יום פתוח לתואר ראשון – ההרשמה לאירוע מתחילה עכשיו!
יום פתוח לתואר ראשון
מחבר: shlomi ben-oz
המקפלות
סטודנטיות בפקולטה למדעי המחשב בטכניון פיתחו רובוט המקפל כביסה בלחיצת כפתור
צילום : שיצו צלמים, דוברות הטכניון
שלוש סטודנטיות בטכניון פיתחו את iFold Project – רובוט מקפל כביסה. הרובוט פותח על ידי ספיר כהן, נועה פז והילה לבבי במסגרת קורס ארדואינו ו-IOT בפקולטה למדעי המחשב. הקורס בהובלת איתי דברן, המתרגלים: ניצן פרי-חדש, אריאל יחזקאלי, בוריס ואן סוסין ומרינה מינקין, וד”ר ניר לוי מנהל קשרי אקדמיה במיקרוסופט.
הפרויקט הוצג השבוע ביום הפרויקטים השנתי של הפקולטה למדעי המחשב. במסגרת זו הוצגו פרויקטי סטודנטים שפותחו במסגרת המעבדה לפיתוח מערכות ותוכנה בפקולטה.
“האלגוריתמים שפיתחנו מאפשרים למשתמש לבחור בין קיפול בגדים שונים ושיטות קיפול שונות ולקבל תזכורות לנייד על פי רצון המשתמש,” הסבירה נועה פז.
הרובוט בנוי משלוש זרועות, שלושה מנועים ומשטחי פלסטיק המבצעים את הקיפול. המשתמש נדרש להגדיר באפליקציה את סוג הבגד (מכנסיים, חולצה, מגבת קטנה), לפרוש אותו על המכשיר וללחוץ על כפתור. שלוש הסטודנטיות מעידות כי החלק הקשה ביותר בפיתוח המערכת היה הפיתוח המכני. “יש לנו המון נסיון בתוכנה, אבל ההתמודדות עם האתגרים המכניים הייתה מסובכת ודרשה מאיתנו הרבה ניסויים ושיפורים.”
הקורס לתכנות מערכות בסביבת ארדואינו מתקיים בשיתוף עם מיקרוסופט מו”פ, ומאפשר לסטודנטים שימוש בטכנולוגיות ובתוכנות חדישות במהלך לימודיהם, לרבות סמארטפונים וטאבלטים להרצת אפליקציות במהלך הפיתוח. במסגרת הקורס, שנועד לאתגר את הסטודנטים בפרויקטים עצמאיים של בניית מוצר, תכננו הסטודנטים מערכות חכמות המשלבות חומרה ותוכנה בעזרת בקרים מבוססי ארדואינו.
לסרטון המציג את הפרויקט:
הזוכים בפרס ינאי הציבו את טובת הכלל לפני טובתם הפרטית
כך אמר בוגר הטכניון משה ינאי בטקס פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי שהתקיים בטכניון. הקטגוריות החדשות בפרס: מענק יזמות חינוכית וציון לשבח בהוראה
פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי הוענק אתמול לשישה מרצים מצטיינים בטכניון ולפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. השנה הורחבו קטגוריות הפרס, ובנוסף לפרסי ההצטיינות הוענקו מענק יזמות חינוכית וציון לשבח בהוראה.
בטקס נכחו משה ורחל ינאי, הנהלת הטכניון, הזוכים ובני משפחותיהם, מרצים וסטודנטים. הפרס היוקרתי הוענק זו השנה השישית ברציפות “כאות הוקרה והערכה לחברי הסגל האקדמי, המהווים דוגמה בתרומתם המתמשכת להוראה ולמידה ובמאמציהם לחזק את המעורבות ותחושת השייכות של הסטודנטים לטכניון.”
ששת חברי הסגל שזכו השנה בפרס היוקרתי הם פרופ’ משנה עודד אמיר (מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית), פרופ’ אלי ביהם (מהפקולטה למדעי המחשב), ד”ר ארי גרו (מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה), פרופ’ רון הולצמן (מהפקולטה למתמטיקה),
פרופ’-משנה גיא ברטל (מהפקולטה להנדסת חשמל) ופרופ’ סימה ירון (מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון). מענק יזמות חינוכית ע”ש ינאי ניתן לסטודיו ורטיקלי-תמטי (שהוקם בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים). ציון לשבח בהוראה ניתן לפרופ’ דן ריטר (מהפקולטה להנדסת חשמל), לפרופ”ח יוסי גיל (מהפקולטה למדעי המחשב) ולפרופ”ח יועד צור (מהפקולטה להנדסה כימית).
