הטכניון ובנק הפועלים חנכו את מרכז המחקר המשותף TPADS
טקס חנוכת המרכז המשותף בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון. מימין לשמאל: נעם זיגרסון, פרופ’ בועז גולני, אבי כוכבא ופרופ’ אבישי מנדלבאום.
“זהו רגע מכונן ומלא תקווה לעתיד, שבו חובר בנק גדול לאוניברסיטה טכנולוגית מובילה כדי לחבר את עולם הכלכלה עם העולם הדיגיטלי.” כך אמר פרופ’ בועז גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, בטקס פתיחתו של מרכז “טכניון-פועלים למדעי הנתונים והמידע” (TPADS) בטכניון.
המרכז החדש הוקם על ידי בנק הפועלים והפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון בטכניון במטרה לרתום מודלים טכנולוגיים חדשים לפיתוח בנקאות העתיד. במרכז החדש יפעלו יחד חוקרים מהטכניון ואנליסטים מהבנק כדי לענות על האתגרים המרכזיים בעולם הטכנולוגי-בנקאי. לדברי פרופ’ גולני “הזיווג הזה בין בנק הפועלים לטכניון, נראה מוזר במבט ראשון, אך הוא מושתת על החדשנות המאפיינת את שני השותפים. המהפכה הדיגיטלית משנה תפיסות שהתרגלנו אליהן ותוביל לכך שהבנקים ייראו אחרת לגמרי תוך עשור. גם האקדמיה, כמו העולם הפיננסי, חייבת להתאים את עצמה למהפכה הדיגיטלית.”
שיתוף הפעולה בין בנק הפועלים לטכניון מתקיים באמצעות חטיבת החדשנות שהוקמה בבנק ובמסגרת יוזמה משותפת שגובשה יחד עם דיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון פרופ’ אבישי מנדלבאום.
אבי כוכבא, המשנה למנכ”ל בנק הפועלים והממונה על חטיבת החדשנות, אמר בטקס כי “לפני שנה הכרזנו על שיתוף הפעולה בינינו ואני שמח שהגענו ליום חגיגי זה של חנוכת המרכז המשותף. בנק העתיד הוא בנק פרואקטיבי המחויב להבין את צורכי הלקוחות ולהתאים את עצמו אליהם. חלק מרכזי בכך הוא פיתוח תחומי המידע וניתוח הנתונים ולכן חברנו לטכניון – על מנת לחזק את היכולות הללו אצלנו.”
אבי כוכבא, המשנה למנכ”ל בנק הפועלים והממונה על חטיבת החדשנות
“זהו פרויקט חדשני המושתת על יזמות פנים-ארגונית ועל יצירתיות בשני הצדדים השותפים,” אמר בטקס דיקן הפקולטה פרופ’ אבישי מנדלבאום. “יש כאן שותפות בין שווים – הבנק מספק נתונים ושותף מלא בניתוחם והטכניון מפתח כלים מתקדמים לניתוח נתונים ומיישם אותם על נתוני הבנק.
הדרך שעשינו יחד השנה הייתה משמעותית, ואנו ממשיכים בדרך שהתווינו כדי ליהנות מפירות המחקר המשותף.”
את המרכז מובילים הפרופסורים אביגדור גל ואורן קורלנד מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון יחד עם נעם זיגרסון, מנהל מידע ואנליטיקה בחטיבת החדשנות בבנק הפועלים.
כ-5000 סטודנטים יגורו במעונות הסטודנטים בטכניון בשנת הלימודים תשע”ח – זהו המספר הגבוה ביותר של פתרונות דיור לסטודנטים בישראל
לקראת פתיחת שנת הלימודים החדשה אכלס הטכניון לראשונה את מעונות כפר הסמכה – המעונות היפים והמשוכללים ביותר בישראל, המיועדים לסטודנטים לתואר ראשון. המדובר ב-4 בניינים בני 9 קומות, המכילים 116 דירות ו-488 מיטות. במעונות החדשים, שתכננו האדריכלים יעל וירון גרנות, מתגוררים 448 סטודנטים ו-20 זוגות.
ארבעת בנייני המעונות (בהם גם בניין המעונות ע”ש לאודר) מצוידיים בתשתיות ובטכנולוגיות מתקדמות.
“הטכניון מציע את המספר הגבוה ביותר של פתרונות דיור לסטודנטים בישראל – כ-5,000.” כך אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא. “מעונות הסטודנטים בטכניון הם סמל לסובלנות ולדו קיום שכן גרים בהם אלה לצד אלה, בשוויון מלא, סטודנטים יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ’רקסים, חילונים, דתיים, סטודנטים מישראל ומחו”ל, נשים וגברים. הסטודנטים הם המשאב העיקרי של הטכניון, והם משקיעים זמן רב ומאמץ אדיר בלימודיהם. הגדלה משמעותית של היצע המגורים לסטודנטים תסייע גם בהוזלת מחירי הדיור בארץ.”
נור חסונה, תומר פרץ ומור כחלון הם שלושה סטודנטים המתחילים את לימודי השנה הרביעית בפקולטה להנדסה אזרחית. “המעונות מאוד עוזרים מבחינה כלכלית,” אומרת נור, “כי הדירות בחוץ מאוד יקרות וחוץ משכר דירה צריך לשלם גם חשמל, מים ואינטרנט, שכאן אנחנו מקבלים ללא תשלום. בנוסף, המעונות קרובים לכיתות וכשיש מבחן בתשע מספיק לצאת חמש דקות קודם.” לדברי תומר, “המעונות בטכניון בנויים ברמה גבוהה מאוד, עם חדר כביסה, חדר ישיבות וחוות מחשבים שבה אפשר להדפיס מה שצריך. שכר הדירה כאן מסובסד ולכן אתה יכול לחסוך ולקבל תמורה מלאה. ברגע שאתה גר בתוך הטכניון אתה קרוב לכיתות הלימוד ולמעבדות. זה מקום מאוד שלו, שבו יש לך כל מה שצריך כדי להצליח ולסיים את הלימודים כמו שצריך.”
“המעונות האלה נבנו עכשיו והם הכי חדשים בטכניון והכי טובים בארץ,” מוסיף מור. “להסתכל על הנוף ועל מה שאתה רואה ומה שאתה מקבל פה – זה מטורף. בנוסף, הטכניון מציע לסטודנטים אטרקציות וחיי חברה עשירים.”
לסרטון לחץ כאן:
לתמונות:
המעונות החדשים בטכניוןהמעונות החדשים בטכניוןהמעונות החדשים בטכניון
2,000 סטודנטים חדשים יחלו את לימודיהם בטכניון הפקולטות המבוקשות ביותר לתואר ראשון הן רפואה, הנדסת חשמל, מדעי המחשב, הנדסה אזרחית והנדסת מכונות
לראשונה בטכניון: 40% אחוז מכלל הסטודנטים לתואר ראשון – נשים
שנת הלימודים תשע”ח תפתח בטכניון ביום א’ (22.10). השנה לומדים בקמפוס הטכניון בחיפה כ-14,000 סטודנטים ב-18 פקולטות, מתוכם 9,236 סטודנטים לתואר ראשון והיתר סטודנטים לתארים מתקדמים, מתוכם 1,142 לתואר דוקטור. השנה, פתח הטכניון את שנת הלימודים האקדמית גם בשלוחות הטכניון בעולם – בניו יורק ובסין. בחודש שעבר נחנך בניו יורק הקמפוס הקבוע של מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס – מכון למחקר מדעי-הנדסי יישומי בלב מנהטן, ובכך הפך הטכניון לאוניברסיטה הראשונה בעולם שאיננה אמריקאית המעניקה תואר אקדמי על אדמת ארצות הברית.
