מחבר: shlomi ben-oz

רוצים להגיע? להרשמה הקליקו

 

 

 

תמונות מהמפגש האחרון:

אסף הרשקוביץ, בן 31, יחל בקרוב את הדוקטורט במקביל לעיסוקיו המגוונים בעולמות המוזיקה והקפוארה

בקרוב יתחיל אסף הרשקוביץ את לימודי הדוקטורט בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון. הוא נולד ברמת גן לפני 31 שנה. אביו, שנפטר לפני ארבע שנים, היה מהנדס מבני משק ותכנן ובנה הרבה רפתות בישראל. “ממנו קיבלתי את הערך של לימודים, את ההבנה שלימודים זה לא רק חשוב אלא מעניין.” גם המוזיקה הייתה נוכחת בבית, וכבר מגיל צעיר היה מאלתר לו במה ומיקרופון מצעצועים ומופיע מול כולם.

אחרי לימודי התיכון – כיתת מחוננים בבית הספר אוהל שם ברמת גן – התגייס לתותחנים, שם התקדם עד לתפקיד מ”פ בהשלמה החיילית. בתום שש שנות שירותו הצבאי השתחרר וטס לברזיל כדי להשתלם בתחום שבו עסק מכיתה ט’: קפוארה. “זה היה היעד היחידי שעמד על הפרק מבחינתי. היה לי ברור שאני טס לברזיל ומעמיק את הידע שלי בקפוארה. חוץ מהאימונים הפיזיים ומהאטרקציות התיירותיות התאהבתי בתרבות, במוזיקה ובאווירה הברזילאית כולה.”

עוד בהיותו בברזיל הוא נרשם לטכניון וחזר היישר ללימודים לתואר כפול במדע והנדסה של חומרים ובכימיה. “הגעתי לטכניון אחרי שש שנים שרובן בפיקוד, כלומר אחריות גדולה, ואמרתי לעצמי שעכשיו אהיה אדון לעצמי ואתמקד רק בלימודים.”

תוך שלושה חודשים התמוססה ה”שאיפה” הזאת לטובת פעילות באס”ט – אגודת הסטודנטים בטכניון – בתחילה כנציג סמסטר, אחר כך כיו”ר ועד חומרים וחבר בדירקטוריון אס”ט וכיום כיו”ר תארים מתקדמים באס”ט. “תמיד הרגשתי, ודאגתי להגיד שכיף ללמוד בטכניון. באמת. יש המון סטיגמות ושמועות, אבל מי שלומד כאן יודע להעריך לא רק את הרמה האקדמית הגבוהה אלא גם את החיים התרבותיים והחברתיים שיש כאן. גם היום, כשאני עם הפנים לדוקטורט, אני עדיין רואה את השירות שהאגודה נותנת לסטודנטים כגורם מרכזי בחיי הקמפוס.”

לקראת תום התואר הראשון היה לו ברור שהוא ממשיך לתואר שני, ואז נתקל במודעה של פרופ’-משנה יכין עברי, חבר סגל חדש בפקולטה להנדסה ומדע של חומרים, שנחת בטכניון אחרי פוסט-דוקטורט ב-MIT. “התייעצתי עם סטודנטים לתארים מתקדמים והם הזהירו אותי שלהשתתף בהקמת מעבדה מאפס זאת משימה מאוד מורכבת. אבל ידעתי שזה גם אתגר מרתק, והלכתי על זה. בדיעבד, הבחירה ביכין הייתה מעולה כי יכין הוא מנחה שמאפשר חופש פעולה נרחב אבל יודע גם ללחוץ ולמקד כשצריך.”

במסגרת התואר השני, שיתחלף בקרוב בדוקטורט, הוא חוקר חומרים פֶרואלקטריים ייחודיים – חומרים הזוכרים את הכיווניות החשמלית שלהם. “החומרים האלה מאופיינים בכיווניות חשמלית שאפשר לשנותה באמצעות מתח חיצוני, ואני מתמקד בהשפעת הטמפרטורה על תכונות אלה. הקו המנחה שלנו בעבודה הוא שאיפה להבנה של התהליכים הפיזיקליים הבסיסיים ופיתוח רעיונות ליישומים טכנולוגים מתקדמים.” המחקר נעשה בעיקר באמצעות מיקרוסקופיית כוח אטומי (AFM), ולכן יחל הדוקטורט בשהות בת חודש בטיוואן, שם ילמד הרשקוביץ כיצד לגדל שכבות ננומטריות מאחת מקבוצות המחקר המובילות בעולם בתחום זה.

במקביל ללימודים התובעניים בטכניון, ול-45 ימי מילואים בשנה, אסף ממשיך לעסוק בקפוארה בגבעתיים כחלק מקבוצת “Cordao De Ouro” וכמי שמוביל שם קבוצת הופעות. בשנים האחרונות גם עבר קורס מדריכי אמנויות לחימה בווינגייט והספיק להעביר שיעורים בהתנדבות בטכניון. האהבה הגדולה שלו למוזיקה וקצב לא פסקה מעולם, ובמהלך השנים הוא הצטרף ללהקת המתופפים האפרו-ברזילאית Black Samba שאותה הוא מנהל כיום. “עומס הלימודים בטכניון גדול ממילא, וקצת חששתי שהחזרות יהיו קשות מדי, אבל מהר מאוד גיליתי שכל מה שקשור בלהקה הזאת, והאהבה הגדולה שאנחנו מקבלים מהקהל, רק מעלים את המוטיבציה להצטיין ולהצליח בכל התחומים.”

הכנס השנתי “ביטחון ומלחמה בטרור – האתגר המדעי” התקיים בטכניון. במסגרת האירוע הוענקו פרסים לסטודנטים על פרויקטים מצטיינים בתחום הפיתוח הביטחוני

מערכת תצפית אוטונומית, מערכת לקבלת החלטות בספינה ושמיכת הגנה מפני רסיסים – אלה הפיתוחים הזוכים בתחרות לחידושים ביטחוניים של המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון בטכניון לשנת 2017.

הפרסים לסטודנטים המצטיינים הוענקו במהלך הכנס “ביטחון ומלחמה בטרור – האתגר המדעי”, שהתקיים זו השנה ה-14 בטכניון מטעם המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון, בראשות תא”ל (מיל’) פרופ’ יעקב נגל, שבמסגרתו מתנהלים המכוניםPMRI  ו-MADRI  והמכון לחקר ביטחוני עתידי ע”ש משפחות מדבדי, ד”ר יחיאל שוורצמן, רעיה וד”ר פטר גנסלר. השנה הכנס זכה לתמיכה גם מלשכת סגן המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, בראשותו של פרופ’ דניאל ריטל. את הרצאת הפתיחה בכנס נשא אלוף (מיל’) יעקב עמידרור.

בפרס הראשון זכו מאיר נמירובסקי מהפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל וסתיו סופר מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון. השניים פיתחו מערכת תצפית אוטונומית המזהה אובייקטים חשודים ומתריעה עליהם בזמן אמת. לדבריהם, “המערכות הקיימות מספקות מידע רב, אך ניתוחו מצריך כוח אדם רב ומיומן, וכאשר הניתוח מבוצע בשטח הוא גוזל מזמנם של הלוחמים ומתשומת לבם.” המערכת שפיתחו משלבת רכיבים אופטיים וחישוביים ואלגוריתם עיבוד תמונה מתחום הלמידה העמוקה (Deep Learning), המספק למערכת יכולות של למידה ושיפור עצמי. המערכת לומדת לזהות אובייקטים רלוונטיים (חייל, נשק, קסדה וכו’) ומשתפרת ככל שהשימוש בה תכוף יותר.

