כמדי שנה מתכנסת משפחת הטכניון העולמית בחיפה כדי לחגוג, להתעדכן וליטול חלק בדיון
רחב היריעה על מדע, טכנולוגיה, חדשנות וחינוך ועל עתיד הטכניון, המדינה והעולם.
אנו מקדמים בחום את חברי הקורטריון ואת ידידי הטכניון המסורים, ומודים להם על תמיכתם האיתנה
והבלתי מתפשרת.
לתכנית המלאה: https://goo.gl/P0VdAX
בצהרי יום רביעי הקרוב תתקיים בטכניון תחרות טכנוראש 2017. השנה תהווה התחרות מחווה לתחרות הראשונה שהתקיימה ב-1997: ה”ביצקופטר” – השלכת ביצה מגובה רב בלי שתישבר. בתחרות הראשונה הוטלו הביצים מגג הבניין הגבוה בטכניון, וכעת הן יוטלו מכדור פורח.
שמונה צוותים הגיעו לקו הגמר ויתמודדו על הפרס הגדול: 10,000 שקל. המתמודדים נדרשים לתכנן ולבנות מתקן המחובר לכדור פורח, שיעלה לגובה של 40 מטרים ואז ישתחרר כשבתוכו ביצה. הביצה אמורה להגיע לקרקע שלמה, בזמן הקצר ביותר, ולהיעצר במרחק מינימלי ממרכז המטרה המסומנת על הקרקע.
תחרות הטכנוראש נהגתה לפני 20 שנה על ידי ניב-יה דורבן ז”ל בהיותו סטודנט בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון. דורבן, שייסד את התחרות מתוך רצון לאתגר את הסטודנטים בטכניון במשימות הנדסיות יצירתיות, אמר אז כי “התחרויות נולדו כדי להרחיק את הסטודנט מספרי הלימוד וממסך המחשב, לתת לו במה לביטוי יצירתי תוך התמודדות עם אתגר התחרות – בעיות הנדסיות מורכבות באווירת כיף.” את ההשראה להשלכת הביצה מגובה רב לקח דורבן מפרויקט Mars Pathfinder – הנחתת גשושית ראשונה על מאדים בקיץ 1997.
דורבן ז”ל התגייס לצבא בתום לימודי התואר הראשון בטכניון. במקביל לשרות הצבאי החל את לימודי התואר השני בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. למרבה הצער, במרץ 2003 הוא נרצח ליד ביתו בתל אביב.
הסופרת תמר בורנשטיין-לזר, שקראה על התחרות, כתבה בעקבותיה את “קופיקו בתחרות הביציקופטר”, ספר שהפך לימים גם לפרק בסדרת הטלוויזיה קופיקו (עונה 2, פרק 19).
התחרות תתקיים ביום רביעי, 14 ביוני 2017, בין השעות 14:30-12:30, בטיילת מול רחבת הדשא המרכזית של הטכניון.
התחרות והפרסים ממומנים על ידי ד”ר רוברט שילמן (“ד”ר בוב” בפי כל), שהשתלם בטכניון.
לסרטון מתחרות “ביצקופטר” 1997 לחצו כאן
במסגרת אירועי חבר הנאמנים (הקורטוריון) יעניק הטכניון בטקס חגיגי את פרס הארווי לשנת 2016 לחמישה חוקרים בעלי שם עולמי. הפרס, קרוי על שם ליאו הארווי (1973-1887). הוא נוסד בשנת 1972 כגשר של רצון טוב בין ישראל ואומות העולם וניתן מדי שנה לגברים ולנשים שתרמו תרומה משמעותית לאנושות. כ-20% מחתני הפרס זכו לימים בפרס נובל.
בתחום המדע והטכנולוגיה יוענק הפרס לפרופ’-אמריטוס ריינר וייס מ-MIT, לפרופ’-אמריטוס רונלד דריבר ז”ל ולפרופ’-אמריטוס קיפ סטפן תורן מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה. השלושה, שהובילו את ניסוי LIGO, יקבלו את הפרס על הגילוי הראשון של גלי כבידה, שאימת ניבוי מרכזי של תורת היחסות הכללית של איינשטיין ופתח צוהר חדש ליקום.
בתחום בריאות האדם יוענק הפרס לפרופ’ קארל דייסרוס מאוניברסיטת סטנפורד ולפרופ’ פיטר היגמן מאוניברסיטת הומבולדט, ברלין. הם יקבלו אותו על גילוי מולקולות האופסין המעורבות בחישת אור בתאי מיקרואורגניזמים ועל ניצולן בפיתוחה של האופטוגנטיקה. גישה חדשנית ומקורית זו יצרה מהפכה בתחום הנוירוביולוגיה והיא מאפשרת ללמוד על תפקוד תאי עצב בחיה השלמה ועל הקשר בין רשתות עצביות ובין התנהגות החיה.
הו צ’אנג חואה, מזכיר המפלגה של מחוז גואנגדונג, הנמנה עם צמרת השלטון בסין, ביקר אתמול בטכניון בראש משלחת בכירים מתחומי האקדמיה והממשל בסין. הביקור הוא ציון דרך בייסוד GTIIT – מכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה שייחנך בדצמבר הקרוב בסמוך לעיר שנטאו. בכירים נוספים שהשתתפו בביקור היו מזכיר המפלגה בשנטאו חן ליאנג’יאן ושגריר סין בישראל ג’אנג יונגשין.
“אנו שמחים ונרגשים להיות כאן בטכניון, לאחר שבדצמבר 2015 ביקרתם אותנו בגואנגדונג לרגל הנחת אבן הפינה ל-GTIIT,” אמר המזכיר הו צ’אנג חואה. “גואנגדונג הוא המחוז המוביל בסין מבחינת התוצר המקומי הגולמי (GDP), אולם בתחומי המדע והטכנולוגיה עוד לא הדבקנו את העולם המערבי. אין לנו ספק שרק באמצעות אימוץ מודל דוגמת זה של הטכניון נוכל להצליח, וזה הרעיון שהוביל לייסודו של GTIIT. אנו מודים לנשיא הטכניון פרופ’ לביא ולצוות המוביל את הקמת GTIIT שעושה הכל במסירות ובכישרון.”
נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא בירך את מזכיר המפלגה הו צ’אנג חואה על ביקורו בטכניון ואמר כי “מכון GTIIT, שהיה לפני שנתיים בגדר חלום בלבד, ייחנך כבר השנה. רק סין יכולה להגשים פרויקט גדול שכזה בתקופה קצרה כל כך, ואנו בטכניון מרגישים שותפים אמיתיים שלכם. יחד עם הצוות המוביל את שיתוף הפעולה החשוב הזה מטעם הטכניון, אנו נמצאים בעיצומו של תהליך גיוס חברי הסגל העתידיים של המכון, הנבחרים על פי הקריטריונים הנהוגים בטכניון כדי שרמת ההוראה במכון החדש לא תיפול מזו של הטכניון.” בסיום דבריו, ציטט נשיא הטכניון את אמרתו המפורסמת של קונפוציוס ואמר “הטכניון שותף שלכם במסע בן אלף מילין, שכבר עשינו בו הרבה יותר מצעד אחד.”
סגנית ומ”מ ראש עיריית חיפה חדוה אלמוג אמרה כי “הקמת GTIIT משתלבת בשורה של שיתופי פעולה בין ישראל למחוז גואנגדונג ובין העיר חיפה לעיר התאומה שנטאו. היא הוסיפה כי סמוך ל-GTIIT יוקם מרכז חדשנות שיסייע לחברות ישראליות להשתלב בשוק הסיני ולשתף פעולה עם חברות מקומיות.”
את המועצה להשכלה גבוהה (מל”ג) ייצג בביקור פרופ’ אדו פרלמן, חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון וסגן יו”ר המל”ג . הוא אמר כי “המועצה להשכלה גבוהה פועלת במרץ לגלובליזציה של האקדמיה הישראלית לטובת שיתופי פעולה בינלאומיים, והצלחתם של הטכניון ושל מחוז גואנגדונג בהקמת GTIIT היא סיבה לגאווה, ומודל לאוניברסיטאות נוספות בארץ.”
יזם ההייטק ד”ר יוסי ורדי, המציין החודש 50 שנה לסיום לימודיו בטכניון, אמר כי “הסוד של הטכניון טמון בכך שאינו מסתפק במצוינות מדעית אלא חותר לגישור הפער הקיים בין מדע בסיסי, טכנולוגיה ויזמות. הודות לשאיפה זו היה הטכניון גורם קריטי בהתפתחותה של תעשיית ההייטק הישראלית.”
את הטקס הרשמי שהתקיים באולם הסנט בטכניון הנחה פרופ’ בועז גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים. בתום הטקס הציגו הפרופסורים מוריס אייזן, אלכס פורמן וערן פרידלר את מחקריהם הנוגעים לאיכות הסביבה בסין: ניטור זיהומים מתכתיים בקרקע, ממברנות חדשניות לסינון מים ומיחזור מי נגר במחוז גואנגדונג. נושאי איכות הסביבה זוכים לתשומת לב ציבורית רבה בסין ויהוו את אחד מנושאי הליבה במכון הטכנולוגי החדש הנבנה בסין.
בנוסף, סייר מזכיר המפלגה בלב הקמפוס וביקר במרכז למיקרוסקופיית אלקטרוניים בפקולטה למדע והנדסה של חומרים. הוא קיבל הסבר על המיקרוסקופ טיטאן (Titan) המאפשר צפייה בחומרים ברמת האטום. ד”ר ירון קאופמן הציג בפני מזכיר המפלגה ונשיא הטכניון את יכולותיו של המיקרוסקופ ואת המחקרים המתקדמים הנערכים באמצעותו.
לינק לאתר GTIIT
ישנו עקרון באופטיקה שאומר כי אור אינו רגיש לגופים שגודלם מזערי יחסית לאורך הגל האופטי. עם זאת, במאמר שהתפרסם ביום חמישי האחרון בכתב העת Science מציגים חוקרים בטכניון ושותפם באוניברסיטת העיר ניו יורק חישה אופטית של שכבות קטנות פי 100 ויותר מאורך הגל.
חוקרי הטכניון הם הדוקטורנט חנן הרציג שינפוקס וד”ר יעקב לומר מקבוצת המחקר של פרופ’-מחקר מוטי שגב מהפקולטה לפיזיקה בטכניון, ד”ר גיא אנקונינה ממכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה ותכנית האנרגיה ע”ש גרנד ופרופ’ גיא ברטל מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון, והחוקר האמריקאי הוא פרופ’ עזריאל ז’ גנאק.
המחקר המוצג במאמר עוסק ב”מגדל” של שכבות ננומטריות שכל אחת מהן דקה פי 20,000 בערך מדף נייר ממוצע. העובי של כל אחת מהשכבות אקראי במתכוון, ובדרך כלל אין משמעות רבה לאי-הסדר הננומטרי הזה; אולם בניסוי הנוכחי, די היה בעיבוי של שכבה אחת ב-2 ננומטר בלבד (עובי של כ-6 אטומים) כדי לשנות את כמות האור המוחזרת מהמגדל בזווית ספציפית. יתר על כן, ההשפעה המצרפית של הבדלי עובי אקראיים אלה בכלל השכבות יוצרת תופעה פיזיקלית חשובה הקרויה מיקומיות אנדרסון (Anderson Localization). הגילוי המשמעותי במחקר המתפרסם כעת הוא שמיקומיות זו, בניגוד לסברה המקובלת עד כה, יכולה להיות חשובה ומשפיעה גם בממדים זעירים כל כך.
