מחבר: shlomi ben-oz

הטקס נערך בהנחייתו של המשנה לנשיא למחקר, פרופ’ נועם אדיר, ובמעמד נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, המשנה הבכיר לנשיא פרופ’ עודד רבינוביץ’, משנה לנשיא מנכ”ל הטכניון ד”ר רפי אבירם והמשנה לנשיא לחדשנות וקשרי תעשיה פרופ’ ליהי צלניק – מנור כמו גם דיקני פקולטות ובכירים בסגל המנהלי.

“אנו מבקשים להוקיר לכם תודה ולהביע את הערכתנו על תרומתכם לטכניון” בירך פרופ’ אדיר את המשתתפים.

נשיא הטכניון, פרופ’ אורי סיון, שיבח את חברי הסגל הפורשים לגמלאות על תרומתם והישגיהם המרשימים. “לולא תפקידי, השנה הייתי צפוי לפרוש לגמלאות יחד אתכם” אמר.  “כולכם, חברי הסגל הפורשים, יוצאים לגמלאות אחרי שהקדשתם את חייכים למדע ולטכנולוגיה, למחקר ולהוראה, לרפואה ולקידום האנושות”.

במהלך הארוע הוצגה סקירה תמציתית אודות פעילותם הענפה של הפורשים לגמלאות.

פרופ’ מאיר אורנשטיין, הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים על שם אנדרו וארנה ויטרבי –

פרופ’ אורנשטיין, אחראי ושותף לפיתוחים פורצי דרך. רק במהלך השנה האחרונה פיתח התקן לייזר פולט-שטח לשעונים אטומיים זעירים המשמשים למשל במערכות ניווט (GPS), בסנכרון בין מערכות תקשורת ובמערכות מחשוב.

פרופ’ יובל שוהם, הפקולטה לביוטכנולוגיה ומזון –

פרופ’ שוהם, לשעבר דיקן הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, קוצר הישגים בתפקידיו כראש המרכז הבינתחומי למדעי החיים וההנדסה ע”ש לורי לוקיי ויועץ טכנולוגי בכיר בחברת הפודטק ביו-דבש.

פרופ’ גיל יודלביץ, הפקולטה לאוירונאוטיקה וחלל –

פרופ’ יודלביץ’ הוא חתן פרס ביטחון ישראל על חלקו בפיתוח מערכת ההגנה “מעיל רוח”. פרופ’ יודלביץ זוכה לשבחים על תרומתו לתעשייה הבטחונית, לאקדמיה ולהכשרת דור העתיד של מהנדסי האוירונאוטיקה.

פרופ’ אמנון שטגר, הפקולטה לכימיה –

פרופ’ שטגר מוכר כמומחה בכימיה אורגנית חישובית ובתרכובות ארומטיות, אך מוכשר גם בתחומים חוץ-אקדמיים – למשל כמוזיקאי וחבר בלהקת  הטכניון Newטון.

פרופ’ שאול מרקוביץ’ הפקולטה למדעי המחשב ע”ש הנרי ומרילין טאוב –

חתן פרס ינאי לשנת תשע”ט פרופ’ שאול מרקוביץ , מהווה השראה לא רק בעולם המחקר (מאמריו זכו ליותר מ-10,000 ציטוטים), אלא גם בהוראה כמרצה מצטיין אשר מעודד את תלמידיו לפרוץ  גבולות.

פרופ’ מרדכי חודר, הפקולטה לרפואה ע”ש רות וברוך רפפורט –

סגן המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים, פרופ’ חודר הוא חוקר מוערך לחקר הגנטיקה, בדגש על ביטוי גנטי ותרגום המידע האצור ב-DNA.

פרופ’ נתן קרין, הפקולטה לרפואה ע”ש רות וברוך רפפורט –

פרופ’ קרין, העוסק בחקר מתקדם במנגנוני הבקרה במחלות אוטואימוניות, הוביל פיתוח של פלטפורמה משוכללת המאתרת יעדים חדשים לטיפול במחלות אלה.

פרופ’ עמוס נבו, מהחוג למתמטיקה –

עמית האגודה המתמטית האמריקאית, זכה בפרסים יוקרתיים ומלגות בארץ ובעולם.

פרופ’ בריגיטה האן מיכאלי, המחלקה ללימודים הומניסטיים –

פרופ’ האן מיכאלי, המרצה המצטיינת, מלמדת בטכניון גרמנית כשפה זרה מאז 1991 ומשמשת מתאמת לימודי הגרמנית בטכניון וסגנית נשיא של האגודה למורי הגרמנית בישראל.

פרופ’ אשר שמידט ז”ל, הפקולטה לכימיה –

איש אשכולות אשר הקים בפקולטה לכימיה את מעבדת התמ”ג לחקר מצב מוצק. עסק בתכנון מושכל של תרופות והיה פרופ’ אורח בסורבון ובאוניברסיטת סנט. לואיס.

 

“השנה היא גם שנה מיוחדת עבור הטכניון – שנת ה-100 מאז פתח הטכניון את שעריו. כאוניברסיטה הראשונה בישראל בטכניון נשא על כתפיו את הקמת המדינה, את צמיחתה של התעשייה הישראלית, את בטחון המדינה ואת האחריות לחברתה. העמדתם בוגרים ובוגרות אשר מובילים את המדינה וניצבים בעמדות מפתח במשק הישראלי. אין לי ספק שאתם גאים כמוני על היותכם חלק מהמוסד החשוב הזה”, סיכם פרופ’ סיון את ברכותיו למשתתפי הטקס.

הניסוי נערך בשילוב וידאו-ארט. הוא מתקיים במתכונת של ‘פרפורמנס משך’, כלומר מעין-מופע המתמשך לאורך שעות. את האירוע, שכותרתו POP UP LIVE, יזם המלחין ואומן הסאונד ד”ר אלעד שניידרמן, עמית מחקר במחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות בטכניון. בוגר המחזור הראשון בתוכנית “אמן בקמפוס” בטכניון, בשיתוף פרופ’ מוטי פרידמן מאוניברסיטת בר-אילן והאמן הרב-תחומי שחר דור ובליווי המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים פרופ’ נעמה ברנר מהמרכז לחקר רשתות ביולוגיות.

