מחבר: shlomi ben-oz

הכנס הראשון לטכנולוגיות בטיחות התקיים בטכניון בשיתוף המוסד לבטיחות ולגיהות. בכנס הוצגו בו טכנולוגיות עדכניות וסוגיות הנוגעות לבטיחות ובריאות בעבודה, וזאת בשלושה מושבים: טכנולוגיות רפואיות מתקדמות בבטיחות, טכנולוגיות מתקדמות בבטיחות בנייה ומבנים, וטכנולוגיה והגורם האנושי.

“כל 15 שניות מת בעולם עובד בתאונת עבודה ונפגעים 153 עובדים,” ציינה מנכ”לית המוסד לבטיחות ולגיהות ד”ר רונית רז בפתח דבריה. “עם השנים, הסיכונים נהיו מורכבים יותר, הגדרות המקצוע השתנו והמעקב כולל גם בעיות בריאותיות המתפתחות לאורך זמן. הצלחת הכנס פירושה יישום טכנולוגיות והמשך המחקר.”

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא הציג את התפתחות חקר השינה בטכניון ובישראל – תחום שהוא עצמו ייסד בישראל בשנת 1975, אז הקים את המעבדה הראשונה לחקר השינה בישראל, והמשיך לעסוק בו כראש המרכז לבטיחות ולגהות בטכניון, כדיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט ובמאות מאמרים ומחקרים שערך כפסיכולוג וכחוקר. “הקשר הישיר בין תאונות לבין רמת העירנות במשך שעות היממה הוכח במחקרים רבים,” אמר פרופ’ לביא. הוא הציג דיאגרמות המעידות על ‘שער השינה’ המופיע בשעות הצהריים ובלילה והסביר: “בשעות אלה קיימת עליה משמעותית בשיעור תאונות דרכים ותאונות עבודה, אבל בזכות המחקר אנחנו מצליחים לצמצם את התאונות ואת התקלות. בקרב חיילים, למשל, גילינו שיעור גבוה כשהם יוצאים הביתה, ובזכות שיתוף הפעולה עם הצבא הצלחנו לשנות את פקודות מטכ”ל בנושא.”

גם פרופ’ מרים זקסנהויז מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון הציגה כלים להתמודדות עם עייפות וישנוניות. לדבריה, “עייפות עלולה לגרום השפעות הדומות לנהיגה בהשפעת אלכוהול ולפגוע בביצועים. הכלים שפיתחנו מאפשרים למדוד את השינוי בגלי המוח ולזהות מצבים שעלולים להיות מסוכנים, למשל בנהיגה.”

ד”ר אמנון דובדבני מהמוסד לבטיחות ולגיהות סקר 60 שנות מחקר של סיכוני הקרינה הבלתי מייננת: גלי רדיו, מיקרוגל, מכ”ם, טלפונים סלולריים, כבלי חשמל תת-קרקעיים ומכשירי Wi-Fi.

סמנכ”ל המוסד לבטיחות ולגיהות, מר אלון פל, סיפר כי במטרה להגביר את המודעות לנושא, פירסם המוסד חידת חמיצר שזכתה לחשיפה בקרב כ-500 אלף גולשים ברשת האינטרנט. ל-12 הפותרים נכונה ניתנה בכנס חידת המשך: “בעבודת חוק יוונית – ואזהרה גרעינית, גלו תופעה זמנית במאמר, שנמצאת תחת מאסר”. הפרס, 10,000 שקלים, הוענק בכנס לגדי איידלהייט מגבעת שמואל על ידי דיקן הפקולטה להנדסת מכונות פרופ’ יורם הלוי, ד”ר אורנית רז והחידונאי דן חמיצר.

 

 

 

סדנת מחקר של הקרן הישראלית למדע תתקיים בשבוע הבא בטכניון

איך נחליט אם הפוסט על סגולותיו הרפואיות של הכורכום שהופיע אצלנו בפיד ראוי לאמון או להתעלמות? כיצד משנות הרשתות החברתיות את הדרכים שבהן מדענים מתקשרים עם הציבור הרחב?

מעורבות הציבור במדע באמצעות הרשתות החברתיות – זה הנושא שיעמוד במרכז סדנת המחקר של הקרן הישראלית למדע, שתתקיים בטכניון בתאריכים 28-25 ביוני 2017.

בשנים האחרונות מתרחב השימוש ברשתות חברתיות כמקור מידע וכמרחב לדיון ולקבלת החלטות בנושאים שונים. פלטפורמה זו מחוללת שינוי באופן שבו אנו מעריכים מקורות, מעבדים מידע ומקיימים אינטראקציות בין-אישיות. נוכח השפעתם של המדע והטכנולוגיה על חיינו כיום חשוב להבין כיצד ידע מדעי מופץ, נדון ומפורש ברשתות החברתיות. הסדנה מתקיימת ביוזמת פרופ’ אילת ברעם-צברי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון והיא תיערך בשבוע הבא בטכניון במימון הקרן הישראלית למדע, קרן נשיא הטכניון, קרן משה ינאי של הטכניון, הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, משרד המדע והטכנולוגיה ומענק של עיריית חיפה בשיתוף הטכניון.

בסדנה ישתתפו חוקרים מובילים בתחום תקשורת המדע, ואלה כמה מהם:

1. פרופ’ לויד ספנסר דייוויס (Lloyd Spencer Davis) – מדען, איש תקשורת, וחוקר תקשורת המדע. פרופ’ דיוויס הקים את המרכז לתקשורת המדע באוניברסיטת אוטגו שבניו-זילנד (The Centre for Science Communication at the University of Otago) ועומד בראשו. הוא מדען וחוקר בעל שם עולמי בתחום התנהגות פינגווינים וכן סופר ויוצר סרטים עטור פרסים. במהלך חייו המקצועיים זכה דייוויס הן בפרסים אקדמיים וכן על פועלו ככותב, כצלם וכיוצר סרטים.
2. פרופ’ דומניק ברוסארד (Dominique Brossard) – חוקרת מובילה בתקשורת המדע, ידועה בדעותיה הפרובוקטיביות ובאופנוע הכבד שעליו היא מתניידת. פרופ’ ברוסארד היא ראש המחלקה לתקשורת מדעי החיים באחת האוניברסיטאות המובילות בעולם בתחום זה – אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון (University of Wisconsin-Madison). עבודתה המחקרית מתמקדת באינטראקציה בין מדע, מדיה ומדיניות, בדגש על מדע במחלוקת ציבורית ועל טכנולוגיות בהתהוות (עריכת גנום והנדסה גנטית, ננוטכנולוגיה, שינויי אקלים וכו’). קבוצת המחקר שלה מתמקדת לאחרונה בשיח מדעי בטוויטר.
3. פרופ’ נח פיינשטין (Noah Weeth Feinstein) מהמחלקה לתכניות לימוד ולהוראה ולסוציולוגיה של קהילה וסביבה באונ’ ויסקונסין-מדיסון חוקר את הדרך שבה אנשים מבינים מדע ומשתמשים בו כשהם מתמודדים עם אתגרים בריאותיים או סביבתיים בחייהם הפרטיים, בחברה ובפוליטיקה. פיינשטין עוסק גם בשאלות של אוריינות מדעית ובתפקיד החינוך וההוראה בהתמודדות עם שינויי האקלים.
4. פרופ’ ריינר ברומה (Rainer Bromme) מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת מונסטר, גרמניה (University of Munster) הניח את התשתית הפסיכולוגית להבנת מעורבות הציבור במדע. הוא המומחה המוביל בעולם באופן שבו אנשים מעריכים אמינות ומהימנות של תכנים מדעיים. למשל, כשאדם רואה פרסום שטוען שכורכום מרפא סרטן – מהם השיקולים שיגרמו לו להאמין או לבטל את הכתוב? כיצד יקבל את ההחלטה?
   5. פרופ’ ברוס לוינשטיין (Bruce Lewenstein) הוא ראש המחלקה ללימודי מדע וטכנולוגיה באוניברסיטת קורנל (Cornell University) וחבר סגל במחלקה לתקשורת. הוא ממקימי התחום בעולם ומקדיש את כל זמנו למחקר, להוראה וליישום של הנגשת מדע לציבור הרחב. הוא חוקר את ההיבטים הדמוקרטיים של תקשורת המדע (למשל מדע אזרחי והשתתפות הציבור במחקר) ואת השינויים המתחוללים בסיקור המדע בתקשורת. הוא דובר מנוסה שמכיר את ישראל היטב ויכול להשוות את מצב הנגשת המדע ותקשורת המדע בארץ לנעשה במדינות אחרות.
5. פרופ’ מסימיאנו בוקי (Massimiano Bucchi) מהמחלקה לסוציולוגיה ולמחקר חברתי באוניברסיטת טרנטו, איטליה (University of Trento) חוקר שינויים תרבותיים-היסטוריים ביחסים שבין מדע, טכנולוגיה וחברה ואת האתגרים והדילמות המאפיינים את המדע ואת הטכנולוגיה בדמוקרטיות העכשוויות (למשל כיצד הקוראים מבינים אינפוגרפיקות? מה מקומה של הוויזואליזציה בתקשורת המדע?). מאז שנת 2016 בוקי הוא העורך הראשי של כתב העת המדעי המוביל בתחום תקשורת המדע – Public Understanding of Science.

