מחבר: shlomi ben-oz

חוקרים בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון פיתחו טכנולוגיה המחליפה את סכין המנתחים בחומרים ביולוגיים טבעיים

 

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה המחליפה את סכין המנתחים ב”להב אנזימטי”. במאמר שהתפרסם בכתב העת ACS Nano מציגים החוקרים את יישומה של טכנולוגיה זו בפרוצדורה כירורגית בחלל הפה. יישום זה חוסך את הכאב הנלווה לניתוחים אורתודנטיים ומאיץ משמעותית את שיקום הרקמה.

המחקר נערך על ידי פרופ’-משנה אבי שרודר – ראש המעבדה לתרופות ממוקדות מטרה וטכנולוגיות רפואה אישית בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון. הטכנולוגיה החדשה מבוססת על שימוש מושכל באנזימים – מולקולות ביולוגיות שבאמצעותן הגוף משקם את עצמו – וכן בננו-חלקיקים ובטכנולוגיה לשחרור מבוקר של תרופות.

 

מדי שנה עוברים כ-5 מיליון בני-אדם טיפול אורתודנטי לישור שיניים בארה”ב לבדה. כדי לזרז את הטיפול, הנמשך בממוצע כשנתיים, עוברים רבים מהם ניתוח פולשני שבו נחתכים סיבי הקולגן (collagen) המחברים את השן לרקמת העצם המחזיקה אותה. זאת במקביל להנחת גשר-סמכים אורתודנטי.

הטכנולוגיה שפותחה בטכניון מרככת את סיבי הקולגן באמצעות מערכת לשחרור מבוקר של קולגנאז (collagenase) – אנזים ספציפי המפרק את הקולגן. בשיטות שפותחו במעבדתו של פרופ’-משנה שרודר נארז הקולגנאז בתוך ליפוזומים – חלקיקים ננומטריים בעלי צורה כדורית. כל עוד חלקיקי הקולגנאז ארוזים בליפוזום הם אינם פעילים, אולם כאשר המשחה נמרחת על אתר המטרה מתחיל האנזים לזלוג בהדרגה מתוך הליפוזום ולרכך את סיבי הקולגן. החוקרים ערכו סדרת ניסויים ובה נקבע ריכוז הקולגנאז האופטימלי לצורך ביצוע הפרוצדרה ולהאצת שיקום הרקמה לאחר מכן.

במחקר פרה-קליני השוו החוקרים את יעילותה של מערכת השחרור המבוקר (בשילוב גשר) לזו של טיפול אורתודנטי רגיל. המסקנה: המערכת הייחודית מקצרת בכשני-שלישים את משך הזמן הדרוש ליישור השיניים. המחקר נערך בחולדות, תוך שימוש בגשר ייעודי שנבנה לצורך הניסוי.

 

הטיפול החדשני הדגים יתרונות מרחיקי לכת. טיפול זה, בשילוב גשר, הוביל לתוצאות זהות לאלה של ניתוח בשילוב גשר. יתר על כן, הטיפול החדשני בשילוב גשר הוביל לתזוזה מהירה פי 3 ממהירות התזוזה של השיניים בטיפול בגשר בלבד.

המחבר הראשי של המאמר הוא ד”ר אסף זינגר, שערך את המחקר שלו במסגרת הדוקטורט שלו בהנחיית פרופ’-משנה שרודר. המאמר הנוכחי מציג יישום ספציפי של “הלהב האנזימטי” בתחום האורתודנטי, אולם ד”ר זינגר מדגיש כי את הפרדיגמה החדשה אפשר ליישם במגוון פעולות כירורגיות אחרות. לדבריו, “במשך אלפי שנים השתכללה סכין המנתחים אבל הפרדיגמה לא השתנתה. כאן, במחקר הנוכחי, אנחנו מציגים שינוי פרדיגמטי משמעותי: החלפה של תהליך מכני-פיזיקלי בתהליך ביולוגי.”

במחקר שותפים רופאים מהמחלקה לפתולוגיה במרכז הרפואי ת”א ע”ש סוראסקי ומהקריה הרפואית רמב”ם, רופאים מהמחלקה לכירורגיית פה ולסת בקריה הרפואית רמב”ם ומנהל המרכז הווטרינרי במוריה. המחקר נתמך במענקים מטעם המועצה האירופית והאיחוד האירופי, קרן גרמניה-ישראל למחקר ופיתוח, קרנות ישראליות ומלגות אלון וטאוב. מענק מהמדען הראשי במשרד הכלכלה סייע בהקמת חברת הזנק למסחור הטכנולוגיה המתוארת במאמר.

למאמר המלא לחצו כאן

 

מדענים מישראל ומצרפת ייפתחו שלושה לוויינים זעירים לחקר שינויי אקלים

סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע הכריזה על שיתוף פעולה חדש עם סוכנות החלל הצרפתית במסגרתו יפותחו, ייבנו וישוגרו לחלל שלושה לוויינים זעירים לחקר שינויי האקלים. מערך הלוויינים יחקור לראשונה את מהירות הגידול של העננים מהחלל, ויסייע לפתרון החידה של תפקיד העננים בשינויי אקלים ומכאן למציאת פתרונות לבעיות שנובעות מכך. בסיום הפיתוח והבנייה, ישוגרו שלושת הלוויינים כלהק אחד וינועו בטיסת מבנה.

“המדענים מישראל ייקחו חלק במציאת פתרונות לשאלות שמטרידות את האנושות כולה בהקשר לשינויי אקלים והתחממות גלובלית” אמר היום מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע אבי בלסברגר. “מדובר במשימת מחקר רביעית משותפת עם צרפת בשנה האחרונה במסגרת שיתוף הפעולה ההדוק בחקר החלל ובפיתוח טכנולוגיות חלל משותפות”.

מערך הלוויינים שיפותח ישמש למדידת הגורמים עיקריים המשפיעים על האנרגיה של מערכת האקלים ושינויי האקלים אשר עד כה לא ניתן היה למדוד אותם בדיוק הנדרש. במסגרת משימת המחקר של הלוויינים, ייחקר המנגנון שבו נוצרים עננים, גדלים ומשפיעים על הטמפרטורה של כדור הארץ, וכן ההתהוות של סופות רעמים.

הלווינים יבצעו שלושה סוגי מדידות בו זמניות: הראשונה, צילום משלוש זוויות שונות שיוצרות מיפוי תלת מימדי של העננים ומאפשרת מעקב אחר ההתפתחות שלהם עם הזמן. הנתונים יאפשרו לחשב את עוצמת הרוחות האנכיות הבונות את העננים – גורם שלא היה מדיד עד כה מלווינים.  השנייה, מדידה ספקטרלית של הרכב המולקולות מסוגים שונים שמסביב לענן, לרבות אדי מים ותחמוצות חנקן. המדידות הבו זמניות תאפשרנה למצוא את הגורם החשוב ביותר בהשפעת העננים על מערכת האקלים. השלישית, מדידת הברקים הנוצרים בתוך עננים והשלכותיהם על ריכוז גזי החממה כגון אוזון.