לדברי ד”ר שניידרמן, “הניסוי נועד לשפוך אור על סינכרון רשתות אנושיות, שהן רשתות מורכבות מאוד המסתנכרנות באופנים שעדיין אינם מובנים לנו היטב.

הוא נערך במעבדה ייחודית שהוקמה בספרייה הראשית בטכניון, בסיועו של צוות הספרייה, ומשלב מדע ואומנות בדרך מקורית ומיוחדת.

על מסך לד ענק, ברוחב שבעה מטרים, תוקרן אנימציה המשקפת את נגינתו של כל אחד מהכנרים בזמן אמת.”

ד”ר שניידרמן, החוקר כבר שנים רבות סינכרון ברשתות אנושיות, נעזר לשם כך ברשת תקשורת ייעודית שתכנן לצורך זה. לדבריו, “בכל רגע נתון אני מחליט מי מהנגנים שומע את מי ואיזה עיכוב (delay) יופעל אצל כל אחד מהם. זוהי תקלה מכוונת המחייבת את האומן להגיב ומאפשרת לנו לעקוב אחר מהלך התיקון של אותה אי-התאמה לקראת סינכרון מחודש. חשוב להבין שאין כאן מנהיג או מנצח, כך שכל אחד מהנגנים מתקן את אי-ההתאמה כפי שהוא רואה לנכון. אני מדמה את זה ללהקה של זרזירים שמצליחים לעוף באופן מרהיב ומדויק בלי שיהיה להם מנהיג או מדריך.”

הניסוי בספריית הטכניון פתוח לקהל הרחב. אין צורך בתיאום מראש ואפשר לבוא בכל זמן במסגרת השעות המפורטות מטה.

הניסוי מתקיים השבוע בספרייה המרכזית ע”ש אלישר בטכניון במועדים הבאים: יום רביעי 21.02.24 | 17:00-13:00 (ניסוי מחקרי בתהליכי קבלת החלטות); 22.02.24| יום חמישי 21:00-17:00, יום רביעי 13:00-17:00 (ניסוי מחקרי במנהיגות ותקשורת א-סימטרית).

ד”ר שניידרמן הגיע לטכניון במסגרת המחזור הראשון של תוכנית “אמן בקמפוס”, שיצאה לדרך ביוזמת נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון הודות לתרומתה הנדיבה של גב’ סוניה מרשק.

התוכנית מנוהלת על ידי המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות.

התוכנית תומכת באומנים שעבודתם מערבת מחקר וניסוי, משלבת את מדעי הרוח, המדעים, הטכנולוגיה ומקצועות ההנדסה ומייצרת שיח סביב ממשקים אלה.

בבוקר ה-7 באוקטובר התעוררו בני הזוג נטע פורטל וסנטיאגו פרס בדירת הצעירים שלהם בכפר עזה. אף ששניהם הסתגרו בממ”ד, הקליעים חדרו דרך הדלת ופצעו אותם. כאשר סנטיאגו הבחין ברימון שהושלך על דלת הממ”ד הוא דחף את נטע החוצה מהחלון וקפץ בעקבותיה. בעודם נסים מהדירה הם ספגו ירי נוסף ממחבלים אך הצליחו להימלט מהם ולהסתתר מתחת לאחד המבנים בקיבוץ. סנטיאגו נפגע מקליע בגב ונטע ספגה שבעה קליעים בגפיים. הם הצליחו לשרוד, פצועים במסתור, עד שחולצו על ידי ניצב משנה שמעון פורטל, קצין במשטרה ואביה של נטע.

במהלך תקופת השיקום במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין נטע זכתה לקבל סד ייחודי, שתוכנן ויוצר במיוחד עבורה על סמך סריקה תלת-ממדית של הרגל שלה – סריקה שבוצעה בטכניון שבועיים קודם לכן. הסד הייחודי, המותאם אישית, נוצר הודות לקשר רב שנים בין ד”ר דנה סולב מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון לבין ד”ר אמיר חיים מהמרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין מקבוצת כללית. שניהם עשו את הדוקטורט בטכניון בהנחייתו של פרופ’ אלון וולף, כיום דיקן הפקולטה להנדסת מכונות, ומאז מקיימים קשר מקצועי פורה.

לדברי ד”ר סולב, “מטרת הסד היא לאפשר שיקום יכולות ניידות תוך תרגול הליכה בתבנית טבעית וסימטרית, זאת תוך מניעה של העמסה של החלק התחתון של הרגל. הסד למעשה מעביר את הכוחות אל האזור הבריא ברגל. כך הוא מאפשר העמסה ללא גרימת כאב ובהמשך יאפשר שיקום תוך העמסה מדודה והדרגתית של החלק הפגוע בהתאם למצב הקליני.”

הסד, לדברי ד”ר סולב, “מאפשר הליכה ונשיאת משקל לגף התחתון תוך מעקף החלק הפגוע שלא נחשף למאמצים. בזמן ההליכה עם הסד, מפרקי הברך והירך יכולים לנוע ולתפקד כרגיל וזה מונע מהם להתנוון, מה שחשוב במיוחד כשמדובר בתהליך שיקום ארוך. הסד תוכנן במחשב על סמך סריקה אופטית תלת-ממדית המייתרת את הצורך ביציקת גבס, והוא עשוי בחלקו משלדת אלומיניום קלת משקל וחלקו מודפס בתלת-ממד”.