 

לתכנית הכנס המלאה: http://peso2017.net.technion.ac.il/program/

לתכנית ערב הפתיחה, הכוללת דיונים בנושאים הרלוונטיים ספציפית לישראל: http://peso2017.net.technion.ac.il/he/

 

 

 

 

 

 

 

 

קבוצת סטודנטים מהטכניון זכתה במקום השלישי מתוך 54 בתחרות בין-לאומית לפיתוח כלי טיס בלי מאויש למטרות חיפוש וחילוץ מטיילים נעדרים. הקבוצה טסה לתחרות בתמיכת משרד המדע והטכנולוגיה כחלק מתכנית המשרד לתמיכה במשלחות של סטודנטים ותלמידים לתחרויות מדע בחו”ל.

שר המדע אופיר אקוניס בירך את הקבוצה ואמר: “הסטודנטים המבריקים שלנו עשו זאת שוב. הנבחרות הישראליות עושות חיל בתחרויות בין-לאומיות רבות ומגיעות למקומות הראשונים. כך אנו מעצימים את מעמדה של ישראל בעולם כמובילת חדשנות. משרד המדע בראשותי ימשיך לתמוך בדור הבא של מדעני ישראלים, התלמידים והחוקרים המצוינים שלנו”.

בתחרות AUVSI SUAS המתקיימת מדי שנה במרילנד בארה”ב השתתפו 54 קבוצות של סטודנטים ותלמידי תיכון מ-8 מדינות ברחבי העולם ובהן ארה”ב, גרמניה, הודו, טורקיה, פולין, קנדה ורומניה. במסגרת התחרות, שמטרתה לעודד פיתוח של כלי טיס בלתי מאוישים, נדרשת כל קבוצה לבנות כלי טיס לא מאויש הממלא משימות מוגדרות. השנה התמקדה התחרות בחיפוש וחילוץ של מטייל נעדר, והמטוסים שנבנו היו צריכים לשאת מערכת אוטונומית לסיור אווירי שתוכל לזהות אובייקטים, להתחמק ממכשולים ועוד.

בקבוצת “TAS”, קיצור של “מערכות אוויריות הטכניון”, חברים 18 סטודנטים וסטודנטיות מהפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל ומהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון. הקבוצה פיתחה וייצרה עבור התחרות שני מטוסים ברוחב 2.9 מ’ (מוטת כנפיים), באורך 2.1 מ’ ובמשקל  12.5 ק”ג. במהלך העבודה על הפיתוח ביצעו הסטודנטים אנליזות, סימולציות, בדיקות וניסויים קרקעיים ואוויריים כדי להגיע לביצועים הטובים ביותר, ולבסוף בנו את המטוסים במו ידיהם.

המטוסים שפיתחה הקבוצה מסוגלים לבצע המראה, טיסה ונחיתה אוטומטיות, לזהות באופן ידני ואוטומטי מטרות קרקעיות הנמצאות בשטח החיפוש ומחוץ לגבולות הגזרה, להתחמק ממכשולים סטטיים ודינמיים, להטיל מטען לנקודת ציון מסוימת ולהעביר נתונים בזמן אמת אל מרכז הבקרה (שופטי התחרות, במקרה זה). למטוס יישומים אזרחיים רבים כגון זיהוי תאונות וצפיפות בכבישים, זיהוי מוקדי שריפות, סיור לאורך קווי נפט וקווי חשמל וצילומי שטח לצורך מיפוי.

מנחה הקבוצה דרור ארצי אמר בעקבות התחרות כי “הטכניון זוכה להערכה רבה מאוד מכל המארגנים והמשתתפים בתחרות היוקרתית הזאת.”

קפטנית הנבחרת עדי טופורק אמרה: “אנחנו מקבלים תגובות של התפעלות מהתעשיות האוויריות על יכולתנו לפתח כלי טיס כזה על ידי סטודנטים במהלך שני סמסטרים בלבד. זו השנה הרביעית שאנחנו משתתפים בתחרות, ובכל שנה מפתחים פלטפורמה שונה ומשכללים את המערכות.”

חברי הנבחרת הם עדי טופורק, אמרי צרור, ג’ייסון בן שטרית, סיגלית גרינברג, דניאל ג’וזף, אוהד מרקוס, אופיר מילול, רועי יהודאי, אלכסנדר שנדר, שני בג’יו, ז’נה ברונר, עמנואל בן שושן, מקסים סולוביי, חיים איליה ברוד, אייל גניס, דן בן דוד, אביב חסון, נתנאל אבן דנן ודולב סימון. מנחה הפרויקט הוא דרור ארצי ומתרגל הפרויקט הוא יבגני גוטניק.

 

 

 

 

 

 

לסרטון המתאר את הקבוצה ואת הפרויקט:  https://www.youtube.com/watch?v=qccPCA_Sixg

 

 

 

חוקרים בטכניון ובאוניברסיטת חיפה מפענחים את מנגנון הצריבה של המדוזה

כמות המדוזות בעולם ובים התיכון גדלה בהתמדה, ובעקבות זאת אנחנו נתקלים בכל שנה בנחילים גדולים בחופי הארץ. המדוזה הנפוצה ביותר בישראל היא החוטית הנודדת (Rhopilema nomadica) שהגיעה לים התיכון בשנות השבעים.

המדוזה משתייכת למשפחת הצורבניים – בעלי חיים התוקפים את טרפם (פלנקטון) ומתגוננים באמצעות תאים צורבים המכילים מזרקים שהם למעשה חצים מורעלים. אף שאין להן עיניים, אוזניים ואפילו מוח הן שורדות כבר 600 מיליון שנה, כמעט ללא שינויים התפתחותיים, ובכך הן מהיצורים המורכבים הקדומים ביותר שלא נכחדו עד היום.
מחקר שנערך בטכניון מסביר לראשונה את מנגנון הצריבה הייחודי של החוטית הנודדת. לדברי פרופ’ אורי שביט מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, “המדוזה תוקפת את טרפה או את אויבה באמצעות הזרקה של חומר רעיל על ידי אלפי מזרקים מיקרוסקופיים הממוקמים על כל אחת מזרועותיה. בתוך תא הצריבה הקרוי נמטוציט (Nematocyte) נמצאת מחט המזרק, הארוזה ומקופלת לתוך עצמה בתוך קפסולה כדורית בקוטר של כ-10 מיקרון. בתגובה לשינויים כימיים בסביבה או למגע פיזי גדל הלחץ בקפסולה והמחט נורית החוצה בתאוצה עצומה של יותר מ- 50,000,000 מטר לשנייה בריבוע – פי 100 מתאוצה של קליע רובה.”

מנגנון הירי של המחט, ממצב מקופל בתוך הקפסולה ועד להתארכותה המלאה, מעסיק חוקרים רבים ברחבי העולם. ההסבר המקובל גורס כי המחט נשלפת ויורה את החומר הרעיל בעקבות היווצרות של כוח הקרוי פוטנציאל אוסמוטי. כוח זה דוחף את המחט ואת הנוזל בדומה למשאבה שדוחפת מים במעלה בניין. הלחץ המופעל בתהליך זה עצום – 150 אטמוספרות. כדי לסבר את האוזן, זה הלחץ הנדרש כדי להעלות מים לקצהו של בניין בגובה קילומטר וחצי.

