מחבר: shlomi ben-oz

שלושה צוותים מבתי ספר שונים בארה”ב ובאוסטרליה זכו במקומות הראשונים בתחרות Technion Jewish Day School Challenge, שנערכה על ידי הטכניון ורשת בתי הספר היהודיים RAVSAK. המשימה: בניית מכונת רוב גולדברג – מתקן מורכב ככל האפשר לביצוע משימות פשוטות – ברוח חג הפסח. הקבוצות המתמודדות נדרשו ליצור מכונה שתחשוף בסופו של דבר את צלחת הסדר, וזאת על פי שורה של תנאים מוגדרים מראש. התחרות התקיימה בהשראת מכונת רוב גולדברג שיצרו בשנה שעברה סטודנטים מהטכניון לכבוד החג וביוזמת המרכז הבינ”ל של הטכניון.

“זהו סיפוק גדול עבורנו להשיק את היוזמה המשותפת עם RAVSAK,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא. “בעידן הנוכחי, המאופיין בשינויים רבים, עלינו למצוא דרכים חדשות ורלוונטיות לחיבור הדור הצעיר של הקהילות היהודיות לישראל, ומה טוב יותר מתחרות מהנה ומאתגרת מבחינה מחשבתית הקשורה בחינוך מדעי? אני מברך את כל המשתתפים ומצפה לפגוש אתכם כאן בטכניון, כסטודנטים שלנו בעתיד.”

“השותפות עם הטכניון איפשרה לנו ליצור עבור התלמידים הזדמנות חדשה ונפלאה למזג את מחויבותם ללימודי היהדות עם המדע, לטפח קשר לעולם ההשכלה הגבוהה ולעודד אותם לתת ביטוי חדשני לידיעותיהם לגבי מסורת הפסח,” אמר ד”ר מרק קריימר, מנהל בפועל של RAVSAK.

בתחרות, המתקיימת זו השנה הראשונה, השתתפו יותר מ-600 תלמידים מ-41 בתי ספר יהודיים באירופה, בצפון אמריקה, באוסטרליה ובאפריקה. השופטים ציינו כי כל הפרויקטים שהוגשו היו מרשימים מאוד וכי ניכר כי הושקעה בהם  כמות עצומה של זמן, אנרגיה ומחשבה.

המשתתפים נדרשו לבנות את המתקן על סמך הנחיות מחמירות ובאופן שיוביל לחשיפתה של צלחת הסדר. בשבועות שקדמו לתחרות עמלו הצוותים על הפרויקט בהנחייתו של פרופ’ אלון וולף מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. פרופ’ יורם הלוי, דיקן הפקולטה, אמר כי “אנחנו שואבים סיפוק רב מתפקידו החשוב של הטכניון במתן ההשראה לתחרות, שבה הציגו המשתתפים תוצרים מעולים. התלמידים העניקו לנו  השראה, ואנו מקווים לראותם גדלים ומצליחים בדרכם המדעית.”

במקום הראשון בקטגוריית בתי הספר התיכוניים זכה בית הספר אברהם יהושע השל מהעיר ניו יורק, שנבחר בזכות יצירתיות גבוהה והצלחה ביישום אלמנטים של העברת אנרגיה. במקום השני זכה בית הספר וובר מאטלנטה, עם פרויקט שבו ניכרה הבנה ממשית של המכניקה ומצגת מדהימה מבחינה ויזואלית.

שני צוותים זכו במקום הראשון בקטגוריית חטיבות הביניים. הסרטון של תלמידי כיתה ז’ בבית הספר ביאליק במלבורן, אוסטרליה, “הציג השקעה והקפדה ומגוון סוגים של העברת אנרגיה ובהם כמה שאינם טיפוסיים למכונות רוב גולדברג. תלמידי בית הספר שֶׁק הלל בפלורידה קיבלו שבחים על יצירתיות ועל יישום מרשים ויעיל של היבטים של העברת אנרגיה.

לסרטונים של המכונות שנבנו לחצו כאן

על RAVSAK:

RAVSAK מחזקת ומשמרת את החיים היהודיים, את המנהיגות ואת הלמידה בבתי הספר הקהילתיים היהודיים. ברשת חברים יותר מ-135 בתי ספר, המונהגים על ידי אנשי מקצוע והנהלה מעולים. הרשת מטפחת את החוכמה המשותפת של חבריה במטרה ליצור הזדמנויות ללמידה משותפת ולפעולה משותפת ומספקת לכל אחד מבתי הספר חומרים ומשאבים לימודיים רבים ותוכניות דינמיות לתלמידים ולאנשי הנהלה.

 

 

 

אחת התעלומות הגדולות בטבע היא היכולת של חיות מסוימות להצמיח איברים שנקטעו ולחדש רקמות שונות. תהליך מדהים זה מעורר את סקרנותם של מדענים רבים, ואחד מהם הוא פרופ’-משנה ירון פוקס מהפקולטה לביולוגיה, החוקר תאי גזע וכיצד התאבדות תאית מחדשת רקמות בגוף

“מבחינה מדעית יכולת הרגנרציה מרתקת, וההשלכות היישומיות מסעירות את הדמיון,” מסביר פרופ’-משנה פוקס. אם נפצח את תעלומת הרגנרציה – חידוש של רקמות פגועות – נוכל להצמיח לאנשים רקמות ואיברים שניזוקו או נקטעו: אצבע, יד, עין ועוד. ואם זה נשמע כמו מדע בדיוני, נזכיר שבגוף האדם מתרחשים תהליכי רגנרציה טבעיים כגון התחדשות של עור, שיער, דם ומעי. האיברים האלה מתחדשים ללא הרף, כלומר מחליפים תאים ישנים בתאים חדשים, ולכן הם אתרים מצוינים לחקר מנגנוני הרגנרציה.”

ירון פוקס נולד בחיפה, גדל בקריית ביאליק ונסע לא מעט לקליפורניה – שנות השבתון של אביו שעבד ברפאל. בתום שירותו הצבאי ירד לאילת ועבד כמדריך צלילה, שם פיתח את האהבה לים ולביולוגיה. “בים ישנה סימביוזה מדהימה בין אלמוגים לאצות, בין דגים לסרטנים ועוד”. אהבתו לים הובילה אותו לתואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטת חיפה, שבמסגרתו ערך מחקר לצורך חקר מנגנון הרבייה של האלמוג הרך אחיקסניה. לאחר מכן המשיך למסלול ישיר לדוקטורט בטכניון בהנחיית פרופ’ דינה רון מהפקולטה לביולוגיה, ובמהלכו חקר חלבון מרתק בשם סף. בעבודת הדוקטורט גילה כי סף מסוגל לבקר מסלול מהותי בהיווצרות מחלת הסרטן, מחקר שהתפרסם בכתב העת Developmental Cell. בתום הדוקטורט יצא לפוסט-דוקטורט אצל פרופ’ הרמן סטלר מאוניברסיטת רוקפלר במנהטן – “אוניברסיטה קטנה מאוד שקטפה את מספר השיא (24) של פרסי נובל בביולוגיה וברפואה.” שם החל לחקור לראשונה את תפקידם של תאי הגזע ברגנרציה של רקמות, מחקר שזיכה אותו בפרסים ופורסם בכתב העת Science.

