מחבר: shlomi ben-oz

שני חוקרים מהטכניון:פרופ’ חבצלת ביאנקו-פלד מהפקולטה להנדסה כימית ופרופ’ אלחנדרו סוסניק מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים ישתתפו בכינוס הראשון של הרשת האירופית למומחיות בביו-הדבקה. המטרה: לחקור דרכי הדבקה במערכות טבעיות ולפתח בהשראתן חומרי דבק חדשניים המתאימים לשימוש רפואי

למרות ההבדלים הברורים בין אצות ים, שממיות ותולעים זוהרות, ליצורים אלה יש מכנה משותף המשפיע במידה רבה על כושר ההישרדות שלהם: שימוש בשיטות הדבקה חזקות ויעילות במיוחד שהתפתחו במיליוני שנות אבולוציה.

אצות הים מסוגלות להיאחז בסלעים בכוח הגובר על הלחץ העצום שמפעילים עליהן הגלים, וזאת בסביבה מאתגרת במיוחד של מים, רוח, שמש ומלח; השממיות מהלכות על משטחים חלקים כשגבן מופנה לרצפה; והתולעים הזוהרות שמקורן בניו-זילנד מייצרות חוטים דביקים על מנת ללכוד את טרפן.

רשת חוקרים בינלאומית חדשה נוסדה לאחרונה במטרה לקדם את הידע המדעי הנוגע לתפקוד מערכות ביולוגיות כאלה ולתרגמו ליצירת דבקים חדשים למגוון יישומים כגון ריפוי פצעים, הנדסת רקמות, מזון וקוסמטיקה. זוהי הרשת האירופית למומחיות בביו-הדבקה (ENBA)*, הפועלת במסגרת תכנית COST  התומכת בשיתופי פעולה במרחב האיחוד האירופי. הרשת מאגדת בתוכה מדענים, מהנדסים ויזמים עסקיים אשר יחקרו בארבע השנים הבאות דרכי הדבקה במערכות טבעיות שונות ויפתחו בהשראתן שיטות חדשות לייצור חומרי דבק חזקים ובטוחים לשימוש.

המפגש הפומבי הראשון של הרשת יתקיים במוזיאון הטבע בוינה, אוסטריה בתאריכים 6-7 במרץ 2017. במסגרת הכינוס יוצגו עבודות בתחום וייערכו דיונים שיאפשרו מפגש בלתי אמצעי בין חוקרים מתחומי ידע שונים.

שלושה חוקרים ישראלים מתעתדים להשתתף בכינוס הפתיחה: פרופ’ חבצלת ביאנקו-פלד מהפקולטה להנדסה כימית בטכניון, פרופ’ אלחנדרו סוסניק מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון ובוגר הטכניון מאיר הבר, יזם ומנכ”ל ביוטא בע”מ – חברה שהוקמה בחממת הטכניון בשנת 1999.

פרופ’ חבצלת ביאנקו-פלד מתמחה בפיתוח ביו-חומרים פולימריים ליישומים רפואיים. פעילותה המדעית בתחום הביו-הדבקה מתמקדת בדבקי רקמות ובנשאי תרופות הנדבקים לרקמות ריריות (Mucoadhesive drug delivery). מחקרים קודמים של פרופ’ ביאנקו-פלד חשפו מנגנונים המעורבים ביצירת חומרי הדבקה על ידי אצות חומות. במחקרי המשך בקבוצתה פותחו דבקים מעשי ידי אדם המחקים את מנגנון ההדבקה של האצות (ביומימטיים). הידע שנצבר במעבדתה מאז שנת 2007 הוביל להקמתו של פרויקט שהחל במכון אמית בטכניון (www.amitechnion.com) והתפתח בהמשך לחברת ההזנק סילנטיס. כיום עוסקת החברה ביישום טכנולוגיית ההדבקה למגוון יישומים קליניים. החברה מפתחת דבק רקמות ביומימטי נטול חלבונים הנספג בגוף וסופח נוזלים. זהו דבק ידידותי המיועד למגוון רחב של התערבויות רפואיות כגון מניעת דליפות מעי ועצירת דימומים מכלי דם. מחקרים עדכניים של פרופ’ ביאנקו-פלד עוסקים בנשאי תרופות מוקו-אדהזיביים. נשאים אלה נצמדים בחוזקה לרירית (מוקוזה) המכסה איברים שונים בגוף כגון חלל האף והפה, ומאפשרים העברת תרופות בלתי פולשנית ויעילה.

 

פרופ’ אלחנדרו סוסניק חוקר פולימרים אמפיפיליים חדשניים לפיתוח ננו-נשאים מוקו-אדהזיביים באמצעות התארגנות עצמית (self assembly). התקנים אלה מאופיינים ביציבות פיזיקלית גבוהה, ההופכת אותם לפלטפורמה יעילה להסעת תרופות בדרכים לא פולשניות.

 

מאיר הבר יציג בכנס את הטכנולוגיה של ביוטא למתן תרופות דרך רירית הפה באמצעות פילמים דביקים (בערך בגודל של בול). הטכנולוגיה, המוגנת על ידי פטנט אמריקאי, פותחה על ידי מאיר הבר ושני חוקרים איסלנדיים לאחר שיתוף פעולה בקונסורציום אירופי שחקר הדבקות אצות. היא מבוססת על פולימרים מאצות, המעובדים בתהליך ייחודי לפילמים המכילים תרופות ומשמשים להעברת תרופות דרך רירית הפה למחזור הדם.

* ENBA – European Network of Bioadhesion Expertise  (Action CA15216)

 

בתחילת דצמבר התקיים בצרפת הארוע השנתי של אגודת ידידי הטכניון בצרפת

בחסות נשיא צרפת פרנסואה הולנד. במסגרת הארוע נחתם הסכם שיתוף פעולה בין הטכניון ומכון המחקר CentraleSupélec.

הארוע נערך תחת הכותרת Technion-connected-world ועסק בנושאים שונים הקשורים בטכנולוגיה חכמה. בכנס המדעי בארוע השתתפו יותר מ-500 איש, ובערב הגאלה כ-400. משלחת הטכניון, בראשות נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, כללה את המשנה לנשיא למחקר פרופ’ וויין קפלן, מנהל היחידה העסקיתT3  בנימין סופר, פרופ’ יהודה קלעי מהפקולטה לארכיטקטורה, פרופ’ חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית, פרופ’ רון קימל מהפקולטה למדעי המחשב, רן קורבר (ממייסדי בריזומטר), מאיר זורע (ממייסדי ARTSYS360, שהוקמה על בסיס פטנט טכניוני), בוגר הטכניון ד”ר גרגורי שוסטר (ממייסדי NanoVation-GS, המבוססת על מחקר במעבדתו של פרופ’ חוסאם חאיק) ואיתי לווינסון מ-ReWalk.

