מחבר: shlomi ben-oz

שנה שמינית לפעילותו של “בית חולים לדובים” בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון

“בית חולים לדובים” התקיים לאחרונה, זו השנה השמינית, בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. הפרויקט נועד לחנך ילדים להתנהגות בריאה ולהפחתת חרדות מפני ביקור אצל רופא או בבית החולים והוא מופעל על ידי סטודנטים לרפואה ועובדים מהפקולטה.

הפעילות התקיימה בשיתוף עם משרד החינוך, עיריית חיפה ומת”י חיפה.

לאור הצלחת הפרויקט, הורחבה הפעילות השנה בטכניון לשלושה ימים והיא כללה אירוח של 9 גני ילדים מחיפה. לפעילות הוזמנו גני ילדים יהודים וערבים וגני חינוך מיוחד והיא הועברה בשפה העברית והערבית כאחד.

לרגל הפעילות הוקם בפקולטה “בית חולים” צבעוני וידידותי. כל אחד מהילדים הביא עמו דובי “חולה”, ובדרך של משחק תפקידים התבקש לספר ל”דובי דוקטור” את ההיסטוריה הרפואית של הדובי החולה. ה”דובי דוקטור” ערך בדיקה גופנית לדובי, ובהתאם לצורך נשלח הדובון לבדיקות מתקדמות יותר כגון: בדיקת רנטגן, בדיקת עיניים ובדיקת רפלקסים. בסופו של התהליך ובהחלטה משותפת של “דובי דוקטור” והילד, הוחלט על אופן הטיפול הנדרש. הילד צויד ב”מרשם” עבור הדובי, עמו הגיע לעמדת בית המרקחת כדי לקבלו (עם תרופות כמו “דוביצין” או “פנדה-טין”), ובהוראות להמשך הטיפול בבית. בתום יום הפעילות קיבל כל ילד ערכת רופא במתנה מהפקולטה לרפואה.

המפגש נוצל גם לפעילות של חינוך לבריאות. בזמן שחלק מהילדים והדובים טופלו על ידי ה”דובי דוקטורים”, בילו האחרים בעמדות הסברה שעסקו בנושאים כגון: תזונה נכונה, פעילות גופנית, היגיינה אישית וחיסונים. בנוסף, השתתפו הילדים בהדגמות מדעיות מלהיבות כשצפו כיצד קרח יבש הופך לגז בתהליך ההמראה, למדו שיש דברים שניתן לראות רק תחת המיקרוסקופ, כמו כן נחשפו לניסוי הממחיש כי שטיפת ידיים באופן נכון יכולה לסייע בהמעטת חיידקים על גבי כפות הידיים.

הגננות הודו בסיום הפעילות לסטודנטים ולמתנדבים הרבים בחום.

“עשיתם עבודה מבורכת אשר סיפקה לילדים העשרה רבה שתמלא אותם לעוד ימים רבים” אמרה אחת הגננות. “במשך הבוקר הם ראו כאן כל כך הרבה אנשים מחייכים בחלוקים לבנים, שאין לי ספק כי מעכשיו ואילך הם יסתכלו על רופאים לגמרי אחרת”.

“תסמונת החלוק הלבן” היא תופעה נפוצה בקרב ילדים ומבוגרים, הבאה לידי ביטוי בעלייה דרמטית בלחץ הדם לקראת מפגש עם רופא. כאשר ילדים מבקרים בבית חולים הם נחשפים לסיטואציה לא מוכרת ונדרשים לתקשר עם רופאים שמעולם לא פגשו ולעבור בדיקות לא נעימות. חוויות שליליות מפחיתות את שיתוף הפעולה העתידי של הילד. לדברי מארגנת האירוע נעמה ליפין, סטודנטית שנה ד’ בפקולטה, “בית החולים לדובים מאפשר לילדים להכיר את סביבת בית החולים וללמוד על פרוצדורות וציוד רפואי בסביבה ידידותית ובאווירה חיובית. במהלך האירוע ראינו שינוי משמעותי אצל הילדים, מהתבטאויות כגון: ‘אני לא אוהב ללכת לרופא’ לאמירות כמו זו: ‘למדתי שכשאהיה גדולה אני רוצה להיות רופאה נחמדה כמוכם’.”

הרעיון של “בית החולים לדובים” נולד בנורבגיה והתפתח מארגונים בינלאומיים של סטודנטים לרפואה (FMSA ו-EMSA). כיום מופעל הפרויקט ביותר מ-30 מדינות ברחבי העולם.