מיקומיות אנדרסון התגלתה ב-1958 וזיכתה את פיליפ אנדרסון בפרס נובל בפיזיקה לשנת 1977. עיקרה: בתנאים מסוימים, אי סדר גורם לחלקיקים להתמקם במרחב ולהישאר כלואים בתוך אזור מוגבל. תופעה זו נחזתה לראשונה במחקר של פיזיקת חומרים, בהקשר של הפיכת חומרים מוליכים למבודדים.
הדגמה ניסויית של מיקומיות אנדרסון ידועה כאתגר קשה במיוחד, ועל אחת כמה וכמה כאשר אי הסדר מתבטא רק ברכיבים הקטנים בהרבה מאורך הגל. אכן, הסידור האקראי של האטומים בחומרים כגון זכוכית אינו ניתן לצפייה באור נראה; זכוכית, למשל, נראית אחידה לגמרי אפילו במיקרוסקופ האופטי הטוב ביותר שבנמצא, וזאת למרות אי הסדר המאפיין אותה, כלומר הסידור האקראי של האטומים בתוכה.
בשל כך נהוג להניח שאי סדר בסקלה של ננומטרים בודדים לא יבוא לידי ביטוי אופטי משמעותי. זו ההנחה שחוקרי הטכניון מפריכים כעת.
כדי להמחיש את הניסוי שנערך בטכניון נדמיין יתוש המנסה לדחוף אדם. ברור לנו שהיתוש ייכשל בכך כי הוא חלש מדי והאדם כבד מדי. אולם אם האדם עומד על חבל דק ומושפע מכל כוח קטן הפועל עליו, ההשפעה של דחיפת היתוש תהיה גדולה הרבה יותר (גם אם לא תספיק כדי להזיז את האדם).
בניסוי שנערך בטכניון יצרו החוקרים מצב שבו המערכת נמצאת במצב הדומה לשיווי משקל ולכן מפגינה רגישות מוגברת לשינויים קטנים, בדומה לאדם המהלך על חבל. אותה אי יציבות פיזיקלית גרמה לכך שהשפעתו של האי סדר הננומטרי תהיה חזקה יותר, וכך תתאפשר חישה אופטית של מיקומיות אנדרסון למרות התרחשותה בממדים מזעריים כל כך.
חוקרי הטכניון מציגים את הממצאים כהוכחת היתכנות העשויה לסלול דרך ליישומים משמעותיים חדשים של חישה אופטית. גישה זו עשויה לאפשר שימוש בשיטות אופטיות ליצירה של כלי מדידה מהירים לזיהוי פגמים ננומטריים בשבבי מחשב ובהתקנים פוטוניים. חשיבותה רבה במיוחד נוכח העובדה שמדידות אופטיות מאופיינות במהירות גבוהה ובעלות נמוכה מאוד יחסית לאלטרנטיבות כגון מיקרוסקופיית קרני רנטגן או מיקרוסקופיית אלקטרונים.
פרופ’-מחקר מוטי שגב נולד ברומניה ב-1958 ועלה לישראל בגיל שלוש. לאחר שחרורו מצה”ל כקצין חי”ר נרשם לטכניון, שם השלים תואר ראשון ודוקטורט (במסלול ישיר) ותוך כדי שירת במילואים כמפקד פלוגת סיור. בתום הדוקטורט (1990) יצא לפוסט-דוקטורט באונ’ קאלטק ואחריו קיבל משרת פרופסור-משנה באוניברסיטת פרינסטון בארה”ב, שם עלה בתוך פחות מחמש שנים עד לדרגת פרופסור מן המניין. בקיץ 1998 חזר לארץ והצטרף לפקולטה לפיזיקה בטכניון, ובשנת 2009 קוּדם לדרגה האקדמית הגבוהה ביותר – פרופסור-מחקר (distinguished professor) – הניתנת על הצטיינות מחקרית יוצאת דופן. הוא זכה בפרסים המקצועיים הגבוהים ביותר בתחום הלייזרים והאופטיקה של האגודה האירופית לפיסיקה (2007), אגודת חוקרי האופטיקה של אמריקה (2009), והאגודה האמריקאית לפיסיקה (2013). בשנת 2011 נבחר לאקדמיה הישראלית למדעים ובשנת 2015 לאקדמיה האמריקאית למדעים. מוטי הוא חתן פרס ישראל בחקר הפיזיקה לשנת תשע”ד.
חנן הרציג שינפוקס, יליד 1983, השלים תואר ראשון בפיסיקה-מתמטיקה באונ’ העברית בירושלים ותואר שני בפיסיקה בהנחיית פרופ’ אריה ציגלר. כיום, חנן הינו דוקטורנט בפקולטה לפיסיקה בטכניון לקראת סיום לימודיו בהנחיית מוטי שגב, אשר יתחיל מחקר בתר-דוקטורט במכון מחקר היוקרתי ICFO בספרד, תחת פרופ’ פרנק קופנס.
ד”ר יעקב (קובי) לומר, יליד 1982, למד תואר ראשון בפיסיקה והנדסת חשמל בטכניון, במסגרת לימודי עתודה. הוא למד תואר שני באונ’ העברית בירושלים, והשלים את לימודיי דוקטורט בפיסיקה בטכניון בהנחיית מוטי שגב אשתקד. קובי התחיל לאחרונה השתלמות בתר דוקטורט בהנחיית פרופ’ נאדר אנגת’ה באונ’ פנסילבניה.
למאמר בכתב העת https://goo.gl/3YlWGM: Science
אולימפיאדת המח”ר, המקדמת את לימודי ההנדסה, המתמטיקה, החלל והרובוטיקה התקיימה בשבוע שעבר בטכניון. זו השנה השמינית לקיומו של הארוע, שהוא יום השיא המסכם שנה שלמה של פעילות שבמהלכה מתנסים תלמידים בלימודי מתמטיקה ורובוטיקה. במסגרת זו נדרשים המשתתפים לתכנת ולבנות רובוט-מכונית המתמודד עם אתגרי תנועה בזמן הנסיעה.