לדברי המדענים, המדידות יתרמו לבניית תמונה שלמה יותר של מערכת האקלים ככלל ועננים בפרט, שהיום הידע לגביהם עדיין לוקה בחסר ושהכרחית להבנת שינויי אקלים.

מהצד הישראלי, לוקחים חלק מדענים משלוש אוניברסיטאות: מהאוניברסיטה העברית: פרופ׳ דני רוזנפלד ממכון מדעי כדור הארץ שהוא גם המתאם המדעי, ופרופ׳ ניר שביב יו״ר מכון רקח לפיסיקה. מהטכניון: פרופ׳ גיורא שביב, ד״ר סמדר ברסלר וד״ר ארז ריבק, מהפקולטה לפיסיקה, חוקרי מכון “אשר” לחקר החלל ופרופ׳ יואב שכנר, מהפקולטה להנדסת החשמל על שם ויטרבי, מאוניברסיטת תל-אביב: פרופ׳ קולין פרייס ומהמרכז הבין תחומי הרצליה פרופ׳ יואב יאיר.

מהצד הצרפתי המדענים המובילים הם Céline Cornet מאוניברסיטת ליל, Cathy Clerbaux  , ו- Eric Defer מ- CNRS.

במהלך הביקור הוצג מרכז החדשנות החדש של רפאל

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא וחברי הנהלת הטכניון ביקרו לאחרונה ברפאל. יו”ר רפאל ד”ר עוזי לנדאו ומנכ”ל החברה מר יואב הר-אבן הציגו את פעילות החברה ותרומתה הרבה לביטחון, לכלכלה ולחברה הישראלית ולאחר מכן ניתנו סקירות של מערכות פורצות דרך כגון מערכת “שרביט קסמים”.

במסגרת זו הגיעו האורחים גם ל”תרדיון” – מרכז החדשנות החדש של רפאל שהוקם במטרה לעודד ולקדם שיתופי פעולה עם חברות וגופים טכנולוגיים. בביקורה בתרדיון קיבלה המשלחת סקירה על כיווני החדשנות והפיתוח החדשים של רפאל וזכתה להדגמה של חלק מהטכנולוגיות והיכולות המפותחות באתר על-ידי בוגרים וסטודנטים של הטכניון שעובדים ברפאל, בין השאר בתחום הבינה המלאכותית, עיבוד תמונה ואלגוריתמיקה. המבקרים קיבלו סקירה של שיתופי הפעולה הענפים בין רפאל ובין הטכניון והציעו דרכים נוספות להידוק הקשר בין שני הגופים.

יו”ר רפאל ומנכ”ל החברה הדגישו את חשיבותם של שיתוף הפעולה והסינרגיה הרבה בין רפאל לטכניון, שרבים מבוגריו עובדים בחברה. הם ציינו כי הרחבת מוקדי הידע הטכנולוגיים העתידיים יאפשרו לשני הצדדים לממש את היעדים ואת האתגרים הניצבים בפניהם, כל אחד בתחומו.

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא אמר כי בין רפאל ובין הטכניון מתקיים שיתוף פעולה רב-שנים שבזכותו הגיעו שני הגופים להישגים מדעיים וטכנולוגיים פורצי-דרך בתחומים שונים. “אנחנו גאים בפעילותנו המשותפת עם רפאל וגאים בסטודנטים ובבוגרים של הטכניון על פעילותם לשמירה על ביטחון המדינה במסגרת עבודתם ברפאל,” הדגיש הנשיא.

 

נשיא הטכניון : במהלך שבע השנים שמוענק פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי חל שיפור משמעותי ויסודי באיכות ההוראה בטכניון

 

יו”ר אגודת הסטודנטים עומר עמית: “הייחוד של זוכי פרס ינאי בכך שהם יכולים להעניק לסטודנט את מה ששום מחשב אינו יכול להעניק לו – חשיבה עצמאית ויצירתית והכרה ביופי של החומר הנלמד” 

פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי הוענק בפעם השביעית ברציפות לחמישה מרצים מצטיינים בטכניון ולפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית. בנוסף לפרסי ההצטיינות הוענקו מענק יזמות חינוכית וציון לשבח בהוראה ע”ש ינאי.

בטקס נכחו משה ורחל ינאי, פרופ’ אדם שורץ המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופ’ חגית עטיה המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים, הזוכים ובני משפחותיהם, מרצים וסטודנטים. הפרס היוקרתי הוענק זו השנה השביעית ברציפות “כאות הוקרה והערכה לחברי הסגל האקדמי, המהווים דוגמה בתרומתם המתמשכת להוראה וללמידה ובמאמציהם לחזק את המעורבות ותחושת השייכות של הסטודנטים לטכניון.” את הטקס הנחה פרופ’ אלון וולף מהפקולטה להנדסת מכונות, חתן פרס ינאי לשנת תשע”ד.

 

הזוכים בפרס לשנת תשע”ז:

• פרופ’ מיכאל אלעד – הפקולטה למדעי המחשב
• פרופ”ח גיל אלכסנדרוביץ’ – הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך
• פרופ”ח ג’וזואה שניטמן – הפקולטה להנדסה ביו-רפואית
• פרופ”מ רם בנד – הפקולטה למתמטיקה
• פרופ”מ מחמוד ג’אברין – הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית

את נאומו של נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, שנעדר מהטקס בשל השתתפותו בהלוויתה של ידידת הטכניון רות רפפורט ז”ל, קראה רעייתו ד”ר לינה לביא. בדבריו אמר פרופ’ לביא כי פרס ינאי הפך זה מכבר לסיפור הצלחה. “במהלך שבע השנים שמוענק הפרס חל שיפור משמעותי ויסודי באיכות ההוראה בטכניון. השינוי הזה משתקף בין היתר במשאלי המרצים, שם נרשמה בשנים האחרונות, משנה לשנה, עלייה בציון הממוצע למרצה ובאחוז המרצים הנמצאים בחלק הגבוה של הסקאלה.  בנוסף, נרשמה עלייה של הטכניון במדדי שביעות הרצון מאיכות ההוראה בסקר הסטודנטים הארצי. לפרס ינאי, שהפך לשם דבר ומושא להערכה גם מחוץ לטכניון, תרומה נכבדה לשינויים הללו.

בנובמבר האחרון פרסם השבועון הבריטי, Times Higher Education סקר בו דורג הטכניון כמוסד המוביל בעולם, בהקניית כישורים דיגיטליים לבוגריו ובהכשרתם למהפכה הדיגיטלית. בלב העניין נמצא הצורך הקיומי של האוניברסיטאות להתאים את עצמן לעידן הדיגיטלי, ולשנות מהותית את שיטות ההוראה והלימוד הנהוגות בהן כדי להישאר רלוונטיות.”
“עם מרצים ומחנכים כזוכי פרס ינאי,” הוסיף נשיא הטכניון, “אני משוכנע כי גם בני הדור הבא של בוגרות ובוגרי טכניון יהיו חוקרים, מהנדסים, רופאים ואדריכלים מעולים ומובילים, כל אחד בתחומו, וחשוב לא פחות מכך – אנשים ערכיים מלאי חמלה, סובלנות ואנושיות, הערכים שספגו ממוריהם במהלך שהותם כאן.”