אלא שבמחקר המתפרסם כעת בכתב העת Journal of the Royal Society Interface נמצא שהכוח המניע אינו מוגבל לקפסולה בלבד. לאמתו של דבר מדובר במנגנון אוסמוטי אדיר המתפתח בקצה הנע של המחט. מנגנון זה משחרר את המחט ומושך אותה אחריו בדומה לקטר המושך קרונות.
המחקר מבוסס על מדידות בטכנולוגיה של מעבדה-על-שבב (Lab-on-chip) ועל פיתוח של מודל מתמטי העוקב אחר תנועת החומר בתוך המערכת. מנגנון ההתארכות של מחטי הצריבה פוענח על ידי פרופ’ שביט עם פרופסור גלעד יוסיפון מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון ועם ד”ר תמר לוטן מבית הספר למדעי הים ע”ש צ’רני באוניברסיטת חיפה.

את הפתרון סיפקה מערכת ניסויית שפותחה על בסיס פלטפורמת מיקרוזרימה (Microfluidics) במעבדתו של פרופ’ יוסיפון. מערכת זו אפשרה לחוקרים לנתב את המחט ואת כיוון הפריצה שלה.
פרופ’ שביט מסביר: “כל קפסולה מוקמה בפתח של מיקרו-תעלה שחיברה בין תעלת מים מרכזית לתעלה נוספת שהכילה שמן. מצאנו שכאשר המחט חדרה דרך שמן, קצב ההתארכות שלה ירד בשלושה סדרי גודל – מ-50 מילי-שניות במים לכ-25 שניות בשמן.”

החוקרים הסיקו שבניגוד למודל המקובל, התופעה האוסמוטית אינה מוגבלת לקפסולה אלא מתרחשת בכל סביבת הפעולה שלה. לדברי פרופ’ שביט, “המשמעות היא שאפשר להשפיע על הפוטנציאל האוסמוטי לאורך מסלול ההתקדמות של המחט וכך להקטין את יכולת החדירה שלה לעור ולמנוע את הצריבה.”

 

למאמר בכתב העת לחצו כאן

 

 

 

שתי תרומות ופרס חדש הוכרזו בטכניון במסגרת המושב השנתי של חבר הנאמנים

חדשות טובות לטכניון: שתי תרומות ופרס חדש הוכרזו במסגרת המושב השנתי של חבר הנאמנים (הקורטוריון). היזם היפני ד”ר הירושי פוג’יווארה הכריז על תרומה של 4 מיליון דולר למרכז המחקר לאבטחת סייבר בטכניון; בוגרי הטכניון ד”ר אנדרו ואביבה גולדנברג יתרמו לטכניון 5 מיליון דולר להקמת פביליון סטודיו בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים ולתמיכה במחקר בתחום הרובוטיקה. כן הוכרז פרס קרן מאורברגר לפיתוח טכנולוגיות למען מדינות מתפתחות, ובמיוחד באפריקה.

בפאנל מיוחד שהתקיים תחת הכותרת “הטכניון, ישראל והעולם במאה ה-21: הגשמת חזון הטכניון” הוקיר הטכניון את התורמים: אביבה וד”ר אנדרו גולדנברג, סמי ויצחק סגול, הנרי ז”ל ומרילין טאוב, דיאנה וד”ר דרק יאך וד”ר הירושי פוג’יווארה. נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא אמר בטקס כי “נמצאים כאן ידידים ותורמים מדרום אפריקה, מיפן, מקנדה, מארה”ב ומישראל, ולכולם מכנה משותף אחד: השאיפה לתיקון עולם. לכם, מתקני העולם, אנחנו מודים היום. בנתינתכם אתם הופכים את העולם למקום טוב יותר.”
“מאז גירוש אדם וחוה מגן עדן מטפסת האנושות במעלה ההר במאמץ לשפר את העולם,” אמר פרופ’ בועז גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים. “הכוח הזה, המניע תנועות דתיות, מפלגות פוליטיות וחברות הזנק, הוא גם הכוח שהוביל לפריצות הדרך הגדולות ביותר במדע ובטכנולוגיה. הכל מתחיל באותו מקום: בזיהוי בעיה ובשאיפה לפתור אותה כדי לקדם את רווחת האנושות. גם הטכניון נוסד כאוניברסיטה שתקדם, תיצור, תעצב ותבטיח את עתידה של מדינת ישראל. המסע הזה עוד לא תם ואנו ניצבים בפני אתגרים וחדשים וישנים, שגם להם נוכל הודות לידידינו ושותפינו.”
בוגר הטכניון סמי סגול, שהפך את כתר פלסטיק ממפעל קטן ביפו לקונצרן בינלאומי עצום, אמר בטקס: “בשנת 1960 נכנסתי לטכניון כסטודנט צעיר, ולאחר תום הלימודים עבדתי רבות עם הטכניון ועם בוגריו. הטכניון הוא מוסד מוביל הודות לחיבור הבין-תחומי, חוצה הפקולטות, בין הנדסה, רפואה, מדע, פסיכולוגיה ועוד.”

 

סטיבן טאוב אמר כי “הוריי, הנרי ומרילין טאוב, החלו לתמוך בטכניון כבר לפני חמישים שנה מתוך הבנה שמוסד מדעי-הנדסי מוביל הוא צורך חיוני עבור מדינת ישראל. ההשפעה של הטכניון ושל בוגריו ניכרת היטב בישראל ובעולם, ואני גאה להיות דור שני לידידי הטכניון יחד עם אחי איירה ואחותי ג’ודי.”
תרומה יפנית ראשונה

היזם היפני ד”ר הירושי פוג’יווארה הכריז על תרומה של 4 מיליון דולר למרכז המחקר לאבטחת סייבר בטכניון. פרופ’ בועז גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, אמר כי “זוהי תחילתו של עידן חדש ביחסינו עם יפן, ואנו מאמינים כי תרומתו של ד”ר פוג’יווארה תאפשר לנו להכין את עצמנו טוב יותר לכמה מאתגרי הסייבר העומדים בפנינו כיום ויעמדו בפנינו בעתיד.”

ד”ר פוג’יווארה, יזם ואיש עסקים מצליח, רכש ניסיון מקצועי בחברות גלובליות ובהן IBM והיטאצ’י ובהמשך ייסד חברות בתחום המחשוב והאינטרנט. הוא ביקר לראשונה בישראל ובטכניון בשנת 2016 ביוזמתו של מר קנג’י אישיזומי, נשיא אגודת ידידי הטכניון ביפן, ונפגש עם נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ועם חוקרים וחברי סגל. לדבריו, “מעורבותי נועדה ליצור תשתית לשיתוף פעולה מעין זה בתקווה כי תוביל למסחור של טכנולוגיות לטובת שתי המדינות.”

מרכז המחקר לאבטחת סייבר נפתח בטכניון באפריל 2016 בשיתוף מטה הסייבר הלאומי של ישראל. לדברי ראש המרכז פרופ’ אלי ביהם, “התרומה החדשה תסייע לנו להמשיך במחקר בין-תחומי הנשען על יכולותיו של הטכניון בכך שתאשר לחברי סגל מתחומים שונים להמשיך לחקור את ההגנה על מרחב הסייבר.”

 

למען אפריקה

פרס קרן מאורברגר לפיתוח טכנולוגיות למען מדינות מתפתחות, ובמיוחד באפריקה   נועד להדק את הקשרים האקדמיים ואת חילופי המידע בין הטכניון לאפריקה ולרתום טכנולוגיות חדשות לטובת האנושות. הפרס החדש הוא המשך טבעי לתמיכתה של הקרן בטכניון ובישראל בכלל, כמו גם בדרום אפריקה.

קרן מאורברגר (MFF) פעלה מאז ומעולם לטובתם של בני האדם ללא הבדל דת, גזע וצבע, ודבקה בעיקרון זה גם בתקופת האפרטהייד בדרום אפריקה. במובנים רבים, חזונו של מייסד הקרן מוריס מאורברגר הקדים את מסעה הייחודי של דרום אפריקה אל הדמוקרטיה ואל חוקה המכירה בעוולות העבר ומוקירה את מי שלחם בעד הצדק והשוויון.

מאורברגר האמין ב”תיקון עולם” והטכניון, שבו ביקר לראשונה ב-1955, היה עבורו הזדמנות לקידום האנושות. הוא סייע בהקמת המעבדות להנדסת קרקע ושנים ספורות לאחר מותו הושלם בניין מאורברגר, שבו פועלת בין השאר תכנית “מהנדסים ללא גבולות”.

יו”ר הקרן דיאנה יאך אמרה כי הפרס יקדם פריצות דרך טכנולוגיות בתחומים הנוגעים לקידום האנושות. התחרות תהיה פתוחה לחוקרים מהטכניון, ממכון ויצמן למדע, מאוניברסיטת תל אביב, מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומאוניברסיטת בן גוריון.