“הזוכים בפרס הם אנשים ששמו את טובת הכלל לפני טובתם הפרטית,” אמר בטקס משה ינאי, בוגר הטכניון שתרם 12 מיליון דולר לייסוד הפרס יחד עם אשתו רחל. “קידום אקדמי מבוסס על פרסום מאמרים ועל השגת מענקי מחקר ולא על איכות ההוראה, ולכן חוקרים שמשקיעים בהוראה כמוכם עושים זאת מתוך אלטרואיזם אמיתי. תרומתנו לייסוד הפרס היא זרז להצטיינות בהוראה, אבל חשובה לא פחות הרצינות שבה לקח הטכניון את המשימה הזאת. כולם מדברים על חשיבותה של ההוראה באקדמיה, אבל הטכניון לא רק מדבר אלא עושה המון בתחום הזה.”
נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא דיבר בטקס על המהפכה המתרחשת בעולם ההוראה ועל מחויבותו של הטכניון לקחת בה חלק משמעותי. “המונופול על שימור הידע וחלוקתו הופקע מרשותם של שומרי הסף ההיסטוריים, וכיום יש בכיסו של כל ילד בן עשר כוח מחשוב גדול יותר מאשר לחללית אפולו. לכן ההוראה אינה צריכה להתבסס על עובדות ותוכן אלא על הקניית מיומנויות כגון תיקוף של מידע, אינטגרציה של מידע ממקורות שונים ושימוש מושכל במידע לפתרון בעיות. עלינו לוודא שההכשרה, המיומנות והידע שאנו מנחילים לסטודנטים שלנו יהיו רלוונטיים לא רק שנים ספורות לאחר סיום לימודיהם אלא לאורך כל חייהם המקצועיים. ”
“פרס ינאי הוא פרס החשוב ביותר הניתן בטכניון על הצטיינות בהוראה,” אמרה יושבת ראש ועדת הפרס, המשנה לנשיא הטכניוון לעניינים אקדמיים, פרופ’ חגית עטיה,”הוא גם הפרס המשמעותי ביותר שהטכניון מעניק לחברי הסגל שלו. עובדה זו ממחישה באופן מובהק וקונקרטי את החשיבות שהטכניון נותן להוראה.”
בשם מקבלי הפרס נשאה דברים פרופ’ סימה ירון, שאמרה: “אני אמנם מגיעה מפקולטה הנדסית אבל מאמינה שאין נוסחה אחת להוראה אפקטיבית, ואין דרך נכונה אחת להגשמה של חווית למידה משמעותית. קל לי מאוד להיזכר בשלושה מורים שאני מגדירה כמורים לחיים, מורים שבשיטת ההוראה שלהם משכו אותי לתחום המתמטיקה והמדעים כבר בילדות, ובמספר גבוה יותר של מרצים שלימדו אותי כאן בטכניון, בתקופה שהייתי סטודנטית.”
פרופ’ ירון סיפרה על פרויקט נרחב שיזמו סטודנטים מהפקולטה בעקבות ארוע דליפת הנפט בדרום הערבה בדצמבר 2014. קבוצה גדולה של סטודנטים, בליווי חברי סגל מהטכניון, התגייסה לחקור את הנושא ולהציע דרכים לסילוק הזיהום מהקרקע. “תמיד ידעתי שיש לנו פה מכרה זהב של סטודנטים נהדרים,” אמרה פרופ’ ירון, “אבל באותה שנה מכוננת למדתי שהסטודנטים שלנו, גם אלה שמגיעים לשיעור או למבחן לא מוכנים, או מתחמקים מהכנת תרגילי הבית, רק מחכים לקפיץ שימתח ויפעיל אותם בנתיבים הנכונים. כשזה קורה, הם נסחפים ומתמסרים לחוויית הלמידה והעשייה.”
בפרס הפקולטי זכתה הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. דיקנית הפקולטה פרופ’ מרסל מחלוף אמרה כי “זכייתה של הפקולטה שלנו בפרס מעוררת בי גאווה אבל אינה מפתיעה אותי. זו תוצאה של השקעה רבת שנים מצד חברי סגל ועובדים. בבחירת חברי הסגל אנחנו לוקחים בחשבון לא רק את רמת המחקר אלא גם מצוינות בהוראה. לזוכות הקודמות בפרס ינאי מהפקולטה, פרופ’ אילת פישמן ופרופ’ אסתי סגל, מצטרפת השנה פרופ’ סימה ירון, ואין לי ספק שהיא לא האחרונה. תודה לסטודנטים בפקולטה, שהם מקור ההצלחה שלנו.”