בראש ועדת השיפוט עמדה פרופ’ חגית עטיה, המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים, שאמרה בטקס כי “פרס ינאי הוא הפרס החשוב ביותר שניתן בטכניון על הצטיינות בהוראה. כל הזוכים בו נושאים את לפיד ההוראה ומקיימים את הכלל לפיו מורה צריך להיות מובן, אבל לא מובן מאליו.”

בוגר הטכניון משה ינאי, שתרם 12 מיליון דולר לייסוד הפרס יחד עם אשתו רחל, אמר בטקס כי “הפיכתו של ההון האנושי מסיסמה למעשה היא אתגר אדיר, כי המוטיבציה האישית מבוססת על קידום עצמי. כולנו רוצים להתקדם, לפרנס את משפחותינו, לפתח קריירה ולפרסם מאמרים. חברי סגל המשקיעים בהוראה אינם מקבלים על כך קרדיט, ולכן יש להעריך זאת ולהוקיר אותם על כך.”

יו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון (אס”ט) עומר עמית אמר כי “אם בעבר המרצה שאב את כוחו מציות לסמכות ומעדיפות בגישה לידע, הרי שכיום כל הידע האנושי זמין לסטודנט בסמארטפון. מרצים טובים מעניקים לסטודנטים שלהם, מעבר לידע, את המנוף האמיתי לעתיד: יצירתיות, חשיבה ביקורתית ויכולת להתמודד עם בעיות. זה הייחוד של זוכי פרס ינאי: שהם יכולים להעניק לסטודנט את מה ששום מחשב אינו יכול להעניק לו – חשיבה עצמאית ויצירתית והכרה ביופי של החומר הנלמד. אלה אנשים שתופסים את המחקר ואת ההוראה לא כשני עולמות מנוגדים אלא כשני אמצעים שונים לאותה מטרה.”

“כשאנחנו מלמדים, כל סטודנט וסטודנטית צריכים להרגיש שאנחנו מדברים אליהם,” אמר בשם הזוכים פרופ’-משנה רם בנד מהפקולטה למתמטיקה, “זה עניין של ניסוח, דיבור, מבט ואופן ניהול הדיון, ואפשר לעשות זאת בלי להתפשר על סטנדרט המצוינות הטכניוני. אהבה לחינוך, תשוקה להבנה ושאיפה לבהירות מלווים אותי מהבית שבו גדלתי. אלה היסודות שהובילו אותי לעסוק בחינוך ובהוראה. בשם הזוכים בפרס – אנו מודים לכם שבחרתם בנו.”

במסגרת פרס ינאי הוענקו השנה פרסים נוספים: פרופ”ח יוסי גיל מהפקולטה למדעי המחשב זכה במענק היזמות החינוכית ע”ש ינאי על פיתוח מאגר שאלות ותשובות למבחנים, בציון לשבח בהוראה ע”ש ינאי זכה פרופ”מ עמרי ברק מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט.

הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית זכתה בפרס ינאי לפקולטה מצטיינת. דיקן הפקולטה פרופ’ עודד רבינוביץ, חתן פרס ינאי בעבר, אמר כי “הטקס הוא יום חג לפקולטה לא רק בגלל הזכייה, הכבוד ותשומת הלב אלא גם מפני שהוא מחייב אותנו לחשבון נפש ולהתבוננות פנימה. הפעילות שלנו מושתתת על שלושה ערכים: מגוון, שכולל סטודנטים בינלאומיים, סטודנטים מהפריפריה וסטודנטים מכל המגזרים שמרכיבים את החברה הישראלית; הקשר לקהילה ולחברה והמעורבות בהיבטים סביבתיים, חברתיים ועוד; וההבנה שהסטודנטים אינם הלקוחות שלנו אלא שותפים אסטרטגיים הפועלים לטובת מטרות משותפות – טובת החברה והאנושות.”

לסיפורי הזוכים באתר ינאי: https://goo.gl/RykiLG

 

הטכניון מרכין ראש לזכרה של רות רפפורט ז”ל שהלכה לעולמה השבוע. “איבדנו ידידה יקרה ומסורה,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, “אישה ש’תיקון עולם’ היה נר לרגליה. רות הקדישה את חייה לאנושות, למדינת ישראל, לעיר חיפה ולטכניון בפרט, והטכניון חב רבות לה ולבעלה ברוך ז”ל – במיוחד על הקמתה של הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון.”

רות רפפורט, ילידת 1924, הלכה לעולמה בגיל 94. רות ובעלה ברוך ז”ל הם התורמים הנדיבים שאפשרו את הקמתם של בניין הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ושל מכון רפפורט למחקר במדעי הרפואה. מכון רפפורט פועל לקידום המצוינות במחקר ביו-רפואי לרווחת האנושות, וזאת באמצעות תמיכה בחוקרים בארבעה תחומים: חקר הסרטן, מדעי המוח, גנומיקה ואורגנוגנזה (התפתחות האברים בעובר). במרוצת השנים המשיכו בני הזוג לתמוך בפקולטה ובמכון מתוך אמונה ש”לחולי אין גבולות ולכן הרפואה עשויה להיות גשר לשלום”.

רות רפפורט נולדה בברלין ב-6 באפריל 1924. ב-1933, בעקבות עליית היטלר לשלטון בגרמניה, עלתה משפחתה לארץ ישראל והשתקעה בתל אביב ולימים בחיפה. בגיל 18 פגשה את ברוך, פגישה שהובילה ל-65 שנות נישואין שהסתיימו עם מותו בשנת 2010. ברוך, יליד חיפה, שירת בצבא הבריטי ובצה”ל, שם נמנה עם מקימי המשטרה והפרקליטות הצבאית, הוסמך כעורך דין והקים עסקים מצליחים בתחומי הבנקאות, הספנות והנפט.

רות רפפורט הקדישה את חייה לעזרה לזולת ובמהלך השנים כיהנה כיו”ר עמית של ויצו העולמית וכיו”ר קרן   Inter maritime  לקידום פרויקטים הומניטריים. היא גייסה תרומות למעונות ברחבי הארץ מתוך אמונה ש”העתיד טמון בילדים ובמשפחה, וכל סכום שנאסף היום יניב פירות בדורות הבאים”.

בראשית שנות ה-70 התגייסו בני הזוג רפפורט לעזרת הטכניון, שביקש להרחיב את פעילותה של הפקולטה לרפואה שפעלה עד אז במנזר עתיק בחצר בית החולים רמב”ם. רות וברוך נענו לקריאתו של פרופסור דוד ארליק ותרמו את הכסף להקמת הבניין –  מגדל בן 14 קומות שבו פועלת הפקולטה גם כיום. בניין הפקולטה נחנך בחודש אוקטובר 1979, וכבר אז האמינו בני הזוג רפפורט כי חברי סגל בפקולטה יזכו בעתיד בפרס נובל – נבואה שהתגשמה עם זכייתם של הפרופסורים אברהם הרשקו ואהרן צ’חנובר בפרס נובל בכימיה לשנת 2004.

