לרגל פתיחת מכון גואנגדונג-טכניון בסין יצרה ענת הר-גיל, אוצרת התערוכות בטכניון, את “חוכמת הטכניון” – תערוכה המציגה את פועלם של אנשי הטכניון בדרך אמנותית. כעת מוצגת התערוכה גם בגלריית הספרייה המרכזית בקמפוס הטכניון בחיפה ובמדעטק.
התערוכה מציגה בדרך אמנותית וחזותית כמה מהפיתוחים וההישגים הבולטים של חוקרי הטכניון לאורך שנות קיומו. הפיתוחים הללו שיפרו את איכות חייהם של מיליונים רבים ברחבי העולם והם מתפרשים על מגוון רחב של נושאים, הנוגעים בתחומי חיינו.
ביום שלישי, 20 במרץ, יקיים הטכניון לראשונה כנס חשיפה מיוחד לספקים, עם משרד הכלכלה והתעשייה, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים באמצעות ‘מעוף’, הכנס מיועד לבעלי עסקים קטנים ובינוניים המעוניינים לפעול כספקים של הטכניון – חברות טכנולוגיה, הנדסה, תשתיות, יועצים ונותני שירותים. בכנס ישתתפו בכירים מהטכניון וממעוף לעסקים, שידונו בדרכי העבודה של הטכניון מול ספקים ויסבירו כיצד להגיש מועמדות למכרז ומהן דרישות הסף של הטכניון זאת בהתאם להתקשרויות המבוצעות על פי תקנות המכרזים, החלות על מוסדות להשכלה גבוהה.
הכנס נועד להרחיב את מאגר הספקים של הטכניון ואת פוטנציאל המשתתפים במכרזי הטכניון. זאת מתוך תפיסה שהטכניון, שתרם רבות לקידום התעשייה בישראל באמצעות בוגריו ובשיתופי פעולה בין חוקריו לתעשיות השונות, יכול לקדם את התעשייה גם באמצעות שיתופי פעולה בתחום הרכש.
רן קיויתי, מנהל הסוכנות לעסקים במשרד הכלכלה והתעשייה: “אנו מברכים על שיתוף הפעולה שנרקם עם הטכניון לטובת קידום העסקים והתעשייה במסגרת התכנית לחיזוק הצפון. הסוכנות לעסקים רואה חשיבות רבה בעידוד רכש מעסקים קטנים ובינוניים על ידי מוסדות עוגן, במטרה להרחיב את ההזדמנויות העסקיות של מפעלים וחברות, בעיקר באזורים פריפריאליים. בשנה הקרובה בכוונתנו להרחיב את התכנית לעידוד רכש המופעלת על ידי מעוף- מערך השטח של הסוכנות. הכנס יהווה קפיצת מדרגה, הן לבעלי העסקים והן לטכניון, שייהנה מספקים חדשים ואיכותיים. אנו בטוחים, כי שיתוף הפעולה בין העסקים הקטנים והבינוניים לבין הטכניון יניב תוצאות חיוביות לכל הצדדים ויתמוך בקידום הכלכלה בצפון”.
תמר שמחי, מנכ”לית מעוף מישור החוף והגליל המערבי: “אנו שמחים על הצטרפות חברות ומוסדות נוספים לפרויקט של מעוף לעידוד רכש מעסקים קטנים ובינוניים. במקביל לפתיחת הדלתות של חברות העוגן בפני העסקים, אנו מלווים את העסקים בתהליכי ההגשה למכרזים וכן בייעוץ במגוון תחומים, לרבות תקינה ותפעול, בכדי שיוכלו לעמוד בדרישות הסף של החברות, במטרה להגדיל את ההזדמנויות ואת הרווחיות של העסקים הקטנים והבינוניים”.
כתב העת Nature Methods מדווח על אלגוריתם מהפכני המאפשר השוואה כמותית של תהליכים ביולוגיים. את האלגוריתם פיתח פרופ’-משנה שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, שמעריך שהשפעותיו היישומיות יהיו רחבות ומשמעותיות
פרופ’-משנה שן-אור
מאמר שהתפרסם אתמול בכתב העת Nature Methods מציג גישה חדשנית להשוואת תהליכים ביולוגיים מורכבים. את הגישה פיתחה קבוצת מחקר בראשות פרופ’-משנה שי שן-אור, הדוקטורנטית איילת אלפרט, לינדזי מור וטניה דובוביק מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט.
בשנים האחרונות חלה קפיצת מדרגה בפיתוחן של טכנולוגיות חדשניות האוספות מידע רב (big data) על תאים בודדים, למשל ריצוף RNA וציטומטריית מסות (mass cytometry). שיטות אלה שימשו לתיאור תהליכים התפתחותיים באופן מפורט וברזולוציה חסרת תקדים. עם זאת, עדיין לא נמצאה שום מסגרת כמותית מתאימה להשוואה בין שני תהליכים שתוארו באופן כזה.
האלגוריתם החדשני, הנקרא cellAlign, מאפשר לנצל את הנתונים הרבים המתקבלים בשיטות אלה ולהשוות בין תהליכים באופן מערכתי תוך שימור רזולוציה גבוהה הן ברמת הזמן והן ברמת הגן הבודד. לדברי פרופ’-משנה שן-אור, “האלגוריתם מסוגל לזהות קווי דמיון ושוני בין דפוסי ביטוי של סמנים (mRNA או חלבונים), וזאת ברזולוציה הגבוהה ביותר. כך הוא מאפשר לכמת את רמת הדמיון בין הדינמיקה של מסלולים גנטיים בתהליכים שונים או באורגניזמים שונים ולזהות את הדינמיקות השמורות-אבולוציונית.”
לדברי פרופ’-משנה שן-אור, “ההתפתחויות במחקר הביולוגי נשענות במידה רבה על השוואות, ולידיעתנו אין שום שיטה מתחרה להשוואה של דינמיקות ביטוי ברזולוציה כזו על סמך התא הבודד. ראוי לציין שהאלגוריתם רלוונטי למגוון רחב של יישומים בתחומים מגוונים ובהם אימונולוגיה, ביולוגיה התפתחותית ומערכתית והנדסה ביו-רפואית.”
