזכתה במקום השני, לומדת לדוקטורט בהנחייתו של דיקן הפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון פרופ’ אמיר לנדסברג. בעבודת הדוקטורט שלה גילתה עמיעד פבלוב כי המשתנה האחראי לסינכרון פעילותם של תאי הלב הוא מהירות ההתקצרות של הסרקומרים – היחידות המוטוריות הבסיסיות של שריר הלב. מודל זה, אשר אומת בניסויים, שופך אור על ויכוח מדעי בן עשרות שנים וסולל דרך לפיתוח התקני עזר חדשים ללב הכושל.
“לייסד FDA ישראלי”
“חוצפה היא מרכיב מרכזי בפריצות דרך ברפואה,” אמר ג’ונתן ג’וויט, ששימש בעבר יועץ לנשיא ארה”ב ולבנק העולמי, “ולכם הישראלים לא חסרה חוצפה, כמו גם גורמים אחרים המטפחים חדשנות: יחידה 8200, המדען הראשי, חממות וקרנות הון סיכון.”
ג’וויט, המכהן כיום כעמית במכון פוטומק וכפרופסור בבית הספר לרפואה ג’והנס הופקינס, אמר כי “עם זאת, יש בישראל ביורוקרטיה איומה שאינה מאפשרת לערוך כאן ניסויים קליניים. הגיע הזמן לייסד גירסה ישראלית ל-FDA, שתאפשר ליזמים לתרגם רעיון למוצר כאן בישראל. בנוסף, האקדמיה חייבת להשתנות ולתגמל סטודנטים על אומץ יזמי ועל חדשנות.”
חיפה, בירת הביוטק
“אמי נפטרה בגיל 58,” סיפר ראש עיריית חיפה יונה יהב. “מאז גדלה תוחלת החיים באופן משמעותי, וכיום יש בחיפה המון בני מאה, בעיקר נשים. הבעיה היא שלגידול הדרמטי בתוחלת החיים לא נלווה שיפור מקביל באיכות החיים. לכן ברור לי שקידום הרפואה והביורפואה הוא משימה חיונית, והדרך לכך היא השקעה בתשתיות ובקואורדינציה. מאז כניסתי לתפקיד השקענו המון במגמה הזאת ויצרנו שיתוף עצום בין הקהילה, האקדמיה, התעשייה ובתי החולים. בנוסף השקענו חצי מיליארד שקל בהקמת פארק הביוטק בחיפה, ובקרוב יושלם הבניין הראשון בפארק. המטרה שלנו היא הפיכתה של חיפה לבירת הביוטק.”
מערכת חדשנית שפותחה בטכניון מציגה נצילות חסרת תקדים בהפקת מימן ממים באמצעות אנרגיית שמש.
פרופ’-משנה לילך עמירב
כתב העת Nano Letters מדווח על תפנית דרמטית בתחום של הפקת דלק מימן: נצילות של 100% בתהליך ההפקה. פריצת הדרך התרחשה במעבדתה של פרופ’-משנה לילך עמירב מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, ותמציתה: קפיצה משמעותית מ-60% ל-100% – בייצור דלק מימן על ידי פירוק מים באמצעות אנרגיית שמש.
דלק מימן נחשב למקור אנרגיה מבטיח בעיקר משום שהוא מופק ממים, הזמינים תמיד, ולכן אינו כרוך בבעיות פוליטיות וכלכליות המאפיינות את שוק האנרגיה המסורתי; ומפני שבניגוד לדלקים מחצביים (בנזין וכיו”ב), השימוש בו אינו מזהם. זו הסיבה שארה”ב לבדה משקיעה מיליארדי דולרים בתוכניות כגון Hydrogen Fuel Initiative, המעודדות פיתוח טכנולוגיות לייצור מימן. יתר על כן, תהליכים פוטוקטליטיים אלה, שבהם מפורקים מים למימן ולחמצן, רלוונטיים גם לתחומים אחרים ובהם המרת אנרגיה וטיהור מי שפכים.
עם זאת, אילוצים רבים מקשים על פיתוחם של תהליכי פוטוקטליזה יעילים המקיימים את התנאים הבסיסיים הבאים: קליטה מיטבית של קרינת השמש על ידי החומר הקטליטי; פירוק יעיל של המים לחמצן ולמימן ללא מפגש ביניהם (העשוי להוביל לפיצוץ), ויציבות של המערכת כך שלא תאבד את יעילותה במהלך הזמן.
כעת, כאמור, מדווח כתב העת Nano Letters על פריצת דרך שהושגה במעבדתה של פרופ’-משנה לילך עמירב, חברת סגל בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך וחברה במכון לננוטכנולוגיה ע”ש ראסל ברי ובתוכנית האנרגיה ע”ש גרנד בטכניון. בשעה שרוב המאמץ המחקרי בעולם נעשה בנתיב האמפירי – ניסוי וטעייה בחומרים שונים ובדיקת יעילותם – במעבדתה של פרופ’-משנה עמירב מפותחים חומרים קטליטיים על סמך איפיון מדויק של החומר ברמת החלקיק הבודד. כך פותחו במהלך השנים חומרים מלאכותיים מתקדמים המתאימים למשימה הפוטוקטליטית באופן אופטימלי. המערכת החדשה המוצגת במאמר הנוכחי מוכיחה שהמאמץ השתלם; מערכת זו, שבמרכזה פוטוקטליסט ננומטרי הפועל בסביבה בסיסית מאוד, שובר את כל המוסכמות הקודמות באשר לניצולת מקסימלית ומפיק 360,000 מוֹל מימן לשעה לכל מוֹל של קטליסט.