בשנת 2014 העניק הטכניון לגב’ רפפורט תואר ד”ר לשם כבוד על “פעילותה הפילנתרופית הבלתי נלאית; בהערכה לרוחב לבה בתמיכתה במגוון יוזמות בתחומי החינוך, החברה, התרבות, המדעים והמחקר הרפואי; ברחשי תודה על הפרויקטים הרבים אשר תרמו לרווחתם של ילדים ובני נוער, לחינוכם ולהשכלתם ושיפרו את איכות החיים בישראל”.

הטכניון אבל על מותה של גב’ רות רפפורט ומשתתף בצערה של המשפחה.
יהי זכרה ברוך

כתב העת Science מדווח על פריצת דרך מדעית והנדסית בתחום הלייזר: יצירת לייזר מבודד טופולוגי. במחקר, שנערך בטכניון ובארה”ב, טמון פוטנציאל למהפכה בתחום לייזרי המוליכים-למחצה ובחיישנים מדויקים

חוקרים מהפקולטה לפיזיקה בטכניון פיתחו עם עמיתים מארה”ב מערכת לייזר חדשנית: לייזר מבודד טופולוגית (Topological Insulator Laser ) הלייזר החדש מאופיין ביעילות וביציבות גבוהות משמעותית מאלה של מערכות לייזר דומות וסולל דרך לשילוב קוהרנטי רב עוצמה של מספר רב של יחידות-לזירה – אתגר המעסיק קבוצות מחקר רבות בתחום של לייזרי מוליכים-למחצה. הממצאים התפרסמו היום (1 בפברואר 2018) בכתב העת Science בשני מאמרים, שאחד מהם מציג את התאוריה והאחר את המערכת הניסויית הראשונה. מדובר בתגלית מדעית בסיסית בעלת השלכות מרחיקות לכת על יישומים כגון התקנים פוטוניים (דיודות לתקשורת, מעגלי-אלקטרוניקה משולבי לייזרים וכיו”ב), וחברות מובילות בעולם הפוטוניקה כבר מגלות בה עניין.

המחקר פורץ הדרך נערך על ידי חתן פרס ישראל פרופ’-מחקר מוטי שגב מהפקולטה לפיזיקה בטכניון עם שני חוקרים במעבדתו – ד”ר מיגל בנדרס והדוקטורנט גל הררי – ועם שותפיהם
מ-CREOL (אוניברסיטת מרכז פלורידה), הפרופסורים דימיטרי כריסטודולידס ומרסדה חג’אוויקאן והסטודנטים שלהם סטפן וויטק, מידיה פרטו וג’ינהאן רן  ומדענים נוספים מארה”ב ומסינגפור.

המחקר המתפרסם כעת מציג שילוב מוצלח ראשון מסוגו בין שני תחומים שונים בפיזיקה: לייזרים ומבודדים טופולוגיים. מבודדים טופולוגיים, שעמדו בלב המחקר של חתני פרס נובל בפיזיקה לשנת 2016, מהווים מצב חדש של חומר. הם התגלו לראשונה עבור אלקטרונים במוצקים ומאופיינים בכך שחלקם הפנימי מתנהג כמבודד (אינו מוליך זרם חשמלי) אך פני השטח שלהם מוליכים זרם חד-כיווני החסין בפני פגמים, מפזרים (דוגמת פינות) ואי-סדר בחומר. בתחילה התגלו המבודדים הטופולוגיים בהקשר של הולכה במוצקים, אולם לפני כעשור עלתה ההשערה שהרעיונות הבסיסיים בתחום מחקר זה עשויים, תחת שינויים מהותיים, להיות רלוונטיים גם במערכות פיזיקליות נוספות. הראשונה שבהן הייתה מערכת אופטית. כבר ב-2013 הדגימה קבוצת המחקר של פרופ’ שגב את המבודד הטופולוגי הפוטוני הראשון. במערכת זו נע האור בצורה חד-כיוונית סביב שוליו של מערך

דו-ממדי של מוליכי-גל מבלי שיופרע על ידי פגמים או אי סדר. כעת מדגימים החוקרים התקן לייזר מסוג חדש, המאפשר חיבור מספר רב של יחידות-לזירה ליצירת קרן לייזר יחידה, חזקה ואחידה, בתדר יחיד, שגם חסינה בפני פגמים, קצוות חדים ואי סדר. פריצת הדרך טמונה כאמור בשילוב הסינרגטי של התכונות הטופולוגיות במערכת לייזר.

פרופ’-מחקר שגב, שהוביל את המחקר, אומר כי “זהו המחקר החשוב ביותר שערכתי עד כה, והפרסום של שני המאמרים ב-Science זה לצד זה הוא צעד חסר תקדים.” לדבריו, “מערכת הלייזר החדשה מפריכה את כל מה שידענו על מבודדים טופולוגיים. עד כה נהוג היה להניח שתכונותיו הייחודיות של המבודד הטופולוגי ייעלמו בהקשרים כגון מערכות לייזר, החייבות להכיל הֶגְבֵּר (gain), אבל אנחנו הפרכנו את ההנחה הזאת בתאוריה ובניסוי. המבודד הטופולוגי הפוטוני מציג שיפור משמעותי של הלייזר בהיבטים של יעילות, יציבות ועוצמה. המערכת שפיתחנו חסינה לאי-סדר בחומר ואינה מאפשרת את פיזור הקרן או את היפוך כיוונה. המשמעות של עבודה זאת היא בראש ובראשונה פריצת דרך מחשבתית במדע בסיסי, ולשמחתי יש לה גם משמעויות יישומיות רבות.”

 

המאמר הנוכחי, המחבר כאמור בין פיזיקה של לייזרים ופיזיקה של מבודדים טופולוגיים, סולל דרך למשפחה חדשה של התקנים פוטוניים טופולוגיים שאפשר יהיה לשלב בחיישנים, באנטנות ובהתקנים פוטוניים אחרים. לדברי פרופ’ כריסטודולידס, “מרגש מאוד לראות מחקר בסיסי שממנו יצמחו יישומים משמעותיים ומוחשיים.”

הלייזר המבודד הטופולוגי מבוסס על חומרים רגילים בעולם המוליכים-למחצה, בלי צורך בשדות מגנטיים או בחומרים מגנטו-אופטיים ייחודיים, ולכן אפשר לשלבו בקלות יחסית בהתקנים אופטיים ואלקטרוניים רבים ומגוונים. פרופ’ חג’אוויקאן אמרה כי “בשנים האחרונות מצאנו דרכים חדשות לשלוט באור באופן חסר תקדים. כאן הצלחנו, באמצעות תכנון חכם, לשטות בפוטונים כך שירגישו כאילו הם נתונים בשדה מגנטי וכאילו יש להם ספין.”

פרופסור-מחקר מוטי שגב, ראש הקתדרה ע”ש ד”ר בוב שילמן, זכה בפרסים בינלאומיים רבים ויוקרתיים בתחומי הפיזיקה, בהם הפרסים הגבוהים ביותר בתחומי האופטיקה והלייזרים של האגודה האמריקנית לפיזיקה (2014) ושל האגודה האירופית לפיזיקה (פרס האלקטרוניקה הקוונטית 2007). הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חבר האקדמיה האמריקאית למדעים וחתן פרס ישראל ל”חקר הכימיה וחקר הפיזיקה” לשנת תשע”ד – 2014.