הדוקטורנטית איילת אלפרט
קבוצת המחקר יישמה את האלגוריתם החדשני לצורך השוואה של מסלולי הביטוי הגנטי של גנים בשלבים העובריים המוקדמים באדם ובעכבר, חיה שמשמשת במקרים רבים כמודל לאדם. באמצעות האלגוריתם הצליחו החוקרים לבצע ניתוח השוואתי של מסלולים גנטיים על ציר הזמן ההתפתחותי ולקבוע את סדר ההפעלה (אקטיבציה) של גנים שונים בתהליך, וכך לשפוך אור על דמיון ושוני בין מסלולים גנטיים בין המינים.
באמצעות cellAlign הצליחה קבוצת המחקר בטכניון לזהות בהתפתחות העוברית של אדם ועכבר קבוצות גנים שהדינמיקה שלהם שמורה אבולוציונית. זאת לעומת קבוצות גנים אחרות המאופיינות בעיכוב במין אחד לעומת השני וכאלה בעלות דינמיקה שונה לחלוטין בין המינים. מאחר שדינמיקה של גנים בתהליך מוקדם זה קריטית להתפתחות האורגניזם, הבדלים אלה מייצגים שינויים פיזיולוגיים בין המינים וחייבים להילקח בחשבון בעת הסקת מסקנות ביולוגיות מהעכבר לאדם.
המאמר הנוכחי מהווה פריצת דרך במהפכת האימונולוגיה המערכתית (Systems Immunology) ובאפשרויות החדשות שהיא פותחת בעולם הרפואה המדויקת. לדברי פרופ’-משנה שן-אור, “אימונולוגיה מערכתית מאפשרת לנו לאבחן את תפקוד מערכת החיסון על סמך סמנים ביולוגיים. באמצעות שילוב בין ידע רפואי ומערכות מחשב נוכל בעתיד הקרוב להבין מה קורה בגוף, מהו הזמן הנכון לתת למטופל הספציפי תרופה מסוימת וכיצד היא תשפיע על מערכת החיסון שלו. הפרדיגמה הזאת תפתח עבורנו את הקופסה השחורה שנקראת מערכת החיסון האנושית.”
בכנס יוצגו פיתוחים חדשים במגוון נושאים ובהם כלי טיס אוטונומיים, הקשר בין חלל ורפואה ואבטחת סייבר בעולם התעופה
השבוע יתקיים בתל אביב ובטכניון הכנס הישראלי השנתי ה-58 למדעי התעופה והחלל (IACAS). היום הראשון של הכנס יתקיים במלון דן פנורמה בתל אביב ביום רביעי (14 במרץ), והיום השני – בקמפוס הטכניון בחיפה (יום חמישי, 15 במרץ). מעבר להיבטים המדעיים מהווה הכנס פלטפורמה למפגש חברתי ועסקי.
בכנס יתקיימו הרצאות של טובי המומחים בארץ ובעולם בנושאים שונים בחזית הטכנולוגיה ויוצגו פיתוחים רבים ובהם כלי טיס אוטונומיים, טיסת מבנה בחלל והפרויקט הישראלי-צרפתי ונוס – לוויין מדעי לחקר משאבי כדור-הארץ. במסגרת הכנס תתקיים גם תחרות פרויקטים של סטודנטים מהטכניון.
את הכנס יפתח משה מדינה, סמנכ”ל הנדסה ופיתוח בתעשייה האווירית ויו”ר הוועדה המארגנת. מדינה, בוגר הטכניון (הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל), השתחרר מחיל האוויר בדרגת אל”מ לאחר שעמד בראש נציגות ישראל בפרויקט מטוס הקרב העתידי 35-F בוושינגטון.
אלוף (מיל’) עמוס ידלין, ראש אמ”ן לשעבר, יהיה המרצה המרכזי ביום הראשון. הוא יסקור את “מאזן הביטחון הלאומי של ישראל – קריאה לאסטרטגיה כוללת“. ידלין יתאר את מצבה הביטחוני של ישראל בעקבות האביב הערבי, הסכם הגרעין עם איראן ובחירתו של טראמפ לנשיאות ארה”ב ויציג את האסטרטגיה שעל ישראל לנקוט כעת.
אחריו ירצה פרופ’ אפרים גוטמרק מאוניברסיטת סינסינטי על החיבור בין הנדסת אווירונוטיקה וחלל ורפואה: “ממנועי סילון למיתרי הקול – החיבור בין הנדסת חלל, קול, שינה וחקר הלב.” ההרצאה תעסוק בתרומה הפוטנציאלית העצומה של המחקר וההנדסה בתחום תעופת החלל לעולם הרפואה. פרופ’ גוטמרק יקבל בכנס את הפרס הבינלאומי ע”ש פרופ’ מאיר חנין, הניתן לחוקרים בולטים על תרומה משמעותית בתחומי האווירונוטיקה והחלל.
אסתי פשין, גם היא מהתעשייה האווירית, תרצה על “בטיחות סייבר ובטיחות תעופה“. פשין, מהדמויות הבולטות בעולם הסייבר בישראל, תדבר על הצורך בשיפור אבטחת הסייבר במטוסים כחלק מבטיחות הטיסה.
לאורך היום יתקיימו מושבים מקבילים שיעסקו במחקרים ופיתוחים חדשים וחדשניים באקדמיה ובשיתוף פעולה עם התעשייה. בשני מושבים ייחודיים שיוקדשו לפרויקטים בתעשייה יוצגו פרויקטים מרכזיים וחשובים בתעשייה ובחיל האוויר ובהם “דרימליינר” (787) שחברת אל על רכשה לאחרונה מחברת בואינג ו”אדיר” (מטוס הקרב החמקן F-35) שישראל רכשה מלוקהיד מרטין.
אחר הצהריים יתקיים פאנל שיעסוק השנה בנושא יזמות החלל בישראל.
לראשונה יתקיים במסגרת הכנס יריד חברות סטארטאפ ומיזמים בנושא תעופה וחלל. אלה כמה מהחברות שיציגו את פיתוחיהן: ניורוקט (NewRocket) שפיתחה טכנולוגיה המשמשת להנעה רקטית על בסיס דלק ג’ל, ParaZero המפתחת מערכות בטיחות לרחפנים, nslcomm המפתחת טכנולוגיה לתקשורת מהירה על גבי לוויינים ו- OptiVectorהמפתחת קונספט חדש למסוקים.