בפרס השני זכו בני הזוג אורי יוסילביץ מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון ואשתו דניאל יוסילביץ מהפקולטות למתמטיקה ולמדעי המחשב על פיתוח מערכת קבלת החלטות בספינה.  אורי, בוגר האקדמיה הימית של קורס חובלים (בשיתוף אוניברסיטת חיפה), לומד כיום לתואר ראשון נוסף בהנדסת מחשבים ותוכנה בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון. דניאל, ששירתה בצבא כמפקדת צוות וכמפקדת מחלקה, לומדת בטכניון במסלול המשולב בפקולטות למתמטיקה ולמדעי המחשב.

השניים פיתחו מערכת לצמצום נזקים בספינות צבא. זוהי פלטפורמה מבוססת מידע לקבלת החלטות, העוקבת אחר נתוני מערכות הבקרה של הספינה (גלאי העשן, לדוגמה) ומעדכנת את הגורמים הרלוונטיים בזמן אמת. המערכת מבוססת על נהלים קיימים בנוגע למקרים ותגובות בספינה ומעבירה לבעלי התפקידים הנחיות לתגובה אופטימלית לצמצום הנזק והסכנה. זאת תוך תקשורת בזמן אמת עם מערכות הספינה ועם גורמים חיצוניים כגון שירותי הכיבוי.

בפרס מיוחד מטעם פיקוד העורף זכה מתן ימפולסקי, שפיתח שמיכת הגנה מפני רסיסים. ימפולסקי, הלומד במסלול ביוכימיה מולקולרית בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, שירת כקצין בקרה אווירית בחיל האוויר. השמיכה שפיתח מיועדת למי שמסיבות שונות אינו יכול להתמגן כראוי בפרק זמן קצר – למשל אנשים הנמצאים בשטחים פתוחים כגון שדות, מטעים וחוף הים. לדברי ימפולסקי, “השמיכה שפיתחתי מיועדת בעיקר נגד רסיסים הניתזים מראשי-קרב מאולתרים המכילים מסמרים, שברי מתכת וכו’. היותה קלה לנשיאה – 4 ק”ג לכל היותר – מאפשרת למשתמש לשאת אותה לכל מקום ולהתגונן מפני הרסיסים כשהוא רחוק ממחסה מוסדר.”

אלוף (מיל’) יעקב עמידרור מהמרכז למחקרים אסטרטגיים בירושלים נשא את הרצאת הפתיחה בכנס. עמידרור שימש כראש המטה לביטחון לאומי, ראש חטיבת המחקר באמ”ן, המזכיר הצבאי של שר הביטחון ומפקד המכללות הצבאיות. בהרצאתו על התפתחות המצב הגיאו-פוליטי באזורנו אמר עמידרור כי “אנו נמצאים בתקופה הפכפכה ואלימה שאינה צפויה להסתיים בקרוב. ישראל היא הדמוקרטיה האמיתית היחידה באזור, ושאר המשטרים הם חיבור של דיקטטורה, שחיתות ואבטלה גבוהה – שילוב שמנבא אי יציבות ומחאות עממיות.

“עם זאת, על מדינת ישראל מרחף איום קיומי אחד בלבד: איראן גרעינית. יש בישראל גורמים המזלזלים באיום הזה, אבל מי שבקיא בנתוני המודיעין מבין שהאיראנים אכן רוצים להשמיד את מדינת ישראל, וזאת באמצעות טילים בטווח הקצר ונשק גרעיני בטווח הארוך, מתוך שאיפה להגשים את החלום הנושן של חצי הסהר הפרסי – אימפריה שתגיע עד הים התיכון. זהו מצב של א-סימטריה משום שעלינו לנצח תמיד, וכאן טמונה חשיבותו של הטכניון – היכולת להקדים את האויב מבחינה טכנולוגית. היתרון הזה קריטי למדינת ישראל.”

 

תא”ל אליעזר טולדנו, שיחל בקרוב את כהונתו כמפקד אוגדת עזה, סקר את התפתחות צה”ל מאז תקופת היישוב ועד היום. תא”ל טולדנו, מח”ט הצנחנים לשעבר וכיום המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, אמר כי  “בתחילת הדרך היה הכוח טמון ברוח, כלומר באומץ ובדבקות. כיום ברור שהרוח אינה מספקת ושהטכנולוגיה כבר אינה הערת שוליים אלא מרכיב מרכזי ביכולת הצבאית. הטכנולוגיה מגדירה את מסגרת הפעולה, ועל המפקד כיום להכיר ולהבין אותה. לא מספיק שיהיו לנו אנשי טכנולוגיה בעורף; עלינו לבזר את הידע הטכנולוגי עד לרמת הלוחם.”

 

בכנס הוצגו גם כמה פיתוחים חדשים של חוקרי הטכניון הממומנים מתקציב ה-PMRI  במסגרת המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון. ד”ר ארז ריבק מהפקולטה לפיזיקה בטכניון הציג את “הטלסקופ הנפרש” – אחד הפיתוחים הבשלים ביותר הנתמכים על ידי המרכז. ד”ר ריבק, שעבד בעבר בנאס”א, הסביר כי פיתוחו של טלסקופ חלל מציב אתגרים רבים שכן כדי שיתאים לשיגור הוא חייב להיות קל וקומפקטי בממדיו, אך כדי שיהיה אפקטיבי נדרשת לו מראה גדולה. הפתרון, כאמור, הוא טלסקופ הנפרש בחלל. הטלסקופ שפיתח ד”ר ריבק שוקל 16 קילו וממדיו בשיגור 20x30x30 ס”מ. בחלל הוא נפתח באופן אוטונומי לקוטר של 90 ס”מ. במחקר שותפים חוקרים נוספים מהטכניון ובהם פרופ’ אהוד בכר, פרופ’ פיני גורפיל ופרופ’ סטיב ליפסון.

פרופ’ אלון גני מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל הציג בכנס גישה חדשנית לשיפור יעילותם של מנועי דלק מוצק באמצעות תוספת נוזל (מחמצן נוזלי). גישה היברידית זו משפרת את יעילות המנוע במונחים של פוטנציאל אנרגטי.

פרופ’-משנה יזהר אור מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון הציג פיתוחים בתחום של “רובוטיקה רכה” – רובוטים אלסטיים, נטולי מפרקים, המפותחים בהשראת הטבע ומפגינים יתרונות עצומים על רובוטים מפרקיים. בין השאר הוא הציג רובוטים שפותחו במעבדתו ומחקים את תנועת הזחל Inchworm.

 

המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון (CSST) נחנך בטכניון בשנת 2002, במטרה לקשר בין הטכניון למערכת הביטחון בארץ ולגורמים בעולם. זהו מרכז בין-תחומי התומך במחקרים פורצי דרך שיש להם יישומים פוטנציאליים הן במערכות ביטחוניות והן בשוק האזרחי. תחומי המחקר רבים ומגוונים: אב”כ, חלל, עיבוד תמונה, אנרגיה, לייזרים ועוד. עיקר המימון מגיע מ-PMRI ומ-MADRI – שתי קרנות של הפילנתרופ הקנדי פיטר מונק.

משתתפי הכנס הודו לפרופ’ אמריטוס אבי מרמור, שהוביל את המרכז מאז היווסדו ועד מאי 2017 ולרינת קליין שריכזה את עבודת המרכז ואיחלו הצלחה למחליפיהם תא”ל (מיל’) פרופ’ יעקב נגל ולד”ר תמר מילגרם מסטר, רכזת המחקר והמינהל של המרכז.