ד”ר סולב מוסיפה כי “בימי שלום, הפציעה של נטע אינה שכיחה, אך לצערנו בחודשים האחרונים אנחנו נתקלים במקרים נוספים של חיילים עם פציעות דומות. לעיתים זה מסתיים בקטיעה של הרגל, אך במקרים רבים הרופאים מנסים להציל את כף הרגל והקרסול בניתוחים מורכבים, והסד יוכל לשפר את יעילות השיקום הארוך. בנוסף, אנו מאמינים שהסד יוכל לסייע גם לחולי סוכרת רבים שאינם יכולים ללכת בשל פצעי לחץ וכיבים בכף הרגל. צוות המעבדה שלי, הכולל סטודנטים ומהנדסים, ממשיך לעבוד על פיתוח הסד ושיפורו ולחקור את השפעתו על ההליכה. במקביל אנו מתכננים ניסויים קליניים בשיתוף המרכז הרפואי לוינשטיין ומקווים שבעתיד הלא רחוק נראה אנשים רבים חוזרים ללכת בזכות הסד החדשני.”

 

ד”ר דנה סולב, חברת סגל בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, השלימה בפקולטה תואר שני ושלישי בהנחיית פרופ’ אלון וולף ופרופ’ מיילס רובין, וחזרה אליה כחברת סגל אחרי פוסט-דוקטורט ב-MIT. המעבדה בראשותה עוסקת בממשקים ביומכניים – פיתוח אביזרים רפואיים המתחברים לגוף, פרוטזות וסדים, תוך שימוש בסריקות תלת-ממדיות, דימות רפואי וסימולציות ממוחשבות.

ד”ר אמיר חיים הוא מנהל היחידה לשיקום ביומכני, יו”ר רשות המחקר ורופא בכיר במחלקה לשיקום אורתופדי במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין. הוא מרצה בכיר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת”א ובוגר מצטיין של המסלול המשולב  MD/PhDבטכניון – מסלול שבו משלימים המשתתפים תואר ברפואה ותואר דוקטור בפילוסופיה.

[su_youtube url=”https://youtu.be/mUPQbtSegK8″ width=”700″ height=”200″]

הנדון: ביטול הקטגוריות המדעיות בפרס ישראל בשנת 2024

באכזבה עמוקה ובצער רב למדנו מן התקשורת על החלטתך התמוהה לבטל לאלתר את כלל הקטגוריות המדעיות בהן נבחרו במשך 71 שנים חוקרים ומדענים פורצי דרך כזוכים בפרס ישראל.

מצער במיוחד שהחלטה חד-צדדית זו מתקבלת בהינף קולמוס ע”י מי שעומד הן בראש מערכת החינוך של ישראל והן בראש המועצה להשכלה גבוהה, ואמור להבין יותר מכולם, מדוע דווקא בזמנים כאלה אסור לוותר בשום אופן על שום הזדמנות להעלות על נס את המדע והמחקר הישראלי.

בימים בהם כלל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, משקיעים משאבים אדירים בקליטת עשרות אלפי הסטודנטים אשר חוזרים משרות מילואים ארוך ומפרך – מתקבל המסר שעבודת המחקר הענפה ופורצת הדרך המתקיימת במוסדותינו והמניעה את הכלכלה והחברה, וההוראה המכשירה את כח האדם למשק, אינן חשובות ואינן חלק מהתרומה לחוסן הלאומי.

בימים בהם האוניברסיטאות בישראל והחוקרים הישראלים עומדים תחת מתקפות בלתי פוסקות של ארגוני ה- BDS, איומים (שכבר הופכים למעשים) בחרם אקדמי מצד אוניברסיטאות ברחבי העולם והצרת צעדים של מדענינו – מוטלת עליך החובה המוסרית לתמוך באקדמיה הישראלית ללא לאות ובכל אמצעי העומד לרשותך.

בימים בהם אנו מנסים בכל כוחנו לשכנע חוקרים ומדענים יהודים וישראלים לשעבר להעביר את עבודתם האקדמית לכאן, לישראל – המסר העולה מהחלטתך הוא שאין להם כאן מקום ושעדיף שיישארו במשרותיהם הנוכחיות, מחוץ לישראל.

דווקא בימים בהם נלחמת מדינת ישראל במספר חזיתות נגד אויבים אכזריים השואפים להשמידנו, לפגוע בגוף ולשבור את הרוח – החלטתך מתעלמת  מהתרומה המהותית של ידע, חכמה והקניית דעת, בהם התבלט עם ישראל לאורך כל ההיסטוריה.

אנו פונים אליך בשם כל אוניברסיטאות המחקר בישראל, ומבקשים ממך לשקול שנית את החלטתך, להחזיר את הקטגוריות המדעיות ל”פרס ישראל”, לצד ויד ביד עם הקטגוריה החשובה של “גבורה אזרחית וערבות הדדית”. החלטה שתאחד בין עוז הרוח לאומץ הלב – תהווה מסר שלם ונכון בשנה קשה זו, הן לאזרחי ישראל והן לאומות העולם.

לקריאת המכתב – לחצו כאן

 

מהפכה בטכניון: 18 חדרי הנקה חדשים נפתחו בקמפוס לקראת פתיחת שנת הלימודים תשפ”ד, ומפה דיגיטלית עם מיקומיהם בקמפוס זמינה עבור האימהות. בעשורים האחרונים משנה הטכניון את פניו, והודות למאמצים נרחבים לאורך עשורים, אחוז הסטודנטיות לתואר ראשון עולה בהתמדה והגיע השנה לכדי כמחצית מכלל הסטודנטים החדשים. גם מספר הנשים בקרב הסטודנטים לתארים מתקדמים עולה כל הזמן.

סקר מקיף שערכה סגנית הנשיא לגיוון והכללה פרופ’ עדי זלצברג בקרב סטודנטיות מן המניין וסטודנטיות לשעבר הציף את הצורך בהקמת חדר הנקה בכל פקולטה. בהמשך לסקר מופו הצרכים, נכתב תקן אחיד לחדרי הנקה בקמפוס ונרכש ציוד וריהוט מתאים עבור הפקולטות, בית הסטודנט ובניין אולמן שבו לומדים כל הסטודנטים והסטודנטיות בשנה הראשונה.

