מחבר: shlomi ben-oz

עצרת הזיכרון לשואה ולגבורה תתקיים בטכניון היום (יום ה’, 12 באפריל, כ”ז בניסן תשע”ח) בשעה 09:30 באולם העצרת ע”ש צ’רצ’יל. בעצרת יישא דברים דיקן הסטודנטים בטכניון, פרופ’ בני נתן, שיספר על השמדת יהודי יוון, בהרצאתו דור שני: לגדול בצילה של השואה.

T2MED – האקתון יזמות רפואית, התקיים לאחרונה בטכניון. הקבוצה הזוכה, שפיתחה ידיים ביוניות לאנשים קטועי גפיים, תקבל 50 אלף דולר לקידום הטכנולוגיה ולמסחורה

מאת אורי ראובן, באדיבות עיתון פקטור

צוות Novel Hand הוא הזוכה במקום הראשון בתחרות היזמות T2MED שהתקיימה בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט של הטכניון. הצוות יקבל 50 אלף דולר לקידום הפרויקט מטעם האקסלרטור הטכניוני Drive, כרטיסי טיסה להאקתון הרפואי MedHacks, שיתקיים בחודש ספטמבר באוניברסיטת ג’והנס הופקינס וכניסה אוטומטית לתוכנית ביזטק 2018.

במקום השני בתחרות זכתה קבוצת VitaPod, המפתחת מכשיר הסורק בצורה יסודית את כף רגלו של חולה סוכרת כדי לאתר פצעים שהחולה אינו מודע להם בשל חוסר תחושה במערכת העצבים. המידע נשלח ישירות לרופא. במקום השלישי זכתה קבוצת SpeechBeat, שהציעה פתרון לבעיות גמגום באמצעות מטרונום.

זו השנה החמישית לקיומו של T2MED בתמיכת הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ובשיתוף מרכז ברוניצה ליזמות. ההאקתון מבוסס על שיטת 3 Days Startup ומאפשר ל-70 המשתתפים – סטודנטים לרפואה ולהנדסה מכלל הפקולטות בטכניון – לקדם פתרונות לבעיות מעולם הרפואה. את הסטודנטים ליוו בשלושת ימי האירוע מנטורים מנוסים בתחום היזמות הרפואית שתרמו מניסיונם העשיר בהכוונה ובשיפור הרעיונות בדרך למטרה הסופית – הצגת הפיתוח מול משקיעים פוטנציאליים בסגנון המקובל בעולם הסטארט-אפ (פיץ’).

“לטכניון יש משהו מאוד מיוחד להציע – ההיבטים הטכנולוגיים וההנדסיים,” אמר דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט פרופ’ שמעון מרום בפתיחת הכנס. “החיבור הזה בין כל כך הרבה סטודנטים מהפקולטות השונות – זה בדיוק הדבר שהטכניון יכול להוסיף ללימודי הרפואה.”

ערך מוסף

בקבוצה הזוכה Novel Hand חברים רון בסלר, דניאל בולטינסקי וקרין לינשיץ מהפקולטה להנדסת מכונות, עליזה רובין מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, נטע נחום מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, דפנה ליפשיץ מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון ודניאלה ליפשיץ מהפקולטות לפיזיקה ולהנדסת חומרים ומהמסלול לעיצוב תעשייתי. הקבוצה תכננה יד ביונית חדשנית שתיתן מענה לקטועי ידיים, שאינה גורמת לכאבים או שחיקה של איברים נוספים. היד הביונית תיוצר ותשווק במחיר הזול במספר סדרי גודל בהשוואה לפתרונות הקיימים כיום, מה שיאפשר ליותר ילדים קטועי יד לקיים אורח חיים המשלב פעילות גופנית. הידיים נשלטות באמצעות חיישן המוצמד לשריר הזרוע השולח אות לכיווץ אצבעות ביוניות, וכך מאפשר אחיזה של חפצים שונים בקלות. המיזם נולד במעבדות הרובוטיקה של הפקולטה להנדסת מכונות ואת פיתוחו מובילים הסטודנטים בולטינסקי ובסלר. לדברי בסלר, “החזון לפרויקט נולד מתוך צפייה בפרק של ‘עובדה’, שם הוצג סיפורו של אסף, ילד בן 13 שאיבד את שתי ידיו כתוצאה מהתחשמלות. הפרק הציג את מסעו בדרך להיות עצמאי ואת הפתרון שנמצא בסוף – ידיים ביוניות במחיר של יותר משני מיליון שקל.  הפרויקט שלנו נועד לאפשר לילדים האלה לרכוש ידיים ביוניות במחיר של מאות שקלים בלבד.”

אל הצוות המכני הצטרפו בכנס סטודנטיות לרפואה, להנדסה ביו-רפואית ולהנדסת תעשייה וניהול, שקידמו את הפרויקט באופן דרמטי. לדברי בסלר, “הטכניון צייד אותנו בכלים מאוד טובים. יש לנו ידע טכני רב ובנינו מוצר, אבל אי אפשר לשנות את העולם בלי תמיכה כלכלית. T2MED לימד אותנו איך לעמוד על במה, להציג את הרעיון, אילו מכשולים צפויים בדרך ואיך להבין מי המתחרים בשוק שעשויים להפיל את החלום שלך.”

 

מניעת נפילות

הכנס נפתח בהצגת עשרת הרעיונות שנבחרו על ידי 70 המשתתפים בשבוע שקדם לאירוע ובהתגבשות של קבוצות סביב אותם רעיונות. “בחרתי להשתתף בהאקתון כדי להכיר אנשים חדשים ולהיחשף לעולם חדש,” אומר לוי וייס, סטודנט בשנה השלישית להנדסת תוכנה. “אני נמשך לתחום הרפואה אבל עדיין לא נחשפתי אליו, ו-T2MED הוא הזדמנות להביא את היכולות שלי לידי ביטוי.”