 

 

הפרסים היוקרתיים המדגישים חדשנות ומצויינות מוענקים למדענים ולמהנדסים בתחילת דרכם העצמאית

קרן משפחת בלווטניק, האקדמיה למדעים של ניו יורק והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הכריזו היום על הזוכים בפרסי בלווטניק למדענים צעירים בישראל.

פרסי בלווטניק מעלים על נס מדענים ומהנדסים צעירים ומבטיחים באמצעות ציון הישגיהם יוצאי הדופן, הכרה בהבטחה הגלומה בהם לתגליות מדעיות בעתיד ועידוד חדשנותם המחקרית.

היוזמה, אשר נוסדה ב-2007 בארה”ב, היא תוכנית הדגל של קרן משפחת בלווטניק והיא מנוהלת על ידי האקדמיה למדעים של ניו יורק. השנה יוענקו הפרסים לראשונה בישראל, בשיתוף עם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. שלושה מדענים ומהנדסים צעירים יקבלו כל אחד מענק בלתי מוגבל בסך 100,000 דולר – מהפרסים הגדולים ביותר שהוענקו לחוקרים בתחילת דרכם.

מבין 47 מועמדים, הנמנים עם חברי הסגל המבטיחים ביותר באוניברסיטאות ישראל עד גיל 42 ושהומלצו על-ידי האוניברסיטאות, בחרו ועדות השיפוט המדעיות שלושה זוכים מצטיינים בשלושה תחומים – מדעי החיים, מדעי הפיזיקה וההנדסה, וכימיה – אחד מכל תחום.

עם חברי ועדת הפרס נמנים פרופ’ נילי כהן, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וכן יושבי ראש הוועדה פרופ’ אהרן צ’חנובר, חבר האקדמיה וחתן פרס נובל, ואליס רובינשטיין, נשיא ומנכ”ל האקדמיה למדעים בניו יורק. בוועדות המקצועיות שבחרו את המועמדים בכל אחד משלושת התחומים נכללו מדענים מובילים מישראל ומהקהילה המדעית הבינלאומית.

ואלה חתני פרסי בלווטניק למדענים צעירים לשנת 2018:

ד”ר צ’רלס דיזנדרוק (37), פרופסור משנה, הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

ד”ר דיזנדרוק הינו מומחה בתחום ההולך וגדל של “מכאנוכימיה”, שבו כוח מכני משמש להנעת תגובות כימיות. באמצעות מכאנוכימיה ניתן לפתח חומרים “חכמים” אשר מגיבים עם מאמץ מכני ומדווחים על פגיעה מכנית ברמה המולקולרית ואף מסוגלים לתקנה בצורה אוטונומית.

פרופ’ ענת לוין (39), פרופסור-חבר, הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש אנדרו וארנה ויטרבי, הטכניון- מכון טכנולוגי לישראל

פרופ’  לוין הביאה לתרומות פורצות דרך בתחום המתפתח של צילום חישובי, אשר עושה שימוש בטכניקות חישוביות כדי לפתח יכולות הדמיה חדשות שמצליחות לגבור על הגבולות של מערכות אופטיות מסורתיות (ומערכות הדמיה אחרות). המחקר שלה מיושם, בין היתר, בשיטות לחידוד תמונות שהיטשטשו כתוצאה מרעידה של המצלמה בידי הצלם או מבעיות פוקוס, בהוספת צבע לתמונות ישנות שצולמו בשחור-לבן, ביצירת מסכי תלת מימד המאפשרים חווית צפייה ריאלית יותר, ועוד.

ד”ר עודד רכבי (36), מרצה בכיר במחלקה לניורוביולוגיה ובית הספר סגול למדעי המוח, אוניברסיטת תל אביב

עבודתו פורצת הדרך של ד”ר רכבי חושפת מנגנונים וחוקים חדשים של הורשה שאינם תלויים בשינויים ברצף ה- DNA (הורשה של מולקולות רנ״א). מנגנוני ההורשה האלה מאפשרים בין היתר לתכונות נרכשות לעבור מדור לדור. מחקריו יכולים לעזור לנו להבין כיצד תכונות מורכבות ומחלות עוברות בירושה – צעד ראשון לקראת טיפול במחלות רבות שבהן לא זוהו גורמים גנטיים.

“שלושת הצעירים יוצאי הדופן הללו מגלמים את הרוח החדשנית ואת העומק המדעי של המוסדות האקדמיים והמחקריים בישראל”, ציין לן בלווטניק, מייסד ויו”ר Access Industries וראש קרן משפחת בלווטניק. “עבודתם של החוקרים המבריקים הללו תקדם את המדע ברחבי העולם לדורות הבאים”.

פרופ’ נילי כהן, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ציינה: “פרסי בלווטניק ממלאים את הצורך בהכרה ובתמיכה במדענים צעירים בישראל שהגיעו להישגים מדעיים יוצאי דופן. ועדות השיפוט המדעיות נדרשו למשימה מאתגרת כדי לזהות את החוקרים הבולטים ביותר בקרב עשרות חוקרים צעירים מצטיינים”.

אליס רובינשטיין, נשיא ומנכ”ל האקדמיה למדעים בניו יורק, אמר כי “באמצעות איתור החוקרים המבטיחים ביותר בישראל והתמיכה בהם, הפרסים הללו לא רק יעניקו השראה לילדי ישראל לבחור בקריירה מדעית, אלא גם יאפשרו לצעירים המבריקים והטובים ביותר בישראל להיות חלק מהקהילה הבינלאומית של פרסי בלווטניק, אונליין ופנים-אל-פנים, וייצרו שיתופי פעולה גלובאליים בעלי השפעה חסרת תקדים. יתרה מזאת, באמצעות הרשת העולמית של האקדמיה למדעים של ניו יורק, ההישגים המדעיים של ישראל יזכו לבולטות אף רבה יותר מכפי שהם זוכים לה כיום”.

פרסי בלווטניק למדענים צעירים בישראל יוענקו בטקס חגיגי שיתקיים בירושלים ב-4 בפברואר 2018. חתני הפרס יצטרפו לרשת של עמיתיהם כחברים בקהילת המדענים של בלווטניק, המונה כיום למעלה מ-220 זוכי פרסי בלווטניק מן התכנית האמריקאית בת העשור. חתני הפרס יזכו גם הם להשתתף בסימפוזיון המדע השנתי של בלווטניק בניו יורק המתקיים מדי קיץ, אליו מתכנסים החוקרים להחליף רעיונות חדשים וליצור שיתופי פעולה חוצי דיסציפלינות.

 

על אודות פרסי בלווטניק למדענים צעירים

פרסי בלווטניק למדענים צעירים, שיסדה ב-2007 קרן משפחת בלווטניק ומנהלת האקדמיה למדעים של ניו יורק, הוענקו תחילה למדענים ולמהנדסים מצטיינים במדינות ניו יורק, ניו ג’רזי וקונטיקט. בשנת 2014 הם הפכו לפרסים לאומיים ומוענקים מאז מדי שנה לזוכים מכל רחבי ארה”ב. למעלה מ-2,900 מדענים מכ-280 מוסדות אקדמיים בארה״ב הוגשו במהלך השנים כמועמדים לפרסי בלווטניק למדענים צעירים, ומהם זכו יותר מ-220 מדענים.

בשנת 2017 הושקו הפרסים גם בבריטניה, לקידום הכרה בחברי סגל צעירים – מדענים ומהנדסים – מסקוטלנד, ווילס, צפון אירלנד ואנגליה.