באיור: פוטוקטליסט ננומטרי המורכב מנקודה קוונטית (בירוק) המוטמעת בננו-מוט (בצהוב) שבקצהו השני חלקיק פלטינה (סגול)
המערכת בנויה משני מוליכים למחצה, הערוכים כחלקיק ננומטרי זעיר (נקודה קוונטית) מחומר אחד, שתול באופן לא סימטרי בתוך החומר השני שצורתו מוט ננומטרי, ובקצה המוט חלקיק פלטינה. לנקודה הקוונטית יכולת למשוך ולאגור מטענים חיובים. כאשר המערכת מושרית במים ונחשפת לאור שמש, הננו-מוט קולט פוטונים (אור) ומשחרר מטענים. האלקטרונים (מטען שלילי) מצטברים בחלקיק הפלטינה, בעוד שמטענים החיוביים נצברים בנקודה הקוונטית. ההפרדה הפיסית בין המטענים הללו היא המפתח להצלחת המערכת. האלקטרונים אחראים לחיזור, הראקציה שמייצרת מימן מהמים. כשמולקולת מים נשברת משתחרר יון מימן טעון חיובית. כאשר שני יונים כאלה מגיבים עם שני אלקטרונים, על גבי הפלטינה, הם חוברים יחד ליצירת מולקולת מימן. את יעילות התוצאה, כאמור, היא נצילות של 100% בתהליך זה, כלומר כל שני פוטונים יצרו מולקולת מימן, ללא אובדנים, יעד שנחשב עד כה בלתי אפשרי למימוש..
אנו מחפשים צעירים בעלי מודעות חברתית אשר רואים עצמם כחלק ממנהיגי העתיד של ישראל. אנשים, אשר מלבד הרצון ללמוד ולצמוח ברמה האישית, רוצים גם לתת חזרה ולפעול לשיפור וקידום החברה בישראלעל המלגאים להשתתף בתוכנית התנדבות במהלך כל שנות התואר.
בנוסף המלגאים יעברו גם תכנית העשרה במהלך השנה הכוללת מספר מפגשים.
כתב העת Cancer מדווח על מודל חדש המגשר בין רפואת צמחים לטיפולים קונבנציונליים בסרטן. פרופ’-חבר קליני ערן בן-אריה, ממובילי המחקר: “שימוש בלתי מפוקח ב’צמחי מרפא’ במהלך הטיפול הכימותרפי מסכן את החולה”.
פרופ’-חבר קליני ערן בן-אריה
גישה חדשה לשילוב רפואת צמחים בטיפול האונקולוגי נולדה מתוך שיתוף פעולה נדיר בין חוקרים מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון לרופאים מסוריה, מעירק, מתימן וממדינות נוספות. כך מדווח כתב העת Cancer, הרואה אור במסגרת האגודה האמריקאית לסרטן (American Cancer Society).
פרופ’-חבר קליני ערן בן-אריה, ממובילי המחקר, מסביר כי הרפואה המשלימה תופסת מקום הולך וגדל בחייהם של מטופלים רבים. “השימוש ב’צמחי מרפא’ בולט במיוחד בקרב חולי סרטן מסיבות רבות ושונות ובהן זיקה לרפואת צמחים מסורתית, כמיהה לשיפור איכות החיים, צמצום תופעות הלוואי של הטיפול האונקולוגי וכמובן תקווה לריפוי. החולים הפונים לרפואת צמחים תופסים אותה כטיפול רך יחסית לטיפול התרופתי הקונוונציונלי. הם מניחים כי בשל היותו של הטיפול הצמחי ‘טבעי’ הוא בהכרח אינו מזיק.”
הנחה זו, לדברי פרופ’-חבר בן-אריה, שגויה במקרים רבים. “השימוש ברפואת צמחים מבוסס במקרים רבים על מידע לא-אמין ממקור לא מקצועי ואף שרלטני. יתר על כן, שימוש בטיפולים אלטרנטיביים כאלה בזמן טיפול אונקולוגי פעיל (כימותרפיה), ללא ידיעתו של הצוות הרפואי, מהווה סכנה של ממש למטופל.”
המאמר שפורסם ב-Cancer התמקד בבחינת בטיחותם של 44 צמחים שבהם משתמשים חולי סרטן לעתים כהשלמה לטיפול הכימותרפי. החוקרים בחנו את מנגנוני הפעילות של הצמחים בהתייחס לספרות המחקרית העדכנית ואיתרו ב-29 מהצמחים סוגיות בטיחות משמעותיות: רעילות ותופעות לוואי (18 צמחים); יחסי גומלין צמח-תרופה העשויים לפגוע בפעילות התרופה האונקולוגית (15 צמחים), והעצמה של הפעילות הכימותרפית באופן העלול לסכן את החולה (7 צמחים).
“ההנחה שצמחים הנם ‘תמימים’, ‘טבעיים’ וחפים מסיכון, בבחינת ‘טבעי אז לא מזיק’, רחוקה מהמציאות,” מסביר פרופ’-חבר בן אריה. “מנגד, תפיסה השוללת שימוש בצמחים בתקופת הטיפול האונקולוגי, בבחינת ‘אשם עד שהוכח אחרת’, איננה ישימה במדינות רב-תרבותיות כישראל, שבהן הזיקה לרפואת צמחים מסורתית מעוגנת בתפיסת הבריאות של רבים מהמטופלים. בתנאים אלו, עמדה אנטגוניסטית של הרופא המטפל כלפי השימוש בצמחים תוביל לכך שהמטופל לא ישתף אותו בפרטי הטיפול החלופי.”
פרופ’-חבר קליני ערן בן-אריה
לדברי פרופ’-חבר בן אריה, “ממצאי המחקר תואמים מחקרים קודמים של צוות המחקר בטכניון וב-MERGIO (קבוצת המחקר המזרח-תיכונית לאונקולוגיה משולבת).”