יו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון, עומר עמית, אמר כי חשוב לזכור שהצירוף “אוניברסיטת מחקר” כולל לא רק את המילה “מחקר” אלא גם את המילה “אוניברסיטה”, שייעודה הוא ההוראה. “אתם, מקבלי הפרס, זוכים היום בתג הצטיינות שנושא בחובו אחריות גדולה: להיות שגרירי ההוראה בפקולטות ולסחוף אחריכם את המרצים שאינם מתייחסים להוראה ברצינות גדולה כמוכם.”
מענק היזמות החינוכית הוענק לסטודיו ורטיקלי-תמטי שהוקם בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. מייסדת הסטודיו, פרופ’ אלונה נצן-שיפטן, הסבירה כי “הסטודיו קם במסגרת שינוי מבנה ההוראה בפקולטה ומטרתו לחבר בין מחקר לפרקטיקה, להעשיר את מגוון האפשרויות העומדות בפני הסטודנטים ולהביא אותם מוכנים הרבה יותר לפרויקט הגמר.”
את הארוע הנחתה פרופ’ אילת ברעם-צברי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה.
על פרס ינאי
משה ינאי, חלוץ עולמי בתחום אחסון המידע, ביקש בתרומתו להחזיר מעט לטכניון כתודה והוקרה על הכלים שהמוסד העניק לו במרוצת לימודיו לפני ארבעים שנה. מאחר שזכר את תקופת לימודיו כקשה, ולעתים אף טראומטית, הוא החליט בעצה אחת עם נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא לתרום 12 מיליון דולר אשר יוענקו למרצים שהצטיינו בתחום ההוראה, ובכך יתרום גם לסטודנטים בטכניון. הפרס, בסך 100 אלף שקלים למרצה, יוענק במשך עשרים שנה.
הרב יצחק דוד גרוסמן בביקור ראשון בטכניון
יש להמשיך בהגדלת מספר הסטודנטים החרדים בטכניון
הרב יצחק דוד גרוסמן – חתן פרס ישראל, רב העיר מגדל העמק, חבר מועצת הרבנות הראשית ומייסד רשת מוסדות החינוך “מגדל אור” ביקר בשבוע שעבר בטכניון. הרב גרוסמן נפגש עם נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון מר מתניהו אנגלמן, פרופ’ אמריטוס ארנון בנטור מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית פרופ’ עודד רבינוביץ, פרופ’ רוס פינסקי מהפקולטה למתמטיקה, מר מולי דותן וגב’ אילנה לוסטיג מהמרכז לחינוך קדם-אקדמי בטכניון ועם שלושה סטודנטים חרדים הלומדים בטכניון. הוא דן עם ראשי הטכניון בקידום ההשכלה הגבוהה במגזר החרדי.
פרופ’ ארנון בנטור, שהיה דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בתקופה שבה נהגתה התוכנית לשילוב סטודנטים חרדים בטכניון ויצאה לדרך, אמר כי העובדה שהסטודנטים החרדים יכולים לשמור על אורחות חייהם מסייעת להם להתמודד עם אתגרי הלימודים. לדבריו פיתח הטכניון “מודל ייחודי שאין בו שום פשרה על רמה אקדמית, אבל יש בו הרבה רגישות ונכונות לאפשר לצעירים חרדים ללמוד בתוך הקהילה שלהם.”
דיקן הפקולטה הנוכחי, פרופ’ רבינוביץ, אמר כי “כיום לומדים בפקולטה סטודנטים חרדים בתכנית מיוחדת של המסלול למיפוי וגיאו-אינפורמציה. המחזור הראשון של התכנית סיים בשנה שעברה ובוגריו השתלבו יפה בעולם העבודה. חשוב לציין שהעלייה במספר הסטודנטים החרדים מועילה לא רק להם ולמשפחותיהם אלא גם לסטודנטים האחרים ולטכניון. המגוון החברתי וההתמודדות עם האתגר של הלימודים בטכניון תורמים להסרת חומות של שונות וחשדנות.”
יוחאי לוי, סטודנט חרדי הלומד בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון, אמר כי “הטכניון יוצא מגדרו למעננו גם במגורים במעונות וגם בסיוע ובליווי שלנו בהיבטים אקדמיים ואחרים.”