על אודות קרן משפחת בלווטניק

קרן משפחת בלווטניק תומכת באופן פעיל במוסדות מובילים בתחומי החינוך, המדע, התרבות והצדקה בארה”ב ובעולם כולו, ובכלל זה בבריטניה ובישראל. בראש הקרן עומד התעשיין והפילנטרופ האמריקאי לן בלווטניק. מר בלווטניק הוא המייסד והיו”ר של Access Industries, קבוצה פרטית אמריקאית המנהלת השקעות גלובליות במגוון ענפים: משאבי טבע וכימיקלים, מדיה ותקשורת, נדל”ן, טכנולוגיה ומסחר מקוון. בין היתר, מחזיקה הקבוצה בבעלותה את קבוצת כלל תעשיות הישראלית.
למידע נוסף: www.accessindustries.com

על אודות האקדמיה למדעים של ניו יורק

האקדמיה למדעים של ניו יורק היא ארגון עצמאי ללא מטרת רווח שהוקם ב-1817 ומאז פועל להניע פתרונות חדשניים לאתגרי החברה באמצעות קידום מחקר, חינוך ומדיניות בתחומי המדעים. באמצעות למעלה מ-20 אלף חברים מ-100 מדינות ברחבי העולם, האקדמיה יוצרת קהילה גלובלית של מדע לטובת האנושות. למידע נוסף: www.nyas.org או ב-: Twitter @NYASciences.

על אודות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים היא הגוף הבכיר בתחום המדע בישראל.  האקדמיה נוסדה על פי חוק ב-1961 ופועלת כמרכז לאומי למדע ישראלי בכל תחומי המדעים, החברה והרוח.

האקדמיה מונה 125 חוקרים וחוקרות נבחרים הפועלים בשתי חטיבות – חטיבת מדעי הרוח וחטיבת מדעי הטבע. משימתה היא קידום מצוינות מדעית ישראלית, ייעוץ לממשלה בעניינים של מחקר ותכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית, פרסום מחקרים שיש בהם כדי לקדם את המדע, ושמירה על קשר פעיל עם הקהילה המדעית הבינלאומית.

 למידע נוסף על הזוכים:

http://blavatnikawards.org/honorees/israel-laureates/anat-levin/
http://blavatnikawards.org/honorees/israel-laureates/charles-diesendruck/
http://blavatnikawards.org/honorees/israel-laureates/oded-rechavi/

60 מנהלים ומנהלות במערכת החינוך מכל רחבי הארץ השתתפו ביום עיון שקיים הטכניון בנושא טיפוח מנהיגות מדעית-טכנולוגית. יום העיון נועד לחשוף מנהלי בתי ספר תיכוניים לפעילות הטכניון בקידומה של מנהיגות זו ובחשיבותה למדינת ישראל. עוד השתתפו בו מפמ”רים (מפקחי רכזי מקצוע), מנהלי מחוזות במשרד החינוך, נציגי צה”ל (פרויקט עתידים) ומנהלי רשתות החינוך.

 

“טיפוח לימודי המדע וההנדסה במערכת החינוך חיוני לקידומה של מדינת ישראל כמו גם לקידומם האישי ולקריירה התעסוקתית של התלמידים בעתיד,” אמרה דיקנית לימודי הסמכה בטכניון פרופ’ אורית חזן. “למנהלי התיכונים, המחליטים בין השאר על הקצאת המשאבים למגמות השונות, השפעה רבה על בחירותיהם של התלמידים. מאחר שרבים ממנהלים אלה רכשו את השכלתם במדעי הרוח והחברה חשוב לנו לחשוף אותם למדע ולהנדסה ולאפשרויות שתחומים אלה פותחים בפני התלמידים.”

בעשורים האחרונים מהדק הטכניון את קשרי הגומלין שלו עם מערכת החינוך, במטרה לעודד תלמידים בכלל, ותלמידות בפרט, לבחור בלימודי מדע והנדסה. במסגרת זאת יזם הטכניון בין השאר את הפרויקטים הבאים:

• תחרות “המורה שלי – מורה לחיים” שנועדה להוקיר מורים מעולים ומסורים במיוחד שטיפחו את תלמידיהם ועודדו אותם לרכוש השכלה מדעית והנדסית. הבחירה במורים הזוכים מבוססת על משאל שנערך ע”י אגודת הסטודנטים בטכניון בקרב הסטודנטים בטכניון, המגישים לוועדת השיפוט את נימוקיהם לבחירה במורים שהשפיעו על דרכם והובילו אותם לטכניון.
• היחידה לנוער שוחר מדע, הפועלת לטיפוח אוריינות מדעית בקרב הנוער ולהרחבת אופקיו באמצעות לימוד חוויתי במעבדות ובחדרי לימוד חדישים ובהדרכת סטודנטים מהפקולטות השונות בטכניון.
• Tech Women – יום חשיפה שבמסגרתו מתארחות בטכניון תלמידות תיכון מצטיינות ולומדות, מפיהן של סטודנטיות וחברות סגל, על הטכניון ועל האפשרויות הטמונות בלימודים בו. האירוע מתקיים בתמיכת הקרן להעצמת נשים צעירות ע”ש רוזלין אוגוסט.
• סיורים מאורגנים לתלמידי תיכון, המאורגנים על ידי המרכז לרישום וקבלה בטכניון.

 

מפגש המנהלים נפתח בברכת נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, שהדגיש את חשיבות המנהלים ביצירת מוטיבציה ללימודי מדע והנדסה. אחריו דיברו עם המנהלים המשנה הבכיר לנשיא פרופ’ אדם שורץ וסגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ בועז גולני. בהמשך התקיים סיור בקמפוס ובפקולטות ונערך פאנל סטודנטים שלמדו בבתי הספר שמנהליהם השתתפו ביום העיון. עדן אבישי סטודנט תוכנית “רוטשילד טכניון למצוינים” סיפר למנהלים על התוכנית, ואילנה לוסטיג מנהלת המרכז הקדם-אקדמי בטכניון הציגה את היחידה לנוער שוחר מדע.

מניתוח המשובים שהתקבלו בתום יום העיון עולה כי האירוע השפיע לטובה על המשתתפים בהיבטים רבים ובהם תדמית הטכניון, חשיבותם של המדע וההנדסה וכוונתם של המנהלים לעודד את תלמידיהם ללמוד בטכניון.

 

 

 

 

 

יאיר הרבסט, סטודנט לתואר שני בפקולטה להנדסת מכונות, מפתח ידיים ביוניות לילדים ולמבוגרים קטועי ידיים בשיתוף עמותת Haifa3D

הסטודנט יאיר הרבסט חוקר, במסגרת התואר השני בפקולטה להנדסת מכונות, את השימוש במציאות מדומה למטרת שיקום. זאת בשני אפיקי מחקר: שיטות חדשות להנגשת תמונות לאנשים עם ליקויי ראייה ופיתוח כפפה והתקן הנלבש על הזרוע – התקן לתרגול של רופאים מתמחים ולשיקום חכם המותאם אישית. המחקר לתואר השני נערך בהנחיית פרופ’ אלון וולף מהפקולטה להנדסת מכונות ופרופ’ ליהי צלניק-מנור מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי.

זו אינה הפעילות הראשונה של יאיר בתחום השיקום, שכן זה כמה שנים הוא מתנדב בעמותת Haifa3D ובפרויקט המרכזי שלה, “תנו לי יד בתלת-ממד”. מטרת הפרויקט: הדפסת ידיים מותאמות אישית לילדים הזקוקים לכך ותמיכה טכנית מתמשכת.