במקביל, בסין החלו את לימודיהם במכון טכניון-גואנגדונג(GTIIT) 220 סטודנטים. מכון טכניון-גואנגדונג, האוניברסיטה הישראלית הראשונה בסין, ייחנך באופן רשמי בדצמבר הקרוב. המכון, שהוקם בסמוך לקמפוס אוניברסיטת שנטאו במחוז גוואנדונג בדרום מזרח סין, יהיה אוניברסיטת מחקר איכותית, ותוכניות ההוראה והמחקר בשנים הראשונות יתמקדו באיכות הסביבה.
בעשור האחרון חל גידול משמעותי באחוז הסטודנטיות הבוחרות בלימודים אקדמיים בתחומי המדעים וההנדסה, והשנה עומד אחוז הנשים מכלל הסטודנטים לתואר ראשון בטכניון על 40%. שיעור הסטודנטיות החדשות גבוה במיוחד בקרב בני המיעוטים – 53%.
קרינה פלטושין מאשקלון מתחילה השנה את לימודיה בפקולטה לביולוגיה. לדבריה, “החלטתי לבחור בטכניון בגלל השם הבינלאומי שלו והבנתי שהתואר בטכניון פותח דלתות. אני מאחלת לעצמי שאמצא חברים חדשים, שאקבל ציונים טובים ושאסיים את התואר בהצלחה. אני לא יודעת מה אעשה בעתיד אבל בטוחה שאמשיך ללימודי תואר שני.”
למיכל דובז’יק מכפר סבא ולגל סידי ממודיעין זהו היום הראשון ללימודי הנדסת התוכנה בפקולטה למדעי המחשב. שתיהן מתרגשות מהיום הראשון בטכניון. “בחרתי בלימודים בטכניון בשל מעמדו היוקרתי ורמת הלימודים הגבוהה. אני יודעת שיהיה לי קשה אבל מקווה שאצליח להסתדר,” אמרה מיכל.
“היום אתם מצטרפים למשפחת הטכניון, משפחה חזקה הכוללת כבר ארבעה דורות,” אמר המשנה לנשיא הטכניון פרופ’ אדם שורץ בטקס פתיחת שנת הלימודים. “הטכניון נוסד במטרה להכשיר את המהנדסים שיבנו את המדינה, ובהמשך הרחיב את פעילותו מתוך הבנה שהכשרה בסיסית בהנדסה אינה מספקת ויש צורך ביסודות מדעיים חזקים. כך הפך הטכניון לאוניברסיטת מחקר מובילה ברמה הלאומית והעולמית.”
“העולם החדש זקוק לכלים חדשים,” הוסיף פרופ’ שורץ, “זהו עולם דיגיטלי שבו המחשבים חיוניים בכל תחום, לא רק במדעי המחשב, וההצלחה בעולם הטכנולוגי מושתת לא רק על כישרון אלא גם על מגוון אנושי רחב. המשאבים המהותיים שנעניק לכם הם יכולת חשיבה, התמודדות עם בעיות, ונכונות לשבת כל הלילה על משהו שלא הצלחתם לפתור. הטכניון הוא מקום של אנשים חושבים וסקרנים שיובילו בעתיד את המשק הישראלי ואת העולם כולו. נכון שאתם רק בתחילת התואר הראשון, אבל אני קורא לכם להתחיל לחשוב כבר במהלך התואר על תארים מתקדמים. מדי שנה מסיימים את לימודי ההנדסה כחצי מיליון איש בסין ובהודו. רבים מהם אינם פחות חכמים מכם, והערך המוסף שלנו הוא התארים המתקדמים שמביאים איתם העמקה מחקרית והבנה רחבה יותר, יתרונות שבאים לידי ביטוי בשוק העבודה.”
את טקס פתיחת השנה הנחתה פרופ’ אורית חזן, דיקנית לימודי הסמכה בטכניון, שאמרה לסטודנטים: “היום מתחיל פרק חשוב בחייכם לא רק בהיבט האקדמי אלא גם בהיבטים רבים אחרים. הצטרפתם למוסד אקדמי מוביל בעולם בהנדסה ובמדעים, וכאן תקבלו את ההכשרה הטובה ביותר. בסקר סטודנטים שערכנו גילינו שסטודנטים מעדיפים ללמוד בטכניון משלוש סיבות עיקריות: המוניטין של הטכניון, רמת הלימוד הגבוהה והאווירה בקמפוס. לכן חשוב לנו שתתמקדו בלימודים אבל מדי פעם תרימו את הראש מהמחשב, תסתכלו סביב, תהנו משלל הפעילויות שמציע הטכניון ותחשבו היכן גם אתם יכולים לתרום.”
דיקן הסטודנטים פרופ’ בני נתן, אמר: “אתם מגיעים היום לטכניון אחר מכפי שהיה פעם. בטכניון של היום יש פעילות מגוונת מאוד מחוץ לזו האקדמית וחיי חברה עשירים. חשוב שתזכרו שאנחנו כאן בשבילכם בלשכת הדיקן. חוכמה אמיתית היא גם לדעת לבקש עזרה, ואם תצטרכו עזרה בכל נושא – במעונות, במלגות ובהלוואות, בסיוע אקדמי, בליווי פסיכולוגי וכו’ – אתם מוזמנים לבוא אלינו.”
יו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון עומר עמית אמר כי “הטכניון הוא מקום נפלא, כפי שמראה גם סקר הסטודנטים הארצי. שביעות הרצון בטכניון היא הגבוהה ביותר בישראל, והוא גם המוסד שרוב הסטודנטים בישראל ממליצים ללמוד בו. נבחרות הספורט של הטכניון הן המובילות בתחרויות הספורט האוניברסיטאיות וכאן נמצא חדר הכושר הטוב ביותר באקדמיה והבריכה האולימפית היחידה בצפון. אתם מוזמנים ליהנות מחוגי הספורט, ממופעי המוזיקה, מהפאב בבית הסטודנטים ומשאר הדברים הנהדרים שיש לטכניון להציע לכם. הלימודים לא יהיו קלים, זה בטוח, וכולכם תחוו פה ושם גם כשלונות, אבל כאן תלמדו להתגבר עליהם ולהצליח.”
לתמונות מטקס פתיחת השנה לסטודנטים החדשים שהתקיים אתמול בטכניון
הפקולטה למדעי המחשב בטכניון פותחת את הקורס המקוון (MOOC) הראשון בתולדותיה, בהנחיית פרופ’ מיכאל אלעד. זאת בעקבות בחירת המל”ג (המועצה להשכלה גבוהה) בקורס זה.
בעקבות הבחירה בקורס הקצתה המל”ג מענק מיוחד לפיתוחו כקורס מקוון, שפותח על פלטפורמת edX העולמית.