הקבוצה של וייס פיתחה פתרון לנפילות בקרב אוכלוסייה מבוגרת. הפתרון מבוסס על הצמדת חיישני תנועה לגופו של המטופל וניתוח הנתונים הנאספים ובדרך זו לתת התראה מיידית במקרה של סיכון לנפילה. “כשהתחלנו לבחון את התוכנית העסקית הבנו שאנחנו צריכים למצוא שוק – להבין למי זה יכול לעזור,” מסביר לוי. “בחרנו באנשים מבוגרים כי חיפשנו תועלת. הלכנו למחלקת הגריאטריה בקריה הרפואית רמב”ם כדי להבין את הצורך וקיבלנו פידבק חיובי.”

שיתוף הפעולה עם אנשים מדיסציפלינות שונות הותיר אצל לוי רושם עמוק. “חברי הקבוצה נהדרים, וזה הדבר הכי טוב שאני יוצא איתו מ-T2MED. כל אחד הביא אתו צורת חשיבה שונה והיו אי הסכמות, אבל הכימיה הייתה ממש טובה. כל אחד ידע להביע את דעתו ולהגיד אם הוא מסכים אם לאו, והשתלבנו יפה למרות הקשיים.”

אורחים מעבר לים ולאוקיינוס

השנה השתתפו לראשונה בהקאתון גם סטודנטים בינלאומיים. חריסטוס פאנאגיוטו, מהנדס אווירונוטיקה קפריסאי, מציג נקודת מבט מרעננת: “הייתי מעורב ביזמות בקפריסין בשלוש השנים האחרונות, ולהיות כאן בישראל ולהתחבר לאנשים בתחום היזמות זה מאוד מעניין בשבילי, כי בהמשך זה עשוי ליצור קשרים שיהיה אפשר לפתח.”

אורחים נוספים היו חברי התוכנית לתואר שני בניהול הנדסי מאוניברסיטת המחקר האמריקאית ג’והנס הופקינס, שהחליפו את מזג האוויר המקפיא של החוף המזרחי בארה”ב בשמש האביבית של ישראל. “באנו בהמלצת המרצה שלנו שהתבקש לאסוף קבוצה, והיינו נרגשים מאוד,” מספרת ג’נה אוניל, בוגרת תואר ראשון בביוכימיה. קרולין מה, מהנדסת ביו-רפואה, אומרת: “בהתחלה הייתי קצת מתוחה, כי המשמעות של האקתון בשבילי זה לכתוב קוד במשך שלושה ימים, אז הייתי מופתעת שהתחרות היא למעשה פיתוח עסקי. זה היה מרגש להתנסות בזה ולראות את צורת החשיבה של הסטודנטים בטכניון. זו חוויה מצוינת.”

השילוב של החמישייה האמריקנית בכנס היווה אתגר מבחינת השפה, אך הם השתלבו היטב בקבוצות הישראליות. קרולין מה הציגה את הפיתוח של קבוצתה יחד עם ג’ויאנה פרידמן, סטודנטית ישראלית מהפקולטה לרפואה, והסטודנט האמריקני ג’יימס שאמול הציג את המיזם של קבוצתו: מערכת להפחתת הלחץ על כף הרגל בזמן ריצה. המערכת מכילה חיישנים המותקנים בסוליית הנעל ומתריעה ברטט במקומות שונים בעת הרמת הרגל מפני השטח.

והעיקר לא לפחד

ייחודו של T2MED בסצנה של כנסי היזמות הארציים הוא בנוכחותם המסיבית של המנטורים. במהלך כל שלושת ימי הכנס זכו חברי הקבוצות לשתף את רעיונותיהם ולקבל משוב ממנהלי מחלקות רפואיות ומפרופסורים הקשורים בעולם היזמות הרפואית והטכנולוגית, מרופאים צעירים ומיזמים בכירים בעלי ניסיון יקר מפז. המנטורים סייעו למשתתפים בחידוד הצורך הדורש מענה, בבניית תכנית עסקית ובזיהוי השוק הפוטנציאלי ולא היססו גם לפסול רעיונות שלדעתם אינם ברי-פיתוח במסגרת הכנס. לדברי המנטור זיו בלסקי, המתמחה בהקמה ובטיפוח של סטארט-אפים בתחום המכשור הרפואי, “מה שמעניין במיוחד הוא העובדה שיש פה חבר’ה שממש שמחים לעשות משהו שהם מבינים בו מעט. אחד מהכישורים העיקריים של יזם זה לא לפחד להתמודד עם דברים שהוא אינו יודע עליהם כלום. להיות יזם זה להחליט שאתה רוצה לעשות משהו ולא לפחד מהאתגרים שעומדים מולך.”

זיו מציין שבניגוד לסטארט-אפים טכנולוגיים “רגילים”, דרכם של מיזמים בתחום הרפואי איננה קלה עקב ריבוי התהליכים הרגולטורים בתחום. עם זאת, כיום הטרנד בעולם היזמות הרפואית הוא Digital Health – מוצרי תוכנה שרלוונטיים לתחום הרפואי. “מוצרים כאלה קל יותר להביא לשוק, והרגולציה אינה בעייתית כמו במוצרים רפואיים רגילים.”