בששת העשורים האחרונים מהווה כנס האוירונוטיקה השנתי אירוע מרכזי בחיי הקהילה האווירונוטית בישראל. משתתפים בו כ-500 מהנדסים, מדענים ומומחים בתחומי האווירונוטיקה והאסטרונאוטיקה מהארץ ומהעולם. בארגון הכנס שותפים הגופים העיקריים העוסקים באווירונוטיקה וחלל בישראל: משרד הביטחון וצה”ל, התעשיות הביטחוניות – התעשייה האווירית לישראל, רפאל, התעשייה הצבאית לישראל ואלביט, וכמובן האקדמיה – הטכניון, אוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת בן-גוריון. לכן משתתפים בו דרך קבע נציגים של חברות אווירונוטיות גדולות וקטנות העוסקות בפיתוח ובייצור בתחום.
יו”ר הועדה המארגנת של הכנס ה-58 הוא מר משה מדינה, סמנכ”ל הנדסה ופיתוח בתעשייה האווירית.
פרופ’ משנה אכרם עליאן מהפקולטה לביולוגיה בטכניון גילה מנגנון אשר מהווה את הבסיס למערך העמידות של נגיף ה-FIV, הנגיף שגורם ל”איידס החתולים”
FIV
פרופ’-משנה אכרם עליאן
– מחלת הכשל החיסוני בחתולים – נגרמת על ידי נגיפים הדומים מאוד ל-HIV-1, נגיף האיידס. במחלה זו, העוברת בין חתולים בעיקר באמצעות הרוק, נפגעת מערכת החיסון ואינה מצליחה להתמודד עם זיהומים, עם מחלות ועם התפתחות של תאי סרטן. המחלה אופיינית בעיקר לחתולי רחוב זכרים, הנוטים להיקלע לקרבות ולנשוך זה את זה.
המחלה מתפתחת בשלושה שלבים: שלב אקוטי המאופיין בחום ובנטייה מוגברת לזיהומים פנימיים וחיצוניים; שלב רדום (לטנטי) נטול תסמינים שבמהלכו נחלשת מערכת החיסון בהדרגה ושלב הכשל החיסוני, העשוי להופיע רק לאחר שנים רבות, ובו מערכת החיסון נחלשת עד כדי סכנת חיים. בשלב השלישי עלול החתול למות מזיהומים פשוטים יחסית שלא היו פוגעים בו אילו מערכת החיסון שלו הייתה תקינה.
אף שנגיף ה-FIV אינו מדביק בני אדם, מחלה זו מעסיקה גופים רבים בעולם הן משום הדאגה לחתולים עצמם אך חשוב מכך, עקב ההקבלות הרבות לנגיף האיידס.
למרות המאבק העולמי במגפת האיידס, ממשיכה מחלה זו לגבות אלפי קורבנות מדי שנה. למרות התנגדותם של תאי-הגוף המותקפים, וחרף השימוש בתרופות ייעודיות, מצליח נגיף האיידס, HIV-1, לשרוד ולהתרבות בתא החי ולפתח עמידות הולכת וגוברת.
ד”ר מיטל גלילי
כוחו של נגיף האיידס נובע מהשונות הרבה בגנום שלו, המתאפשרת באמצעות אחד החלבונים אותו הוא מייצר, חלבון ה”שעתוק לאחור” (reverse transcriptase). הגנום הנגיפי בנוי מ-RNA, אולם חלבון זה יודע “לתרגם” את אותו RNA לדי-אן-איי בכיוון ההפוך מהתהליך הנפוץ בטבע. FIV ו-HIV-1, כמו רטרו-וירוסים אחרים, יודעים “לשתול” את אותו DNA בגנום של המאכסן, כלומר הגוף הנדבק בהם, ובכך לגרום לתא המאכסן לייצר העתקים חדשים של הנגיף. משום חשיבותו הגבוהה להתרבות הנגיף, חלבון זה מהווה בסיס משמעותי לפיתוחן של תרופות חדשות כנגד מחלת האיידס אשר יאפשרו להתגבר על העמידויות השונות שאותם נגיפים ממשיכים לייצר.
כעת, במאמר שהתפרסם בכתב העת PLOS Pathogens, פרופ’-משנה אכרם עליאן וד”ר מיטל גלילי מהפקולטה לביולוגיה בטכניון הראו לראשונה את מבנה החלבון של הנגיף החתולי בצורתו התלת-ממדית. כך הם גילו באמצעותו את מנגנון העמידות של הנגיף לתרופות כנגד חלבון ה”שעתוק לאחור” – מנגנון המבוסס על תצורת כיס סגורה שמונעת קישור של תרופות מסוג NNRTI.
מבנה זה מדגיש עד כמה חלבוני הנגיפים הללו נתונים לשינויים מזעריים המאפשרים לפתח עמידות כנגד תרופות תוך שימור הפונקציונליות של החלבון, דבר אשר לא נצפה עד היום בנגיף HIV-1. לדברי פרופ’-משנה עליאן, “באמצעות מבנה זה ניתן יהיה לפתח תרופות חזקות וספציפיות יותר שיאפשרו להתגבר על העמידויות המתפתחות בקצב מטאורי בנגיף האיידס. אנחנו מקווים שעל בסיס התגלית שלנו יפותחו תרופות ש’יפרצו’ את אותו כיס וכך יאפשרו לאותן תרופות לעכב את התרבות הנגיף בחתולים. מובן שבשל ההקבלות הקיימות בין FIV ל- HIV-1אנחנו מעריכים שהתגלית תסייע גם במאבק באיידס.”
שמונה ברים חיפאיים יארחו חוקרות מובילות מהטכניון ביום שלישי, 20 במרץ 2018, בערב
8 ברים חיפאיים יארחו חוקרות מובילות מהטכניון ביום שלישי, 20 במרץ 2018, בשעה 20:00
מטוסים גמישים, בינה מלאכותית, ממשקי אדם-מכונה, ראייה ממוחשבת, תכנון ערים כמכשיר לשינוי חברתי, תקשורת בין חיידקים, שיטות אבחון חדשניות ומבט חדש על לימודי הכימיה – 8 חוקרות מהטכניון יערכו הרצאות מדעיות בנושאים שונים ב-8 ברים בחיפה בסימן יום האישה הבינלאומי. בהרצאות, שיחלו כולן בשעה 20:00, ייחשף הקהל לכמה מהמחקרים הנערכים בטכניון על ידי חוקרות מהפקולטות השונות.