באולימפיאדת המח”ר שותפים הטכניון, משרד ראש הממשלה, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל ועמותת YTEK. נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא אמר כי “באולימפיאדת המח”ר אין מנצחים ומפסידים. כולם מנצחים.” הוא שיבח את מנכ”ל עמותת YTEK ארתור זמשמן והוסיף כי “מאז כניסתי לתפקיד לפני כ-8 שנים התפרסה העמותה על פני כל הארץ, ואתם מכשירים בני נוער במספר עצום. כולם יגיעו לטכניון כסטודנטים.”
חבר הכנסת מיקי זוהר, יו”ר הוועדה המיוחדת של הכנסת לצדק חלוקתי ושוויון חברתי, בירך את הילדים וציין כי “פעילויות מסוג זה הופכות את מדינת ישראל לחזקה יותר. כנבחרי ציבור חלה עלינו החובה לדאוג שכל ילד בישראל יזכה להזדמנות שווה כדי שיוכל להגיע להישגים.”
ראש המרכז לרובוטיקה בטכניון, פרופ’ משה שהם, סיפר לילדים כיצד הוא רואה את תחום הרובוטיקה בעתיד. “הרובוטיקה תיכנס לכל תחומי החיים,” אמר, “ובראש הרשימה נמצאות כיום המכוניות האוטונומיות. יתכן שבעתיד האנשים לא יצטרכו ללמוד נהיגה. נהגי מוניות, נהגי אוטובוס ופחחים יאבדו את עבודתם ואילו לכם לא תחסר עבודה.”
דיקנית הפקולטה להנדסה ביו-רפואית פרופ’ שולמית לבנברג הזמינה את הילדים ללמוד רפואה והנדסה ביו-רפואית כדי שבעתיד יוכלו לסייע לאנשים ואולי אף להציל חיים. דיקן הפקולטה להנדסת מכונות פרופ’ יורם הלוי אמר כי “הידע והטכנולוגיה הם הדרך הטובה ביותר שלכם לתרום בעתיד לאיכות חייכם ולמדינה.”
בסיום התחרות הוענקו גביעים לקבוצות הזוכות מידי מנכ”ל YTEK ארתור זמשמן שארגן את התחרות בסיוע המרכז לרובוטיקה ע”ש לאומי בפקולטה להנדסת מכונות, הפקולטה למתמטיקה, הפקולטה להנדסת מכונות והפקולטה להנדסה ביו-רפואית. “מתמטיקה זה לא קשה והנדסה זה לא מסובך,” אמר זמשמן. “יש כאן ילדים מצטיינים מכל הארץ, מהישוב חורה שבדרום ועד לקריית שמונה בצפון. אני רוצה שתצאו מפה היום בידיעה שכל מי שרוצה להיות רופא, מהנדס או מדען, יכול לעשות זאת.”
במקומות הראשונים זכו הקבוצות הבאות – בכיתות א-ב ביה”ס גפנים מבקעת הירדן עם הילדים גפן פינס, איתי מרדכי ויואב פיטרו משה; בכיתות ג-ד ביה”ס בן צבי בעפולה עם הילדים עידן פינשטיין, יחיא אביתר ויאיר רון יוסף; בכיתות ה-ו ביה”ס המדעי תורני שדרות עם הילדים אגם אברג’ל, נריה בניפלח ועדן קוליצקי; ובחטיבות הביניים ביה”ס חטב בבוקעתא עם הילדים האדי שמס, מיאס שמס ושאדי אלקיש.
“כולנו, מקבלי התואר היום, בחרנו בדרך ארוכה והלכנו בה, ללא הנחות, מתוך רצון לגלות או ליצור משהו חדש ולהגשים דבר שיש לו משמעות. לכן הסיפור האישי של כל אחד מאתנו הוא נרטיב קולקטיבי.” כך אמר ד”ר שאדי ספורי, אחד מ-243 נשים וגברים שקיבלו ביום שני את תוארי הדוקטור בטקס חגיגי שנערך בטכניון. ד”ר ספורי סיים את דבריו בבקשה: “את היום הזה תחגגו, ומכאן לאחר מכן תצאו לכבוש את העולם.”
בטקס שהתקיים באמפיתאטרון בקמפוס הטכניון הוענקו תוארי דוקטור ל-116 נשים ול-127 גברים. הדוקטור המבוגר ביותר בן 65 והצעיר בן 25. יותר ממחציתם ילידי הארץ. את הטקס הנחה פרופ’ אלון וולף מהפקולטה להנדסת מכונות.
נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא אמר בטקס כי זהו יום של אופטימיות עבור הדוקטורים החדשים, עבור משפחותיהם ועבור הטכניון. הוא הוסיף כי “חינוך הוא כלי ראשון במעלה בקידום סובלנות, הבנה והידברות ויכול לשמש גשר המחבר בין תרבויות ואפילו בין אויבים. ההבנה הזאת טבועה עמוק מאד בדי-אן-איי של הטכניון. כאן לומדים אלה לצד אלה סטודנטיות וסטודנטים יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ’רקסים, חילונים, דתיים, נשים וגברים בשוויון מלא, תוך שהם מקיימים ביניהם שיח מתמיד, ענייני, פתוח וסובלני שקשה למצוא כדוגמתו.”
דיקן בית הספר לתארים מתקדמים בטכניון, פרופ’ דן גבעולי, אמר כי הדוקטורנטים לוקחים תפקיד חשוב מאוד, לצד חברי הסגל, בהובלת המחקר בטכניון. הוא ציין כי בקרב הדוקטורים החדשים יש מספר דומה של גברים ונשים, כולם בטווח הגילים 25 ל-65. כמה מהם הגיעו לישראל במיוחד כדי לעשות את הדוקטורט בטכניון. פרופ’ גבעולי חלק כבוד לגבי ונתנאל רביב, אב ובנו שקיבלו שניהם את תוארי הדוקטור שלהם בטקס.