 

 

קרן רוטשילד קיסריה הינה התומכת הראשית בתכנית המצוינים בטכניון, שמטרתה טיפוח מנהיגות והישגים אקדמיים בקרב סטודנטים מצטיינים

תכנית המצוינים של הטכניון, הפועלת משנת 1992, נקראת מעתה “תכנית רוטשילד טכניון למצוינים”, זאת בעקבות החלטת קרן רוטשילד קיסריה להיות התומכת הראשית בהפעלתה.
הקרן, עוסקת בקידום המצויינות בהשכלה גבוהה ובהנגשתה לאוכלוסיות פריפריאליות.

תכנית רוטשילד טכניון למצוינים היא תכנית ייחודית המאפשרת לסטודנטים מצטיינים לחוות בשנה הראשונה של התואר למידה אקדמית ברמה גבוהה לצד לימודים בתחומי העניין האישיים. לקראת השנה השנייה, לאחר שנחשפו למגוון האפשרויות המוצעות בטכניון, הם בוחרים בתכנית לימודים אישית במסגרת פקולטית. מדי שנה מעניקה קרן רוטשילד קיסריה מלגות בסך 2.1 מיליון ₪ למימון שכר לימוד, מענקי מחייה ודיור במעונות לכ-50 הסטודנטים המצטיינים המשתתפים בתכנית.

“הטכניון אינו מאמין בהעדפה מתקנת אלא רק במצוינות”, אמר בטקס נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, שהודה לקרן רוטשילד קיסריה על תמיכתה בתכנית, והוסיף: “מצוינות היא הקריטריון היחיד שלנו בקבלת סטודנטים וחברי סגל, והיא שהובילה אותנו לפתיחת שלוחות הטכניון בניו יורק (בשיתוף אוניברסיטת קורנל) ובסין.”

“הקרן ממשיכה את מורשתו של הנדיב הידוע, שגם הוא ידע לזהות צעירים עם יוזמה שמבצעים ניסויים שלא נערכו קודם לכן,” אמר אלי בוך, מנהל פילנתרופיה בקרן רוטשילד קיסריה. “התכנית היא ההזדמנות הגדולה שלכם,” אמר לסטודנטים, “והמשימה שלכם היא לממש את יכולותיכם באופן שיועיל לכם אך גם יטביע חותם על החברה.”

 

“התכנית נוסדה במטרה לאתגר סטודנטים מעולים, סקרנים ויצירתיים במיוחד למצות את יכולותיהם,” אמר ראש התכנית פרופ’ מיכאל אלעד מהפקולטה למדעי המחשב, “כאן הם מקבלים לא רק סיוע אלא גם ליווי אישי, מסלולי לימוד גמישים ומותאמים להם וחשיפה למחקר כבר בשלב מוקדם בלימודי התואר הראשון. בתכנית קיים מגוון עצום של סטודנטים, לא מפני שהשתדלנו שיהיה מגוון אלא כי המצטיינים מגיעים מכל מקום ומכל קשת החברה הישראלית. אני מברך על החלטת קרן רוטשילד קיסריה על ההחלטה לתמוך בתכנית ובטוח ששני הצדדים ירוויחו מהחיבור הזה.”

 

את הטקס הנחה בוגר התכנית אלכס ברונשטיין, כיום פרופסור בפקולטה למדעי המחשב בטכניון, שסיפר על לימודיו בטכניון ובתכנית המצוינים יחד עם אחיו התאום מיכאל ועל הפיתוח המשותף שלהם: מערכת חדשנית לזיהוי פנים, המסוגלת להבחין גם בין תאומים זהים. לימים הקים חברת סטארט-אפ שנמכרה לאינטל, ולאחרונה חזר לשורות הטכניון כחבר סגל.

בוגר התכנית אייל בארי, כיום סטודנט לתואר שני בפקולטה לפיזיקה בטכניון, הציג בטקס מחקר שערך בתקופת לימודי התואר הראשון. המחקר, שהתפרסם בכתב העת המדעי Nature Communication, מסביר כיצד קהילות חיידקים מגוונות מצליחות לשמר את השונוּת בתוכן ומונעות הכחדה של חלק מהמינים על ידי אחרים. המחקר נערך בהנחיית פרופ’ רועי קישוני מהפקולטה לביולוגיה בטכניון ובשיתוף ד”ר אריק קלסיק מאוניברסיטת הרווארד.

 

תכנית המצוינים בטכניון נוסדה בשנת 1992 על ידי פרופ’ נמרוד מויסייב מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך. מאז השלימו את התכנית מאות בוגרים, עשרות מהם כיום פרופסורים בטכניון ובאוניברסיטאות אחרות. תלמידי התכנית מתגוררים יחד במעונות (ללא עלות), מקבלים מלגת קיום צנועה, ושכר הלימוד שלהם מכוסה במלואו. לדברי פרופ’ אלעד “אפשר לראות אצלנו סטודנטים מאוד מעורבים, עם מגוון רחב של עיסוקים ותחביבים. אלה הם סטודנטים שתופשים את הטכניון כאתגר, כמגרש משחקים אינסופי, ולא כעול או כמשימה שחייבים לעבור בדרך לתעודה.”

על החלק האמנותי של הטקס היו אמונים הסטודנטים בתכנית, שרובם שרים או מנגנים ברמה גבוהה. בטקס ניגנו ושרו עשהאל רייטר, ורד כהן ואנטוניו אבו נסאר – כולם סטודנטים בתכנית.

 

 

 

 

 

חיידקי הסלמונלה מגויסים למלחמה בסרטן

חוקרים מהטכניון הצליחו להחדיר חיידקי סלמונלה טעונים בתרופות אל תוך תאים סרטניים ולחסל אותם. בניגוד לנשאים מלאכותיים, החיידקים נמשכים לתא הסרטני ויכולים לשחות נגד זרם הדם. המחקר, שהתפרסם בכתב העת Journal of Controlled Release, נערך על ידי קבוצות המחקר של פרופ’ אבי שרודר ופרופ’ אלכס לישנסקי מהפקולטה להנדסה כימית בטכניון ופרופ’ סימה ירון מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון.

לקריאת הכתבה המלאה בהארץ: goo.gl/NsLffl

כתב העת המדעי יוקרתי Nature Biotechnology מדווח על קוצב לב ביולוגי שפיתחה קבוצת מחקר ישראלית-קנדית שבה שותף פרופ’ ליאור גפשטיין מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ומהקריה הרפואית רמב”ם. לקוצב החדש, שיעילותו הודגמה הן בתרביות והן בחולדות חיות, יתרונות רבים על קוצבי לב אלקטרוניים.

פרופ’ גפשטיין, חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, עומד בראש המחלקה לקרדיולוגיה בקריה הרפואית רמב”ם. הוא מומחה בעל שם עולמי בתחום תאי הגזע, ובפרט בשימוש בתאי גזע לתיקון פגמים בלב. אחד ממחקריו האחרונים, שבו הוצגה גישה חדשה לטיפול בהפרעות בקצב הלב באמצעות אור, התפרסם בתחילת השנה באותו כתב עת (Nature Biotechnology).

