מחבר: shlomi ben-oz

הסטודנטיות יפעת שני ואלה ריכנטל זכו במקומות הראשונים בפרס רייסקין ובפרס אדמוני

שני פרסים מרכזיים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. הפרסים חולקו במסגרת “הנבחרים” – התחרות השנתית לעבודות סטודנטים שהתקיימה בפקולטה ביום ראשון, 29 באוקטובר.

את הארוע, שבו חולקו עשרות פרסים על פרויקטים מצטיינים, הנחתה פרופ’-משנה דפנה פישר-גבירצמן. דיקנית הפקולטה פרופ’ איריס ערבות אמרה כי “הארוע הזה, שמציין את פתיחת שנת הלימודים בפקולטה, חוגג גם את העבודות המצטיינות של השנה שעברה. אני מודה מאוד לתורמי הפרסים, שכן הפרסים מסמנים את המצוינות ומעודדים אותה. אתם, בוגרי הפקולטה המקבלים את הפרסים, תשפיעו על דמותה של הסביבה הבנויה בעולם עירוני צפוף וטכנולוגי המתמודד עם אתגרים סביבתיים עצומים. ארכיטקטורה ואדריכלות נוף נוגעות בסוגיות רבות ובהן התייעלות אנרגטית, צדק חברתי ואמפטיה בעולם טכנולוגי.”

בפרס אלימלך אדמוני באדריכלות נוף זכתה אלה ריכנטל, העובדת כיום במשרד שלמה אהרונסון אדריכלים בירושלים.  היא גדלה באור יהודה ולאחר שנת שירות בפנימיית “מצפה ים” שירתה כמדריכת טיולים בבית ספר שדה הר הנגב במצפה רמון. לאחר סמסטר לימודים ב”מכון ערבה” בקטורה החלה את לימודיה בטכניון “מתוך אהבה לסביבה, לעיצוב ולחברה ומתוך רצון לקחת חלק ביצירת סביבות חיים חדשות הנובעות מתוך גישה רגישה והוליסטית.” הפרויקט הזוכה, OUT OF WATER, ממוקד בתכנון משאב המים כבסיס למינוף קהילה מדברית מוחלשת. זאת דרך המקרה של הכפר הפלסטיני עוג’ה הסמוך ליריחו. לדברי ריכנטל, “למרות היותה של ישראל מדינה מובילה בהשבת מים לחקלאות, החקלאות הפלסטינית בבקעה מסתמכת רק על מקורות מים שפירים. התוכנית שלי מציעה אסטרטגיה לחיזוק החקלאות וכלכלת הכפר, שימור התרבות המקומית ומינוף ערכים סביבתיים – דרך המים.”

במקום השני בפרס אדמוני זכתה עדי אלמליח (“עבודה עברית זרה”) ובמקום השלישי חן פררה (חקלאות עירונית בפתח תקווה).

במקום הראשון בפרס רייסקין ע”ש ליאון וישראל רייסקי, זכתה יפעת שני, עם  פרויקט העוסק ביכולתה של אדריכלות לשקף ולייצר מציאות חברתית. מקרה הבוחן הוא הקיבוץ המשתנה. בעבודתה בוחנת שני את השאלה כיצד אפשר “לפרק ולבנות מחדש” את הקיבוץ כך שיתאים לדפוסי השיתופיות החדשים בעידן ההפרטה. היא מציעה ליצור מרחב המאזן בין הצורך בפרטיות  לבין הצורך בשמירה על חברה שיתופית על כל יתרונותיה.

במקום השני בפרס רייסקין זכתה חלי הרשקוביץ (תכנון חדש למגורי הבדואים בנגב) ובמקום השלישי רים שורוש (התחדשות עירונית בעיר התחתית בחיפה).

נבחרת הטכניון ובה תשעה סטודנטים זכתה במדליית זהב ב- iGEM – תחרות הסטודנטים הבינלאומית לביולוגיה סינתטית, שהתקיימה בארה”ב. זו הפעם הרביעית שקבוצה מהטכניון זוכה במדליית זהב בתחרות זו.

התחרות הבינלאומית נועדה לעודד פיתוח של מוצרים המבוססים על יצירה של מערכות ביולוגיות חדשות והפעלתן בתאים חיים. המתמודדים בתחרות נדרשו להגיש הצעת מחקר, לבצע מחקר עצמאי, לגייס את המימון הנדרש ולהציג את התוצאות בגמר. Igem היא כיום אירוע משמעותי מאוד בעולם המדע, והשנה התמודדו בה 310 קבוצות סטודנטים מ-44 מדינות. הקבוצה הישראלית השנייה שהתמודדה בתחרות היא קבוצה מהמכללה האקדמית תל חי, שזכתה במדליית ארד.
השנה פיתחו הסטודנטים מהטכניון טיפול מניעתי (“חיסון”) לאלרגיות ולמחלות אוטואימוניות.

“הפרויקט שלנו עוסק בתחום האימונולוגיה,” הסביר חבר הקבוצה יהודה וקסלר. “המטרה שלנו היא לפתח טיפול מונע למחלות אוטואימוניות ואלרגיות. כיום יש למחלות האלה טיפולים מסוימים, אבל לא טיפולים מניעתיים. הטיפול שפיתחנו יתאים לספקטרום רחב של מחלות משום שהוא ‘מיירט’ את התהליך בשלב מוקדם ומשפיע על חוליה מוקדמת בשרשרת ההתפתחות של המחלה.” מאחר שמדובר בחיסונים, המעוררים דיונים ציבוריים טעונים, הפיקה הקבוצה ספר אתיקה העוסק באתיקה של חיסונים ובאתיקה של הטיפול הספציפי המיועד לתינוקות.