את הפרויקט הובילה ליזה שמליוב זריצקי, מנהלת קבוצות הפייסבוק “סטודנטיות בטכניון” ו”אמהות בטכניון”. לדבריה, “בדצמבר 2022 בדקתי בקהילות שלי את מצב חדרי ההנקה בקמפוס. מכיוון שסטודנטיות רבות חוזרות מחופשת לידה ומשלבות אימהות ומחקר החלטתי שאני מרימה את הכפפה ודואגת לכל אחת ואחת מהן לחדר הנקה קרוב, נגיש ומאובזר –  חדר עבור הנקה ושאיבת חלב בחודשים הראשונים לאחר לידה, שיקל על חזרה לשגרה מבלי לוותר על חלב אם.”

כל חדרי ההנקה בטכניון  ממוזגים ומאובזרים בכורסת הנקה, שידת החתלה, מקרר ייעודי לחלב אם ופינת עבודה הכוללת שולחן וכיסא מחשב. בצמוד לכל חדר קיים מטבחון לטובת שטיפת כלי השאיבה, ובחלק מהחדרים מותקן כיור.

“עם העלייה המבורכת במספר הסטודנטיות בטכניון עלה ביתר שאת הצורך לספק לאימהות שביניהן תנאים הולמים ומכבדים להנקה או לשאיבת חלב בכל יחידה/פקולטה בה הן לומדות או עובדות,” אומרת פרופ’ עדי זלצברג, סגנית הנשיא לגיוון והכללה. “התמרון בין חיי משפחה לעבודה או לימודים תובעניים הוא פעמים רבות קשה ומאתגר, והדבר נכון כפליים כשמדובר באם לתינוק יונק. חדרי ההנקה החדשים הם עוד דרך לעזור לאותן נשים להרגיש בבית בטכניון. אני מודה לכל אלה שהתגייסו למען הפרויקט החשוב הזה והביאו להצלחתו: דיקנים וראשי מנהל, סמנכ”לית התפעול זהבה לניאדו, ממונת גיוון שוויון והכללה אפרת ברקאי-גורל וליזה שמליוב זריצקי שהובילה את הפרויקט במסירות רבה.”

למפה דיגיטלית של חדרי ההנקה בקמפוס – לחצו כאן
למידע בנוגע התאמות אקדמיות להורים לחצו כאן

שושי לבבי התמנתה לתפקיד סמנכ”לית מיחשוב ומערכות מידע בטכניון, והחלה את תפקידה ב-8 בפברואר השנה.

לדבריה, “מינוי זה מהווה סגירת מעגל עבורי עם חזרתי למוסד בו רכשתי את השכלתי המקצועית, והזדמנות חשובה לקדם יחד עם הצוותים המקצועיים בטכניון את המערכים המיחשוביים והטכנולוגיים הרבים, כיאה לארגון אקדמאי מוביל”.

המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון, ד”ר רפי אבירם, בירך את לבבי על מינויה לתפקיד סמנכ”לית המיחשוב ומערכות המידע הראשונה בטכניון, ואמר כי היא “תרתום את ניסיונה העשיר בארגונים ציבוריים כדי להמשיך ולקדם את הטכניון בהתמודדות עם האתגרים הטכנולוגיים של השנים הבאות.”

לבבי השלימה תואר ראשון בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון, וגם את התואר השני (MBA) עשתה בפקולטה. מאז היא צברה ניסיון של יותר מ-20 שנה בתחום המיחשוב ומערכות המידע בארגונים שונים. בעשור האחרון היא שימשה בתפקידי ניהול בכירים ובהם מנהלת מחלקת המחשוב של המרכז הרפואי כרמל ומנהלת מטה ותכנון בחטיבת מערכות מידע ודיגיטל של שירותי בריאות כללית. בתפקידה האחרון היא כיהנה במשך שלוש שנים וחצי כסמנכ”לית טכנולוגיות ומערכות מידע בעיריית חיפה.

האתר של מניעת הטרדה מינית בטכניון עבר לאתר חדש:

https://harassment.technion.ac.il

מחקר חדש של מדעני הטכניון עוסק בהתפתחות הרבייה המינית – רבייה שבה תאים של שני יצורים שונים מתאחים ויוצרים יצור חדש. ראוי לציין כי עד להתפתחות הרבייה המינית, לפני כ-2.5 מיליארד שנה, התרבו יצורים חיים ברבייה אל-מינית, שבה התא יוצר עותק של עצמו וכך משמר את הפרופיל הגנטי שלו. ומכאן – לשיטה שפיתחו מדעני הטכניון.

שיטה חדשנית שפותחה בטכניון תסייע בניבוי פוטנציאל הפוריות של תאי הזרע ובטיפולי הפריה לזוגות הסובלים מבעיות פריון. את המחקר שהתפרסם בכתב העת eLife ערכו ד”ר ניקולס ברוקמן, פרופ’ בנימין פודבילביץ וקלרי ולנסי מהפקולטה לביולוגיה.

במהלך הפריה (Fertilization) מתהווה יצור חדש ממפגש בין זרע וביצית, שהם תא המין הזכרי ותא המין הנקבי. כדי שההפריה תתרחש נדרשים הזרע והביצית לא רק להיצמד זה לזה אלא גם להתאחות לכדי תא אחד בעל גרעין אחד. ברקמות הגוף תאים אינם נוטים להתאחות, שהרי אחרת היו תאי הגוף מתמעטים בהדרגה לכדי תא ענק אחד. לכן, כדי שיתקיים איחוי נדרשים גורמים מסייעים, בייחוד באיחוי שבין זרע וביצית שעליו להתרחש במקום ובזמן הנכונים.

שניים מהגורמים האלה הם החלבון IZUMO1, הנמצא על פני הזרע, והחלבון Juno  הנמצא על הביצית. שני חלבונים אלה מסייעים ב”נעילה” המשותפת של שני תאי המין לקראת איחויים לכדי תא אחד.

במחקר קודם שהתפרסם בשלהי 2022 הראו ד”ר ברוקמן ופרופ’ פודבילביץ כי IZUMO1, נוסף על תפקידו בהצמדה של הזרע והביצית, מתפקד כחלבון איחוי ללא נוכחות של מקבילתו הנקבית Juno. 