 

על קו הסיום

ערב היום השני התאפיין בהכנה סופית של מצגות הגמר, וחברי הקבוצות התאמנו בזה אחר זה על הפיץ’ – הצגת הפרויקט בפני המנטורים ומארגני הכנס בזמן מוגבל, אשר נתנו להם את הערותיהם. זאת כהכנה לצהרי היום השלישי והאחרון, שבו הציגו את המצגות הסופיות בפני השופטים. השנה שבו לעמדת השופטים המשנה לנשיא הטכניון למחקר ויזמות פרופ’ וויין קפלן, דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט פרופ’ שמעון מרום, הדיקן הקודם של הפקולטה לרפואה פרופ’ אליעזר שלו, מנכ”ל מור יישומים מקבוצת שירותי בריאות כללית פיני בן אלעזר ועוזיה גליל – חתן פרס ישראל, נשיא ויו”ר חברת עוזיה ייזום וניהול בע”מ. אליהם הצטרפו מנכ”לית הי סנטר יעל מיטלמן, מנכ”לית MyndYou רות פוליאקין ברוכי והיזמית ד”ר שולי שורץ.

את דברי הסיכום נשאה שיראל לבנון, סטודנטית לרפואה בשנה ד’, שהייתה הרוח החיה בארגון הכנס יחד עם טל פלד ואיגור ויינר. לדבריה, “המטרה של האירוע מבחינתנו היא לגשר על הפערים בין השדה הקליני, ההנדסי, הכלכלי והשיווקי כדי לטעת ניסיון של חוויה ראשונה בעולם היזמות.”

לאחר מכן עלו בזה אחר זה נציגי שמונת הצוותים להציג את הפרויקטים הסופיים של קבוצותיהם. השנה, לראשונה בתולדות הT2MED-, נהנו הקבוצות משימוש חופשי במדפסת תלת-מימד ובתמיכה גרפית של סטודיו Imaginet, שסיפק מעצב אישי לכל צוות שסייע להם במיתוג המוצר מבחינת לוגו, סלוגן ועיצוב הפרזנטציה. מעצב נוסף סייע בהפקת סרטונים תלת-ממדיים שהציגו את המוצרים.

 

“אני, מרסל מחלוף, בת עליה אביטבול ויוסף בן סעדון זיכרונם לברכה, משיאה משואה זו לכבוד הורינו, אנשי העלייה הגדולה, שהעניקו לנו את הכול באהבה ובמסירות גם בימים של מחסור; לכבוד שוויון הזדמנויות חינוכי וחברתי לכל ילדה וילד, אישה ואיש; לכבוד הטכניון, החורת על דגלו מצוינות אקדמית והנגשתה לכל מגזרי החברה; לכבוד חברותיי וחבריי המדעניות והמדענים שמחקריהם והמצאותיהם צולחים כל אתגר, מקדמים את האנושות ומפארים את מדינתנו בעולם; לכבוד האמונה שאין דבר שהוא בלתי אפשרי ורק השמיים הם הגבול; ולתפארת מדינת ישראל.”

אלה הדברים שאמרה פרופ’ מרסל מחלוף, דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות תשע”ח בהר הרצל. לפני כן הוצגה פרופ’ מחלוף לקהל על ידי המנחה דני קושמרו: “פרופ’ מרסל מחלוף נולדה ב-1963 במרוקו ועלתה לארץ כתינוקת, בת יחידה לאם חד-הורית. גדלה באשדוד. כנערה עבדה עם אמה בעבודות ניקיון, ובמקביל הייתה מראשוני התלמידים בתוכנית ששילבה ילדי עולים עם ילדי ותיקים… מחקריה החדשניים הביאו לפריצות דרך רבות המאפשרות טיפול מדויק וממוקד במחלת הסרטן. בסיפור האישי שלה, בפועלה המדעי, היא משמשת דוגמה לסטודנטים ולחוקרים רבים, סמל לתרומתה של העלייה הגדולה”.

פרופ’ מחלוף היא חוקרת בעלת שם עולמי בתחומים של הובלת תרופות, טיפול גנטי, תרפיה תאית והנדסת רקמות. היא עומדת בראש “המעבדה למערכות שחרור מבוקר כנגד סרטן ותרפיה תאית”, שם היא מפתחת מערכות ממוזערות (ננו ומיקרו) להובלת תרופות וגנים; באנקפסולציה (“אריזה”) של מערכות תאיות לטיפול בסרטן ובסוכרת; ובפיתוח פיגומים להנדסת רקמות לב, כלי דם ולבלב. היא מפתחת כלים אלה לשימוש קליני תוך יישום כלים הנדסיים ומדעיים מתקדמים. במסגרת מחקריה החדשניים הגיעה לפריצות דרך רבות, המאפשרות טיפול מדויק וממוקד יותר בסרטן מבלי לפגוע בתאים הבריאים, תוך שימוש בטכנולוגיות ביולוגיות חדשניות. טכנולוגיה זו נמצאת בימים אלה במו”מ למסחור.

פרופ’ מחלוף סיימה את לימודי הפוסט-דוקטורט בבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד ומשנת 2001 היא חברת סגל בטכניון. היא פרסמה יותר משישים מאמרים ופרקים בספרים, ושבעה פטנטים שלה נמצאים בתהליכי רישום. על בחירתה להדלקת משואה אמרה פרופ’ מחלוף: “מדי שנה אני מחכה לטקס הדלקת המשואות, המייצג עבורי את המדינה והצלחתה. על כן אין זכות גדולה יותר מלהיות ראויה להדליק את המשואה לתפארת מדינת ישראל.”

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא בירך אותה ואמר: “אנו גאים בפרופסור מחלוף, דיקנית הפקולטה לביוטכנולוגיה והנדסת מזון, הנמנית עם בכירי החוקרים בטכניון. בהישגיה מהווה מרסל מודל לחיקוי לדורות רבים של סטודנטים.”