כאן, כחבר סגל בטכניון, הוא ממשיך להתמקד בתהליכי רגנרציה, בעיקר בהקשר של תפקיד תאי הגזע והתאבדותם בתהליך. “גילינו שתהליך ההתאבדות התאית הוא נדבך מהותי בבקרת תאי הגזע, באופן שהם משתתפים בתהליכי החלמה וחידוש איברים”. כדי להבין את המנגנון שתאים אלו משתמשים בו לצורך התאבדותם אנחנו מבצעים את המחקר ב’עכברי נוקאאוט’ – עכברים שגֶנים התאבדותיים שונים הוסרו מהם. כך אפשר לבודד את השפעתו של כל גן על הרגנרציה ועל פעילותם של תאי הגזע. מצאנו כי באמצעות מניפולציה על התהליך האפופטוטי אנחנו מסוגלים ליצור עכברים המכילים פי שניים יותר תאי גזע. בין השאר גילינו שבמקרה של פציעה נוצרת סביב הפצע הצפה של תאי גזע. כשהגברנו את ההצפה הזאת באמצעות עיכוב חלבונים פרו-אפופטוטיים (‘חלבוני התאבדות’) הצלחנו להאיץ את ההחלמה, ליצור שערות חדשות ולהקטין את הצלקות שנשארות בסופו של דבר. כשהשתלנו תאי גזע אלה בעכברים קירחים הם יצרו שערות רבות והפכו את העכברים לשעירים.”

עם זאת הרגנרציה אינה עולם שכולו טוב; בהתגלמויותיה המרושעות היא מוֹלדת הגידול הסרטני. “בימים כתיקונם מנגנון האפופטוזיס אחראי לההתאבדות המבוקרת של תאי הגוף ולהחלפתם הרציפה והתקינה בתאים חדשים. מדובר בתהליך אינטנסיבי מאוד, שבו מתאבדים בכל שנייה כמיליון תאים בגופנו. כשהמנגנון הזה משתבש, וחלוקת התאים אינה מלוּוה עוד באותו חיסול מבוקר, נוצר הגידול הסרטני: התפרצות של רגנרציה פרועה ללא מנגנון התאבדות שיאזן אותה. לאחרונה מתברר כי תאי גזע עלולים לגרום לגידול סרטני ולחידושו ולכן קריטי לדעת כיצד נהפכים תאי גזע רגילים לסרטניים וכיצד המנגנון האופופטוטי מבקר טרנספורמציה סרטנית זאת“.

בניגוד למחקרים שנערכו עד כה והתבססו על אנליזה סטטיסטית, ובהם קצרו רקמות ובחנו אותן במנותק מהגוף החי, הטכנולוגיה שפיתח פרופ’-משנה פוקס מאפשרת אנליזה דינמית. זוהי מערכת שעוקבת אחר תאי הגזע בתוך החיה ולא ברקמה מנותקת במעבדה. “המערכת הזאת מאפשרת לנו לעקוב בזמן אמת אחר תהליכי התחדשות הרקמה ואחר היווצרות הגידול הסרטני. יתרה מזו, אנחנו יכולים להתבונן בתאי גזע היוצרים את הגידול או מחדשים אותו, להתמקד בתא מסוים ולהשמידו ולהסריט מה מתרחש לאחר מכן. המערכת גם מאפשרת לנו לבחון את התקשורת הבין-תאית ולאפיין את תאי הגזע הסרטניים ואת הסיגנלים התאיים שמעוררים את הרגנרציה או את הגידול.”

כתשובה לגידול הסרטני פיתחה האנושות המודרנית את הטיפול בהקרנה שאינו הורג את התאים באופן ישיר כי אם גורם להם להתאבד. “הבעיה היא שלאחרונה התגלה כי התא המתאבד מיידע את הסביבה ומשחרר חומרים הגורמים לחלוקת התאים מסביב. באופן זה הטיפול האנטי-סרטני מסוגל לגרום להתפתחות סרטנית. לכן יש צורך להבין אילו חומרים משתחררים מתאי גזע מתאבדים ולפתח טיפולים חדשים, שעיקרם עיכוב הסיגנל המשוחרר.”

פרופ’-משנה פוקס סוגר שנה מוצלחת ראשונה כחבר סגל בפקולטה לביולוגיה ובמרכז הבין-תחומי למדעי החיים וההנדסה ע”ש לורי לוקיי, שבה זכה בן היתר במלגת אלון היוקרתית. במעבדה החדשה שלו חברים עשרה חוקרים – מסטרנטים, דוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים – ולדבריו הוא “מבסוט מכולם. יש במעבדה חוקרים מעולים מכל רחבי העולם. כולם מלאים מוטיבציה וסקרנות, וזו סביבה מצוינת למחקר ולגילויים חדשים.”

 

 

 

 

 

 

פרופ’ שולמית לבנברג מהטכניון פיתחה שיטה המאיצה את היקלטותן של רקמות מושתלות בגוף

שיטה שפותחה בטכניון משפרת משמעותית את איכותן של רקמות מלאכותיות המיועדות להשתלה. הרקמות המשופרות נקלטות בגוף מהר יותר וכלי הדם שלהן מתאחים באופן אופטימלי עם אלה של הרקמה המארחת. המחקר, המביא הוכחות פרה-קליניות ליעילות השיטה בהשתלת רקמות באזור הבטן, פורסם לאחרונה בכתב העת PNAS.

את המחקר האמור מובילה פרופ’ שולמית לבנברג, ראש המעבדה להנדסת רקמות ותאי גזע בפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון. בעשור האחרון, מאז הפוסט-דוקטורט שלה ב-MIT, מפתחת פרופ’ לבנברג פיגומים פולימריים תלת-ממדיים מתכלים (biodegradable polymer scaffolds) שעליהם היא מגדלת במעבדה רקמות ביולוגיות המיועדות להשתלה. פיגומים אלה, שעליהם נזרעים תאים ביולוגיים (פיברובלסטים ותאי אנדותל) החיוניים להתפתחות כלי דם, מובילים להיווצרות של רקמות הנקלטות ביעילות בגוף.

כדי שרקמה מושתלת תיקלט היטב בגוף חשוב שכלי הדם שבה יתאימו בכיוונם לכלי הדם ברקמה המארחת. זאת משום שהאיחוי בין כלי הדם של שתי הרקמות קריטי להצלחת ההשתלה.  שיטות ליצירת רקמות הכוללות כלי דם הן מרכיב חיוני ברפואה רגנרטיבית, שכן הן מבטיחות אספקה סדירה של חמצן וחומרי תזונה ברקמה המארחת משאבים חיוניים להיקלטות השתל ולהישרדותו. ההתאמה האמורה משפרת את קליטת השתל ואת התכונות המכניות של אתר ההשתלה מרכיב חשוב בשיקום של פגמים באזור הבטן, שנבדק במחקר הנוכחי.