“כיום משרתים חרדים רבים בצבא ובשירות לאומי,” אמר הרב גרוסמן, “ולכן הבעיה מתעוררת בשלב מאוחר יותר, כשהם רוצים להתפרנס כראוי. העוני במגזר החרדי מרובה והצעירים רוצים להיחלץ ממנו, ולשם כך דרושה השכלה.”
תעלת הימים מתקרבת
מנכ”ל המשרד לשיתוף פעולה אזורי, האשם חוסין, הציג בטכניון את התוכנית לפיתוח “תעלת הימים” בין ים סוף לים המלח
מר האשם חוסין, מנכ”ל המשרד לשיתוף פעולה אזורי, ערך ביקור ראשון בטכניון והרצה בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה. בהרצאה הוצגה תכנית לפיתוח “תעלת הימים” בין ים סוף לים המלח. לדבריו מר חוסין “לא מדובר בתעלה פתוחה אלא בצינורות שיונחו באדמה בשטחה של ירדן, ואני מעריך שעד סוף 2017 תחל העבודה על הפרויקט.”
לפרויקט שלוש מטרות עיקריות: מתן פתרון למצוקת המים הקשה בירדן ובישראל, שיקום ים המלח והפקת חשמל. מתקן התפלה גדול יטפל במים שיישאבו מים סוף והמים המותפלים יוזרמו לירדן ולישראל, כחלק מעסקה בין שתי המדינות. תוצר הלוואי – התמלחת – יוזרם לים המלח. לדברי חוסין, “מומחי סביבה שילוו את הפרויקט ידאגו לכך שהסביבה לא תיפגע.”
בשבועות הקרובים אמור להתפרסם המכרז להקמת מתקן ההתפלה ולהנחת הצינורות. עלותו של השלב הראשון עומדת על כ-400 מיליון דולר, והקהילה הבינלאומית והבנק העולמי מסייעים במימון הפרויקט.
הטכניון בהדר: עם הפנים לקהילה
בשבוע שעבר נערך יום פתוח בהדריון – הקמפוס החדש-ישן של הטכניון בהדר. במסגרת האירוע התארחו התושבים בסטודיו החדש במקום והשתתפו בהפעלות, בהרקדות ובמשחק כדורגל שנערך בחניון ההדריון שנצבע לשם כך על ידי הסטודנטים. היוזמה זכתה לשיתוף פעולה ממתנ”ס “טבריה 15”, ממוזיאון “מדעטק” הסמוך ומהחממה החברתית בטכניון.
ההדריון נפתח מחדש בשנה שעברה על ידי הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, וזאת במטרה לחבר את פעילות הפקולטה למרקם החיים העירוני. הסטודיו החדש שמפעילה הפקולטה במקום מתייחס לסביבה העירונית הקרובה ומשתף פעולה עם תושבים ועם פעילים חברתיים.
לדברי דיקנית הפקולטה, פרופ’ איריס ערבות, “היום הפתוח היטיב להדגים את הפוטנציאל הגלום בזיקות שבין ההדריון למרחב הציבורי שסביבו ולקהלים השונים המקיפים אותו. אנחנו והתושבים מקווים שזוהי תחילתו של מהלך רחב שבמסגרתו יתבסס המתחם כמוקד עשיר של אינטראקציה בין האקדמיה, הציבור והמרחב העירוני.”
מתרגלים יזמות בטכניון
מגוון של רעיונות טכנולוגיים בסדנת Technion3DS שנערכה לאחרונה בטכניון. שניים מהפיתוחים ימשיכו אוטומטית לתכנית היזמות BizTEC
רואי סינוף זוכר היטב את יום בר המצווה שלו לא רק מהסיבה הברורה מאליה, אלא גם מפני שבאותו יום אבד לו כלבו גולי ולא נמצא מעולם. הארוע ההוא הוביל אותו, כעבור שנים, לפיתוח העשוי לסייע לבעלי חיות מחמד לאתר את יקיריהם. יחד עם חבריו הסטודנטים ליאור חיימוביץ׳, גיא צולה ואריאנה קרוז ייסד רואי את Chasing Tails – קהילה וירטואלית של אנשים המסייעים זה לזה באיתור בעלי חיים שאבדו. האמצעי – אפליקציית מובייל ותכשיט קטן לבעל החיים. את הרעיון פיתחו ארבעת הסטודנטים במהלך Technion3DS – סדנה בת שלושה ימים המתקיימת בטכניון. בשלושת ימי הסדנה נדרשים המשתתפים לפתח רעיון בסיסי לכדי “פיץ'” – מצגת למשקיעים.
