מחבר: shlomi ben-oz

בכנס הבינלאומי נדונו תחומים רבים הקשורים ב”רפואה מדייקת” המבוססת על שימוש בביג-דאטה ובלמידה עמוקה

ד”ר קירה רדינסקי: “יש כאן מדע מסוג חדש לגמרי, שאינו עובד על השערה מוקדמת הנבדקת בניסוי אלא על נתונים הקובעים את השערת המחקר”

כנס בינלאומי ראשון מסוגו בנושא אינפורמטיקה ביו-רפואית התקיים  לאחרונה בטכניון. תחום האינפורמטיקה הביו-רפואית מתבסס על ניתוח ממוחשב של מכלול המידע שנצבר באקדמיה, בבתי החולים ובקופות החולים. זאת באמצעות למידה עמוקה, ביג דאטה וטכנולוגיות נוספות המאפשרות לנתח מידע באופן חכם, מהיר ויעיל. המטרה היישומית: התאמה מדויקת של הטיפול למטופל הספציפי.

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא בירך את המארגנים, פרופ’ רועי קישוני וד”ר קירה רדינסקי, על קיומו של הכנס. “אנחנו חיים בעידן מרתק במחקר המדעי, עידן שבו מידע נרחב משמש לשיפור האבחון והטיפול. אין ספק שישראל בכלל, והטכניון בפרט, הם מקום מצוין לכנס חלוצי כזה, שכן הטכניון הוא אחד המוסדות הטכנולוגיים היחידים בעולם שבמסגרתו פועלת פקולטה לרפואה.”

 

היזם יונתן אדירי דיבר בהרצאת הפתיחה על “עידן המהפכה המתמדת”. אדירי הוביל את צוות הייעוץ הטכנולוגי לנשיא שמעון פרס, תפקיד שבמסגרתו סלל ערוצים חדשים לשיתופי פעולה בארה”ב ובקוריאה. הוא היה נשיא המחזור הראשון (2009) של אוניברסיטת הסינגולריות שנוסדה על ידי נאס”א וגוגל וייסד את Healthy.io, חברה לאבחון רפואי באמצעות מצלמת הסמארטפון, שסוקרה לאחרונה ב”אקונומיסט” תחת הכותרת “עלייתו של הסלפי הרפואי”.

אדירי תיאר את האתגרים שעמם מתמודדות חברות טכנולוגיה ואת העתיד הקרוב, שבו סמארטפונים ישמשו לאבחון זול ומהיר. “אנחנו נמצאים בעידן של מהפכה מתמדת,” אמר אדירי בכנס. “מהפכות של חדשנות אינן מתרחשות אם אינן משתלמות מבחינה כלכלית. שוק הרחפנים, לדוגמה, עבר צניחת מחירים דרסטית – חלקים שעלו 100 דולר בב-2007 עולים כיום חצי דולר. כוח המחשוב של אייפון 4, שעולה כיום מאות דולרים, גדול מכוח המחשוב של המשלחת הראשונה לירח. גם ההצלחה של משגרי חלל רב פעמיים גדולה כל כך בגלל השיקול הכלכלי: משגרים כאלה חוסכים סכומי עתק. כדי להבין את זה, דמיינו לעצמכם שבכל פעם שמטוס היה מסיים טיסה הוא היה מושמד – זה היה המצב עם משגרי החלל הקודמים.

“ראוי לציין שישראל נמצאת במקום מצוין בעידן הזה, בנקודת מוצא מעולה לעיצוב העתיד ולהפצת ידע, בזכות מערכת מבוזרת יעילה וטובה של קבלת החלטות ועשייה.”

 

חנה באייר, המדענית הראשית של הפרויקט האנושי באוניברסיטת ניו יורק, הציגה את “הפרויקט האנושי” (The Human Project) , שייצא לדרך בשנה הקרובה (2018) בעיר ניו יורק. במסגרת הפרויקט ייאסף במשך 20 שנה מידע מכ-10,000 איש המתגוררים בחמש שכונות בעיר ניו יורק. המידע, שיצטבר על פלטפורמת מחקר אחת, ישמש חוקרים מכל רחבי העולם בניתוח נתונים הקשורים בבריאות, בהשכלה, בגנטיקה, בסביבה ובאורח חיים וינסה למצוא את קשרי הגומלין בין המשתנים השונים באמצעות טכנולוגיות של ביג דאטה. לדברי באייר, “במקום לחפש נתונים ספציפיים ולקשר אותם לבריאות האדם ננטר באופן רציף ספקטרום עצום של נתונים הנוגעים בביולוגיה של האדם, בגנטיקה שלו, בהתנהגותו, בסביבתו, במה שהוא אוכל וכיצד הוא מתאמן ומה הוא קונה ועם מי הוא נפגש. הרעיון הוא למדוד כל מה שמדיד, על מדגם גדול ולאורך זמן, במטרה להסיק מסקנות יישומיות שיסייעו לנו לשפר את בריאות האדם.”

פרופ’ רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר, דיבר על אתגרי העתיד ברפואה מנקודת מבטו של ארגון הבריאות. “קופות החולים ובתי החולים מתמודדים כיום עם כמה אתגרים גדולים במקביל: הזדקנות האוכלוסייה, ריבוי מחלות ומגבלות תקציב קשות. חלק ניכר מהפתרון לאתגרים האלה ולמחויבותנו לשפר בהתמדה את איכות הטיפול טמון בטכנולוגיה. הטכנולוגיה עשויה לסייע לנו גם במניעת טעויות רפואיות, שהן גורם המוות השלישי בעולם – לפני תאונות, סוכרת ועוד; במניעת התערבויות מיותרות (או מזיקות), המהוות כיום כשליש מכלל ההתערבויות הרפואיות; ובביצוע התערבויות נדרשות שאינן נעשות כיום בכמעט מחצית מהמקרים לפי הערכות בעולם. שרותי בריאות כללית, האחראית כיום על 53% מאזרחי המדינה, מספקת לא רק רפואת קהילה אלא גם טיפול בבתי חולים. המידע הנצבר אצלנו עצום, והמטרה שלנו היא לכנס ולרתום אותו לטובת המטופל. זאת לדוגמה באמצעות רפואה פרואקטיבית המזמנת את המטופל לבדיקות חיוניות עוד לפני שהוא מרגיש שיש בעיה, לפני שהסימפטומים מופיעים. כיום יש לנו כמה הצלחות שזכו לתהודה עולמית בניבוי מחלות ובהתאמת טיפול למטופל הספציפי, ואנחנו עושים הכל כדי לשפר את השימוש שלנו בטכנולוגיה לטובת המטופל.”

ד”ר ורדה שלו, ראש המחקר והחדשנות במכבי שרותי בריאות, אמרה בהרצאתה כי “אם בעבר הצוות הרפואי רצה מידע, הרי שהיום יש המון מידע ומה שחסר הם כלים לניתוחו. לנו במכבי  שירותי בריאות יש יותר מ-2 מיליון מבוטחים – קבוצה גדולה ויציבה יחסית – וכל הבדיקות מבוצעות במעבדה אחת. זו נקודת מוצא מצוינת לשימוש בטכנולוגיות חדשניות לניתוח מידע, ואנחנו עושים מאמצים רבים לעשות זאת בדרכים היעילות ביותר. אחת הדוגמאות היא שיתוף פעולה עם מארגן הכנס היום, פרופ’ רועי קישוני מהטכניון, בניתוח של בדיקות השתן המבוצעות בכל רחבי הארץ.”

 

ד”ר קירה רדינסקי ופרופ’ רועי קישוני ממרכז לוקיי למדעי החיים וההנדסה בטכניון היו בין מארגני הכנס.

ד”ר קירה רדינסקי, שהחלה ללמוד בפקולטה למדעי המחשב בטכניון בגיל 15, השלימה בפקולטה שלושה תארים: תואר ראשון במסגרת תוכנית רוטשילד טכניון למצוינים ותואר שני ושלישי בהנחיית פרופ’ שאול מרקוביץ’. כבר במהלך התואר השני היא פיתחה מתודולוגיה לניבוי ארועים עתידיים על סמך שאילתות באינטרנט. על סמך מתודולוגיה זו היא הקימה לימים את סיילס־פרדיקט (SalesPredict) , שנרכשה לימים על ידי eBay. החברה מנבאת עבור חברות את ההסתברות למכירת מוצרים לחברות אחרות, ובעקבות המכירה מונתה ד”ר רדינסקי למדענית הראשית של eBay בישראל. כיום היא פרופסור אורח בטכניון.

ד”ר רדינסקי הציגה בהרצאתה דרכים אפשריות לרתום למידה עמוקה וביג דאטה לזיהוי קשרים סיבתיים שונים הקשורים ברפואה. “במקום לחפש קשרים ספציפיים על סמך השערות שלנו אפשר לתת למחשב למצוא קשרים כאלה ללא הכוונה, ועל מדגם עצום. כך הצלחנו למצוא, לדוגמה, תופעות לוואי בלתי ידועות של תרופות ושל שילובי-תרופות שונים. להערכתי, בעתיד נוכל לא רק לבדוק השפעות בין-תרופתיות אלא גם לפתח תרופות חדשות בדרך הזאת. חשוב להבהיר שיש כאן מדע מסוג חדש לגמרי, שאינו עובד על השערה מוקדמת הנבדקת בניסוי אלא על נתונים הקובעים את השערת המחקר.”