 

האם ידע מדעי שימושי בחייהם של מי שאינם מדענים? לכאורה התשובה ברורה – ודאי שידע הוא כוח. אלא שבפועל יש מעט מאוד ראיות לכך שאנשים שאינם מדענים משתמשים במדע שלמדו בבית הספר כדי לקבל החלטות בחייהם האישיים. סופי שאולי, המסיימת בימים אלו דוקטורט בתחום תקשורת המדע בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, שאלה את עצמה את אותה שאלה בנוגע להורים לילדים לקויי שמיעה. כאם לילדה לקויית שמיעה בעצמה, היא זכרה היטב כיצד מיד עם קבלת ההודעה על החירשות של בתה התינוקת היה עליה ללמוד כמות אדירה של ידע מדעי, אודיולוגי, טכנולוגי ורפואי כדי לקבל את ההחלטות הטובות ביותר עבור ביתה. “אני זוכרת את הפעם הראשונה שבה הציגו לי את תוצאות בדיקת השמיעה של בתי”, היא משחזרת. “מעבר לקושי להתמודד עם הידיעה שבתי נולדה חרשת, נאלצתי להתמודד גם עם הקושי של למידת עולם שלם של מושגים חדשים וזרים לי לחלוטין: אודיוגרמה, טימפונומטריה, שתל קוכליארי, דציבלים, הרצים ועוד ועוד. תוך זמן קצר הבנתי שאני לא היחידה שנבוכה מול כל הידע המדעי החדש הזה… רובם המכריע של ההורים לילדים לקויי שמיעה – מעל 90% – הם שומעים, ולכן לרוב חסרי ידע מוקדם בתחום השמיעה ושיקומה.”

אחת עשרה שנים אחרי אותה בדיקה דרמטית, בשבוע שעבר, התפרסם בכתב העת הבינלאומי Public Understanding of Science המחקר שערכה שאולי יחד עם פרופ’-חבר אילת ברעם-צברי. במחקר זה הן שאלו האם במסע הארוך להשתלבותו של ילד כבד שמיעה בחברה השומעת הידע המדעי של הוריו עשוי להועיל.
תוצאות המחקר שכלל מעל מאה שאלונים ועשרות ראיונות עם הורים ועם מומחים מצביע על כך שידע מדעי עשוי בהחלט לעזור להורים בדו שיח עם הצוות הרפואי והחינוכי המטפל בילד. הידע המדעי גם משמש כלי בידי ההורים כאשר הם מנסים לפעול למען מיצוי זכויותיהם של ילדיהם. למשל, הורים שדואגים להסביר לצוות החינוכי כיצד כדאי ורצוי לפנות וללמד את ילדם לקוי השמיעה, נעזרים בהבנתם את המאפיינים הספציפיים של לקות השמיעה של ילדם על מנת לחדד את הסבריהם ולשכנע את הצוות החינוכי. החוקרות מקוות כי תוצאות המחקר יעזרו להרחיב את ההדרכה להורים אחרי גילוי לקות השמיעה. הורים בעלי הבנה טובה יותר של מאפייני לקות השמיעה של ילדם יוכלו לנהל שיח פורה יותר עם הגורמים המטפלים ולהוביל להשתלבות מהירה ופשוטה יותר של ילדים כבדי שמיעה בחברת השומעים.

עם זאת, הקשר בין ידע מדעי כללי, מהסוג שנלמד בבית הספר (לדוגמה – האם אלקטרונים קטנים מאטומים?) ובין ידע מדעי בהקשר של לקויות שמיעה (לדוגמה – היכולת להבין את הגרפים המסכמים את הבדיקות), לא היה ישיר. גורמים נוספים, כמו מיומנויות חיפוש מידע או מאפייני אישיות של ההורים, עשויים להסביר את דרך הרכישה וההבנה של ידע מדעי בהקשר. יתר על כן, ידע מדעי בהקשר ללקות השמיעה הסביר רק חלק קטן מההבדלים בין ההורים בעמדות ובידע לגבי הזכויות של ילדיהם והדרכים להשגתן.
יחד עם זאת, יש חשיבות לידע ולמיומנויות מדעיים הנרכשים במהלך שיעורי המדעים בבית הספר. המחקר מדגים כיצד ידע זה יכול לשמש בסיס לפתרון בעיות וקבלת החלטות בחיי היום יום של אנשים שאינם מדענים.

“כיום, כשאני רואה את ביתי משתלבת היטב בחברת השומעים בני גילה איני יכולה להימנע ממחשבות על הדרך הארוכה שעברנו באחד עשרה השנים האחרונות”, מסכמת סופי, “אני בטוחה שתמיכה ברכישת הידע הנחוץ להורים, הן הידע בעל האופי המדעי והן ידע אודות זכויות והתאמות לכבדי שמיעה, עשויה הייתה לסייע לנו ואין לי ספק כי יסייע להורים רבים בשלבים השונים לאורך הטיפול בילדם כבד השמיעה. ידע הוא בסיס לכוח”.