מחקרים שונים ניסו לשפר את תכונותיה של רשת הדם ברקמה המיועדת להשתלה וזאת באמצעות מצע הכולל גורמים ביולוגיים, ביו-חומרים ואילוצים גיאומטריים. כיום ידוע שגם כוחות מכניים חיצוניים כגון לחיצה, מתיחה ודחיסה משפיעים על התהליכים הביולוגיים בתא ואפילו על התמיינותו, צורתו, נדידתו והתארגנותו וכן על הגיאומטריה של הרקמה, על בשלותה ועל יציבותה. עם זאת, עד כה לא נבדקה השפעתם של כוחות אלה על היווצרות כלי הדם ברמת הרקמה השלמה.

 

במחקר הנוכחי בחנה פרופ’ לבנברג את השפעתם של כוחות מתיחה על רשת כלי הדם הנוצרת ברקמה המיועדת להשתלה. מתיחה סטטית, מגלה המחקר, מובילה לצמיחה של כלי דם במקביל לכיוון המתיחה, ואילו מתיחה מחזורית מובילה לצמיחה של כלי הדם בממד אלכסוני. בנוסף בחן המחקר את התנאים הביולוגיים הדרושים ליצירתן של רקמות משופרות, אשר ייקלטו במהירות וביעילות ברקמת היעד.

לדברי פרופ’ לבנברג, “המורפולוגיה של רשת כלי הדם משתנה מרקמה לרקמה. לדוגמה, כלי הדם ברקמת שריר מסודרים במקביל לסיבי השריר, ואילו ברקמת הרשתית הם מסודרים בצורה מעגלית. ההשערה שלנו היתה שלכוחות המתיחה המופעלים על הרקמה תפקיד מרכזי בקביעת המאפיינים של רשת כלי הדם הנוצרת בה. יתר על כן, שיערנו כי השתלה של רשת כלי דם שנוצרה בהתאם לתכונות הרקמה המארחת תשפר את איחוי הרקמה המושתלת ואת תיפקודה בגוף לאורך זמן. כאן בדקנו לראשונה רשתות כלי דם ברקמה שהתארגנו תחת כוחות מתיחה מחזוריים וסטטיים.”

המערכת שפותחה במעבדה של פרופ’ לבנברג מותחת את הרקמה ומרפה אותה לסירוגין, ובכך מחקה למעשה את המחזוריות של התכווצות השרירים בגוף. בסדרת הניסויים שנערכה במעבדה התברר שכוחות המתיחה המופעלים על הרקמה אכן משפיעים על כיוון כלי הדם, וכי התוצאה הטובה ביותר הושגה במתיחה מחזורית. “המתיחה המחזורית הובילה לכך שכלי הדם מתפתחים ברקמה בצורה טובה ומתארגנים בכיוניות מוגדרת בהתאם לכוחות המופעלים עליהם״.

כעת, כדי לבחון את התאמתה של הרקמה המהונדסת המוכוונת, השתילו אותה החוקרים בבטן של עכבר וגילו כי שתלים שנוצרו בתהליך של מתיחה אכן מתאחים במהירות עם הרקמה המארחת. שתלים אלה נקלטים מהר יותר משתלים שגדלו ללא מתיחה או משתלים שגודלו  במתיחה והושתלו שלא בכיוון התואם את כלי הדם בעכבר במקום ההשתלה. “למעשה אנחנו מדברים על טווח זמן קצר מאוד – כשבוע של יצירת הרקמה במעבדה ועוד שבועיים בחיה. בתום התקופה הזאת של כשלושה שבועות אנחנו רואים היקלטות מצוינת של הרקמה בגוף וחזרה של הרקמה הקולטת לפעילות מלאה.”

פרופ’ לבנברג, מומחית בעלת שם עולמי בתחומים של תאי גזע והנדסת רקמות, הצטרפה לסגל הפקולטה לביורפואה בטכניון לאחר פוסט-דוקטורט אצל פרופ’ רוברט לנגר ב-MIT. אחד הפיתוחים החשובים שלה הוא טכנולוגיה ליצירת פיגומים המתכלים בגוף (biodegradable polymer scaffolds), שעליהם היא מגדלת במעבדה רקמות ביולוגיות מורכבות לקראת השתלה. רקמות מהונדסות אלה מובילות לקליטה אופטימלית של שתלים ומתכלים בגוף. פרופ’ לבנברג זכתה בפרס קריל מטעם קרן וולף להצטיינות במחקר מדעי. כתב העת סיינטיפיק אמריקן כלל אותה ברשימת חמישים האישים המשפיעים בעולם כמנהיגת מדע בתחום הנדסת רקמות. עיקר המחקר במעבדה נעשה על ידי ד”ר דקל דאדו-רוזנפלד כחלק מעבודת הדוקטורט שלה תחת הנחייתה של פרופ’ לבנברג (דקל נמצאת כעת בפוסט דוקטורט בMIT, בסיוע מלגת הצטיינות משותפת לטכניון ולMIT)  העבודה נעשתה בשיתוף פעולה עם פרופ’ דייב מוניי מהרווארד אצלו התארחה פרופ’ לבנברג בשנת השבתון.

למאמר המלא בכתב העת PNAS לחצו כאן

 

ראש מטה הסייבר הלאומי: אין ספק שהטכניון יקדם את התחום למקומות שטרם הכרנו

ד”ר אביתר מתניה, ראש מטה הסייבר הלאומי, חנך יחד עם נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא את מרכז המחקר לאבטחת סייבר בטכניון. “הטכניון הוא המוסד הראשון שפנינו אליו בבקשה להקים מרכז כזה מתוך הכרה באיכותו, ביכולותיו ובכוחות שישנם כאן בפקולטות להנדסת חשמל ולמדעי המחשב ובמרכז להנדסת מחשבים (TCE),” אמר ד”ר מתניה. “יכולותיו האקדמיות של הטכניון, והיותו מוסד מוביל בעולם ברמה הטכנולוגית, מבטיחות שתחום הסייבר יתפתח כאן למקומות שטרם הכרנו.”

בראש המרכז החדש שנפתח השבוע עומד פרופ’ אלי ביהם מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון. פרופ’ ביהם הסביר כי “ישראל, והטכניון בפרט, מובילים בשמירה על יכולתנו לעמוד בפני איומי הסייבר. לצורך כך יש לקדם מחקר בין תחומי המסתמך על יכולותיו של הטכניון. במרכז יפעלו חברי סגל מפקולטות רבות, שיחקרו את ‘השכבות התחתונות של הסייבר’.  נושאי המחקר דורשים אבטחה, ואנו נבחן את החולשות המסכנות את המערכות וגם את דרכי ההגנה עליהן. המרכז יטפח את המודעות לנושאים האמורים ויקיים ימי עיון לקהל המהנדסים העוסקים בסייבר שירחיבו את ידיעותיהם וירכשו ידע עדכני. אנחנו מזמינים את התעשייה לשתף פעולה איתנו, ונשמח לארח כאן חוקרים ופוסט-דוקטורנטים מישראל ומחו”ל.”