 

נבחרות iGEM נבחנות גם על פי פעילותן בקהילה, וקבוצת הטכניון עוסקת בהקשר זה בקידום הסובלנות (tolerance) בחברה הישראלית. חברת הקבוצה שיר עובדיה מסבירה כי “הפרויקט המדעי שלנו עוסק בסובלנות של מערכת החיסון לגורמים מסוימים, ולכן החלטנו לעסוק גם בהקשר החברתי בסובלנות.” במהלך הקיץ הם קיימו שני כנסים סביב נושא זה: האחד לנשים חרדיות מהדר הכרמל ומהקריות, שנפגשו עם נשות קריירה חרדיות, והשני לנשים מהקהילות השונות בשפרעם – יהודיות, מוסלמיות ונוצריות.

נבחרת הטכניון כוללת תשעה סטודנטים מפקולטות שונות שפיתחו את הפרויקט בהנחיית פרופ’ רועי עמית מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון ובסיועם של חברי הסגל פרופ’ דורון מלמד מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט ופרופ’ אילת ברעם-צברי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, יחד עם פרופ’ צילה צוקרמן, מנהלת היחידה להשתלות מח עצם בקריה הרפואית רמב”ם. הסטודנטים הם נועה אדן – שנה ד’ בהנדסת ביוכנולוגיה ומזון, שיר עובדיה – שנה ד’ בהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, מאי אשל – שנה ב’ ברפואה, הדר גוטמן – מסיימת תואר בביוכימיה מולקולרית, דנה קדוש – שנה ד’ בהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, יהודה וקסלר – שנה ג’ בהנדסה ביו-רפואית ורפואה, סאלי קורטם – מסיימת תואר בהנדסה כימית, מאיה אנגל – שנה ד’ בהנדסה ביו-רפואית ונופר פנחס – שנה ד’ בהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון.

סרטון המסביר את הטיפול המניעתי שפיתחו הסטודנטים:

לאתר התחרות לחצו כאן

קבוצת Prismatix מהטכניון ומהמרכז הרפואי בני ציון פיתחה בדיקה מהירה לזיהוי רגישות של חיידקים לאנטיביוטיקה. הקבוצה קיבלה את הפרס הבינלאומי היוקרתי בלונדון

קבוצת Prismatix , שבה שותפים חוקרים מהטכניון ומהמרכז הרפואי בני ציון, קיבלה אתמול בלונדון את מענק Discovery בסך 18,000 יורו. הפרס הוענק לחוקרים כדי לקדם פיתוח טכנולוגיה מבטיחה לזיהוי מהיר של עמידות (או רגישות) של חיידקים לאנטיביוטיקה.

את המחקר מובילים פרופ׳ אסתר סגל, הדוקטורנטית היידי לאונרד  ולירן הולצמן מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, פרופ׳ עופר נתיב (מנהל המחלקה האורולוגית בבני ציון), פרופ׳ שראל הלחמי (סגן מנהל המחלקה האורולוגית בבני ציון), ופרופ׳ לי קנהאם מאוניברסיטת ברמינגהם.

 

הטכנולוגיה החדשנית שפיתחה הקבוצה מאפשרת זיהוי רגישות/עמידות של חיידקים לאנטיביוטיקה בתוך פחות משלוש שעות. היא מבוססת על גידול של חיידקים, שמקורם בדוגמא הקלינית, על גבי שבבי סיליקון פוטוניים זעירים.

הדוקטורנטית היידי לאונרד, שמובילה את עבודת המחקר, מסבירה כי ״על ידי מדידה פשוטה של החזרת האור מפני השטח של השבב הביולוגי אנחנו יכולים לקבוע אם החיידקים מתים או חיים בנוכחות סוגי אנטיביוטיקה שונים ובטווח ריכוזים רחב. רמת האבחון שמספק השבב תוך פחות משלוש שעות אינה נופלת מזו של שיטות מעבדה קלאסיות, המצריכות המתנה של שעות רבות ואפילו ימים שלמים.”

 

באירופה לבדה נדבקים כארבעה מיליון אנשים במחלות זיהומיות שנרכשות בבתי החולים עצמם. התאמה מהירה של האנטיביוטיקה הנכונה עשויה להיות קריטית לבריאותו של המטופל ולמניעת התפתחותם של זני חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

השיטה הנהוגה כיום מצריכה משלוח של הדגימה (שתן למשל) למעבדה מיקרוביולוגית מרכזית. צוות המעבדה המיומן מבודד את החיידק, זורע אותו על מצעי גידול מתאימים ובוחן את גידולו בנוכחות אנטיביוטיקה בשיטות ידניות או אוטומטיות. בדיקות המעבדה דורשת
כ-24 שעות לאימות קיומו של זיהום חיידקי וזמן רב יותר להתאמת האנטיביוטיקה המיטבית, כך שהתהליך כולו אורך לעתים שתי יממות ויותר. כדי להיאבק בזיהום עד לקבלת האבחון ניתנת לעתים “אנטיביוטיקה גורפת” העלולה לעודד התפתחות עמידות חיידקית. מומחים ברחבי העולם מזהירים מפני “עידן פוסט-אנטיביוטי” ומעריכים כי בשנת 2050 תגבה העמידות לאנטיביוטיקה כ-10 מיליון קורבנות בשנה – יותר מהתמותה מסרטן.

לתחרות Discovery ניגשו השנה קבוצת רבות מרחבי העולם, אולם רק 13 מהן זכו במענק. המימון למענקים ניתן על ידי חברת MSD (מרק). הזכייה תשמש את קבוצת Prismatix להמשך פיתוחם של התקנים מיקרופלואידיים שיתבססו על השבב הפוטוני ויאפשרו אנליזה מהירה של דגימות קליניות כגון דם ושתן. המענק נועד לסייע לקבוצות הזוכות לקדם את פיתוחיהן לקראת ההתמודדות על פרס הסופי – 10 מיליון יורו. על הפרס הסופי, הממומן על ידי קרן Nesta הפועלת לקידום פתרונות לאתגרים הגדולים של תקופתנו, יתמודדו יותר
מ-240 צוותים מ-41 מדינות. המתמודדים נדרשים לפתח פתרון זול, מהיר ופשוט שיאפשר לצוותים רפואיים להתאים אנטיביוטיקה אופטימלית למטופל.