ניתן למצוא את המאמר ב:

Shauli S, Baram-Tsabari A (2018) The usefulness of science knowledge for parents of hearing-impaired children. Public Understanding of Science
מידע נוסף ניתן למצוא במאגר דפי מידע להורים לילדים עם ירידה בשמיעה: http://bit.ly/2wHiZZW

 

ביום חמישי התקיים בטכניון אירוע הפתיחה של 2018 BizTEC  – התוכנית המובילה בארץ ליזמות טכנולוגית. נשאו דברים וברכו את הנוכחים נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ בועז גולני, יהודה ברוניצקי, מייסד קבוצת אורמת, חתן פרס ישראל לתעשייה לשנת 2018, שיחד עם רעייתו תרמו ואפשרו את הקמת מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון. התוכנית כוללת פרסים בשווי של כ- 300,000 ₪ ומענקים מיוחדים למיזמים שכוללים פיתוח חומרה. במהלך הערב נערך פאנל יחודי בהנחייתו של דב מורן, ממציא הדיסק און קי, בו סיפרו בוגרי התוכנית  על החוויות והניסיון שהעניקה להם התוכנית. הבוגרים הם סאמר טועמה – Hemonitor (בוגר BizTEC 2015), לנה לוין – ViaSurgical )זוכת BizTEC 2007(, רן קורבר – Breezometer (זוכה BizTEC 2013( ואנסטסיה לוגביננקו NowTecc –  (זוכת BizTEC 2017).

 

“START-UP NATION זה מיתוג מצוין ופנטסטי לישראל,” אמר באירוע דב מורן, “אבל אנחנו צריכים להיות יותר “הייטק ניישן”. ההצלחות הגדולות באמת בישראל – צ’ק פוינט, מלאנוקס, גלילאו, אורבוטק, אורמת- רוב החברות האלה מבוססות חומרה ואנחנו חזקים בזה. הטכניון יצר תעשייה נפלאה שמתבססת על הייטק אמיתי.”

כשנתבקש לתת טיפ ליזמים הצעירים שהתכנסו באולם, אמר: “תבנו צוות טוב. תעמיקו בנושא מסוים. בנו תוכנית טובה לפני שאתם הולכים לגייס. כמה טובה? יותר טובה…”

 

תוכנית היזמות BizTEC נוסדה בטכניון בשנת 2004 ופועלת במסגרת מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון. מטרתה לעודד ולקדם יזמות בקרב קהל הסטודנטים ובוגרי מוסדות אקדמיים בארץ. המשתתפים בתוכנית שומעים הרצאות מאנשי מפתח בתעשיית ההייטק, עוברים סדנאות ומקבלים הדרכה צמודה ממנטורים מהאקדמיה, מהתעשייה ומענף ההון-סיכון. אירוע השיא של תהליך זה הוא ה-Demo Day, שבו מציגים הצוותים המובילים את פיתוחיהם בפורמט של מצגת עסקית (פיץ’).

 

השנה משתתפים בתוכנית 26 צוותים מתוך כ-120 צוותים שהגישו מועמדות. בחודשים הקרובים ישתתפו הצוותים ב-eSchool – כ- 5 סדנאות מרוכזות בליווי מנטורים שאחריהן יתקיים חצי הגמר. הצוותים שיעברו את חצי הגמר ימשיכו לשלב ה- Summer Program (אוגוסט וספטמבר 2018) שבו הם יעבדו בצורה צמודה יותר עם מנטורים עד לשלב הגמר ול-Demo Day שיתקיים בחודש אוקטובר 2018.

 

“תוכנית BizTEC  מהווה מסגרת תומכת ולימודית עבור יזמים טכנולוגיים בתחילת דרכם,” אמרה מנהלת מרכז היזמות בטכניון ד”ר דנה שפר. “התוכנית מדריכה אותם צעד אחר צעד החל משלב הרעיון עד לשלב היכולת להציג אב טיפוס / POC למשקיעים. היא מתמקדת בעיקר בטכנולוגיות עמוקות, כולל מיזמים מבוססי חומרה, ומספקת למשתתפים סדנאות בהנחיית שותפים אסטרטגיים מובילים במשק, ליווי של מנטורים מנוסים ומקצועיים, תמיכה טכנולוגית (כולל בטכנולוגיות חדשניות ופורצות דרך) ושילוב של נטוורקינג ייחודי ויוצא דופן שיסייע להם גם בהמשך דרכם וחייהם. זו תוכנית שכל כולה מיועדת להוות חממה אמיתית לרעיונות פורצי דרך, וזאת ללא שום עלות.”