מרכז המחקר החדש יתמקד במחקרי אבטחת סייבר כדוגמת הגנת תוכנה וחומרה, מערכות הפעלה והגנה על מידע בענן וכן בתקשורת אל הענן וממנו, הגנה על מערכות בתחום ה- IoT (האינטרנט של הדברים), אימות של תוכנה וחומרה, ראייה ממוחשבת, בטיחות מערכות אוטונומיות, למידת מכונה לצורך סקיוריטי, קריפטולוגיה וקריפטואנליזה, בטיחות ופרטיות של מערכות רפואיות ואבטחת מערכות אווירונוטיות ונושאים רבים נוספים. המרכז ינהל מענקי מחקר לחוקרים, יממן סטודנטים לתואר שני ושלישי, יהווה מוקד משיכה למחקרים בתחום, יעסוק בהפצת ידע חדשני על ידי ארגון כנסים וימי עיון בין לאומיים ויעמיק את המודעות לתחום באמצעות קורסים, הרצאות ופעילויות משלימות נוספות.

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא בירך על הקמת המרכז ואמר: “מדינת ישראל מבינה סוף סוף את חשיבותו של תחום הסייבר, והקמת המרכז בטכניון היא ארוע חשוב. מההיכרות עם המוחות המבריקים שמקימים את מרכז המחקר לאבטחת הסייבר ברור לי שזה יהיה מרכז לתפארת, שיתרום רבות לתחום הזה.”

גלעד ארדן, השר לביטחון הפנים, שלח את ברכתו להקמת המרכז, ובה כתב כי “הטכניון הוא מוסד מוביל המהווה עבור כולנו מקור לגאווה לאומית. אני בטוח כי הקמת המרכז תתרום רבות לביטחון הלאומי ולכלכלת ישראל.”

אופיר אקוניס, שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, כתב בברכה לנשיא הטכניון כי “שילוב הכוחות, המוחות המבריקים המייחדים את הטכניון, הרצון להוביל ולהצליח, הנחישות חסרת הפשרות, יהיו ככוח עולה ובלתי ניתן לעצירה אל מול אלו המבקשים לפגוע בנו.”

במסגרת הכנס לכבוד פתיחת המרכז התקיימו הרצאות של מרצים מהפקולטות למדעי המחשב ולהנדסת חשמל בטכניון: פרופ’ ערן יהב הרצה על כלי חדש לזיהוי ממוחשב של דמיון בין תוכנות וקודים; פרופ’ מרק זילברשטיין על כרטיסים גרפיים כנתיב חדירה למערכות ממוחשבות; דניאל גנקין על שאיבת מידע ממחשבים וממכשירים ניידים באמצעות מדידה חיצונית של משתנים פיזיים כגון הספק חשמלי, מדידה אקוסטית וזיהוי קרינה אלקטרומגנטית; ופרופ’ אלי בן ששון על טכנולוגיה חדשה להבטחת “יושרה חישובית” בתהליכים פיננסיים ואחרים.

 

 

מאות סטודנטים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון יפעלו השנה בעכו, בשיתוף העירייה והתושבים, במטרה להציע רעיונות לפיתוח העיר במגוון תחומים

“המעבדה העירונית” של הטכניון החלה את הסמסטר השני בעכו בסיור בעיר, בו השתתפו מאה סטודנטים ועשרה מנחים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. לאחר מפגש עם ראש העיר שמעון לנקרי, שהציג את חזונו לעיר, נערכו סיור מודרך, מפגש עם פעילים חברתיים וחשיפה למגוון הקבוצות, הדעות וההשקפות המאפיינות את העיר.

“המעבדה העירונית”, שהוקמה בטכניון לפני שלוש שנים, היא פרויקט אינטר-דיסציפלינרי יחיד מסוגו בישראל. “המעבדה מהווה פלטפורמה מגשרת בין האקדמיה, שבה נולדים רעיונות מבריקים ונצבר ידע רב, לבין הערים, הזקוקות לידע זה כדי להגשים יעדים וחלומות ולענות על צרכים ממשיים,” מסבירה רותי דונג, מנהלת החממה החברתית המפעילה את הפרויקט. “אנו חותרים לשידוך המיטבי בין שני הצדדים: העיר זוכה למגוון רעיונות ואסטרטגיות לפיתוחה ולקידומה והסטודנטים מקבלים הזדמנות לעבודה מול לקוח אמיתי ולהתמודדות עם העולם המקצועי הממשי כבר בשלב הלימודים.” בשנים הקודמות פעלה המעבדה בנשר ובקרית ים.

את הפעילות בעכו מרכזת מורן אביב, בוגרת המסלול לתכנון ערים ואזורים בטכניון. כדי לתת מענה מיטבי לאתגרים שהציבה העיר עכו הצטרף השנה לפעילות גם קורס של אוניברסיטת חיפה שעוסק בנגישות סביבה וטכנולוגיה. במסגרת זאת נערך מיפוי מקיף למבני הציבור בעיר בהנחיית ד”ר נעמי שרויאר, וזאת לצד קורסים מהמסלול לארכיטקטורה בהנחיית אדר’ צביקה קורן, אדר’ מאיה רנד-בלוך, אדר’ רונן בן אריה ואחרים. לדברי דונג, “במסגרות השותפות שאנו בונים עם העיר משקיעים הסטודנטים אלפי שעות עבודה במהלך שנה שלמה, שבסיומה יציגו בפני ראש העיר והצוות המקצועי עשרות גישות ורעיונות שונים לפיתוח העיר ולהתמודדות עם האתגרים שלפניה.”

בשיחה עם הסטודנטים והמנחים אמר ראש העיר לנקרי כי “החברה הישראלית הולכת להקצנה. ישראל מובילה בהיי-טק, באדריכלות ובמגוון תחומים, אבל הפן החברתי לוקה בחסר. השקעה בחברה עולה כסף ואת התוצאות רואים אחרי 10 שנים – לכן זה לא עסק כלכלי. אין הסתכלות לטווח כל כך ארוך, וזו תפיסה קלוקלת שצריכה להשתנות. בעיר חלשה יש 20 עובדים סוציאליים על 55,000 תושבים – זו נקודת התורפה של ישראל. בהיבט של הקצאת תקציבים, שיטת המצ’ינג (המדינה תומכת בפרויקט בסכום זהה שמקצה לו העיר) מחלישה את הערים החלשות ממילא ומחזקת את החזקות. בנסיבות האלה קשה לקדם חזון חברתי, כלומר לתת לילדים אצלנו הזדמנות שווה כמו לילד מהרצליה.”

הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ועיריית חיפה חנכו את בניין הדריון המחודש, שבו יתקיימו פעילויות מחקר ותכנון מכוונות-קהילה

ביום חמישי האחרון חנכו הטכניון ועיריית חיפה את פעילותה המחודשת של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בשכונת הדר הכרמל בחיפה. שלושה עשורים לאחר שאחרוני הסטודנטים מהפקולטה עברו למתחם הטכניון הנוכחי בנווה שאנן, הם שבים לשכונת הדר הכרמל. מדובר בהישג חסר תקדים, שהינו פרי של עבודה משותפת של העירייה והטכניון בעידודם ובמעורבותם האישית של ראש העיר – מר יונה יהב ושל פרופ’ פרץ לביא – נשיא הטכניון. שתי כיתות סטודיו להתחדשות עירונית נפתחו בבניין ההדריון, הנמצא בקמפוס הטכניון ההיסטורי שבשכונת הדר הכרמל (מתחם מוזיאון המדעטק כיום). מטעם הטכניון אחראית על הפעילות במקום פרופ’ איריס ערבות, סגנית דיקן הפקולטה לנושא הוראה.

בניין הדריון, המכונה גם הבניין המתומן, נמצא ברחוב בלפור 12, בקצה הדרומי של מתחם הטכניון ההיסטורי בשכונת הדר הכרמל, הגובל ברחוב מסדה. בעבר שכנה בו הספרייה של בית הספר בסמ”ת.

פרופ’ יהודה קלעי, דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים:  “הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים הייתה אחת משתי הפקולטות הראשונות בטכניון (החלה לפעול ב-1925), האחרונה שעברה מהדר לקמפוס החדש (1983), וכעת היא הראשונה המחזירה פעילות להדר.” פרופ’ שמאי אסיף, ראש המרכז לחקר העיר והאזור בטכניון, אמר כי “לא מדובר בסגירת מעגל אלא בפתיחת מעגל; שכונת הדר הכרמל היתה פעם לב העיר חיפה, וראוי שתחזור להיות לב העיר.”

ריצה למרחקים ארוכים

“חידוש נוכחותו של הטכניון בהדר הכרמל נעשה בשיתוף פעולה הדוק עם עיריית חיפה ומתוך הכרה בחשיבותו של המיזם בתהליך חידוש פני השכונה,” אמר בטקס נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא. “כתושבי העיר חיפה, וכחלק בלתי נפרד מתפיסת עולמו של הטכניון, מוטלת עלינו האחריות לפעול לקידומה של העיר. תהליכים כמו זה שאנחנו מציינים כאן היום דורשים סבלנות, הרבה סבלנות. רק עוד שנים רבות נדע מה השפעתו של הצעד הזה אבל אין לי ספק שהטכניון, העירייה ותושבי הדר יוצאים כאן לריצה למרחקים ארוכים, שמבטאת את מחויבותנו לחיזוקה של חיפה.”

רגע היסטורי

“זהו רגע היסטורי עבורנו! אמרה חדוה אלמוג, סגנית ומ”מ ראש עיריית חיפה. “שכונת הדר היא מיקרוקוסמוס של חברה מעורבת וסובלנית. בשנים האחרונות עוברת השכונה מהפך הכולל שיקום תשתיות, בינוי מסיבי, ולא פחות חשוב – מהפכה חברתית דמוגרפית הכוללת התעניינות והגירה חיובית של צעירים רבים. עכשיו מצטרף למהפך הזה היהלום שבכתר: ההדריון.”

“הארוע הזה ממלא אותי סיפוק אישי ומקצועי עמוק,” אמר פרופ’ ארנון בנטור, ששימש בעבר משנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון והוביל את ועדת ההיגוי בנושא ההדריון. “נולדתי כאן ברחוב מסדה, ובמתחם של בניין הטכניון הישן בהדר למדתי לרכוב על אופניים. היה כאן שיתוף פעולה מעולה בין הטכניון לעיריית חיפה – דוגמה מצוינת לסינרגיה בין אקדמיה, עירייה וקהילה – ואין ספק שזו רק התחלה למשהו הרבה יותר גדול, שיכלול בן השאר ארכיון לאומי למורשת הארכיטקטורה ומעונות סטודנטים כאן בהדר.”

קרן רזניק, ראש ועד הסטודנטים בפקולטה, אמרה כי “פתיחת ההדריון היא צעד חלוצי שמעודד שיתוף ידע והנגשת ידע לציבור. עבורנו, הסטודנטים והמרצים בפקולטה, זהו מקום שבו נוכל לא רק להתארח בחיפה אלא גם לארח את חיפה.”

בטקס חנוכת ההדריון נחנכה בבניין התערוכה ‘תכנית.מגירה’, שהוקמה על ידי האוצרות יוני אבידן ומיה וייסמן-אילן, שתיהן בוגרות הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון וכיום מנחות בקורסי-סטודיו המתקיימים בה. התערוכה מציגה פרויקטים סטודנטיאליים תכנוניים לעיר חיפה, תכניות שחרף הרלוונטיות שלהן לשיח העירוני, לא ראו אור ולא הגיעו למוסדות התכנון בעיר. כעת מבקשות האוצרות להציג פרויקטים אלה ולחשוף אותם לקהל הרחב. בתחרות העבודות שנערכה לקראת התערוכה זכתה עבודתה של טל הלוי, “על ציר הכרמלית” המציעה מגוון מצבים חברתיים חדשים על ידי שילוב בין התשתיות המסיביות הקיימות למרקם האורבני ומגדירה את תשתית הכרמלית כעמוד שדרה תנועתי המאפשר פיזור הפקולטה לארכיטקטורה לאורכו לפי הזדמנויות במרחב.

התוכנית שנוסדה בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, מזמנת דיאלוג בארבע עיניים בין סטודנטים יהודים לערבים

“מדברים סאווה” הוא פרויקט הידברות ערבי-יהודי שנוסד בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון.  סאווה (سوا) היא מילה ערבית שפירושה “ביחד”, ובמסגרת התוכנית נפגשים סטודנטים ערבים ויהודים אחד-על-אחד ומדברים “על מה שבא להם,” כפי שמסבירים רכזי התוכנית עומר עדני ועלי חאמד. לדברי עדני, “אופן ההתנהלות הזה שמאפשר שיחה נוחה ונעימה יחסית, שיחה שמעודדת פתיחות ומשככת את הקיטוב שמאפיין לעתים קרובות את חיי היום יום שלנו.”