הקורס המקוון פתוח ללא תשלום לכל המעוניין, ועד כה נרשמו אליו כבר יותר מ-1,000 איש מכל רחבי העולם. עבור הסטודנטים בטכניון, הקורס המקוון הוא חלק מקורס רשמי שייערך בפקולטה במהלך סמסטר החורף הקרוב. במסגרת הקורס יצפו הסטודנטים בטכניון בשיעורים מצולמים, ישלימו מטלות באתר הקורס וישתתפו במפגשים שבועיים לצורך דיון על החומר שצפו בו. הציון הסופי יורכב מציון המשימות ומהציון בפרויקט גמר שיוצג במסגרת כיתתית.
הקורס מורכב משני חלקים בני חמישה שבועות כל אחד. החלק הראשון מציג את העקרונות התאורטיים והחלק השני מחבר את התאוריה למעשה, בדגש על יישומים בעיבוד תמונות.
לדברי פרופ’ אלעד, מומחה בעל שם עולמי בתחומו וזוכה פרס ינאי, “אנחנו המדענים מאמינים ששימוש במודלים מתמטיים הוא הדרך הנכונה לתיאור מידע ולהבנתו. ואכן, כמעט כל משימה בתחום של עיבוד מידע ולמידה חישובית מתבססת על מודל כזה או אחר. הזירה של ייצוגים דלילים ויתירים (Sparseland) בנויה על מודל חדשני, אוניברסלי ויעיל במיוחד לפתרון בעיות מגוונות. מודל זה כבר הודגם ככלי האופטימלי בשורה ארוכה של יישומים.”
כמוסד מוביל בתחום ההוראה והמחקר רואה הטכניון חשיבות רבה בקידום הלמידה הדיגיטלית ובהנגשת ההשכלה הגבוהה לקהל יעד גדול ומגוון. הצטרפות הטכניון למיזם מל”ג/ות”ת ולמטה “ישראל דיגיטלית” לקידום הלמידה האקדמית המקוונת הוא צעד נוסף בקידומו של יעד זה.
מחקר שנערך בטכניון מתאר את מסלול הדעיכה של פעילות קוצב הלב הטבעי בגיל המבוגר, ומציע דרכים לבלום את ההידרדרות
פרופ’-משנה יעל יניב
מחקר שנערך בטכניון מתאר את מסלול הדעיכה של פעילות קוצב הלב הטבעי בגיל המבוגר, ומציע דרכים לבלום את ההידרדרות
חוקרים בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון פיתחו מודל מתמטי המסביר את ההידרדרות בקוצב הלב הטבעי בגיל המבוגר ומאפשר לבלום אותה. המחקר התפרסם לאחרונה בכתב העת The Journal of General Physiology.
קצב הלב הטבעי מווסת על ידי S.A. Node – צבר תאים השולח גירויים חשמליים הגורמים להתכווצות הלב, וזאת בהתאם למנגנונים פנימיים ולגירויים המגיעים ממערכת העצבים. תיווך זה בין מערכת העצבים ללב חיוני משום ששינויים בסביבה ובגוף – למשל בשעת פעילות ספורטיבית – מחייבים “עדכון” של קצב הלב כך שיספק את כמות החמצן הנדרשת לתפקוד תקין של הגוף. הפרעות בקצב הלב גובות כ-400,000 קורבנות בשנה בארה”ב לבדה.
חוקרי הטכניון, ד”ר יואכים בהר ופרופ’-משנה יעל יניב, פיתחו מודל מתמטי המאפיין את הדעיכה בתפקוד רקמת הקוצב הביולוגי עם ההזדקנות. לדברי פרופ’-משנה יניב, “הקוצב הביולוגי מורכב מקבוצה של תאים המשדרים אותות חשמליים (פוטנציאלי פעולה) בתגובה לפעילותם של מנגנונים על פני הממברנה ובתוך התא. פעילות המנגנונים האלה מושפעת מרמת הסידן והזרחן בתא.”
החוקרים פיתחו כאמור מודל מתמטי המשקלל את כל הגורמים הרלוונטיים בתהליך זה (שהובא כאן בפישוט רב). מודל זה מאפשר “לשחק” עם המשתנים השונים ולבחון את השפעתו של שינוי זה על קוצב הלב הטבעי. המודל אומת גם באופן ניסויי בעכברים.
החוקרים בחנו באמצעות המודל גם את השפעתן של תרופות לבעיות קצב, ועל סמך הממצאים הציעו שילוב משופר של תרופות אלה המתאים לגיל המבוגר. ואכן, בניסוי התברר כי שילוב התרופות משפר משמעותית את קצב הלב ומביא אותו לפעילות אופטימלית.
ד”ר בהר ופרופ’-משנה יניב מתכוונים להמשיך במחקר זה, במטרה להציע מינוני-תרופות והתערבויות גנטיות מדויקות המבוססות על המודל שפיתחו. זאת כדי לעכב את ההידרדרות הקלינית של קוצב הלב הטבעי.
למאמר המלא: http://jgp.rupress.org/content/149/10/935
ד”ר יואכים בהרגורמים מולקולריים על גבי קרום התא והתא עצמו משפיעים על קצב הירי של הקוצב הביולוגי. המנגנונים המלוקולרים מקושרים דרך רמות של סידן וזרחן.
מערכת חדשנית לאבחון מחלות על סמך תנועת העפעף פותחה בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון
פרופ’ לוי שכטר
פרסום מדעי ראשון לפרויקט “עפעפיים” שפותח בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון. הפרויקט, שבמרכזו מערכת לאבחון מחלות באמצעות מנטר תנועות עפעפיים (EMM), הוצג במאמר בכתב העת Graefe’s Archive for Clinical and Experimental Ophthalmology מקבוצת ספרינגר (Springer).
הפרויקט הייחודי פותח על ידי פרופ’ לוי שכטר והדוקטורנטית עדי חנוכה, שהחלה לעבוד עליו עוד בתקופת התואר הראשון ואחר כך המשיכה בכך בעזרת קבוצות סטודנטים רבות שעבדו בהנחייתה. כבר בשלבי הפיתוח זכה המכשיר בכמה פרסים בינלאומיים וכן דורג בעשרים המקומות המובילים בתחרות בינלאומית של חברת Texas Instruments. בשנתיים האחרונות משמש המכשיר בניסויים קליניים במרכז הרפואי “העמק” בעפולה.
הטכנולוגיה שפותחה בטכניון פשוטה יחסית לטכנולוגיות קיימות לניטור תנועות עפעפיים מאחר שאינה דורשת מצלמה, עיבוד תמונה ושמירת מידע בענן.
“תנועות העפעפיים מוסרות מידע משמעותי על מצבו הבריאותי של הנבדק,” מסבירה חנוכה, העושה כיום דוקטורט בתחום אחר (ראו בסוף הכתבה) בהנחייתו של פרופ’ לוי שכטר. “התנועות האלה יכולות להעיד לא רק על מחלות עיניים אלא גם למשל על מחלות נוירולוגיות כגון פרקינסון ועל מחלות אוטו-אימוניות כגון מחלת גרייבס. לבקשת ד”ר דניאל בריסקו, מנהל מחלקת עיניים במרכז הרפואי “העמק”, פיתחנו מכשיר המותקן על משקפי אופטומטריסט סטנדרטיים המשמשים בבדיקות עיניים.”