ד”ר גבי רביב, 65, השלים בטכניון תואר ראשון בשנת 1979 ובמשך שלושה עשורים עבד כמנהל פרויקטים בענף הבנייה. ב-2012 החל לימודים לתואר שני ומיד אחריו שלישי, כולם בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית. בעבודת הדוקטורט התמקד בדפוסי סיכון הקשורים לתאונות בסביבת העבודה של עגורנים באתרי בנייה. כיום הוא ראש היחידה לבחינה ואישור של שיטות בנייה חדשות במכון הלאומי לחקר הבנייה הנמצא בטכניון.
נתנאל רביב, 33, השלים את לימודיו בבית הספר העמק המערבי יפעת, שירת שירות קרבי, עבד כשנה ואז החל ללמוד בטכניון. כעת, אחרי 10 שנים בטכניון שבהן השלים שלושה תארים, ורגע לפני יציאתו לפוסט-דוקטורט בקלטק, הוא מסכם: “הטכניון הוא מקום נהדר, עם מרצים מצוינים. הוא נמצא בחזית, בשורה אחת עם מוסדות שהתקציב שלהם גבוה יותר בסדרי גודל רבים והם נהנים ממאגר גדול הרבה יותר של מועמדים.”
פרופ’-משנה ברק, ראש קבוצת “טכנולוגיות למידה” בטכניון, היא מומחית מובילה בתחומים של למידה ניידת, קורסים מקוונים פתוחים (MOOC) ויישומי ענן. במחקריה היא בוחנת היבטים קוגניטיביים וסוציו-תרבותיים בלמידה שיתופית מרחוק תוך קידום מוטיבציה ללמידה, חשיבה חדשנית וגמישות מחשבתית.
לדברי פרופ’-משנה ברק, תהליך הגלובליזציה וההתפתחות הטכנולוגית המואצת מחייבים חשיבה מחודשת על תהליכי ההוראה והלמידה במאה ה-21. “אם בעבר המידע היה מצוי אצל המרצים, כיום הוא מצוי בקצות אצבעותיהם של הסטודנטים – בטלפון החכם, בטאבלט ובמחשב הנייד. טכנולוגיות הרשת והענן מחברות את הסטודנטים לצינור מידע אינסופי ויכולים לשתף ידע עם אנשים מכל העולם. הרצאות פרונטליות נתפסות כאנכרוניסטיות בעיני הסטודנטים, ועלינו המרצים למצוא דרכים חדשות לקדם למידה משמעותית.”
לאור המציאות החדשה מובילה פרופ’-משנה ברק את פיתוחה של AugmentedWorld – פלטפורמה אינטרנטית פתוחה המבוססת על טכנולוגית מידע גאוגרפי (GIS) ועל חוכמת ההמונים. הפלטפורמה מיישמת עקרונות עיצוב חדשניים ללמידה מקוונת בעזרת מערכת פתוחה ואדפטיבית המאפשרת למשתמשים ליצור תוכן ולהוסיף שכבות של מידע באמצעות טקסט, תמונות וסרטונים. אחת התכונות החשובות של המערכת היא שהלומדים הם שמנסחים שאלות ועונים על שאלות חקר ומולטימדיה בתחומי המדע וההנדסה. מאז השקתה לרשת העולמית נרשמו למערכת יותר מ-850 משתמשים מישראל, מסין ומארה”ב שהעלו שאלות מדעיות, נקודות מידע גאוגרפי ונתונים התורמים לפתרון שאלות מדעיות.
בשיתוף פרופ’ ריצ’רד לארסון מ-MIT מקדמת פרופ’-משנה ברק פיתוח מתודולוגיה ללמידה מבוססת פרויקטים בשילוב שתי טכנולוגיות משלימות: AugmentedWorld ו-BLOSSOMS. פרויקט משותף זה בוחן גישה אינטגרטיבית המשלבת הוראה, למידה והערכה מבוססות טכנולוגיה בכיתה ומחוצה לה. הפרויקט הממומן על ידי תוכנית MISTI נועד לקדם חשיבה מדעית ומיומנויות המאה ה-21 אצל לומדים בכל הגילאים ממקומות שונים בעולם.
“השלכותיה של ההתפתחות הטכנולוגית המואצת רחבות ועמוקות,” אומרת פרופ’-משנה ברק, “ואחת מהן היא ‘פער הדורות’ בין מרצים וסטודנטים. טכנולוגיות מתקדמות, המהוות כיום משאב חיוני לסטודנטים, כמעט אינן משמשות בתהליכי ההוראה. טכנולוגיות רשת, מערכות מבוססות לוויין, מכשירים ניידים, רשתות חברתיות, מסמכים לכתיבה שיתופית, הדמיות ממוחשבות ועוד – כל אלה עדיין לא מיצו את מלא הפוטנציאל בהוראה האקדמית.”
בימים שני-שלישי, 6-5 ביוני 2017, יתקיים בטכניון הכנס השנתי ע”ש סיידן תחת הכותרת Beyond CMOS. ההקשר ההיסטורי הרחב של הכנס השנה הוא מיצויו של חוק מור, שנוסח
ב-1965 על ידי מייסד אינטל גורדון מור. חוק מור קבע כי מספר הטרנזיסטורים הנכנסים לשבב אחד מוכפל מדי שנתיים הודות למזעור הבלתי פוסק של רכיבים אלקטרוניים. בשנים האחרונות מתברר שהחוק מיצה את עצמו, ותהליך המזעור המתמשך הזה מגיע לקצו באזור הממדים הנוכחיים (טרנזיסטורים בגודל של כ-14 ננומטר). לכן לא דרוש “עוד מאותו הדבר” אלא שינוי פרדיגמה עמוק, למשל בביטול ההפרדה המסורתית בין מעבד לזיכרון, שראשיתה ב-1945.