סינקופה – פרופ’ דניאלה רווה מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל : “מטוסים גמישים וגמישים יותר“. פרופ’ רווה עוסקת בחקר התופעה האירו-אלסטית בכלי טיס באמצעות כלים חישוביים מתקדמים ובנושאים נוספים הקשורים בתכנון כלי טיס. בהרצאתה היא תדבר על מטוסים ללא טייס המשייטים בגבול האטמוספרה, על תכנון מטוסים קלי משקל, גמישים ויעילים יותר ועל דרכים הנדסיות להתמודד עם האתגרים שמציבה אותה גמישות.
אליס – ד”ר עפרה עמיר מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דווידסון: “אנשים ממאדים ומחשבים מנוגה“. ד”ר עמיר מתמקדת בחיבור בין בינה מלאכותית לממשקי אדם-מחשב ומפתחת מערכות חכמות התומכות באנשים, בין השאר בתחומי החינוך והבריאות. בהרצאתה היא תדבר על אי הבנות בין מחשבים ואנשים, על הפער בין ההתקדמות העצומה בבינה מלאכותית וביג דאטה לבין העובדה שמחשבים עדיין אינם מבינים את צורכינו הבסיסיים ועל האפשרות לפתח מחשבים שיבינו אותנו טוב יותר.
מון-שיינרס – ד”ר מירב אהרון מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים: “תכנון ערים כמכשיר (יעיל) לשינוי חברתי“. ד”ר אהרון חוקרת את הקשר בין חברה ותכנון, ואחד ממחקריה האחרונים עסק בהשפעת עיר הבה”דים על ירוחם והסביבה. בהרצאתה היא תדבר על המרי האזרחי, הבא לידי ביטוי בעיתונות הכלכלית, בנושא תכנון ערים. היא תציג את הרקע לאותו מרי, את השינוי שהוא מבקש לחולל ואת כל מה שקורה כשסוגיות חברתיות בוערות פוגשות את התכנון העירוני.
נולה סוקס –ד”ר נעמה גבע זטורסקי מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט: “התקשורת בין חיידקי המעי וגוף האדם“. ד”ר גבע זטורסקי תדבר על המיקרוביום – חיידקי המעי באורגניזם החי. היא תספר על טכנולוגיה חדשנית שהיא פיתחה, המאפשרת מעקב בזמן אמת אחר המיקרוביום. זאת במטרה להבין טוב יותר את התקשורת בין אותם חיידקים לפיזיולוגיה של האורגניזם. שימו לבהרצאה זו תתקיים בשעה 21:00
בראון – ד”ר שירלי אברג’ל מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה: “חושבים כימיה ועל כימיה“. ד”ר אברג’ל תדבר על חשיבה ולמידה, על למידה משמעותית במדעים בכלל ובכימיה בפרט, ועל השאלה מדוע אנחנו שוכחים מה למדנו בשנה שעברה ואפילו את מה שלמדנו לקראת המבחן האחרון.
ליביריה – פרופ’ מרים זקסנהויז מהפקולטה להנדסת מכונות: “ממשקי מוח מכונה – המוח מאחורי הממשק“. פרופ’ זקסנהויז עוסקת בממשקי מוח-מחשב המאפשרים ערוץ תקשורת ישיר בין המוח והעולם החיצוני, כך שאפשר להזיז סמן על צג המחשב, ולהניע רובוט או פרוטזה ללא הפעלה של הגוף. מערכות מסחריות לא-חודרניות כבר מאפשרות תקשורת למשותקים, ממשקים למשחקי מחשב ושליטה מרחוק. מה העקרונות שעליהם הם מבוססים? האם הם קוראים מחשבות?
הבאר – פרופ’ אסתי סגל מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון: “חיידקים, שבבים ומה שביניהם“. פרופ’ סגל עוסקת בכמה כיווני מחקר ובהם טיפולים חדשניים בסרטן, שיטות מהירות וזולות לאבחון רפואי ופיתוח טכנולוגיות המאריכות את חיי המדף של מוצרי מזון. בהרצאתה היא תספר על טכנולוגיות שהיא מפתחת לאבחון מהיר של עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. זאת לנוכח תחזית ארגון הבריאות העולמי, הצופה כי בשנת 2,050 תגבה העמידות לאנטיביוטיקה כ-10 מיליון קורבנות בשנה. הטכנולוגיות שמפתחת פרופ’ סגל מבוססות על גידולם של חיידקים על גבי שבבי סיליקון זעירים ומאפשרות התאמה אופטימלית של האנטיביוטיקה למטופל.
אפטר דארק – פרופ’ ליהי צלניק מנור מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי: איך מייצרים עולמות וירטואליים שמרגישים אמיתיים? – השילוב של מציאות מדומה בחיינו נמצא מעבר לפינה. פרופ’ צלניק מנור תספר על חלק מהטכנולוגיות המשמשות ליצירת מציאות מדומה המרגישה אמיתית.
האירוע מתקיים בחסות פרופ’ אילת טל, יועצת נשיא הטכניון לקידום נשים במדע ובהנדסה.
יום האישה הבינלאומי: 600 תלמידות תיכון באירוע Tech Women 2018
האירוע שנערך נועד לעודד תלמידות מצטיינות להמשיך ללימודים אקדמיים במדע ובהנדסה. הדוקטורנטית עדי חנוכה מהפקולטה להנדסת חשמל אמרה בכנס: “כדי לשנות את השיח ולעודד סטודנטיות אני מנסחת את המבחנים שאני כותבת בלשון נקבה”
הדוקטורנטית עדי חנוכה
מקיבוץ נען ועד רמת גן, מאשדוד ועד נצרת עילית: כ-600 תלמידות תיכון מצטיינות מכל רחבי הארץ השתתפו היום (ד’) ב-Tech Women 2018 – אירוע שמקיים הטכניון במטרה לעודד תלמידות מצטיינות לבחור בלימודים אקדמיים בתחומים המדעיים וההנדסיים. האירוע נערך זו השנה השלישית ברציפות לכבוד יום האישה הבינלאומי, שיצוין מחר בארץ ובעולם, באדיבות הקרן להעצמת בנות ע”ש רוזלין אוגוסט.