התוצאות הראשוניות של המחקר פורסמו בכתב העת היוקרתי ACS Nano והוצגו בכנס האורולוגיה האירופי שהתקיים לאחרונה בלונדון. כעת, כאמור, זוכה הקבוצה בפרס Discovery, הניתן במסגרת תחרות Nesta’s Longitude Prize. טקס חלוקת המענקים התקיים במסגרת שבוע המודעות העולמי לאנטיביוטיקה במטה קרן Nesta בלונדון. Prismatix יוצגה בטקס על ידי היידי לאונרד המובילה את צוות המחקר ופרופ’ שראל הלחמי.

 

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא: “שום נושא בשנים האחרונות לא עורר כל כך הרבה רגשות בציבור, בתעשייה ובממשלה כמו סוגיית האמוניה. הכנס שנפתח היום בטכניון מפגיש את המומחים המובילים בתחום כדי ליצור שיח מבוסס -מדע בנושא”

תחת הכותרת “אמוניה בעבר, בהווה ובעתיד“ נפתח היום (ד’) בטכניון כנס ראשון מסוגו בנושא האמוניה. בכנס משתתפים מומחים מכל העולם בעלי שם בתחומים שונים, בהם בטיחות והערכת סיכונים, הסעת אמוניה באטמוספירה, ייצור אמוניה והשוק העולמי. הכנס נערך במימון מלא של הטכניון, ללא כל מימון חיצוני מהתעשייה או מכל מקור אחר, ומטרתו לגבש עמדות בנושא מיכל האמוניה וחלופותיו.

“לצערי, הטכניון לא היה עד כה חלק מהדיון הציבורי, למעט התבטאויות של אנשים שכיהנו כאן כפרופסורים והביעו את דעתם הפרטית,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא בפתיחת הכנס. “לכן החלטתי שראוי לקיים כאן בטכניון סדנה מקצועית לחלוטין בנושא. פרופ’ גדעון גרדר ופרופ’ דניאל לוין מהפקולטה להנדסת כימית ע”ש וולפסון הובילו את ארגון האירוע החשוב הזה שנפתח כאן היום. ראוי לציין שמדובר בסדנה מקצועית, שבה ידברו המומחים הגדולים בעולם בתחום האמוניה – מומחים שלא היו חלק מהוויכוח המקומי-ישראלי בשנתיים האחרונות.”

“האמוניה תופסת כיום מקום מרכזי בשיח הציבורי בישראל, וחשוב להביא לבמה את הידע המצטבר בנושא זה,” אמר בכנס דיקן הפקולטה להנדסה כימית בטכניון פרופ’ גדעון גרדר. “הכנס הנוכחי, שהוא הראשון מסוגו בישראל, נועד להציג את הידע הקיים במגוון רחב של נושאים הקשורים לאמוניה ובהם ייצור אמוניה, הסעתה, הערכת סיכונים ותנועת אמוניה באטמוספירה. המומחים המובילים בעולם בתחומים אלה, מהאקדמיה ומהתעשייה, ידונו בכנס בהיבטים אלה במטרה לעורר שיח מדעי מבוסס שישפיע על הדיון הציבורי ועל קבלת ההחלטות בנושא.”

“אני עובד עם אמוניה כבר שלושים שנה,” אמר בכנס קנט אנדרסון, נשיא לשעבר במכון הבינלאומי לקירור אמוניה, יו”ר לשעבר במכון לבטיחות והכשרה באמוניה ואחד המומחים המובילים בעולם בנושא בטיחות אמוניה. “יש מאחורינו 150 שנות היסטוריה של אמוניה, בעיקר לשימושים חקלאיים, וצריך להבין שהאמוניה חיונית לחקלאות המודרנית, כלומר לתזונת העולם. בנוסף, היא משאב טבעי ממש כמו מים, ויש לה חלק חשוב בהיווצרות החיים.

“בעולם שלנו יש לאמוניה יתרונות מצוינים כחומר קירור, כבסיס לדשן וגם להנעה – וכדלק יש לה יתרון כי אינה פולטת אוזון ואינה ‘תורמת’ להתחממות הגלובלית. בטבע נוצרים מדי שנה כמיליארד קוב בשנה, והאדם מייצר 140 מיליון קוב. סין היא היצרנית הגדולה כיום – שליש מהייצור העולמי. ישראל – 120 אלף טון, כעשירית מהייצור העולמי. 80% מהאמונה מופנית לחקלאות, 18% לתהליכי ייצור, 2% לקירור.

“למדתי בעיקר על אסונות שבהם נפגעו בני אדם ומה אפשר ללמוד מהם. בסופו של דבר, האמוניה ‘זוכה’ ליחסי ציבור גרועים מאוד, והדיווח השלילי עליה חורג מכל מה שנהוג בתעשייה. חשוב לדעת את הסיכונים אבל להבין אותם באופן רציונלי ועובדתי, ואלה העובדות: כמו בכל חומר, הרעילות נקבעת על ידי מינון. לכן הנפגעים הראשונים הם המעגל הפנימי – העובדים במתקן האמוניה. אחרי כמה מאות מטרים האמוניה מתפזרת כל כך שאינה מסוכנת, אבל אנשים יכולים להריח אותה גם מ-10 קילומטר ומכאן הנטייה לפאניקה.