קוצב הלב הטבעי מורכב מתאים ייעודיים – תאי קוצב – האחראים על התכווצות שריר הלב. תקלה בפעילותם עלולה לשבש את תפקוד הלב ולהוביל לחולשה, לסחרחורת, לעילפון, לאי ספיקת לב ובמקרים מסוימים אף למוות. במרוצת השנים פותחו חלופות למנגנון זה, כלומר דרכי-התערבות מלאכותיות, ובראשן קוצב הלב החשמלי. מכשיר זה מתקן את הפעילות המשובשת של מנגנון-הקצב הטבעי באמצעות אלקטרודות המוחדרות לאזורים שונים בלב.

עם זאת, לקוצב החשמלי מגבלות רבות ובהן צורך בהליך ניתוחי פולשני, סכנת זיהום, היעדר רגישות הורמונלית ומשך פעילות מוגבל (עקב התרוקנות הסוללות). יתר על כן, כאשר מדובר בטיפול בילדים, שלבם עדיין גדל, קוצב הלב החשמלי אינו מתאים את עצמו לעלייה ההדרגתית בנפח הלב.

אחת החלופות המבטיחות לקוצב הלב החשמלי היא קוצב הלב הביולוגי, המבוסס על שימוש בתאים הדומים בתפקודם לתאי הקוצב הטבעיים. עם זאת, בשל מגבלות טכנולוגיות לא פותחה עד כה שיטה יעילה ליצירה יעילה ואמינה של קוצבי לב ביולוגיים. בנקודה זו נכנסת קבוצת המחקר הקנדית-ישראלית עם הבשורה המתפרסמת כעת ב-Nature Biotechnology.

קבוצת החוקרים השתמשה בידע שנלמד בתחום הביולוגיה ההתפתחותית כדי לפתח פרוטוקול התמיינות ליצירת תאי קוצב לב מתאי גזע עובריים אנושיים. תאי גזע עובריים הם תאים שיכולים להפוך, פוטנציאלית, לתאים בוגרים ממאות סוגים שונים כגון תאי שריר ותאי עצם. החוקרים הצליחו כאמור לכוון את תאי הגזע העובריים כך שיתפתחו לתאי לב מסוג תאי קוצב לב. בניסויים שנערכו במעבדה הודגמה יעילותם של תאים אלה כתחליף לתאי הקוצב הטבעיים.

לדברי פרופ’ גפשטיין, “תאי קוצב הלב שנוצרו מתאי הגזע העובריים מפגינים תכונות מולקולריות, חשמליות ותפקודיות האופייניות לתאי קוצב לב אנושיים. לכן יש כאן חלופה יעילה ומבטיחה לתאי הקוצב הטבעיים במקרה שאלה משתבשים. הפיתוח הזה משמעותי הן בהיבט המחקרי, כיוון שהוא יאפשר לחקור את הלב בדרכים חדשות, והן בהיבט היישומי – שכן אנחנו מציגים כאן ‘פס ייצור’ למאגר בלתי מוגבל של תאי קוצב לטיפול בחולים הסובלים מבעיות בקצב הלב.”

לאחר הניסויים ברקמות במעבדה עברו החוקרים לניסויים בחולדות, שם הודגמה יעילותה של הגישה החדשה בגוף החי. השתלת תאי הקוצב החזירה ל-6 מתוך 7 חולדות שנבדקו את קצב הלב התקין. לדברי פרופ’ גפשטיין, “בעבר כבר עשינו שימוש בתאים כאלה, אבל עד כה הם יוצרו באופן לא ‘נקי’, כלומר כתערובת של תאי קוצב ותאים לב אחרים. כאן אנחנו מציגים יחד עם השותפים הקנדים שיטה לייצור אוכלוסיית תאי קוצב לב טהורה, וכאמור מוכיחים כי הם פועלים היטב כתחליף לתאי הקוצב הטבעיים שנפגעו.”

פרופ’ גפשטיין והסטודנט ד”ר אודי נוסינוביץ מציינים כי את המחקר הוביל פרופ’ גורדון קלר (Gordon M Keller) מ-McEwen Centre for Regenerative Medicine באוניברסיטת טורונטו. עוד שותפים במחקר חוקרים מרשת הבריאות האוניברסיטאית בטורונטו ומאוניברסיטת יורק בטורונטו.

המחקר התקיים במסגרת שיתוף הפעולה בין הטכניון ורשת (UHN) University Health Network  הקנדית שמרכזה בטורונטו. שני הגופים הקימו לפני כשלוש שנים מרכז בינלאומי לחדשנות במחקר של לב וכלי דם, שמטרתו פיתוח דרכים חדשות לטיפול במחלות לב. את המיזם מהצד הישראלי מוביל כאמור פרופ’ ליאור גפשטיין.

למאמר  בכתב העת Nature Biotechnology

לסרטון וידאו המדגים את יעילותו של קוצב הלב הביולוגי שפיתחה הקבוצה

 

 

 

 

 

מדענים מהטכניון וממכון הלמהולץ במינכן פיתחו טכנולוגיה חדשה לדימות תלת ממדי מהיר של אוכלוסיות תאי עצב נרחבות בעומק חסר תקדים

מדענים מהטכניון וממכון הלמהולץ במינכן פיתחו טכנולוגיה אופטו-אקוסטית חדשנית לדימות מוחי, המאפשרת ניטור תלת ממדי של אזורים המכילים מיליוני תאי עצב (נוירונים) במהירות ובעומק חסר תקדים. לטכנולוגיה זו יתרונות עצומים על פני הדימות האופטי המקובל.

המחקר, המתפרסם בכתב העת היוקרתי Light: Science & Applications מקבוצת Nature, התבצע בשיתוף פעולה בין פרופ’ שי שהם מהפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון, בוגר הטכניון פרופ’ דניאל רזנסקי ממרכז הלמהולץ והאוניברסיטה הטכנית של מינכן, וצוות חוקרים שכלל את ד”ר לואיס דין-בן וד”ר גלי סלע.

דימות מקיף ועמוק של המוח הוא תנאי הכרחי להבנת אופן הפעולה של המוח בבריאות ובחולי, וצפייה באוכלוסיות תאי עצב במוח ובאינטראקציות ביניהם היא מטרה מרכזית בפיתוח טכנולוגיות לדימות מוח. מכאן חשיבותה של השיטה החדשה, המאפשרת לדברי החוקרים “לצפות בכמות עצומה של תאי עצב ולראות כיצד המסרים עוברים ביניהם כמו שריפה בשדה קוצים. השיטה שלנו מאפשרת לצפות בהפעלת מעגלים עצביים גדולים, ואפילו במוח בשלמותו במקרה שמדובר בחיה קטנה. להערכתנו הטכנולוגיה תסייע בפיתוח טיפולים חדשים בהפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות.”