הדוקטורנטית עדי חנוכה
על המשקפיים מותקנת מערכת של חומרה ותוכנה המנטרת את תנועות העפעפיים של המשתמש ומפענחת אותן. מאז קבלת אישור ועדת הלסינקי לניסויים בבני אדם נאספו מדידות של כ-100 נבדקים במטרה להגדיר דפוסי עפעוף (תדירות ומהירות סגירה) של אדם בריא. ניתוח מדדי העפעוף נעשה באמצעות אלגוריתם לעיבוד אותות שנכתב על ידי הסטודנטים בפקולטה: מאור יצחק, אלון ברגר, טל ברקוביץ, מיכל ספקטור, שיר לאופר ונעמה פרל.
ראשית נבדקה מחלת העיניים בלפרוספזם (Blepharospasm Dystonia), המאופיינת בהתכווצות בלתי רצונית של השרירים האחראים על עצימת העיניים. החוקרים גילו קשר כמותי מובהק בין דפוס העפעוף של האדם לבין היותו חולה בבלפרוספזם, ופירוש הדבר שהמערכת תוכל לשמש לאבחון המחלה. באמצעות המערכת נבדקה גם השפעת הטיפול המקובל במחלה – הזרקת בוטוקס – והתגלה כי תוך כרבע שעה מתמתנות ההתכווצויות האמורות ודפוס העפעוף “מתנרמל” למדדים הרגילים הקיימים בקרב אנשים בריאים.
כיום ממשיכה הקבוצה לאסוף מידע על אנשים ב”קבוצות מחלה” נוספות ובהן חולי דמנציה ופרקינסון. לדברי חנוכה, “במקביל לעיצוב המוצר לצורך מסחור אנו פועלים בכמה כיוונים להמשך: פיתוח המערכת כפלטפורמה למחקרים מולטי-דיסציפלינריים בנושאים שונים כגון השפעת מצב רגשי על דפוס העפעוף, תקשורת באמצעות עפעפיים (עבור אנשים משותקים), ואבחון אוטומטי באמצעות למידת מכונה ועל בסיס השוואה ממוחשבת של הניטור הספציפי למאגר נתונים נרחב. אנחנו מקווים שבדיקה זו תהפוך לסטנדרט, בדומה לבדיקת לחץ דם או אק”ג. חמש דקות בדיקה – והאבחון מסתיים.”
עדי חנוכה סיימה את לימודי התואר הראשון בהנדסת חשמל בטכניון בהצטיינות יתרה בשנת 2013. כיום היא סטודנטית במסלול ישיר לדוקטורט, בהנחייתו של פרופ’ לוי שכטר. מחקר הדוקטורט שלה מתמקד במאיצי חלקיקים לצרכים רפואיים כגון הקרנות של גידולים סרטניים. זאת במטרה למקד את הקרינה בתאים הסרטניים ולהפחית את פגיעתה ברקמה הבריאה המקיפה אותם. בנוסף לעבודתה התיאורטית היא מבצעת עבודה ניסויית בשיתוף עם מעבדת SLAC למאיצים באוניברסיטת סטנפורד. לאחרונה זכתה חנוכה במלגת רוטשילד קיסריה, התומכת בדוקטורנטיות מצטיינות, ובפרס המתרגל המצטיין הטכניוני.
בגרף: מהירות סגירת העפעף כפונקציה של אמפליטודת התנועה. בירוק – אדם החולה בבלפרוספזם מעפעף במהירות גבוהה מאוד. בכחול – לאחר הטיפול, אותו אדם מעפעף הרבה יותר לאט.
הטכניון מברך את חתני פרס נובל בפיזיקה לשנת 2017 : פרופ’-אמריטוס ריינר וייס, פרופ’-אמריטוס קיפ סטפן תורן ופרופ’ בארי באריש – החוקרים שהובילו את גילויים של גלי הכבידה בשנת 2015 במסגרת ניסוי LIGO. הפרס יינתן להם “על תרומתם העצומה לגלאי LIGO ולתצפית הראשונה בגלי כבידה”.
לפני ארבעה חודשים זכו בפרס הארווי מטעם הטכניון שלושה מחוקרי LIGO: פרופ’-אמריטוס ריינר וייס, פרופ’-אמריטוס קיפ סטפן תורן ופרופ’-אמריטוס רונלד דריבר, שנפטר זמן קצר לפני טקס הענקת הפרס. פרס הארווי בתחום המדע והטכנולוגיה הוענק להם “על הגילוי הראשון של גלי כבידה, שאימת ניבוי מרכזי של תורת היחסות הכללית של איינשטיין ופתח צוהר חדש ליקום.”
“אנו מעניקים לכם את פרס הארווי על תרומתכם העצומה להבנת היקום,” אמר בטקס הענקת פרס הארווי נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא לזוכים, “עבדתם על ניסוי LIGO יותר משלושה עשורים והצלחתם להשיג אימות ניסויי ראשון של גלי הכבידה. אתם מקבלים את הפרס גם על גילוי התהליך הקודם למיזוג בין שני חורים שחורים ועל ההישג הטכנולוגי העצום המתבטא בהצלחת הניסוי. באמצעות קליטת האדוות שמגיעות מאותם חורים שחורים אתם מעניקים לנו כלי חדש ללמידת היקום.”
לדברי פרופ’ אהוד בכר מהפקולטה לפיזיקה בטכניון, “מתקן LIGO וגילוי גלי הכבידה אכן מספקים לנו מידע חסר תקדים על חורים שחורים, מידע שאינו זמין לנו בשום דרך אחרת. זוכי פרס נובל בפיזיקה חשפו בפנינו את התהליכים הפיזיקליים המתרחשים ברגעים האחרונים לפני התמזגותם של חורים שחורים וגם תהליכים המרחשים בכוכבי נויטרונים.”
פרס הארווי הוא הפרס המדעי היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון, והוא ניתן מאז שנת 1972 לציון הערכה והוקרה על תרומות חדשות ובולטות במדע, בטכנולוגיה וברפואה ועל תרומה יוצאת דופן לשלום במזרח התיכון. הפרס מוכר כ”מנבא נובל”, שכן כ-20% מהזוכים בו זוכים לאחר מכן בפרס נובל. קרן הפרס, שהוקמה על ידי ליאו מ’ הארווי (1887- 1973), תעשיין וממציא מלוס אנג’לס, מעניקה מדי שנה פרסים יוקרתיים. סקוט לימסטר, יו”ר אגודת ידידי הטכניון בארה”ב (ATS), אמר כי במרוצת השנים הפך פרס הארווי ל”מנבא נובל”, שכן כ-20% מהזוכים בו זוכים לאחר מכן בפרס נובל. הוא ציין כי מורשת משפחת הארווי ממשיכה לחיות דרך הפרס.
פרס נובל בפיזיקה יוענק בדצמבר לשניים מחתני פרס הארווי, פרופ’ אמריטוס וייס מ-MIT ופרופ’ תורן מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה, ולעמיתם פרופ’ בארי באריש מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה.
ההשפעות היחסיות של גנטיקה וסביבה על תחלואה – מחקרים שנערכו בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון והמרכז הרפואי כרמל
פרופ’ מילר עם הדוקטורנטית שימרת ממרות
השילוב בין נטייה גנטית לבין חשיפה להשפעות סביבתיות כגון זיהום, קרינת שמש, תזונה ועישון הוא גורם משמעותי בהתפתחותן של מחלות אוטואימוניות ונוירולוגיות. פרופ’ אריאל מילר, חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט וראש המרכז לטרשת נפוצה והיחידה למחלות נוירואימונולוגיות במרכז הרפואי כרמל, פרסם לאחרונה שני מאמרים בנושא זה. במאמרים אלה התגלו הבדלים מפתיעים בין גברים לנשים בהשפעה הסביבתית על הגנטיקה ונמצאו גנים ספציפיים ששינוי בהם עשוי להוביל להתפתחותן של מחלות מסוימות.