“במקרים רבים, פאניקת האמוניה היא ‘חד קרן שחור’ – בעיה מדומיינת. מוות מאמוניה הוא נדיר מאוד יחסית לתעשיות אחרות, והפגיעות מתרחשות רק בסביבת מקום התקלה. לכן ראוי להתייחס לאמוניה בכבוד, לא בפחד. עם זאת, אם ננתח ברצינות מקרים של ‘כמעט תאונה’ נוכל למנוע תאונות עתידיות, גם את הקטלניות שבהן. ”

רוברט טיקובסקי מחברת לינדה הגרמנית, המתמחה בהקמת מפעלים קטנים, דיבר בכנס על תכנון נכון ויעיל של מפעלי אמוניה. “המטרה שלנו היא להקים מפעלי אמוניה קטנים ובינוניים שיהיו מעולים מבחינה בטיחותית אבל גם מבחינה ניהולית. השיטה שלנו היא סטנדרטיזציה של המפעל ומודולריזציה שלו, שמאפשרת להקים את המפעל לפי הצרכים הספציפיים.” חברת לינדה מציגה בכנס מיצג תלת-ממדי וירטואלי של מפעל לייצור אמוניה, שפותח על ידה, המאפשר תרגול של ניהול ותהליכים.

ד”ר אלי שטרן, מומחה לפיזור מזהמים באטמוספירה, שימש בעבר כמדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה וגם כיועץ ל- EPA  – הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה, הנחשבת למוסד הגדול והמשמעותי בעולם בתחומו. בדבריו הוא התייחס לדו”ח שפירסמו עשרת המדענים בסוף 2016, שהזהיר מפני פגיעה במיכלית עם 60,000 טון של אמוניה. לדבריו, “בפועל מדובר באוניה קטנה הרבה יותר. עם זאת, צריך להבין את שלושת סוגי הסכנות:

1. דליפה מהאוניה אל המים – ארוע חמור מאוד אם כל 12,500 טונות אמוניה ישפכו למים.
2. דליפה מהצינור המזרים לחוף את האמוניה.
3. דליפה בדרך למפעלים. “

ד”ר ג’ורג’ פמיני אמר בכנס שהוא מתנגד לשינוע באמצעות איזוטנקים וכי הוא תומך בשינוע באמצעות אוניה קטנה וצינור.

 

פרופ’ תומס ספייסר, ראש מרכז המחקר לסיכונים כימיים באוניברסיטת ארקנסו, דיבר בכנס על אחסון בטוח של אמוניה. “התוצאה של דליפת אמוניה תלויה במשתנים רבים ובהם תנאי האחסון, בעיקר טמפרטורה ולחץ. כאשר מדובר באחסון בלחץ גבוה, הדליפה יוצרת ענן אמוניה העשוי להיות כבד מהאוויר בעקבות המפגש בין אמוניה למים שבאוויר. במקרה כזה, הסכנה גדולה יותר בהקשרים של רעילות ודליקה. זו הסיבה שיש לתת את הדעת לאיכותם של מתקנים לאחסון אמוניה ולהסעתה. ”

למצגות והרצאות מהכנס:  https://goo.gl/DemKvB

 

אתמול, 13 בנובמבר, נפתח שבוע המודעות העולמי לאנטיביוטיקה, שידגיש את חשיבותו של שימוש נכון בתרופות אנטיביוטיות. בהזדמנות זו אנו שמחים להציג סרטון חדש שפרסם לאחרונה המכון הרפואי הווארד יוז (HHMI). סרטון זה מתאר מחקר דרמטי מאוד בתחום האנטיביוטיקה, שהתפרסם ב- 9 בספטמבר 2016 בכתב העת Science (http://science.sciencemag.org/content/353/6304/1147).

 

המחקר, שנערך בראשותו של פרופ׳ רועי קישוני מהפקולטה לביולוגיה ומדעי המחשב בטכניון עם צוותו בהרווארד ובטכניון, מציג פלטפורמה חדשנית המאפשרת מעקב מדויק אחר האבולוציה של חיידקים המפתחים עמידות בתגובה למפגש עם תרופות אנטיביוטיות. באופן רחב יותר מדובר בהדגמה חיה ראשונה מסוגה של הקשר בין הסתגלות גנטית לאילוצים מרחביים. המחקר נתמך על ידי מכוני הבריאות האמריקאים (NIH) ועל ידי האיחוד האירופי (מענק ERC). את צוות המחקר במעבדה של פרופ׳ קישוני הובילו ד”ר מייקל ביים וד”ר תמי ליברמן. חוקרים נוספים בצוות המחקר הם אריק קלסיק, רמי חייט, רותם גרוס ועידן ילין.

 

במאמר הוצגה מערכת הניסוי -MEGA-plate – צלחת פטרי מלבנית עצומה המחולקת לרצועות ישרות ושוות המכילות ריכוזי-אנטיביוטיקה בשיעורים הולכים וגדלים. החיידקים הנעים מריכוזי אנטיביוטיקה נמוכים לריכוזים גבוהים יותר מפתחים, בתהליך אבולוציוני מהיר, צאצאים העמידים לריכוז החדש. באמצעות  צילום דולג זמן הציגו החוקרים אבולוציה בשידור חי.

המושל ברוס ראונר ונשיא אוניברסיטת אילינוי טימוטי קילין חתמו על מזכר הבנות לשיתוף פעולה מחקרי -אקדמי עם הטכניון

בשבוע שעבר נחתם בטכניון מזכר הבנות לשיתוף פעולה בין הטכניון ואוניברסיטת אילינוי. על ההסכם חתמו המשנה לנשיא הטכניון למחקר פרופ’ וויין קפלן, מושל אילינוי ברוס ראונר ונשיא אוניברסיטת אילינוי טימוטי קילין. “כפי שאתם רוצים לשפר את חייהם של תושבי ישראל, אנחנו רוצים לשפר את איכות חייהם של התושבים שלנו,” אמר בטקס מושל אילינוי. “שיתוף הפעולה החדש ישרת את כולנו, והשלם יהיה גדול מסכום חלקיו. יש בינינו מכנה משותף רחב מאוד – היסטוריה רבת שנים, חזון שאפתני ותשוקה לקדם את האנושות.”