 

פרופ’ רועי קישוני הוא ראש מרכז לורי לוקיי למדעי החיים וההנדסה וחבר סגל בפקולטות לביולוגיה ולמדעי המחשב בטכניון. בשנת 2016 פרסם פרופ’ קישוני מאמר בכתב העת Science, ובו הציג פלטפורמה חדשנית המאפשרת מעקב מדויק אחר האבולוציה של חיידקים בזמן שהם מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה. פלטפורמה זו הציגה הדגמה ראשונה מסוגה של הקשר בין הסתגלות גנטית לאילוצים מרחביים. בהרצאתו בכנס דיבר פרופ’ קישוני על המהלכים הנדרשים נוכח החשש מעידן פוסט-אנטיביוטי, שבו חיידקים לא יגיבו עוד לתרופות אנטיביוטיות. “עלינו לדעת לא רק מה רמת העמידות של החיידק כרגע, אלא איזו רמת עמידות הוא צפוי לפתח, ואולי ליזום תהליך הפוך שגורם לו לפתח רגישות מחודשת לתרופה. זוהי ‘רפואה-מַקדימה’, שתספק לנו שיטות לאבחן את המחלה לפני התפרצותה, אבחון שיאפשר לנבא את העתיד ולייצר טיפול המותאם יותר למטופל.”

 

בתחרות הפוסטרים המדעיים שהוצגו בכנס זכו:

במקום הראשון – הסטודנטית לינדסי מור ממעבדתו של פרופ’-משנה שי שן-אור

במקום השני – ד”ר עידן ילין ממעבדתו של פרופ’ רועי קישוני

הפרויקט פותח בתמיכת קרן אדליס וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע

גאווה ישראלית: להק של שלושה ננו-לוויינים שיטוסו בטיסת מבנה מבוקרת בפעם הראשונה בעולם, ישוגר בסוף שנת 2018 לחלל – כך הודיעו היום הטכניון וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע.  להק הלוויינים ישוגר באמצעות חברת  Innovative Solutions In Space ההולנדית, המתמחה בשיגור ננו-לוויינים, על גבי המשגר ההודי PSLV.

פרויקט “אדליס-סמסון” פותח בשנים האחרונות על ידי צוות חוקרים בראשות פרופ’ פיני גורפיל, ראש מכון אשר לחקר החלל וחבר סגל בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון, בתמיכת קרן אדליס וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. הפרויקט נועד להוכיח שלהק לוויינים יכול להחזיק במבנה מבוקר במשך שנה במסלול בגובה של כ-600 ק”מ.

“הטכנולוגיה הישראלית פורצת גבולות ומוכיחה שוב ושוב את חדשנותה,” אומר שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס. “אנו גאים להיות חלק מפרויקט הדגל הזה שמהווה תרומה משמעותית לקידום תחום החלל בישראל ולהכשרת סטודנטים בתחום.”

הלוויינים ישמשו לקליטת אותות מכדור הארץ ולחישוב מיקום מקור השידור למטרות של חילוץ והצלה, איתור וזיהוי, חישה מרחוק וניטור סביבתי. גודלו של כל אחד מהלוויינים 10X20X30 ס”מ, בערך כגודלה של קופסת נעליים, ומשקלם הכולל כ-8 ק”ג. על גבי הלווינים יורכבו מכשירי מדידה, אנטנות, מערכות מחשב, מערכות בקרה ומכשירי ניווט. התוכנה והאלגוריתמים שינהלו את הטיסה פותחו במעבדה למערכות חלל מבוזרות בטכניון.

“המזעור בתחום הלוויינים, יחד עם טכנולוגיה ישראלית מתקדמת, מאפשרים לנו להצעיד את ישראל צעד חשוב קדימה בלוויינות זעירה,” מסביר פרופ’ גורפיל. “אפשר להשוות את מידת החדשנות של ננו-לוויינים למעבר ממחשב אישי דרך מחשב נייד לטלפון סלולרי, שמציע הרבה יותר יכולות מקודמיו.”

 

“תחום הננו-לוויינים מצוי בתנופה משמעותית בשנים האחרונות ומספר השיגורים מכפיל את עצמו מדי שנה,” אומר מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע אבי בלסברגר. “עלויות הפיתוח והשיגור של לוויינים כאלו, המסוגלים למלא מגוון שימושים, נמוכות משמעותית מאלה של לוויינים רגילים. בעתיד הקרוב צפויות להופיע רשתות שיכללו אלפי ננו-לוויינים שיכסו את כדור הארץ ויאפשרו תקשורת אינטרנט מהירה בעלות נמוכה משמעותית מהמקובל כיום.”

“תכנית הננו-לווינים התאפשרה לאור נדיבות לבם של תורמים מהארץ ומהעולם המבינים את חשיבות חקר החלל לביטחונה של מדינת ישראל ולשגשוגה,” אומר פרופ’ בועז גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים. “הטכניון מודה לתומכיו, ובראשם קרן אדליס, על הסיוע החשוב בהגשמת תוכנית זו, וגאה בשותפות האמיצה שלו עם תעשיית החלל בישראל. ללא עזרתם הפעילה של גורמי התעשיה הרלוונטיים לא היה אפשר להגיע להישגים הטכנולוגיים המרשימים אותם השיגה תוכנית אדליס-סמסון.”

הפיתוחים הייחודיים של הלוויינים כולם תוצרת כחול-לבן: מערכת הנעה של רפאל, המבוססת על גז קריפטון, תהיה הראשונה מסוגה בעולם שתטיס לוויין זעיר. המקלט הדיגיטלי פותח על ידי אלתא ומערכת בקרת ההכוון פותחה במפעל מב”ת של התעשייה האווירית בשיתוף חוקרי הטכניון.

נוסף למערכת ההנעה יצברו הלוויינים אנרגיה דרך פאנלים סולריים שייפרשו לצדי כל לווין וישמשו ככנפיים שיוכלו לבקר את טיסת המבנה ללא שימוש בדלק, באמצעות התנגדות האוויר באטמוספירה.  על גבי כל אחד מהננו-לוויינים יורכב מקלט דיגיטלי לקליטת אותות, שיהיה אחד המקלטים המורכבים ביותר שתוכננו אי פעם בננו-לוויין. המערכת לעיבוד המידע על הלוויין והאלגוריתמים שישמרו על המבנה יהיו ראשונים מסוגם בעולם ויתמכו בהפעלה אוטונומית של כמה לוויינים יחד. מערכת התקשורת והניווט תכלול שני מקלטיGPS  שישמשו לניווט אוטונומי ומערכות תקשורת שבאמצעותן יתקשרו שלושת הננו-לוויינים זה עם זה ועם תחנת הקרקע – אתגר משמעותי שנפתר בפרויקט הנוכחי. תדר ייעודי ישמש להעברת מידע לכדור הארץ בפס רחב.

“אם נצליח להוכיח בניסוי בחלל שטיסת המבנה אפשרית,” אומר פרופ’ גורפיל, “זאת תהיה דחיפה משמעותית לפיתוח לוויינים קטנים וטכנולוגיות שקשורות למזעור רכיבים אלקטרוניים, לעיבוד יעיל בחלל ולמערכות הנעה בחלל. הטכנולוגיות המפותחות על גבי הננו-לוויינים יתרמו למגוון יישומים אזרחיים ולקידום תעשיית החלל בישראל.”

סרטון שמשרד המדע הפיק על הפרויקט:

היריד נערך ברחבי הקמפוס ביום ד’, 27.12, בשעות 15:00-10:00

לראשונה הפעיל הטכניון ביתן ביריד, במטרה לגייס סטודנטים לעבודה במעבדות המחקר של חברי הסגל

62 חברות טכנולוגיה מהמובילות במשק הישראלי ישתתפו ביריד התעסוקה של הטכניון שיתקיים ביום רביעי, 27 בדצמבר 2017. ביריד, שיתפרס על פני 145 ביתנים בשדרה המרכזית, בבית הסטודנט, בבניין אמאדו ובבניין צ’רצ’יל ישתתפו אלפי סטודנטים מכל הפקולטות בטכניון. עבורם זוהי הזדמנות לפגוש נציגים של חברות ישראליות ובינלאומיות ובהן אלביט, אינטל, רפאל, אפל, אפלייד מטריאלז, בלומברג, אמזון, מרוול, מלאנוקס, eBay, פייפאל, רכבת ישראל, צים, התעשייה האווירית ועוד.

השנה, לראשונה, יציע גם הטכניון אפשרויות תעסוקה לסטודנטים שלו. זאת במסגרת תוכנית #סולמות, החושפת את הסטודנטים למחקר במעבדות הטכניון כבר במהלך לימודי התואר הראשון.

“התוכנית החדשה מציעה לסטודנטים בכל הפקולטות הזדמנות לצבור ניסיון מעשי ולהשתלב בצוותי מחקר בטכניון כבר במהלך לימודי התואר הראשון,” מסבירה פרופ’ אורית חזן, דיקנית לימודי הסמכה בטכניון, שיזמה את הפרויקט הייחודי. “התנסות זו תקנה לסטודנטים ערך מוסף לקורות החיים שלהם ולעתידם המקצועי, בין אם יבחרו בקריירה אקדמית כסטודנטים לתארים מתקדמים או כחברי סגל ובין אם יפנו לקריירה בתעשייה כיזמים או כשכירים.”