כל התלמידות שהוזמנו לכנס לומדות לבגרות ב-5 יחידות מתמטיקה ובתחומי המדע והטכנולוגיה. הן נפגשו עם חוקרות וחברות סגל, עם בוגרות הטכניון ועם סטודנטיות לתארים מתקדמים, סיירו במעבדות ונחשפו לנושאי המחקר והלימוד בפקולטות.
בכיתה הראשונה בטכניון, שנפתחה ב-1924, עמד אחוז הנשים על 6%: אישה אחת מתוך 17 סטודנטים. במרוצת השנים, ובעיקר בעשור האחרון, גדל מאוד שיעור הסטודנטיות לתואר ראשון בטכניון והשנה הגיע לשיא של כל הזמנים -40%. שיעור הסטודנטיות לתואר דוקטור גבוה אף יותר: 42%.
את האירוע פתחו שלוש סטודנטיות לדוקטורט בטכניון ששיתפו את התלמידות בנסיונן האישי ובחוויותיהן בטכניון. אפרת סבח, דוקטורנטית בפקולטה לפיזיקה בטכניון, אמרה: “הייתי ילדה סקרנית שאף פעם לא הסתפקה בתשובות ותמיד דרשה הסברים מנומקים. לשמחתי, בבית ובבית הספר הרגשתי שלסקרנות שלי יש מקום, אבל כשהחלטתי להיות פיזיקאית היו אנשים שאמרו לי שזה מקצוע לבנים. זה כמובן לא נכון, ואני שמחה שלא הקשבתי להם. אחרי התואר הראשון בטכניון המשכתי לתואר שני ושלישי, וכיום אני חוקרת בהנחיית פרופ’ נועם סוקר את תהליך היווצרותם של כוכבים כמו השמש שלנו. בטכניון קיבלתי כלים וידע שילוו אותי בהמשך חיי, ולכן אני אומרת: גם אם אתן לא בטוחות מה תרצו להיות כשתהיו גדולות – הטכניון הוא המקום הנכון להתחיל בו.”
“כשאתן חושבות על מהנדסי חשמל אתן לא מדמיינות אותי, אבל הנה אני – אישה ודוקטורנטית בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי,” סיפרה לתלמידות הדוקטורנטית עדי חנוכה, מהפקולטה להנדסת החשמל. היא סיפרה לתלמידות על שני הפרויקטים שאותם היא מובילה בשנים האחרונות: מאיץ חלקיקים זעיר שיוכל לשמש במכשירי רנטגן והקרנה ומערכת לניטור מחלות על סמך תנועת העפעפיים.
“במסגרת לימודי הדוקטורט נסעתי להשתלם באוניברסיטת סטנפורד בארה”ב,” אמרה חנוכה. “האנשים בקבוצת המחקר שאליה הצטרפתי הופתעו לגלות שאני בת ולא בן, ומישהו מהם הוסיף שבנות לא אמורות ללמוד הנדסת חשמל אלא כלכלה ופסיכולוגיה. לכן אני מאמינה שצריך לחנך לא רק את הבנות ולומר להן שהן יכולות להגשים חלומות – אלא גם את הבנים שסביבנו. שיבינו שאנחנו לא נופלות מהם בכישורים וביכולות. אני מתרגלת סטודנטים בפקולטה וכשאני כותבת מבחנים אני מנסחת אותם תמיד בלשון נקבה כדי לעודד את הסטודנטיות שנבחנות – כי למה לכתוב תמיד בלשון זכר?”.
ניצן קרינסקי, דוקטורנטית בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון, מפתחת במסגרת מחקר הדוקטורט תאים מלאכותיים המייצרים תרופות אנטי-סרטניות בתוך הגידול הסרטני. היא סיפרה על לימודיה במסגרת העתודה האקדמית, על שרותה הצבאי במחקר במכון לרפואה ימית ובניהול פרויקטים בענף המזון בצה”ל ועל ההחלטה להשתחרר מהצבא לטובת מחקר אקדמי בטכניון. “בכל השלבים האלה הייתי חייבת ליזום ולפנות לאנשים כדי להתקדם לשלב הבא. בגלל זה חשוב לי לומר לכן: כדי להצליח להגשים את החלומות שלכן אתן צריכות לעשות מה שטוב לכן, לקחת יוזמה, להתמודד עם האתגרים ובעיקר לא להתבייש.”
מאריא סאלח מנצרת, מוזיקאית ובתם של שני בוגרי טכניון, התחילה את השנה השלישית במסלול להנדסת מחשבים
מאריא סאלח
מאריא סאלח, סטודנטית במסלול להנדסת מחשבים בטכניון, נולדה בנצרת ונחשפה למוזיקה בגיל אפס. “אבא שלי הוא נגן עוד ובבית תמיד שמעו מוזיקה מסוגים שונים, גם קלאסית וגם אחרת. תמיד היו אצלנו יותר כלי נגינה מבני משפחה.” בכיתה ד’ היא החלה ללמוד נגינה בגיטרה, ושני אחיה הקטנים באו בעקבותיה עם כינור וצ’לו. הכינור והצ’לו עוררו בה רצון לנגן בכלי קשת, ובכיתה ז’ החלה ללמוד לנגן בוויולה. “זה היה מעבר מורכב, כי הוויולה שונה מאוד מהגיטרה, עם מפתח מוזיקלי אחר, אבל אני אוהבת אותה מאוד.” ואכן, היא התמידה וניגנה במשך שנים רבות בקונסרבטוריום “פוליפוני” בנצרת – מקום המגשר בין תרבויות באמצעות סמינרים בנושאים שונים הקשורים למוזיקה והחברה. היא השתתפה גם בפרויקט אלחאן, שבמסגרתו מבקרים מוזיקאים בגני ילדים ובבתי ספר וחושפים את הילדים למוזיקה קלאסית.
השירה הגיעה מאוחר יותר. “מאז ומתמיד שרתי לעצמי בחדר, אבל רק בסוף י”ב העזתי לעלות על הבמה ולשיר בטקס הסיום.” לאור התגובות החמות היא הופיעה אחר כך גם בימי ההכוון לסטודנטים חדשים בטכניון. “ביום ההכוון האחרון עליתי עם גיטרה ושרתי שני שירים של הזמרת האלג’יראית סועאד מאסי שהכרתי בזכות אמא שלי. מאסי משלבת בין השירה הערבית לשירה המערבית – שילוב שאני אוהבת מאוד.”