לאור זאת מציעים החוקרים לשלב במחלקות האונקולוגיות רופאים בעלי הכשרה ברפואה משולבת, כחלק מהצוות האונקולוגי. “מודל זה נועד להעצים את איכות החיים של המטופל באמצעות שיטות טיפול ברפואה מסורתית ומשלימה על בסיס רפואה מבוססת ראיות, ובה בעת להבטיח את בריאות המטופל ואת יעילותו של הטיפול האונקולוגי.”
המחקר נעשה על ידי 17 מחברים מישראל ומ-7 מדינות נוספות במזרח התיכון במסגרת MECC – תאגיד הסרטן המזרח-תיכוני, שאליו קשורים 339 אונקולוגים, אחיות, חוקרים ואנשי צוות רפואי מ-16 מדינות. על בסיס ממצאי המחקר גובש מתווה-מחקר הבוחן עמדות של אנשי צוות אונקולוגי כלפי אפשרות של בניית מודל אינטגרטיבי אשר יוטמע במכונים אונקולוגיים ברחבי המזרח-התיכון.
המאמר נכתב על ידי חוקרי הטכניון פרופ’-חבר קליני ערן בן-אריה, מרצה קליני לי גולדשטיין, פרופ’-חבר קליני אלעד שיף, מרצה בכיר נלווה ד”ר נח סמואלס ופרופ’ חבר קליני גיל בר סלע, בשיתוף עמיתים משבע מדינות שכנות במזרח התיכון. מחקר זו נערך תוך שיתוף פעולה יוצא דופן של חוקרים וקלינאים בקבוצת המחקר MERGIO (Middle-East Research Group in Integrative Oncology) הפועלת בשנים האחרונות במסגרת תאגיד הסרטן המזרח תיכוני – MECC (Middle-East Cancer Consortium).
יבגני לילבמן, מורה ומרכז מגמת פיזיקה בתיכון מקיף נשר, קיבל מידי נשיא הטכניון אות הוקרה מיוחד במסגרת תחרות “המורה שלי – מורה לחיים”.
יבגני לילבמן מקבל את הפרס מנשיא הטכניון, מראש עיריית נשר אבי בינמו ומיו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון עומר עמית
יבגני לילבמן (64) זוכר היטב את יום עלייתו לישראל- 28 במאי 1990. “נחתנו כאן עם שני ילדים ושלוש מזוודות היישר למרכז הקליטה ברוממה, חיפה, ומהרגע הראשון דאגו לנו היטב.” את העברית הוא למד באולפן עם הגיעו לארץ, ולאחר מכן השלים קורס למורים עולים לפיזיקה בטכניון.
ב-1 בספטמבר 1991 כבר החל ללמד במקום עבודתו הנוכחי – תיכון מקיף נשר. כעת, 25 שנה לאחר מכן, הוא קיבל אות הוקרה מיוחד מנשיא הטכניון במסגרת טקס “המורה שלי – מורה לחיים”.
פרס “המורה שלי – מורה לחיים” הוענק זו השנה השלישית למורים ולמורות למדעים ולטכנולוגיה מכל רחבי הארץ, שנבחרו על בסיס המלצותיהם של סטודנטים בטכניון. במסגרת זאת מוזמנים הסטודנטים להמליץ על מוריהם למדעים מהתיכון, שהתוו את דרכם ושבזכותם בחרו ללמוד בטכניון, אחד עשר המורים הנבחרים זכו כאמור בפרס בטקס חגיגי שהתקיים אתמול בטכניון. בנוסף לפרס קיבל מר לילבמן אות הוקרה מיוחד מנשיא הטכניון על תרומתו למקצוע ההוראה ולחייהם של תלמידים רבים כל כך.
את קריירת ההוראה החל מר לילבמן – בנם של שני מורים – כבר במולדתו בברית המועצות, כיום אוקראינה. לאחר שרכש תואר שני בהוראת פיזיקה ומתמטיקה הספיק ללמד באוקראינה 16 שנים – עד ההחלטה לעלות לישראל.
מר לילבמן מלמד פיזיקה לבגרות בתיכון מקיף נשר. חשוב לו לציין את האווירה המעודדת והמפרגנת של הנהלת בית הספר מתחילת עבודתו ועד היום. “התקבלתי כאן בחום, וקיבלתי הרבה תמיכה מהצוות וההנהלה בתחילת דרכי. יש כאן המון רצון טוב בקרב צוות המורים, והתלמידים מרגישים את זה.”
“יש לי עכשיו יבגני”
הזוכים בפרס עם נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ויו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון עומר עמית. (יבגני לילבמן שני משמאל)
לשאלה מהו הסוד שהופך אותו למורה אהוב ומוערך כל כך הוא משיב: “אין לי שום סוד כזה. אני משער שהעובדה שאני חי פיזיקה ואוהב את מה שאני עושה תורמת הרבה לאיכות ההוראה שלי. אני אוהב את תלמידיי, מכבד אותם, משתדל להיות הוגן כלפיהם ועוזר להם בכל מה שמתבקש. הם מרגישים ומעריכים זאת. אני כבר כל כך מזוהה כאן עם המקצוע הזה, שהתלמידים נוטים להגיד ‘יש לי עכשיו יבגני’ במקום ‘יש לי עכשיו פיזיקה’.”
את משימת ההוראה הוא תופס במונחים פשוטים: “התפקיד שלי הוא שכל תלמיד שיושב בכיתה יבין את החומר הנלמד, ולשם כך אני כל הזמן מחפש את דרכי ההוראה המתאימות לכך.” ואכן, שמונה סטודנטים מהטכניון המליצו עליו לפרס “המורה שלי – מורה לחיים”.
רז חייק, סטודנט לתואר ראשון בהנדסת חומרים ופיזיקה, מעיד כי “יבגני פתח בפניי את עולם הפיזיקה וגרם לי להתאהב בו. בזכותו סיימתי חמש יחידות פיזיקה בציון סופי של 99.”