“כל אחד יכול למצוא כאן את מה שהוא מחפש – היכרות עם אנשים חדשים, חוויה מעניינת או ויכוח פוליטי. אנחנו לא מעודדים שיח פוליטי אבל לא נמנע אותו אם זה מה שצומח בשיחה,” אומר חאמד. “הפעילויות מתבססות על שיחות אישיות אך כוללות גם דיבייטים בנושאים שונים, דיון בקבוצות קטנות, סדנאות שונות, צפייה בסרטים ועוד. הפרויקט משלב רעיונות ותפיסות ממקורות שונים, ואחד המודלים הוא תוכנית ‘וואחד על אחד’ שמקורה באוניברסיטת תל אביב.”

“הרעיון הוא לא להסתיר את הקשיים שקיימים בין יהודים וערבים בטכניון אלא להציף אותם ולטפל בהם,” אומר עדני. “ארועים כמו צוק איתן מגבירים את המתח והעוינות, ואנחנו מאמינים שהדרך היחידה להתקרבות אמיתית היא הדיאלוג. כיום משתתפים במפגשים שלנו כשלושים סטודנטים, והיינו רוצים להגדיל ולהרחיב את הפרויקט.”

סטודנטים מהטכניון מוזמנים לפנות במייל: medabrimsawa@gmail.com. התוכנית פתוחה למצטרפים חדשים גם מחוץ לפקולטה, המתבקשים להודיע מראש על בואם.

 

במהלך הביקור השר נפגש עם נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא והנהלת הטכניון, סייר במעבדות, פגש חוקרים והתרשם ממחקרים חדשים ופורצי דרך. אל השר נלוו מנכ”ל המשרד פרץ וזאן וסגן המדען הראשי ד”ר טארק אבו חאמד.

השר נפגש עם הנהלת הטכניון ושמע על האתגרים עמם מתמודד הטכניון בימים אלה: גיוס חברי סגל חדשים, שחיקת תשתיות מחקר והתמודדות עם צמצום מתמיד במענקי הממשלה למחקר ופיתוח.

“למשרד המדע חשיבות רבה בכל הנוגע למערכת ההשכלה הגבוהה בישראל,” אמר לשר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא. “תמיכתו של המשרד במחקר המדעי קריטית להבטחת המשך קיומו. חבל שתקציב המשרד אינו משקף את חשיבותו. אנו מודים לשר אקוניס על הביקור ועל התמיכה בפרויקטים מדעיים אשר יצעידו את מדינת ישראל קדימה.”

השר אקוניס ציין בדבריו כי “מדינת ישראל הינה מדינה פורצת דרך ברבים מהתחומים ובוודאי בכל הקשור לחדשנות, למידה וידע. מדינות רבות בעולם ובהן מעצמות כמו סין וארה”ב, המכירות בתרומת המוח הישראלי לעולם המדע והטכנולוגיה, מבקשות לקיים עמנו שיתופי פעולה. לטכניון תרומה אדירה למציאות זו באמצעות חינוך, למידה וקיומם של מחקרים פורצי דרך.”

את הסיור פתח השר בפקולטה למדע והנדסה של חומרים, בה פגש את דיקן הפקולטה פרופסור יוג’ין רבקין והתרשם מהמיקרוסקופ טייטן (Titan), המאפשר צפייה בחומרים ברמת האטום. ד”ר ירון קאופמן הציג בפני השר את יכולותיו של המיקרוסקופ ואת המחקרים המתקדמים הנערכים באמצעותו.

בהמשך ביקר השר במעבדתה של פרופ’ שלומית טרם מהפקולטה לפיזיקה. פרופ’ טרם היא חוקרת חלקיקים ושותפה בבנייתו של מתקן “אטלס” במאיץ החלקיקים הגדול בעולם (LHC) בסרן ובמחקרים הנערכים בו. היא הציגה בפני השר פרויקט לבניית גלאי למדידת קרני גמא, שיורכב על הטלסקופ “לובסטר” של נאס”א. את הפרויקט מובילים פרופ’ טרם ועמיתה בפקולטה פרופ’ אהוד בכר.

לאחר מכן סייר השר במכון אשר לחקר החלל ונפגש עם ראש המכון פרופ’ פיני גורפיל, שהציג בפניו את פעילות המכון ובמרכזה פרויקט “סמסון” – פיתוח של שלושה ננו-לווינים אוטונומיים העתידים להמריא לחלל בשנה הבאה. הלוויינים ישמשו לקליטת אותות מכדור הארץ וחישוב מיקום מקור השידור למטרות של איתור וזיהוי אנשים במצוקה, וכן יוכיחו את ההיתכנות של טיסת מבנה של לווינים מסביב לכדור הארץ במשך שנה. כן הוצגה בפני השר תכנית אוניברסיטת החלל הבינלאומית, שתגיע הקיץ לראשונה לישראל ותתארח בטכניון יחד עם חוקרי חלל ואסטרונאוטים ידועים ובהם באז אולדרין.

בנוסף נפגש השר עם פרופ’ מרים ארז, העומדת בראש מרכז הידע לחדשנות בטכניון, שהוקם בשנת 2008 בתמיכת משרד המדע והטכנולוגיה. פרופ’ ארז הציגה בפני השר את פעילות המרכז ואת התכנית “זרעים של חדשנות”, שבמסגרתה מבצעים סטודנטים בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול פרויקט גמר העוסק ביישום תהליכי חדשנות בחברות מהתעשייה המסורתית.

 

 

מאמר של פרופ’ ישעיהו ליפשיץ מהטכניון ושותפיו הסיניים זוכה להכרה בינלאומית רחבה. המאמר דורג ראשון בין עשרת המאמרים החשובים ביותר בשנת 2015 בתחום הדלקים הסולריים – רשימה שפורסמה על ידי SOFI (המכון הבינלאומי לדלקים סולריים) והתבססה על מספר הציטוטים בעיתונות המדעית וההורדות באינטרנט. המאמר זיכה את מחבריו בפרס משרד המדע והטכנולוגיה הסיני כאחת מעשר פריצות הדרך הטכנולוגיות בסין ב-2015. זהו המאמר המצוטט ביותר בעיתונות המדעית (195 ציטוטים ב- Science Citation Index) מבין כל המאמרים הישראליים (כ-20,000 מאמרים) והסיניים (כ- 300,000) שפורסמו בשנת 2015.

המאמר פורסם בכתב העת Science ב-27 בפברואר 2015 על ידי פרופ’ ליפשיץ מהטכניון ועמיתיו ז’נחוי קאנג ושוט טונג לי מאוניברסיטת סוצ’ואו בסין. הוא מתאר פריצת דרך בייצור מימן על ידי אנרגיית השמש.

מימן נחשב לדלק עתידי מבטיח מכיוון שהשימוש בו להנעת רכב ולייצור חשמל אינו כרוך בזיהום נלווה ובפליטת גזי חממה. זו הסיבה לכך שברחבי העולם מושקעים מאמצים רבים לפיתוח טכנולוגיות לייצור מימן ולשימוש בו. בארה”ב לבדה מושקעים מיליארדי דולרים בתכניות כגוןHydrogen Fuel Initiative .