“חשיפת הסטודנטים והסטודנטיות לשוק העבודה מסייעת בגיבוש תפיסתם בנוגע לעתידם המקצועי,” אמר דיקן הסטודנטים בטכניון פרופ’ בני נתן, “ולחברות המשתתפות, זו הזדמנות לקלוט כוח אדם איכותי ומוכשר. היריד יוביל ללא ספק להצטרפותם של בוגרים נוספים למאגר המכובד של בוגרי טכניון התופסים עמדות מפתח במגזר הציבורי, הביטחוני והתעשייתי ותורמים לעוצמתה הטכנולוגית של מדינת ישראל.”

ברוריה זומר-פדידה, ראש היחידה להכוון קריירה בלשכת דיקן הסטודנטים, אמרה כי “הטכניון מקיים בכל שנה שני ירידי תעסוקה שבהם משתתפות חברות רבות. במשך כל השנה אנו פועלים בערוצים מגוונים כדי להעניק לסטודנטים ולבוגרי הטכניון יתרון משמעותי בהשתלבות בשוק העבודה. הבוגרים שלנו מהווים את חוד החנית של המשק הישראלי. השנה נרשמה עלייה במספר החברות המחפשות סטודנטים מתחומי המדעים המדוייקים: מתמטיקה ופיזיקה. בנוסף נרשמה עלייה של 11% במספר החברות הכולל המשתתפות ביריד ועלייה של 15% במספר הביתנים, מה שמצביע על מגמת עלייה בביקוש לסטודנטים ולבוגרי הטכניון.”

חוברת יריד תעסוקה: https://goo.gl/SyELhZ

 

 

 

 

 

בכנס של האגודה הישראלית לפיזיקה שהתקיים בטכניון, השתתפו יותר מ-600 חוקרים וסטודנטים ובהם פיזיקאים בכירים מרחבי העולם

“אני שמחה להרצות היום במדינה שבה מותר להשתמש בביטוי ‘מבוסס מדע’.” כך פתחה הפיזיקאית פרופ’ ליסה רנדל את הרצאתה בטכניון, תוך התייחסות אירונית להחלטת ממשל טרמפ לאסור על המרכז לבקרת מחלות בארה”ב להשתמש בביטוי “מבוסס מדעית”.

הרצאתה של פרופ’ רנדל סיימה את הכנס השנתי של האגודה הישראלית לפיזיקה שהתקיים ביום ראשון, 17 בדצמבר 2017. נשיא האגודה, פרופ’ יוסי אברון מהפקולטה לפיזיקה בטכניון, ציין כי בכנס השתתפו יותר מ-600 פיזיקאים וסטודנטים לפיזיקה – מספר שיא בתולדות האגודה, שהוקמה לפני 63 שנה.

בכנס נדונו נושאים מגוונים ובהם תנועת הכוכבים סביב חור שחור עצום במרכז הגלקסיה ופעילותו של מאיץ החלקיקים שנחנך לאחרונה בירדן וישרת מדענים ישראלים, ירדנים, פלסטינאים, אירנים ועוד. את הכנס הוביל פרופ’ עמית קרן מהפקולטה לפיזיקה בטכניון.

ג’ורג’ו פלוצ’י (Giorgio Paolucci) הציג את היכולות המרשימות של מאיץ החלקיקים האזורי SESAME שנחנך בירדן בחודש יוני 2017. המאיץ, הפועל תחת המוטו “מדע למען השלום”, הוא סינכרוטרון שהיקפו 133 מטרים. הוא הוקם במטרה לעודד שיתוף פעולה מדעי בין ישראל, ירדן, מצרים, הרשות הפלסטינית, איראן, בחריין, פקיסטן, טורקיה וקפריסין. פלוצ’י, המנהל המדעי של המתקן, אמר כי “מאיצי החלקיקים בעולם מרוכזים באירופה, בצפון אמריקה ובמזרח הרחוק, ואין ספק שהגיע הזמן שגם במזרח התיכון יהיה מאיץ אזורי  שיקדם את המדע והטכנולוגיה ויבלום את המגמה של בריחת המוחות לאירופה ולארצות הברית. כאן, בטכניון, זו הפעם הראשונה שאני יכול לומר שהסינכרוטרון האזורי אינו הבטחה אלא מציאות.”

פרופ’ ריינהרד גנצל (Reinhard Genzel) סיפר על תצפיות מדויקות של חור שחור עצום הנמצא במרכז הגלקסיה ומסתו גדולה פי 3 או 4 מיליון ממסת השמש. גנצל, שקיבל בשנת 2014 את פרס הארווי מטעם הטכניון, הוא חבר סגל באוניברסיטת ברקלי ומכהן כראש מכון מקס פלנק לפיזיקה חוץ-גלקטית בגרכינג, גרמניה. חורים שחורים הם אחת התוצאות המפתיעות של תורת היחסות הכללית של  אלברט איינשטיין, תחזית שקשה לאמת משום שהחור השחור אינו נצפה באמצעות טלסקופים. פרופ’ גנצל ציין כי “בשלושת העשורים האחרונים אספנו ראיות נסיבתיות רבות הודות למערך הטלסקופים ESO בצ’ילה. לשמחתי קיבלנו המון עזרה מהטבע, שנתן לנו אלפי כוכבים שמסלוליהם סביב החור השחור מספקים לנו מידע רב על מאפייניו למרות שהוא עצמו בלתי נראה. האתגר שלנו לשנה הבאה הוא לאמת תחזיות נוספות של תורת היחסות הכללית בסביבה של חור השחור – למשל תופעת ההסחה-לאדום המתרחשת בקרני אור כתוצאה מהשפעתו של כוח הכבידה.”

פרופ’ אריק ורלינדה (Erik Verlinde) מאוניברסיטת אמסטרדם הציג פרשנות חדשה של תורת היחסות הכללית. פרשנות זו, המבוססת על האנטרופיה של המכניקה הקוונטית, מאפשרת לדבריו להחליף את החומר האפל כהסבר לפער הקיים בין תצפיות אסטרונומיות לחוקי הכבידה של ניוטון ואיינשטיין. החומר האפל נחשב לעובדה קיימת בקהילת המדע, אולם פרופ’ ורלינדה טוען שאפשר “להסתדר בלעדיו” באמצעות הפרשנות הקוונטית של הכבידה. פרשנות זו נשענת בין השאר על התובנות של פרופסור יעקב בקנשטיין ז”ל, איש האוניברסיטה העברית בירושלים, לגבי הקשר בין תורת הכבידה לתרמודינמיקה.

פרופ’ ליסה רנדל (Lisa J. Randall), שנשאה את הרצאת הסיום של הכנס, סיפרה על הניסיון להבין מהו החומר האפל ועל ספרה האחרון “החומר האפל והדינוזאורים”. פרופ’ רנדל, פיזיקאית בכירה באוניברסיטת הרווארד, נכללה ברשימת מאה האנשים המשפיעים ביותר של מגזין טיים (2007), ובשנים 2004-1999 הייתה שיאנית הציטוטים בתחום הפיזיקה התאורטית. פרופ’ רנדל ידועה בעיקר כמי שיצרה מהפכה בחשיבה על ממדים נוספים. לפי מודל רנדל-סונדרום, שהציגה ב-1999 עם ראמן סונדרום שהיה אז פוסט-דוקטורנט, קיים ביקום ממד חמישי עקום הממלא תפקיד מרכזי בקביעת מסת חלקיק ההיגס ובעוצמת האינטראקציה האלקטרו-חלשה.

בהרצאתה, שהייתה פתוחה לקהל הרחב,  דיברה פרופ’ רנדל על החומר האפל. “תכונותיו של החומר האפל עדיין אינן ברורות לנו אבל קיומו הוא עובדה שאינה מוטלת בספק,” אמרה פרופ’ רנדל.

“החומר האפל מחזיק כ-26% מהאנרגיה ביקום – הרבה יותר מהאטומים (‘החומר הרגיל’) המחזיקים 5% בלבד, אך פחות מהאנרגיה האפלה המחזיקה 69% מהאנרגיה ביקום. מדוע הוא נקרא חומר אפל? כי בניגוד לחומר הרגיל, העשוי מאטומים, הוא אינו יוצר אינטראקציה עם האור ולכן איננו יכולים לראות אותו. לכן אולי נכון יותר לכנותו ‘החומר השקוף’. אפילו כשהוא עובר בתוך הגוף שלנו אין לנו מושג שזה קורה.”

המחקר של פרופ’ רנדל בהקשר של הכחדת הדינוזאורים החל בסקירה של כל המכתשים הידועים על כדור הארץ שקוטרם עולה על 20 קילומטר וגילם אינו עולה על 250 מיליון שנה. 26 מכתשים אלה נוצרו, לפי הראיות הקיימות, מפגיעת עצמים גדולים בכדור הארץ. במחקר התגלתה מחזוריות עקבית בהתהוותם של מכתשים אלה: מכתש חדש בכל 30 מיליון שנה בקירוב. לטענת פרופ’ רנדל, הסיבה למחזוריות זו טמונה במחזוריות של סיבוב מערכת השמש סביב גלקסיית שביל החלב – פעם ב-30 מיליון שנה.

אחד המכתשים האלה, שהתגלה על ידי עובדי חברת הנפט המקסיקנית בחצי האי יוקטן במקסיקו, נחקר ותוארך. המכתש נוצר קרוב מאוד לזמן היכחדות הדינוזאורים (K-Pk extinction), ומכאן ההשערה שסמיכות הזמנים אינה מקרית. “מדובר בעצם שקוטרו יותר מ-10 קילומטרים והוא פוגע בכדור הארץ במהירות של 40 קילומטר בשנייה. לכן נהוג להניח שפגיעתו היא שגרמה להכחדת הדינוזאורים ולהכחדת 75% מן המינים היבשתיים באותה תקופה – לפני 66 מיליון שנה. ההשערה שלי היא שזו אחת מסדרה של פגיעות מחזוריות של עצמים גדולים בכדור הארץ, שגרמו בין השאר להכחדות ההמוניות בתולדותיו.”