תמונות מטקס הדלקת המשואות צילום נעם ארון:

סר פרייזר סטודארט (Fraser Stoddart) חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2016, הרצה בטכניון בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, על מכונות מולקולריות, במסגרת סדרת “הרצאות אפלויג”. לפני כן הוא נטע עץ בשדרת הנובליסטים בטכניון ותרם את חתימתו ל”קיר הנובליסטים” בפקולטה לכימיה

סר פרייזר סטודארט, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2016, התארח בטכניון ונשא הרצאה במסגרת “הרצאות אפלויג”. סדרת ההרצאות נוסדה על ידי אגודות ידידי הטכניון בארה”ב ובקנדה כמחווה לפרופ’ יצחק אפלויג בתום כהונתו כנשיא הטכניון בשנת 2009.

סר סטודארט (Stoddart), כיום פרופסור באוניברסיטת נורת’ווסטרן, נולד בחווה בסקוטלנד בשנת 1942, השלים את כל תאריו האקדמיים באוניברסיטת אדינבורו ומאז חקר ולימד בשורה של אוניברסיטאות ומכונים. בשנת 2006 הוכתר כאביר (סֵר) על ידי אליזבת מלכת אנגליה וב-2016 זכה בפרס נובל בכימיה עם עמיתיו ברנרד פרינחה (הולנד) וז’אן-פייר סובאז’ (צרפת), על תכנון וייצור של מכונות מולקולריות זעירות. השלושה פיתחו מולקולות זעירות המבצעות משימות מוגדרות ויישמו טכנולוגיה זו ביצירת ננו-מכונית, שריר ביוני, מעלית זעירה ועוד.

במסגרת הביקור נטע סר סטודארט עץ ב”שדרת הנובליסטים” בטכניון, שבה כבר ניטעו כ-20 עצים על ידי חתני פרס נובל שביקרו בטכניון. במעמד הנטיעה סיפר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא כי “בשנת 1950 לא היה במקום הזה כלום – רק הר – וכיום עומד כאן קמפוס חדש ומשגשג. אנחנו גאים על כך שהעץ הראשון שניטע על ידי נובליסט בטכניון הוא העץ של אלברט איינשטיין, הניצב מול בניין הטכניון ההיסטורי בהדר.” סר סטודארט הוסיף את חתימתו ל”קיר הנובליסטים” בפקולטה וקיבל תעודת חברות בחברה הישראלית לכימיה מנשיא החברה, פרופ’ אהוד קינן מהפקולטה לכימיה. לפני הרצאתו הוא נפגש עם דוקטורנטים מהפקולטה, פגישה שבמהלכה התפתחה שיחה מעניינת על מדע ועל קריירה אקדמית.

בפתיחת ההרצאה בטכניון הציג פרופ’ אפלויג את עמיתו ואמר: “עקבתי שנים רבות אחרי הקריירה שלך בעניין ובהתפעלות. בזכות מחקריך הפך הרעיון של מכונות מולקולריות מחלום ערטילאי לתחום שבו מפותחות מכונות זעירות המסוגלות לבצע משימות שונות ומגוונות. בנוסף לתרומתך האדירה למדע בסיסי הובלת גם יישומים חשובים, למשל את צמצום השימוש בציאניד לכריית זהב. הפרסים שקיבלת, ובראשם פרס נובל, מעידים על חשיבות פועלך – קריירה שכוללת הכשרה של יותר מ-450 דוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים ויותר מ-1,100 מאמרים מדעיים שזכו ביותר מ-100,000 ציטוטים.”

בהרצאתו דיבר סר סטודארט על התפתחותו של רעיון הקשר המכני – קשר בין מולקולות השזורות זו בזו כמו חוליות בשרשרת. קשר זה שונה מהותית מקשרים כימיים אחרים. הוא סיפר על יישומים של מכונות מולקולריות בתחומים כגון אלקטרוניקה ורפואה ודיבר על היופי ועל היצירתיות שבמדע הכימיה ועל ההנאה מחקירת הלא נודע. סר סטודארט מתח ביקורת על המוסדות האקדמיים באירופה, שבשל המבנה ההיררכי שלהם אינם מעודדים מספיק חברי סגל וחוקרים בראשית דרכם  , ושיבח את האקדמיה האמריקאית. הוא הוסיף “אתם בטכניון, ובמדינת ישראל בכלל, הצלחתם בקידום המדע ובטיפוח יצירתיות, ושלושת פרסי הנובל בכימיה שניתנו לחוקרי הטכניון הם הראייה לכך.”

 

כאלף ומאתיים רצים השתתפו במרוץ הטכניון 2018

כרואן חלבי ומוקט פוטנה הם הזוכים במרוץ הטכניון הרביעי

כאלף ומאתיים חברי סגל, סטודנטים, עובדים ובוגרים. השתתפו במרוץ הטכניון הרביעי שהתקיים היום (רביעי) בקמפוס הטכניון. המרוץ, שאורכו 5 קילומטרים, נערך בשיתוף פעולה בין הנהלת הטכניון ואס”ט – אגודת הסטודנטים בטכניון. את הרצים הזניקו נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא ויו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון נמרוד הרני.

ראשון חצה את קו הסיום מוקט פטנה ממכון וינגייט, בתוצאה של 16 דקות, 56 שניות ו-7 עשיריות.

מבין הנשים הגיעה ראשונה כרואן חלבי מהטכניון, בתוצאה של 19 דקות, 21 שניות ו-2 עשיריות.