פרופ’ חוסאם חאיק מהטכניון פיתח מערכת משולבת לאבחון מוקדם של מחלות באמצעות ניטור לביש. המטרה: ניטור רציף של מאפיינים פיזיולוגיים ללא הפרעה למשתמש. המערכת יודעת לתקן את עצמה במקרה של קרע או שריטה ומקבלת מהמשתמש את האנרגיה הדרושה להפעלתה

 

חוקרים בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון פיתחו מערכת חדשנית לניטור רציף של מגוון סמנים פיזיולוגיים המזהה מחלות בשלבים מוקדמים של התפתחותן. זיהוי כזה, הצפוי לחסוך סבל רב מהמשתמש והוצאות עצומות על טיפול רפואי עתידי, גם יספק מידע נרחב ומפורט למחקרי עומק אפידמיולוגיים. את המערכת, המוצגת במסגרת מאמר סקירה שפורסם בכתב העת Advanced Materials, הציגו פרופ’ חוסאם חאיק והפוסט-דוקטורנט הסיני ד”ר ווייוי וו.

התקנים לבישים לניטור רפואי צוברים תאוצה הודות להיותם פלטפורמה נוחה וזולה לאיסוף רציף של מידע רפואי ללא צורך בהליך פולשני. התקנים כאלה מאפשרים ניטור מחלות בשלב מוקדם, לפני התפרצותן, וטיפול מוקדם ויעיל יותר. ניטור לביש ניתן להטמעה בחולצות, בתכשיטים, בסרטי הזעה, בשעונים, בנעליים ובמשקפיים ומאפשר למשתמש להמשיך בשגרת יומו ללא הפרעה. השימוש בהתקנים לבישים צפוי לעודד אנשים להיות מעורבים במצבם הבריאותי ולצמצם את הימנעותם מבדיקות רפואיות. לדברי פרופ’ חאיק, “מצב בריאותי תקין מאופיין בסמנים ידועים כגון 60 עד 100 פעימות לב בדקה ו-7 עד 8 נשימות בדקה. אם אנחנו מזהים בזמן אמת שינויים דרמטיים בסמנים השונים, נוכל להפנות את המטופל לאבחון מקיף יותר ולמנוע את התפתחותן של מחלות או את החמרתן.”

המערכת החדשה שפותחה בטכניון היא התקן ניטור לביש המכיל חיישנים וכלים המעבדים את הנתונים ומעבירים אותם לגורם הרפואי המוסמך. המערכת משלבת שורה של אלמנטים חדשניים המקנים לה יכולת ניטור חסרת תקדים. ראשית, היא משלבת חישה מדויקת וכלי ניתוח מתקדמים; שנית, האנרגיה הדרושה להתקן מופקת מגופו של המשתמש (תנועות וחום גוף); שלישית, ההתקן עשוי מחומרים מתקדמים המתקנים את עצמם (self‐healing) במקרה שהם נשרטים או נחתכים. הפקת האנרגיה והתיקון העצמי מקנים להתקן החדש תוחלת חיים ארוכה ומונעים את הצורך בהשבתת המערכת לצורך תיקון או הטענה חשמלית. לדברי פרופ’ חאיק, “המערכת החדשנית תתרום רבות לא רק לניטור רציף של סמנים פיזיולוגיים במשתמש הספציפי אלא גם לאיסוף ארוך טווח של מידע נרחב העשוי לשמש למחקרי עומק אפידמיולוגיים”.

אף שהרכיבים השונים במערכת כבר קיימים, עד כה לא פותחה פלטפורמה אינטגרטיבית שמשלבת את כולם. לשם כך דרוש מערך סנסורים מורכב, לוח מעגלים זעיר וגמיש למדידת הסמנים, ורכיבים המעבדים את המידע ומעבירים אותו לענן. כל האתגרים האלה ממומשים במערכת החדשה שמפתחת קבוצת המחקר של פרופ’ חאיק.

 

על החוקרים

פרופ’ חוסאם חאיק הוא חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון וחבר במכון לננוטכנולוגיה ע”ש ראסל ברי (RBNI). הוא התפרסם בעיקר הודות לפיתוח מערכת חדשנית ולא פולשנית לאבחון תרופות על סמך הבל הפה. פרופ’ חאיק עומד בראש קונסורציום SNIFFPHONE, שבמסגרתו משולבת מערכת זו בטלפון הסלולרי כך שהנתונים יעלו לענן לטובת ניתוחם על ידי גורמים רפואיים מוסמכים. בשנת 2016 פרסם פרופ’ חאיק בכתב העת המדעי ACS Nano  מחקר בינלאומי שבחן את טכנולוגיית האבחון הייחודית שהוא פיתח. במחקר השתתפו 1,404 נבדקים מ-5 מדינות, והוא אימת את הרלוונטיות של הטכנולוגיה האמורה באבחון מוקדם של 17 מחלות שונות: סרטן ריאה, סרטן המעי, סרטן הראש והצוואר, סרטן השחלות, סרטן שלפוחית השתן, סרטן הערמונית, סרטן כליות, סרטן הקיבה, מחלת קרון, קוליטיס כיבית, תסמונת המעי הרגיז, פרקינסון (משני סוגים), טרשת נפוצה, יתר לחץ דם ריאתי, רעלת הריון ומחלת כליות כרונית. המערכת אבחנה מחלות אלה בדיוק ממוצע של 86%.