ליעד פולק, סטודנטית לתואר ראשון בהנדסת חשמל ופיזיקה, כתבה כי “יבגני לימד אותנו לא רק פיזיקה אלא גם כיצד לחשוב, כיצד לגשת לתרגיל, איך לעבוד מסודר, ומעבר לחישובים – כיצד להפעיל הגיון בריא. הוא הקנה לי כלים שמשמשים אותי בלימודי בטכניון.”
“יבגני הוא מורה מיוחד, וכל מי שלמד אצלו זוכר אותו כמורה הכי טוב שהיה לו אי פעם,” כתבה אינה איסימיני, סטודנטית לתואר ראשון במדעי המחשב. “בזכות יבגני תלמידים רבים המשיכו ללימודי הנדסה ומדעים בטכניון.”
“יבגני היה יושב איתי על מבחנים בפיזיקה שלא הצלחתי בהם ומסביר לי היכן טעיתי,” כתב שלומי בוצר, סטודנט לתואר ראשון בהנדסת חשמל ופיזיקה. “הוא מורה לחיים – פשוטו כמשמעו. הוא לא התפשר על רמת הלימודים והיה מלמד את כל מה שנדרש, כמה שרק נדרש. בזכות הניסויים הרבים שעשה כדי להדגים לנו את חומר הלימוד הוא הפיח אהבה לפיזיקה בתלמידיו.”
“יבגני ראוי לתואר ‘מורה לחיים’ בזכות המוטיבציה שהוא מעורר בתלמידיו למקצוע לא פשוט כמו פיזיקה,” כתבה יעל אטינגר-גלר, דוקטורנטית בפקולטה למדע והנדסה של חומרים, “ובזכות האמונה בתלמיד, לימוד בגובה העיניים והנגשת המקצוע לכלל התלמידים.”
עשרות מתלמידיו של מר לילבמן המשיכו ליחידות טכנולוגיות מובחרות בצבא. רבים מהם הם כיום סטודנטים בטכניון או נמנים על בוגריו, אחרים לומדים מדעים בארץ ובעולם, בעלי סטארטאפים מצליחים ונושאי משרות בכירות באלביט, רפאל, אינטל, מיקרוסופט ועוד. “לפגוש אותם ולשמוע מהם מילות תודה – זה הדבר הכי מרגש שיכול להיות”, מסכם יבגני.
המורה יבגני לילבמן עם הסטודנטים בטכניון שהמליצו עליו כמורה לחיים
המחקר הבין-יבשתי, שנערך בראשות פרופ’ איתי ינאי מהטכניון, רואה אור בכתב העת Nature
כתב העת Nature פירסם מחקר רחב היקף בראשותו של פרופ’ איתי ינאי מהפקולטה לביולוגיה בטכניון. המחקר, שנערך בכמה יבשות, מציג לראשונה הגדרה מולקולרית מדויקת, מבוססת-ראיות, של השלב הפילוטיפי בהתפתחות העובר – שלב קריטי שבו מופיעים ניצניהם של איברי הגוף השונים. בנוסף מספק המחקר בסיס-מידע חסר תקדים בנוגע לטרנסקריפטום (כלל ביטוי הגנים) של העובר, לרבות בבעלי חיים שעד כה לא זכו ל”מיפוי גנטי”, וכן מגדיר במדויק את מונח ה”מערכה” במודל המסווג את עולם החי.
Fig1 – למרות השונות הגבוהה במבנה גופם של בעלי חיים בוגרים (למטה), בשלב הפילוטיפי (למעלה) נראים עובריהם דומים מאוד זה לזה.
“מערכה” (phylum) היא מונח שטבע הבוטנאי השוודי קרלוס לינאוס בשנת 1735, במסגרת ניסוח הטקסונומיה (מודל הסיווג) של ממלכת החיות. בטקסונומיה של לינאוס כמה קטגוריות, שמכל אחת מהן מתפצלות קטגוריות אחרות; כל ממלכה (ממלכה היא הקטגוריה הכוללנית ביותר) מתפצלת למערכות ומהן למחלקות, סדרות, משפחות, סוגים ומינים.
מאז פרסומה של הטקסונומיה של לינאוס מתחוללים בקהילייה המדעית ויכוחים רבים על הדיוק בהגדרות אלה ובשיוכם של בעלי חיים ספציפיים לקטגוריות השונות. כעת, בפרסום הדרמטי ב-Nature, מציג פרופ’ ינאי הגדרה מולקולרית מובהקת ראשונה מסוגה של מונח המערכה. הגדרה זו מתבססת על דמיון במנגנון המשותף האחראי לשלב הפילוטיפי.
אפיון השלב הפילוטיפי
השלב הפילוטיפי הוא מושג בסיסי בהתפתחות העובר. בשלב זה מופיעים ניצני-איברים רבים שיתפתחו בהדרגה לאיברים שלמים על פי תוכנית הצמיחה (Body Plan) האופיינית לכל מערכה. השלב הפילוטיפי מייצג מתווה כללי שבו איברים פונקציונליים כגון שריון הצב, אפו של החזיר או מוחו הגדול של האדם מתחילים ללבוש צורה בדרך להתפתחותם המלאה.
הקושי בהשוואה בין חיות שונות כמו זבוב, דג, ספוג ותולעת נובע מכך שהשלבים בהתפתחותם אינם אחידים. כעת, על סמך בסיס-מידע מולקולרי חסר תקדים שנאסף ונותח במהלך המחקר, נוסח לראשונה הכלל המגדיר את השלב הפילוטיפי בכל יצור חי בכל המערכות בממלכת החיות. בנוסף, כאמור, מציג המחקר הגדרה מולקולרית ראשונה של מונח המערכה. מערכה, מתברר כעת, היא “קבוצה של מינים אשר בשלב הפילוטיפי מגיע הדמיון ביניהם (בביטוי הגנטי) לרמה המקסימלית; אם הדמיון בין שני מינים בשלב זה מינימלי, הרי שהם שייכים לשתי מערכות שונות.”