הכנס נערך בתמיכה של הטכניון,עיריית חיפה וחברת KLA-Tencor שאף מימנה השתתפות ל-80 סטודנטים מכל האוניברסיטאות בישראל.
פרסים הוענקו לחברי הסגל:
פרס נתן רוזן לבינה קליסקי מאוניברסיטת בר אילן
פרס יעקב בקנשטיין לבינגהאי יאן ממכון ויצמן למדע
ולסטודנטים:
פרס עמוס דה שליט לעדי אשכנזי מאוניברסיטת תל אביב
פרס אשר פרס לאדם רובין ממכון ויצמן למדע
פרס יואל רקח ליעקב קליאורין מאוניברסיטת בן גוריון

 

לתוכנית הכנס ולקישורים לתקצירים:

http://www.israelphysicalsociety.org/-ips-conference-2017/program

 

29 חברי סגל חדשים הצטרפו למשפחת הטכניון

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא: “אתם נכנסים ל’טכניון חדש’, שמחצית מחברי הסגל האקדמי שבו הצטרפו אליו בעשור האחרון”

בשנת 2017 הצטרפו לטכניון 19 חברי סגל חדשים ו-10 רופאים הצטרפו כחברי סגל אקדמי לפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט (סגל בתי חולים). חברי הסגל החדשים עוסקים במגוון רחב של תחומים ובהם אבטחה במטבעות וירטואליים, בינה מלאכותית, רשתות נוירונים מלאכותיות, חומרים דו-ממדיים, מחשוב קוונטי, התנגשויות פרוטון-פרוטון במאיץ החלקיקים LHC בשוויץ, הכשרה והערכה בהוראת המתמטיקה, השפעת המיקרוביום (חיידקי המעי) על מערכת החיסון, מחלות עור תורשתיות ורפואת האם והעובר.

ביום ההכוון שנערך לחברי הסגל החדשים אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא כי “עבורנו זהו יום חג המציין את התחדשותו המתמדת של הטכניון בשנים האחרונות. יותר ממחצית מחברי הסגל האקדמי בטכניון הצטרפו אלינו בעשור האחרון. למעשה אפשר לומר שאתם מצטרפים ל’טכניון חדש’.”

פרופ’ לביא ציין כי “עם שישית מהתקציב של אוניברסיטאות גדולות כגון MIT אנחנו מצליחים להצטיין ולהוביל הודות לחיבור בין מצוינות ללא פשרות ותחושת שליחות. השנה חנכנו את שתי השלוחות הבינלאומיות שלנו – מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס בניו יורק ומכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה בסין. הבחירה האמריקאית והסינית בטכניון נבעה לא רק מהמצוינות הטכניונית אלא מהצלחתו של הטכניון ‘להפוך תפוזי יפו למוליכים למחצה’ ולהוביל את פיתוחה של מדינת ישראל.”

המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון מתניהו אנגלמן ציין את המאמץ המתמיד להגדלת מספר הסטודנטים לתארים גבוהים, את מספר הפוסט-דוקטורנטים וכמובן את מספר חברי הסגל בטכניון. “היעד שלנו הוא לגייס מדי שנה כ-30 חברי סגל חדשים, מה שמצריך השקעה עצומה. בכל שנה אנחנו משקיעים כ-60 מיליון שקל רק בהקמת מעבדות לחברי הסגל המצטרפים אלינו.”

המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים פרופ’ חגית עטיה אמרה כי הטכניון בוחר את חברי הסגל החדשים בקפידה רבה, וראייה לכך היא המלגות והפרסים הרבים שבהם זכו חברי הסגל המצטרפים לטכניון השנה. פרסים אלה כוללים את מלגת אלון, מלגת עזריאלי, פרס קריל, פרס ברונו, פרס בלוונטניק וחברות באקדמיה הישראלית הצעירה. פרופ’ עטיה אמרה לחברי הסגל החדשים כי “במסלול הקידום בטכניון אנחנו מעריכים אתכם על סמך מחקר אך גם על סמך רמת ההוראה שלכם, שכן הטכניון הוא אוניברסיטת מחקר האחראית גם להכשרת מהנדסים, מדענים, רופאים וארכיטקטים. המשימה שלכם היא לבנות לעצמכם עצמאות, כלומר זהות מחקרית ייחודית, ובה בעת לחתור לאימפקט – להשפעה משמעותית על העולם.”

חברי הסגל החדשים הם:

הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מהפקולטה לפיזיקה –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה למתמטיקה –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה למדעי המחשב –

 

הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה למדע והנדסה של חומרים –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה לחינוך, למדע ולטכנולוגיה –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ד”ר יונתן בוטבול, ד”ר רינת גבאי, ד”ר צבי גוטמכר, ד”ר רוני דודיוק-גד, ד”ר אתי דניאל-שפיגל, ד”ר ריאד חדאד, ד”ר איאד חמאיסי, ד”ר אלונה פז, ד”ר מיכל שטיין וד”ר רן שטיינברג (סגל בתי חולים – מסלול קליני).

 

29 חברי סגל חדשים הצטרפו למשפחת הטכניון

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא: “אתם נכנסים ל’טכניון חדש’, שמחצית מחברי הסגל האקדמי שבו הצטרפו אליו בעשור האחרון”

בשנת 2017 הצטרפו לטכניון 18 חברי סגל חדשים ו-11 רופאים הצטרפו כחברי סגל אקדמי לפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט (צוות בתי חולים). חברי הסגל החדשים עוסקים במגוון רחב של תחומים ובהם אבטחה במטבעות וירטואליים, בינה מלאכותית, רשתות נוירונים מלאכותיות, חומרים דו-ממדיים, מחשוב קוונטי, התנגשויות פרוטון-פרוטון במאיץ החלקיקים LHC בשוויץ, הכשרה והערכה בהוראת המתמטיקה, השפעת המיקרוביום (חיידקי המעי) על מערכת החיסון, מחלות עור תורשתיות ורפואת האם והעובר.

ביום ההכוון שנערך לחברי הסגל החדשים אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא כי “עבורנו זהו יום חג המציין את התחדשותו המתמדת של הטכניון בשנים האחרונות. יותר ממחצית מחברי הסגל האקדמי בטכניון הצטרפו אלינו בעשור האחרון. למעשה אפשר לומר שאתם מצטרפים ל’טכניון חדש’.”

פרופ’ לביא ציין כי “עם שישית מהתקציב של אוניברסיטאות גדולות כגון MIT אנחנו מצליחים להצטיין ולהוביל הודות לחיבור בין מצוינות ללא פשרות ותחושת שליחות. השנה חנכנו את שתי השלוחות הבינלאומיות שלנו – מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס בניו יורק ומכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה בסין. הבחירה האמריקאית והסינית בטכניון נבעה לא רק מהמצוינות הטכניונית אלא מהצלחתו של הטכניון ‘להפוך תפוזי יפו למוליכים למחצה’ ולהוביל את פיתוחה של מדינת ישראל.”

המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון מתניהו אנגלמן ציין את המאמץ המתמיד להגדלת מספר הסטודנטים לתארים גבוהים, את מספר הפוסט-דוקטורנטים וכמובן את מספר חברי הסגל בטכניון. “היעד שלנו הוא לגייס מדי שנה כ-30 חברי סגל חדשים, מה שמצריך השקעה עצומה. בכל שנה אנחנו משקיעים כ-60 מיליון שקל רק בהקמת מעבדות לחברי הסגל המצטרפים אלינו.”

המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים פרופ’ חגית עטיה אמרה כי הטכניון בוחר את חברי הסגל החדשים בקפידה רבה, וראייה לכך היא המלגות והפרסים הרבים שבהם זכו חברי הסגל המצטרפים לטכניון השנה. פרסים אלה כוללים את מלגת אלון, מלגת עזריאלי, פרס קריל, פרס ברונו, פרס בלוונטניק וחברות באקדמיה הישראלית הצעירה. פרופ’ עטיה אמרה לחברי הסגל החדשים כי “במסלול הקידום בטכניון אנחנו מעריכים אתכם על סמך מחקר אך גם על סמך רמת ההוראה שלכם, שכן הטכניון הוא אוניברסיטת מחקר האחראית גם להכשרת מהנדסים, מדענים, רופאים וארכיטקטים. המשימה שלכם היא לבנות לעצמכם עצמאות, כלומר זהות מחקרית ייחודית, ובה בעת לחתור לאימפקט – להשפעה משמעותית על העולם.”

חברי הסגל החדשים הם:

הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מהפקולטה לפיזיקה –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה למתמטיקה  –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה למדעי המחשב –

 

הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה למדע והנדסה של חומרים –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה לחינוך, למדע ולטכנולוגיה –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרופ”ח ניצה גולדנברג-כהן (סגל בתי חולים – מסלול רגיל), ד”ר יונתן בוטבול, ד”ר רינת גבאי, ד”ר צבי גוטמכר, ד”ר רוני דודיוק-גד, ד”ר אתי דניאל-שפיגל, ד”ר ריאד חדאד, ד”ר איאד חמאיסי,  ד”ר אלונה פז, ד”ר מיכל שטיין וד”ר רן שטיינברג (סגל בתי חולים – מסלול קליני).