ד”ר ווייוי יו (Weiwei Wu) השלים תואר ראשון בכימיה ודוקטורט בפיזיקה וכימיה של חומרים באוניברסיטת לנדז’ו בסין. את המחקר הנוכחי ערך במסגרת הפוסט-דוקטורט בהנחייתו של פרופ’ חאיק. כיום הוא פרופסור בבית הספר לחומרים מתקדמים ולננוטכנולוגיה באוניברסיטת שידיאן בסין.

 

למאמר המלא לחצו כאן

 

 

 

סטודנטים מהטכניון ניסחו הצעות לתכנון חדש במזור – המרכז הרפואי לבריאות הנפש עכו; בהנהלת המרכז מתכוונים לממש במקום חלק מהתוכניות. מדברי המטופלים: “הרגשתי פתאום איזו שהיא תחושה של חיים, של תקווה”

 

סטודנטים לאדריכלות נוף מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון בהנחיית פרופ’-משנה רם איזנברג ויעל סופר, הציגו 22 הצעות תכנוניות ל”מזור” – המרכז הרפואי לבריאות הנפש עכו. התוכניות נועדו ליצור מקומות מיטיבים עבור המטופלים במזור. זאת מתוך התפיסה שנוף הוא מרכיב חשוב בשיקומם של נפגעי נפש ואדריכלות נוף יכולה להוות מקצוע טיפולי.

הסטודנטים נפגשו עם המטופלים, המבקרים, המשפחות וצוות העובדים ולאחר מכן העמיקו בחקר המקום וניסחו הצעות תכנוניות להתערבות במרחב. לדברי פרופ’-משנה איזנברג, “אנחנו מקווים שחלק מרעיונות אלה יבוצעו כבר במהלך השנה הקרובה, ושיימצאו לנו המשאבים גם לתיעוד המימוש.”

 

מחלות נפש הן קבוצת המחלות השנייה בתפוצתה אחרי מחלות לב ונמצאות בעליה ברחבי העולם. צריכת התרופות הפסיכיאטריות בישראל זינקה בשנים האחרונות באחוזים רבים. זה הרקע לפרויקט המשותף לטכניון ולמרכז הרפואי מזור. בהדרכת המנחים חקרו הסטודנטים את חוויות המשתמשים השונים מתוך גישה של אמפתיה והזדהות וכן היבטים פיזיים, סוציאליים, היסטוריים וסטטוטוריים, ובחרו אזור במרכז הרפואי, עבורו גיבשו תכנית מפורטת ליצירת סביבה מיטיבה. תהליכי התכנון לוו על ידי צוות המרכז הרפואי, מטופלים ונציגי משפחות.

התכנון כלל זיהוי צרכים ספציפיים של הדיירים במרכז , הצוות המטפל והמבקרים בו תוך מענה יצירתי המשלב גישות עיצוב סביבתיות רלוונטיות לתהליכי החלמה ברפואת הנפש. לקבוצת אדריכלי הנוף חברה קבוצה של סטודנטים לארכיטקטורה בהדרכת האדריכלית אריאל בלונדר, העוסקים ב”Fabric Materiality”, חקר התכונות של אריג בארכיטקטורה, והשימושים האפשריים בתכונות אלה ליצירת סביבות רכות. תהליכי התכנון לוו על ידי צוות המרכז הרפואי, מטופלים ונציגי משפחות. חלק מהעבודות מבטאות מחשבה רדיקלית וחלקן מחשבה פרקטית ומעשית, ובכל המקרים איכפתיות, מקוריות, ויצירתיות.

 

“בחיים לא ראיתי את בית החולים חי כל כך – גם מבחינת האנשים שהולכים בכל מקום, גם מבחינת האווירה עצמה,” אמר אחד המטופלים בעקבות הפרויקט. “הרגשתי פתאום איזו שהיא תחושה של חיים, של תקווה. ואני רק יכולה להגיד לכם תודה”, אמרה מטופלת אחרת.

גם מהצד של הצוות המטפל נרשמה התלהבות רבה לשיתוף הפעולה עם הסטודנטים. “בית החולים הוא בית חולים אחר בשלושת השבועות האלה, של המבצע הזה. המיצגים מדהימים באמת.”