למאמרים ב- Science : למאמר התאורטי לחצו כאן  למאמר המתאר את הניסוי לחצו כאן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חוקרים בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון פיתחו טכנולוגיה המחליפה את סכין המנתחים בחומרים ביולוגיים טבעיים

 

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה המחליפה את סכין המנתחים ב”להב אנזימטי”. במאמר שהתפרסם בכתב העת ACS Nano מציגים החוקרים את יישומה של טכנולוגיה זו בפרוצדורה כירורגית בחלל הפה. יישום זה חוסך את הכאב הנלווה לניתוחים אורתודנטיים ומאיץ משמעותית את שיקום הרקמה.

המחקר נערך על ידי פרופ’-משנה אבי שרודר – ראש המעבדה לתרופות ממוקדות מטרה וטכנולוגיות רפואה אישית בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון. הטכנולוגיה החדשה מבוססת על שימוש מושכל באנזימים – מולקולות ביולוגיות שבאמצעותן הגוף משקם את עצמו – וכן בננו-חלקיקים ובטכנולוגיה לשחרור מבוקר של תרופות.

 

מדי שנה עוברים כ-5 מיליון בני-אדם טיפול אורתודנטי לישור שיניים בארה”ב לבדה. כדי לזרז את הטיפול, הנמשך בממוצע כשנתיים, עוברים רבים מהם ניתוח פולשני שבו נחתכים סיבי הקולגן (collagen) המחברים את השן לרקמת העצם המחזיקה אותה. זאת במקביל להנחת גשר-סמכים אורתודנטי.

הטכנולוגיה שפותחה בטכניון מרככת את סיבי הקולגן באמצעות מערכת לשחרור מבוקר של קולגנאז (collagenase) – אנזים ספציפי המפרק את הקולגן. בשיטות שפותחו במעבדתו של פרופ’-משנה שרודר נארז הקולגנאז בתוך ליפוזומים – חלקיקים ננומטריים בעלי צורה כדורית. כל עוד חלקיקי הקולגנאז ארוזים בליפוזום הם אינם פעילים, אולם כאשר המשחה נמרחת על אתר המטרה מתחיל האנזים לזלוג בהדרגה מתוך הליפוזום ולרכך את סיבי הקולגן. החוקרים ערכו סדרת ניסויים ובה נקבע ריכוז הקולגנאז האופטימלי לצורך ביצוע הפרוצדרה ולהאצת שיקום הרקמה לאחר מכן.

במחקר פרה-קליני השוו החוקרים את יעילותה של מערכת השחרור המבוקר (בשילוב גשר) לזו של טיפול אורתודנטי רגיל. המסקנה: המערכת הייחודית מקצרת בכשני-שלישים את משך הזמן הדרוש ליישור השיניים. המחקר נערך בחולדות, תוך שימוש בגשר ייעודי שנבנה לצורך הניסוי.

הטיפול החדשני הדגים יתרונות מרחיקי לכת. טיפול זה, בשילוב גשר, הוביל לתוצאות זהות לאלה של ניתוח בשילוב גשר. יתר על כן, הטיפול החדשני בשילוב גשר הוביל לתזוזה מהירה פי 3 ממהירות התזוזה של השיניים בטיפול בגשר בלבד.

 

המחבר הראשי של המאמר הוא ד”ר אסף זינגר, שערך את המחקר שלו במסגרת הדוקטורט שלו בהנחיית פרופ’-משנה שרודר. המאמר הנוכחי מציג יישום ספציפי של “הלהב האנזימטי” בתחום האורתודנטי, אולם ד”ר זינגר מדגיש כי את הפרדיגמה החדשה אפשר ליישם במגוון פעולות כירורגיות אחרות. לדבריו, “במשך אלפי שנים השתכללה סכין המנתחים אבל הפרדיגמה לא השתנתה. כאן, במחקר הנוכחי, אנחנו מציגים שינוי פרדיגמטי משמעותי: החלפה של תהליך מכני-פיזיקלי בתהליך ביולוגי.”

במחקר שותפים רופאים מהמחלקה לפתולוגיה במרכז הרפואי ת”א ע”ש סוראסקי ומהקריה הרפואית רמב”ם, רופאים מהמחלקה לכירורגיית פה ולסת בקריה הרפואית רמב”ם ומנהל המרכז הווטרינרי במוריה. המחקר נתמך במענקים מטעם המועצה האירופית והאיחוד האירופי, קרן גרמניה-ישראל למחקר ופיתוח, קרנות ישראליות ומלגות אלון וטאוב. מענק מהמדען הראשי במשרד הכלכלה סייע בהקמת חברת הזנק למסחור הטכנולוגיה המתוארת במאמר.

למאמר המלא לחצו כאן

 

לתמונות לחצו כאן

בתמונות:

1. פרופ’-משנה אבי שרודר. צילום : דורון גולן
2. ד”ר אסף זינגר. צילום : דוברות הטכניון

 

 

לפרטים נוספים: דורון שחם, דוברת הטכניון – 050-3109088

 

הטכניון יעניק את הפרס היוקרתי לפרופ’ טובין מרקס על פריצות דרך בכימיה ולפרופ’ קרלה שץ על תגליותיה בהתפתחות מעגלים עצביים במערכת הראייה

 

ב-10 ביוני 2018 יעניק הטכניון את פרס הארווי לשנת 2017 בתחום המדע והטכנולוגיה לפרופ’ טובין מרקס מאוניברסיטת נורת’ווסטרן (ארה”ב) ולפרופ’ קרלה שץ מאוניברסיטת סטנפורד (ארה”ב). הפרס, בסך 75,000 דולר, קרוי על שם ליאו הארווי (1973-1887). הוא נוסד בשנת 1972 כגשר של רצון טוב בין ישראל ואומות העולם וניתן מדי שנה לגברים ולנשים שתרמו תרומה משמעותית לאנושות. כ-20% מחתני הפרס זכו לימים בפרס נובל. חתני פרס הארווי בשנה שעברה זכו זמן קצר לאחר מכן בפרס נובל בפיזיקה לשנת 2017. אלה הם פרופ’-אמריטוס ריינר וייס  ופרופ’-אמריטוס קיפ סטפן תורן, שהובילו לגילויים של גלי הכבידה בשנת 2015 במסגרת ניסוי LIGO.

השפעה מרחיקת לכת על הכימיה המודרנית

פרופ’ טובין מרקס (Tobin J. Marks) מקבל את הפרס על מחקריו פורצי הדרך שהשפיעו רבות על הכימיה המודרנית. מדובר במחקרים בעלי חשיבות יסודית ושימושית בקטליזה, בכימיה של אורגנו-לנתנידים ואקטינידים, בחומרים אלקטרוניים ופוטוניים ובכימיה קואורדינטיבית.