סדנת Technion3DS, המאורגנת ע״י מרכז ברוניצה ליזמות ומתקיימת בטכניון מאז 2013, המתקיימת בטכניון מאז 2013, מבוססת על פורמט אמריקאי ומטרתה להקנות למשתתפים כלים, ידע וקשרים שיעזרו בקידום רעיונותיהם. השנה השתתפו בסדנה 47 סטודנטים, 6 מהם מאוניברסיטת ג’והנס הופקינס האמריקאית והשאר סטודנטים מכלל הפקולטות והתארים בטכניון.
המשתתפים בסדנה זוכים לליווי צמוד של מנטורים מהתעשייה, ואלה כמה מהמנטורים שהשתתפו השנה: שי וינינגר, שייסד את חברת Fiverr ואחר כך את Lemonade, שכבר גייסה 60 מיליון דולר [לפי כלכליסט], עדי עזריה, ממייסדי SiSense, עופר לזובסקי וזיו יאנוס מקיידן קפיטל וגיא לחמן ממשרד עורכי דין פרל כהן צדק לצר.
הסדנה החלה ביום שלישי בערב בהצגת הרעיונות, בדירוגם על ידי המשתתפים ובחלוקה לקבוצות, ונגמרה בפאנל הסיום שנערך בצהרי יום שישי. פאנל השופטים כלל את חיים סדגר מסקויה קפיטל, אירית ישראלי, המועמדת לפרס גיקטיים על תרומתה לקהילות המיעוטים, יאיר סאקוב, יו״ר מרכז היזמות של מכללת אונו ואיש הון סיכון בעברו, ואלי הרשקוביץ, יזם סדרתי ומשקיע פרטי.
בין הרעיונות שהוצגו וזכו לתגובות נלהבות של פאנל השופטים היו מערכת לאיזון נפגעי תאונות במהלך טיפולי שיקום ומערכת לתחרויות בין רחפנים שתבחן את האלגוריתמים האוטונומיים של המשתתפים. פיתוח נוסף שזכה בניקוד גבוה של השופטים הוא Lifeguard – מערכת למניעת טביעות בבריכות פרטיות. המערכת מבוססת על פריסה של מצלמות פשוטות ליד הבריכה ובתוכה ועל זיהוי סכנת טביעה באמצעות עיבוד תמונה מתקדם ואלגוריתמים לומדים. בנוסף פיתחה הקבוצה שיטה למניעת הטביעה עצמה. בצוות Lifeguard חברים אביב בורשטיין, נדב עובד, אולג זנדל, תומר גולני, בוריס פלוטניקוב (כולם סטודנטים בטכניון) והסטודנט יג׳איה רם אילה מאוניברסיטת ג’והנס הופקינס. השישה הם סטודנטים מצטיינים בתחום עיבוד התמונה והמערכות הלומדות וארכיטקט המתמחה בעיצוב מוצרים.
התמיכה הרחבה ביותר מפאנל השופטים ניתנה לשתי קבוצות: Lifeguard ו-Chasing Tails. שתי הקבוצות ימשיכו אוטומטית לשלב הבא של תכנית היזמות הארצית BizTEC, שבוגריה גייסו עד היום יותר מ-200 מיליון דולר.
המצנח האוטונומי
PANDA הוא שמה של מערכת הצנחת אספקה שפיתחה קבוצת סטודנטים מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון
קרדיט צילום : דוברות הטכניון
PANDA, או בשמה המלא “מצנח רחיפה נהוג להצנחת אספקה באזורי אסון”, היא מערכת הנושאת מטען למטרות קרקעיות מוגדרות. המערכת מוטלת ממטוס תובלה בינוני או כבד ומנווטת את דרכה באמצעות מחשב טיסה, שני מנועי סרבו, מערכת GPS, סוללות ומדידים שונים.
“באזורי אסון ניזוקות בדרך כלל גם תשתיות חיוניות כגון כבישים ומסילות המובילות למקום הפגיעה, ולכן יש צורך בדרכי העברה אלטרנטיביות,” מסביר פרופ’ בני לנדקוף, מנחה הפרויקט. “הצנחת אספקה מהאוויר היא שיטה מקובלת אולם ההצנחה המסורתית, המבוצעת במצנח עגול שאי אפשר לשלוט בו לאחר הטלתו, מחייבת את הטייס להטיל את המטען מגובה נמוך יחסית – אחרת עלול המצנח להיסחף ברוח. בנוסף לסיכון הקיים לעתים בהטלה מגובה נמוך, טווח הטעות עדיין גדול מאוד, ולעתים נופל המטען בים או על הר, מאות מטרים מהנקודה הרצויה. בשל מגבלות אלה פותחו מצנחים הנשלטים מרחוק ואף מאטים את נפילתם לקראת פגיעת המטען בקרקע.”