העבודות מוצגות במרכז הרפואי לבריאות הנפש בעכו, בתערוכה שנפתחה בנוכחות ראש העיר עכו מר שמעון לנקרי, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ואורחים נוספים מתחומי התכנון ורפואת הנפגש. שלושת השבועות הראשונים של הסטודיו תועדו בסרטון “אדריכלי הנפש” מאת הבמאי איתי טל.

הסטודנטים תכננו וביצעו את העבודות במסגרת סטודיו שנה ג’ באדריכלות נוף בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. את הסטודיו הנחו פרופ’-משנה רם איזנברג ויעל סופר מהטכניון, עדי ברניר מקבוצת העמיתים המומחים של מזור ודנה גניהר (קורס התמקדות). בשלב מאוחר יותר הצטרפו לקבוצה האדריכלית אריאל בלונדר ותלמידיה מסטודיו Fabric Materiality מהמסלול לארכיטקטורה בטכניון, וזאת במטרה להרחיב את מגוון התחומים וההיבטים בעבודה במזור.

לתמונות של מיצגים נבחרים מעבודות הסטודנטים לחצו מטה:

 

 

 מאיץ הסטרטאפים של מוסד הטכניון Technion Drive Accelerator סיים לגייס לאחרונה השקעות ייחודיות ממספר גורמים, שהביאו להגדלת נפח הפעילות פי שלושה מבעבר. במסגרת שיתוף הפעולה, עיריית חיפה, באמצעות החברה הכלכלית לחיפה, תשקיע 2.5 מיליון דולר במאיץ שנפתח לפני כשנה.

לעירייה ולחברה הכלכלית מצטרפת השקעה נוספת מגורם לא צפוי – חברתBig Capital JSC  הווייטנאמית – שביקרה לפני מספר חודשים במוסד הטכניון והתרשמה מהיכולות של הסטרטאפים החברים במאיץ. לשתי ההשקעות החיצוניות מתווספת השקעה של מוסד הטכניון, ומסכמת סבב גיוס מוצלח בפרק זמן קצר.

המאיץ מעניק לפרויקטים גישה למשאבי ההון האנושי של החוקרים, הסטודנטים והבוגרים, ולתשתיות המו”פ המתקדמות. פרויקטים המתקבלים למסגרת היוקרתית זכאים להשקעה של עד 100 אלף דולר.

מאיץ הסטרטאפים של מוסד הטכניון Technion Drive Accelerator, המהווה מסגרת יוקרתית של תשעה חודשים למיזמים לפני ואחרי השקעה ראשונית, השלים סיבוב גיוס מוצלח של 7 מיליון דולר. אחת המשקיעות במאיץ היא עיריית חיפה, באמצעות החברה הכלכלית, שתשקיע 2.5 מיליון דולר: חצי מיליון דולר בשנה למשך חמש שנים, ואפשרות לחבור לסצנת היזמות העירונית בעיר התחתית בחיפה. גיוס מוצלח נוסף הוא של חברה וייטנאמית   Big Capital JSC שאחרי ביקור מוצלח במעבדות הטכניון וצפייה בפרויקטים המתקדמים של חברות הסטרטאפ במקום, חתמה על השקעה של 2 מיליון דולר. לשתי אלה מתווספת השקעה של 2.5 מיליון דולר של מוסד הטכניון למחקר ופיתוח – מייסדת המאיץ.

 

לתכנית מתקבלות מדי שנה מספר מצומצם של חברות הזכאיות להשקעה של עד 100 אלף דולרים, במגוון תחומי ידע כמו בינה מלאכותית, אבטחת סייבר, רכבים אוטונומיים, ביג דאטה, הנדסת חומרים ועוד. החברות שמתקבלות נהנות מהאקוסיסטם הייחודי של מוסד הטכניון למחקר ופיתוח, הכולל הון אנושי מובחר של בוגרי טכניון, חברי סגל וסטודנטים, וכן הן נהנות מגישה מועדפת למשאבי הטכניון בהם מעבדות, מתקני מחקר וציוד. המאיץ הוקם כחלק מחזון הטכניון למצב עצמו לא רק כמכון מחקר מוביל, אלא גם כמייצר של מיזמים חדשים.

 

במהלך שנת הפעילות הראשונה השתתפו במאיץ 15 חברות, ביניהן Mobility Insight המפתחת פתרון לניהול רשת הרכבים ותחבורה ונמצאת בדרך לגייס 5 מיליון דולר, Regulus Cyber המפתחת פתרון אבטחה ייעודי לכלים אוטונומיים כנגד הפרעות ותקיפות זדוניות על רכיבי המערכת השונים. כמו כן חברת Convexum  המפתחת מערכת להגנה על מתחמים, כמו אצטדיונים, חוות שרתים או מתקני תשתית קריטית, מפני כניסת רחפנים. עד כה שבע מתוך 15 החברות שהתקבלו גייסו גיוס ראשון מקרנות מובילות והשלימו פיילוטים מוצלחים, בנוסף שמונה מהחברות בתכנית חתמו על הסכמי שיתוף פעולה עם תאגידים מובילים ורשויות עירוניות. הפעילות של המאיץ נתמכת על ידי רשת ענפה של ספונסרים כמו Loreal, Gitv, LH Financial, FengHe, WeHealth by Servier, Neighborhood  Goodwin.