המארגנים, פרופ’ אבינעם קולודני וד”ר שחר קוטינסקי מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון, אומרים כי הכנס ידון באפיקים חדשים שיאפשרו לאנושות לפרוץ את צוואר הבקבוק שנוצר כתוצאה ממיצוי חוק מור ומהמבוי הסתום ביכולות המזעור באלקטרוניקה ובמחשוב. אפיקים אלה כוללים מערכות זיכרון מהירות מאוד, זניחת ההפרדה הקיימת בין מעבד לזיכרון, חישוב מקבילי ומערכות מחשב המחקות את פעולת המוח.
דוברים מרכזיים ועיקרי הכנס:
לתכנית הכנס המלאה לחצו כאן
לכבוד יום ירושלים, תוצג במרכז הקהילתי היהודי בלונדון התערוכה “מבט מגבוה” – מיצירותיו של פרופ’ עזרי טרזי מהטכניון בנושא ירושלים. התערוכה, שהוצגה בעבר במוזיאון מגדל דוד ובטריאנלה באיטליה, מבטאת אספקטים שונים בהיסטוריה ובפוליטיקה של ירושלים דרך סדרה של שולחנות אירוח.
פרופ’ טרזי, יליד 1962, עומד בראש התכנית ללימודים מתקדמים בעיצוב תעשייתי בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. במשך שנים רבות לימד בבצלאל, שם ייסד את המסלול לתואר שני בעיצוב תעשייתי. בשנת 2005 הקים את תכנית ההתמחות הפוסט–אקדמית d-Vision עבור קבוצת כתר, ובמשך עשר שנים היה חבר במל”ג (המועצה להשכלה גבוהה).
התערוכה “מבט מגבוה” מורכבת מסדרה של שולחנות שונים, שכל אחד מהם מבטא היבטים אחרים הקשורים בירושלים. השולחן המוצג בתמונה מבטא את המצב הגיאופוליטי בירושלים המחולקת, והוא עצמו נפתח לשני חלקים כדי להמחיש את ה”פציעה” שבחלוקת העיר. החלקים המונחים על השולחן, ולמעשה יוצרים אותו, נאספו בעיר העתיקה ונחתכו למקטעים. שולחן אחר בתערוכה מציג דיסטופיה שבה הופכות החפירות הארכיאולוגית בעיר לתכלית כלשעצמה, וירושלים הופכת למכתש ריק המסמל עיר שהתרוקנה מנכסיה. שולחן אחר מאפשר לייצר מוסיקה על ידי הנחת כוסות בצמתים של רחובות כשכל צומת מפעילה כלי מוסיקה אחר.
התערוכה תוצג במרכז הקהילתי היהודי בלונדון (JW3) מתאריך 5 ביוני 2017.
ציון דרך חשוב בהרחבת נוכחותו של הטכניון בעיר ניו יורק נרשם בשבוע שעבר בטקס הסיום לכבודם של בוגרי המחזור השני של הלימודים במכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס. הטקס, שנערך על ידי הטכניון ואוניברסיטת קורנל, התקיים בנוכחות בוגרי המחזור הראשון של אותו מסלול – Connective Media. המחזור השני הוא האחרון שיסיים את לימודיו במושבו הנוכחי של המכון במשרדי חברת גוגל בצ’לסי, שכן בספטמבר הקרוב ייפתח באי רוזוולט במנהטן קמפוס “קורנל טק” שבמסגרתו יפעל מכון ג’ייקובס.
הטקס שנערך במנהטן הוקיר את 27 בוגרי המחזור השני, שרובם (21) יקבלו תואר שני כפול – מהטכניון ומאוניברסיטת קורנל – ב-Connective Media. במהלך לימודיהם רכשו הבוגרים ידע נרחב בטכנולוגיות המניעות את המדיה הדיגיטלית ובכוחות החברתיים והעסקיים הרלוונטיים. ששת הבוגרים האחרים, שהכשרתם בבריאות ובטכנולוגיה נועדה לספק להם כלים לפיתוח התקנים המשפרים את בריאות האדם, יקבלו תואר שני כפול בטכנולוגיות רפואיות (Health Tech).
“בוגרי 2017 במכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס מצטרפים למארג המתפתח של העיר ניו יורק – מארג של טכנולוגיה, יזמות וחדשנות,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא. “עבודתם של סטודנטים אלה העניקה לי השראה ואני מצפה בקוצר רוח לראותם ממשיכים בדרך הזאת בהקמת חברות סטארט-אפ, בפיתוח המצאות משנות עולם ובהצטרפות לחברות המובילות בעולם. אין לי ספק שתרומתם לקהילות ברחבי העולם תהיה דרמטית.”
“מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס נוסד כדי לחזק את המגזר הטכנולוגי בניו יורק תוך שימוש בחשיבה מדעית עמוקה לטובת האדם ולשיפור רווחת הכלל,” אמר רון ברכמן, מנהל מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס בקורנל-טק. “בוגרי שני המסלולים, Connective Media וטכנולוגיות רפואיות, מגשימים באמת ובתמים את התכלית הזאת ואנו גאים מאוד על הישגיהם.”
המסלול לתואר שני ב- Connective Mediaהוא הראשון מסוגו בעולם. הוא נבנה על סמך ידע שנצבר בכמה מהחברות המובילות בעולם בתחום הטכנולוגיה והתקשורת ובהן טוויטר, פייסבוק וה- New York Times. הלימודים, הנמשכים שנתיים וכוללים עבודה מעשית, מתמקדים במדעי המחשב, בהנדסת מחשבים, בהשפעת הטכנולוגיה על האדם ועל החברה וביזמות.
“בחרתי בקורנל טק כי רציתי ללמוד כיצד ליצור טכנולוגיה שתשפיע על העולם, ובחרתי במסלול Connective Media במכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס כי רציתי להיות בטוח שזו תהיה השפעה חיובית,” אמר האריסון גרג, המסיים
את לימודיו השנה. “מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס, הפועל בממשק שבין אקדמיה ותעשייה, מציע את הטוב שבשני העולמות ומספק לנו, הסטודנטים, את החירות לפתח רעיונות לשיפור העולם ואת הכלים לממש אותם.”