 

טקס חנוכת מכון גואנגדונג-טכניון

 

פרופ’ פרץ לביא: “שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה!”‏‎
במסורת היהודית אומרים ברכת ‘שהחיינו’ כביטוי להכרת תודה על היותנו חיים ובריאים ועל כך שנפלה בחלקנו הזכות לחוות את הרגע הזה.
אין לי ספק שכולנו שותפים היום לתחושה זו של השתאות והכרת תודה במעמד חנוכת מכון גואנגדונג-טכניון מכון טכנולוגי לישראל, כאן בעיר שנטאו שבמחוז גואנגדונג.
לפני שנתיים בדיוק, ב-16 בדצמבר 2015, הונחה אבן הפינה למכון, והיום כבר לומדים כאן 216 סטודנטים שיהפכו לבוגרי המחזור הראשון של מכון גואנגדונג-טכניון בשנת 2021.

הקמתו של קמפוס אקדמי חדש זה, שבו ילמדו הסטודנטים הנדסה כימית, מדע והנדסה של חומרים והנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, מבשרת עידן חדש של מחקר ישראלי-סיני משותף במדעים, בהנדסה ובמדעי החיים. זהו הישג מדהים.
הקמתו של קמפוס חדש ומרהיב זה לא הייתה קורמת עור וגידים ללא החזון הנחוש, הנדיבות המפליגה והמסירות העמוקה שהפגין מר לי קא שינג וללא מנהיגותן של ממשלת מחוז גואנגדונג, העיר שנטאו והנהלת אוניברסיטת שנטאו, שותפתנו במיזם.

מר לי היקר, אמרת בעבר, כי “אדם יכול להשתמש בכישוריו כדי לרכוש כבוד, אך רק תרומתו תוכל לגעת בזולת”. אתה השגת את שניהם – זכית בכבוד עצום הודות ליכולותיך המגוונות ונגעת בחייהם של אנשים רבים בעבר ובחייהם של רבים מספור בעתיד – דורות עתידיים של סטודנטים – הודות לתרומתך. על זאת, בשמנו ובשמם, נהיה אסירי תודה לך לעד.
הרעיון של הכרת תודה טבוע עמוק בתרבות היהודית והסינית, והוא אינו המכנה המשותף היחיד בין שתי המסורות. הערכים שאנו חולקים הופכים את השותפות הנחנכת היום לשיתוף פעולה טבעי וחם. הנה כמה ערכים נוספים המשותפים לנו ולכם:

•בשתי התרבויות נתפס המוסר כערך מרכזי.
•שתי התרבויות מוקירות הורים וקשישים ומייחסות חשיבות רבה לקשרים שבין הורים לילדיהם.
•לשתי התרבויות היסטוריה ארוכת שנים של מסורת כתובה.
•שתי התרבויות פועלות על פי לוח שנה ירחי, ושתיהן מוסיפות חודש נוסף בשנים מסוימות כדי להתאים את החודשים לעונות החקלאיות.
ואולי ההיבט הרלוונטי ביותר לחגיגה שלנו כאן היום:
•השכלה היא ערך מרכזי במסורת היהודית ובמסורת הסינית.
“ספר המאמרות של קונפוציוס” פותח במילים: “אמר החכם: מי שלומד תורה וחוזר עליה לפרקים, וכי לא הנאה היא לו? מי שבא אליו חבר ממרחק, וכי לא תענוג הוא לו? מי שלא הכירו בו הבריות כערכו ואף על פי כן לא בא לכלל תרעומת – וכי לא איש המעלה הוא?”
הקטע הראשון של המאמרות, ספר שסינים רבים למדו בעל פה במהלך הדורות, מתמקד בלמידה, בביקור חברים ובטיפוח תכונות טובות. במסורת היהודית, אותם ערכים מכונים מידות. אלה הערכים שאנשים שואפים לטפח במהלך חייהם.

מקבילה יפה נוספת ניתן למצוא בשאלה ששואל דזה גונג, אחד מתלמידיו של קונפוציוס, ובתשובתו של קונפוציוס. “שאל דזה גונג: כלום יש מאמר אחד שראוי לו לאדם לנהוג על פיו כל ימיו? אמר החכם: הלא הוא המאמר על נתינת הדעת על חבר. את מה שאינך מייחל לעצמך אל תעשה לאחרים”. זוהי המקבילה הסינית לפתגם של הלל הזקן ביהדות -‏ מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך.
שאילת שאלות גם היא משהו סיני מאוד ויהודי מאוד. במאמרות של קונפוציוס, הפועל “לשאול” מופיע יותר מ-100 פעמים, וגם כאן במכון גואנגדונג-טכניון אנו מעודדים לשאול שאלות חקרניות, סקרניות, מחקריות, המובילות את הסטודנטים ואת החוקרים של היום ושל המחר במסע לגילוי פלאי המדע הסובבים אותנו, למען האנושות.
לסיום, הרשו לי להביע משאלה כי הסטודנטים ימשיכו בדרך המצוינות, יום אחר יום.
ברכותיי!

 

* הציטוטים מתוך מאמרות/ קונג פו צה (קונפוציוס) בתרגום דניאל לסלי ואמציה פורת, מוסד ביאליק ירושלים 1969

לצפייה בנאום:

מכון גואנגדונג-טכניון: הרוח הישראלית חוברת לעוצמה הסינית. המכון יפעל להכשרת האליטה המדעית-הנדסית שתעצב את העולם בעשורים הבאים

 

היום, 18 בדצמבר 2017, נחנך בסין מכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה (GTIIT). המיזם הוא פרי שותפות היסטורית בין קרן לי קא שינג, ממשלת מחוז גואנגדונג, עיריית שנטאו והטכניון. הטקס התקיים היום בשעות הבוקר (שעון סין) במעמד הוגה הרעיון מר לי קא-שינג, ראש עיריית שנטאו דזנג ג’יאנגה, ראש עיריית חיפה יונה יהב, חתן פרס נובל בכימיה פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, פרופ‘ יפה זילברשץ, יו”ר הוועדה לתכנון ותקצוב (ות”ת) של המועצה להשכלה הגבוהה, קונסול ישראל בגואנגדז’ו נדב כהן, קונסולית ישראל בשנגחאי אהובה שפילר, נציגי הממשל הסיני ומאות אורחים מרחבי העולם.

 

“שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה!”, ‏‎אמר בטקס נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא. “במסורת היהודית אומרים ברכת ‘שהחיינו’ כביטוי להכרת תודה על היותנו חיים ובריאים ועל כך שנפלה בחלקנו הזכות לחוות את הרגע הזה. אין לי ספק שכולנו שותפים היום לתחושה זו של השתאות והכרת תודה במעמד חנוכת מכון גואנגדונג-טכניון מכון טכנולוגי לישראל, כאן בעיר שנטאו שבמחוז גואנגדונג.

“הקמתו של קמפוס אקדמי חדש זה, שבו ילמדו הסטודנטים הנדסה כימית, מדע והנדסה של חומרים והנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, מבשרת עידן חדש של מחקר ישראלי-סיני משותף במדעים, בהנדסה ובמדעי החיים. זהו הישג מדהים.”

פרופ’ לביא התייחס בנאומו לדמיון הרב בין המסורת היהודית לתרבות הסינית, דמיון הכולל מורשת כתובה עתיקה ורחבה, הצבת המוסר במרכז התרבות והתייחסות להשכלה כאל ערך מרכזי. הוא הודה לפילנתרופ לי קא-שינג, שיוזמתו ותמיכתו הכספית הניעו את המיזם.

 

מכון גואנגדונג-טכניון נוסד בתמיכתם של מושל מחוז גואנגדונג, עיריית שנטאו, ממשלת סין וקרן לי קא שינג (LKSF). הוא נועד להכשיר אליטה מדעית-הנדסית שתשפיע על סין ועל העולם כולו בעיקר בהיבטים הקשורים באיכות הסביבה. המכון יקדם שיתופי פעולה עם אוניברסיטת שנטאו ועם הטכניון, ובתחום הרפואה כבר מתקיימים שיתופים כאלה.

 

בראש האוניברסיטה החדשה עומד נשיא מכון טכניון-גואנגדונג מר לי ג’יאנג, שאמר בטקס כי “סין הגדולה מציעה לטכניון כר פעולה נרחב לממש בו את מצוינותו האקדמית. עלינו ללמוד מישראל חשיבה חדשנית מהי.”

 

מטעם הטכניון מוביל את המכון חתן פרס נובל לכימיה פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר. לדבריו, “פתיחת קמפוס הטכניון בסין היא עדות נאמנה ליחסים המצוינים בין סין וישראל וחשוב לא פחות – להערכה הרבה של הענק הסיני להישגים המדעיים וההנדסיים של ישראל הקטנה ולחינוך המוביל אליהם. חשוב לזכור שגם לנו יש מה ללמוד מן הסינים – תכנון והקמה של פרויקטים גדולים, עמידה בלוח זמנים וחריצות אינסופית. אין שום ספק שכל הצדדים המעורבים במיזם יפיקו ממנו תועלת רבה.”

חנוכת הקמפוס מתרחשת שנתיים בלבד אחרי הנחת אבן הפינה למכון, שנערכה בדצמבר 2015 מול קהל של כ-5,000 איש ובהשתתפות הנשיא התשיעי שמעון פרס ז”ל, שאמר אז: “הקמת שלוחת הטכניון בסין מוכיחה כי החדשנות הישראלית חוצה גבולות גיאוגרפיים. סין היא אחת השותפות המרכזיות של ישראל בתחום הטכנולוגיה וההיי-טק, ולשתי המדינות יש הרבה מה לחלוק ומה ללמוד זו מזו.”