Haifa3D נוסדה בשנת 2013 על ידי ד”ר יואב מדן וד”ר יעקב מלינוביץ’, שאליהם חבר הרופא ד”ר חזי שוטלנד, וכיום היא פועלת כשלוחה של פרויקט e-NABLE העולמי. פרויקט זה נוסד על ידי ד”ר ג’ון שול מהאוניברסיטה הטכנולוגית של רוצ’סטר (RIT), והיד המודפסת הראשונה בעולם יוצרה במסגרתו בשנת 2012 לילד דרום אפריקאי קטוע יד. כיום משתמשים בידיים שמפתחת העמותה העולמית אלפי ילדים ומבוגרים בכמאה מדינות.

יאיר החל לעסוק בפיתוח ידיים ביוניות כבר בפרויקט הגמר שלו לתואר ראשון בפקולטה להנדסה ביו-רפואית. עם שותפו לפרויקט מורן דוודי, כיום סטודנט לתואר שני בפקולטה להנדסת חשמל, ובהנחייתו של ד”ר יואב מדן, הם פיתחו יד תותבת לבנימין, ילד בן 14 מפתח תקווה. היד תוכננה להעביר לבנימין משוב של תחושה וטמפרטורה מהעצמים שהיא תופסת, וכך לאפשר לו לבצע פעולות עדינות כגון שתיית מים מכוס פלסטיק חד-פעמית מבלי למעוך אותה. התוצר הסופי של הפרויקט משמש בייצורן של ידיים תותבות עבור ילדים אחרים ברחבי העולם.

ד”ר יעקב מלינוביץ’ וד”ר יואב מדן, המובילים כיום את הפרויקט החיפני, מסבירים כי “היד המודפסת מחוללת שינוי לא רק בתפקוד הגופני של הילד אלא גם בדימוי העצמי שלו. הניסיון שלנו מראה שהידיים האלה משפרות את מעמדם האישי של הילדים, ורובם מבקשים מאתנו לעצב אותן באופן בולט – כיד של גיבור-על, של סופרמן או של איירון מן למשל – כדי לשפר את הסטטוס החברתי שלהם.”

“הממסד בישראל אינו נותן פתרון רפואי וכלכלי לילדים שנולדו ללא כף יד,” אומר יעקב. “הבעיה היא שהילדים חסרי כף היד אינם מקבלים אחוזי נכות מהביטוח הלאומי, כי לכאורה הם מתפקדים היטב כתלמידים. לכן במקרים רבים נדרשים ההורים, לממן את הפרוטזות האסתטיות. התקנים אלה מתחלפים לעיתים יותר מפעם בשנה עקב גדילת הילד ואינם מספקים פתרון תפקודי כלשהו. אנחנו בעמותה מספקים את הידיים ללא כל תשלום. מדובר בידיים מכניות בעלות תפקודים בסיסיים. עלות החומרים נמוכה כי היד פשוטה יחסית ומיוצרת במדפסת תלת-ממד על ידי מתנדבים.”

יאיר ושותפיו כבר הובילו פרויקטים רבים ובמסגרתם העניקו ידיים חדשות ליותר מ-20 מטופלים. להערכתו, “הפרויקט המורכב ביותר שלנו היה עם הפצוע הקשה ביותר ב’עופרת יצוקה’, בן שפיצר. בעקבות פגיעת פגז טנק בבית שבו שהה איבד בן את ידו הימנית, וידו השמאלית נפגעה קשה. בתהליך ארוך ומורכב פיתחנו עבורו כפפה ייחודית לשיפור התפקוד של יד שמאל ויד תותבת ליד ימין.”

פעילותה של העמותה ממוקדת בילדים, שחלקם סובלים ממום מולד ואחרים מקטיעות בעקבות תאונה. דוד, בן 4, הוא הילד הצעיר ביותר שהעמותה התאימה לו יד. ידיים תותבות מותאמות אישית פותחו גם עבור איליה, הלומד בגן חובה, ועבור בנימין מפתח תקווה שכבר הוזכר כאן. שלי, “הבת הבכורה” של הפרויקט, התגייסה לצה”ל הקיץ, בהתנדבות, אחרי כמה שנים שהיא משתמשת בידיים תותבות שפיתחה העמותה. בכל הפרויקטים האלה היה יאיר מעורב באופן אישי.

אנשי העמותה מבקשים לציין כי הם מחפשים סטודנטים ומתנדבים אחרים לפעילויות השונות. סטודנטים יכולים לסייע לעמותה במסגרת פרויקט אקדמי.

פעילות העמותה החיפנית ממוקדת בישראל, אבל מפעם לפעם נקראים הפעילים לסייע לאנשים בחו”ל. כך היה במקרה של ווריס, צעיר ניגרי שארבע מאצבעותיו נקטעו בתאונה. “במקרה הזה,” מסביר יאיר, “נדרש תכנון ייחודי שיאפשר לו להמשיך להשתמש באגודל הטבעי. זאת הייתה עבורנו התנסות ראשונה בווריאציה כזאת, ובסופו של דבר הצלחנו להשלים את התכנון על פי תמונות שנשלחו אלינו מניגריה. מאחר שאין לווריס מדפסת תלת-ממד זמינה הדפסנו עבורו את היד בסיוע הפקולטה להנדסה ביו-רפואית, שלחנו לו אותה והוא אכן

משתמש בה.”

יאיר מציין שהעדפותיהם של המטופלים מגוונות מאוד. באפריקה הנטייה היא לבקש ידיים בצבע העור, אבל במערב ילדים רבים מבקשים דווקא ידיים חריגות, בולטות, צבעוניות או ארוכות יותר, שהופכות אותם למעין גיבורי-על. “אבל מבחינה אחת,” מסכם יאיר, “כולם רוצים אותו דבר: לתפקד טוב יותר במשחק בכדור, בשתייה ובאכילה ובשאר פעילויות היומיום. להיות כמו כולם.”

 

בחודש הבא ייחנך בשנטאו מכון גואנגדונג-טכניון

בשבוע שעבר התקיים במלון אינטרקונטיננטל בהונג-קונג אירוע “הטכניון, סין וישראל – שותפים בחדשנות”. באירוע השתתפו נציגי ממשלת האזור המיוחד של הונג-קונג (SAR), אנשי הון סיכון מהונג-קונג ומסין ונציגים מהתעשייה ומהאקדמיה.

 

האירוע נועד להציג בפני הקהל את תעשיית ההייטק הישראלית, את מקומו של הטכניון בהתפתחותה, את פעילותה ש ל קרן הטכנולוגיה החדשה UG-Technion Partners, L.P ואת שיתופי הפעולה בין ישראל, הונג-קונג וסין במסחור טכנולוגיות. בכנס הוצג סרטון המציג את הקרן כגשר בין האקדמיה ועולם המסחר, שיתוף פעולה שיהפוך רעיונות חדשניים למוצרים שישפיעו על חיינו.

 

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא הציג את עולם ההייטק הישראלי ואת תפקידו של הטכניון כמנוע חדשנות בישראל ובעולם. עוד נאמו בארוע חתן פרס נובל בכימיה פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר;

נשיא מכון גואנגדונג-טכניון מר לי ג’יאנג; הקונסולית הכללית של ישראל להונג-קונג אהובה שפילר; יו”ר לשכת המסחר ישראל-הונג קונג ד”ר רפאל אהרוני; השותף הבכיר בשותפות UG-Technion Partners, L.P ומייסד-שותף בקרן United Gain Capital, CY לאו, שותפתו של הטכניון בקרן ההון-סיכון החדשה; ומנכ”ל שותף לקידום השקעות ב-Invest Hong Kong, צ’רלס נג.
נג התייחס לתפקידה של הונג-קונג ביוזמת “דרך המשי החדשה” (BRI) שנועדה לחבר את סין לאירופה ולמזרח התיכון, לרבות ישראל. את קרן לי קא-שינג ייצג באירוע מר פרנק סיקסט.