כמו הבחירה במוזיקה, גם הבחירה בטכניון היתה טבעית לאור הרקע המשפחתי והחינוכי שלה. “קודם כל, ההורים שלי הם בוגרי הטכניון – אבא למד בפקולטה לפיזיקה ומלמד פיזיקה בתיכון, ואמא היא בוגרת מדעי המחשב (מסלול מערכות מידע) ומלמדת מחשבים.” היא עצמה למדה פיזיקה ואלקטרוניקה בתיכון סנט ג’וזף אל מוטראן בנצרת, שם גם השתתפה במועדון הדיבייט. “בעקבות הדיבייט חשבתי גם על לימודי משפטים, אבל הרגשתי שעל משפטים אני יכולה בינתיים לוותר ועל מדע ואלקטרוניקה לא, אז בחרתי בטכניון. אני לא שוללת אפשרות ללמוד משפטים בהמשך ואולי לחבר בין העולמות האלה.”
זו השנה השלישית שלה בלימודי תואר ראשון במסלול הנדסת מחשבים – מסלול משותף לפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי ולפקולטה למדעי המחשב. “ההתחלה הייתה ממש קשה, בכלל לא דומה ללימודים בתיכון. קיבלתי לפעמים ציונים מאוד מאכזבים אבל התמיכה המשפחתית עזרה לי מאוד, וכמוה התמיכה של אנשים בטכניון, כמו פרופ’ יוסף ג’בארין. למדתי איך לארגן את הזמן, מתי לוותר על שינה בלילה, וכיום אמנם עדיין קשה, אבל התרגלתי. התרגלתי גם לשבת ולהתרכז במשך שעות. בסופו של דבר אני אוהבת כל מה שאני לומדת וזה נותן לי המון מוטיבציה.”
עומס הלימודים בטכניון לא משאיר לה הרבה פנאי אבל למוזיקה, לגיטרה ולוויולה היא תמיד מוצאת זמן – בחדר, בנגינה על הדשא בלב הקמפוס ובערבי ג’אם הנערכים בטכניון. “סבא שלי לימד אותי שאי אפשר בלי מוזיקה, וזה נכון. עבורי היא הכל – היא מרגיעה אותי, מאפשרת לי לבטא רגשות. אני מקווה למצוא גם זמן להתנדב, כי בעבר התנדבתי בעמותה של אנשים עם מוגבלויות, וזה משהו שמאוד חשוב לי.”
היבא עבוד משפרעם החלה ללמוד בטכניון בגיל 16 כי הלימודים בתיכון שעממו אותה
היבא עבוד
באמצע כיתה ט’ ניגשה היבא עבוד למורה שלה למתמטיקה ואמרה לו שסיימה ללמוד את כל החומר לבחינה בחמש יחידות מתמטיקה. ברצינות? הוא שאל, והיא ענתה בחיוב. לאחר שבדק ומצא שאכן, הילדה מוכנה, הוא השיג אישור מיוחד ממשרד החינוך, והיבא ניגשה בסוף כיתה ט’ למבחנים ב-5 יחידות מתמטיקה וב-5 יחידות פיזיקה. בכיתה י’ היא סיימה את שאר בחינות הבגרות במסגרת אקסטרנית, השלימה פסיכומטרי בציון 738 והחלה ללמוד בטכניון – לא בנוער שוחר מדע אלא כסטודנטית מן המניין בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי.
הטכניון כמובן לא עשה לה הנחות בתהליך הקבלה, אולם כדי לאפשר לה להתחיל ללמוד באקדמיה בגיל צעיר כל כך (16) נדרשו לה אישורים מיוחדים, ובכך סייעו לה באופן אישי שר החינוך נפתלי בנט – שהגדיר אותה בשיחה אישית כ”האיינשטיין הבא של ישראל” – ומנהל אגף החינוך לערבים עבדאללה ח’טיב.
היבא עבוד נולדה בשפרעם בשנת 2000 ולמדה בבית הספר הקתולי אל אוסקופיה. כבר בכיתה ח’ זיהה מנהל בית הספר פארוק פרהוד את יכולותיה החריגות. במקביל ללימודים בחטיבת הביניים ובתיכון היא החלה להשתתף בפעילויות נוער שוחר מדע בטכניון ובתוכנית הפיזיקה “מדע חישובי” במכון דוידסון.
גם הלימודים בטכניון לא ממש קשים עבורה, ובכל זאת היא הפסיקה ללמוד בלט אחרי שבע שנים רצופות – כי “בכל זאת צריך להשקיע כאן המון שעות.” בשנה שעברה כבר קיבלה תעודת “מצטיין נשיא” מנשיא הטכניון, והשנה התקבלה לתוכנית המצוינים של הפקולטה להנדסת חשמל. תוכנית “מצוינים באמ”ת (אלקטרוניקה, מחשבים, תקשורת)” נועדה לדרבן סטודנטים מצוינים למצות את יכולותיהם, לעסוק במחקר כבר במסגרת התואר הראשון ולטפח כישורים שישמשו אותם בעתיד באקדמיה ובתעשייה. כל סטודנט מקבל ליווי מיועץ אישי מצוות המחקר ויכול לעצב במידה מסוימת את מערכת הקורסים שלו. במסגרת התוכנית משתתפת היבא עבוד במחקר במעבדתו של פרופ’-משנה שחר קוטינסקי, חבר סגל בפקולטה. גם העתיד, מבחינתה, נמצא באקדמיה.
חוקרת את אוכלוסיית החיידקים שבמעיים ואת השפעתה על גופנו
אוכלוסיית החיידקים המתקיימת בגופנו ממלאת תפקיד קריטי במצבנו הבריאותי. אוכלוסייה זו, הנקראת מיקרוביום, משפיעה עלינו כבר בלידה, והמיקרוביום של תינוקות שעברו בתעלת הלידה שונה מזה של תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי.