 

Technion Drive Accelerator ממוקם בתוך קמפוס הטכניון ומשתרע על פני 300 מ”ר המעוצבים כחלל מודרני ופתוח בנוסף למשרדים וחדרי ישיבות. התכנית כוללת שיתוף פעולה עם מאיצים ברחבי העולם בהם RWTH באכן, TU בברלין, Fraunhofer  במינכן ועוד, ומסגרת של סדרת מיט-אפים דו-שבועיים בתחומי הגיוס כספים, שיווק ופיצ’ינג. המפגשים מועברים על ידי אנשי מפתח מובילים מהתעשייה, אנג’לים ומנהלי קרנות הון-סיכון מהארץ והעולם.

 

וויין קפלן, המשנה לנשיא הטכניון למחקר ומנכ”ל מוסד הטכניון למחקר ופיתוח בע”מ: “מוסד הטכניון שם לו למטרה לממש את הידע הנצבר בטכניון באמצעות חברות במאיץ הטכנולוגי Technion DRIVE, ובכך להגשים פוטנציאל בעל ערך רב. עבור חברי סגל, סטודנטים ובוגרים זוהי הזדמנות יוצאת דופן לקבל ליווי ומעטפת מקצועית הבנויה לצרכיהם כחברה בראשית דרכה. אני מברך את עיריית חיפה על ההשקעה ושיתוף הפעולה החשוב, מתוך הכרה והבנה בצורך למנף את הסטרטאפים בעיר. אנו מזמינים שותפים נוספים להתרשם מהיכולת העסקיות ולראות בטכניון לא רק אקדמיה מובילה, אלא גם מקור לפיתוח ולביסוס חברות העתיד”.

 

יונה יהב, ראש עיריית חיפה: “בחיפה קיים האקו-סיסטם האידיאלי עבור חברות צעירות המאפשר להן לצמוח ולגדול, החל ממוסדות לימוד ומחקר מהמובילים בעולם, בהם הטכניון, נוכחות של חברות היי-טק בינלאומיות וסצנת יזמות פורחת. עיריית חיפה תמשיך לקדם פעילות התומכת בחברות סטארט-אפ ולהיות אטרקטיבית עבורן”.

 

אור שחף, מנכ”ל החברה הכלכלית לחיפה: “השקעה עירונית ראשונה מסוגה באקסלרטור המעודד חדשנות היא בשורה גדולה וצעד נוסף לקראת הפיכתה של חיפה למרכז חדשנות בינלאומי. מעבר לכך, יש כאן חיזוק נוסף לאקוסיסטם החיפאי כאשר סטארטאפים שעד כה ישבו בטכניון יקבלו אפשרות לקחת חלק פעיל הרבה יותר בחיי קהילת החדשנות בעיר ובכך לצמוח עוד”.

 

https://www.techniondrive.com/

 

משפחת צימרמן, בראשות ישי בן ה-84 מקיבוץ עין חרוד איחוד, זכתה בתחרות טכנוראש 2018 שנערכה היום בטכניון

 

בשני המקומות הראשונים בתחרות טכנוראש 2018 – “ביצקופטר X20″ שהתקיימה היום (ד’) בטכניון זכו שתי משפחות רב דוריות, האחת מקיבוץ עין חרוד איחוד בראשות ישי צימרמן בן ה-84 (מקום ראשון) והשנייה מקיבוץ רמת השופט בראשות גלעד חכים בן ה-65 (מקום שני). במקום השלישי זכו שלושה סטודנטים מהטכניון: מקס שקטרוט, שיר כץ ודניאל ג’וזף.

תחרות הטכנוראש מתקיימת בטכניון לזכרו של ניב-יה דורבן ז”ל ובחסות דוקטור רוברט שילמן (“דוקטור בוב”). ניב-יה דורבן ז”ל היה בוגר טכניון וסטודנט מצטיין שהגה את התחרות בשנת 1997 בהיותו סטודנט בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון. השנה התקיימה התחרות תחת הכותרת “ביצקופטר 20X“ כמחווה לתחרות הראשונה, “הביצקופטר”, שהתקיימה בטכניון בשנת 1997. המשימה שעמדה בפני המתמודדים היתה: הכנת מתקן ובתוכו ביצים, שיוטל ממנוף בגובה 40 מטר כך שקליפותיהן של כמה שיותר ביצים יגעו בקרקע מבלי להישבר.