המערכת החדשה, שזכתה לשם FONT (נוירו-טומוגרפיה אופטו-אקוסטית פונקציונלית), מבוססת על פולסים קצרים של לייזר הגורמים לתנודות זעירות וארעיות של הרקמה וכתוצאה מכך ליצירת גלי אולטרסאונד. תנודות אלה מנוטרות על ידי גלאים ייעודיים ומתורגמות לכדי תמונות תלת ממדיות של הרקמה. הטכנולוגיה החדשנית מבוססת על תגליתם של פרופ’ רזנסקי ושהם, לפיה לחלבונים הרגישים לריכוז סידן יש חתימה אופטו-אקוסטית המאפשרת ניטור פעילות מוחית. ניטור זה מתבסס על שינויים מהירים בריכוזי יוני הסידן הנלווים לפעילות המוח.

החוקרים בחנו את המערכת החדשה על מוחות של דגי זברה בוגרים. עם זאת, הם מציינים, הטכנולוגיה החדשה מאפשרת דימות של מוחות גדולים הרבה יותר שנפחם עד מאות מ”מ מעוקבים – עד פי 1,000 מהנפח המקסימלי האפשרי בשיטות הקיימות של דימות אופטי מיקרוסקופי, המוגבלות מאוד בעומק החדירה שלהן. למערכת החדישה יתרון עצום גם בממד הזמן – היא מבצעת את הדימות בקצב של 100 תמונות נפחיות בשנייה וכך מאפשרת מעקב גם אחר תהליכים מהירים כגון פעילות חשמלית בנוירונים.

למאמר המלא:http://dx.doi.org/10.1038/lsa.2016.201

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שגריר ישראל בסין מתן וילנאי: “זהו הפרויקט החשוב ביותר בקשרי ישראל-סין בתקופת כהונתי”

ציון דרך חשוב בתהליך הקמתו של “מכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה” (GTIIT- Guangdong Technion Israel Institute of Technology) נרשם ביום חמישי האחרון, עם חתימתו של הסכם מפורט בין הטכניון לממשלת מחוז גואנגדונג בנושא זה. ההסכם נחתם בעקבות מתן אישור הוראה רשמי ממשרד החינוך הסיני, שבו צוין כי שיתוף הפעולה עם הטכניון עולה בקנה אחד עם היעד האסטרטגי של ממשלת סין – הקמת אוניברסיטאות מחקר ברמה עולמית – ועם האסטרטגיה המחוזית של פיתוח מבוסס-חדשנות.
התכנית הסינית הלאומית לרפורמה ולפיתוח החינוך נועדה בין השאר לקדם פיתוח מקורות הוראה זרים מהשורה הראשונה ולייסד בסין שורה של אוניברסיטאות-לדוגמה, המבוססות על שיתוף פעולה בין סין ומדינות אחרות.

אישור ההוראה למכון טכניון-גואנדונג הוענק שנה בדיוק אחרי טקס הנחת אבן הפינה לקמפוס החדש – טקס שבו השתתפו כ-5,000 אורחים ובהם נשיא המדינה התשיעי שמעון פרס ז”ל, שאמר בארוע כי “הקמת שלוחת הטכניון בסין היא עוד הוכחה לכך שהחדשנות הישראלית פורצת דרך וחוצה גבולות גיאוגרפיים.”

הקמת מכון טכניון-גואנדונג – האוניברסיטה הישראלית הראשונה בסין – היא ארוע דרמטי חסר  תקדים ביחסי ישראל-סין. שגריר ישראל בסין מתן וילנאי אמר: “פתיחת שלוחת הטכניון בסין היא הפרויקט החשוב ביותר בקשרי ישראל-סין בתקופת כהונתי. פרויקט זה, המתמקד בחינוך, הוא נכס חשוב לסין ולישראל ומכאן חשיבותו הרבה. עמלנו על האישור רבות ואני שמח שהתקבל. ”

“הקמת  GTIITהיא אבן דרך חשובה בהיסטוריה של יחסי הידידות בין סין וישראל, אמר מושל מחוז גואנגדונג ג’ו קסיודאן בעקבות האישור, “אוניברסיטה זו מסמלת את עתידו של שיתוף הפעולה הסיני-ישראלי.” לדבריו, ממשלת גואנגדונג תקיים קשר הדוק עם הטכניון כדי לקדם את פיתוחו של מכון   GTIIT ואת הפיכתו לאוניברסיטה מובילה ברמה הגלובלית. ”

“מדובר בשותפות אמיצה וחשובה המהווה צעד היסטורי ביחסי ישראל-סין,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, “שותפות זו, המשלבת את רוח החדשנות הישראלית עם העוצמה הסינית, תועיל לכל הצדדים – הטכניון ואוניברסיטת שנטאו, ישראל וסין – ותעניק דחיפה משמעותית למערכת ההשכלה הסינית. תוצרי המיזם ההיסטורי הזה ישפיעו על האנושות כולה.”

“אני שמח שעשינו זאת,” אמר ראש עיריית שנטאו, ליו שיאוטאו. “תודה לנשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ולפרופסורים מהטכניון על המאמץ והמסירות. בשם 5.5 מיליון תושבי שנטאו אני רוצה להודות לכם על הפרויקט החשוב הזה.”

המכון, המוקם בסמוך לקמפוס אוניברסיטת שנטאו, יהיה אוניברסיטה איכותית, חדשנית ומכוונת-מחקר. בסמוך למכון טכניון-גואנדונג יוקם בעתיד מרכז חדשנות, שיהווה מוקד לחברות ישראליות המבקשות להתחבר למשק הסיני ולחדור אליו. מיזם זה מתאפשר הודות לתמיכתה הנדיבה של קרן לי קא-שינג (LKSF) ולשיתוף הפעולה בין אוניברסיטת שנטאו הסינית, ממשלת מחוז גואנגדונג, עיריית שנטאו והטכניון. מטעם הטכניון הוביל את המהלך פרופ’ פאול פייגין, עוזר הנשיא לפרויקטים אסטרטגיים.

על פי האישור מממשלת סין יהווה המכון “אוניברסיטה שתהווה מודל של איכות. ממשלת מחוז גואנגדונג תספק הדרכה ותשאף למיצוי יכולותיהם של שני הצדדים, לפיתוח שיטות חדשות לטיפוח כשרונות ולקידום שיתוף הפעולה עם ישראל בתחום החינוכי, וזאת כחלק מהרפורמה של סין בחינוך. מכון טכניון-גואנדונג יפעיל ויקדם את התכניות לתארים מתקדמים (מאסטר ודוקטור) על סמך הניסיון הרב של הטכניון בתחום זה, ותעודות הבוגרים יונפקו על ידי הטכניון. מכון טכניון – גואנדונג יחתור לצמיחה כלכלית ולפיתוח חברתי על בסיס התחומים שבהם מצטיין הטכניון ובהתאם לאתגרים הסביבתיים שעמם מתמודדת סין.”