במהלך השנה שעברה ערכו הסטודנטים ניסויי קרקע כדי לאסוף מידע להדמיות של הטלת מצנח מגובה של כמה קילומטרים, והצליחו להנחית מטען של כ-1000 ק”ג פחות ממאה מטר מהיעד.
פרויקט הסטודנטים הנוכחי נערך בשיתוף עפקו (APCO Aviation) – חברה למוצרים בתחום התעופה – והניסויים והפיתוח בוצעו על מצנח ההדגמה שתרמה החברה. מדובר במוצר העשוי מבד סינתטי ייחודי, המאופיין ב”אפס נקבוביוּת” ודומה בצורתו למצנח רחיפה. מנקודת המבט של עפקו נועד הפרויקט לשפר את המצנח הקיים שלה. המשימה שהוגדרה מראש – הטלת מטען במשקל טונה מגובה של 3 עד 7.6 קילומטרים, בטווח טעות (מיקום הנפילה על הקרקע) שלא יעלה על 100 מטר – הוכתרה בהצלחה. תהליך הפיתוח כלל סימולציות ואנליזות של המצנח, פיתוח שיפורים וניסויי שדה כגון זה שאפשר לראות בתמונה המצורפת.
בקבוצה חברים הסטודנטים: נחום אייזן, גלעד גוטליב, אמיר בידני, אביחי בן חיים, צחי קלדרון, אמיר ינאי, דניאל פוטשניקוב, גל רוזנטל ומיכל והב.
אורזים עתיד
האיחוד האירופי משקיע 7.7 מיליון יורו בקונסורציום שבראשו עומדת פרופ’-חבר אסתי סגל מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון 7.7
מיליון יורו – זה הסכום שמשקיע האיחוד האירופי בקונסורציום NanoPack, שבראשו עומדת פרופ’ אסתי סגל מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון. מטרת הקונסורציום: פיתוח אריזות מזון אקטיביות, אנטי-מיקרוביאליות, שיאריכו את חיי המדף של המזון. האריזה החדשנית מבוססת על ננו-צינוריות חרסית (Halloysite Nanotubes) המשחררות חומרים אנטי-מיקרוביאליים טבעיים. היא תמנע התפתחות רקבונות ומגיפות שמקורן במזון, תפחית את הצורך בחומרים משמרים ותצמצם אובדן מזון.
פרופ’-חבר סגל וקבוצתה פיתחו בשנים האחרונות טכנולוגיות המאפשרות לשלב תמציות טבעיות של צמחים בחומרים פלסטיים. תמציות אלו ידועות ביכולתן לעכב גידול ואף לקטול חיידקים, עובש ופטריות. שקיות הפלסטיק שיפותחו במסגרת הקונסורציום ישחררו באופן מבוקר את התמציות אל תוך חלל האריזה וימנעו התפתחות של מיקרואורגניזמים הגורמים לקילקול המזון. כך אפשר להאריך בצורה בטוחה את חיי המדף של מגוון מוצרי מזון ולהפחית את השימוש בחומרים משמרים.
הודעת האיחוד האירופי על התמיכה בקונסורציום באה בסמוך לפרסומו של דו״ח אובדן המזון הלאומי בישראל המציג תמונה עגומה. מדי שנה אובד בישראל מזון במשקל 2.4 מיליון טון ובשווי 19.5 מיליארד ש״ח. מדובר בשליש מסך המזון המיוצר – שיעור דומה בהיקפו לסדרי הגודל באירופה ובארה״ב, שם נקבעו יעדים מרחיקי לכת לצמצום התופעה עד שנת 2030. לדברי פרופ’ סגל, “הצלחת הפרויקט עשויה לתת מענה מקומי וגלובלי ולצמצם משמעותית את כמות המזון המושלך לאשפה בעולם, העומדת כיום על 1.3 מיליארד טון בשנה, וכך להפחית את הפגיעה בסביבה ואת הנזק הכלכלי.”