 

“בטכניון קיבלנו כלים לקריירה”

בוגרי הטכניון ד”ר אנדרו ואביבה גולדנברג יתרמו לטכניון 5 מיליון דולר. התרומה, לדברי ד”ר גולדנברג, מבטאת את הכרת התודה העמוקה של בני הזוג לטכניון על כך שצייד אותם בכלים לקריירות מצליחות ומלאות סיפוק. יתר על כן, הטכניון הוא המקום שבו נפגשו בני הזוג לראשונה לפני 50 שנה, בדצמבר 1967.

ד”ר אנדרו גולדנברג הוא בוגר הפקולטה להנדסת חשמל ואביבה היא בוגרת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. ד”ר גולדנברג, שהשלים תואר ראשון ושני בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, המשיך ללימודי דוקטורט באוניברסיטת טורונטו, שם הוא משמש פרופסור מאז 1982.

תרומתם של בני הזוג גולדנברג תשמש שתי מטרות: הקמת “פביליון הסטודיו בארכיטקטורה ע”ש  אנדרו ואביבה גולדנברג” ותמיכה במחקר בתחום הרובוטיקה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

במסגרת הכנס יצוינו 50 שנה לניסוח אלגוריתם ויטרבי ששינה את עולם האלקטרוניקה

 

שימוש בדי-אן-איי לאחסון מידע דיגיטלי הוא אחד הנושאים שיעמדו במרכזו של כנס TCE השביעי שיתקיים בטכניון בימים רביעי-חמישי, 22-21 ביוני 2017. הכנס, הקרוי על שמו של הנרי טאוב, יתמקד בקידוד למערכות מידע ואחסון וההרצאות יעסקו במגוון תחומים ובהם קידוד המאפשר את אמינות זיכרונות הפלאש, מערכות אחסון אמינות ומהירות בנפחים מאסיביים, אתגרי האחסון בענן ואחסון בדי-אן-איי.

המידע הדיגיטלי המאוחסן על ידי האנושות נמדד כיום בעשרות טריליארד בייט. כמויות המידע הגדלות במהירות מציבות אתגר מורכב מאוד, בשל העובדה שעיקר המידע מאוחסן בחוות שרתים עצומות הגוזלות שטחים גדולים ואנרגיה עצומה המסבה נזק סביבתי רב.

בשנים האחרונות מתברר שהדי-אן-איי, המוכר לנו מעולם הביולוגיה, עשוי לשמש “חוות שרתים טבעית” העולה ביתרונותיה על השרתים הקונוונציונליים הקיימים כיום. בעולם החי אחראי הדי-אן-איי לשימור מידע עצום, לאורך זמן, ללא שגיאות וללא תקלות, בנפח פיזי מזערי. על פי ההערכות, על גרם אחד של די-אן-איי אפשר יהיה לאחסן מאות מיליוני ג’יגה-בייט, ומידע זה יישמר במשך אלפי שנים (לעומת תוחלת החיים של דיסקים, העומדת על שנים ספורות).

הרעיון, שנהגה ויושם לראשונה כבר בשנות השישים על ידי גנטיקאים בהרווארד, התפתח מאז. כדי להמשיך בהתקדמות זו נדרש שיתוף פעולה הדוק בין מדענים, מהנדסים ואנשי קידוד. “הדיסק הקשיח התמזער במהלך השנים באופן דרמטי,” מסביר פרופ’-משנה יעקבי. “מהדיסק הקשיח הראשון והענק, שנבנה ב-1956 והכיל 5 מגה בייט, דרך ההחסנים הניידים (דיסק און קי) שהכילו 8 מגה בייט, ועד החסנים ניידים של 256 גיגה בייט ודיסקים המחזיקים הרבה יותר – זו התקדמות עצומה. הבעיה היא שהמשך ההתקדמות כיום מוגבל מאוד כי כל מזעור נוסף מכניס הרבה רעש למערכת.

במסגרת הכנס יצוינו 50 שנה לאלגוריתם ויטרבי, שהוביל לפיתוח התקני תקשורת ואחסון המסוגלים לנקות אותות רלוונטיים מרעשים ומהפרעות. ד”ר אנדרו ויטרבי, שפרסם את המאמר ההיסטורי בעניין זה בשנת 1967, קיבל מהטכניון תואר דוקטור לשם כבוד בשנת 2000 ומאז הוא פרופסור-אורח מיוחד בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, ששינתה לאחרונה את שמה ל”הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש אנדרו וארנה ויטרבי”. בשנת 2015 תרם ד”ר ויטרבי לפקולטה 50 מיליון דולר. בכנס יתקיים מושב מיוחד לציון 50 שנה לניסוח אלגוריתם ויטרבי, בהנחיית עמיתו וידידו פרופ’ פול סיגל.

מארגני הכנס, פרופ’-משנה איתן יעקבי (הפקולטה למדעי המחשב) ופרופ’-משנה יובל קסוטו (הפקולטה להנדסת חשמל), הם כבר דור שלישי של מומחים בתחום הקידוד ותורת האינפורמציה. קדמו להם הפרופסורים טובי עציון ורוני רוט (ממדעי המחשב) ונרי מרחב ושלמה שמאי (מהנדסת חשמל), שהיו תלמידיהם של פרופ’ אברהם למפל ופרופ’ יעקב זיו החתומים על האלגוריתם החשוב שעליו מבוססות כיום רוב הטכנולוגיות לדחיסת נתונים (zip וכו’).

 

הכנס יתקיים באודיטוריום הפקולטה למדעי המחשב בטכניון. לתכנית הכנס: https://goo.gl/U6JWje

 

 

 

 

מוסד הטכניון למחקר ופיתוח בע”מ וקרן UGC הכריזו על קרן הון סיכון חדשה בהיקף 200 מיליון דולר שתתמוך בהקמת חברות סטארט-אפ על בסיס ידע שנוצר בטכניון

מוסד הטכניון למחקר ופיתוח בע”מ (TRDF) וקרן UG Capital Management Limited  (UGC) הכריזו היום במושב הסיום של קורטוריון הטכניון (חבר הנאמנים) שהתכנס בקמפוס, על כוונתם להקים קרן הון סיכון חדשה בהיקף ייעודי של 200 מיליון דולר. הקרן תתמקד בהשקעות בחברות מדע וטכנולוגיה הקשורות בעיקר לטכניון ולבוגריו. הקרן תנוהל ממשרדיה בישראל ובהונג קונג ע”י צוות משותף  שכולל את אדי שלו,  ד”ר אייל קישון וגארי גנות (מייסדי קרן הון סיכון ג’נסיס), ג’ונתן מיטשל, CY LAU ו- Thomas LAU מחברת UG.

UGC הינה זרוע של UGI שעוסקת בהון סיכון. UGI, שנוסדה בשנת 2003, היא חברה לניהול קרנות בעלת ניסיון נרחב בהשקעות גלובליות, ניהול נכסים ושירותי יעוץ. UGI מציעה מגוון רחב של שירותים ומוצרים פיננסיים למשקיעים פרטיים ולארגונים. מטרתה לספק פתרונות מקצועיים ומובילים בכל קטגוריות ההשקעה וזאת על מנת לשמר ולהגדיל את נכסי המשקיעים.

ל-UGI רישיון מאת הרשות לניירות ערך בהונג קונג (סוג 4 וסוג 9) והיא פועלת בפיקוחה.

פרופ’ וויין קפלן, משנה לנשיא למחקר של הטכניון ומנכ”ל מוסד הטכניון למחקר ופיתוח בע”מ, הודה לצוות שהוביל את המהלך מטעם הטכניון ואמר כי “הטכניון מגביר בשנים האחרונות את פעילותו בתחום המסחור וכבר רשמנו הצלחות רבות בתחום הזה, בין השאר בהכפלת מספר חברות הסטארט אפ שאנחנו מקימים בטכניון באמצעות המאיץ החדש Technion DRIVE . עם זאת, אסור לנו להיות שאננים, לכן יצרנו את הקשר עם יו”ר UGI ג’ונתן מיטשל, שחיבר אותנו למשקיעים מהונג קונג בראשות CY LAU. היה ברור לנו כי בנוסף לשותפים בארה”ב ובהונג קונג דרוש לנו צוות ניהול מהשורה הראשונה גם כאן בישראל, וכך חברו אלינו מייסדי קרן ג’נסיס אדי שלו ד”ר אייל קישון וגארי גנות.