פרופ’ מרקס, יליד 1944, הוא פרופסור במחלקה לכימיה באוניברסיטת נורת’ווסטרן. הוא השלים תואר ראשון בכימיה באוניברסיטת מרילנד ב-1966 ודוקטורט ב-MIT ב-1971. במהלך הקריירה האקדמית שלו הוא זכה בפרסים רבים ובהם פרס קארל ציגלר מטעם האגודה הגרמנית לכימיה, מדליית פריסטלי מטעם החברה האמריקאית לכימיה ומדלית המדע הלאומית (Priestley Medal) של ארצות הברית.

פרופ’ מרקס הוא מומחה בעל שם עולמי בתחומים רבים ובהם זירוז תגובות כימיות,

אלקטרוניקה מודפסת והתקנים להמרת אנרגיית שמש. הוא פיתח סוגים רבים ומגוונים של פלסטיק בר מחזור, צגים ורכיבים אלקטרוניים ותאים להמרת אנרגיית שמש לחשמל. עם תחומי המומחיות שלו נמנים כימיה של פולימרים ומתכות, חומרים פוטוניים, מוליכי על והיבטים אורגניים בכימיה של מתכות.

 

פלסטיות בהתפתחות המוקדמת של מערכת הראיה

פרופ’ קרלה שץ (Carla J. Shatz) מקבלת את הפרס על תגליותיה בנוגע להתהוותם של מעגלים עצביים במערכת הראייה ולתפקודם. תרומתה העיקרית כוללת תגליות בסיסיות לגבי האופן שבו מעגלים עצביים במערכת הראייה עוברים תהליך של כוונון עדין תוך התנסות ופעילות עצבית. לתגליות אלה על המעגלים העצביים והמולקולריים השלכות רפואיות הנוגעות לטיפול בהפרעות זיכרון בגיל המבוגר ובמחלות נוירו-התפתחותיות.

פרופ’ שץ, ילידת 1947, היא פרופסור לביולוגיה ולנוירוביולוגיה באוניברסיטת סטנפורד. היא השלימה תואר ראשון בכימיה במכללת רדקליף, הפועלת כיום כחלק מאוניברסיטת הרווארד, דוקטורט (M.Phil) בפיזיולוגיה ב-University College London ודוקטורט (Ph.D) בנוירוביולוגיה בבית הספר לרפואה בהרווארד בשנת 1976. את הדוקטורט בהרווארד עשתה בהנחיית הפרופסורים דיוויד הובל וטורסטן ויזל, שזכו בפרס נובל ברפואה לשנת 1981, ועם קבלת התואר הייתה לאישה הראשונה שהשלימה דוקטורט בנוירוביולוגיה בהרווארד. היא נבחרה לאגודות מקצועיות רבות ובהן האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים וזכתה בפרסים רבים במדעי המוח ובהם פרס ג’ררד, פרס גרובר ופרס קאוולי.

 

התגלית סוללת דרך לזיהוי חולי סרטן שיגיבו היטב לטיפול במעכבי PRMT5 – אנזים המעודד התפתחות תאים סרטניים. את המחקר הוביל פרופ’ זאב רונאי מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ומהמכון למחקר רפואי סנפורד-ברנהאם בסן-דייגו

 

מאמר של פרופ’ זאב רונאי חושף לראשונה את תפקידו הקריטי של חלבון בשם שרפין בהתפתחות גידולים סרטניים. פרופ’ רונאי הוא חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון וחוקר בכיר
ב- SBP- המכון למחקר רפואי סנפורד-ברנהאם בסן-דייגו.  המחקר בוצע בשיתוף עם פרופ’-משנה יונגסו קים ואנשי מעבדתו ב-SBP ויחד עם חוקרים באוניברסיטת שנטאו בסין. זהו מחקר ראשון המשותף לטכניון ולאוניברסיטת שנטאו, והוא מומן בחלקו על ידי תוכנית המחקר המשותפת לשתי האוניברסיטאות.

 

המאמר, שהתפרסם אתמול בכתב העת The Journal of Clinical Investigation, מראה כי לשרפין תפקיד מרכזי בבקרת PRMT5 – אנזים חשוב המעורב בהתפתחות סרטן. כיום נעשים נסיונות לעכב את פעילותו של PRMT5 בחולי סרטן אולם הגילוי החדש, המצביע על תפקיד השרפין בבקרת PRMT5, מאפשר לזהות את קבוצות החולים שבהם עיכוב  PRMT5 צפוי להיות יעיל יותר.

המאמר קושר את השרפין לשניים מהתהליכים החיוניים בתפקוד החלבון בתא – מתילציה ואוביקוויטינציה. מתילציה הוא תהליך ביולוגי המשתיק גנים וכך משפיע על תפקודן של פוקנציות בחלבון. אוביקוויטינציה מובילה לפירוק חלבונים משובשים כדי שלא יפגעו בתפקודם של התא, האורגניזם והרקמה. שני התהליכים האמורים נחקרו רבות, אולם במחקר הנוכחי מתברר שליחסי הגומלין ביניהם יש משמעות רבה בהתפתחותו של הגידול הסרטני.

החלבון המרכזי שנחקר על ידי קבוצת המחקר בראשות פרופ’ רונאי הוא שרפין (SHARPIN). החוקרים גילו כי סוגי סרטן רבים – לרבות מלנומה, סרטן הערמונית, סרטן השד וסרטן הריאות – מאופיינים ברמה גבוהה של שרפין. יתר על כן, הם הראו כי עיכוב של חלבון זה בולם מסלולים המאיצים את התפתחות הגידול הסרטני.

 

המחקר הנוכחי חושף כאמור את תפקידו של השרפין בבקרת PRMT5. שרפין, מתברר, מכתיב את פעילותו של PRMT5 ואת מעורבותו במתילציה של חלבונים. לדברי פרופ’ רונאי, “השרפין מכוונן את פעילותו של PRMT5. במילים אחרות, הוא מעין נווט שמראה ל- PRMT5 לאן ללכת וכך קובע אילו חלבונים יעברו מתילציה. האנליזה שביצענו מאפשרת להעריך את רמת התגובה העתידית של המטופל לטיפול במעכבי PRMT5: כאשר רמת השרפין נמוכה, הטיפול צפוי להיות אפקטיבי יותר.”

פרופ’ רונאי, ראש המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון (TICC) ויועץ מדעי ראשי ב-SBP, זכה בשנה שעברה בפרס מפעל חיים מטעם האגודה העולמית לחקר המלנומה .(SMR)

המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון הוא גוף ראשון מסוגו בישראל, שימזג את הידע הנרחב ואת הניסיון הרב שנצברו בטכניון ובמרכזים הרפואיים המסונפים אליו בתחומי הרפואה האונקולוגית.

ב -25 בינואר 2018 התקיים בטכניון הכנס השביעי לטכנולוגיות הנעת כלי טייס בלתי מאוישים. הכנס, שהחל ביוזמתו של  פרופ’ לאוניד טרטקובסקי מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון ב-2012 כאירוע מקומי וצנוע קיבל הכרה בינלאומית רחבה ככנס המוביל בעולם בתחום של טכנולוגיות הנעת כטב”מ. השנה לקחו חלק בכנס מהנדסים וחוקרים מישראל, מארה”ב, מאוסטרליה, מגרמניה, מאיטליה, מאוסטריה, מרוסיה ומסין. גם תערוכת הכנס השתדרגה באיכותה.