הסטודנטים במסלול לתואר שני בטכנולוגיות רפואיות רוכשים ידע מתקדם ביותר בסוגיות הקשורות באופן שבו הרפואה ומערכת הבריאות פועלות ונחוות. המסלול מושתת על ידע שנצבר בבתי חולים מובילים, בחברות ביטוח, בבתי ספר לרפואה ובארגוני בריאות. תכנית הלימודים האינטנסיבית והבין-תחומית משלבת הוראה טכנולוגית איכותית עם הידע הספציפי הנדרש לפיתוח מוצרים ושירותים חדשים וחדשניים המספקים מענה לצרכים רפואיים ממשיים. “בלימודים במכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס אתה מתרגל על בסיס יומיומי את מה שתעשה בעולם האמיתי בתום הלימודים,” אומרת סוניה סן, המסיימת את המסלול. “אין שום תוכנית אחרת שבה אתה מפתח כל הזמן מוצרים ומוצא פתרונות מבוססי טכנולוגיה עבור האנשים הזקוקים להם יותר מכל.”
מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס נוסד בשנת 2013 הודות לתרומה של 133 מיליון דולר שהעניקו ד”ר אירווין מארק ג’ייקובס, מייסד קוואלקום ובעבר מנכ”ל החברה, ואשתו ג’ואן קליין ג’ייקובס, והוא קרוי על שמם. עד מהרה הפך המכון לגורם המדרבן יזמות גלובלית ומניע את התפתחותן של כלכלת העיר ושל סביבת ההיי-טק שבה. פעילות המכון מבוססת על משאבים ועל חברי סגל הן מהטכניון, שהיה גורם מרכזי בהפיכתה של ישראל לאומת הסטארט-אפ והן מקורנל, אוניברסיטה ותיקה בעלת מוניטין עולמי בתחומי ההנדסה ומדעי המחשב, שנוכחותה בניו יורק משמעותית מאוד. התואר הכפול שמעניק מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס ניתן כאמור על ידי הטכניון ואוניברסיטת קורנל ומספק לסטודנטים יתרון בינלאומי וחשיפה בעולם העבודה הגלובלי.
המכון קם בעקבות זכייתם המשותפת של הטכניון ואוניברסיטת קורנל בתחרות שקיימה עיריית ניו יורק להקמת קמפוס אקדמי-טכנולוגי בעיר (כיום “קורנל טק”). המכון מקדם יזמות, מסחור ותרגום של רעיונות ליישומים ואינו פועל במודל של פקולטות או דיסציפלינות אלא בשלושה מרכזים אינטר-דיסציפלינריים, וזאת במטרה לטפח התנסות ויזמות. במכון ישנו גם מסלול לפוסט-דוקטורט, שמטרתו הקמת חברות סטארט-אפ המבוססות על מחקרים אקדמיים ועידוד חדשנות על ידי פיתוח מודלים חדשים למסחור של קניין רוחני. המכון מגלם את השותפות האקדמית ואת המחויבות המשותפת לטכניון ולאוניברסיטת קורנל. השותפות מביאה לניו יורק את הטכניון כמותג מוביל בהוראת המדע והטכנולוגיה ואת החדשנות הישראלית.
המליאה האקדמית של הטכניון, המורכבת מכל הפרופסורים מן המניין, אישרה ברוב גדול את המשך כהונתו של נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא. ההחלטה, המאריכה את כהונתו לתקופה שלישית, אושרה אתמול פה אחד גם על ידי הוועד המנהל של המוסד. ההחלטה צריכה לעבור גם את אשרור הקורטוריון (חבר הנאמנים), שיתכנס בחודש הבא בטכניון.
בכך יהיה פרופ’ לביא לנשיא הראשון בתולדות הטכניון שנבחר לכהונה שלישית ויכהן בתפקיד למשך יותר משמונה שנים (למעט כהונתו של עמוס חורב, שהתארכה בשנה). פרופ’ לביא, שנכנס לתפקידו כנשיא בשנת 2009, נענה לפניית הוועד המנהל של הטכניון והסכים להאריך את כהונתו בשנתיים נוספות. לדבריו הוא הסכים לבקשה מתוך רצון להשלים מספר פרויקטי פיתוח אסטרטגיים בקמפוס הטכניון בחיפה ובשל הצורך לבסס את שלוחות הטכניון בניו יורק ובסין.
“אני רואה בתפקיד נשיא הטכניון את השליחות החשובה ביותר בחיי האקדמיים,” אמר פרופ’ לביא. “אמשיך לפעול בכל כוחי לפיתוחו ולשגשוגו של המוסד המפואר שכולנו כה גאים בו.”
בתקופת כהונתו של פרופ’ לביא (2009-2017) הגיע הטכניון להישגים מרשימים ובראשם גיוסם של למעלה מ- 200 חברי סגל חדשים. “חברי סגל מעולים הם הנכס החשוב ביותר של כל אוניברסיטה,” אמר פרופ’ לביא, “ואיכות הטכניון ומעמדו בעתיד ייקבעו בראש ובראשונה על ידי איכות חברי הסגל שלו.”
גיוסם של חברי הסגל החדשים, שנבחרו על סמך הצטיינותם במחקר, היה כרוך בגיוס נרחב של משאבים. לגידול במספר חברי הסגל, רובם צעירים, נלוותה עלייה משמעותית במספר הפרסומים בכתבי העת המדעיים המובילים בעולם. בשנה שעברה דורג הטכניון במקום ה-26 בעולם ברשימת “כוכבים עולים במחקר” של העיתון המדעי המוביל Nature בעקבות זינוק של 40% בפרסומי הטכניון בכתבי עת מדעיים מובילים. גם בדירוג שנחאי, המדד העולמי המוביל בדירוג מוסדות אקדמיים, זינק הטכניון תוך שמונה שנים מדירוג של 101-152 בעולם למקום 69 ב-2016, בראש האוניברסיטאות בישראל. דירוגים אלו, לצד עליה משמעותית בזכייה במענקי מחקר, מעידים על מצוינותו האקדמית של הטכניון ועל ההישגים המחקריים של חברי הסגל שלו.