בראש האוניברסיטה החדשה עומדים נשיא מכון טכניון-גואנגדונג מר לי ג’יאנג וסגנו פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר מהטכניון. “האישור הממשלתי להקמת המכון הוא רגע משמח וחשוב עבורנו,” אמר הנשיא מר לי ג’יאנג. “משפט סיני עתיק אומר שמסע של אלפי קילומטרים מתחיל בצעד הראשון. כעת עשינו את הצעד הראשון בדרך להצלחת המכון, אך הדרך עוד ארוכה. כדי לבסס את המכון כאוניברסיטה ברמה עולמית עלינו לגייס את טובי חברי הסגל בעולם, ובכוונתנו להקצות לכך משאבים רבים.”

“מתן האישור מממשלת סין הוא רגע מלא תקווה עבור כולנו,” אמר פרופ’ צ’חנובר, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004. “מדובר ביוזמה שתמזג את החריצות והדבקות-במטרה האופייניות לסין עם נסיונו הרב של הטכניון בהכשרת מדענים ומהנדסים ובתרגום תגליות מדעיות לפיתוחים המועילים לאנושות.”

בהתאם לאישור משרד החינוך הסיני ילמדו במכון, בשלב הראשון (בין השנים 2026-2017), 2,960 סטודנטים, מהם 300 לתארים מתקדמים, ובטווח הארוך יותר 5,000 סטודנטים, 1,000 מהם לתארים מתקדמים. המסלולים שיציע המכון לתלמידי תואר ראשון הם הנדסה כימית, הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון והנדסת חומרים. תחומי הלימוד למאסטר הם הנדסה כימית, הנדסת חומרים, הנדסת מזון, הנדסת סביבה, מתמטיקה, פיזיקה, כימיה וביולוגיה. תחומי הלימוד לתואר דוקטור הם הנדסה כימית, הנדסת חומרים, הנדסת מזון, הנדסת סביבה, הנדסת מכונות, מתמטיקה, פיזיקה, כימיה וביולוגיה.

ההתקשרות בין הטכניון למחוז גואנגדונג הובילה בעבר לכמה הסכמים נוספים לשיתוף פעולה, ובהם מזכר הבנות לשיתוף פעולה מדעי בין מדינת ישראל למחוז גואנגדונג, הסכמים לשיתוף פעולה כלכלי וכן הסכם ערים תאומות בין הערים חיפה ושנטאו. שנת הלימודים במכון החדש צפויה להיפתח באוקטובר 2017 עם 300 תלמידים.

 

“גם בעולם הסטארט-אפ, הדבר החשוב ביותר הוא הגדרת המטרה, והנחישות וההתמדה להשיגה”

כך אמר ראש אמ”ן לשעבר האלוף (במיל’) אהרן זאבי פרקש לסטודנטים בהרצאתו על “מגמות בטכנולוגיה ובחדשנות” במסגרת אירוע פתיחת שנת הפעילות במרכז ברוניצה ליזמות

שנת הפעילות במרכז ברוניצה ליזמות בטכניון נפתחה בהרצאתו של ראש אמ”ן לשעבר, האלוף (מיל’) אהרן זאבי פרקש, על מגמות בטכנולוגיה ובחדשנות. זאבי פרקש, יליד טרנסילבניה, עלה לישראל בגיל 14. ב-1966 התגייס לצה”ל ושירת בצבא כארבעים שנה. במקביל השלים תואר ראשון במזרחנות ותואר שני בהיסטוריה של המזרח התיכון, שניהם מאוניברסיטת ת”א, ולימודי מנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד. במהלך שירותו הצבאי השתתף במלחמת ההתשה, במלחמת יום הכיפורים, במבצע יונתן ובמלחמת שלום הגליל (מלחמת לבנון הראשונה).

זאבי-פרקש הוא מייסד ונשיאFST Biometrics , חברת סטארט-אפ העוסקת בפיתוח טכנולוגיות לזיהוי ביומטרי. החברה מתמקדת בבקרת כניסה (Access Control) – הרשאות כניסה מאובטחות לאנשים המבקשים להיכנס במהירות למבנים, למרכזי מידע, לאצטדיונים ועוד. הטכנולוגיה שפיתחה החברה מאפשרת זיהוי תוך כדי תנועה, המבוסס על שילוב ייחודי של זיהוי פנים עם ניתוח מבנה הגוף והתנהגותו.

בהרצאתו בטכניון אמר זאבי פרקש כי המרכיב החשוב ביותר בסטארט-אפ הוא יכולתם של המייסדים להגדיר מטרה ולהציב חזון. “אם אתם רוצים להקים חברה עליכם לחשוב קודם על ה’מה’, ורק אחר כך על ה’איך’. עליכם להיות בטוחים שאתם מביאים לעולם משהו בעל ערך, משהו שישרוד לאורך זמן. כי זו פירושה של חדשנות: יצירת ידע חדש שיש בו ערך ממשי בתחום שבו אתם עוסקים.”

זאבי פרקש סיפר על עלייתו לישראל מרומניה כנער צעיר. “זה היה שינוי לא פשוט בכלל, אבל הוא לימד אותי להילחם על מקומי. זה משהו שמאפיין אותנו הישראלים – אנחנו גרים בסביבה מורכבת, בשכונה קשה, אבל לא מוותרים, לא מפונקים, לא מפסיקים להיאבק. בסופו של דבר צריך לזכור שההון האנושי חשוב יותר מכל דבר אחר, יותר מנפט ומגז, ועובדה שישראל נמצאת בשורה הראשונה של מעצמות הסייבר העולמיות ושכל העולם רוצה ללמוד מאומת הסטארטאפ ומהרוח הישראלית.”

לעת הזו אמר זאבי פרקש, חשוב להבין את מגמות-העל המשפיעות על חיינו ולאן וקטורים אלה יכולים להוביל. בין אלה הוא ציין במיוחד את; “הסכסוך הישראלי-פלסטיני המורכב והקיפאון בו הוא נתון בעיקר בשל מדיניות הסטאטוס-קוו אותה אנחנו מובילים והתפיסה ש’יהיה בסדר’. עלינו להתייחס גם לשינויים האזוריים שכוללים את ה”צונאמי “בעולם הערבי, הסכם הגרעין עם איראן (הסכם יחסית טוב, בתנאים ובנתונים בהם הושג), כניסתה של רוסיה לאזורנו והאסון ההומניטרי בסוריה. בלב השינויים האלה עומדת המדיניות הבדלנית של אובמה, שהותירה באזור חלל, ואף גרמה אכזבה לידידי ארה”ב ולמדינות ערביות יחסית מתונות. במצב זה נכנס לתמונה שחקן חדש ולא מוכר בדמות הנשיא הנבחר של ארה”ב -טראמפ שמדיניותו וכיווני הפעולה שלו מתאפיינים בתנאי אי ודאות קשים ביותר. כיזמים עלינו להתייחס כמובן להשלכות הטכנולוגיות הרלוונטיות למגמות השונות ולשאלה אילו מהן ישפיעו וישתלבו בחיינו בעתיד.”