למיקרוביום תפקידים שונים ומפתיעים בעולם החי. פילים, למשל, אוכלים את הצואה שלהם כי היא מספקת להם עושר חיידקי שלא ימצאו בשום מקום אחר. הדיונון מסתווה באמצעות חיידקים המייצרים אור על גופו וכך מסתירים את צלו מטורפיו. המיקרוביום משפיע עמוקות גם עלינו, בני האדם, שכן הוא מעורב הן בשמירה על בריאותנו והן בשלל מחלות ובהן סוכרת, סרטן והשמנת יתר. הוא משפיע אפילו על מצב הרוח.
השפעת המיקרוביום על מערכת החיסון עומדת במוקד המחקר של ד”ר נעמה גבע זטורסקי, חברת סגל חדשה בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ובמרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון (TICC).
ד”ר גבע-זטורסקי, 39, נולדה במושב אומץ שבעמק חפר וגדלה ב”המון מקומות בעולם”. כבר בילדותה, עוד לפני שידעה מה פירוש המילה “ביולוגיה”, אהבה לאסוף עלים ולהתבונן בחלזונות ובבעלי חיים אחרים. כשהחלה ללמוד ביולוגיה גילתה כי אפילו חיידקים מתקשרים ביניהם ועם הסביבה, ותקשורת זו הפכה לימים למוקד המחקר המדעי שלה.
“כולנו יודעים שיש בגוף שלנו המון תאים,” אומרת ד”ר גבע זטורסקי,” אבל חשוב להבין שלחיידקים אלו תפקידים מאוד חשובים לבריאותינו ועל כן, עלינו ללמוד לחיות איתם בשלום. חיידקי המעיים, שהם האוכלוסייה העיקרית והצפופה ביותר במיקרוביום שלנו, מקיימים קשרים מורכבים עם גופנו – קשרים שהתפתחו במהלך ממושך של אבולוציה משותפת (co-evolution).”
דרכה האקדמית החלה בתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב ובתואר שני ושלישי במכון ויצמן. בתארים המתקדמים עסקה בתגובות של תאי סרטן לתרופות ובפיתוח שילובי תרופות אנטי-סרטניות יעילים יותר, ובהמשך נכנסה לתחום המחקר הנוכחי – השפעת המיקרוביום במערכת העיכול על תאי מערכת החיסון. בדרך היא זכתה בפרסים רבים ובהם פרס אונסקו-לוריאל “למען נשים במדע” לשנת 2012. עד הצטרפותה לטכניון היא עבדה במחלקה למיקרוביולוגיה ואימונוביולוגיה בבית הספר לרפואה בהרווארד. לאחרונה זכתה במלגת אלון – מלגה יוקרתית שנועדה לאפשר קליטה של חוקרים צעירים באוניברסיטאות בישראל – ונבחרה כ”עמיתת חורב” במסגרת תוכנית הטכניון למנהיגים מובילים במדע וטכנולוגיה.
במחקריה, שהתפרסמו ב-CELL, ב- Science ובכתבי עת מובילים אחרים, הראתה ד”ר גבע-זטורסקי כי הקשרים בין המיקרוביום למערכת החיסון משפיעים באופן דרמטי על תפקודה של מערכת זו. בתקופת שהותה בארה”ב פיתחה, לדבריה, “טכנולוגיה חדשה המאפשרת לנו לעקוב אחר המיקרוביום באורגניזם החי בזמן אמת. הטכנולוגיה הזאת מציגה לנו ‘בשידור חי’ את התקשורת בין החיידקים לבין עצמם ובינם לבין גופנו.”
בשיטה שפיתחה מתבוננת ד”ר גבע-זטורסקי בחיידקים ובתאי המערכת החיסונית ולומדת את הקשרים ביניהם. בניסויים במודל עכבר היא הראתה את חשיבות חיידקי המעיים בהתפתחות מערכת החיסון. “כשאנחנו מוסיפים לאורגניזם חיידקים מתאימים, מערכת החיסון שלו מתפתחת ומתחזקת. זה מזכיר כמובן את ההתפתחות של מערכת החיסון של התינוק בתגובה לנוכחות חיידקים. הטכנולוגיה שלנו מאפשרת לנו לזהות את תפקידו של כל חיידק בתהליך הזה, והרעיון הוא שבעתיד נייצר מהחיידקים האלה תרופות ייעודיות לשיבושים שונים במערכת החיסון וכן למחלות שונות.”
ד”ר נעמה גבע זטורסקי תרצה בפאב נולה סוקס על התקשרות בין חיידקי המעי וגוף האדם, באירוע “מדע על הבר” בסימן יום האישה הבינלאומי שיתקיים ב-20.03.2018.
הטכניון מברך את מייסדי קבוצת אורמת, אנשי חזון ועשייה וממובילי התעשייה הישראלית, על זכייתם בפרס ישראל על מפעל חיים בתחום התעשייה, וגאה בתרומתם הרבה לתעשייה ולחברה בישראל.
בני הזוג ברוניצקי תומכים כבר שנים רבות בחזון היזמות בטכניון ובחינוך דור ההמשך של היזמים הטכנולוגיים בישראל. “מרכז ברוניצה ליזמות” בפקולטה לתעשייה וניהול בטכניון הוקם בתרומת בני הזוג בשנת 2006 במטרה להעשיר את התרבות היזמית בטכניון ולעודד את התעשייה המקומית. זאת באמצעות הקמתן של חברות הזנק על ידי סטודנטים ובוגרי הטכניון.
השילוב בין ידע וחינוך אקדמיים לבין התנסות מעשית וחיבור לתעשייה מספק לסטודנטים בטכניון כלים לפיתוח רעיונות, להקמת חברות הזנק ולקידום היזמות הפנים-ארגונית בחברות גדולות. תוכנית BizTEC, המתקיימת במסגרת מרכז היזמות בטכניון, ליוותה את הקמתן של יותר מ-130 חברות הזנק שגייסו יותר מ-300 מיליון דולר. לאחרונה, אף תרמו בני הזוג ברוניצקי מלגות נוספות לסטודנטים שפיתחו מיזמים מבוססי חומרה.
יהודה הוא חבר בקורטוריון הטכניון – חבר הנאמנים של הטכניון. יחד עם דיתה הם תורמים רבות מזמנו לליווי סטודנטים בראשית דרכם היזמית.