מנכ”ל אס”א טכניון בוריס בייטמן אמר כי “המרוץ הוא אירוע השיא בסדרת אירועי TECHNION CHALLENGE, שמטרתם לקדם תחרות ספורטיבית בין הפקולטות בטכניון. ספורטאי הטכניון מובילים בתחרויות אס”א במשך עשורים רבים, ולצד הספורט התחרותי אנחנו מקיימים מגוון פעילויות שנועדו לקדם את בריאותם של הסטודנטים ואת הנאתם בקמפוס.”

אל הרצים, עליהם נמנו עד כה סטודנטים, עובדים, חברי סגל ונציגי חברות הייטק, הצטרפו השנה לראשונה גם בוגרי טכניון, שנרשמו למרוץ דרך ארגון הבוגרים של הטכניון.

“מרוץ הטכניון הוא כבר עניין של מסורת,” אמרה זהבה לניאדו, סמנכ”לית התפעול בטכניון. “זה אירוע עממי שמטרתו לחבר את אוכלוסיית בית הטכניון ולקדם פעילות ספורטיבית בקמפוס.”

תעופה, חלל, רפואה ואבטחת סייבר בכנס הישראלי השנתי ה-58 למדעי התעופה והחלל

 כנס IACAS התקיים בשבוע שעבר בתל אביב ובטכניון

 

“כלים שפותחו לטובת הנדסת חלל עשויים לתרום רבות להבנה רפואית ולשיפור טיפולים רפואיים”, כך אמר פרופ’ אפרים גוטמרק מאוניברסיטת סינסינטי בכנס הישראלי השנתי ה-58 למדעי התעופה והחלל (IACAS) שהתקיים בשבוע שעבר בתל אביב ובטכניון. פרופ’ גוטמרק, שהשלים בטכניון את שלושת תאריו האקדמיים, הוא כיום פרופסור להנדסת אוירונוטיקה וחלל ולרפואת אף-אוזן-גרון באוניברסיטת סינסינטי וחבר באגודה האמריקאית לפיזיקה. הוא דיבר על יישומים ביו-רפואיים של תגליות בחקר אוירונוטיקה ובהם טיפול חדשני בדום נשימה בשינה וניתוח מהפכני להשבת הדיבור לאנשים שלא יכלו לדבר במשך עשרות שנים. “הפרדיגמה הרפואית המסורתית”, אמר פרופ’ גוטמרק, “גורסת שתפקודו של איבר נגזר מצורתו, ולכן אם הצורה משתבשת ואי אפשר לשחזר אותה אין אפשרות לתקן את הנזק. אנחנו מבינים כיום שהדבר אינו נכון – למשל במקרה של פגיעה חמורה במיתרי הקול. בעבר נהוג היה להניח שתפקודם של מיתרי הקול תלוי בגמישותם, ואובדן גמישות זו הוא תהליך בלתי הפיך. אנחנו הראינו שהפרדיגמה הזאת שגויה ושאפשר להחזיר את מיתרי הקול לתפקוד על סמך עקרונות אווירודינמיים של הפרדת זרימה ואוירו-אקוסטיקה. האפשרות לרתום עקרונות אווירודינמיים לעולם הרפואה פותחת אפשרויות רבות ומרתקות.”

פרופ’ גוטמרק קיבל בכנס את הפרס הבינלאומי באוירונוטיקה וחלל ע”ש מאיר חנין, הניתן לחוקרים בולטים על תרומה משמעותית בתחומי האוירונוטיקה והחלל.

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא הצטרף לדבריו ואמר כי המדע נעשה אינטר-דיסציפלינרי יותר ויותר וכי הטכניון פיתח מודל המבוסס על מרכזים ומכונים בין-תחומיים המהווים מודל לאוניברסיטאות בעולם.

את הכנס פתח משה מדינה, סמנכ”ל הנדסה ופיתוח בתעשייה האווירית ויו”ר הוועדה המארגנת של הכנס ה-58. מדינה, בוגר הטכניון (הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל), השתחרר מחיל האוויר בדרגת אל”מ לאחר שעמד בראש נציגות ישראל בפרויקט מטוס הקרב העתידי F-35 בוושינגטון.

אלוף (מיל’) עמוס ידלין, ראש אמ”ן לשעבר, סקר את “מאזן הביטחון הלאומי של ישראל – קריאה לאסטרטגיה כוללת” בעקבות ההתפתחויות האחרונות באזור.

אסתי פשין, המובילה את מערך הסייבר בתעשייה האווירית, דיברה על הצורך בשיפור אבטחת הסייבר במטוסים כחלק מבטיחות הטיסה. “מטוס הסילון המודרני הוא מרכז מידע מעופף,” אמרה פשין, “ופגיעותם של כלי טייס בהקשר של סייבר כבר הודגמה בעבר. מתקפות סייבר עשויות להוביל לתרחישים מסוכנים מאוד כגון עדכונים כוזבים לצוות הטיסה, החדרת פאניקה בקהל הנוסעים, שתילת תוכנה זדונית במטוס, שיבושים בטיסה ויצירת מטוס וירטואלי המטעה את תחנות הבקרה הקרקעיות. בנושא מורכב כל כך דרוש שיתוף פעולה ברמה הלאומית. חשוב ללמד את הטייסים איך המטוס עובד מבחינת סייבר. חשוב שהציבור הרחב ידע גם הוא שבשנים הקרובות הרגולציה בנושא הסייבר בטיסות תתהדק כי אין ברירה.”

בוגר הטכניון ואדים ליידרמן תיאר את הטמעתו של ה”דרימליינר” (בואינג 787) בחברת אל על. “עולם התעופה הולך לעבר גמישות תפעולית, טווחי טיסה ארוכים וצמצום עלויות תפעול ו”דרימליינר” הוא פאר הטכנולוגיה גם בהיבטים האלה. הכנסתו לשימוש באל על הייתה תהליך ארוך ומורכב שהיווה עבורנו הזדמנות לבחון ‘פרות קדושות’ ולפרוץ חסמים מחשבתיים.”