לדברי פרופ’ מילר, “אחת הדרכים להבדיל בין ההשפעה הסביבתית להשפעה הגנטית היא מעקב אחר תאומים זהים. תאומים מאופיינים בדמיון רב מבחינת נטייה רגשית, יכולות קוגניטיביות והעדפות בתחומים שונים כגון לבוש, אמנות ועיסוק. כך הדבר גם בהיבט הבריאותי: תאומים זהים חולקים די-אן-איי זהה ולכן קיימת ביניהם התאמה גבוהה פי 4 ויותר (יחסית לתאומים לא זהים) בנטייה למחלות אוטואימוניות כגון טרשת נפוצה, סוכרת נעורים, פסוריאזיס וזאבת. התאמה (Concordance) גבוהה זו מוכיחה את חשיבותה הרבה של הגנטיקה בהתפתחות מחלות. עם זאת, כיום ברור לנו שגם לסביבה יש תפקיד חשוב בהתפתחותן של מחלות.”
מחקריו של פרופ’ מילר מתבססים אפיגנטיקה – ענף מדעי חדש יחסית הכולל טכנולוגיות פורצות דרך במדעי הרפואה. ענף זה חוקר תהליכי שינוי גנטיים המושפעים מתנאים סביבתיים אך אינם משנים את רצף הדי-אן-איי. האפיגנטיקה מספקת תשובות לשאלה כיצד מוביל החיבור בין מאפיינים גנטיים (גנוטיפ) ותנאי סביבה להיווצרותה של מחלה (פנוטיפ).
כאשר אנו מדברים על תאומים זהים, המאופיינים בין השאר בדי-אן-איי זהה, ישנה חשיבות רבה להבדל בין האללים. אלל (allele) הוא וריאציה על גן, והוא שיכול להבדיל בין פעולתו של הגן (הזהה) בשני תאומים שונים. כיום, באמצעות ניטור מולקולרי של די-אן-אי ומיקרו אר-אן-איי ומדידת רמת המתילציה של הדי-אן-איי, מסוגל המדע לבחון את השפעתם של גורמים סביבתיים על המטען הגנטי האישי.
את המחקר הנוכחי, מחקר בינלאומי שנערך במימון האיחוד האירופי, הוביל פרופ’ מילר יחד עם הדוקטורנטית שימרת ממרות, עם החוקרות ד”ר נילי אבידן וד”ר אלזבת סטאון-רם ועם פרופ’ סוניה ברי-עאקנין מ-INSERM פריז. עבודה זו היא המשך למחקר קודם שפרסמה הקבוצה ב-2015 בכתב העת Epigenetics.
במחקר הקודם הראו חוקרי הטכניון ובית החולים כרמל כי הבקרה האפיגנטית היא תלויית מין: נשים וגברים מושפעים ברמה הגנטית באופן שונה מאותם גורמים סביבתיים. תגלית נוספת היא שההשפעות האפיגנטיות משתנות גם מרקמה לרקמה.
כעת, במחקר שהתפרסם בכתב העת J. Autoimmunity, מדווחים החוקרים לראשונה על תוצאות של השוואה בין תאומים זהים שאחד מהם חולה במחלה האוטואימונית מיאסטניה גרביס (MG). המחקר, שבדק את מאפייני המתילציה בהשוואה לביטוי הגנטי (Transciptome), מצביע על חשיבותם של גנים ספציפיים הנמצאים בתאים מונוציטים של מערכת החיסון. לדברי פרופ’ מילר, “ממצאים אלה תורמים להבנה של התרומה היחסית של סביבה וגנטיקה לתחלואה, ועשויים לשמש בעתיד לאבחון מוקדם של MG ולפיתוח שיטות טיפול שיתקפו את האתרים המולקולריים המסייעים להתפתחותה של מחלה זו ולהתפתחותן של מחלות אוטואימוניות ונוירולוגיות אחרות.”
התכנית, המנוהלת על ידי סטודנטים במסגרת מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון, הולידה במהלך השנים חברות שגייסו כ-300 מיליון דולר במצטבר
תמונה קבוצתית של משתתפי התכנית
קבוצת NowTecc היא הזוכה במקום הראשון בתכנית היזמות BizTEC 2017, שנערכה בשבוע שעבר בבניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב. שלושת חברי הקבוצה הם בוגרי הטכניון: אנסטסיה לוגביננקו, בוגרת הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי; טל יהב, בוגר הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון, וטלי בונדר, דוקטורנטית בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בהנחיית פרופ’ עידו ערב.
השלושה פיתחו טכנולוגיה המספקת תובנות זמן-אמת על התנהגות ברשת, תוך כדי שמירה על פרטיות הגולשים. “אנחנו מציעים ניתוח עמוק של העדפות הגולשים ברגע נתון,” הסבירה טלי בונדר. “האלגוריתם החישובי שפיתחנו לומד שפת גוף דיגיטלית ובחירות חזותיות של משתמשים בזמן אמת, ובכך מספק תובנות בעלות ערך כלכלי לבעלי אתרים. המערכת מדווחת על התנהגות המשתמשים בזמן אמת ומנבאת את התנהגותם, וזאת ללא קישור לפרופיל האישי שלהם – דבר ששומר על פרטיותם.”
“הפרסום באינטרנט עובד היום על פילוח שוק, על חלוקת אנשים לקבוצות,” אמרה אנסטסיה לוגביננקו. “אנחנו, לעומת זאת, מציגים גישה מכוונת-לקוח המבוססת על התנהגות הפרט ומנבאת אותה על סמך התנהלות דיגיטלית ואלגוריתם של בינה מלאכותית.”
הזוכים במקום הראשון. מימין לשמאל: פרופ’ בועז גולני, טלי בונדר, טל יהב ואנסטסיה לוגביננקו
חברי קבוצת NowTecc קיבלו את הפרס הראשון – 10,000 דולר, תרומת דיוויד קון מפיניקס – מידיו של פרופ’ בועז גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים. פרופ’ גולני איחל לכל המשתתפים הצלחה ואמר “עלינו ללמוד מהאקדמיה האמריקאית, שבוגריה חוזרים לאוניברסיטאות האם ומסייעים להן, קהילת הבוגרים היא המשאב החשוב ביותר לעתיד האוניברסיטה ולכן ראוי שאתם, שקיבלתם הרבה מהמנטורים, ממרכז ברוניצה ליזמות ומהטכניון בכלל – תסייעו לנו לתמוך בסטודנטים אחרים לאחר שתצליחו בגדול.”