הקונסורציום שייחנך רשמית בסוף החודש, מוקם במסגרת תוכנית HORIZON 2020 של האיחוד האירופי ושותפים בו 18 מוסדות מחקר וחברות תעשייתיות מובילות מבלגיה, מאוסטריה, מנורווגיה, מספרד, מישראל, מאירלנד, מדנמרק, מפורטוגל, מצרפת, מגרמניה ומהולנד.
האיחוד האירופי יתמוך בקונסורציום החדש במשך שלוש שנים תוך התייחסות לאתגרים המדעיים, הטכנולוגיים, הכלכליים, הבטיחותיים והרגולטוריים. במסגרת הקונסורציום יוקמו קווי ייצור נסיוניים (pilot lines) בסביבה תעשייתית, שיבחנו את כל שלבי פיתוח ויצור האריזות במטרה להביאן לכדי מסחור.
תכנה שפותחה בטכניון עשויה להפחית רעש וגרר במסוקים
במשרד הבטחון ציינו לאחרונה 30 שנה לשיתוף הפעולה המחקרי בין צבא ארה”ב למשרד הביטחון הישראלי. במסגרת המפגש הציג פרופ’ סטיבן פרנקל, ראש המעבדה לזרימה חישובית (CFD) בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, תוצאות עדכניות שהושגו בעזרת תכנה חדשה לסימולציות אווירודינמיקה אשר פיתח עם צוותו בטכניון. התכנה, שזכתה לשם MIRACLES, הפיקה סימולציות בעלות דיוק חסר תקדים בהקשר של אווירודינמיקת מסוקים.
תוצאות הסימולציות שהציג פרופ’ פרנקל נוגעות לדפוסי זרימת האוויר שנוצרים עקב פעילות רוטור המסוק בעת ריחוף במקום, ואלה הושוו למידע שתועד בתחום זה עד כה ולביצועי תוכנת Helios בה משתמש צבא ארה”ב, אשר נחשבת למתקדמת ביותר בתחום. הסימולציות בתוכנת MIRACLES הציגו מבני זרימה מורכבים שמעולם לא הוצגו בסימולציות קודמות שבוצעו בתחום. מבנים אלה נוצרים עקב התנועה המהירה של רוטור המסוק בזמן ריחוף במקום. פריצת הדרך המשמעותית ביותר שהושגה על ידי התכנה החדשה נוגעת לשימוש במודל טורבולנציה מתקדם (LES) בשילוב עם שיטות נומריות מתקדמות – שילוב המאפשר הצגה מפורטת ואמינה מאוד של סימולציות של המבנים השונים בזורם.
הקוד בתכנה החדשה עושה שימוש בשיטה המאפשרת לטפל בצורה פשוטה יחסית גם בגיאומטריות מורכבות ועדיין להישאר במסגרת מערכת קואורדינטות קרטזית ופשוטה (Immersed Boundary Method). טכניקה זו מאפשרת טיפול בגיאומטריה המורכבת של הרוטור ללא צורך בבניית רשת חישובית מסובכת, וזאת בניגוד ל-Helios. ליכולותיה של MIRACLES השלכות מרחיקות לכת בכל האמור ביישום בקרת זרימה חדשנית ואקטיבית סביב רוטור המסוק, והיא צפויה להוביל להפחתה משמעותית בגרר וברעש שיוצר הרוטור.
טכניון אחד, חמש דיקניות
מהפכת מנהיגות נשית מצטיינת בטכניון: מספר שיא של כל הזמנים במוסדות להשכלה גבוהה בארץ בכלל, ובטכניון בפרט, עם מינוין של חמש חוקרות מצטיינות ובעלות שם עולמי בתחומי המחקר שלהן לדיקניות. פרופ’ שולמית לבנברג – דיקנית הפקולטה להנדסה ביו רפואית, פרופ’ מרסל מחלוף – דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, פרופ’ איריס ערבות – דיקנית הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים,פרופ’ אורית חזן – דיקנית לימודי הסמכה ופרופסור יהודית דורי – דיקנית הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה.
לכתבה באתר YNET:
תכנית המנהיגות STEM של צוקרמן מגיעה לבית הנשיא
הנשיא ראובן ריבלין אירח במשכנו את הפילנטרופ ואיש העסקים מורט צוקרמן ומשלחת של ארבעה מוסדות אקדמיים מובילים בישראל לעידוד מחקר מדעי משותף בין ארה”ב וישראל
מדובר בשיתוף פעולה בין ארבעה המוסדות האקדמיים המובילים בישראל – האוניברסיטה העברית בירושלים, הטכניון, אוניברסיטת תל אביב ומכון ויצמן לבין חוקרים בארה“ב באמצעות מענקים ויוזמות חינוכיות בתחומי מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה
נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין אירח אתמול (ב’) במשכנו את איש העסקים והפילנטרופ מורט ב. צוקרמן במסגרת תוכנית המנהיגותSTEM שייסד. תוכנית זו נועדה לתמוך ולקדם מחקר משותף בין חוקרים בארה”ב וישראל באמצעות מלגות ויוזמות חינוכיות בתחומי מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה.