במחקר הנוכחי הם מראים כי באמצעות בדיקה פשוטה, אפשר לנבא את פוטנציאל הפריון של דגימת זרע. השיטה נקראת SPICER (Sperm-induced cell-cell fusion requiring Juno), שפירושה איחוי בין-תאי מושרה בידי זרע הדורש נוכחות Juno. באמצעות T3, יחידת המסחור של הטכניון, הם רשמו פטנט על בדיקה זו, העשויה להערכתם לחולל מהפכה בבדיקות של פוריות גברית ובפיתוח אמצעי מניעה חדשים.

ראוי לציין כי על פי ארגון הבריאות העולמי, כ-15% מאוכלוסיית העולם מושפעת מבעיות של אי-פוריות. כדי להעריך את רמת הפוריות של הגבר נעשות כיום בדיקות זרע שבהן נבדקים ריכוז, ניידות, מורפולוגיה וחיות. על פי בדיקות אלה ממליץ הצוות הרפואי להורים העתידיים על הטיפול הרצוי להם. עם זאת, בדיקות אלה סובלות ממגבלות רבות, וזה הרקע לחשיבות הרבה של הפיתוח החדש של חוקרי הטכניון.

המחקר נתמך על ידי הקרן הלאומית למדע והנציבות האירופית למחקר (תוכנית Horizon 2020, מלגת מרי קירי).

למאמר בכתב העת eLife – לחצו כאן

בסרטון: שני תאים צבועים בעזרת חלבון ירוק זרחני (GFP) המבטאים את החלבון JUNO על גבי קרום התא, לפני הוספת תאי זרע ואחריה. זמן קצר לאחר הוספת הזרע, שני התאים מתאחים זה עם זה ויוצרים תא בעל שני גרעינים.

[su_youtube url=”https://youtu.be/q6Eu9lpn8Gs?si=wqQ_w0iy0JmmEPJf” width=”700″ height=”200″]

השנה הטקס כלל קטגוריה חדשה – נאמן בטיחות טכניוני מצטיין. הפרס בקטגוריה זו הוענק השנה למר עדי בן-ארי, מהנדס מעבדתו של פרופ’ ליאוניד טרטקובסקי מהפקולטה להנדסת מכונות, ונאמן בטיחות מצטיין מזה שנים בפקולטה.

הפקולטה להנדסה ביו–רפואית זכתה השנה בשני פרסים. הראשון – פרס עובד מצטיין בבטיחות הוענק לד”ר אונית אלאלוף, למנהלת מעבדתו של פרופ’ יואב שכטמן.

ד”ר אלאלוף קידמה יוזמות בטיחות רבות במעבדתה. בפרס השני – פרס מעבדה מצטיינת בבטיחות, זכתה השנה מעבדתה של ד”ר לימור פרייפלד מהפקולטה.

ד”ר פרייפלד היא חברת סגל צעירה, המנחילה תרבות בטיחות גבוהה במעבדתה תוך דוגמא אישית ובסיועה המקצועי של מנהלת מעבדה, ד”ר ענבר ברוש.

פרס הפקולטה המצטיינת לבטיחות הוענק השנה לפקולטה לביולוגיה.

הפקולטה מדגימה מזה מספר שנים אקלים בטיחות גבוה מאד, המתבטא בהקפדה על תיקון פערים בטיחותיים תשתיתיים בפקולטה, התייחסות לכל סקר בטיחות שנערך בפקולטה, קיום וועדות בטיחות פקולטיות, קידום יוזמות ייחודיות לפקולטה ובהן, הפיכת יום העיון לבטיחות ליום בטיחות פנים-מעבדתי במסגרתו המעבדה מבצעת בדיקות בטיחות פנימיות למערכות בטיחות הנדסיות, לסדר ונקיון מעבדתיים.

לדברי דיקן הפקולטה, פרופ’ מיכאל גליקמן, וראש המינהל, מר ניר בליץ, הבטיחות מהווה ערך עליון בפקולטה. השתתפותם של חברות וחברי הסגל האקדמי בפעילויות הבטיחות מהווה הצהרה מנהיגותית וערכית ממעלה ראשונה. הטקס הסתיים בהרצאתו המרתקת של פרופ’ יורם רייטר, מהפקולטה לביולוגיה, אודות תרופות ביולוגיות מותאמות אישית.

המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון, ד”ר רפי אבירם, ביקש להוקיר את הזוכות והזוכים בפרסים על תרומתם לחיזוק ושיפור האקלים הבטיחותי בטכניון. עוד אמר, כי שמירה על תרבות ארגונית – בטיחותית חיונית למוסד אקדמי, העוסק במחקר מדעי מתקדם, תוך שימוש בחומרים וציוד, העלולים להוות מקור לסיכון בטיחותי. המנכ”ל ביקש להודות לכלל מארגני הטקס, בראשות ד”ר עדי חן, וצוות יחידת הבטיחות, ולאחל שנת שמירה על רמת בטיחות גבוהה בטכניון.

 

קרדיט צילום: מר יואב גולדברג, יחידת הבטיחות

“היינו בין מועדי ב’ וחיכינו למסיבה הזאת המון זמן,” אומר טל. “באירועים האלה המיקום מתפרסם רק כמה שעות לפני פתיחת המסיבה, ואנחנו קיבלנו אותו בשבע בערב. העמסנו ציוד קמפינג ויצאנו מחיפה במכונית של אבא של עומר.”

בכניסה למסיבה, לדבריהם, הייתה אבטחה כבדה. הם ישבו קצת בחוץ, דיברו ושתו, ובסביבות השעה 3:00 בלילה נכנסו פנימה.

את השעות הספורות שהספיקו להעביר במתחם המסיבה הם תיארו כמהנות במיוחד, בסביבה מלאה בצעירים מלאי שמחת חיים. מטח הטילים של 6:30 תפס אותם בהפתעה גמורה. “זאת הייתה הפצצה מסיבית מהרגע הראשון,” אומר טל. “הבנו שקורה כאן משהו חריג והתקפלנו בלי לארוז את האוהל ואת הציוד.” כשהגיעו לחניון הם תפסו מחסה בין המכוניות והמתינו כחצי שעה להפוגה קלה בירי כדי להיכנס למכונית ולצאת מהמתחם.