השלכות על המחקר והרפואה
Fig2 – האיור מציג של השונות בין מינים שונים במהלך ההתפתחות. משמאל, מינים בהם השונות קטנה בשלב הפילוטיפי (באמצע תהליך ההתפתחות) שייכים לאותה המערכה. מימין, מינים בהם השונות הגדולה ביותר היא בשלב הפילוטיפי שייכים למערכות שונות.
במחקר המתפרסם כעת שותפים הטכניון (כמוסד מוביל), מכון ויצמן ומוסדות אקדמיים בגרמניה, בארה”ב ובאוסטרליה. במחקר נבחנו עשרה מינים של בעלי חיים ממערכות שונות באמצעות כלי מחקרי הקרוי ריצוף על-מקבילי (High-throughput DNA sequencing), המאפשר אפיון מדויק ושלם של הביטוי הגנטי. בכל אחד מעשרת המינים נבדקו כ-70 פרטים (עוברים) ובכמה מהמינים, כאמור, מדובר בריצוף ראשון בהיסטוריה. התוצאה: בסיס נתונים חסר תקדים, שעתיד לשמש במחקרים רבים ולהשפיע גם על עולם הרפואה בהקשרים כגון אבחון מחלות גנטיות וטיפול בהן.
בעקבות דוקינס
פרופ’ איתי ינאי נולד בשנת 1975 בחיפה אך גדל בבוסטון. לאחר תואר ראשון בהנדסת מחשבים ובפילוסופיה של המדע הוא עבר לכיוון הביולוגיה בעקבות ספרו של ריצ’רד דוקינס, “הגֶן האנוכי”, ויצא לתקופת התנדבות במכון פסטר בפריז. לאחר מכן השלים דוקטורט בביולוגיה חישובית באוניברסיטת בוסטון, שאחריו הגיע לישראל לטובת פוסט-דוקטורט במכון ויצמן. אחרי פוסט-דוקטורט נוסף, באוניברסיטת הארוורד, חזר בשנת 2008 לישראל והצטרף לטכניון כחבר סגל בפקולטה לביולוגיה. מאז זכה בכמה מענקי מחקר גדולים, ששימשו בעיקר למימון המחקר הבינלאומי המתפרסם כעת.
פיתח שיטה חדשה לדחיסת גלי אור, שתשפר את הרזולוציה של מיקרוסקופים קיימים ושל הדפסת יישומים אלקטרוניים.
פרופ’ גיא ברטל
חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה לדחיסת גלי אור באופן המאפשר למקד את האור לאלומה בממדים ננו-מטריים. דימות רפואי וביולוגי, ננו-ליתוגרפיה (הדפסת רכיבים אלקטרוניים זעירים) ויישומים של “מעבדה על שבב” – אלה כמה מהתחומים היישומיים שפיתוחם תלוי במיקוד מדויק של אור. הבעיה היא שמיקוד האור לנקודות זעירות, שגודלן עשרות ננומטרים, מוגבל ע”י “גבול הדיפרקציה” – מונח שטבע הפיזיקאי הגרמני ארנסט קרל אַבֶּה. אבה גילה כי מיקוד האור (באלומת אור) והרזולוציה של מיקרוסקופ מוגבלים למחצית מאורך הגל של האור.
מהגדרת “גבול הדיפרקציה” עולה כי ככל שנקטין את אורך הגל, הרזולוציה שנקבל תהיה גבוהה יותר. כעת, קבוצת חוקרים בראשות פרופ’ גיא ברטל מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון פיתחה פלטפורמה חדשה ה”דוחסת את הגל” ומקצרת אותו לרבע מאורכו וזאת מבלי לשנות את התדר שלו (ה”צבע”). במילים אחרות, פרופ’ ברטל ועמיתיו הצליחו “לדחוף” את גבול הדיפרקציה (העקיפה) באמצעות קיצור הגל.
הפלטפורמה, המורכבת מצורן (סיליקון), צורן דו חמצני ומתכת, תוכל לשפר את כושר ההפרדה של מיקרוסקופים ותאפשר דימות הן של תהליכים תוך-תאיים והן של טרנזיסטור בודד תוך כדי הייצור. “מיקוד אור למימדים כאלו כבר הושג בעבר באור נראה, אבל רק בסיוע תבניות מורכבות כמו ננו-אנטנות,” מסביר פרופ’ ברטל. “כעת, עם הפלטפורמה שלנו, אפשר יהיה לקדם יישומים בדימות רפואי ובייצור רכיבים אלקטרוניים.”
“באמצעות רזולוציה התואמת לצרכים הטכנולוגיים החדשים, ותוך שימור של הפשטות והגמישות של מערכות מוגבלות-דיפרקציה, אנו סוללים דרך לפיתוח כלִי מיקרוסקופיה פשוט וקל-לייצור המתאים לצורכי תעשיית המוליכים-למחצה,” הסביר ד”ר ברגין ג’יונאי, חוקר בכיר במעבדה של פרופ’ ברטל אשר פיתח שיטה לבקרה דינמית של מיקום אלומת האור הננו-מטרית.
אחת מפריצות הדרך בתחום של סופר-רזולוציה זיכתה את מפתחיה בפרס נובל בכימיה לשנת 2014. הפרופסורים אריק בטזיג, וויליאם מורנר וסטפן הל פיתחו את ה’ננוסקופיה’ – מיקרוסקופיה פלואורוסנטית בעלת רזולוציה גבוהה. צעד זה הוביל את המיקרוסקופ האופטי לעידן הננומטרי ומאפשר כיום לראות פעילויות ביולוגיות ברמת המולקולה, וזאת באמצעות ‘עקיפה’ של גבול הדיפרקציה. “הבעיה היא שהמכשירים הנוכחיים שמממשים את אותה פריצת דרך תיאורטית עדיין מגושמים, איטיים, יקרים וזוללי אנרגיה,” אומר פרופ’ ברטל. “המטרה שלי היא לקדם את מימוש התגליות ההן במכשירים יעילים יותר. המאמר הנוכחי מציג איפיון של המערכת, והשלב הבא הוא הוכחת ההיתכנות.”