 

“הקשר בין ישראל, מדינה קטנה שבורכה ברעיונות גדולים והמצאות טכנולוגיות רבות, לבין סין הגדלה במהירות והצמאה לטכנולוגיות חדשות, מזמן סינרגיה פורייה,” אמר CY לאו. “אנחנו מאמינים שבהינתן מוצר טוב, סין היא המקום הטוב ביותר להשיקו- ארץ אחת, שפה אחת וקמפיין פרסום אחד שפונים ל-1.4 מיליארד תושבים.”

 

מכון גואנגדונג-טכניון (GTIIT) ייחנך בחודש הבא בסין בסמוך לעיר שנטאו. זוהי שותפות היסטורית בין הטכניון לבין אוניברסיטת שנטאו הסינית. האוניברסיטה נוסדה בתמיכתם של מושל מחוז גואנגדונג, עיריית שנטאו, ממשלת סין וקרן לי קא-שינג (LKSF). פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004, התמנה למשנה לנשיא המכון.

 

קרן United Gain Capital,  שהונה עומד על 200 מיליון דולר, תתמקד בהשקעות בחברות מדע וטכנולוגיה הקשורות לטכניון ולבוגריו. על ייסודה של הקרן הוכרז במסגרת אירועי הקורטוריון בטכניון בחודש יוני. הקרן.

 

 

 

קבוצת מחקר בראשות חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת תל אביב הצליחה להשיב את יכולת ההליכה לחולדות משותקות, וזאת באמצעות שיקום חוט שדרה שנקטע. המאמר בנושא זה התפרסם בכתב העת Frontiers in Neuroscience.

ההצלחה הדרמטית המתוארת במאמר היא תוצאה של חיבור בין שני מומחים מעולם ההנדסה הביו-רפואית ותאי הגזע: דיקנית הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון פרופ’ שולמית לבנברג ופרופ’ דניאל אופן מהפקולטה לרפואה ע”ש סאקלר ומבית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב. את המחקר במעבדה הובילו הדוקטורנטים ארז שור וחוויאר גנץ.

לכתבה בהארץ: https://goo.gl/tuyRqf

 

 

כך עולה מסקר שפורסם לאחרונה ב-Times Higher Education

הטכניון הוא המוסד המוביל בעולם בהקניית כישורים דיגיטליים לבוגריו ובהכשרתם למהפכה הדיגיטלית. כך עולה מסקר עולמי שפורסם לאחרונה ב-Times Higher Education. בסקר שערך המגזין נשאלו נציגי חברות מובילות בעולם לגבי הכישורים הנדרשים מבוגרי מוסדות אקדמיים, שיאפשרו להם להסתגל היטב למהפכה הדיגיטלית ולשוק העבודה של ימינו. הטכניון דורג, כאמור, במקום הראשון ברשימת המוסדות האקדמיים המקנים לבוגריהם את הכישורים הדיגיטליים הטובים ביותר. במקום השני בדירוג זה דורג הקולג’ האוניברסיטאי של לונדון (UCL) ובמקום השלישי המכון הקוריאני למדע וטכנולוגיה (KAIST). הנציגה האמריקאית היחידה בין 10 המובילות בדירוג זה היא MIT, שדורגה במקום ה-6.

“זו תעודת כבוד לטכניון,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא בעקבות פרסום המדד. “בשנים האחרונות הטכניון שם דגש על הכשרת הסטודנטים לצרכיה המשתנים של המהפכה הדיגיטלית. כתוצאה מכך מתרחב המחקר הבין-תחומי בטכניון ומתקדם בצעדי ענק, בתהליך לשילוב בין מדעי החיים וההנדסה. כמו כן, מיושמות טכנולוגיות למידה מתקדמות הכוללות הנהגת קורסי MOOCS – קורסים פתוחים מקוונים מרובי משתתפים בשפות שונות, ופיתוח גישת “הכיתה ההפוכה”, השמה דגש רב על לימוד עצמי של הסטודנטים תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים ובהן טכנולוגיות ויזואליות ומציאות רבודה. בנוסף, חיזוק מעמדו הגלובלי של הטכניון, הבא לידי ביטוי בהקמתן של שלוחות הטכניון בניו יורק ובסין ובשיתופי פעולה אסטרטגיים עם אוניברסיטאות מובילות בעולם, מסייע לנו להיות קשובים לצרכי התעשייה המשתנים ברחבי העולם.”
מפרסמי הסקר מציינים כי מוסדות אקדמיים ברחבי העולם נמדדים יותר ויותר על סמך המסוגלות התעסוקתית שהם מספקים לבוגריהם, ובמקומות מסוימים בעולם מקושרת התמיכה הממשלתית במוסד מסויים בהצלחת בוגריו בשוק העבודה.

Times Higher Education

 

 

 

פרופ’-משנה ציפי הורוביץ-קראוס, מייסדת המרכז לדימות מוחי בילדים בטכניון, מפענחת את המנגנונים המורכבים היוצרים הפרעות למידה

כמעט מחצית מתלמידי ישראל, כך פורסם לאחרונה, מאובחנים כלקויי למידה. נושא זה עולה בדיונים רבים במערכת החינוך ומחוצה לה, וגם הקהילה המדעית מעמיקה את המחקר באשר להיבטים הפיזיולוגים של לקויות הלמידה.

פרופ’-משנה הורוביץ-קראוס, אחת החוקרות המובילות בתחום זה, הצטרפה לטכניון כחברת סגל בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה אחרי קריירה אקדמית מרשימה ומגוונת. במהלך הפוסט-דוקטורט היא גילתה סמנים אלקטרופיזיולוגיים המאפשרים למדוד כמותית את יכולתם של קוראים המתקשים לזהות את טעויות הקריאה שלהם. היא גילתה גם שאותם סמנים משקפים את האפקטיביות של תוכניות התערבות בילדים עם לקויות למידה: כשיכולת הקריאה השתפרה, מוחם של הקוראים המתקשים הפגין עלייה בעוצמת הפעילות המוחית בעת ביצוע טעות בקריאה.

בעקבות המחקר החלוצי קיבלה הורוביץ-קראוס את מלגת פולברייט היוקרתית, שתומכת בחוקרים ישראלים מצטיינים היוצאים לפוסט-דוקטורט בארצות הברית, ויצאה לפוסט-דוקטורט שני במחלקה לרדיולוגיה בבית החולים לילדים בסינסנטי, אוהיו. שם היא חקרה את תרומתן של יכולות חשיבה גבוהות (חשיבה מורכבת) לתהליך הקריאה בילדים. זאת באמצעות ניטור פיזיולוגי של פעילות המוח במכשיר fMRI.

“לקות למידה מגבילה כמובן את יכולותיו של הילד בקליטת חומר ובעיבודו בדרכים קונוונציונליות.” היא אומרת, “אבל לא פחות חמור מכך – היא פוגעת בדימוי העצמי ובתחושת השייכות שלו ועלולה לפגום ביכולתו לקבל החלטות הן בתחום החברתי הן בבחירת דרכו האקדמית והתעסוקתית.”

פרופ’-משנה הורוביץ-קראוס יודעת היטב על מה היא מדברת. “שני אחיי סובלים מהפרעות קשב ומדיסלקציה, מה שגרם להם סבל רב בתקופת הילדות. שניהם חכמים מאוד, עם אינטואיציה מצוינת ויכולות אנליטיות גבוהות, אבל מתקשים בקריאה. כל אספת הורים הייתה עבורם חוויה מלחיצה ולא נעימה. אירועים אלו השפיעו על בחירותיהם כבוגרים.”