המשנה לנשיא הטכניון למחקר, פרופ’ וויין קפלן, אמר כי “כיום ברור שפיתוחן של טכנולוגיות משמעותיות אינו אפשרי בלי הבסיס הרחב של המדע הבסיסי. המטרה של הטכניון היא לשמור על איזון בין המחקר הבסיסי ליישום, וזאת תוך כדי הצבת טובתה של מדינת ישראל כמרכיב מרכזי באסטרטגיית המחקר והפיתוח שלנו.” הוא הציג את האסטרטגיה הגלובלית של הטכניון, שבמרכזה הקמתם של מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס בניו יורק ושל מכון גואנגדונג-טכניון שייחנך בסין בחודש הבא.

לאחר הטקס נפגש המושל עם ראש עיריית חיפה יונה יהב ועם בכירים נוספים מהטכניון ובהם המשנה הבכיר לנשיא פרופ’ אדם שורץ, ד”ר גבריאל שמר מהיחידה העסקית (T3), פרופ’ כרמל דומשלק מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון וראש מרכז המחקר לאבטחת סייבר ע”ש הירושי פוג’יווארה בטכניון פרופ’ אלי ביהם.

אוניברסיטת אילינוי (University of Illinois System) היא למעשה מאגד של אוניברסיטאות ומכונים שכבר הכשיר כ-700 אלף בוגרים וכיום לומדים בו יותר מ-80 אלף סטודנטים. נשיא האוניברסיטה טימוטי קילין אמר בביקור: “כמו הטכניון, אנחנו חותרים למצוינות. לנו יש יתרון של גודל ולכם יש יתרונות אחרים – למשל המהירות שבה אתם מתרגמים מחקרים ליישומים ומביאים מוצר לשוק. אין לי ספק שכל הצדדים ירוויחו משיתוף הפעולה בינינו.”

 

 

 

 

פרופ’-מחקר יעקב זיו מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון – חתן פרס א.מ.ת. לשנת 2017

פרס א.מ.ת. יוענק  היום חמישי הקרוב, 9 בנובמבר 2017, לפרופ’-מחקר אמריטוס יעקב זיו, מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון, על תרומתו הגדולה בתחומי המידע והתקשורת.

הפרס ניתן בכל שנה בחסות ראש הממשלה על הצטיינות והישגים אקדמיים או מקצועיים בעלי השפעה מרחיקת לכת ועל תרומה מיוחדת לחברה. השנה מוענק לראשונה הפרס בקטגוריה של הנדסת מחשבים ואלקטרוניקה, ופרופ’ זיו הוא הראשון שזוכה בו.

פרופ’ זיו, יליד 1931, השלים תואר ראשון ושני בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון ואחריהם דוקטורט ב-MIT (1962). לאחר כשמונה שנים במחקר ופיתוח (ברפאל ובמעבדות בל בארצות הברית) הצטרף לסגל הטכניון. במרוצת השנים זכה בפרסים יוקרתיים ובהם פרס חזית הידע של קרן BBVA, פרס ישראל במדעים מדויקים, פרס ביטחון ישראל (פעמיים), פרס מרקוני, פרס ריצ’רד המינג ופרס שאנון. הוא כיהן בתפקידים בכירים ובהם המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים, יו”ר ות”ת ונשיא האקדמיה הישראלית למדעים והיה חבר באגודות אמריקאיות ואירופיות מובילות.

יעקב זיו נולד בטבריה בשלהי 1931. כשהיה בן 3 עברה המשפחה לרעננה, שם ניהל אביו, בן ציון זיו, את בית הספר “מגד”; בית הספר “זיו” ברעננה נקרא על שמו. בן ציון לימד את הילדים דקדוק עברי ותלמוד, אבל יעקב נמשך תמיד להנדסה. הוא זוכר בית עמוס בספרים ובהם ספר ברוסית על מהנדס החשמל גוליילמו מרקוני, חתן פרס נובל בפיזיקה לשנת 1909. את הספר קרא יעקב בגיל 11, בעזרת מילון רוסי-עברי, וכשסיים בנה משדר על פי ההוראות שבספר בתוספת אלתורים. הוא המתין בקוצר רוח שהוריו יצאו מהבית ואז חיבר את המשדר לחשמל. באותו רגע נשמע פיצוץ גדול והאור בבית כבה, אבל ליעקב הייתה זו תחילת הדרך לפרס מרקוני היוקרתי שבו זכה כעבור עשרות שנים.

הוא זוכר לטובה את לימודיו בתיכון גימנסיה הרצליה ובעיקר את כרמי יוגב, מורה למתמטיקה ולפיזיקה ולימים מנהל הגימנסיה. אולם הלימודים נקטעו בשל מלחמת השחרור, ויעקב גויס בגיל 16. בתום המלחמה חזר לבית הספר וסיים במהירות את הלימודים. לאחר שירות סדיר בצבא כטכנאי מכ”ם הוא החל ללמוד בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, המשיך לתואר שני והתקבל לרפאל. בעידודו של ראש היחידה המדעית במשרד הביטחון ארנסט דוד ברגמן יצא לדוקטורט בתורת המידע ב-MIT, משם חזר לרפאל כראש מחלקת תקשורת והביא לארץ את הטרנזיסטורים הראשונים.

פרופ’ משה זכאי, שהיה דיקן הפקולטה להנדסת חשמל בראשית שנות ה-70, הוא שהביא לטכניון את פרופ’ זיו. יחד עם פרופ’ ישראל צדרבאום ופרופ’ ישראל בר דוד חוללו השניים בפקולטה מהפכה שסימנה את ראשיתה של אומת ההזנק הישראלית והולידה לימים את הפקולטה למדעי המחשב בטכניון.

עם פרופ’ אברהם למפל מהפקולטה למדעי המחשב פיתח פרופ’ זיו בשנת 1977 את אלגוריתם למפל-זיו, ששימש בסיס לטכנולוגיות דחיסה חיוניות כגון TIFF ,PNG ,ZIP ו-GIF ומילא תפקיד מרכזי בפורמטים PDF (למסמכים) ו-MP3 (למוזיקה). זהו אלגוריתם לדחיסת מידע המאפשר דחיסה ללא אובדן מידע (lossless compression), ללא תלות במבנה הנתונים וללא ידיעה מוקדמת של תכונותיהם הסטטיסטיות. על בסיסו של אלגוריתם זה פותחו רבות מטכנולוגיות הדחיסה המשמשות כיום בהתקני זיכרון, במחשבים ובטלפונים חכמים.