במקום השני ובפרס של 3,300 דולר זכו שלוש קבוצות:
קבוצת “נשימה”, המציעה שיטה חדשנית לטיפול תרופתי במחלת כשל ריאתי הנקרא Acute Respiratory Distress Syndrome (ARDS). אביטל פרנקל ויאן אוסטרובסקי פיתחו את המכשיר החדש בהנחיית פרופ’ ג’וזואה שניטמן מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. הבעיה בתרופות למחלה האמורה היא שהן מיוצרות כנוזל ולכן מצטברות בקרקעית הריאות בלבד. המכשיר החדש הופך את התרופה לקצף, והתוצאה היא פיזור אחיד של התרופה בריאות – תנאי לשיפור במדדים הקליניים. Foresee Genomics
היא בדיקה חדשנית לזיהוי של מערך מוטציות סרטניות (Markers) בתהליך המבוסס על ביולוגיה מולקולרית מתקדמת ועל ניתוח ביואינפורמטי שפיתח בוגר הטכניון ד”ר רועי פיינגרש. הבדיקה מאפשרת הפחתה דרמטית בעלויות התשתית, הציוד והבדיקה עצמה בהשוואה לכל בדיקה גנומית מקבילה, ולמעשה מייתרת את הצורך בהפעלת מרכז גנומי. הבדיקה, שתוכננה במיוחד למעבדות קיימות בבתי החולים ובמגזר הפרטי, היא פשוטה ומהירה ואינה דורשת ציוד מעבדה מתוחכם ויקר.
מימין לשמאל: יהודה ברוניצקי, פרופ’ בועז גולני עדי איזגי, ליעוז אבני ועידו האוזר
קבוצת Suricatta פיתחה מערכת לזיהוי שריפה ולאומדן היתכנות שריפה עתידית. זאת באמצעות פריסה של רשת חיישנים חכמה המספקת מידע חי מהשטח: סיכויי פריצת שריפה, גילוי הצתה מיידי וניטור התקדמות האש. המידע מגיע לחדר בקרה או לסמארטפון. חברי הצוות הם בוגרי הטכניון ליעוז אבני, עדו האוזר ועדי איזגי.
BizTEC, תכנית היזמות הטכנולוגית המובילה בישראל, נוסדה בשנת 2004 ונערכת במסגרת מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון. מטרתה: לעודד ולקדם יזמות בקרב קהל הסטודנטים ובוגרי מוסדות אקדמיים בארץ. זאת באמצעות תכנית יזמות שבמסגרתה זוכים המשתתפים להרצאות מאנשי מפתח בתעשיית ההייטק, סדנאות והדרכה צמודה ממנטורים מהאקדמיה, מהתעשייה ומענף ההון-סיכון. ארוע השיא של תהליך זה הוא ה-Demo Day, שהשנה התקיים כאמור בבניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב.
לתכנית 2017 BizTEC הגישו את מועמדותם 120 צוותי סטודנטים ובוגרי מוסדות אקדמיים מכל הארץ, מתוכם הגיעו 12 קבוצות לקו הגמר. קבוצות אלה הציגו את הפיתוחים בפני חבר שופטים מקצועי שכלל נציגים מארגונים מגוונים ובהם NGT , קרן הון הסיכון גרוב וונצ’רס של דב מורן, קוואלקום ונצ’רס, פועלים הייטק ומשרד עורכי דין פרל-כהן.
בארוע נכחו מייסד חברת אורמת יהודה ברוניצקי, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ בועז גולני, דיקנית לימודי הסמכה בטכניון פרופ’ אורית חזן, מנהל היחידה העסקית (T3) בטכניון בני סופר וכמה מהבוגרים הבולטים של BizTEC.
פרופ’ בועז גולני (מימין) וד”ר רועי פיינגרש
רפי נוה, מוביל היזמות בטכניון, סיפר כי “שבוע לפני הדמו-דיי שאלנו את הצוותים מה הם לקחו מהתהליך, וכולם אמרו: תיקוף (ולידציה). זה באמת לקח חשוב מאוד, כי מהנדסים נוטים להתאהב בהמצאותיהם ולכפות אותן על כל לקוח פוטנציאלי. הצוותים האלה הבינו שכדי להצליח חייבים לעבוד אחרת, חייבים לעבוד גם במרחב הבעיה ולא רק במרחב הפתרון. תיקוף פירושו שאתה לא מנחש ומניח אלא יוצא החוצה, אל השוק ואל הלקוחות, ומקשיב להם ולצורכיהם.”
“תכנית היזמות ביזטק היא ספינת הדגל של מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון,” אמרה מנהלת המרכז ד”ר דנה שפר, “זו אחת מהתכניות הראשונות בארץ והטובה ביותר. אנחנו בטכניון מתקדמים כל הזמן, למשל עם תכנית ה- Runway בקורנל טק ועם קרן של 200 מיליון דולר שנוסדה השנה ותסייע להקמת חברות המושתתות על ידע טכניוני.”
בוגר הטכניון רן קורבר, מהנדס סביבה ממייסדי חברת בריזומטר (BreezoMeter) שניצח בתחרות BizTEC לפני ארבע שנים, סיפר על תהליך הקמת החברה. “הבעיה היא שזיהום אוויר הוא בלתי נראה, ולכן נדרשת טכנולוגיה לזיהויו. במסגרת תחרות היזמות ביזטק, ומאז ועד היום, פיתחנו את בריזומטר – פלטפורמת ביג דאטה שמספקת מידע מקומי על זיהום אוויר, באמצעות אפליקציה וללא צורך בחומרה נוספת. המידע מגיע ממגוון רחב של מקורות: חיישנים ממשלתיים ועירוניים, מיליוני מכוניות, שישה לווינים ותחזיות מזק אוויר. חברת דייסון משתמשת במוצר שלנו כדי שמטהרי האוויר שלהם יפעלו לפי רמת זיהום האוויר בפועל. חברת הרכב HELLA מכניסה את הטכנולוגיות שלנו לרכב כך שהמכונית תבחר מסלול נסיעה פחות מזוהם ותסגור חלונות באופן אוטומטי כשיש בחוץ זיהום.
“בתחילת הדרך, רצינו לנטר את כל הסכנות הסביבתיות – זיהום קרקע, רעידות אדמה ועוד – אבל בביזטק למדנו את חשיבותו של התיקוף – הבנו שצריך לברר מה השוק צריך, ושצריך להתמקד אחרת לא תגיע לשום מקום. כך הגענו לזיהום אוויר, והיה עלינו להחליט מה המוצר ואיך נרוויח ממנו. גיבשנו חזון: לסייע למיליארדים לשפר את בריאותם באמצעות ניטור מידע זיהום אוויר מדויק. במילים אחרות, אנחנו רוצים לבצע דמוקרטיזציה של המידע על זיהום אוויר.
חברת בריזומטר נוסדה רשמית בפברואר 2014, ומאז היא גדלה במהירות. ראוי לציין שאנחנו יושבים בחיפה, עם 23 עובדים שכמחצית מהם בוגרי טכניון.”
מדי שנה יוצא הטכניון בברכת חג ייחודית לכבוד ראש השנה.
לקראת פתיחתה של שנת תשע”ח ביקרנו את הרובוטים במעבדתו של ד”ר ארז כרפס כדי להתרשם כיצד הם מתכוננים לחג.
מעבדת “הרובוטים הקוגניטיביים” בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון בטכניון חודשה לאחרונה בשיתוף חברת אינטל ישראל. ד”ר כרפס, העומד בראש המעבדה, מתמקד בתכנון אוטומטי לפתרון בעיות כלליות. את הפוסט-דוקטורט הוא עשה ב-MIT, שם התמחה בכלים לתכנון אוטומטי – תכנון תנועה ופעולה של רובוטים בדגש על עבודה של רובוטים ואדם במרחב משותף. גם המעבדה המחודשת בראשותו, והקורס אותו הוא מעביר בטכניון מתמקדים בממשק העדין בין אדם לרובוט בתעשייה.