פרופ’ גיא ברטל
פרופ’ ברטל עוסק בננו-אופטיקה ובודק כיצד אור וגלים מתקדמים במבנים שגודלם קטן מאורך הגל. לכך נדרש סוג חדש של חומרים, שהונדסו באופן מלאכותי והם משלבים בתוכם מתכות ומבודדים. הוא חוקר תופעות גלים מיוחדות ואת יישומיהן בחומרים כאלה, המאפשרים להוליך ולתמרן גלים באופן שאינו אפשרי בחומרים טבעיים. תחום זה – פלסמוניקה (Plasmonics) וחמרים מלאכותיים (Metamaterials) – מציג גישה חדשנית לניתוב גלים במימדים הקטנים מאורך הגל, תוך התגברות על גבול העקיפה (דיפרקציה). המחקר הוא ניסיוני ותיאורטי, וכולל מתקני מיקרו-אלקטרוניקה וננו-אלקטרוניקה להכנת דגמים (פבריקציה), לייזר פולסי ומיקרוסקופ שדה-קרוב לצרכי אפיון, תיאוריה וסימולציה.
המחקר מומן בחלקו על ידי חברת KLA-Tencor והקרן הלאומית למדע (ISF) ויוצג בכנס ננו-ישראל 2016, שייערך השבוע באוניברסיטת תל אביב.
יותר מ-3,000 צעירים וצעירות הגיעו ליום הפתוח בטכניון
יום פתוח
יותר מ-3,000 צעירות וצעירים הגיעו היום ליום הפתוח, המתקיים מדי שנה בטכניון. ביום זה נחשפים בפני המתעניינים מסלולי הלימוד לתואר ראשון ב-18 הפקולטות הפועלות בטכניון: הפקולטות ההנדסיות והמדעיות, הפקולטה לרפואה, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים והפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, וכן תוכנית המצוינים של הטכניון.
ב”מתחם הפקולטות” שהוקם בלב הקמפוס הציגו סטודנטים וחברי סגל את תכניות הלימוד ואת מסלולי הלימוד המוצעים. בנוסף עמדו לרשות המתעניינים נציגי יחידת דיקן הסטודנטים בטכניון, האמונים על מתן סיוע לסטודנטים, מעונות, מלגות ופעילויות רווחה. אגודת הסטודנטים בטכניון העמידה דוכן מיוחד ובו הציגה את פעילויות החברה, הספורט והפנאי המתקיימות בקמפוס.
בבנייני הפקולטות ובמעבדות המחקר ברחבי הטכניון התקיימו סיורים, פגישות עם הדיקנים, הרצאות היכרות והרצאות מדעיות של מיטב חוקרי הטכניון.
רפאלה ויסרטרייגר, בת 20 מנהריה, רוצה ללמוד רפואה בטכניון. “ברור לי שאלמד בטכניון,” היא אומרת, “אם לא רפואה אז אדריכלות או הנדסה ביוטכנולוגית. ידוע שתואר מהטכניון נחשב יותר ושרבים מבוגרי הטכניון השתלבו בעמדות בכירות בתעשייה.”
שיר ארדרייך מהוד השרון וחברותיה שיר בר צור מראשון לציון וירדן סלונימסקי מתל אביב הגיעו יחד ליום הפתוח. “אני רוצה ללמוד הנדסת חשמל ולפי מה ששמעתי, הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון נחשבת לטובה ביותר בארץ,” אמרה שיר.
“אני אלמד הנדסת תוכנה,” אמרה שיר בר צור, “זו הפעם הראשונה שאני מבקרת בטכניון אבל כבר החלטתי ואני סגורה שכאן אלמד בשנה הבאה.”
היום הפתוח התקיים עד השעה 16:00. לרשות המתעניינים עמד לאורך כל היום מתחם הייעוץ לקראת רישום, בו ניתן ייעוץ אישי, סיוע בחישוב ציון הסכם (סף הקבלה לטכניון, המורכב מציוני הבגרות ומציון הבחינה הפסיכומטרית), ובמידת הצורך הכוונה לבחירת המסלול המתאים ביותר.
פרופ’ ניר טסלר מהטכניון פיתח טכנולוגיה חדשנית המשפרת בכ-50% את נצילותם של תאים פוטו-וולטאיים אורגניים. הטכנולוגיה נרשמה כפטנט.
תאים פוטו-וולטאיים אורגניים ממירים אנרגיית שמש לזרם חשמלי באמצעות מולקולות אורגניות, ואחד מיתרונותיהם על פני התאים ה’מסורתיים’ העשויים סיליקון הוא האפשרות להתקין אותם על יריעות גמישות. יריעות אלה נפרשות על גגות ומבנים, והמרת האנרגיה מתרחשת בתוכן.
למרות יתרונותיהם של התאים האורגניים, פוטנציאל ההמרה שלהם אינו מגיע לידי מיצוי מלא. “במחקר הנוכחי שהתפרסם לאחרונה במגזין “Journal of Applied Physics” ומהווה חלק מהפעילות של תכנית האנרגיה על שם גרנד בטכניון (GTEP).
גילינו שנצילות של תא פוטו-וולטאי אורגני ותפוקת החשמל שלו מוגבלות על ידי היבטים מבניים,” מסביר פרופ’ טסלר, חבר סגל בפקולטה להנדסת חשמל וראש המרכז לננו-אלקטרוניקה ע”ש שרה ומשה זיסאפל בטכניון. “הוכחנו שהמגבלות אינן קשורות בחומר אלא במבנה, ובעקבות זאת פיתחנו מעין תוספת למערכות הקיימות, המשפרת את נצילות המרת אנרגיית השמש להספק חשמלי בתא מ-10% ל-15% ומוסיפה למתח התא 0.2 וולט.”