אהבתה לשני אחיה התחברה להתעניינותה בנוירוביוכימיה, והיא הבינה שבאקדמיה תוכל לקדם את חקר הגורמים הפיזיולוגיים בהפרעות למידה ולמפות סמנים אובייקטיבים ללקות קריאה. ואכן, כבר בדוקטורט היא חקרה את מאפייני המוח של אנשים עם קשיי למידה וגילתה כמה חיונית ההתערבות המוקדמת בהתפתחותו של הילד. “מדובר במנגנון מוחי מורכב מאוד ולכן נדרש מחקר רב-תחומי, כמעט הוליסטי,” היא אומרת. “זו הייתה המוטיבציה שלי בפוסט-דוקטורט השני, בסינסינטי.”

כשהגיעה לסינסינטי הופתעה לשמע הטענה ש”אצלנו בסינסינטי אין דיסלקטים.” מאחר שידעה שמדובר בלקות גנטית הקיימת

בכ-15% מהאוכלוסייה היא ניסתה להבין את הטענה המוזרה, וגילתה שאוהיו פשוט לא הכירה אז בהגדרות של אגודת הדיסלקציה העולמית. “כמה חודשים אחרי שהגעתי קיבלה מדינת אוהיו את ההגדרות האלה, ופתאום מאות הורים התדפקו על דלתנו בבקשה לסיוע.” בתום הפוסט-דוקטורט היא הקימה שם את המרכז לחקר אוריינות בילדים, שפעל לגילוי מוקדם של סמנים אובייקטיבים ללקות קריאה במטרה למנוע את התפתחות הלקות.

“בארצות הברית, וכיום בטכניון, אני עובדת לפי מודל ‘מינוס תשע עד תשע’. מטרת המודל היא לגלות את הסמנים המוקדמים ביותר לקשיי קריאה עוד לפני הלידה, על סמך אבחון של ההורים ולעקוב אחרי הילד עד גיל 9, שבו הוא אמור לקרוא באופן שוטף. הזמינות של סורקי MRI מחקריים וידידותיים לילדים אפשרה לי לעבוד שם עם מגוון רב של ילדים בריאים, מתינוקות ועד גיל 21, ולאסוף ממצאים חסרי תקדים בנושא הקשר בין המוח המתפתח והלמידה.”

למרות התנאים הטובים והצלחתו העצומה של המרכז במחקר ובטיפול היא החליטה לחזור לישראל ולהצטרף לשורות

הטכניון, “כי ידעתי שכאן, בארץ כל כך מגוונת מבחינת השפות, הניבים ורמות האוריינות, אוכל לנהל מחקר מדעי מעמיק ולפתח הבנה כוללת ומדויקת של הקשרים בין מאפיינים

מוחיים, למידה ובעיות למידה.”

לשם כך היא הקימה בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה את המרכז הראשון בישראל לדימות מוחי בילדים (neuroimaging-center.technion.ac.il). באמצעות מכשירי EEG ומודל MRI ידידותי לילדים, וסביבה נעימה שנבנתה לשם כך, היא עובדת עם ילדים עם הפרעות שונות – דיסלקציה, בעיות בעיבוד שמיעתי, הפרעות פסיכיאטריות ובעיות נוירולוגיות. לדבריה, “בעיות בקריאה נובעות מהפרעות שונות ומגוונות. בסופו של דבר, קריאה היא המצאה אנושית ולא יכולת הישרדותית טבעית. כדי לקרוא נדרש המוח האנושי לתאם ביעילות בין כמה מערכות עצביות, ופגם בכל אחת מהן עלול להוביל לבעיית קריאה.”

הבשורות הטובות הן שבשלב הילדות, המוח הוא איבר פלסטי מאוד, כלומר אפשר לשנותו באימון ובתרגול. “לכן זה חלון הזמן האידיאלי להתערבות, וזה גם הזמן שבו אנחנו יכולים לאפיין את התפתחות השפה ואת התפתחותו המקבילה של המוח.’”

המרכז לדימות מוחי בילדים מתאים לילדים מגיל אפס עד 18 ומעורבים בו מומחים וסטודנטים ממגוון תחומים ובהם ביולוגיה, פסיכולוגיה, פיזיקה, פסיכיאטריה, שפה, מדעי המחשב, הנדסת חשמל והנדסה ביו-רפואית. החוקרים פועלים יחד כדי לשפר את האבחון הנוירוביולוגי ולפתח פרמטרים כמותיים לבדיקות הקשורות בבעיות קריאה ובניבויין. “מאחורי הלקויות השונות מסתתרים ילדים נפלאים, חלקם מבריקים ממש, והמשימה שלי היא להצביע על הסמנים הנוירוביולוגיים שיובילו לאבחון מוקדם וכך לאפשר לילדים האלה למצות את עצמם כילדים, כנערים וכמבוגרים. כדי להרחיב את היכולות שלנו אני שואפת לרכוש למרכז סורק MRI לילדים, שיאפשר לנו לחקור במדויק את המנגנונים המוחיים שבבסיס הלקות וכך לראות את מה שמסתתר מתחת לקרחון. בסופו של דבר יש כאן הרבה סקרנות אבל גם שליחות גדולה: לאפשר לדורות הילדים הבאים לגדול ללא לקויות שמובילות לסבל, לחוסר אונים ולאלימות.”

 

 

תערוכה שנפתחה בחיפה מציגה פרויקטים של סטודנטים בטכניון בנושא גל השריפות שהתחולל בצפון בנובמבר 2016

במלאת שנה לגל השריפות בצפון נפתחה בחיפה תערוכה ייחודית המציגה את הנוף לאחר השריפה בעיני סטודנטים מהטכניון, בהנחייתה של האומנית דלית שרון. הסטודנטים הציגו את העבודות בארוע שהתקיים במתנ”ס רמות ספיר בחיפה, שם מתקיימת התערוכה.

הצגת העבודות נערכת כשנה לאחר השריפות שהובילו לפגיעה ב-800 בתים, לפינויים של 17,000 תושבים מבתיהם, לשריפת 25,000 דונם ולמאמצי כיבוי שכללו הטלת 9,000 טונות מים על האש.

“הטכניון סייע לנפגעי השריפה במגורים במעונות וביצירת חלופה עבור ילדי גן שנשרף, ומאז אנחנו משתפים פעולה בפרויקטים רבים עם רשויות הכיבוי, העירייה ומשטרת ישראל,” אמרה סמנכ”ל התפעול של הטכניון זהבה לניאדו. “הטכניון מרחיב את מעורבותו בעיר חיפה, והשאיפה שלנו היא לקיים פעילות קבועה בקרב התושבים.”

 

דיקנית הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון פרופ’ איריס ערבות אמרה כי “מיד לאחר גל השריפות, עוד לפני שידענו את כל הפרטים, התכנסנו בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ביוזמת פרופ”ח אלון-מוזס, ראש המסלול לאדריכלות נוף. תוך זמן יצאנו לשטח בשיתוף החממה החברתית בטכניון. בעקבות זאת למדנו, גיבשנו תוכניות והצענו הצעות בתהליך שבו היו מעורבים סטודנטים ומורים רבים בפקולטה.”