 

סא”ל ארז עזר מחיל האוויר הציג את האתגרים שבהתאמתו של מטוס הקרב החמקן F-35 (“אדיר”) לצורכי חיל האוויר הישראלי. לדבריו, “המטוס הזה הכניס אותנו לדור המטוסים החמישי וישראל היתה המדינה הראשונה מחוץ לארה”ב שהגיעה לשימוש מבצעי בו. ביום שהמטוס הגיע לכאן הוא עלה לאוויר לצד מטוסים אחרים – תוצאה של חודשים רבים של הכשרת צוותים ואימונים בסימולטורים.”

במסגרת מושב ייחודי של פרויקטים תעשייתיים, הכנס נתן במה להרצאות המציגות מהפכה בעולם התעופה: משה עטר מהתעשייה האווירית הציג את האתגרים של תהליך קבלת ההסמכה ופיתוח הטכנולוגיה עבור מטוס מטען ללא טייס; עומר בר יוחאי ממקימי חברת Eviation Aircraft תיאר פיתוח מטוס חשמלי לטווחים בינוניים עבור התעופה האזרחית; אייל רגב מחברת ParaZero – Drones Safety Systems נתן סקירה מקיפה בנושא פתרונות בטיחות בתחומי הטיסות הבלתי מאוישות והטיסות האוטונומיות.

הכנס הפגיש את טובי המומחים בארץ ובעולם בנושאים שונים בעולם האוירונוטיקה והחלל. הוצגו במסגרתו שבע הרצאות מליאה מפי מומחים בעלי שם עולמי וכ-120 מאמרים מדעיים שמקורם ב-14 מדינות שונות בעולם, ביניהם מחקרים ופיתוחים מגוונים ובהם כלי טיס אוטונומיים, טיסת מבנה בחלל והפרויקט הישראלי-צרפתי ונוס – לוויין מדעי לחקר חקלאות מדויקת והנעה חשמלית.

לראשונה התקיים במסגרת הכנס יריד חברות סטארט-אפ ומיזמים בנושאי תעופה וחלל, ובו הציגו בין היתר החברות NewRocket שפיתחה טכנולוגיה המשמשת להנעה רקטית על בסיס דלק ג’ל; NSLcomm המפתחת טכנולוגיה לתקשורת מהירה על גבי לוויינים ו- OptiVector המפתחת קונספט חדש למסוקים.

לראשונה התקיים בכנס גם פאנל לדיון בנושא מיזמי החלל החדשים, New Space, וקשרי הגומלין עם האקדמיה בארץ.

במסגרת הכנס התקיימה גם תחרות פרויקטים של סטודנטים מהטכניון. בפרויקט המחקר זכה הסטודנט דוד קייסר מהפקולטה להנדסת מכונות (בהנחיית פרופ’ דוד גרינבלט) ובפרויקט התכן זכה צוות משותף של סטודנטים מהפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל ומהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי (בהנחיית דרור ארצי).

בששת העשורים האחרונים מהווה כנס האוירונוטיקה השנתי אירוע מרכזי בחיי הקהילה האוירונוטית בישראל. משתתפים בו כ-550 מהנדסים, מדענים ומומחים בתחומי האוירונוטיקה והאסטרונאוטיקה מהארץ ומהעולם. בארגון הכנס שותפים הגופים העיקריים העוסקים באוירונוטיקה וחלל בישראל, ביניהם: משרד הביטחון וצה”ל, התעשיות הביטחוניות – התעשייה האווירית לישראל, רפאל, תעש מערכות  ואלביט מערכות, וכמובן האקדמיה – הטכניון, אוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת בן-גוריון.

דיקן הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בטכניון, פרופ’ יצחק פרנקל, הודה לצוות הפקולטה על ארגון האירוע.

 

 

 

שניהם יקבלו מלגה מלאה לשנת לימודים בטכניון. גמר הכימיאדה התקיים בטכניון ב-22 במרץ

ב-22 במרץ התקיים בטכניון גמר הכימיאדה – התחרות הארצית בכימיה לתלמידי תיכון. הפרס בתחרות הוא מלגת לימוד מלאה או חלקית לשנת הלימודים הראשונה בטכניון (תלמידי י”א יקבלו מלגה לפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בלבד). המלגות מדורגות על פי הזכייה: מלגה מלאה לזוכים במקום הראשון, 75% מלגה למקום השני ו-50% מלגה למקום השלישי.

במקום הראשון מקרב תלמידי י”ב זכה רז לוטן מחמד״ע – מרכז לחינוך מדעי ובית הספר עירוני א׳ בתל אביב. במקום השני והשלישי בהתאמה זכו חן גלשטיין מהריאלי העברי בחיפה ומקסים מורשין משבח מופת. מקרב תלמידי י”א זכו הלל שוחט מתיכון ליד האוניברסיטה ירושלים (מקום ראשון), רון רפאלי מקרית חינוך ע״ש בן גוריון בעמק חפר (מקום שני) ונועה קרסק מתיכון אחד העם בפתח תקוה (מקום שלישי). בתעודת הצטיינות זכה שחר הסלטון ממקיף א׳ בבאר שבע.