לצפייה בהכנות של הרובוטים לחגיגת ראש השנה לחצו כאן (שימו לב לפספוסים בסוף).
“הזדמנות של פעם בדור לבנות אוניברסיטה חדשה בעיר ניו יורק”, אלה היו מילותיו של ראש העיר בלומברג בהזמנתו לאוניברסיטאות מובילות. השתמשתי באותן מילים כדי לספר על הרעיון הנפלא שלו לקבוצת דיקאנים בטכניון. ביקשתי מהם להכין הצעה לתכנית חדשה לתואר שני בניו יורק, שתתאים ליתרונותיה הכלכליים של העיר. בינינו, בזמן שהדגשתי שזו הזדמנות של פעם בחיים, רציתי גם לעודד אותם,
“מכיוון שהסיכוי שלנו לזכות הינו קלוש – היו נועזים, תנו דרור לדמיונכם כדי לבנות משהו מקורי, חדש, מחוץ לקופסה”. והם עשו זאת.
שערו בנפשכם, לבנות אוניברסיטה חדשה מאפס!
פרופ’ סקורטון וכעת פרופ’ פולאק ואני אסירי תודה לראש העיר בלומברג שנתן לנו הזדמנות יוצאת דופן להגשים את הפנטזיה של כל נשיא אוניברסיטה. הזדמנות זו הגיעה בדיוק בזמן הנכון. אחת הסוגיות הבוערות ביותר שעמן מתמודדים אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים בעולם כולו היא חיפוש אחר הדרך הטובה ביותר להתאים עצמם למהפכה התעשייתית הרביעית – המהפכה הדיגיטלית – עידן המכונה.
באמצעות האינטרנט של הדברים, בינה מלאכותית והרעיון של רובוטיקה המחליפה כוח אדם, המכונות שלנו מפגינות יכולות שמעולם לא היו ברשותן קודם לכן. משרות שהטכנולוגיה יכולה לשפר פלאים את הפרודוקטיביות שלהן – נמצאות כבר עתה בירידה חדה. אלגוריתמים יכולים כיום לבצע משימות מבוססות תקנים, החוזרות על עצמן, והכרוכות בדפוסי פעולה במהירות גבוהה פי מיליון. חברות עושות יותר כסף ומעסיקות פחות עובדים.
אולם המשרות שמכונות אינן יכולות להחליף, ולא משנה עד כמה יהיו חכמות, הן משרות הדורשות אינטיליגנציה חברתית, יצירתיות ותפיסה – תכונות שאנו שואפים לטפח כאן בקורנל טק, לצד מצוינות במדעים ובהנדסה.
האתגר שהציב ראש העיר בלומברג היה ישיר ונועז: “מטרתנו להפוך את העיר ניו יורק לבירה העולמית של חדשנות טכנולוגית, ואני מחפש אוניברסיטה שתעזור לנו לעשות זאת“.
קורנל והטכניון נענו לאתגר והגו צורה חדשה של אוניברסיטה. אוניברסיטה שאינה תפורה אך ורק לכלכלת ניו יורק, אלא תוכננה לענות על אתגרי המהפכה הדיגיטלית.
קורנל טק והתכניות של מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס ייחודיות. זהו מודל מהפכני להשכלה טכנולוגית ברמת תואר שני, המסיר את המחסומים המסורתיים בין דיסיפלינות. מודל זה מבסס עצמו במהירות ומשמש דוגמה למוסד אקדמי המתאים למחצית השנייה של המאה ה- 21.
גבירותיי ורבותיי, הקמפוס שאנו חונכים היום נבנה למען העתיד. ממנו יצאו הרעיונות הגדולים הבאים, חברות חדשות וכישרונות שיגשימו את חזונו של ראש העיר בלומברג עבור ניו יורק. הסטודנטים שלנו ייקחו חלק במהפכה התעשייתית הרביעית ויצטרפו לכלכלה התוססת של ניו יורק.
באמצעות קמפוס מרשים זה, קורנל והטכניון מעבירים מסר ברור: ידע מעשי, אם נזכיר את דבריו של עזרא קורנל, אינו נחות או משני לידע בסיסי – אלו שני צדדיו של אותו המטבע. הבניין שתוכנן בצורה ייחודית וישכן בתוכו גם חברות יאפשר לנו למזג בין אקדמיה לתעשייה תחת קורת גג אחת. הוא יטפח חדשנות, מחקר מתקדם וחברות סטארט אפ לצמיחה כלכלית ולרווחת הכלל.
כדי לסגור מעגל, ברצוני לנצל הזדמנות זו ולהודות לך מקרב לב, ראש העיר בלומברג, בשם הטכניון וקורנל, על החזון, האומץ והנדיבות שלך, על שלקחת רעיון מדהים והפכת אותו למציאות מדהימה.
אסיים בציטוט מדבריו של מחנך יחיד במינו, יאנוש קורצ’אק,
הטכניון ציין בניו יורק את פתיחתו החגיגית של קמפוס קורנל-טק, שבמסגרתו יפעל מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס. הקמפוס החדש ישמש כמרכז הטכנולוגיה והחדשנות של העיר ניו יורק
נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא: “הקמפוס שאנו חונכים היום נבנה למען העתיד ויוליד רעיונות גדולים, חברות חדשות וכשרונות לרווחת האנושות כולה. זהו הישג היסטורי לטכניון ולמדינת ישראל”
Credit: Iwan Baan
ניו יורק (13 בספטמבר 2017): הטכניון, אוניברסיטת קורנל וקהילת הטכנולוגיה והיזמות של העיר ניו יורק חוגגים היום (ד’) את חנוכתו של קמפוס קורנל טק באי רוזוולט, הסמוך למנהטן. הקמפוס, שנועד לטפח חדשנות טכנולוגית בעיר, ירחיב את השפעתו של מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ואן ואירווין ג’ייקובס – שותפות אקדמית חדשנית בין הטכניון ואוניברסיטת קורנל.
בטקס חנוכת קמפוס קורנל טק ישתתפו שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס, הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק דני דיין, מושל ניו יורק אנדרו קואומו, ראש העיר ניו יורק ביל דה בלזיו, נשיאת אוניברסיטת קורנל פרופ’ מרתה פולאק, דיקן קורנל-טק דן האטנלוקר, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, מייקל בלומברג – ראש העיר ניו יורק לשעבר ומייסד קרן בלומברג לפילנתרופיה, ובוב האריסון, יו”ר חבר המנהלים של קורנל.
“חנוכת קמפוס קורנל טק, ובלבו מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ואן ואירווין ג’ייקובס, מציינת פרק חדש בצמיחתה הטכנולוגית של העיר ניו יורק,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא בנאומו בטקס חנוכת הקמפוס החדש בפני חברי סגל, אנשי ממשל, דיפלומטים וכתבים.
הקמתו של הקמפוס נהגתה בשנת 2011 על ידי ראש עיריית ניו יורק דאז, מייקל בלומברג, שהזמין ראשי אוניברסיטאות ברחבי העולם להשתתף בתחרות על הקמת הקמפוס. “זו הזדמנות של פעם בדור לבנות אוניברסיטה חדשה בעיר ניו יורק,” כתב להם. בתחרות הקשה מול האוניברסיטאות המובילות בעולם ניצחו במשותף אוניברסיטת קורנל והטכניון, שהציגו יחד תכנית ייחודית להקמת אוניברסיטה מסוג חדש – מוסד אקדמי המסיר את המחסומים בין דיסציפלינות ומתאים למחצית השנייה של המאה ה-21.