פרופ’ זיו השתתף גם בפיתוחו של אלגוריתם ויינר-זיו במעבדות בל. אלגוריתם זה, המהווה כיום חלק ממערכת ההפעלה של מיקרוסופט, מאפשר את דחיסתן של תמונות רבות ממצלמות שונות, למשל במשחקי כדורגל, ואת שידורן בעת ובעונה אחת.

לדברי פרופ’ זיו, “הנדסת מחשבים ואלקטרוניקה היא קטגוריה חדשה בפרס א.מ.ת. ואני שמח מאוד על הוספתה ומקווה שבעתיד יצטרפו אליי זוכים נוספים מהטכניון. ההכשרה שקיבלנו בטכניון במדעים המדויקים הייתה ממש מעולה. הודות לכך יכולתי להוביל ברפאל את תחום הטרנזיסטורים שאיש לא הכיר בישראל. במחקר בהנדסת מחשבים ותקשורת נהוג להגדיר את החסמים המתמטיים של ביצועי המערכת העתידית, ובשלב הבא לנסות להתקרב לחסמים אלה ככל האפשר באמצעות תוכנה וחומרה. במקרה של אלגוריתם זיו-למפל הוכחנו את הטענה שרצינו להוכיח, והאלגוריתם נהפך לאבן בניין בסיסית ביישומים רבים.”

 

 

 

 

 

חוקרים מהטכניון ומגרמניה פענחו את תהליך היווצרותן של מחטי הזכוכית של ספוגי הים הצוֹרָנִיים. התגלית חושפת את העיקרון שמאפשר ייצור טבעי של זכוכית ללא חימום

 

ספוגיים (“ספוגי-ים”) הם האורגניזמים הרב-תאיים העתיקים והפרימיטיביים ביותר – ראשיתם לפני יותר מחצי מיליארד שנים. יצורים אלה חיים בעיקר במים מלוחים וניזונים מחלקיקים של חומר אורגני. למרות פשטותם, כמה משפחות של ספוגיים פיתחו במהלך האבולוציה יכולת לייצר (synthesize) מחטי זכוכית – אלמנטים מבניים ייחודיים ומדויקים המספקים לספוג תמיכה מבנית, חוזק מכני והגנה מפני גורמים עוינים. המחט (ספיקולה) בנויה מתחמוצת צוֹרָן (סיליקה) ואורכה בין מיקרונים בודדים לכמה מילימטרים. מחטים אלה נוצרות כמבנים מסועפים תלת-ממדיים, המהווים דוגמה לסימטריה במערכות ביולוגיות (תמונה 1).

יצירת מחטי הזכוכית על ידי הספוג שוֹנָה לחלוטין מתהליכים מלאכותיים של עיבוד זכוכית, המצריכים חימום של החומר לכ-1,000 מעלות צלזיוס. המנגנון הטבעי של יצירת מחטי הזכוכית בטמפרטורת מי הים נחשף כעת לראשונה במאמר שכתב פרופ’-אמריטוס אמיל זולוטויאבקו מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון יחד עם שותפיו בגרמניה ובראשם ד”ר איגור זלוטניקוב מהאוניברסיטה הטכנית בדרזדן. המחקר, שפורסם בכתב העת Science Advances, מציג את העיקרון של בניית מחטי הזכוכית בספוגי סיליקה (Demospongiae) – הקבוצה הגדולה ביותר במערכת הספוגיים. פענוח מבנה המחט מבוסס על ניסויים שנערכו ב- ESRF – מאיץ האלקטרונים האירופי בגרנובל, צרפת. ניסויים אלה בוצעו באמצעות שימוש בקרני X בשיטות המתקדמות ביותר: ננוטומוגרפיה ודיפרקציה תחת קרן ממוקדת.

החוקרים גילו שמחט הזכוכית נבנית סביב סיב אורגני שקוטרו כ-3 מיקרונים. סיב זה בנוי בעיקר מסיליקטאינים – חלבונים פעילים אנזימטית המזרזים את גידול תחמוצת הצורן. תהליך זה מבוקר על ידי תאים מתמחים הקרויים סקלטרוציטים (תאים בוני שלד).

תגלית מעניינת במיוחד נוגעת לסידור החלבונים בסיב. החלבונים מאורגנים בבלוקים ננומטריים המסודרים במבנה מחזורי ייחודי: משושה דמוי-גביש. הנקבוביות בתוך מבנה זה מלאות בסיליקה אמורפית. לדברי פרופ’ זולוטויאבקו, “הבלוקים הננומטריים של חלבון ושל סיליקה אמורפית בנויים בסדר מחזורי היוצר נקודות חדות מאד בתבנית דיפרקציית קרני X (תמונה 2). דפוס זה מספק מידע מקיף לגבי הסימטריה ותהליך הסיעוף של המחטים.”

בין השאר גילו החוקרים כי “הגזע העיקרי של המחט צומח במאונך למישור הבסיסי של סריג המשושה של החלבון, והקוצים שצומחים לצדדים מוּנְחים על ידי מישורים פירמידליים הניצבים בזווית של כ-66 מעלות יחסית למישור הבסיס. כך מתקבלת הצורה של טטראפוד – מפגש בין ארבעה קוצים. מצאנו גם מישורים נוספים שאחראים להיווצרות הסתעפויות דמויות מזלג (תמונה 1).”

לדברי פרופ’ זולוטויאבקו, “מנקודת ראות הנדסית יש כאן תהליך מרתק שבו הטבע יוצר, מחומרים זמינים, מבני זכוכית מורכבים ביותר בטמפרטורות נמוכות – תהליך שהאדם עדיין לא הצליח לממש. אנחנו מעריכים שהמחקר שלנו, המפענח את מנגנון ההיווצרות של מחטי הזכוכית המסועפות בספוגיים, עשוי לספק השראה לתהליכי ייצור של חומרים ננו-גבישיים שימושיים ללא צורך בחימום לטמפרטורות גבוהות.”