בראש תוכנית הכימיאדה עומד פרופ’ זאב גרוס מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, שהנחה את אירוע הגמר, ולהיבטים הניהוליים והפדגוגיים אחראים ד”ר אביטל להב וד”ר איזנה ניגל אטינגר. לשלב הראשון של התחרות ניגשו כ-6,000 תלמידים מכל רחבי הארץ ובשלב הגמר התמודדו 27 מהם. באירוע הגמר בירכו אותם המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ אדם שורץ, דיקן הפקולטה לכימיה  פרופ’ נעם אדיר ומנכ”ל מרכז מדעני העתיד מר אלי פריד.

 

 

פספסתם את מפגש המתעניינים האחרון? עוד לא מאוחר להירשם לתואר ראשון בטכניון!
הטכניון מגיע לת”א ב-9.4.
מחכים לכם בקמפוס הטכניון בשרונה, ת”א.
הקליקו על התמונה והירשמו:

בשבוע שעבר התקיימה בטכניון תחרות היזמות הראשונה מסוגה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

בשבוע שעבר התקיימה תחרות היזמות הראשונה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. הקאתון T2Arch נמשך 54 שעות רצופות שבמהלכן עבדו יחד סטודנטים מפקולטות שונות בטכניון על פיתוח מיזמים בתחום האדריכלות, העיצוב והבנייה.

הקבוצה המנצחת, Wall-E, קיבלה בעקבות הזכייה כרטיס כניסה אוטומטית לתוכנית  היזמות היוקרתית ביזטק BizTEC המתקיימת בטכניון וכרטיסי טיסה לחול לכל הצוות.  הקבוצה פיתחה טכנולוגיה לניתוח יעילות אקלימית של מבנים קיימים על סמך נתונים המתועדים על ידי הטלפון החכם. הסימולציה האקלימית והניתוח הנלווה אליה מבוצעים על ידי יישום בענן והמשתמש מקבל תוצאות מפורטות. השירות החדשני מיועד להחליף את הניתוח המסורבל והיקר המבוצע כיום, ומיועד לתת מענה לצרכים רגולטוריים בארה”ב, באיחוד האירופי ובסין.

בתחרות התמודדו קבוצות רבות ומגוונות ואלה כמה מהפרויקטים שהוצגו בה: רובוט-רצף, אדריכלות קינטית, שימוש במשחקי מציאות מדומה ליצירת פרוגרמה אדריכלית, מסנני רעש לאתרי בנייה, שקעי חשמל ניידים ועוד מיזמים נוספים.

אירוע הגמר של תוכנית “נוער שותה מים ודעת” התקיים החודש בטכניון

מאות תלמידים השתתפו באירוע הגמר של תוכנית “נוער שותה מים ודעת” שהתקיימה בטכניון ב-19 במרץ 2018. התוכנית מקדמת את המדע בקרב בני הנוער באמצעות למידה, פרויקטים ותחרויות בתחום השימוש במים ומטפחת גם שיתוף פעולה בין מגזרים שונים בציבור הישראלי. התוכנית מתקיימת בחסות משרדי החינוך והכלכלה, רשות המים, הטכניון, התעשייה ותאגידי המים בישראל וארגון “רוטרי” העולמי, ולאחרונה זכתה במקום הראשון מבין 1,160 תוכניות חינוכיות דומות ברחבי העולם בתחרות של רוטרי העולמית.

פרופ’ אלכס פורמן, ראש המכון לחקר המים ע”ש גרנד בטכניון, שיבח את התלמידים על שנה שלמה של השקעה בפרויקטים רלוונטיים ועל הצגת פתרונות לבעיות ממשיות. ד”ר אמנון שפי, מייסד חברת Hi-Teach המפעילה את התוכנית, הודה לטכניון על אירוח האירוע ועל ליווי הפרויקטים והסביר כי התוכנית מעניקה לתלמידים הזדמנות להתמודד עם בעיות מורכבות מהעולם האמיתי.

המרצה הראשי באירוע, עמי איילון, דיבר עם התלמידים על החדשנות הישראלית בתחום המים. איילון, ששימש יו”ר חברת נטפים, אמר כי “נטפים נולדה  ממפגש ייחודי בין אידאולוגיה לטכנולוגיה. החדשנות הטכנולוגית הישראלית חברה כאן לאידאולוגיה של הפרחת השממה וכך נולדה טכנולוגיית הטפטוף או המיקרו-השקיה: גישה שמאפשרת להניב יבול רב יותר בכמות פחותה של מים. במשך אלפי שנים אנשים התפללו לגשם, ונטפים הייתה החברה הראשונה שהצליחה לשלוט בצמח באופן מבוקר באמצעות שליטה במינוני המים והדשן שהיא מספקת לצמח באמצעות הטפטפת. כשאני שואל את עצמי מה יזכרו מישראל עוד 400 שנה, ברור לי שאלה לא העוצמה הביטחונית וההייטק אלא היותה של ישראל חלוצת המהפכה הירוקה.”

בפרסי הצטיינות זכו בתי הספר הבאים: שיח ג’ראח’ (הצטיינות בחקר    – כיתות י), טייבה (הצטיינות בחקר – ט), בית צפאפא (הצטיינות בחקר   – ח), דמוקרטי קשת זכרון יעקב (הצטיינות בחקר – ז), קשת ירושלים (הצטיינות בחקר  – ו), בית הספר קרית גת (בית ספר מצטיין), שעב (בית ספר מנחה), כרמיאל (מקוריות הצגה), טייבה ורגבים (שיתוף פעולה בין מגזרי), שעב וכרמיאל (שיתוף פעולה בין מגזרי), שפרעם (פתרון טכנולוגי מורכב), ישיבה תיכונית זכרון יעקב (שילוב מסורת וטכנולוגיה מודרנית), זכרון יעקב (פרס העיר המצטיינת), אום טובה (התקדמות בית ספרית), תלי גילה ירושלים (עבודה רב תחומית) כרמיאל (מקוריות אופן ההצגה, קרול פ”ת ודרכא בגין (מובילים בפתרון טכנולוגי).