ד”ר דנה שפר, מנהלת מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון, פנתה לסטודנטים ושאלה מי מהם מעוניין להיות יזם כשיהיה גדול. רבים בקהל הצביעו. “עולה השאלה האם אפשר ללמד יזמות,” הסבירה ד”ר שפר, ״ומחקרים מראים שאפשר ושחלק ניכר מיצירתיות ומהחשיבה היזמית הוא בעצם נרכש ולא מולד. במרכז ברוניצה אנו מעמידים לרשות הסטודנטים כלים יזמיים.”

מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון הוקם ב-2006 בתמיכתם הנדיבה של דיתה ויהודה ברוניצקי, מייסדי חברת אורמת, במטרה להעשיר את התרבות היזמית בטכניון ולעודד את הקמתן של חברות סטארט-אפ. שירותי המרכז כוללים קורסים אקדמיים, תחרות ארצית למיזמי סטודנטים וסיוע לחברות צעירות הזקוקות לייעוץ, לקשרים ולמימון. המרכז מוביל גם את BizTEC – תחרות היזמות הטכנולוגית לסטודנטים המובילה בישראל, הפועלת בעשרות מוסדות אקדמיים בישראל. במהלך שנות פעילותה סייעה BizTEC בהקמתן של למעלה מ-20 חברות הפועלות כיום בישראל, ובהן BreezoMeter ,LifeBond ו- HouseParty.

 

 

 

 

 

 

 

פרופ’ זאב רונאי, ראש המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון (TICC), הוא הזוכה בפרס מפעל חיים מטעם האגודה העולמית לחקר המלנומה (SMR) לשנת 2016. פרס זה ניתן ליחידים “אשר תרמו בשנות עבודתם תרומה גדולה ומשמעותית לחקר המלנומה”. פרופ’ רונאי מקבל את הפרס על תרומתו לתחום זה במחקרים העשויים להוביל לפיתוח טיפולים חדשים במחלה.

הישגיו המדעיים המרשימים של פרופ’ רונאי זיכו אותו בפרס “חוקר יוצא דופן” מטעם המכון הלאומי לסרטן בארה”ב – מענק לשבע שנים, המאפשר לחוקרים להתמקד במחקר מבטיח במיוחד. בהודעה הנוכחית של האגודה לחקר המלנומה נכתב כי “אין ספק שמחקריו של פרופ’ רונאי באשר להשפעת פעילות גנים על הסרטן יובילו לפרדיגמות חדשות בהתפתחות גידולים סרטניים ובתגובתם לטיפול”.

המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון נחנך לאחרונה (20 בנובמבר). זהו גוף ראשון מסוגו בישראל, שימזג את הידע הנרחב ואת הניסיון הרב שנצברו בטכניון ובמרכזים הרפואיים המסונפים אליו בתחומי הרפואה האונקולוגית.

פרופ’ זאב רונאי, שיעמוד בראש המרכז יחד עם חתן פרס נובל פרופ’-מחקר אהרן צחנובר, חזר לישראל לאחרונה, בעקבות גיוסו לטכניון, אחרי שהות ארוכה בארה”ב. הוא גדל בנוה שאנן בחיפה, למד בבית הספר “חוגים”, והשלים באוניברסיטה העברית שלושה תארים. בתום הדוקטורט באימונולוגיה יצא בשנת 1985 לפוסט-דוקטורט במרכז הסרטן באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק. בעשרים השנים הבאות כיהן בשורה של תפקידים בכירים וב-2005 החל לעבוד במכון למחקר רפואי סנפורד-ברנהאם (-Institute Perbys Medical Discovery Burnham Sanford-) בסן דייגו, שם הוא מכהן גם כיום כמנהל המדעי.

פרופ’ רונאי עוסק ברשתות תקשורת המעורבות בהתפתחות גידולים סרטניים. לדבריו, “הגידול הסרטני הוא ישות גמישה ויכולתו לפתח עמידות, לשלוח גרורות ולהיכנס למצב של תרדמת (dormancy) מציבה בפנינו אתגר עצום. אתגר נוסף הוא ההטרוגניות הפנימית של הגידול, שכולל תאים סרטניים מסוגים שונים וכך מצליח לשרוד טיפולים רפואיים אגרסיביים.”

בין השאר גילה פרופ’ רונאי כי חלבון בשם ATF2 עשוי להפוך, כתוצאה מקרינת UV (אולטרה סגול), מגורם מונע סרטן לגורם מחולל סרטן. הוא מיפה את נתיב ההשפעה של ATF2 על התפתחותה של מלנומה וזיהה פקטורים ספציפיים המעורבים בתגובת המחלה לטיפולים ובפוטנציאל הגרורתי של תאי המלנומה. במחקרים אלה הוא גילה גם את תפקידו המכריע של האנזים PDK1 בהתפתחות המלנומה וגרורותיה. בשנים האחרונות התמקד פרופ’ רונאי בעמידות של המלנומה לטיפול המבוסס על עיכוב גֶן BRAF, ובכך סלל את הדרך לניסוי קליני חדש. פרופ’ רונאי עוסק גם עצמו בתרגום מחקר בסיסי ליישומים רפואיים, ובמסגרת זאת פיתח את SBI-756 – מולקולה קטנה ה”ממוטטת” את עמידות המלנומה לאותו טיפול המבוסס על עיכוב BRAF.

פרופ’ רונאי חקר רבות את דרכי ההישרדות של תאי סרטן בסביבה עוינת (מחסור בחמצן ובחומרי הזנה). מחקרים אלה הניבו תובנות חשובות באשר להטרוגניות של תאי הגידול הסרטני, הטרוגניות המאפשרת לחלק מהם לפתח עמידות לטיפול ולשלוח גרורות. מחקריו על חלבונים המבקרים את התגובה לעקה העמיקו את ההבנה באשר לתהליכים אלה והובילו לזיהוי מטרות חדשות לטיפולים עתידיים.

 

 

 

 

חוקרים בפקולטה לרפואה  ע”ש רפפורט בטכניון גילו אנזים החיוני להתפתחות גידולים סרטניים; מעריכים כי פגיעה באנזים זה ובגנים הקשורים אליו עשויה לשמש שיטת טיפול עתידית בקבוצות מסוימות של גידולים סרטניים.

חוקרים בטכניון גילו מסלול ביולוגי הממלא תפקיד חשוב בהתפתחותם של גידולים סרטניים. מדובר במסלול פעולה המערב חלבון בשם RNF4 המגביר תכונות סרטניות וחיוני להישרדות תאי סרטן. המחקר, שהתפרסם בכתב העת Cell reports, נערך במעבדתו של פרופ׳-חבר אמיר אורין בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט.