“עם זאת,” מסביר פרופ’ ליפשיץ, “ארבעה עשורים של נסיונות מאומצים לפתח חומר (זרז או קטליסט) שיקלוט את אנרגית השמש ויפרק את המים למימן ולחמצן כשלו מהסיבות הבאות: (1) יעילות-תהליך נמוכה של הקטליסט, (2) אי-יציבות של הקטליסט, המובילה להפסקת פעולתו כעבור שעות ספורות, ו- (3) מחירו הגבוה של הקטליסט, המכיל במקרים רבים מתכות נדירות ויקרות.”

פרופ’ ליפשיץ ועמיתיו התגברו על הבעיות האמורות ופיתחו חומר זול וידידותי לסביבה, המורכב מגבישים של פחמן חנקני שבתוכם לכודים גבישי פחמן ננומטריים. יעילות הקטליסט שפיתחו גבוהה פי 20 מזו של קטליסטים יציבים קודמים, והוא פועל ללא שינוי בתפוקת המימן במשך יותר מ-200 יום. תכונות החומר החדש מאפשרות לראשונה פיתוח מערכות פשוטות לייצור זול של מימן בעזרת אנרגית השמש. זוהי, לדברי פרופ’ ליפשיץ, הסיבה לכך שהמאמר זכה בתהודה רחבה כל כך.

 

פרופ’ ישעיהו ליפשיץ הוא פרופ’-אמריטוס בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון. הוא השלים שלושה תארים בפיזיקה (ראשון באוניברסיטה העברית, שני באוניברסיטת תל אביב ותואר שלישי במכון ויצמן) וכיהן כחוקר בכיר במרכז למחקר גרעיני (ממ”ג) בנחל שורק, שם ייסד וניהל את תחום מבדקות החלל (בדיקת עמידות חומרים ורכיבים המשמשים בלווינים ישראליים). הוא התפרסם כאבי מודל “ההשתלה הרדודה”, המהווה בסיס לתהליכים המודרניים של ציפוי חומרים, וכן הסביר לראשונה את מנגנון יצירתם של גבישי יהלום במעבדה בלחצים נמוכים. בשנת 2004 הצטרף לטכניון כפרופסור מן המניין בפקולטה למדע והנדסה של חומרים. מאז 2014 הוא מכהן גם כפרופ’ קתדרה באוניברסיטת סוצ’ואו בסין, שם בוצע המחקר הנוכחי. פרופ’ ליפשיץ נכלל ברשימת מאה מדעני החומרים המובילים בעולם בעשור הראשון של המאה ה-21, רשימה שפורסמה על ידי “תומסון רויטרז” ובמוסף להשכלה גבוהה של ה”טיימס”.

 

למאמר: Metal-free efficient photocatalyst for stable visible water splitting via a two-electron pathway”, Science, 347(6225), 970, 27 February 2015

 

http://science.sciencemag.org/content/347/6225/970

שלושים שנה לפרס יולודן: הזוכים לשנת 2015 הם פרופ’ אלון וולף מהטכניון ופרופ’ אברהם צנגן מאוניברסיטת בן גוריון

 

ב-27 במרץ התקיים בטכניון טקס פרס יולודן, שבו הוענק הפרס לארבעה חוקרים משלוש אוניברסיטאות. את הפרס לשנת 2014 קיבלו פרופ’ מרסל מחלוף מהפקולטה לביוטכנולוגיה ומזון בטכניון ופרופ’ ערן הלפרין מהפקולטה למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. את הפרס לשנת 2015 קיבלו פרופ’ אלון וולף מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון ופרופ’ אברהם צנגן מהפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטת בן גוריון.

פרופ’ וויין קפלן, המשנה לנשיא הטכניון למחקר, ציין כי הפרס, הניתן זו השנה השלושים, נועד לקדם מחקרים מדעיים והנדסיים בעלי פוטנציאל רפואי משמעותי. “זהו פרס המדגיש את חיוניותה של השונוּת, כלומר של העבודה בסביבה רב תרבותית, להצלחה המדעית. ארבעת החוקרים מקבלים היום את הפרס בזכות הישגיהם עד כה, אך גם מתוך אמונה בהישגיהם העתידיים.”

חיים חדשים

הם היו שלושה: יוליוס טיגנר, לודוויג קליינר ודניאל פוקנר. שלושה יהודים פולנים שהיגרו לאנגליה במהלך מלחמת העולם השנייה והחלו שם חיים חדשים.

פוקנר, יליד העיר רזקוב, התגייס לצבא הפולני ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה נשלח לגבול פולין-פרוסיה. היחידה שלו נכנעה אך הוא ברח לוורשה, שם הוכנס לגטו ורשה ונישא לגוטה הופמן בת
ה-18. בהמשך נתפס דניאל ונשלח לעבודות כפייה, ורק בתום המלחמה חבר לאשתו והם החלו חיים חדשים באנגליה.

טיגנר, יליד קרקוב, עלה על רכבת לקייב ב-1 בספטמבר 1939 – יום הפלישה הגרמנית לפולין – ושם חָבַר לקליינר, ידידו מקרקוב. בין הבניינים ההרוסים בקייב מצאו השניים מחסן שנפגע בהפגזות וגנבו ממנו בקבוקי וודקה, שבהם שילמו את כרטיס הנסיעה ברכבת הטרנס-סיבירית לתחנה הבאה: קמצ’טקה, הנמצאת במזרח הרחוק הרוסי. משם המשיכו ליפן, חברוּ לכוחות החופשיים של פולין ובסופו של דבר הגיעו לאנגליה דרך קנדה. באנגליה הקימו עסקים שונים, סייעו רבות ליוצאי הצבא הפולני באנגליה והתוודעו לבן ארצם דניאל פוקנר.

ב-1984 ייסדו השלושה את הפרס, הנושא את ההברות הראשונות של שמותיהם הפרטיים (יו-לו-דן), ובשנת 1985 הוענק הפרס לראשונה. טיגנר נפטר בשנת 2003, פוקנר ב-2010 וקליינר לפני חודשים ספורים. מייקל קיי, חתנו של טיגנר, לקח על עצמו את האחריות לניהול הפרס והגיע לטקס יחד עם אשתו מרים, בתו של טיגנר. לדבריו, “שלושת התורמים היו יהודים חילונים עם זיקה ציונית חזקה מאוד – אנשים שחייהם באנגליה ולבם בישראל. לאחר שנים רבות שבהן תמכו ביהודים יוצאי הצבא הפולני הם החליטו להסב את התמיכה לישראל, החלטה שהתגשמה בייסוד פרס יולודן.”

מר קיי הביע את הערכתו לחוקרים, שמהות עיסוקם היא “הליכה בדרך שסופה אינו ידוע. אתם לוקחים סיכון, קמים שוב ושוב מכשלונות ומאכזבות וממשיכים הלאה לטובת האנושות. לכן נוסד הפרס הזה – כדי לעודד חוקרים מצטיינים העוסקים ביישומי מדע וטכנולוגיה בתחום הרפואה ולתמוך בהם בהמשך המחקר.”