“הקמפוס שאנו חונכים היום נבנה למען העתיד ויוליד רעיונות גדולים, חברות חדשות וכשרונות שיגשימו את חזונו של ראש העיר בלומברג לעיר ניו יורק,” אמר נשיא הטכניון. “יחד עם אוניברסיטת קורנל פיתחנו אוניברסיטה המעודדת חדשנות, מחקר ויזמות ברמה בינלאומית ומאיצה צמיחה כלכלית לרווחת האנושות כולה. זאת באמצעות מיזוג של אקדמיה ותעשייה תחת קורת גג אחת. האוניברסיטה הייחודית הזאת תטפח את החדשנות בניו יורק ותקדם את כלכלתה של העיר, ובה בעת תענה על אתגרי המהפכה התעשייתית הרביעית – המהפכה הדיגיטלית. זהו הישג היסטורי לטכניון ולמדינת ישראל.”
Credit: New Cornell Tech campus, home of the Jacobs Technion-Cornell Institute
מכון טכניון–קורנל ע“ש ג‘ייקובס נוסד בשנת 2013 הודות לתרומתם, בסך 133 מיליון דולר, של ד”ר אירווין מארק ג’ייקובס, היו”ר המייסד ומנכ”ל קוואלקום לשעבר ואשתו ג’ואן קליין ג’ייקובס. עד מהרה הפך המכון לגורם המעודד יזמות גלובלית ומניע את התפתחותן של כלכלת העיר ושל מגזר ההייטק הפועל בה. פעילות המכון מבוססת במשותף על הידע והניסיון של הטכניון, שהיותו גורם מרכזי בהפיכתה של ישראל ל”אומת הסטארט אפ”, זכה זה מכבר להכרה בינלאומית, ושל קורנל, אוניברסיטה ותיקה בעלת מוניטין עולמי בתחומי ההנדסה ומדעי המחשב, שנוכחותה בניו יורק משמעותית מאוד.
“מטרתו של מכון ג’ייקובס,” אמר ד”ר ג’ייקובס,” אינה רק למשוך אליו סטודנטים מצוינים אלא גם לספק להם מוטיבציה גבוהה והשכלה מעולה שיכינו אותם לאתגרי העולם האמיתי ולשוק העבודה. לקמפוס קורנל טק, המשקף חזון זה, יהיה תפקיד חיוני בתמיכה בפעילותו של מכון ג’ייקובס לטיפוח חדשנות ויזמות עוד שנים רבות.”
Credit: New Cornell Tech campus, home of the Jacobs Technion-Cornell Institute
“ניו יורק הייתה מאז ומעולם בירת העולם הפיננסי, אך היא גם מקום מושבם של ענפי תעשייה משגשגים וסביבה אופטימלית להקמת חברות חדשות,” אמר רון ברכמן, מנהל מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס. “לאור המורשת העשירה של חדשנות בטכניון, ותפקידו בהפיכתה של מדינת ישראל לאומת הסטארט אפ, אין ספק שבכוחו של מכון ג’ייקובס לעודד פיתוח כלכלי בניו יורק ובמיוחד במגזר ההיי-טק. בשנים הקרובות ייצאו ממכון ג’ייקובס מחקרים, המצאות וחברות חדשות שיסייעו ביצירת עשרות אלפי מקומות עבודה ויגדירו את העיר ניו יורק כמובילה טכנולוגית במאה ה-21.”
התכניות לתואר שני במכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס מתמקדות בקידום חדשנות בענפים שבהם הצטיינה העיר ניו יורק מאז ומתמיד, תוך התבססות על טכנולוגיה. תכניות אלה, האחת
ב-Connective Media והאחרת בטכנולוגיות רפואיות (Health Tech), מעניקות לבוגריהן תואר שני כפול מהטכניון ומקורנל. בכך הפך הטכניון כבר בשנה שעברה לאוניברסיטה הלא–אמריקאית הראשונה בעולם המעניקה תואר מוסמך על אדמת ארה“ב.
המסלול לתואר שני ב-Connective Media הוא תואר ראשון מסוגו בעולם, המתמקד במדעי המחשב וההנדסה ובהשפעותיה האנושיות והחברתיות של טכנולוגיה ויזמות. המסלול לתואר שני בטכנולוגיות רפואיות מעניק לסטודנטים ידע מתקדם בסוגיות הנוגעות לרפואה ולמערכת הבריאות. הוא תוכנן במטרה לפתח מוצרים ושירותים חדשים וחדשניים המספקים מענה לצרכים רפואיים ממשיים.
תכנית Runway Startup במכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס תומכת בדוקטורנטים צעירים ומאפשרת להם ליהנות ממשאביה של העיר ניו יורק ולמנף את מחקריהם להקמת חברות הייטק בקמפוס. בשלוש השנים האחרונות ייסדו הסטודנטים לפוסט דוקטורט בתכנית Runway 13 חברות בתחומים שונים – ממוניטור חכם לתינוק ועד פלטפורמה לניתוח תכנון אורבני – וגייסו יחד מימון בסך 15 מיליון דולר.
Credit: ATS
“כבוגר הטכניון בישראל ותכנית Runway Startup ראיתי את גודל השפעתה של תרבות יזמית אמיתית, ואני סבור כי לתקופה שבה הייתי במכון ג’ייקובס היה חלק משמעותי בהצלחתי,” אמר אסף גלזר, מנכ”ל חברת המוניטור החדשני לתינוק Nanit ובוגר מחזור 2014 של תכנית Runway Startup. “מכון ג’ייקובס העניק לי משאבים חיוניים, ארכיטקטורת מותג ופיתוח קשרים עסקיים – ואף על פי שהחוקרים והמהנדסים שעובדים איתי יושבים בישראל, עד מהרה התברר כי הריכוז הייחודי של חברות סטארט אפ וחברות ממוקדות-צרכן בעיר ניו יורק הופך אותה למקום אידיאלי להקמת החברה שלי. העיר ניו יורק, קורנל טק ומכון ג’ייקובס הם חממות אמיתיות לחדשנות, ואין לי ספק שהקמפוס החדש ירחיב אף יותר את רוח החדשנות.”
מכון טכניון–קורנל ע“ש ג‘ייקובס בקורנל טק הוא שותפות אקדמית בין אוניברסיטת קורנל לטכניון, ששמה לה למטרה לפרוץ את גבולות האקדמיה בקורנל טק. מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס נוסד בשנת 2013 הודות לתרומה בסך 133 מיליון דולר שהעניקו ד”ר אירווין מארק ג’ייקובס, היו”ר המייסד ובעבר מנכ”ל קוואלקום, ואשתו, ג’ואן קליין ג’ייקובס. מכון ג’ייקובס משך אליו חברי סגל מן השורה הראשונה. מאז ההכרזה על השותפות ההיסטורית בין הטכניון לקורנל בשנת 2011 גייס המכון חברי סגל וסטודנטים לתואר דוקטור ולפוסט דוקטורט, יזם את תכנית הפוסט דוקטורט Runway Startup לתרגום מסחרי של מחקרים, ופתח תכניות לתואר שני: Connective Media ובטכנולוגיות רפואיות.