“אני נהגתי כי הייתי הכי ערני וצלול,” אומר גל. “זה היה שביל עפר עמוס מאוד, פקק אחד ארוך, אבל הצלחנו לצאת ממנו ולהגיע לכביש הראשי, ושם היינו צריכים להחליט האם לפנות צפונה לכיוון בארי או דרומה לכיוון רעים. מאחר שהפקק צפונה היה ארוך, טל הציע שניסע לרעים, המקום הכי קרוב, כי הרגשנו כמו מטרה נייחת ורצינו להגיע כמה שיותר מהר למרחב מוגן. בשלב זה התחלנו לשמוע ירי מקלעים אך עדיין לא הבנו מה קורה סביבנו.”

“גם במהלך הנסיעה ירי הרקטות לא הפסיק,” אומר טל. “עכשיו אנחנו יודעים שהפקק צפונה נוצר כתוצאה ממחסום שהקימו המחבלים שירו לכל עבר, ושאם היינו פונים צפונה היינו נתקלים בהם והמצב היה נראה אחרת לגמרי.”

השער של קיבוץ רעים היה פתוח והם נכנסו פנימה בחיפוש אחר מקום מוגן. לרגע הם התלבטו אם להיכנס למיגונית בכניסה לקיבוץ אבל החליטו להמשיך בחיפושים. מאוחר יותר הם גילו כי באותה מיגונית מצאו רבים את מותם.

הם חיפשו אחר מקום מוגן להסתתר בו מפני הטילים בין בתי הקיבוץ כשלפתע טלי, תושבת הקיבוץ, שמעה אותם ופתחה את חלון ביתה. “ביקשנו ממנה את המפתח למרחב המוגן סמוך לביתם,” מספר גל. “בעלה, חיים, פתח לנו את בית הכנסת של הקיבוץ, שמשמש גם כמרחב מוגן. הוא אפילו השאיר לנו בקבוק מים שיהיה לנו לזמן השהייה שם. תיארנו לעצמנו שזה עניין של 20 דקות ונצא לדרכנו.”

כך קרה שב-7:20 לערך הם נכנסו לבית הכנסת בלי לתאר לעצמם שייאלצו לשהות שם 13 שעות.

“כשנכנסנו לבית הכנסת התקבלו ההתראות על חדירת מחבלים לאיזור,” מספר עומר, “גם בשלב הזה עדיין לא הבנו את גודל האירוע. כשאומרים חדירת מחבלים אף אחד לא מתאר לעצמו שמדובר בכזה היקף. ציפינו לחמישה, עשרה, עשרים מחבלים. רק כשהתחילו להגיע הסרטונים מהאירועים באיזור, והתחלנו לשמוע ירי מסיבי בסמוך אלינו, הבנו שמדובר במשהו אחר לגמרי.”

הם מיהרו לכבות את האור בבית הכנסת ולאבטח את הדלת ואת החלון. “טל וגל החזיקו את הדלת ואני התכוננתי לזנק על מי שינסה לפתוח את הדלת מתוך מחשבה שאו שאני מצליח לנטרל אותו או שהלך עלינו.”

לאורך היום שמעו השלושה את המחבלים מפטרלים מחוץ לבית הכנסת. .”בסביבות השעה 10:00 הם שתו מהכיור שהיה ממש מחוץ לדלת,” מתאר טל. “שמענו אותם מדברים ביניהם בערבית, את הצעדים שלהם מבעד לדלת בית הכנסת.”

להפתעתם, המחבלים לא ניסו להיכנס לבית הכנסת. לאורך שהותם שם הם ירו פעמים רבות על המבנה, שלמזלם של הסטודנטים ספג את הכדורים מבלי שחדרו פנימה. בסביבות 17:00 נפלו הרשתות הסלולריות, ובמשך כשעתיים היו מנותקים מהעולם החיצון, לאחר שממילא השתמשו בטלפון אחת לשעה רק כדי לשלוח סימן חיים למשפחה. לאחר 13 שעות בבית הכנסת בהם שמעו ירי ופיצוצים ללא הפסק, תוך ידיעה שכל רגע עלול להיות האחרון, הגיעה כיתת הכוננות של הקיבוץ וחילצה אותם לביתם של טלי וחיים.

כשנותק איתם הקשר, אבא של גל, מתנדב במשטרה, החליט לרדת דרומה ולהגיע לקיבוץ. כשהוא הצליח להיכנס הם כבר שהו בביתם של טלי וחיים. “הוא העלה לנו את המורל לגמרי,” מספר עומר. “הוא הגיע עם אקדח ככה שיכולנו לעשות איתו משמרות. הרגשנו קצת יותר בטוחים.”

בשעה 3:00 לפנות בוקר הגיע כוח “כפיר” שסרק את בתי הקיבוץ, אבל האישור להתפנות הגיע רק ביום ראשון ב-9 בבוקר.

“הנסיעה החוצה מהקיבוץ הייתה סוריאליסטית לגמרי,” מספר עומר. “תרמילים על הרצפה, רכבים שרופים, טילי RPG על הכביש, גופות מוטלות בצידי הדרך, בתים הרוסים – איזור מלחמה של ממש. גם הרכב שלי חטף רסיס.”

עוד לפני שהספיקו להגיע לביתם הגיעו צווי ה-8 של גל (קצין בגבעתי) ועומר (קצין בהנדסה קרבית). לאחר שחבריו גויסו החליט טל לחתום על טופס ההתנדבות למילואים וביום ראשון גויס גם הוא. הוא משרת ביחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים. “בתפקיד שלי אני עוסק בשימור הלגיטימציה הבין-לאומית של צה”ל בלחימה. אני משרת כקצין אוכלוסייה של חטיבה מתמרנת ומתעסק בעיקר באירועים שקשורים למפגשים עם האוכלוסייה העזתית בשדה הקרב.”