 

מיד לאחר הטקס הרשמי היום המשיכו המשתתפים לפתיחתה של תערוכה חדשה שעוצבה במיוחד לרגל האירוע. התערוכה “Technion Wisdom – The Art of Science” מציגה 37 מחקרים ופיתוחים של חוקרי הטכניון ושל בוגריו. יוצרת התערוכה ענת הר-גיל העניקה לפיתוחים אלה פרשנות אמנותית המנגישה אותם לכלל הציבור.

במסגרת הארוע יתקיים גם כנס מדעי בהשתתפות חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת שנטאו. ההרצאות יעסקו בנושאים שונים ובהם ביולוגיה ימית, תכנון חופים ורפואה.

 

מכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה

 

מכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה (GTIIT), שהוקם בסמוך לקמפוס אוניברסיטת שנטאו, הוא אוניברסיטה איכותית, חדשנית ומכוונת-מחקר. הקמפוס החדש משתרע על פני שטח של 100,000 מ”ר וכולל 13 בניינים, 29 כיתות לימוד, 14 מעבדות הוראה ו-55 מעבדות מחקר. 6 בניינים משמשים למגורי סטודנטים וחברי סגל.

בשנה שעברה העניק משרד החינוך הסיני אישור הוראה למכון גואנגדונג-טכניון, אשר “יפעיל ויקדם את התוכניות לתארים מתקדמים (מאסטר ודוקטור) על סמך הניסיון הרב של הטכניון בתחום זה, ותעודות הבוגרים יונפקו על ידי הטכניון. מכון גואנגדונג-טכניון יחתור לצמיחה כלכלית ולפיתוח חברתי על בסיס התחומים שבהם מצטיין הטכניון ובהתאם לאתגרים הסביבתיים שעמם מתמודדת סין.”

בהתאם לאישור משרד החינוך הסיני ילמדו במכון בעשור הראשון (בין השנים 2026-2017), כ-3,000 סטודנטים, מהם 300 לתארים מתקדמים. בהתחלה יציע המכון לתלמידי תואר ראשון מסלולים בהנדסה כימית, בהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון ובהנדסת חומרים. תחומי הלימוד למאסטר הם הנדסה כימית, הנדסת חומרים, הנדסת מזון, הנדסת סביבה, מתמטיקה, פיזיקה, כימיה וביולוגיה. תחומי ההשתלמות לתואר דוקטור יהיו בהנדסה ובמדעים בהתאם לתחומי ההתמחות של חברי הסגל במכון.

 

בהמשך הדרך יכלול המכון שלוש פקולטות אקדמיות: מדע, הנדסה ומדעי החיים. בשנים הבאות יגדל המכון הן בשטחו הבנוי והן במספר הסטודנטים וחברי הסגל, אולם כדי לשמור על רמת ההוראה הגבוהה יתבצע הגידול בהדרגה. בשנת 2036 צפויים ללמוד במכון גואנגדונג-טכניון כ-5,000 סטודנטים, כאלף מהם לתארים מתקדמים. שטח המכון יורחב בהתאם משטחו הנוכחי, 100,000 מ”ר, ל-400,000 מ”ר בעתיד.

 

ההתקשרות בין הטכניון למחוז גואנגדונג הובילה לכמה הסכמים נוספים לשיתוף פעולה, ובהם מזכר הבנות לשיתוף פעולה מדעי בין מדינת ישראל למחוז גואנגדונג, הסכמים לשיתוף פעולה כלכלי וכן הסכם ערים תאומות בין הערים חיפה ושנטאו.

 

לסרטון מהקמפוס החדש

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כתב העת המדעי היוקרתי Science מדווח על תגלית מדעית פורצת דרך המדמה “מפץ גדול” פוטוני בסקאלה הננומטרית. את המחקר ערך צוות חוקרים בראשותו של פרופ’ ארז חסמן מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון

 

כתב העת Science מדווח על תגלית מדעית פורצת דרך שחשפה קבוצת המחקר של פרופ’ ארז חסמן מהפקולטה להנדסת מכונות ומהמכון לננוטכנולוגיה ע”ש ראסל ברי (RBNI) בטכניון. התגלית מדגימה מעבר ממערכת פיזיקלית מסודרת למערכת לא מסודרת באופטיקה בסקאלת הננומטר, ומדגימה “מפץ גדול” פוטוני בסקאלה הננומטרית בתנאי מעבדה, בדומה למודלים הקיימים בקוסמולוגיה.

 

“המחקר  שלנו עוסק בפיתוח רכיבים אופטיים בסקאלת הננומטר ובהבנת האינטראקציה

בין האור למבנים קטנים,” מסביר פרופ’ חסמן, ראש המעבדות לננו אופטיקה בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. “מטרת המחקר הנוכחי שפורסם בכתב העת Science ואשר בוצע בהשראת מודל “המפץ הגדול” בקוסמולוגיה היתה להדגים כיצד מערכת פיזיקלית עוברת ממבנה של סדר לאי סדר. ניסינו להבין את מנגנון מעבר הפאזה הטופולוגי (מעבר ממצב מסודר לאי סדר קיצוני כתוצאה משבירת סימטריה) בסקאלה הננומטרית.”

 

המחקר בוצע על ידי קבוצת המחקר לננואופטיקה בראשותו של פרופ’ חסמן, שבה חברים תלמידי המחקר אלחנן מגיד, מיכאל ינאי, ארקדי פאירמן, איגור יולביץ’ והחוקר ד”ר ולדימיר קליינר.

“המפץ הפוטוני” הודגם בעזרת מטא-משטחים ננומטריים המבוססים על אנטנות זעירות מסילקון (ננואנטנות). “באמצעות ננואנטנות שייצרנו במעבדה בטכנולוגיית סיליקון פיתחנו דרך לשליטה באי הסדר במערכת – בהגדלת האנטרופיה,” מסביר פרופ’ חסמן.

 

“האור מורכב מפוטונים, חלקיקים ללא מסה שנעים במהירות האור. כל פוטון מתנהג כמו סביבון המסתחרר עם כיוון השעון או נגד כיוון השעון. (בטרימינולוגיה המדעית: ספין חיובי או ספין שלילי ).

כאשר עוברים ממצב מסודר למצב בו יש אי סדר קטן, כלומר משנים מעט את הזווית של הננואנטנות, מתרחש “ספין-הול פוטוני”,  פיצול מרחבי של הפוטונים בעלי ספינים הפוכים, פוטונים בעלי סחרור חיובי נעים לכיוון מסוים ובעלי הסחרור השלילי נעים לכיוון המנוגד. זהו פיצול קטן מאוד בסקאלת הננומטר ולכן השתמשו החוקרים ברעיון של פרופ’ יקיר אהרונוב מאוניברסיטת תל-אביב, הנקרא מדידה קוונטית חלשה, כדי למדוד הפרדה ננומטרית בין שני מצבי ספין של חלקיקי האור. עם הגברת אי הסדר וכאשר המערכת מגיעה לנקודה קריטית, בה יש אי סדר מוחלט, מתרחש “מפץ גדול” בננואופטיקה, דהיינו  פיזור של הפוטונים בעלי ספינים הפוכים לכל הכיוונים (בטרימנולוגיה המדעית -“אפקט רשבא הרנדומלי”). שבירת הסימטריה במערכת מתבטאת ביצירת מערבולות אופטיות הקרויות פגמים טופולוגיים. מערבולות אופטיות נוצרו כתוצאה  מאינטראקציה בין מסלול הפוטון (חלקיק האור) לספין שלו. במדידה התגלתה תופעה ייחודית מאוד – גידול מרחבי דרמטי במספר המערבולות האופטיות ויצירת דחייה בין המערבולות כתוצאה מאי הסדר.”

 

 

 

 

 

 

 

 

 

התגלית היא פריצת דרך מדעית עולמית שהתבצעה כאמור לראשונה במעבדתו של פרופ’ חסמן בטכניון והיא מתארת “מפץ גדול” פוטוני, כלומר “מפץ גדול” בסקאלה ננומטרית המבוסס על אור.
המחקר נותן השראה להבנת אי סדר במצב מוצק ויתרום רבות לתחום הספינטרוניקה. בנוסף, הוא פותח אפשרויות לתכנון חומרים פוטוניים תוך בקרה של דרגת האי סדר שלהם.

 

פרופ’ חסמן הוא מומחה בעל שם עולמי בתחום הננופוטוניקה –אינטרקציה של פוטונים עם מבנים בקנה מידה ננומטרי , וייסד את תחום הספינאופטיקה. בשנים האחרונות פיתח פרופ’ חסמן יחד עם חברי קבוצת המחקר שלו מערכים של ננואנטנות מסיליקון, שבאמצעותן ניתן לעצב אלומות אור ולשלב מספר רב של רכיבים אופטיים ברכיב בודד ננומטרי.

פרופ’ חסמן מציין בגאווה את ההישגים הגדולים של קבוצתו “בארבע השנים האחרונות פרסמנו כל שנה מאמר פורץ דרך בכתב העת Science. הישגים אילו היקנו לאלחנן מגיד את פרס וולף היוקרתי לדוקטורנטים מצטיינים ב-2017. קבוצת המחקר שלי הניחה את היסודות בשנת 2001 לתחום המטא-משטחים האופטיים – photonic nanoscale metasurfaces, שכיום נחשב לאחד התחומים החמים ביותר באופטיקה, ומעבדות מחקר רבות בעולם עוסקות בתחום זה.”
קבוצתו של פרופ’ חסמן כוללת חוקרים מדיספלינות שונות, פיזיקה ומדעי ההנדסה, העוסקים הן במחקר בסיסי והן במחקר יישומי המוביל ליישומים רבים בתעשיית ההייטק.