חלבונים מתמירים (אונקוגניים)  הם חוליה משמעותית בהיווצרות התא הסרטני. ככלל אלה חלבונים קצרי חיים הממלאים תפקידי בקרה חשובים בתא השפיר; אולם בתאים סרטניים, לרוע המזל, הם מפגינים יציבות המקנה לתאים אלה תוחלת חיים ארוכה יותר. יתר על כן, הם מגבירים את האגרסיביות של התא הסרטני וגורמים לו לפעול באופן מוגבר ובלתי מבוקר.

המחקר המתפרסם כעת מגלה כי החלבון האמור, RNF4, מזהה את החלבונים המתמירים ומעניק להם מבנה שמייצב אותם. לדברי פרופ׳ אורין, ” RNF4אינו חלבון אונקוגני כשלעצמו, אבל החלבונים המתמירים והתאים הסרטניים תלויים בו במידה רבה.”

תחילה זוהה הגן בזבוב התסיסה ולאחר מכן בתאי סרטן אנושיים. “הראינו שסילוק RNF4 מוביל למות התא הסרטני, ומכאן נגזר הפוטנציאל היישומי של התגלית: פיתוח תרופות שיעכבו את פעילות RNF4, יקצרו משמעותית את זמן מחצית החיים של חלבונים מתמירים, וכך יחסלו בעקיפין את התא הסרטני. מצאנו רמת RNF4 מוגברת ב-30% מחולי סרטן המעי הגס וכן קשר בין רמה מוגברת כזו לקיצור תוחלת החיים בקבוצה של חולות בסרטן שד. תוצאות ראשוניות ממעבדתנו תומכות בהנחה שממצאים אלה תקפים גם לסוגי סרטן אחרים.”

מערכת האוביקוויטין: פירוק וייצוב

מה שמפתיע בתגליות אלה, לדברי פרופ׳ אורין, הוא מעורבותה של מערכת האוביקוויטין הידועה דווקא בכך שהיא אחראית לפירוק חלבונים משובשים; “כאן היא עושה בדיוק את ההיפך – היא מייצבת את החלבונים הסרטניים ומונעת את פירוקם.”

פרופ׳ אורין, בוגר מסלול הMD/PhD-בפקולטה לרפואה בטכניון, חקר את מערכת האוביקוויטין עוד בתקופת הדוקטורט שלו, בהנחיית פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר. פרופ’ צ’חנובר זכה בפרס נובל בכימיה לשנת 2004, יחד עם עמיתו לפקולטה פרופ’ אברהם הרשקו ועמיתם פרופ’ ארווין רוז מאוניברסיטת קליפורניה, על גילוי מערכת האוביקוויטין. מערכת זו, ממערכות הבקרה החשובות והחיוניות ביותר בגוף החי, מצמידה “תג מוות” לחלבוני בקרה או חלבונים פגומים. תיוג זה גורם להכוונתם של חלבונים אלה לפירוק בפּרוֹטֵאָזוֹם, תלכיד רב חלבוני הפועל כמגרסת חלבונים.

פרופ’ אורין הוא ראש המעבדה ע”ש סטן ורות פלינקמן לחקר רשתות גנטיות בפקולטה לרפואה וחבר המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון ((TICC.
בשנת 2005 הוא הקים את המעבדה בטכניון, המתמקדת בשתי קבוצות גנים עיקריות הממלאות תפקיד חשוב בהתפתחות סרטן: (1) רשתות-זהוּת (Identity networks) – גנים הנדרשים לשימור זהותם של התאים בתהליך החלוקה ומהווים מכשול להתפתחות סרטן; ו(2) גנים שאינם סרטניים אך הם חיוניים לתאי הסרטן, ולכן עשויים לשמש מטרה יעילה לטיפול מולקולרי בסרטן. לצורך כך משלבת המעבדה מחקר בשימוש במודל זבוב התסיסה (דרוזופילה) וביולוגיה של תאי סרטן.

את המחקר הנוכחי הובילו הדוקטורנטיות ג’יין תומאס ומוניקה עבד (כיום משתלמת פוסט-דוקטורט ב-Genentech), והוא נערך במסגרת תוכנית SignGene המשותפת לטכניון, לאוניברסיטה העברית ולשלושה מוסדות מחקר בגרמניה. השתתפו בו גם ד״ר רוסטיסלב נובק וד״ר יניב זהר, חברי תוכנית “עתידים” המשותפת לפקולטה לרפואה ולמרכז הרפואי רמב״ם. המחקר נערך בשיתוף עם ד״ר ג׳וליאן הוברגר ופרופ׳ וולטר בירצ׳מאיאר מהמכון ע״ש מקס דלברוק בברלין, פרופ׳ אלן שוורץ מבית הספר לרפואה באוניברסיטת סנט-לואיס, ופרופ׳ רפי קופן מהמחלקה לביולוגיה התפתחותית בבית החולים לילדים בסינסינטי, אוהיו. המחקר נתמך בסיוען הנדיב של  קרנות ICRF , משפחת פלינקמן-מרנדי ומכון רפפורט לחקר הסרטן.

למחקר המלא בכתב העת Cell reports לחצו כאן

 

 

 

 

הכנס הישראלי ה-34 להנדסת מכונות התקיים בטכניון בסימן ‘האינטרנט של הדברים’
ו’ביג דאטה’. במהלך הכנס הוענקו אותות הוקרה לשלושה אישים על תרומתם המשמעותית בתחום הנדסת המכונות

הכנס הישראלי ה-34 להנדסת מכונות(ICME 2016)  התקיים לאחרונה בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. אירוע בין תחומי זה, שבמסגרתו התקיימו 234 הרצאות, נועד לטפח חדשנות ולקדם תרגום של מחקר בסיסי ליישומים הנדסיים מועילים. הכנס התמקד בשני תחומים עיקריים: ‘האינטרנט של הדברים’ – שילוב מערכות אלקטרו-מכניות המאפשרות איסוף מידע וצבירתו בענן; ו’ביג דאטה’ – שימוש בטכנולוגיות של למידת מכונה לחילוץ המידע הרלוונטי לטובת שיפור ביצועים, בקרה, תכן וייצור של מערכות כאלה.

לשבור את המחיצות

את ארבע ההרצאות הראשיות בכנס נשאו בוגר הטכניון פרופ’ הוד ליפסון מאוניברסיטת קולומביה, בנושא פיתוח אבולוציוני של רובוטים, הדפסת תלת ממד ודור העתיד של הרובוטים; מנהל מרכז הפיתוח של חברת PTC בישראל, בוגר הטכניון זיו בלפר, בנושא ייצור ושירות בעידן האינטרנט של הדברים; ערן שלמה, המוביל את תכניות הסטארט-אפ של אינטל בישראל, בנושא השפעת האינטרנט של הדברים על יחסי אדם-מכונה ועל חיי היום יום; ובוגרת הטכניון פרופ’ גלית שמואלי מהאוניברסיטה הלאומית של טייוואן, בנושא השימוש בביג דאטה במחקרים התנהגותיים.