הפיתוח האמור מבוסס על הגדלת פער האנרגיה בין האלקטרודות באמצעות שינוי מיקום הקיבוע שלהן במערכת. התוצאה: המתח גדל, ובעקבותיו ההספק של המערכת. “השיפור הזה משמעותי מאוד לתעשייה הרלוונטית, והוא הושג בזכות העובדה שבזמן שרוב החוקרים בתחום מתמקדים בפיתוח חומרים חדשים, אנחנו התמקדנו בשינוי מבני של ההתקן. זה נראה כאילו מתחנו את חוקי הפיזיקה בעזרת ההנדסה.”
להערכתו של פרופ’ טסלר, פיתוח אב טיפוס של המערכת במעבדות הטכניון יסתיים תוך שנה לכל היותר.
המרכז לננו-אלקטרוניקה ע”ש שרה ומשה זיסאפל, שבראשו עומד פרופסור טסלר, נחנך רשמית בשנת 2007. הודות לתרומת משפחת זיסאפל, ובשיתוף עם מכון ראסל ברי למחקר בננו-טכנולוגיה בטכניון, צויד המרכז בתשתיות מחקר ופיתוח מהמתקדמות היום בעולם. המרכז משרת לא רק יחידות טכניוניות אלא גם גורמים מחקריים ותעשייתיים מחוץ לטכניון והוא מזמין גורמים בתעשייה להשתמש במערכות המתקדמות העומדות לרשותו. כיום כבר פועלות במרכז כמה חברות עסקיות במתכונות שונות של שיתוף פעולה.
הפיתוח החדשני יוצג בכנס ננו-ישראל 2016, שייערך בתאריכים 23-22 בפברואר באוניברסיטת תל אביב.
למחקר המלא לחץ כאן
שיטת הוראה ייחודית בקורס למיקרוביולוגיה בטכניון שיפרה משמעותית את הישגי הסטודנטים ואת ידיעותיהם בתחום
“הוא אוהב סוכר והיא חנקן,
זה נחמד, זה נחמד, זה נחמד,
אבל האמת היא שהוא פוחד, והיא גם כן, להיות לבד…”
פרופ’ סימה ירון (משמאל) והסטודנט רותם פוטוק עם ספר היצירות של המגוון המיקרוביאלי
‘הוא’ ו’היא’ הם חיידק ריזוביום וצמח ממשפחת הקטניות, המקיימים ביניהם יחסי גומלין. השיר עליהם נכתב על ידי רותם פוטוק, סטודנט בטכניון, כחלק ממטלה בקורס מיקרוביולוגיה.
הקורס, המתקיים בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון ובפקולטה לביולוגיה, הוא קורס חובה לתלמידי שנה ב’, שמטרתו לחשוף את הסטודנטים לעולם המיקרוביאלי. הסטודנטים בקורס לומדים על סוגים שונים של מיקרואורגניזמים, מתוודעים למגוון תכונותיהם ולאופני השתלבותם בתהליכים שונים בטבע ולומדים את המושגים החשובים ואת והכלים המחקריים בתחום. בקורס משתתפים יותר ממאתיים סטודנטים מרחבי הקמפוס.
“זו היתה הזדמנות נהדרת לצאת מהמשוואות ולחבר את המדע לאמנות,” אמר פוטוק, “הודות לדרך ההוראה החדשנית הזאת, שמחייבת אותך לגלות יצירתיות, התוודעתי לתחום המיקרוביולוגיה וגיליתי עולם שלם שלא הייתי מודע לקיומו.”
הסטודנטית אורית אבירן קיבלה את המטלה היצירתית בקורס דווקא בתקופה של שמירת הריון, ולכן התמקדה באורגניזמים המאיימים על האישה ההרה. בין השאר כתבה: “כיצד נתחמק מחיידק כה עמיד? / רק לואי פסטר מסוגל להעיד! / להרתיח הכל, לבשל, לחסל / הפיסטור יצילנו מפני החיידק האפל. / לסיכומו של עניין, ילדתי היקרה / כאן נסיים את המסע של אמך ההרה / אולי עדיף להבא בפריכיות להסתפק / שכן מעייף כה לחשוש מחמת הספק”.
פרופ’ סימה ירון ופרופ’ עודד בז’ה, המנחים את הקורס, החליטו בשנה שעברה שהגיע הזמן לעורר את הסטודנטים, ולשם כך גייסו את עולמות השירה והציור. “בעבר עבדנו במתכונת הקלאסית, שבה דרשנו מהסטודנטים להכין סיכומים על חיידקים או על וירוסים,” אומר פרופ’ בז’ה. “הבעיה במתכונת הזאת היא שרבים מהסטודנטים פשוט הולכים לוויקיפדיה באינטרנט במקום לספר הלימוד, או במקרה הגרוע לעבודה שכבר הוגשה בשנה שעברה, ופחות או יותר מעתיקים משם. מכיוון שאין בזה שום תועלת לימודית שקלנו את האפשרות לבטל את התרגיל הזה. במחשבה שנייה הוחלט לשדרג את התרגיל על ידי הדגשת הצד היצירתי של הסטודנטים.”
פרופ’ סימה ירון במעבדתה
בשנה שעברה ערכו פרופ’ ירון ופרופ’ בז’ה לראשונה תחרות יצירות בין הסטודנטים בקורס, שבה התבקשו הסטודנטים לבחור חיידק או וירוס ולחבר עליהם שיר או לצייר קריקטורה. פרופ’ ירון מעידה שהפידבקים היו מעולים והפייסבוק הפקולטי “פשוט התפוצץ מרוב חומרים. הסטודנטים השקיעו, ובניגוד לעבר, רובם הגישו את העבודות הרבה לפני הזמן. כמו כן, בפעם הראשונה בכל שנות ההוראה שלי חלק ניכר מן הסטודנטים הגדילו ראש וביצעו את המטלה באופן רחב יותר מן הדרישה. למשל, היו סטודנטים שבחרו לכתוב שניים או שלושה שירים על חיידקים שונים, או לצייר סדרה של קריקטורות.”