שלושת הסטודנטים עדיין במילואים, ולדברי עומר, “כרגע אנחנו מתמקדים בלעזור ולתרום למדינה במה שאפשר. אם יש משהו שאני לוקח איתי מהחוויה הזאת זה הערכה מחודשת לחיים. אתה לא יכול שלא להבין כמה החיים הם שבריריים ואני מרגיש בר מזל על כך שאם כבר עברתי את האירוע הזה, אלה האנשים שאיתם הייתי.”

חיים וטלי

טלי היא ילידת רעים, וחיים גר איתה שם כבר כמעט חמישים שנה. היא עבדה עד לאחרונה במזכירות הקיבוץ והוא החשמלאי של רעים. שתיים מבנותיהם גרות ברעים והשלישית לומדת בבאר שבע. בבית נשארו רק הם והחתולים. “באחת ההפוגות בין המטחים יצאתי החוצה,” מספר חיים, “ופתאום אני רואה אותם. שאלתי אותם: ‘מה אתם עושים כאן?’ והם הסבירו שנמלטו מהמסיבה. נתתי להם מים ושוקולד, ליוויתי אותם  למקלט ואמרתי להם לא לפתוח לאף אחד. החלפנו מספרי טלפון כדי שנוכל לתקשר בזמן שהם שם. בבוקר טלי הכינה לכולם שניצלים וביקשתי מהרבש”צ שלנו להוציא אותם בדרך מילוט. מבחינתי, כל אותן שעות, הם היו הילדים שלי.”

כעת טלי וחיים נמצאים עם רוב תושבי הקיבוץ במלון באילת – “כשאמרו לנו להתפנות חשבנו על כמה ימים, אז יצאנו עם טיפה תחתונים וגרביים. מאז עברו חודשיים, ובקרוב אנחנו אמורים לעבור למבנים בתל אביב, שחברת הייטק פינתה עבורנו לשנה שלמה.”

לכתבה בישראל היום – לחצו כאן

הטכניון מברך את 25 חברות וחברי הסגל החדשים שהצטרפו לשורותיו. קבלת הפנים החגיגית לסגל האקדמי החדש התקיימה במרכז המבקרים בטכניון בהשתתפות נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, הנהלת הטכניון, דיקני הפקולטות וחברות וחברי הסגל החדשים.

25 החוקרים, 32% מהם נשים, חלקם בוגרי הטכניון, התקבלו לפקולטות שונות ועוסקים במגוון רחב של תחומי מחקר ובהם מערכות הנדסיות תת-מימיות, אלגוריתמיקה, אי-שוויון בחינוך, מערכות תחבורה חכמות, בינה מלאכותית בבנייה, חורים שחורים, רובוטיקה שיקומית, היסטוריה של הפילוסופיה, פיתוח תרופות, רשתות עצביות, ראייה ממוחשבת והנדסת רקמות.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי “אירוע קבלת הפנים לחברי הסגל החדשים הוא מהאירועים המשמחים לאורך השנה, אירוע המסמל את התחדשות הטכניון וצמיחתו. לולא תפקידי, השנה הייתי צפוי לפרוש לגמלאות ונפלא לראות את הדור הממשיך. השנה היא גם שנה מיוחדת עבור הטכניון – שנת המאה מאז פתח את שעריו. כאוניברסיטה הראשונה בישראל, הטכניון נשא על כתפיו את הקמת המדינה, את צמיחתה של התעשייה הישראלית, את ביטחון המדינה ואת האחריות לחברתה. אתם זכאים להתגאות מאוד על הצטרפותכם לשורותיו של מוסד זה ואין לנו ספק שתפעלו לא רק מתוך מקצועיות אלא גם מתוך מחויבות חברתית ואחריות לחוסנה החברתי של מדינת ישראל. אחריות זו היא מסורת טכניונית רבת שנים הכוללת גיוון, הכלה וחיים משותפים. עלו והצליחו.”

את הטקס הנחתה פרופ’ נעמה ברנר, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים, שבירכה את חברי הסגל החדשים ואמרה: “הגעתם לטכניון בתקופה מאתגרת, בימי מלחמה. זוהי תקופת משבר, חשוב שתזכרו את התפקיד שלכם ושלנו כלפי מדינת ישראל. כחברי סגל מוטלת עלינו החובה – וניתנת לנו הזכות – למלא תפקיד מנהיגותי בחברה הישראלית.”

 

אלה חברי וחברות הסגל החדשים בטכניון לשנת תשפ”ד:

פרופ’ גלעד גור מהפקולטה למתמטיקה, ד”ר נילי קרויס, ד”ר יבגני בויקו ופרופ’ מורל גרופר מהפקולטה להנדסת מכונות; ד”ר אור ליטני, ד”ר דוד וייץ, ד”ר נדב עמית וגב’ ברית יונגמן מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב; ד”ר אלי קלר מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים; ד”ר אורי גרין מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך; פרופ’ מירי ימיני מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה; גב’ סיגל קפלן וד”ר ליאור רובננקו מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית; ד”ר רם אדר, ד”ר שמואל ביאלי, ד”ר איליה סבטליצקי, ד”ר עידו שוורץ וד”ר בן אוחיון מהפקולטה לפיזיקה; ד”ר לוסי סולומון ליברמן מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון; ד”ר גל מנדלסון מהפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות;  ד”ר נעמה בן-דוד, ד”ר חגי מרון, ד”ר אפרת שמרון ומר פבל סידורנקו מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי; וד”ר הדס בן איסטי מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט.

 

ברוכים הבאים, ברוכות הבאות!

הטכנולוגיה שפיתחה קבוצת המחקר של פרופ’ יובל שקד נרשמה כפטנט וכעת היא נמצאת בתהליך מסחור

חוקרים בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון גילו תאי דם חדשים המנבאים את הצלחת הטיפול האימונותרפי. הממצאים צפויים לייעל את התאמת הטיפול למטופל הספציפי, וחשיבותם נובעת מכך שחשוב מאוד לזהות מראש את החולים המגיבים לטיפול. את המחקר שפורסם בכתב העת היוקרתי Cancer Cell הובילו, בתרומה שווה למחקר ולמאמר, ד”ר מדלן בן גיגי והפוסט-דוקטורנט ד”ר טים קופר בהנחיית פרופ’ יובל שקד מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט. מדובר במחקר תרגומי המתבסס על ריצוף RNA (scRNA-seq), אנליזה של מידע קיים, מודלים פרה-קליניים של סרטן ואישוש הממצאים בבני אדם.