תוכנית STEM, לה תרם צוקרמן 100 מיליון דולר, תעניק לחוקרים אמריקאים בשלבי דוקטורט ופוסט-דוקטורט אפשרות לשתף פעולה עם חוקרים באוניברסיטאות ומוסדות המחקר המובילים בישראל – הכוללים את האוניברסיטה העברית בירושלים, הטכניון, אוניברסיטת תל אביב ומכון ויצמן למדע, הנמנים עם הגופים האקדמיים המתקדמים בעולם.
נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, אמר במפגש: “מהות המדע היא חוקים. אך ייתכן והחוק החשוב ביותר הוא שיתוף פעולה, ופיתוח מודרני יכול לקרות רק בשיתוף פעולה. אדם אחד יכול לחשוב ולגלות, אך כשאנו פועלים יחד אנו חולקים ניסיון ומתקדמים באמת. כישראלי, אני יודע כי אחד האנשים הגדולים שעזר לנו זה אתה. עזרת לנו ליצור משהו שמביא לישראל הערכה רבה בכל העולם – חינוך ואחריות. כבוד עבורנו לקבל אותך בבית הנשיא.”
מורט צוקרמן אמר במפגש: “הייתי אורח במדינה הזו פעמים רבות ותמיד נפעמתי מההישגים הרבים של המדינה. זו חברה שיודעת לפתח, לצמוח מתוך קשיים וליצור מדינה שהיא בהחלט נס. תמיד הערצתי את מה שהישראלים מסוגלים להשיג במדינה שלא עשירה במשאבים טבעיים אך עשירה במשאב האנושי. זה לא שמן, לא זהב ולא כסף, אלה אנשים המוכנים לעבוד קשה ולעיתים להילחם קשה ואני מעריץ של ישראל. עבורי זו הזדמנות מיוחדת לדבר. כבוד עבורי ועבור כולנו להיות פה.”
מלבד מורט צוקרמן, לקחו חלק באירוע מטעם תוכנית STEM גם אריק ג’יי גרטלר וג’יימס ס. גרטלר, וכן ראשי המוסדות האקדמיים המשתתפים בתוכנית: נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ’ מנחם בן-שושן, נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ’ יוסף קלפטר, נשיא הטכניון, פרופ’ פרץ לביא ופרופ’ דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן למדע ופרופ’ יפה זילברשץ, ראש הוועדה לתקצוב ותכנון במועצה להשכלה גבוהה.
באמצעות חשיפת חוקרים אמריקאים בשלבי דוקטורט ופוסט-דוקטורט למחקר פורץ הדרך בישראל ולתרבות הסטארטאפים, תניב תוכנית STEM דור מנהיגים אקדמיים , מדעיים ומובילי תעשייה הניחנים ברוח יזמות וחדשנות. בד בבד, התוכנית תחזק את מעמדם של מוסדות המחקר הישראליים כמרכזים עולמיים של חדשנות מחקרית באמצעות גישה למקורות מימון בהיקף גדול הדרושים לפיתוח מעבדות מחקר, פרויקטים ותוכניות מהשורה הראשונה.
במשך הזמן, התוכנית תאפשר לחזק את השותפות בין ארה”ב לישראל לאחר שהחוקרים ישובו לארה”ב כשביססו קשרים ארוכי טווח. במקביל, המנהיגים האקדמיים הישראלים יחזרו ארצה למוסדות המחקר וימשיכו בבניית גשרים של עבודה משותפת עם עמיתיהם האמריקאים ובכך יניעו את המאמץ הכולל לשיתוף פעולה מדעי בין המדינות.
הקבוצה הראשונה, המונה 14 חוקרים החלה פעילותה בשנה אקדמית זו של 2016-2017 וכוונת התוכנית היא להבטיח כי הפרויקטים האקדמיים והפעילויות החינוכיות יימשכו לא הגבלת זמן. במהלך 20 השנים הבאות תזרים התוכנית מעל 100 מיליון דולר מהם ייהנו לא רק החוקרים אלא גם הציבור בכללותו.