לפרופ’ חסמן שיתוף פעולה פורה עם אוניברסיטת סטנפורד בארה”ב, המניב מחקרים פורצי דרך ופרויקטי מחקר משותפים, וכמו כן מאפשר לחוקרים בקבוצתו להוביל מחקרים עם עמיתים בארה”ב. המחקר נתמך ע”י הקרן הלאומית למדע (ISF) והרכיבים מומשו במרכז לננו-אלקטרוניקה ע”ש זיספל (MNFU).

למאמר בכתב העת SCIENCE לחצו כאן

לסרטון הסבר על המחקר

 

 

 

 

 

 

התגלית סוללת דרך לזיהוי חולי סרטן שיגיבו היטב לטיפול במעכבי PRMT5 – אנזים המעודד התפתחות תאים סרטניים.
את המחקר הוביל פרופ’ זאב רונאי ראש המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון (TICC)

 

מחקר חדש של פרופ’ זאב רונאי מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט וראש המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון (TICC), חושף לראשונה את תפקידו הקריטי של חלבון בשם שרפין בהתפתחות גידולים סרטניים.
המאמר, שהתפרסם השבוע בכתב העת The Journal of Clinical Investigation, מראה כי לשרפין תפקיד מרכזי בבקרת PRMT5 – אנזים חשוב המעורב בהתפתחות סרטן. כיום נעשים נסיונות לעכב את פעילותו של PRMT5 בחולי סרטן אולם הגילוי החדש, המצביע על תפקיד השרפין בבקרת PRMT5, מאפשר לזהות את קבוצות החולים שבהן עיכוב  PRMT5 צפוי להיות יעיל יותר.

המאמר קושר את השרפין לשניים מהתהליכים החיוניים בתפקוד החלבון בתא – מתילציה ואוביקוויטינציה. מתילציה היא תהליך ביולוגי המשתיק גנים וכך משפיע על תפקודן של פוקנציות בחלבון. אוביקוויטינציה מובילה לפירוק חלבונים משובשים כדי שלא יפגעו בתפקודם של התא, האורגניזם והרקמה. שני התהליכים האמורים נחקרו רבות, אולם במחקר הנוכחי מתברר שליחסי הגומלין ביניהם יש משמעות רבה בהתפתחותו של הגידול הסרטני.

 

החלבון המרכזי שנחקר על ידי קבוצת המחקר בראשות פרופ’ רונאי הוא שרפין (SHARPIN). החוקרים גילו כי סוגי סרטן רבים – לרבות מלנומה, סרטן הערמונית, סרטן השד וסרטן הריאות – מאופיינים ברמה גבוהה של שרפין. יתר על כן, הם הראו כי עיכוב של חלבון זה בולם מסלולים המאיצים את התפתחות הגידול הסרטני.

 

המחקר הנוכחי חושף כאמור את תפקידו של השרפין בבקרת PRMT5. שרפין, מתברר, מכתיב את פעילותו של PRMT5 ואת מעורבותו במתילציה של חלבונים. לדברי פרופ’ רונאי, “שרפין מכוונן את פעילותו של PRMT5. במילים אחרות, הוא מעין נווט שמראה ל- PRMT5 לאן ללכת וכך קובע אילו חלבונים יעברו מתילציה. האנליזה שביצענו מאפשרת להעריך את רמת התגובה העתידית של המטופל לטיפול במעכבי PRMT5: כאשר רמת השרפין נמוכה, הטיפול צפוי להיות אפקטיבי יותר.”

המחקר בוצע בשיתוף חוקרים מהמכון למחקר רפואי סנפורד-ברנהאם בסן-דייגו (SBP) יחד עם פרופ’-משנה יונגסו קים וחוקרים באוניברסיטת שנטאו בסין. זהו מחקר ראשון המשותף לטכניון ולאוניברסיטת שנטאו, והוא מומן בחלקו על ידי תוכנית המחקר המשותפת לשתי האוניברסיטאות. פרופ’ רונאי, ראש המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון (TICC) ויועץ מדעי ראשי במכון למחקר רפואי סנפורד-ברנהאם בסן-דייגו (SBP), זכה בשנה שעברה בפרס מפעל חיים מטעם האגודה העולמית לחקר המלנומה .(SMR)

המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון הוא גוף ראשון מסוגו בישראל, שימזג את הידע הנרחב ואת הניסיון הרב שנצברו בטכניון ובמרכזים הרפואיים המסונפים אליו בתחומי הרפואה האונקולוגית.

כתב העת Science: חוקרים בטכניון פענחו את תהליך ההיווצרות של “עדשות מחוסמות” בסביבה תת-ימית

קבוצת מחקר בינלאומית, בראשות פרופ’ בעז פוקרוי וחוקרים מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון, גילתה כיצד מייצר נחשון הים Ophiocoma wendtii חומרים הדומים לזכוכית מחוסמת, וזאת בתנאים השוררים מתחת למים. הממצאים, שפורסמו היום בכתב העת המדעי היוקרתי Science, צפויים להוביל לפיתוח דרכים חדשות לייצור חומרים קרמיים חזקים למגוון שימושים.

החוקרים חשפו את מנגנון ההגנה הייחודי של עדשות עמידות במיוחד הממוקמות על זרועותיו של ה- Ophiocoma wendtii – נחשון ים המתגורר בשוניות מתחת למים. על זרועותיו של אורגניזם זה מתפתחות מאות עדשות ממקדות אור בתהליך העשוי לסייע בפיתוח חומרים קרמיים עמידים. העדשות, העשויות גיר, חזקות ומדויקות, ופענוח המבנה הגבישי והננומטרי שלהן העסיק בשלוש השנים האחרונות את פרופ’ בעז פוקרוי ואת קבוצת המחקר שלו בטכניון.

פרופ’ פוקרוי חוקר חומרים הנוצרים על ידי יצורים חיים ומפיק חומרים מלאכותיים דומים בשיטות השואבות השראה מהטבע. צדפים, פנינים, עצמות ושריון-צב הם דוגמאות לביו-מינרלים – מינרלים הנוצרים על ידי האורגניזם עצמו.

“מה שמרשים בביו-מינרלים הוא שהם עשויים מהחומרים הזמינים לאורגניזם – גיר, לדוגמה,” אומר פרופ’ פוקרוי. “מהנדסים לעולם לא יבחרו גיר כחומר בנייה עמיד, אבל הטבע עושה זאת, ובהצלחה, על ידי אסטרטגיות שונות של חיזוק והקשחה. יתר על כן, בעלי החיים האלה מייצרים את הביו-מינרליים בתנאים הנתונים בטבע, בלי תנורים ומכשירי לחיצה המשמשים במעבדות. לכן ברור שלנו, כמדענים וכמהנדסים, יש הרבה מה ללמוד מהתהליכים האלה.”

 

בשנת 2001 פורסם בכתב העת Nature מאמר של פרופ’ ג’ואנה אייזנברג (שהייתה מאוחר יותר המנחה של פרופ’ פוקרוי בפוסט-דוקטורט שלו בהרווארד), ובו תיאור ראשון של המערכת האופטית המתוחכמת של נחשון הים – Ophiocoma wendtii, העשויה מעדשות מיקרוסקופיות הבנויות מחומר הקרוי קלציט. עדשות אלה ממקדות את אור השמש ומקרינות אותו על מרכזים עצביים המעבירים את המידע לשאר הגוף דרך מערכת העצבים.

“עדשות ה- Ophiocoma wendtii מיוצרות בים הפתוח, לא במעבדה, ולמעשה גילינו אסטרטגיה לחיזוק של חומר פריך ולהגדלת עמידותו, בתנאים טבעיים,” אומר פרופ’ פוקרוי. “מדובר ב’הנדסת גבישים’ ובחיסום בלי חימום ובלי לחיצה – תהליך שעשוי להיות יעיל מאוד במדע ובהנדסה של חומרים.”

לשם השוואה, זכוכית מחוסמת ובטון דרוך מיוצרים על ידי מאמצי לחיצה – כוחות הדוחסים את החומר ומשאירים אותו במצב דחוס יותר ממצבו הטבעי. חיסום זכוכית, לדוגמה, מבוצע על ידי חימום החומר וקירורו המהיר. בתהליך זה מתקרר החלק החיצוני של החומר מהר יותר מחלקו הפנימי וכך דוחס אותו.

חוקרי הטכניון גילו כי השלב המכריע בייצור עדשת ה- Ophiocoma wendtii הוא המעבר מפאזה אמורפית – הפאזה שבין נוזל ומוצק – לפאזה הגבישית. בשלב זה מתבדלים מכלל החומר חלקיקי קלציט ננומטריים העשירים במגנזיום ומאופיינים בצפיפות גבוהה יותר ברמה האטומית. השוני בין ריכוזי המגנזיום בחלקיקי הקלציט השונים יוצרת דרגות שונות של קושי, צפיפות ולחץ באזורים שונים בחומר. החלקיקים העשירים במגנזיום לוחצים על החלק הפנימי של העדשה בתהליך התגבשותה וכך “מחסמים” אותה לחומר גבישי שקוף וקשיח מאוד.