למאמר המלא לחצו כאן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לסרטון המתאר את היווצרות מחטי הזכוכית.

בית הטכניון מרכין ראש ביום השנה ה-22 להירצחו של ראש ממשלת ישראל לשעבר יצחק רבין ז”ל, שהיה ידיד אמת של הטכניון.
עצרת לזכרו תתקיים היום, יום רביעי, י”ב בחשון תשע”ח, 1 בנובמבר בשעה 12:30, באולם הקולנוע בבית הסטודנט ע”ש שלום זילוני
יצחק רבין ז”ל היה ידיד אמת של הטכניון. ב-1990 הוענק לו, מידי נשיא הטכניון דאז, ד”ר מקס רייס ז”ל, תואר דוקטור לשם כבוד.
התואר הוענק לו “כהוקרה על תרומתו הרבה לבטחון מדינת ישראל ועל פעילותו בארץ ובעולם למען חוסנה של מדינת ישראל ולחיזוק מעמדה.”
בנאומו הודה רבין לחברי הקורטוריון של הטכניון ואמר:
“איני יודע אם רק מציון תצא תורה, אבל חשוב שגם מחיפה ומהטכניון תצא תורה. עבורי זהו כבוד גדול, זכות גדולה, להיות חבר בחבורה מכובדת זו, שקורטוריון הטכניון בחר להעניק לה את התואר דוקטור לשם כבוד. הזכייה בכבוד המיוחד הזה מהמוסד המכובד והאיכותי הזה, הטכניון, היא אחד משיאי חיי.”

נבחרת הטכניון תשתתף בשבוע הבא בתחרות הסטודנטים הבינלאומית לביולוגיה סינתטית – iGEM

נבחרת הטכניון ובה תשעה סטודנטים תצא בשבוע הבא לבוסטון, ארה”ב כדי להשתתף בתחרות הסטודנטים הבינלאומית לביולוגיה סינתטית – iGEM.

iGEM היא תחרות בינלאומית בנושא ביולוגיה סינתטית, שמטרתה פיתוח מוצרים המבוססים על יצירה של מערכות ביולוגיות חדשות והפעלתן בתאים חיים. המתמודדים בתחרות נדרשים להגיש הצעת מחקר, לבצע מחקר עצמאי, לגייס את המימון הנדרש ולהציג את התוצאות בגמר.

התחרות, שתתקיים בתאריכים 13-9 בנובמבר, הפכה זה מכבר לאירוע משמעותי מאוד בעולם המדע ויתמודדו בה יותר מ-330 קבוצות סטודנטים מאוניברסיטאות מכל רחבי העולם. עד היום השתתפו בתחרות שלוש קבוצות מהטכניון, וכולן זכו במדליות זהב.

השנה פיתחו הסטודנטים מהטכניון טיפול מניעתי (“חיסון”) לאלרגיות ולמחלות אוטואימוניות.

“הפרויקט שלנו עוסק בתחום האימונולוגיה,” הסביר חבר הקבוצה יהודה וקסלר. “המטרה שלנו היא לפתח טיפול מונע למחלות אוטואימוניות ואלרגיות. כיום יש למחלות האלה טיפולים מסוימים, אבל לא טיפולים מניעתיים. הטיפול שפיתחנו יתאים לספקטרום רחב של מחלות משום שהוא ‘מיירט’ את התהליך בשלב מוקדם ומשפיע על חוליה מוקדמת בשרשרת ההתפתחות של המחלה.”

נבחרות iGEM נבחנות גם על פי פעילותן בקהילה, וקבוצת הטכניון עוסקת בהקשר זה בקידום הסובלנות (tolerance) בחברה הישראלית. חברת הקבוצה שיר עובדיה מסבירה כי “הפרויקט המדעי שלנו עוסק בסובלנות של מערכת החיסון לגורמים מסוימים, ולכן החלטנו לעסוק גם בהקשר החברתי בסובלנות.” במהלך הקיץ הם קיימו שני כנסים סביב נושא זה: האחד לנשים חרדיות מהדר הכרמל ומהקריות, שנפגשו עם נשות קריירה חרדיות, והשני לנשים מהקהילות השונות בשפרעם – יהודיות, מוסלמיות ונוצריות.

 

נבחרת הטכניון כוללת תשעה סטודנטים מפקולטות שונות שפיתחו את הפרויקט בהנחיית פרופ’ רועי עמית מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון ובסיועם של חברי הסגל פרופ’ דורון מלמד מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט ופרופ’ אילת ברעם-צברי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, יחד עם פרופ’ צילה צוקרמן, מנהלת היחידה להשתלות מח עצם בקריה הרפואית רמב”ם. הסטודנטים הם נועה אדן – שנה ד’ בהנדסת ביוכנולוגיה ומזון, שיר עובדיה – שנה ד’ בהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, מאי אשל – שנה ב’ ברפואה, הדר גוטמן – מסיימת תואר בביוכימיה מולקולרית, דנה קדוש – שנה ד’ בהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, יהודה וקסלר – שנה ג’ בהנדסה ביו-רפואית ורפואה, סאלי קורטם – מסיימת תואר בהנדסה כימית, מאיה אנגל – שנה ד’ בהנדסה ביו-רפואית ונופר פנחס – שנה ד’ הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון.

 

לאתר התחרות לחצו כאן

למפת הקבוצות המשתתפות בתחרות לחצו כאן

לאחרונה התקיים בטכניון הכנס הבינלאומי ה-15 בנושא ייצור בר-קיימא – GCSM.

זהו כנס משותף לטכניון ולאוניברסיטה הטכנולוגית בברלין, והתקיימו בו הרצאות של מומחים מובילים בתחומים של רובוטיקה, הדפסה תלת מימדית, וטכנולוגיות של קיימות (מניעת זיהום, ניצול משאבים אופטימלי ומחזור).