בשנת 2007 העניק הטכניון לדיתה וליהודה ברוניצקי תואר “דוקטור לשם כבוד” על תרומתם “לפיתוחה של תעשיית טכנולוגית העילית בישראל ועל פיתוח טכנולוגיות חדשניות להפקת אנרגיה ממשאבים בלתי מתכלים – מאנרגיית השמש ועד לפסולת חקלאית”.
יהודה ברוניצקי גדל בעיר דרוהוביץ’ שליד לבוב (כיום באוקראינה). את דיתה, ילידת שכונת בורוכוב בגבעתיים, פגש בצעדת ירושלים בתחילת שנות השישים. ב-1965 הקימו השניים את אורמת, שפיתחה טורבינות לייצור חשמל ושורה של המצאות נוספות בתחום האנרגיה. לדברי יהודה, “דיברו אז על כך שבארץ אין נפט וצריך אנרגיה, אז דיתה רעייתי ואני מכרנו דירה בירושלים והקמנו את חברת אורמת.” בני הזוג ברוניצקי מילאו תפקיד מרכזי בהכשרת דורות של יזמים טכנולוגיים ובהפיכתה של ישראל לאומת הסטארט-אפ. הם הובילו את אורמת למעמד של חברה גלובלית המעסיקה כ-1,200 עובדים ומכירותיה מסתכמות ביותר מחצי מיליארד דולר בשנה.
יהודה ודיתה ברוניצקי (במרכז) עם מובילי מרכז היזמות בטכניוןיהודה ברוניצקי מעניק פרס לסטודנטים בגמר תכנית היזמות BizTEC 2017הענקת ד”ר כבוד ליהודה ברוניצקיהענקת ד”ר כבוד לדיתה ברוניצקי
הפרויקט הזוכה באולימפיאדת הביוטכנולוגיה הראשונה לתלמידי תיכון שנערכה בטכניון:
הזוכה היא חוה הרמן, תלמידת י”ב באולפנת חורב בירושלים;
גמר האולימיפיאדה התקיים כמיזם משותף של הטכניון ומשרד החינוך
בתמונה, מימין לשמאל: יהודית דסקלו, הזוכים שי פרידמן (מקום שלישי), חוה הרמן (מקום ראשון) ועמית רייכר (מקום שני) ופרופ’ אילת פישמן קרדיט צילום: אס”ט – אגודת הסטודנטים בטכניון
חוה הרמן, תלמידת י”ב מאולפנת חורב בירושלים, זכתה במקום הראשון באולימפיאדה הארצית הראשונה לביוטכנולוגיה שנערכה בשבוע שעבר בטכניון. התלמידה השתמשה בחיידקים מהונדסים כחיישנים (ביוסנסורים) לזיהוי חומרים משבשי DNA, המסוכנים לאדם, במי שפכים.
יום השיא של האולימפיאדה התקיים בטכניון ביום שני, 26 בפברואר. זאת האולימפיאדה הראשונה מסוגה בישראל והיא נערכה בחסות הטכניון בסימן 70 שנה למדינת ישראל. את התהליך ואת אירוע השיא הובילו מטעם הטכניון פרופ’ אילת פישמן, חברת סגל בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון ויו”ר ועדת המקצוע לביוטכנולוגיה, ומטעם משרד החינוך מפמ”רית ביוטכנולוגיה יהודית דסקלו. “זהו יום השיא לאחר עבודה ממושכת ומאומצת של תלמידים ומדריכים,” אמרה פרופ’ פישמן. “בתהליך הזה למדתם לא רק על ביוטכנולוגיה אלא גם על התמודדות עם קשיים, על יצירתיות, על עבודת צוות ועל הצגת פרויקטים. אני רוצה להודות ליהודית דסקלו שיזמה את האולימפיאדה, להנהלת הטכניון שנרתמה מיד לקידום הרעיון, ולמורים שלכם שזורעים בכם עניין וידע ומדליקים ניצוץ בעיניכם.”
המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ אדם שורץ בירך את התלמידים ואת המורים ואמר: “מה שיפה בתחרויות כמו זאת אינה העובדה שיש בהן מנצחים אלא שהן גורמות למשתתפים להשיג את הכי טוב שהם יכולים. אנחנו בטכניון מתמחים בזה – להוציא מכל סטודנט את הטוב ביותר שהוא יכול. הטכניון הוא מקום של הצטיינות במחקר ובהוראה אבל יותר מכך, הוא קמפוס פעיל ותוסס, עיר שלמה שיש בה תרבות וספורט ומסיבות ואפילו פאב. החיים הסטודנטיאליים חשובים לנו מאוד, ולכן אנחנו גאים להיות במקום הראשון בעולם בהכשרת סטודנטים לעולם הדיגיטלי, אבל גם במקום הראשון בישראל בתחרויות הספורט האקדמיות כבר כמעט 40 שנה.”
CRISPR: העתיד כבר כאן – יומירן ניסן, אוניברסיטת תל אביב;
פיתוח תרופות חדשניות מבוססות ביו-ננוטכנולוגיה – ד”ר מור גולדפדר, הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון.
“ידוע שישראל היא אומת הסטארט אפ,” אמרה פרופ’ מחלוף, “אבל כיום אנחנו מובילים גם בעולם הביוטק – יישום של ידע ביולוגי לפיתוח תעשייתי. זהו שילוב של הייטק, הנדסה ומדע שבמסגרתו נערכים מחקרים רב-תחומיים שמובילים לפיתוח תרופות חדשות ופתרונות אחרים המשנים את חיינו. אני מקווה שרבים מכם יגיעו בהמשך לטכניון בכלל, ולפקולטה שלנו בפרט.”
חוה הרמן מאולפנת חורב, שזכתה במקום הראשון בתחרות, תקבל מימון מלא של שכר לימוד לשנת הלימודים הראשונה בטכניון. בפרויקט שהגישה לתחרות היא השתמשה בחיידקים מהונדסים כך שישמשו כמולקולות חישה לזיהוי חומרים גנוטוקסיים במי שפכים. חומרים גנוטוקסיים הם חומרים המשבשים את ה-DNA ולכן סכנתם רבה. לדבריה, “כבר מכיתה ד’ אני מתעניינת מאוד במדע ובטכנולוגיה, ובערב המגמות שהתקיים באולפנה בסוף כיתה ט’ שמענו על המגמה מפיה של רכזת התחום בבית הספר, תמר מנחמוב – ומיד היה ברור לי שאלמד בה.”