עולם המחקר, להשקפתו של פרופ’ לביא, הולך ומשתנה. אם בעבר יכול היה מדען לחקור לבדו ולהגיע לפריצות דרך, הרי שכיום מחקרים משמעותיים מחייבים שיתוף פעולה אינטרדיסציפלינרי. “החומות בין דיסציפלינות, פקולטות ותחומי מחקר הולכות ומתמוטטות,” מסביר פרופ’ לביא, “והישגי העתיד במדע ובהנדסה יצריכו שיתוף פעולה בין מעבדות ובין חוקרים מתחומים שונים. כדי להשיג פריצות דרך מדעיות והנדסיות משמעותיות נדרש כיום ידע עצום שאיננו מצוי ברשותו של מדען יחיד.”
מתוך כך פעל הטכניון להקמתם של מרכזים בין-תחומיים שבהם שותפים חוקרים מגוונים מפקולטות שונות. מרכזים אלה כוללים מכוני מחקר דוגמת המרכז המשולב לחקר הסרטן (TICC), המרכז להנדסה קוואנטית, מרכז מחקר לאבטחת סייבר והמרכז להנדסת מחשבים (TCE). זאת בנוסף למרכזי המצויינות של המל”ג שהוקמו בטכניון.
מספר הסטודנטים בטכניון גדל בהתמדה. בשמונה השנים האחרונות גדל מספר הסטודנטים בטכניון מ- 12,665 (2010-2009) ל-14,121 (2017-2016). ונרשמה עלייה של 30% במספר הסטודנטים לתארים מתקדמים (מאסטר ודוקטור).
מאז נכנס לתפקיד הנשיא פעל פרופ’ לביא לשינוי באווירת הלימודים בטכניון ובדימויו כמוסד נוקשה שאינו מתחשב מספיק בסטודנטים שלו. תחת הנהגתו הוקמה ועדה לבחינת מבנה הלימודים והעומס הלימודי בטכניון, שבראשה עמד פרופ’ יכין כהן מהפקולטה להנדסה כימית. המלצות הוועדה, שיושמו בשיתוף עם אגודת הסטודנטים בטכניון (אס”ט), כללו שינויים רבים שהובילו לשיפור ההוראה בטכניון. בנוסף לכך הנהיג פרופ’ לביא בשנת 2012 את “פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי” מתרומה נדיבה של בוגר הטכניון משה ינאי. הפרס, הניתן כאות הוקרה והערכה לחברי הסגל האקדמי המהווים דוגמה בתרומתם המתמשכת להוראה וללמידה, כבר הפך לשם נרדף למצוינות בהוראה בטכניון והוענק עד היום ל-62 חברי סגל ולשלוש פקולטות.
במקביל לשיפור ההוראה משקיע הטכניון רבות גם בפיתוח התשתיות המשרתות את הסטודנטים בקמפוס. תנופת הפיתוח כוללת בניית מעונות, כיתות, אולמות לימוד ומרחבים ייעודיים לפעילויות חברה, תרבות וספורט. ההשקעה העצומה בבניית מעונות לסטודנטים ובחידוש המעונות הקיימים הובילה לכך שהטכניון הוא המוסד האקדמי המוביל בארץ במספר פתרונות הדיור (מיטות) שהוא מעמיד לסטודנטים שלו.
הישג מרשים נוסף שרשם הטכניון בתקופת כהונתו של פרופ’ לביא הוא חיזוק מעמדו הגלובלי. הישג זה בא לידי ביטוי בהקמתן של שלוחות הטכניון בניו יורק ובסין ובשיתופי פעולה אסטרטגיים עם אוניברסיטאות מובילות בעולם. בספטמבר 2017 ייחנך בניו יורק הקמפוס הקבוע של מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס – מכון למחקר מדעי-הנדסי יישומי בלב מנהטן, שהוקם בעקבות זכייתם המשותפת של הטכניון ואוניברסיטת קורנל בתחרות בינלאומית של עיריית ניו-יורק, בה השתתפו למעלה מ-50 אוניברסיטאות מובילות מארה”ב ומרחבי העולם. בכך הפך הטכניון לאוניברסיטה הראשונה בעולם שאיננה אמריקאית המעניקה תואר אקדמי משלה על אדמת ארצות הברית.
במקביל הולכת ונשלמת הקמתו של מכון טכניון-גואנגדונג, שייחנך בסין בדצמבר 2017. המכון, המוקם בסמוך לקמפוס אוניברסיטת שנטאו במחוז גוואנדונג בדרום מזרח סין, יהיה אוניברסיטת מחקר איכותית, ותכניות ההוראה והמחקר בשנים הראשונות יתמקדו באיכות הסביבה.
הטכניון מעמיק את חותמו הבינלאומי גם באמצעות הסכמים לשיתוף פעולה עם אוניברסיטאות מובילות בעולם. בנוסף, בית הספר הבינלאומי בטכניון, המכשיר סטודנטים משלל מדינות, הרחיב מאוד את פעילותו ומספר הסטודנטים בו עלה מ-39 סטודנטים ב-2009 ל-700 ב-2016.
פרויקטים בינלאומיים אלה מציבים את הטכניון בחזית המחקר העולמי ומהווים ציון דרך חשוב בהתקדמותו לעבר הגשמת חזון הטכניון: להיות “אוניברסיטת מחקר מדעית-טכנולוגית בין עשר המובילות בעולם בפיתוח הון אנושי, מנהיגות ויצירת ידע, הפועלת לקידום מדינת ישראל והאנושות.”
כהונתו הבאה של פרופ’ לביא נועדה כאמור לאפשר לו להשלים ולחזק תהליכים אלה, שיקדמו את הטכניון למימוש חזונו.