ד”ר עליזה מלק, מרצה בפקולטה למתמטיקה ובפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון ובמכללת גורדון, זכתה באות מרצה מעורר השראה לשנת 2017 מטעם התאחדות הסטודנטים הארצית. למעלה מ – 3,5000 סטודנטים וסטודנטיות בכל רחבי הארץ הצביעו למרצים ולמרצות מעוררי ההשראה, הענקת אות “מרצה מעורר השראה” תינתן ל-12 המרצים המצטיינים, ותהווה את שיאה של התחרות הארצית. האות מוענק זו השנה השנייה מטעם התאחדות הסטודנטים הארצית, ונועד להביע את הערכתם והוקרתם של סטודנטים וסטודנטיות את אנשי ונשות הסגל מכלל המוסדות להשכלה גבוהה, אשר הותירו את חותמם על מסלול חייהם. יתרה מכך, המיזם נועד בכדי להעלות על נס את הצורך האקוטי בהוראה איכותית באקדמיה, באמצעות הוקרת המרצים.

ד”ר עליזה מלק היא מרצה בטכניון, יועצת הוראה לסגל, במרכז לקידום הלמידה וההוראה ואחראית על הכשרת מתרגלים בטכניון. ד”ר מלק, ילידת ארגנטינה, השלימה תואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטת חיפה, תואר שני בפקולטה למתמטיקה בטכניון ותואר שלישי בפקולטה למדע וטכנולוגיה בטכניון. היא גם ראש החוג למתמטיקה ומרצה במכללת גורדון. ד”ר מלק נחשבת למובילה בתחום ההוראה באקדמיה בכלל ובתחום החדשנות בהוראה בפרט, וסרטוני הלימוד שלה באלגברה זכו למאות אלפי צפיות של סטודנטים. היא זכתה בפרס צילג היוקרתי למצוינות בהוראה ע”ש פרופ’ דוד צילג ז”ל.

עליזה עשתה את עבודת הדוקטורט שלה בהנחיית פרופ’ נצה מובשוביץ הדר בנושא שימוש בהוכחות “שקופות” (הוכחות של מקרה פרטי מייצג המשקפות את המהלך הלוגי של ההוכחה הכללית) להבהרת נושאים שונים באלגברה ליניארית. העבודה הוצגה בכנסים, פורסמה בעיתונות המקצועית וזכתה להדים חיוביים.

עליזה ידועה כמרצה מעולה וקשובה לקשיי הסטודנטים. היא מסורה לחינוך המתמטי באקדמיה ומחפשת ללא לאות דרכים להבאת המתמטיקה בדרך מעוררת עניין והבנה. ההוראה של עליזה בקורסים  בטכניון לא רק מקבלת ציונים מעולים במשובי הסטודנטים אלא גם נחקרה באופן מקצועי במחקר של ד”ר אימן אטרש בהנחיית פרופ’ בוריס קויצ’ו. זאת כחלק ממחקר בנושא מרצים במתמטיקה בעלי מוניטין מקצועי גבוה במיוחד. במחקר נמצא כי דרך ההוראה של ד”ר מלק עשירה במעשים המכוונים לקידום הבנה בקרב הסטודנטים ובאינטראקציות עם הסטודנטים בשיעורים פרונטליים. בפרט, עליזה יודעת להיכנס לנעליים של הסטודנטים, לנבא את הקשיים הצפויים להם בחומר הנלמד ולהמציא דרכים יצירתיות לטיפול בקשיים האלה.

טקס הענקת אות מרצה מעורר השראה מתקיים היום 25.03.18, במסגרת “כנס הצעירים” של מפעל הפיס והתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, שייערך במוזיאון תל-אביב.

בשיתוף עם משרד הכלכלה והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים באמצעות מעוף

האירוע נועד לעודד בעלי עסקים קטנים ובינוניים להצטרף למערך הספקים של הטכניון

לכנס חשיפה לספקים נרשמה הצלחה גדולה, אליו הגיעו בעלי עסקים קטנים ובינוניים המעוניינים לפעול כספקים של הטכניון ביניהם- חברות טכנולוגיה, הנדסה, תשתיות, יועצים ונותני שירותים. בכנס השתתפו בכירים מהטכניון וממעוף לעסקים, שדנו בדרכי העבודה של הטכניון מול ספקים והסבירו כיצד להגיש מועמדות למכרז ומהן דרישות הסף של הטכניון זאת בהתאם להתקשרויות המבוצעות על פי תקנות המכרזים, החלות על מוסדות להשכלה גבוהה.

 

הכנס ירחיב את מאגר הספקים של הטכניון ואת פוטנציאל המשתתפים במכרזי הטכניון. זאת מתוך תפיסה שהטכניון, שתרם רבות לקידום התעשייה בישראל באמצעות בוגריו ובשיתופי פעולה בין חוקריו לתעשיות השונות, יכול לקדם את התעשייה גם באמצעות שיתופי פעולה בתחום הרכש.

במקביל לפתיחת הדלתות של חברות העוגן בפני העסקים, צוותי מעוף ילוו את העסקים בתהליכי ההגשה למכרזים וכן בייעוץ במגוון תחומים, לרבות תקינה ותפעול, בכדי שיוכלו לעמוד בדרישות הסף של המכרזים.

 

לאורך השנה תרחיב הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים את התכנית לעידוד רכש המופעלת על ידי מעוף- מערך השטח של הסוכנות מול חברות ומוסדות נוספים, במטרה לפתח את כלכלת הצפון.