“בעבר נעשו מחקרים התנהגותיים על סמך מידע שסיפקו הנבדקים,” אמרה פרופ’ שמואלי, “אבל כיום יש ספקטרום עצום של מידע שנאסף מאיתנו ללא ידיעתנו על סמך שיחות טלפון, אופן נהיגה, מצב חשבון, גלישה באינטרנט. כל המידע הזה כבר לא נאסף על ידי הממשלה, כמו בספר ‘1984’ של אורוול, אלא על ידי גורמים פרטיים. המגמה הזאת, שמעוררת כמובן סוגיות אתיות רבות, מספקת הזדמנות לביצוע מחקרים חדשניים תוך שבירת מחיצות בין הנדסה, יזמות, מדע וחקר ההתנהגות.”

יו”ר הכנס, פרופ’ אלון וולף מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, ציין כי “הרצאות הפתיחה, שנועדו להוציא אותנו מה-comfort zone ולפתוח אופקי חשיבה חדשים, עשו זאת בהצלחה רבה. הדוברים הראו כיצד כל המערכות המכניות הסטנדרטיות המוכרות לנו הופכות למערכות ממוחשבות, מתוקשבות ומבוססות חישה ומידע. יחד עם ההבטחה הגדולה הם הדגישו את הבעיות העמוקות הנלוות להתפתחות הזאת: כניסה לעידן שבו כמעט אין שום משמעות לפרטיות. תקופה שבה מבטחי הרכב, לדוגמה, יידעו בדיוק מי נוהג בזהירות ומי בפראות. ככלל היה כאן כנס מרשים מאוד, עם כ-900 משתתפים בשני ימי הכנס ועבודות מחקר חדשניות וברמה גבוהה מאוד.”

המהפכה התעשייתית הרביעית

הכנס נפתח בדברי ברכה מפי נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, דיקן הפקולטה להנדסת מכונות פרופ׳ יורם הלוי, יו”ר אגודת מהנדסי המכונות בלשכת המהנדסים מר עמנואל צבי ליבן, יו”ר הכנס פרופ’ אלון וולף ויו”ר התכנית האקדמית פרופ’ ערן שר.

“האינטרנט של הדברים וביג דאטה אינם העתיד – הם ההווה,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ לביא. “שני תחומים אלה הם חלק מהמהפכה התעשייתית הרביעית, חלק מהעולם המשתנה לנגד עינינו. המהפכה הטכנולוגית תשנה את העולם התעשייתי ועלינו להיות מוכנים אליה.”

דיקן הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון פרופ’ יורם הלוי אמר כי “הכנס השנתי הוא הזדמנות חשובה מאוד מבחינה מקצועית וחברית, והוא מבטא את עוצמתה של קהילת מהנדסי המכונות הנוכחת בכל מקום. בהזדמנות זו אני שמח לבשר שהמאמצים להגדלת מספר הסטודנטיות בפקולטה נושאים פרי, ו-20% מהסטודנטים החדשים בפקולטה הן נשים.”

אותות הוקרה על תרומה לתחום

שלושה אישים קיבלו במסגרת הכנס אותות הוקרה על תרומה משמעותית בתחום הנדסת המכונות: מר גדעון פרנק, לשעבר יו״ר הוועדה לאנרגיה אטומית וכיום יו״ר הוועד המנהל של הטכניון; מר עמנואל צבי ליבן, לשעבר בכיר בתעשייה האווירית לישראל וכיום יו״ר אגודת מהנדסי המכונות; וד”ר רפי ורטהיים,  לשעבר בכיר בישקר ונשיא CIRP העולמי וכיום יועץ בכיר בחברת פראונהופר.

“זו סגירת מעגל עבורי, כי למדתי בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון לפני שנים,” אמר עמנואל ליבן. “לצערי, הייצור והפיתוח עוברים מישראל לסין, וזה מצב מסוכן הגורם לאבטלה, לאי שיוויון ולפערים חברתיים. לכן הקמנו את המכון לתיעוש רעיונות במטרה להשתתף במהפכה המתרחשת בין השאר בתחום הרכב האוטונומי, לשמר את הייצור בישראל ולבלום את בריחת המוחות.”

פרסי הצטיינות לסטודנטים

במסגרת הכנס הוענקו פרסי הצטיינות לסטודנטים לתואר ראשון ולתארים מתקדמים. בפרסים לתארים מתקדמים, בחסות לשכת המהנדסים, זכו הדוקטורנטים הדס זיסו (בהנחיית פרופ’ משה שהם ופרופ’ מנשה זערור מהטכניון), דנה סולב (בהנחיית פרופ’ אלון וולף מהטכניון) וניר דגני (בהנחיית פרופ’ דוד זרוק מאוניברסיטת בן גוריון בנגב). בפרסים ע”ש פרופ’ גד חצרוני לסטודנטים לתואר ראשון זכו מיכאל לאופר, על מחקר בהנחיית הפרופסורים סטיבן פרנקל ודייוויד גרינבלט מהטכניון, ואופיר דהן ועידן דיה על מחקר בהנחיית פרופ’ עידית אברהמי מאוניברסיטת אריאל.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

האלוף במיל’ דורון אלמוג דיבר בטכניון על “מחויבות חברתית – אתגר החברה כאתגר החלשים בה”

האלוף במיל’ דורון אלמוג, חתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשע”ו, הרצה בשבוע שעבר בטכניון בנושא “מחויבות חברתית – אתגר החברה כאתגר החלשים בה”. בהרצאה התמקד אלמוג בבנו ערן ז”ל ובפרויקט “עלה נגב”.

ערן אלמוג ז”ל סבל ממחלת קסטלמן, שמנעה ממנו לדבר ולתקשר עם הסביבה. “הוא המורה הגדול שהיה לי בחיי,” אמר אביו בהרצאה. הוא סיפר על היחס המשפיל שהוא מנת חלקם של אנשים בעלי מוגבלות, המכונים לעתים קרובות “מפגרים”, גם בעולם המודרני.

דורון אלמוג הקים למען בנו את כפר הנוער “עלה נגב – נחלת ערן” הממוקם בדרום הארץ. זאת במטרה לתת מענה לתינוקות, לילדים ולבוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית המשולבת בנכויות פיזיות קשות, מומים גנטיים ומחלות נרכשות. זהו כפר שיקומי ייחודי מסוגו בעולם, שהוכרז כפרויקט לאומי על ידי ממשלת ישראל.

האירוע המיוחד התקיים לכבוד היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות בקולנוע אס”ט בבית הסטודנט בנוכחות נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא וסגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ בועז גולני.