“ניתן לומר שהצלחנו לעשות כאן אלכימיה,” אמר ג’ונתן מיטשל. “ערבבנו כמה רכיבים – המוח הישראלי, המשקיעים המוסדיים והפרטיים שהצטרפו וכמובן הטכניון והצוות המקומי – ועם כל זה נתרום לרווחת העולם.”

 

 

 

 

 

 

 

 

פרופ’ רפאל רייף דיבר בטקס קבלת תוארי דוקטור לשם כבוד מטעם הטכניון

“אנו נמצאים כרגע בעידן של שינוי שבו עלינו לנווט בתוך אי ודאות. זה הזמן להזכיר לעצמנו כי אוניברסיטאות עשויות לשמש כוח יציב ומשמעותי של טוב. כרגע יש לאוניברסיטאות מחקר הזדמנות ליטול על עצמן את המנהיגות ולהוביל בהוראה, במחקר ובעיקר בפתרון בעיות לטובת שיפור העולם.”

את הדברים אמר ביום שני פרופ’ רפאל רייף, נשיא MIT, בטקס הענקת תוארי כבוד מטעם הטכניון.

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא דיבר בטקס על העולם המשתנה במהירות ועל חובתה של האקדמיה להתאים את עצמה לשינויים אלה. “בין השאר עלינו לספק לסטודנטים שלנו את הכלים שלהם יזדקקו בשוק העבודה המשתנה, לאמץ את מתודולוגיות הלימוד המתאימות לעולם החדש; להרחיב את המסגרות המעודדות מחקר בין תחומי; ולהדק את הקשר המשולש בין אקדמיה, ממשלה ותעשייה. בזכות מנהיגים כמוכם, מקבלי תוארי הכבוד, אין לי ספק כי נוכל להתמודד בהצלחה עם המהפכה התעשייתית הרביעית שבעיצומה אנו נמצאים.”

אחד ממקבלי התארים היה ד”ר יוסף צ’חנובר, דיפלומט מוערך ויזם מצליח. צ’חנובר שימש כמנכ”ל משרד החוץ, נטל חלק במו”מ להסכם השלום עם מצרים, כיהן כיועץ המשפטי של משרד הביטחון, שימש כיו”ר דירקטוריון אל-על ואיש עסקים. באחרונה היה שותף במו”מ שהוביל לפיוס עם טורקיה. אחיו פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר, שהוא חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004 וחבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, אמר בטקס: “מילים לא יוכלו לתאר את מה שעשה אחי למדינת ישראל, וגם אני חב לו הרבה. איבדנו את הורינו כשהייתי נער ואחי יוסי, הגדול ממני ב-14 שנה, ליווה אותי מאז לכל מקום, יד ביד, והביא אותי לנקודה שבה אני נמצא כיום. בלעדיו לא הייתי עומד כאן לפניכם היום.”

בשם מקבלי התארים דיבר כאמור נשיא MIT פרופ’ רפאל רייף, שאמר: “השפעתו של הטכניון על העולם עצומה יחסית לגודלו וזו הסיבה שאת שנת השבתון שלי ב-1988 בחרתי לעשות כאן, באוניברסיטה שאני מעריץ עם חוקרים שאני מכבד. לבחירה הזו בשנת שבתון בישראל היו גם שורשים אישיים: בשנת 1938 נמלטו הוריי ממזרח אירופה רגע לפני שרוב בני משפחותיהם – 51 איש – הושמדו או מתו ברעב ובמחלות. הורי הגיעו לאקוודור וממנה לוונצואלה כשהם חסרי כל – בלי שפה, בלי כסף, בלי חברים. הם שלימדו אותי ואת אחי שגם אם תיעקר ממקומך, דבר אחד תמיד תיקח איתך – השכלה. השכלה היא הכלי המאפשר לך להמציא את העתיד שלך, ומתוך תפיסה זו בחרתי באקדמיה.”

ואלה הזוכים בתואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון לשנת 2017 והנימוקים לבחירתם:

פרופ’ דיוויד ל. דונוהו – “מתוך הכרה בתרומתך המשמעותית לסטטיסטיקה מתמטית מודרנית, במיוחד בחקר אלגוריתמים אופטימליים לשערוך סטטיסטי בנוכחות רעש ושיטות יעילות לייצוג דליל ולשחזור במבני נתונים גדולים; ולאות הוקרה על ידידותך ועל שיתוף הפעולה עם הטכניון וחוקריו”.

פרופ’ אודיל אייזנשטיין – “לאות הוקרה על הישגייך המדעיים יוצאי הדופן ועל תרומתך החשובה והמרכזית בתחומי הכימיה האורגנית, האורגנו-מטאלית, הקטליטית והחישובית; מתוך הכרה במנהיגותך הבולטת בקהילה המדעית הבינלאומית; ובהוקרת תודה על ידידותך ועל תמיכתך בקהילה המדעית בישראל ובטכניון בפרט”.

פרופ’ ברנרד אמדאי – “מתוך הכרה במחקרך החלוצי בגאוטכנולוגיה ובתרומך הייחודית ללימודי ההנדסה; לאות הערכה על תרומתך לחברה בהקמת הסניף האמריקאי של ארגון מהנדסים ללא גבולות ושותפותך בהקמת המטה  הבינלאומי שלו; ובהוקרת תודה על תמיכתך בהקמת הסניף הישראלי הראשון של הארגון, בטכניון”.

ד”ר יוסף צ’חנובר – “מתוך הכרה בתרומתך יוצאת הדופן למעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל; בהוקרה על  הישגיך הרבים והמגוונים, כמשפטן, כלכלן ומדינאי; ולאות תודה על תמיכתך ארוכת השנים בטכניון ובסטודנטים, כיו”ר קרן ד”ר יעקב איסלר”.

עמנואל צבי ליבן – “מתוך הכרה במאמציך הנחושים לקידום ענף התעופה בישראל ולמציאת אינספור פתרונות הנדסיים חדשניים; ברחשי כבוד על תפקידך החלוצי בתחום ייצור מנועי סילון ובוכנה ובקידום חוסנה הכלכלי והביטחוני של ישראל; ובהוקרת תודה על מעורבותך בחינוך הדורות הבאים של מהנדסי המכונות בישראל”.

מרטין פול מושל – “מתוך הכרה בתרומתך המשמעותית לחינוך ולתעשייה בישראל; לאות הוקרה על נדיבותך המאפשרת לסטודנטים משכבות מצוקה ללמוד בטכניון באמצעות תכנית מושל למלגות, ובכך משנה באופן מהותי את חייהם  ואת חיי האנשים בקהילותיהם, ועל הידידות שאתה רוחש לטכניון”.

ג’וזף נויבאור – “ברחשי כבוד על הישגיך המקצועיים בעולם העסקים כעומד בראש חברה הנכללת ברשימת ה-100 Fortune; לאות הוקרה על תרומתך לארגונים ללא כוונת רווח בארה”ב ובישראל ועל אמונתך בחשיבותה של הנתינה בחזרה; לאות הוקרה על היותך זרז למצוינות ולגיוון בקרב הסטודנטים וחברי הסגל בטכניון; ולאות תודה על תמיכתך הנדיבה בטכניון ובישראל”.

פרופ’ ל. רפאל רייף – “מתוך הכרה במנהיגותך יוצאת הדופן, בעבודתך החלוצית בתחום מעגלים משולבים בתלת ממד, בחזונך לחינוך והשכלה בעידן הדיגיטלי ובתפקידך בטיפוח הקשרים בין MIT לבין האוניברסיטאות בישראל; ובהוקרת תודה על תרומתך החשובה לקידומו האקדמי של הטכניון”.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הבניין החדיש הוא תרומת נשיא הקונגרס היהודי העולמי רונלד לאודר ורעייתו ג’ו קרול לטכניון

“הטכניון הוא, ועליו להמשיך להיות, המגדלור של מדינת ישראל.” כך אמר שר החינוך נפתלי בנט היום בטכניון. הדברים נאמרו בטקס חנוכת בניין מעונות הסטודנטים ע”ש לאודר, שהתקיים בהשתתפות ראש העיר חיפה יונה יהב; נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא; נציגו של רונלד לאודר בישראל אבי בלשניקוב; דיקן הסטודנטים בטכניון פרופ’ בני נתן ויו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון עומר עמית. הטקס התקיים במסגרת אירועי חבר הנאמנים (הקורטוריון) בטכניון.