 

פרופ”ח אלון-מוזס אמרה כי “לטכניון חשוב להיות מחובר לקהילה, לחזור לשכונת הדר שם פעלה הפקולטה בעבר במסגרת הקמפוס ההיסטורי, ולהציג במתנ”ס המקומי ולא בקמפוס או בעירייה. רבים מהסטודנטים הם תושבי חיפה ולכן נרתמו לפעולות השונות לאחר השריפה: קורס לתיעוד השריפה, ועדת מומחים משותפת לטכניון ולגופים אחרים וסדרה של קורסים אקדמיים שעסקו בשריפה מהיבטים שונים. השפעתנו על העירייה מוגבלת, אבל אנחנו מעמידים לרשותה ידע רב, כלומר זורעים זרעים ומקווים שהרשויות ישקו אותם וייהנו מפירותיהם.”

 

הפרויקטים המוצגים בתערוכה הם:

פתרונות קהילתיים למתכנן – פרויקט של ירון צלניק, זהר ארני, נחום שי ובר מאירוביץ’ שפותח בקורס “טבע עיר שריפה” בהנחיית פרופ’-משנה דניאל אורנשטיין: יצירת אזורי חיץ המבוססים על פעילות אנושית קהילתית באזור הממשק בין העיר לטבע.

מוצב – פרויקט של רם סגל במסגרת הקורס “עיצוב תומך חיים” בהנחיית דניאל מטקלף: שמירה אוכלוסיית הצב הארץ הישראלי הנמצאת בסכנת הכחדה.

מערכת חיישנים לזיהוי מוקדם של שריפות ולהתראה עליהן – פרויקט של מוהנד מרוואת ומוחמד חג’גרה מהפקולטה להנדסת חשמל, בהנחיית קובי כוחיי מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי.

הרקבה – פרויקט של נעם אטיאס במסגרת הקורס “עיצוב תומך חיים” בהנחיית דניאל מטקלף: עידוד ההתאוששות העצמית של המערכת האקולוגית באמצעות שימוש בשאריות הגזם ובפסולת הטבעית הנשארות בשטח לאחר השריפה.

טיפוס מקומי – פרויקט של אדר שרף, מורן בריסקר וזהר ארני במסגרת סטודיו אדריכלות נוף בהנחיית תמר דראל פוספלד ויעל סופר: תכנון מחדש של גבעת זמר בחיפה.

 

 

הפרט מסתמך בהחלטותיו על פונקציות מוחיות שהוכיחו את אמינותן בעבר. כך עולה ממחקר שערך שחף וייס בהנחיית פרופ’-משנה דורי דרדיקמן מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון

לעתים המוח מסוכסך עם עצמו. תארו לכם שאתם תיירים היוצאים מהרכבת התחתית (או מהכרמלית) בעיר גדולה, וצריכים להחליט לאיזה כיוון ללכת. אזורים שונים במוח נותנים לכם הוראות סותרות: האחד אומר לכם ללכת לעבר המגדל הגבוה הנראה במרחק; האחר אומר לכם ללכת בכיוון ההפוך – לעבר השמש.

הקונפליקט בין שני אזורי המוח יסתיים כנראה ב”ניצחון” של אחד מהם. אם תלכו לכיוון השמש, סימן שהאזור השני “ניצח” תוך התעלמות מהנתון של כיוון המגדל.

כעת נשאלת השאלה – מדוע סמכנו דווקא על האזור הראשון ולא על המלצתו של השני? אולי כי השמש מוכרת לנו יותר ולכן נתפסת כאמינה יותר מהמגדל הלא מוכר?

מחקר שנערך בטכניון והתפרסם בסוף השבוע בכתב העת Current Biology מגלה שאכן, הפרט מסתמך בהחלטותיו על אזורים מוחיים שהוכיחו בעבר הקרוב אמינות רבה יותר. את המחקר ערכו שחף וייס ועמיתים נוספים בהנחיית פרופ’-משנה דורי דרדיקמן מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט ובשיתוף פעולה עם פרופ’ דוד עילם מהחוג לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב. פרופ’-משנה דרדיקמן הוא מומחה בחקר המפה הקוגניטיבית במוח – המפה הפנימית המאפשרת לנו להתמצא במרחב ולנווט בו. המחקר נערך בחולדות והתמקד ביכולתו של הפרט להתמצא במרחב אחרי שחווה דיסאוריינטציה – אובדן התמצאות.

סביבת הניסוי הייתה זירה מלבנית שבאחת מפינותיה הונח מזון. כל אחת מהחולדות בניסוי למדה היכן נמצא המזון ואז עברה דיסאוריינטציה – סיבוב-במקום שגרם לה, בחלק מהמקרים, ללכת בטעות לפינה הנגדית, הריקה. לדברי פרופ’- משנה דרדיקמן מדובר ב”טעות סיבובית” הנפוצה במינים רבים בעולם החי ונובעת מכך שהפינות המנוגדות במלבן זהות זו לזו מבחינה גאומטרית. טעות סיבובית דומה עלולה לקרות לאדם שיצא מתחנת הרכבת התחתית והלך בטעות צפונה במקום דרומה.

במחקר נבדק הקשר בין האותות במוח לבין התנהגותו של הפרט. במוח נבדקו תאי כיוון הראש, המעידים על הכיוון שאליו מביט הפרט. לדוגמה, כשאנו מסתכלים צפונה, התאים האלה שולחים מסר ש”אתם מסתכלים צפונה”. דיסאוריינטציה מתרחשת כשהדיווח של תאים אלה מתהפך ומטעה את הפרט.

תאי כיוון הראש הם חלק ממערכת של תאי עצב האחראים לתפקודים של זיכרון והתמצאות מרחבית. תאים אלה נמצאים במכלול ההיפוקמפוס (Hippocampal formation), שהוא אזור רגיש במיוחד להתפתחות של מחלת אלצהיימר. ואכן, דיסאוריינטציה מרחבית היא אחד מסימני המחלה.

“שאלת המחקר שלנו,” מסביר פרופ’-משנה דרדיקמן, “הייתה באילו נסיבות המפה הפנימית, המיוצגת על ידי תאי כיוון הראש, מנבאת התנהגות. הממצאים שלנו היו ברורים מאוד: המפה הפנימית תנבא התנהגות רק אם בפעמים הקודמות היא הפגינה אמינות ולא ‘פישלה’. במילים אחרות, הפרט יסמוך על התפקוד המוחי הרלוונטי רק אם הוא זוכר אותו לטובה מהעבר הקרוב. במקרה של היציאה אל הרחוב מהרכבת התחתית, אם תחושת הכיוון הפנימית של תאי כיוון הראש עזרה לנו להתמצא בפעמים קודמות, נסתמך עליה. אם לא – יתכן שנעדיף לפתוח Google Maps.”

ממצאי המחקר חורגים מסוגיית ההתמצאות במרחב ומעידים על מנגנון נרחב יותר: השפעתה של מערכת מוחית נתונה על ההתנהגות תלויה באמינות שהפרט מייחס לאותה מערכת על סמך זיכרונות מהעבר הקרוב. אם המערכת ‘פישלה’ בהקשר של רמת האמינות שלה, היא לא תשפיע על ההתנהגות במהלך המשימה הבאה. לדברי פרופ’-משנה דרדיקמן, “למחקר הזה יש השלכות על הבנת הקשר בין המוח לבין ההתנהגות. אנו לומדים שהמוח אינו מקשה אחת וכי יש להמשיך ולחקור את המנגנונים המוחיים הקובעים מה במוח יכתיב את החלטותינו ואת התנהגותנו בעתיד.”

המחקר נערך בתמיכת הקרן הלאומית למדע, מכון רפפורט, קרן פרינס למחקר מחלות ניווניות של המוח וקרן אדליס.

למאמר המלא לחצו כאן