אימונותרפיה נחשבת לאחת המהפכות הגדולות בטיפול בסרטן. היא מבוססת על ההבנה שמערכת החיסון הטבעית מצטיינת בתקיפת תאי סרטן באופן סלקטיבי ומדויק. הבעיה היא שבמקרים רבים, הגידול הסרטני משטה בה ומונע ממנה לזהותו כאויב וכך חומק ממנה. במקרה כזה, גורסת האימונותרפיה, במקום לתקוף את הסרטן בתרופות כימותרפיות הפוגעות גם ברקמות הבריאות, מוטב לסייע למערכת החיסון בזיהוי התאים הסרטניים כאויב ולתת לה לעשות את שאר העבודה בעצמה.

למרות ההצלחה המסחררת של הגישה האימונותרפית בטיפול בסרטן, יעילותה עדיין מוגבלת מאוד לכ-40% מן המטופלים. פירוש הדבר הוא שמטופלים רבים מקבלים טיפול קשוח זה ללא תוצאות חיוביות. מכאן הצורך החשוב בהבנה מעמיקה של תגובות ביולוגיות לטיפולים כאלה ובאיתור סמנים ביולוגיים המנבאים היטב את הצלחתו העתידית של הטיפול. סמנים ביולוגיים (biomarkers) הם מרכיב חשוב בעידן הרפואה המותאמת אישית. הם מאפשרים לקבל החלטות רפואיות מושכלות ולגבש מתווה טיפולי מיטבי המותאם לחולה הספציפי ולפרופיל הרפואי שלו.

כיום כבר נעשה שימוש בסמנים ביולוגיים בטיפולים אימונותרפיים, אולם אלה נלקחים בביופסיה – תהליך העלול לסכן את המטופל. בנוסף לכך, גישה זו אינה מתחשבת מספיק בפרופיל החיסוני של המטופל הספציפי וכושר הניבוי שלה לוקה בחסר, בלשון המעטה. מסיבה זו, מחקרים רבים בתחום, הן בתעשייה והן באקדמיה, חותרים למציאת דרכים חדשות לנבא מיהם החולים שיגיבו לטיפול האימונותרפי.

ומכאן – למחקר עצמו

חוקרי הטכניון, שהתמקדו באימונותרפיה מבוססת נוגדנים, גילו סמנים ביולוגיים המנבאים את תגובתו של המטופל הספציפי לטיפול. מאחר שסמנים אלה מצויים בדם, הם אינם מצריכים לקיחת ביופסיה מהגידול – תהליך פולשני שלעתים אינו ישים ולעתים, כאמור, מסכן את המטופל.

באופן סכמטי, המנגנון שגילו החוקרים הוא זה: חלבון בשם  STING, המפעיל את מערכת החיסון,  נכנס לפעולה נוכח התפתחות סרטנית, ומבוטא ביתר בעיקר בתאי סרטן אשר יגיבו לטיפול האימונותרפי. חלבון זה מביא לביטוי של חלבון אינטרפרון שבתורו מעורר נויטרופילים להתמיין לסוג מסוים (המבטא חלבון  Ly6E^hi). נויטרופילים אלה פועלים באופן ישיר על מערכת החיסון ומעוררים אותה כנגד הגידול הסרטני.

לכן הסיקו החוקרים כי בדיקה של רמות נויטרופילים מסוג Ly6E^hi בדם החולה יכולה לשמש סמן ביולוגי יעיל בניבוי התגובה לטיפול האימונותרפי. את הממצאים אלה, שהתבססו על מחקר פרה-קליני, בחנו החוקרים על חולי סרטן (ריאות ומלנומה), תוך הצלבה עם רשומות קיימות, והדגימו את יכולתם של הנויטרופילים לנבא גם בבני אדם תגובה של מטופלים לאימונותרפיה בדיוק גבוה.

החוקרים גילו כי מעבר לערכם כסמנים ביולוגיים חשובים, הנויטרופילים עשויים גם לסייע בטיפול עצמו. נוכחות של נוירופילים אלו בגידול, יוצרים רגישות גבוהה יותר לטיפול האימונותרפי. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם אנליזה של מידע קיים על 1,237 מטופלי סרטן שעברו טיפולים אימונותרפיים מבוססי נוגדנים. החוקרים מצאו כי ברוב הדגימות מאותם מטופלים נמצא קשר בין רמות הנויטרופילים לתגובת המטופל לאימונותרפיה.

הטכנולוגיה שפיתחה קבוצת המחקר של פרופ’ יובל שקד נרשמה כפטנט וכעת היא בתהליך של  מסחור (tech transfer) עם חברת OncoHost לטובת המשך הפיתוח. פרופ’ שקד מציין כי הטכנולוגיה ניתנת לשימוש במכשיר הנפוץ FACS, הנמצא כמעט בכל בית חולים ומאושר על ידי הרשויות הרגולטוריות.

במחקר השתתפו קבוצות מחקר שונות בארץ ובעולם ובהן רופאים וחוקרים מהדסה, רמב”ם, שיבא, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת היידלברג (גרמניה) ואוניברסיטת ייל (ארצות הברית).

המחקר נתמך על ידי הנציבות האירופית למחקר (מענק ERC), הקרן  הלאומית למדע, מכוני הבריאות האמריקאים (NIH), קרן אריאן דה רוטשילד (מלגת אריאן דה רוטשילד לדוקטורנטיות מצטיינות) ומלגת RTICC-Rubinstein מטעם מרכז ברוך ורות רפפורט לחקר משולב של הסרטן בטכניון.

בתרשים, משמאל לימין: תהליך הבדיקה עד להחלטה אם הטיפול האימונותרפי מתאים למטופל

למאמר ב- Cancer Cell לחצו כאן