 

“הטבע מפגין יצירתיות רבה בשיפור יכולותיו של האורגניזם בהקשרים שונים כגון חוזק, חישה והגנה עצמית, וכאן אנחנו רואים יעילות רבה בשימוש שעושה ה-Ophiocoma wendtii בחומרי הגלם הזמינים ומייצר בתנאים הנתונים עדשות חזקות ומדויקות מאוד,” אומר פרופ’ פוקרוי.

כעת יוכלו מדענים ומהנדסים לרתום את האסטרטגיה שהתגלתה במחקר לטובת הקשחה וחיסום של חומרים קרמיים מלאכותיים המשמשים במגוון יישומים – מעדשות אופטיות ועד מנועי טורבו ושתלים ביו-רפואיים.

תהליך היווצרותן של עדשות הקלציט פוענח בשורה ארוכה של ניסויים במתקנים שונים ובהם מאיץ החלקיקים בגרנובל (צרפת) ומיקרוסקופ “טיטן” בטכניון. האנליזה המכנית (האנליטית והניסויית) בוצעה על ידי פרופ’ ניקולא פוגנו מאוניברסיטת טרנטו באיטליה, אוניברסיטת קווין מרי בלונדון וקרן אדוארדי אמלדי בסוכנות החלל האיטלקית. במאמר שותפים פרופ’ פוקרוי ו-9 חוקרים נוספים מהטכניון: ד”ר אירינה פולישצ’וק, אביגיל ברכה, יעל אטינגר-גלר, סטס קוזצ’קביץ’, ד”ר אלכס קצמן, ד”ר ירון קאופמן, ד”ר דוד לוי ולאוניד בלוך. השותפים בחו”ל הם פרופ’ פופה גילברט מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, ד”ר גורדון קלר ממוזאון הטבע במחוז לוס אנג’לס, פרופ’ ניקולא פוגנו, ד”ר פול זסלנסקי מבית החולים שָריטֶה בברלין ומדענים ממאיץ החלקיקים בגרנובל. המחקר נערך בתמיכה של מכון ראסל ברי למחקר בננוטכנולוגיה בטכניון, מלגת אלון והמועצה האירופית למחקר.

למחקר המלא לחצו כאן: https://goo.gl/JekGCk

יו”ר הוועדה ד”ר אברהם נגוסה: “אנחנו מוקירים את שליחותו של הטכניון ואת תרומתו בקליטת העולים ובשילובם בחברה הישראלית”

ב-23 בנובמבר ביקרו בטכניון חברי ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, בראשותו של ח”כ ד”ר אברהם נגוסה. בביקור השתתפו  גם חבר הוועדה ח”כ יואל רזבוזוב, נציגי משרד העלייה והקליטה ונציגי ארגוני עולים. במסגרת הביקור פגשו המבקרים סטודנטים עולים הלומדים בטכניון ונחשפו למערך התמיכה המלווה אותם.

ד”ר נגוסה הודה על ההזמנה לביקור בטכניון ואמר: “אנחנו מוקירים את שליחותו של הטכניון ואת תרומתו בקליטת העולים ובשילובם בחברה הישראלית. חינוך והשכלה הם כלים חיוניים להצלחה, וחשוב להקנות אותם גם לעולים החדשים. עולים שיקבלו כאן השכלה ראויה ירגישו שהם חלק מהמקום וגם יתרמו יותר לחברה.”

בטכניון לומדים כיום 560 עולים ממדינות רבות ובהן אתיופיה, רוסיה, קנדה, מדינות דרום אמריקה, ארה”ב וצרפת. הסטודנטים העולים מקבלים מלשכת דיקן הסטודנטים, ומהיחידה לקידום סטודנטים הפועלת במסגרתה, תמיכה מקיפה הכוללת היבטים אקדמיים, כלכליים וחברתיים.

דיקן הסטודנטים פרופ’ בני נתן תיאר את חוויותיו כסטודנט עולה מיוון: “הגעתי בתחילת שנות ה-70 בלי לדעת מילה אחת בעברית, והסמסטר הראשון שלי היה כישלון מוחלט. אבל הטכניון היה טוב אלי וכך השלמתי שלושה תארים. היום המערכת שלנו טובה אפילו יותר, עם סיוע פסיכולוגי, סיוע במעונות, תמיכה אקדמית ותמיכה כלכלית. המשימה שלנו היא תמיכה בחלש, כי אם לא נתמוך באדם החלש נפגע ברקמה של החברה הישראלית.”

בדברי הברכה שלו לוועדה כרך נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא את תולדות הטכניון עם קליטת העלייה והדגיש את מחויבותו של הטכניון לפעילות זו. “כבר בראשית דרכו החליט הטכניון לקבל חברי סגל וסטודנטים ללא קשר למוצאם ולאמונותיהם, והחלטה זו לא השתנתה עד היום. בשנות התשעים חוללה העלייה ממדינות ברית המועצות שינוי עצום גם בטכניון. מספר הסטודנטים זינק תוך שנתיים ב-25%, וחלק מאותם סטודנטים עולים הם כיום חברי סגל.”

“אנו מייחסים חשיבות רבה לחשיפת הטכניון לקהלים רבים שאינם מכירים את הפעילות המערכתית של הטכניון, המעניק יחס אישי לכל סטודנט וסטודנטים הלומדים בו מבלי לוותר על מצוינות ורמה אקדמית,” אמרה במפגש פרופ’ אורית חזן, דיקנית לימודי הסמכה, שהזמינה את הוועדה לביקור בטכניון, “הטכניון מחוייב לתת לכל עולה שיכול/ה להצליח בלימודים בטכניון את התמיכה המתאימה. אנו נסייע ככל שצריך ונשקיע את המשאבים הדרושים, אך לא נוותר על מצוינות. מצוינות זו חשובה לכולנו, ובפרט לסטודנטים, על מנת להבטיח את השתלבותם בהצלחה בחברה בישראל.”

במסגרת הביקור התקיים פאנל ובו השתתפו שישה סטודנטים עולים שסיפרו על חווית הלימודים שלהם בטכניון, על האתגרים הגדולים ועל התמיכה המערכתית שהטכניון מעמיד לרשותם. הסטודנטים הם  שי אביג, בן למשפחה ממוצא אתיופי הלומד בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי; אלכסי  קצנר, שעלה לבדו מאוקראינה ועומד לסיים תואר ראשון בהנדסת מכונות; טל רומנסקי, שעלה לבדו מברזיל ולומד כיום בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון; יצחק אביאל, בן למשפחה ממוצא אתיופי שלא ידע על הטכניון עד שפנו אליו מהעתודה, וכיום לומד בפקולטה להנדסת מכונות; שירלי קבדה, העומדת להתחיל תואר שני בהנדסת מכונות במסגרת תוכנית העתודה עתידים-ברקים; וג’רמי אנסל מקנדה, הלומד בפקולטה להנדסת חשמל. “למדתי בבית ספר דתי לאומי בארה”ב ביסודי ובתיכון,” סיפר אנסל, “בגיל 13 ביקרתי בישראל עם המשפחה שלי, והתאהבתי – מדינה שכולם מדברים בה עברית ובכל פינה יש מסעדה כשרה. אחרי התיכון הגעתי לישראל, ואחרי שנה בישיבה התגייסתי להנדסה קרבית. בתום השירות שקלתי ללמוד ב-MIT, אבל בסוף החלטתי ללמוד בישראל, וכפי שרציתי את האוניברסיטה הכי טובה בארה”ב, כאן בחרתי באוניברסיטה הכי טובה – הטכניון. צריך להודות שגם ההפרש בשכר הלימוד עזר לי בהחלטה…

התחלתי את הלימודים כאן בהנדסת מכונות והמשכתי בהנדסת חשמל. כיום אני בן 24, נשוי ואב לילד שנמצא כאן בגן בטכניון. החלום? להתחיל לעבוד אחרי התואר, אולי בהתחלה כשכיר אבל בשאיפה להקים סטארט-אפ.”

ראש היחידה לקידום סטודנטים דליה פלד, שהנחתה את הפאנל, אמרה: “האנשים האלה הם חלק מהפסיפס האנושי שמרכיב את הטכניון, והסיפורים האישיים הם שנותנים לנו דלק ואנרגיה לעזור להם.”

במעבדת המחקר לרובוטיקה של דר’ ארז כרפס, בפקולטה ע”ש ויליאם דוידסון להנדסת תעשייה וניהול למדו חברי הוועדה על רובוטים קוגניטיביים. חוויה מיוחדת צפתה לחברי הוועדה בעת ביקורם בסדנת פרויקט הפורמולה של הטכניון בפקולטה להנדסת מכונות. ח”כ נגוסה הביע את הערכתו לסטודנטים בטכניון, שבנוסף ללימודים המאתגרים מוצאים את הזמן גם לייצג את הטכניון בכבוד בתחרויות בינלאומיות.

“התפעלתי מהשאיפה למצוינות ולחדשנות ומאיכותם של הסטודנטים הלומדים בטכניון”, סיכם ד”ר נגוסה את הביקור בדף הפייסבוק שלו, “בפגישתי עם הסטודנטים העולים שמעתי מהם על השתלבותם בלימודים ועל האתגרים הנצבים בפניהם. ביקשתי מצוות ההנהלה הבכיר לעשות כל מאמץ להקל על העולים ולתת להם את הכלים הדרושים להצלחתם בלימודים. ההשקעה בחינוך והמצוינות הם המפתח להצלחה בחיים ולצמצום פערים בחברה. יישר כוח להנהלת הטכניון ולסטודנטים.”