נשיא הקונגרס היהודי העולמי רונלד לאודר ורעייתו ג’ו קרול תרמו לטכניון חמישה מיליון דולר להקמת מעונות כפר הסמכה – המעונות היפים והמשוכללים ביותר בישראל, המיועדים לסטודנטים לתואר ראשון. מדובר ב-4 בניינים בני 9 קומות, המכילים 116 דירות ו-488 מיטות. במעונות החדשים, שתכננו האדריכלים יעל וירון גרנות, יתגוררו 408 סטודנטים ו-20 זוגות.

בניין המעונות ע”ש לאודר שנחנך הבוקר מצויד בתשתיות ובטכנולוגיות מתקדמות ומכיל 29 דירות ובהן 122 פתרונות דיור (מיטות) לסטודנטים.

שר החינוך נפתלי בנט אמר בטקס כי “הסוד של הטכניון טמון בהיותו חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית ומהחזון של מדינת ישראל. אתם, אנשי הטכניון, אינכם ספונים במגדל השן אלא להיפך – אתם מחוברים להוויה הישראלית ופועלים מתוך מחויבות לחברה. אתם פועלים להגדלת מספר הסטודנטים הערבים, החרדים ותושבי הפריפריה תוך מתן הזדמנות שווה לכל תושבי ישראל. המעונות החדשים, שנבנו בתרומת משפחת לאודר, יאפשרו לסטודנטים להשקיע את זמנם ואת מרצם בלימודים התובעניים. ביום הזה אנחנו טומנים באדמה את השורשים לעתיד מבטיח.”

“זהו יום גדול עבורנו,” אמר בטקס נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא. “הטכניון מציע את המספר הגבוה ביותר של פתרונות דיור לסטודנטים בישראל – כ-5,000. מעונות הסטודנטים בטכניון הם סמל לסובלנות ולדו קיום שכן גרים בהם אלה לצד, בשוויון מלא, סטודנטים יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ’רקסים, חילונים, דתיים,סטודנטים מישראל ומחו”ל, נשים וגברים.

“הסטודנטים הם המשאב העיקרי של הטכניון, והם משקיעים זמן רב ומאמץ אדיר בלימודיהם. תרומתה הנדיבה של משפחת לאודר תאפשר לנו לסייע להם ולהקל עליהם. אני פונה לשר בנט ולממשלה בקריאה לסייע לאוניברסיטאות ולמכללות בבניית מעונות לסטודנטים. הגדלה משמעותית של היצע המגורים לסטודנטים תסייע גם בהוזלת מחירי הדיור בארץ.”

ראש עיריית חיפה יונה יהב הודה למשפחת לאודר על השקעתה בעיר. לדבריו, “חיפה היא מרכז אוניברסיטאי וחיים בה 45,000 סטודנטים. ההשקעה של משפחת לאודר במעונות סטודנטים היא השקעה חשובה ונכונה לטכניון ולחיפה.”

“בני הזוג לאודר ביקרו בטכניון לפני כשלוש שנים והתאהבו בו,” סיפר בטקס נציגו של רונלד לאודר בישראל, אבי בלשניקוב. “הם גאים להימנות על חבורה מכובדת של ידידי הטכניון, מוסד שלו הם מייחסים חשיבות רבה בבניין ופיתוח המדינה והעם היהודי. קרן לאודר פועלת לקידום החינוך והאקדמיה בישראל והתרומה לטכניון ממשיכה תמיכה חשובה זו בקידום ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל.”

 

פרס אדליס לחקר המוח לשנת 2017 הוענק היום בטכניון לפרופ’-משנה אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט. הפרס הוענק לה על ידי נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא וגב’ רבקה בוכריס, המשמשת כנאמן בהקדש קרן אדליס, בטקס שהתקיים במסגרת מפגש חבר הנאמנים (הקורטוריון) של הטכניון.

קרן אדליס הוקמה על ידי מר אנדרה כהן דולורו ז”ל כדי לתמוך במצוינות אקדמית בישראל בכלל ובמחקר המדעי והרפואי בפרט. בהתאם למורשתו הרוחנית של מייסד הקרן ולחזונו הוחלט בשנת 2015 לייסד את פרס אדליס לחקר המוח ולהקצות מדי שנה סכום של 100,000 דולר כמענק מחקר לחוקר ישראלי צעיר פורץ דרך בחקר המוח.

הפרס נועד לעודד מצוינות בקרב חוקרים ישראלים צעירים בתחום חקר המוח בארץ, לקדם את הידע ואת ההבנה בנוגע למוח, לפעולתו ולמחלות הקשורות בו וליצור השפעה בינלאומית. הקרן גאה להעניק פרס זה, אשר הפך לסמל להצלחה ולהכרה בקהילת החוקרים הצעירים בישראל.

בוועדת השופטים של הפרס כיהנו ד”ר גל איפרגן, פרופ’ משה בר, פרופ’ אילנה גוזס, פרופ’ אילון ועדיה, פרופ’ ג’קי שילר, פרופ’ נועם זיו, פרופ’ רפי מלאך, פרופ’ אמריטוס עמוס קורצ’ין ופרופ’ מיכל שוורץ – כולם חוקרי מוח מהבכירים בישראל.

השנה, שהיא השנה השלישית לפעילות הפרס, קרן אדליס שמחה וגאה כי מספר מכובד של הצעות בעלות רמה גבוהה, אשר מייצגות את הפוטנציאל של תחום חקר המוח בישראל הוגש  לועדת הפרס. העבודה של ועדת השופטים לא הייתה קלה, זאת עקב מגוון ההצעות ורמתן הגבוהה. לאחר דיונים והתלבטות הוחלט על מתן המענק לשנת 2017 לפרופ’-משנה אסיה רולס, חוקרת בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון.

פרופ’ מיכל שוורץ ממכון ויצמן למדע הציגה את נימוקי חבר השופטים במהלך האירוע:

“בחירת הזוכה מבין קבוצה של מועמדים מצטיינים היוותה אתגר משמעותי לצוות השופטים. ועדת השופטים התרשמה מאד מהישגיה של פרופ’-משנה רולס, וכן מהצעת המחקר שלה. אלה שני הקריטריונים העיקריים לבחירת המועמד המוביל לפרס אדליס.

ככלל, המחקר של פרופ’-משנה רולס מתמקד בדרך בה חשיבה חיובית, כגון זו הנוצרת על ידי מערכת התגמול במוח, עוזרת למערכת החיסונית להילחם במצבים פתולוגיים. בעוד שעקרון זה מוכר כבר תקופה ארוכה הוא מעולם לא הוכח בצורה ניסויית, וההשלכות של אפקט הפלצבו, המוכר כבר עשרות שנים, הן עדיין בחזקת מיסתורין. פרופ’-משנה רולס פרסמה בשנה שעברה מאמר במגזין היוקרתי “Nature Medicine”, בו היא מדגימה לראשונה מנגנון אשר מקשר בין אפקט הפלצבו לבין שפעול המערכת החיסונית.

בהצעתה הספציפית למחקר מציעה פרופ’-משנה רולס מציעה לבחון כיצד מערכת התגמול משפיעה על המערכת החיסונית במלחמה בגידולים סרטניים. זהו ללא ספק כיוון חדש ומרתק ברתימת הרגשות למאבק בגידולים ממאירים.

התרשמותה של הוועדה היא כי מדובר בחוקרת מצטיינת, אשר יזמה ומקדמת מחקר שעשוי להביא לפריצת דרך. אנו משוכנעים כי עוד נשמע רבות על פרופ’-משנה אסיה רולס ועל הישגיה בעתיד.

קרן אדליס גאה בתפקיד שהיא ממלאת בקידום ובסיוע למדענים מצטיינים מסוגה של פרופ’-משנה אסיה רולס.

פרופ’-משנה רולס הצטרפה לפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון באוקטובר 2012 לאחר שסיימה את עבודת הפוסט-דוקטורט שלה במחלקה לפסיכיאטריה באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה. פרופ’-משנה רולס סיימה את התואר הראשון והשני בטכניון בפקולטה למדעי החיים. את הדוקטורט היא ביצעה במכון ויצמן למדע בתחום הנוירואימונולוגיה.

פרופ’-משנה רולס נבחרה כחברה לאקדמיה האירופית הצעירה לחקר המוח FENS-KAVLI (2015-2019). היא קיבלה את המלגות היוקרתיות מלגת רוטשילד, פולברייט וEMBO-. כמו כן היא זכתה בפרס NARSAD Young Investigator Award מטעם ארגון המוח העולמי (BRAIN AND BEHAVIOUR RESEARCH FOUNDATION) וכן בפרס קריל מטעם קרן וולף. לאחרונה זכתה במענק מחקר יוקרתי של קרן יוז.