 

חברי הסגל של הטכניון שזכו בפרס יולודן לאורך השנים הם פרופ’ רפאל ביאר (זכה ב-1985, השנה הראשונה להענקת הפרס), פרופ’ גבריאל לאופר, פרופ’ שלמה בן חיים, פרופ’ משה שהם, פרופ’ אנדרו לוי, פרופ’ נתן קרין, פרופ’ דורון מלמד, פרופ’ נועם זיו, פרופ’ רן גינוסר, פרופ’ דביר ילין, פרופ’ שולמית לבנברג, פרופ’ שי שהם, פרופ’ מרסל מחלוף ופרופ’ אלון וולף. את הטקס השנה הנחה פרופ’ נועם זיו מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, חתן פרס יולודן לשנת 2008.

מחקר של פרופ’ נעם אדיר מהטכניון: כך מגנים חיידקים על מנגנון הפוטוסינתזה שלהם מפני קרינת-יתר

פוטוסינתזה, המוכרת לנו מעולם הצומח, חיונית לכל עולם החי – לא רק לאורגניזמים המבצעים פוטוסינתזה בעצמם. זאת משום שגם בעלי חיים שאינם מבצעים פוטוסינתזה צורכים את תוצר הפוטוסינתזה העיקרי – גלוקוז.

בשל חשיבותו של תהליך זה פיתחו האורגניזמים הפוטוסינתטיים מנגנונים המגנים עליהם מחשיפת-יתר לאור השמש. כפי שהפִילְם במצלמות הקדם-דיגיטליות עשוי להישרף מחשיפה שכזו, גם מערכות הפוטוסינתזה הטבעיות עלולות להשתבש כתוצאה מקרינת-יתר ולהוביל למותו של האורגניזם.

אחד ממנגנוני ההגנה האמורים נחשף כעת במחקר שנערך על ידי פרופ’ נעם אדיר והדוקטורנט דביר הריס מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון בשיתוף פעולה עם ד”ר דיאנה קירילובסקי ומעבדתה ממוסד I2BC-CEA שבצרפת. המאמר פורסם לאחרונה בכתב העת המדעי PNAS.

מנגנון ההגנה האמור פוענח בציאנובקטריה (מה שבעבר כינו “אצות כחוליות”). השחקן הראשי במנגנון זה הוא OCP – חלבון המשנה את מבנהו ואת צבעו בתגובה לאור חזק. שינוי זה גורם לבלימת שטף האנרגיה המגיע למרכז הריאקציה הפוטוסינתטית, וזאת על ידי תגובה בין היחידה הפעילה של ה-OCP לבין הפיקובילזום (PBS) – הקומפלקס החלבוני המתפקד כאנטנה לקליטת האור בציאנובקטריה.

“במחקר זה גילינו כיצד ה-OCP גורם לבלימת האנרגיה,” מסביר פרופ’ אדיר. “למעשה, החלבון מתפקד כמתג ביולוגי. בתגובה לאור חזק הוא משתנה, חודר אל תוך ה-PBS, ובולם את מעבר האנרגיה. במצב זה, רוב אנרגיית השמש הנבלעת הופכת בַּדרך לחום מבלי לעבור הלאה מהאנטנה אל עבר מרכזי הריאקציה הפוטוסינתטיים. על פי ניסויים שנערכו בעבר, מנגנון הגנה זה בולם יותר מ-90% מקרינת השמש. ברגע שהקרינה נחלשת חוזר החלבון למצבו הרגיל וזרימת האנרגיה מתחדשת.”

למאמר המלא לחצו כאן

התוכנית, המתקיימת בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, מציעה מעכשיו גם תואר שני ותעודת הוראה עם מלגת שכר לימוד מלאה

הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון שמחה לבשר על פתיחת מסלול לימודים יוקרתי חדש לבוגרי הטכניון: תואר שני ותעודת הוראה עם מלגת שכר לימוד מלאה.

לאור הצלחת תכנית מבטים, במסגרתה זכו מאות בוגרי טכניון למלגת שכר לימוד מלאה לתואר ראשון נוסף בהוראת המדעים, המתמטיקה וההנדסה, מציע הטכניון תכנית חדשה ומשודרגת לבוגריו המצטיינים.

בוגרים ובוגרות של הטכניון מכל הפקולטות, שסיימו תואר ראשון בממוצע ציונים 80 ומעלה או תואר מתקדם (שני או שלישי), מוזמנים להגיש מועמדותם לתוכנית מבטים לתואר שני, הכוללת תעודת הוראה לבתי-ספר על-יסודיים (כיתות ז’-י”ב) בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון עם מלגת שכר לימוד מלאה.

התוכנית היא הזדמנות להתפתחות אישית ומקצועית, להרחבת אפשרויות התעסוקה, להתנסות במחקר ולצבירת ניסיון בפרויקטים חינוכיים במערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית (לדוגמה, מוזיאוני מדע). הכישורים שתרכשו בלימודי התואר יתרמו לעבודתכם בכל מקום ותחום בו תבחרו לעסוק – במערכת החינוך, באקדמיה, בתעשייה ובמגזר הציבורי.

התואר כולל תעודת הוראה לחטיבות ביניים, לתיכונים ולמכללות לטכנאים והנדסאים. תואר שני הוא תנאי של משרד החינוך להוראה ולהגשה לבגרות בכיתות י”א-י”ב וכן לתכנית ניהול בתי ספר של משרד החינוך. פרישת הלימודים על פני חמישה-שישה סמסטרים מאפשרת שילוב לימודים ועבודה.

מסלולי לימודים אפשריים לתואר שני ותעודת הוראה: תואר שני ללא תזה (60 נקודות), תואר שני עם עבודת גמר (44 נקודות) ותואר שני עם תזה מחקרית (36 נקודות). תתכן דרישה להשלמות בתחום התוכן בהתאם לרקע האקדמי.

הטכניון מעניק מלגת שכר לימוד מלאה (פטור משכר לימוד) למספר מוגבל של סטודנטים מצטיינים בשנת הלימודים הבאה (תשע”ז). מלגות נוספות יוצעו למועמדים המתאימים.

---

 

הגשת מועמדות לתכנית ולמלגת שכר לימוד

הגשת מועמדות למלגת שכר לימוד פתוחה עד 31 במאי 2016.

יש להגיש קורות חיים מעודכנים ורצוי גם גיליונות ציונים מתארים קודמים למזכירת תארים מתקדמים, הגב’ שקמה כלפון Shikma@technion.ac.il.

לפרטים נוספים נא לפנות לדיקנית הפקולטה פרופ’ יהודית דורי edudean@technion.ac.il  או למזכירת תארים מתקדמים.