בחברה המודרנית הפכה הקיימות לרכיב מרכזי בתיעוש ובתכנון משאבים ופותחו טכנולוגיות ייצור חדשות ברחבי העולם. השילוב של המשך הגידול בכלכלה לשימור משאבי הטבע חיוני לאנושות, וההצלחה בקיום תעשייה בת-קיימא תשפיע רבות על העתיד.

הכנס סיפק פלטפורמה ליצירת קשרים בין אקדמיה, חוקרים מחוץ לאקדמיה, גורמים בתעשייה, מהנדסים וסטודנטים מכל העולם. המטרה היתה לשתף ידע בתחום הייצור בר-הקיימא, בעיקר בטכנולוגיות מבטיחות שישמרו על הסביבה ועל משאבי הטבע היקרים בתהליך הייצור.

בכנס השתתף פרופ’ נויגבאור, ראש מרכזי פרנהופר בגרמניה, וראשי המרכזים. 180 איש השתתפו בכנס ובהם כ-120 מחו”ל. סטודנטים מגרמניה ומישראל הציגו פרויקטים מצטיינים בתחום התכן והייצור, והוצגו כ-120 מאמרים שיפורסמו בהמשך (Elsevier proceedings). במושב הפתיחה נשאו דברים נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, ראש עיריית חיפה יונה יהב, מייסד “ישקר” סטף ורטהיימר, פרופ’ משה שפיטלני ופרופ’ גונטר זלינגר מ-TU Berlin.

GCSM משמש פורום רב תחומי ובו דנים חוקרים מהאקדמיה, ממכוני מחקר ומהתעשייה בנושאים הקשורים לייצור בר-קיימא במסגרת כנסים המתקיימים מידי שנה במדינות שונות בעולם. הכנס נתמך גם על ידי האקדמיה הבינלאומית להנדסת ייצור (CIRP) ומרכז גורדון בטכניון, חברות  ישקר ו-HP Indigo. איגוד המהנדסים פרסם את הכנס בארץ.

פרופ’ גונטר זליגר יזם את ה-GCSM ועומד בראשו ב-15 השנה האחרונות. פרופ’ הולגר קול (TU Berlin) וד”ר רפי ורטהיים (פרנהופר בישראל) ארגנו את הכנס עם נציגי הטכניון פרופ’ משה שפיטלני ופרופ’ ענת פישר מהפקולטה להנדסת מכונות. במסגרת הכנס התקיימו סיורים בארץ – בגליל ובירושלים ששולבו עם ביקור בתעשיות מובילות – ישקר ו-HP Indigo.

היום (2 בנובמבר) מציינים מאה שנים להצהרת בלפור. לטכניון מקום של כבוד בהקמתה של מדינת ישראל ובפיתוחה ולכן כבר ב-5.4.1925 במסגרת ביקורו בארץ הגיע שר החוץ הבריטי דאז הלורד בלפור לקמפוס הטכניון הישן בשכונת הדר בחיפה. העיתון ‘דאר היום’ דיווח כי “הלורד בלפור ובני לויתו והמנהיגים ויצמן וסוקולוב הגיעו ברכבת מיוחדת מבנימינה. מתחנת הרכבת באו ישר אל חצר התכניון ואחרי שנחו באחד החדרים כעשרה רגעים הופיעו לפני הקהל שקבלם בתרועות ממושכות ובהתלהבות המונית.”

“במקום הזה,” אמר הלורד בלפור, “רואים אנו את חזון ההוה, עיר חדשה עם ישוב חדש לנוכח הים הגדול תחת שמי התכלת. הנאספים העומדים פה שמחים רואים כאן את הנצחון על הטבע. חזיון של העבר והעתיד מתחברים יחד להרמוניה של הללויה.” בהתייחסו לשני המוסדות האקדמיים הראשונים בארץ ישראל, האוניברסיטה העברית והטכניון, אמר בלפור כי “בעת שהמוסד הראשון בירושלם הוא בשביל המדע הנקי העיוני, נועד המוסד הזה בשביל מדע שמושי ושניהם משלימים זה את זה. בלעדי המדע העיוני אי אפשר להאנושיות להתקדם כשם שאי אפשר למצוא תקון בעולם בלי הלמודים השמושיים המעשיים.”

ד”ר אפרים ושיץ, מראשי הוועד הלאומי, אמר כי : “על מורד ההר הזה שראה מזבחות שונים בימים הקדמונים בנינו גם אנחנו היום מזבח. לא מאבנים בנוי מזבחנו כי אם מאלפי לבות אנוש הפועמים בחזקה ורוחשים רק כבוד, אהדה וחבה. לא אש זרה היא אש מזבחנו, לא אש חצונית, כי אם שלהבת פנימית, אש קדש, אש לתמיד הבוערת אלפי שנים בקרב עמנו ותבער עד דור ודור. ”

לידיעה המלאה בעיתון “דאר היום” מיום י”א ניסן תרפ”ה 7.4.1925: https://goo.gl/NW5kJp

בתמונה: לורד ארתור ג’יימס בלפור נואם בראש המדרגות לבניין הטכניוון הישן בשכונת הדר (היום מוזיאון המדעטק) מאחורי הפודיום משמאל. מאחורי שולחן הכבוד נראים, מימין לשמאל: ד”ר נחום סוקולוב (ידו על השולחן), פרופ’ חיים וויצמן, ד”ר פישל וושיץ ומר שמואל פבזנר, ממייסדי הטכניון. בטקס נכחו גם מושל המחוז, הקונסול הצרפתי ומנהיג הקהילה הבהאית.

תודה לאיתי קרן, מנהל הארכיון ההיסטורי ע”ש נסיהו בטכניון. לאתר הארכיון הדיגיטלי: http://www.a-z.digital/search/?q=&arc_filter=IL-TEC-ARC