ניכר היה ביצירות שהסטודנטים כתבו עבודות מקוריות, ולשם כך קראו מידע מדעי על החיידק שבחרו והשתמשו במגוון מקורות. מעבר לכך, השיתוף בין הסטודנטים הביא לכך שרבים נחשפו למידע על מיקרואורגניזמים אחרים, נוסף על אלה שבחרו. פרופ’ ירון מדגישה ש”עם כל הכבוד ליצירתיות, הערכת העבודות התבססה על הבנה, ידע, שימוש במושגים מקצועיים ואינטגרציה של מקורות המידע. את היצירות של השנה שעברה פרסמנו בין משתתפי הקורס בספרון, וכך הידע גם עבר בין הסטודנטים. השנה המשכנו בפרויקט הזה, ואני מאמינה שנמשיך גם בשנים הבאות. המסר שלי מההתנסות הזו הוא שאם יש דרך לעורר בסטודנטים עניין ומוטיבציה, מומלץ להשתמש בה כדי להעצים את חווית הלמידה ולשפר את תוצאותיה.”
קריקטורה של וולריה בבורמן ודריה רילסקי על החיידק דיינוקוקוס רדיודוראנס
מומחים מהארץ ומחו”ל דנו בטכניון במגמות האחרונות בתחום של הנעת כלי טיס בלתי מאוישים.
ד”ר לאוניד טרטקובסקי – ראש המעבדה למנועי שריפה פנימית בטכניון
הכנס החמישי לטכנולוגיות הנעת כטב”מ (כלי טייס בלתי מאוישים) התקיים לאחרונה בטכניון. בכנס נדונו נושאים כגון מנועי בוכנה, מנועים רוטוריים, שיטות הנעה חלופיות, הנעה חשמלית, סוגי דלק קונבנציונליים וחלופיים ומגמות עתידיות בפיתוח מערכות הנעה.
המרצה המרכזי בכנס היה פרופ’ הלמוט אייכלסדר (Helmut Eichlseder), ראש המכון למנועי בערה פנימית ותרמודינמיקה באוניברסיטה הטכנולוגית של גרץ – אחד ממרכזי המחקר המובילים בעולם בתחום. פרופ’ אייכלסדר תיאר את הטכנולוגיות העדכניות ומגמות פיתוח עתידיות בתחום מנועי בערה קטנים. הוא ציין את התרומה הרבה של תעשיית האופנועים העולמית ושל היצרנים המובילים בשוק האזרחי, המניעים את פיתוחם של מנועי בערה פנימית ודוחפים כל שנה את גבולות המעטפת הטכנולוגית. עוד הוסיף כי מהנדסים צריכים להיות מאושרים בעת הזו, בה קיים פוטנציאל אדיר לצמיחת התחום, במיוחד בהיבטים הנוגעים לתרמודינמיקה של תהליכים במנוע.
ראש תחום ההנעה בתעשייה האווירית מר יעקב פלדמן תיאר בהרצאתו מגמה חדשה של שימוש במנועי דיזל קלים להנעת כלי טייס בלתי מאוישים. פרופ’ לוקה פיאנקסטלי מאוניברסיטת בולוניה באיטליה הרצה על אופטימיזציה של מערכות הנעת כטב”מ המיועדות לטוס בגובה רב במיוחד.
סא”ל אריאל דבורז’צקי, ראש ענף מערכות בלתי מאוישות במפא”ת, ציין את תרומתו של תחום הרחפנים להתפתחות הכטב”מ בשנים האחרונות. הוא הדגיש כי הצמיחה המהירה בתחום זה בשוק האזרחי, ושילוב הכוחות המתגבש בתעשייה הביטחונית, מובילים לשיאים חדשים. הוא אמר כי הכשרת הדור הבא של מהנדסים מעולים בתחום ההנעה תקבע במידה רבה את יכולתה של תעשיית הכטב”מ בישראל להישאר תחרותית ורלוונטית.
לראשונה בתולדות הכנס התקיימה תחרות פוסטרים של מחקרי סטודנטים לתארים גבוהים, שבה השתתפו סטודנטים מהטכניון, מאוניברסיטת תל-אביב ומאוניברסיטת בן-גוריון. הדוקטורנט ארנון פארן מהטכניון זכה במקום ראשון ובפרס כספי תרומת לשכת המהנדסים.
מפגש שנתי זה הפך לבמה המובילה לעוסקים בתחום ונתמך השנה על ידי מפא”ת, הטכניון, התעשייה האווירית ואלביט מערכות. בכנס, שנערך בבניין הפקולטה להנדסת מכונות ע”ש דן ובטי קאהן, השתתפו יותר מ-220 מהנדסים, חוקרים ומומחים מובילים מהתעשייה, מהאקדמיה ומגופים ממשלתיים בארץ ובחו”ל. בלובי בניין קאהן הציגו החברות Bosch , Metalicon, TurboGen, Bental, התעשייה האווירית, אירונאוטיקס, winflex, ותירוש דוד יציקות איכות את מוצריהן.
בפתיחת הכנס הודו נציגי הטכניון, מפא”ת ולשכת המהנדסים לוועדה המארגנת בראשות ד”ר לאוניד טרטקובסקי, ראש המעבדה למנועי בערה פנימית בטכניון.
פרופ’ הלמוט אייכלסדר – ראש המכון למנועי שריפה פנימית ותרמודינמיקה באוניברסיטת גרץמשתתפי כנס כטב”מ ה – 5