11 חברות מובילות בתחום הנעת כטב”מ מהארץ ומחו”ל הציגו את מוצריהן בתערוכת הכנס ה-7. כמו בשנים הקודמות, גם השנה התקיים בכנס מושב הפוסטרים עם תחרות סטודנטים נושאת פרסים. חשוב להדגיש שהצורך בהפצת ידע ותוצאות המחקר המתרחב בתחום הנעת כטב”מ התבטא בשת”פ אקדמי חדש של הכנס עם עיתון Drones  אשר נתן חסות לכנס ויזם גיליון מיוחד המוקדש להנעת כטב”מ.

הכנס מהווה כיום במה מרכזית להצגת חידושים בנושא וכן מקום מפגש לעוסקים בתחום. השנה השתתפו בכנס קרוב ל-200 אנשים מהאקדמיה, ממשרדי ממשלה, מצה”ל ומתעשיות מובילות בעולם. הרצאת המפתח בכנס ניתנה השנה ע”י פרופ’ Zoran Filipi מאוניברסיטת קלמסון בארה”ב. בהרצאתו ציין פרופ’ פיליפי את החשיבות הגדלה של פיתוח תהליכי בעירה חדשים בשיפור ביצועי המנוע, אשר מאחדים את יתרונותיהם של מחזורי מנוע “קלסיים” ומבטלים את חסרונותיהם. אינג’ עמנואל ליבן ומנכ”ל Rotax ד”ר  Thomas Uhr התמקדו במגמות פיתוח של הנעה חשמלית והנעת מנועי בעירה לכטב”מ. למשתתפי הכנס ה-7 ניתנה הזדמנות לשמוע בהרצאות את נקודות המבט של חוקרים, משתמשים ויצרני כטב”מ לגבי הדרישות ממערכות ההנעה, לקחים מזירות שימוש שונות וכיווני פיתוח עיקריים. בהרצאות בכנס הוצגו נושאים חדשים וחשובים להמשך פיתוח התחום, כגון היבטי גידוש מנועי כטב”מ, פיתוח מערכות הנעה היברידיות, טכנולוגיות ייצור מימן onboard  ותפיסות חדשות. אפשר להוריד את ספר התקצירים מאתר הכנס בכתובת http://ptuav.net.technion.ac.il/.

הודות לתרומה של לשכת המהנדסים וחסות של עיתון Drones התקיימה גם השנה תחרות הפוסטרים של סטודנטים, שבה לקחו חלק סטודנטים מפקולטות שונות בטכניון ומאוניברסיטת אריאל.
במקום הראשון זכה דניס בונטין מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון על פיתוח משתיק מיוחד לרכב המירוץ של קבוצת הפורמולה. ההרצאות, הפוסטרים והמיצגים עוררו עניין רב בקרב המשתתפים. הכנס נתמך השנה על ידי מפא”ת, התעשייה האווירית לישראל, הטכניון ואלביט מערכות והתקיים כמיטב המסורת, בבניין הפקולטה להנדסת מכונות ע”ש ד. דן ובטי קאהן.

 

 

ארבעה סטודנטים מצטיינים מהטכניון חזרו מקורנל-טק לאחר שפיתחו שם יישומים חדשניים בתחומים שונים

הדס אורגד, מרוה מועלם, עוזי סמג’ה וחאדי חדאר התחילו את שנת הלימודים הנוכחית אחרי חווית קיץ ייחודית: שהות בקמפוס קורנל-טק בניו יורק. הקמפוס, שהחל לפעול הקיץ ונחנך רשמית ב-13 בספטמבר, הוקם בעקבות זכייתם של הטכניון ואוניברסיטת קורנל בתחרות שיזם ראש עיריית ניו יורק לשעבר, מייקל בלומברג. במסגרת הקמפוס פועל מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס.

שהותם של ארבעת הסטודנטים מהטכניון בקורנל-טק היא חלק מתוכנית לחילופי סטודנטים בין שני המוסדות. לדברי לירז מנצ’ל, אחראית קשרי טכניון-ג’ייקובס, “אנחנו בוחרים את הסטודנטים שלנו בקפידה, והתגובות בהתאם – המנחים שמארחים אותם שם מתפעלים מאוד מרמת הידע שלהם ומתפלאים שרובם סטודנטים לתואר ראשון שמעולם לא עסקו במחקר. השהות בקורנל-טק כמובן מעשירה את הסטודנטים אבל גם תורמת תרומה משמעותית למחקר בקורנל טק, ולכן נוצר שם ביקוש לסטודנטים נוספים שיגיעו בקיץ הבא. התקווה שלנו היא שבעקבות הקשרים האלה ייווצרו קשרי מחקר ארוכי טווח בין פרופסורים משני המוסדות.”

עוזי סמג’ה, חיפאי, כבר מתחיל ליצור קשר כזה. “הגעתי לקורנל טק בתחילת הלימודים שלי לתואר שני ועבדתי עם פרופ’ מור נעמן ממכון טכניון-קורנל על דפוסים של קריאת טקסט. הרעיון הוא להבין מה הקורא רואה, כמה זמן הוא עוצר על טקסט, מתי הוא חוזר לפיסקאות קודמות. זה משהו שהייתי רוצה להמשיך כאן במסגרת התואר השני, ואני מקווה שתהיה לי הנחייה משותפת של פרופ’ נעמן עם חבר סגל מהטכניון.”

הטכניון מספק למשתתפים בתוכנית כרטיס טיסה, ביטוח רפואי והוצאות קיום בסך 2,500 דולר. רוב הסטודנטים שוהים כ-8 שבועות בקורנל טק וזו עבורם ההזדמנות הראשונה להשתתף במחקר אקדמי. מרוה מועלם מהכפר עילבון עשתה את הקיץ בקורנל-טק בהנחיית פרופ’-משנה יואב ארצי החוקר את הממשק בין למידה עמוקה לעיבוד שפה טבעית. היא התמקדה ביכולתם של רובוטים להבין הוראות פעולה כתובות שהם מקבלים. מרוה הגיעה לטכניון אחרי לימודים בתיכון הישראלי למדעים ולאמנויות בירושלים. כיום היא לומדת לתואר ראשון כפול – מתמטיקה ומדעי המחשב – במסגרת תוכנית רוטשילד טכניון למצוינים (שנה ג’).

האדי ח’דר מהכפר ואדי חמאם לומד גם הוא במסגרת תוכנית רוטשילד טכניון למצוינים וזו השנה האחרונה ללימודיו במסלול הכפול של פיזיקה ומדעי המחשב. “הנסיעה לקורנל הייתה הזדמנות ראשונה לעבוד על בעיה מעשית משמעותית ולהרגיש שיש כאן תרומה ממשית לחברה.” בהנחיית פרופ’ איתי גורביץ הוא חקר, מנקודת מבט של מודלים מתמטיים, את הבעיה של התאמת תרומות כליה למטופלים הנזקקים להן. “יתכן שאני רוצה לתרום לאחי כליה, אבל עקב אי התאמה זה בלתי אפשרי. יתכן שהפתרון טמון בכך שמישהו אחר יתרום לאחי כליה ואני אתרום לאחיו של אותו תורם. יש כאן אפשרויות מורכבות מאוד ולכן חשוב מאוד לפתח מנגנון שעשוי לפתור אותן באמצעים מתמטיים.”