“אני מודה לקרן אדליס, שתרומתה למדע בכלל ולמדעי המוח בפרט עצומה,” אמרה פרופ’-משנה רולס בטקס. “הקרן היא ארגון שבאמת מקשיב למדען, מנסה להבין את החלומות שלו ומצטרף אליהם. יותר מכל אתם מאפשרים למדענים להעז, וזה המפתח להתקדמות מדעית. אני מודה לטכניון שתמך בי לאורך כל הדרך, לאנשי המעבדה שלי ולמשפחה שלי שהאמינה בי מאז ומתמיד וליוותה אותי בשמחה ובעצב.”

תחום המחקר של פרופ’-משנה רולס:

הקשר ההדוק בין פעילות המוח ותפקוד מערכת החיסון מוכר לנו היטב מחיי היומיום. מצבים רגשיים יכולים להשפיע על יכולתה של מערכת החיסון להילחם בגורמים זרים ולשמור על תפקודו התקין של הגוף. כך למשל, מצבי דחק יכולים לעורר רגישות מוגברת למחלות. מאידך, מצבו הבריאותי של אדם המקבל כדור דמה, כחלק מקבוצת הפלסבו יכול להשתפר מעצם הצפייה לשיפור. למרות שקיימים מחקרים אפידמיולוגיים רבים המבססים את הקשר בין המימד הפסיכולוגי של אדם לבין מצבו הבריאותי, עד כה איננו מבינים כיצד הקשר הזה נוצר ומהם המנגנונים הפיזיולוגיים העומדים מאחוריו. לכן איננו יודעים כיצד לנצל את הפוטנציאל הרפואי הטמון במוח להשפיע על מערכת החיסון כדי לרפא.

במעבדתה של פרופ’-משנה רולס מנסים להבין את המנגנונים הפיזיולוגיים המאפשרים את הקשר בין שתי המערכות. אנו מעריכים כי כאשר נבין כיצד המוח מתקשר עם מערכת החיסון, ייפתח בפנינו עולם חדש של אפשרויות לבקר את מערכת החיסון, להשפיע עליה ולחזק את פעילותה באופן מדויק וממוקד.

בבסיס העבודה של פרופ’-משנה רולס עומדת ההנחה שכל התהליכים הרגשיים והתבוניים שלנו, מתבטאים בפעילות מסוימת במוח. לכן, כדי להבין את ההשפעה של פעילות מוחית מסוימת על מערכת החיסון אנו משתמשים בטכנולוגיות אשר מאפשרות לנו להפעיל תאי עצב במוח ולבחון את ההשפעה שלהם על מערכת החיסון.

באמצעות גישה זו נמצא לאחרונה מנגנון העשוי להסביר את תופעת הפלסבו. מצאנו שהפעלה של מערכת התגמול, אזור מוח המופעל במהלך פלסבו ובזמן צפייה חיובית, מגביר את יכולתה של מערכת החיסון להתמודד עם חיידקים. פרס אדליס הוענק לצורך קידום מחקר אשר יתמקד בהשפעת המוח לשפעל את מערכת החיסון להילחם בגידולים סרטניים.

 

 

“הטכניון הופך גלובלי יותר ויותר ומעמיק את נוכחותו בעולם; המשימה הניצבת בפנינו כעת היא הגדלת מספר הסטודנטים החרדים בטכניון”

“הטכניון הופך גלובלי יותר ויותר,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא במושב הקורטוריון (חבר הנאמנים של הטכניון) לשנת 2017. “עולם המחקר כיום מחייב שיתופי פעולה בין תחומים ובין אוניברסיטאות. לכן, כדי לשמר את היותו של הטכניון אוניברסיטה מובילה בחזית המחקר המדעי עלינו לקחת חלק בגלובליזציה של ההשכלה הגבוהה. זו היתה אחת ממשימותי העיקריות מאז שנכנסתי לתפקיד נשיא הטכניון לפני שמונה שנים.”

ואכן, בשנים האחרונות פועל הטכניון בחזיתות רבות למטרה זו, ושני פרויקטי הדגל הם השלוחות בניו יורק ובסין, שייחנכו עוד השנה: הקמפוס הקבוע של מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס (JTCI) – מכון למחקר מדעי-הנדסי יישומי בלב מנהטן ייחנך בחודש ספטמבר 2017; ומכון טכניון-גואנגדונג (GTIIT) בסמוך לעיר שנטאו בסין ייחנך בדצמבר 2017. הטכניון מעמיק את חותמו הבינלאומי גם באמצעות הסכמים לשיתוף פעולה ובשיתופי פעולה אסטרטגיים עם אוניברסיטאות מובילות בעולם. בית הספר הבינלאומי בטכניון, המכשיר סטודנטים משלל מדינות, הרחיב מאוד את פעילותו ומספר הסטודנטים בו גדל מ-39 סטודנטים ב-2009 ל-700 ב-2016.

לדברי פרופ’ לביא, פרויקטים בינלאומיים אלה מציבים את הטכניון בחזית המחקר העולמי ומהווים ציון דרך חשוב בהתקדמותו לעבר הגשמת חזון הטכניון: להיות “אוניברסיטת מחקר מדעית-טכנולוגית בין עשר המובילות בעולם בפיתוח הון אנושי, מנהיגות ויצירת ידע, הפועלת לקידום מדינת ישראל והאנושות.” הוא ציין גם את הצלחתו של הקורס המקוון שמקיים פרופ’ חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון – קורס MOOC (Massive Open Online Course) המתקיים בערבית ובאנגלית וכבר הביא את דבר הטכניון לכ-118,000 גברים ונשים מ-87 מדינות, 23 מהן במזרח התיכון.

פרופסור לביא הדגיש כי אתגר חשוב נוסף נוגע לשינויים הדמוגרפיים במדינת ישראל. “החברה הישראלית משתנה לנגד עינינו, בשנת 2059, חלקה של האוכלוסייה החרדית בכלל האוכלוסייה בישראל יעמוד על פי התחזיות על 27%, והדבר מחייב אותנו להגדיל את מספרם של הסטודנטים החרדים באקדמיה כדי לסייע להם להשתלב בעולם העבודה. בשנים האחרונות פעל הטכניון להגדלת מספר הסטודנטים הערבים הלומדים בו, שחלקם באוכלוסיית הסטודנטים דומה כיום לחלקם של הערבים באוכלוסיית ישראל, וכעת אנו פועלים להגדלת מספר הסטודנטים החרדים הלומדים בטכניון. זאת באמצעות מסלולים קדם אקדמיים מיוחדים וליווי צמוד בשנות הלימוד.”

למושב הקורטוריון שנפתח הבוקר הגיעו נציגי הטכניון וידידיו מכל רחבי העולם והם ישתתפו בארועים שיימשכו עד יום רביעי הקרוב. יו”ר הקורטוריון לארי ג’קייר אמר כי “הטכניון עומד בחזית הגלובליזציה של ההשכלה הגבוהה, מה שמאפשר להפיץ ברחבי העולם את הצלחותיו במדע, בטכנולוגיה וברפואה. עלינו להמשיך במאמץ זה להרחיב את חשיפתו של הטכניון בעולם ואת השפעתו החיובית. זה גם הגשר שיאפשר לדור הצעיר של יהדות התפוצות ליצור קשר מחודש עם מדינת ישראל.”