הדס אורגד, ילידת נתניה הלומדת גם היא בפקולטה למדעי המחשב (שנה ב’), השתתפה בקורנל-טק בפיתוח אמצעי הגנה על משתמשי אנדרואיד מפני מעקב. לדבריה, “רבים מהיישומים החוקיים שאפשר להוריד ב-Play Store של אנדרואיד מאפשרות לגורם חיצוני לעקוב אחר המשתמש. האפשרות הזאת מנוצלת בעיקר בהקשר של אלימות בתוך התא הזוגי, כשבן הזוג של הקורבן מטיל עליו אימה ומשבש את חייו באמצעות אותם יישומים. מאחר שלא מדובר ברוגלות קלאסיות (spyware), אפליקציות האנטי-וירוס הקיימות בשוק לא מזהות אותן ולא מתריעות מפניהן. הפרופסורים שהנחו אותי שם, טום רינסטפרט וניקי דל, פיתחו ‘רשימה שחורה’ של אפליקציות קיימות עבור משתמשים שרוצים להגן על עצמם מפני מעקב כזה. הבעיה היא ששוק האפליקציות מתחדש בקצב מסחרר, ולכן התמקדתי בפיתוח תוכנה שמזהה אפליקציות כאלה גם אם אינן כלולות באותה רשימה שחורה.”

בתמונות:

 

 

הסטודנטית כרמל מרחב זכתה בתחרות לתכנון אתר ההנצחה המרכזי של החטיבה

אירוע הצדעה ללוחמי חטיבת החי”ר כרמלי התקיים לאחרונה בטכניון. במסגרת האירוע הוכרזה התוכנית הזוכה בתחרות לתכנון אתר ההנצחה המרכזי של החטיבה בצפון הארץ.

לחטיבת כרמלי, שלחמה בכל מלחמות ישראל מאז מלחמת העצמאות ואשר הוציאה משורותיה שלושה רמטכ”לים ולמעלה מ-30 אלופים, לא היה מעולם אתר הנצחה מרכזי, ולכן הוחלט בעמותת החטיבה להקים אתר הנצחה חטיבתי בחורבת ירדה – אתר שנכבש על ידי חטיבת כרמלי בליל ה-16 ביולי 1948.

בין החטיבה לטכניון מתקיים קשר רב שנים, שתחילתו ב”פלוגת הסטודנטים” – סטודנטים מהטכניון ששירתו ב”הגנה” במקביל ללימודיהם. אלה היוו את הגרעין שסביבו הוקם גדוד 22 בחטיבה עם הקמתה בחודשים הראשונים של מלחמת השחרור. מסיבה זו, ומתוך הערכה ליכולותיהם של הסטודנטים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, פנתה העמותה להנהלת הטכניון בבקשה לסייע לה בתכנון האתר. היענותם של נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא וסגן הנשיא לקשרי חוץ ולפיתוח משאבים פרופ’ בועז גולני הובילה לקיומו של קורס ייעודי שבו פיתחו סטודנטים מהפקולטה תכניות לאתר ההנצחה המרכזי.

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא אמר בטקס כי במלחמת העצמאות סייע הטכניון במערכה, בין היתר במעורבותו במחלקה המדעית של משרד הביטחון ובחיל המדע. בנוסף, “מחצית מהסטודנטים במחזור ה-20 של הטכניון – מחזור תש”ח – גויסו למלחמה, ו-45 סטודנטים שלנו נפלו בה. החיבור שלנו לחטיבת כרמלי הוא חלק ממסורת הרואה בטכניון מוסד המחויב לשרת את האומה ואת האנושות, כי זה ייחודו של הטכניון – שלצד הקפדה על סטודנטים מעולים ועל חברי סגל יוצאי דופן מניעה אותנו תחושת שליחות.”

 

במקום הראשון זכתה הסטודנטית כרמל מרחב, שתכננה את אתר ההנצחה תחת הכותרת “כְּכֻלָּנוּ”. לדבריה, “ותיקי החטיבה ביקשו שזה לא יהיה רק אתר הנצחה אלא מקום שיחבר בין הנצחה לפעילות ולחיים. לכן יצרתי חיבור בין האתר למעיין הסמוך. במהלך העבודה גיליתי שסבא שלי, מאיר מרחב, היה מ”מ בגדוד 22, וגם דברים שהוא כתב נכנסו לתוכנית שהגשתי.” בפרס השני זכו דניאל גואטה וטל פיין ובפרס השלישי דניאל גיפש ושירן יובל. שלוש התוכניות הזוכות יזכו את המתכננים – כולם סטודנטים בטכניון – במלגות בסכום כולל של 17 אלף שקל, תרומת רוטרי חיפה ועמותת חטיבת כרמלי.

הקורס המיוחד התקיים במסגרת המסלול לאדריכלות נוף בפקולטה, בראשותה של פרופ’ נורית ליסובסקי כאחראית אקדמית, בהנחייתן של צופיה רוזנר-סלע ונאוה רגב ובייעוץ של פרופ’ יוסי בן-ארצי, של הארכיאולוג ערן מאיר ושל אליקים בן חקון. חברי ועדת השיפוט היו האדריכלים אמיר בלום, ברוך ברוך, דפנה גרינשטין וגליה וייזר (שייצגה את משפחת כרמל), מורדי סלומון מעמותת רוטרי וצחי ברבר.

“אין לי ספק,” אמר בטקס יו”ר עמותת כרמלי צחי ברבר, “כי איכותם ותרומתם האדירה של המהנדסים, האדריכלים והמדענים שיצאו מהטכניון קשורה לעבודה כי הטכניון אינו מסתגר במגדל השן האקדמי אלא רואה עצמו חלק בלתי נפרד מהווית החיים הישראלית. אירוע זה הינו דוגמה לכך.”

 

את הטקס הנחתה זוהר נתנזון, ראש היחידה לאירוח ואירועים בטכניון, והשתתפו בו המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ אדם שורץ, סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ בועז גולני, יו”ר עמותת כרמלי צחי ברבר, יו”ר קרן אסתי לנדנברג רון לנדנברג, יו”ר סניף מוריה חיפה בעמותת רוטרי אילנה מלר, בתו של מפקד החטיבה הראשון משה כרמל אבישג כרמל, דיקנית הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים פרופ’ איריס ערבות והדיקן היוצא פרופ’ יהודה קלעי. בנוסף לפרסים לשלושת המקומות הראשונים העניק נשיא הטכניון למפקד החטיבה הנוכחי אל”מ פיני יוסף תעודת הוקרה מטעם הטכניון ללוחמי החטיבה לדורותיהם. גם כיום נמנים סטודנטים רבים בטכניון על לוחמי החטיבה.

צילומים ועריכה באדיבות אפי שנפר