לתמונות לחצו כאן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הוענק פרס הארווי לשתי קבוצות מחקר שחוללו מהפכה בשני תחומים מדעיים – אסטרופיזיקה וחקר המוח. הטקס התקיים במסגרת ארועי הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון. “כל אחת משתי הקבוצות האלה תרמה משמעותית להבנתנו את היקום,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא. “האחת השיגה פריצת דרך בהבנת היקום החיצוני והאחרת ברמה הפנימית ביותר – התא החי.”
פרס הארווי הוא הפרס המדעי היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון, והוא ניתן מאז שנת 1972 לציון הערכה והוקרה על תרומות חדשות ובולטות במדע, בטכנולוגיה וברפואה ועל תרומה יוצאת דופן לשלום במזרח התיכון. קרן הפרס, שהוקמה על ידי ליאו מ’ הארווי ז”ל (1887- 1973), תעשיין וממציא מלוס אנג’לס, מעניקה מדי שנה פרסים יוקרתיים. סקוט לימסטר, יו”ר אגודת ידידי הטכניון בארה”ב (ATS), אמר כי במרוצת השנים הפך פרס הארווי ל”מנבא נובל”, שכן כ-20% מהזוכים בו זוכים לאחר מכן בפרס נובל. הוא ציין כי מורשת משפחת הארווי ממשיכה לחיות דרך הפרס.
קבוצה ראשונה: גילוי גלי הכבידה

בתחום המדע והטכנולוגיה הוענק הפרס לפרופ’-אמריטוס רונלד דריבר ולפרופ’-אמריטוס קיפ סטפן תורן מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה ולפרופ’-אמריטוס ריינר וייס מ-MIT. השלושה, שהובילו את ניסוי LIGO, קיבלו את הפרס על הגילוי הראשון של גלי כבידה (2015), שאימת ניבוי מרכזי של תורת היחסות הכללית של איינשטיין ופתח צוהר חדש ליקום.
גלי כבידה הם מעין “אדוות” של עקמומיות הנעות במרחב הארבעה-ממדי (מרחב-זמן). ניטורם של גלים אלה הוא אתגר מדעי-הנדסי עצום שכן בניגוד לאור, שאותו קל לנטר בשל האינטראקציה החזקה שלו עם חומר, גלי הכבידה אינם מקיימים אינטראקציות חזקות. מאחר שהם חלשים כל כך דרוש לניטורם מתקן רגיש מאוד שאינו מושפע מרעידות אדמה זעירות ותנועת מכוניות בסמוך. יתר על כן, מדובר בניטור תנועה שקטנה בהרבה מאטום בודד. ואכן, LIGO הוא גלאי גלי כבידה (אינטרפרומטר) עצום ורגיש במיוחד, שבו נעות קרני לייזר בשרוול רִיק ארוך המגביר את רגישות המערכת.
גלי הכבידה שלכדו מדעני LIGO נוצרו בהתנגשות (ומיזוג) של שני חורים שחורים גדולים במיוחד. ההתנגשות, שהתרחשה לפני 1.3 מיליארד שנה, ארכה שבריר שנייה אך יצרה אנרגיה עצומה שחוללה את גלי הכבידה שנוטרו על ידי המערכת בהגיעם לכדור הארץ.
את גלי הכבידה חזה איינשטיין בתורת היחסות הכללית, וקיומם אומת באופן עקיף בשנות השבעים – אימות שזיכה את המדענים טיילור והאלס בפרס נובל בפיזיקה (1993). אולם התצפית הישירה בגלים אלו התרחשה כאמור רק לפני כשנתיים, במתקן LIGO. ראוי לציין כי איינשטיין, שחזה כאמור את קיומם של גלי הכבידה, חזר בו כעבור 20 שנה והתכחש לקיומם. כעת הוכיחו וייס, דריבר, תורן ושותפיהם כי איינשטיין צדק בניבויו וטעה בהכחשתו. לכן מעריכים מדענים בכירים בעולם כי הצלחה זו תוביל לניסוחה של “תיאוריה מאוחדת” שתסביר את רוב התופעות ביקום על סמך ארבעה כוחות פיזיקליים (הכוח הגרעיני החזק, הכוח הגרעיני החלש, הכוח האלקטרומגנטי וכוח הכבידה).
הפרופסורים וייס ותורן, מדעני ניסוי LIGO, שהוביל לגילוי גלי הכבידה ב-2015, ציינו בטקס הארווי בטכניון כי הם חלק מקבוצה גדולה של כאלף מדענים ומהנדסים משישים מוסדות מחקר ברחבי העולם. הם הודו להם ולמנהלי הניסוי במהלך השנים, לקונגרס האמריקאי שתמיכתו לא נפגעה בחילופי השלטון בארה”ב במרוצת השנים ולקרן הלאומית למדע בארה”ב (NSF), שתמכה בפרויקט במשך 40 שנה אף שלדברי פרופ’ וייס “זה היה הימור גדול מאוד על טכנולוגיה שלא היה ברור אם תצליח במשימה, והכספים הגיעו ממשלמי המיסים בארה”ב.”
המדען השלישי שקיבל את פרס הארווי על ניסוי LIGO הוא פרופ’-אמריטוס רונלד דריבר, שנפטר בחודש מרץ השנה לאחר שהספיק להתבשר על זכייתו בפרס. אחיו איאן, שקיבל את הפרס במקומו, אמר בטקס כי אחיו היה מדען מלידה שהמציא דברים רבים וערך ניסויים עוד בהיותו נער. בערוב ימיו לקה דריבר בדמנציה, אך לדברי אחיו הוא זכה לקבל את העידכונים על ההצלחות בניסוי LIGO, ובשׂוֹרות אלה שיפרו את זיכרונו במשך תקופה מסוימת.
קבוצה שנייה: פיתוח האופטוגנטיקה

 

בתחום בריאות האדם ניתן הפרס לפרופ’ קארל דייסרוס מאוניברסיטת סטנפורד ולפרופ’ פיטר היגמן מאוניברסיטת הומבולדט, ברלין. הם קיבלו אותו על גילוי מולקולות האופסין המעורבות בחישת אור בתאי מיקרואורגניזמים ועל ניצולן בפיתוחה של האופטוגנטיקה. גישה חדשנית ומקורית זו, שחוללה מהפכה בתחום חקר המוח, מאפשרת לחקור את תפקוד תאי העצב בחיה השלמה ואת הקשר בין רשתות עצביות ובין התנהגות החיה.
אופטוגנטיקה, מהתחומים החמים ביותר בחקר המוח כיום, היא שיטה מדויקת מאוד לגירוי המוח ולכן נחשבת כיום כשיטה הטובה ביותר להפעלת תאים ספציפיים כדי לבדוק את השפעתם על תפקודיו של האורגניזם. השיטה מאפשרת להשפיע על תאי מוח באופן מדויק באמצעות אור, ללא צורך באלקטרודות. באמצעות גישה זו הצליחו מדענים לקבע זיכרונות, למחוק זיכרונות ולשנות זיכרונות (בשלב זה בעכברים בלבד).

חתן הפרס פרופ’ דייסרוס, פסיכיאטר וחוקר מוח, אמר כי “קשה מאוד לחקור בעיות פסיכיאטריות, המסבות לאנשים סבל רב, משום שיש בפסיכיאטריה הרבה דברים שקשה למדוד ומפני שהמוח מאוד מורכב וקשה להבנה. פיתוח האופטוגנטיקה הוא אכן הישג עצום, אבל צריך להבין שהוא לא הישג רק של שני חוקרים אלא הישג של דורות של מדענים – חוקרים בכירים וסטודנטים שלהם – שהובילו להצטברות הידע החיוני לפריצת הדרך. לכן קבלת פרס הארווי היא כבוד גדול עבורי, שכן זהו פרס המוקיר את המדע הבסיסי – פרקטיקה שלא תמיד זוכה להערכה מספקת. פעמים רבות, המדע הבסיסי מוביל להתפתחויות דרמטיות ברפואה מבלי שהמדען ידע בתחילת הדרך לאן יוביל המחקר שלו. וזה גם הלקח הגדול של פיתוח האופטוגנטיקה: חשיבותה של התמיכה הציבורית במדע הבסיסי לאורך זמן.”
חתן הפרס פרופ’ היגמן אמר בהתרגשות כי עבורו, כגרמני, פרס הארווי מהטכניון חשוב יותר מפרסים אחרים שבהם זכה במרוצת השנים. “לפני מאה עשרים שנה היתה ברלין מרכז עולמי של מדע, שבו פעל איינשטיין; ואז התחולל האסון הגדול בכל הזמנים, שפגע פגיעה קשה בעם היהודי.
“ההתאוששות ביחסי גרמניה-ישראל, בדור הבנים ובדור הנכדים של הגרמנים ושל קורבנותיהם, היא תופעה מופלאה בעיני. ביקרתי כאן ב-1977 לראשונה ונדהמתי לגלות כמה מפותחים קשרי המדע בין ישראל וגרמניה. אני חושב שעומק הדיון, תרבות הדיון והפתיחות הישראלית מאפשרים לנו הגרמנים לקיים עם המדענים הישראלים יחסים מועילים ופוריים. בעיני, המדענים הישראלים הם המדענים החדשניים והפרודוקטיביים ביותר באירופה כיום ואני מתחרט שלא שהיתי כאן תקופות ארוכות יותר בשיתופי פעולה – אבל זה עוד יכול לקרות.”