קבוצת “עוף החול” של בני משפחת צימרמן מעין חרוד איחוד זכתה במקום הראשון בפרס על סך 10,000 שקל. ישי צימרמן יחד עם ילדיו גל וירון צימרמן וחתנו רונן אצילי פיתחו מתקן המכיל 4 ביצים, שמתוכן נשברה רק אחת. “השיטה שלנו הייתה שכל ביצה עטופה בספוג,” סיפר אצילי. “כל המתקן פגע באדמה כיחידה אחת, כאשר הביצים עדיין ארוזות בספוג. עם הנגיעה בקרקע הופעל מנגנון השהייה ורק לאחר מספר שניות הספוגים נפתחו והביצים נגעו ברצפה.”
ישי צימרמן, שזכה בעיטור העוז על לחימתו במבצע ‘הר געש’ ב-2 בנובמבר 1955, אמר לאחר הזכייה כי “זאת הפעם השישית שבני המשפחה משתתפים בתחרות הטכנוראש בטכניון, והמסקנה היא שיש לנו נטייה גנטית לזכייה בתחרויות כאלה.”

הקבוצה של משפחת חכים מקיבוץ רמת השופט, שזכתה במקום השני, קיבלה פרס על סך 5,000 שקל. הקבוצה כוללת שלושה דורות: אב המשפחה גלעד חכים, דוקטורנט בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון, בנו ינאי חכים העוסק בניהול, בתו הרופאה ד”ר רוני חכים, בעלה יניב מיכאל ובתם דורון, ובנו של ינאי – הלל, תלמיד כיתה א’. לדברי גלעד, “ערכנו המון ניסויים מגובה 12 מטר, והגענו למהירות פגיעה בקרקע של 12 מטר בשנייה.” מתוך 6 ביצים ששיגרה הקבוצה נותרו שתי ביצים שלמות לאחר הפגיעה בקרקע.

במקום השלישי ובפרס על סך 3,000 שקל זכו שלושה סטודנטים מהטכניון – מקס שקטרוט, שיר כץ ודניאל ג’וזף, שהכירו במכינת הטכניון. שקטרוט סיכם את התחרות בסיפוק: “בסופו של דבר היה ממש סבבה, ומתוך 10 הביצים שזרקנו הגיעו לקרקע שלוש ביצים שלמות בזכות הקלקר שספג את המכה. התרגשנו מאוד – אבל עמדנו במשימה.”

שתי קבוצות נוספות של סטודנטים בשנה החמישית ללימודיהם בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון זכו בפרסים מיוחדים על ביצועיהן: קבוצת RunionD של דימה וייסבורג וריאן פורתי ו”קן לציפור בין הביצים” של אחיה ארביב ושיר חן.
“זה בהחלט אתגר גדול להתחרות מול הסטודנטים מהפקולטות ההנדסיות,” אמרה שיר חן מקבוצת “קן לציפור בין הביצים”. היא ושותפה לתחרות אחיה ארביב בנו מתקן שבו הביצים מחוברות להיקפו של גלגל ים, הנחתך בהגיעו לקרקע ועם התרוקנותו מאוויר יורדות הביצים באיטיות ופוגעות ברצפה. “קיבלנו פרס מיוחד על מקוריות, יצירתיות וביצועים,” הוסיף שותפה, אחיה ארביב. “לא זכינו במקומות הראשונים כי המתקן שבנינו נחת מחוץ לתחום התחרות המוגדר, אבל שיגרנו 21 ביצים ו-19 מתוכן נחתו בשלום על הקרקע – הישג שלא היה לאף קבוצה אחרת.”

דימה וייסבורג, מקבוצת RunionD, גם הוא סטודנט מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, אמר: “אצלנו שרדו את הנפילה 10 ביצים מתוך 30. המצנח לקח את המתקן רחוק מדי מחוץ לשטח התחרות, אבל היה כיף לעשות את זה. זה מאוד שונה ממה שאנחנו עושים בדרך כלל כסטודנטים בפקולטה.”

מרינה מינקין, סטודנטית לתואר שני בפקולטה למדעי המחשב, ארגנה את התחרות השנה, ואת האירוע הנחה פרופ’ עירד יבנה מהפקולטה למדעי המחשב. השופטים היו פרופ’ אלון גני, פרופ’ תנחום וולר והוריו של ניב-יה פרופ’ דוד דורבן ורעייתו רחל.

אביו של ניב-יה, פרופ’ דוד דורבן, סיכם בתום התחרות כי “חזונו של ניב-יה הוגשם היום במלואו באירוע המממש את מהות ההנדסה: מנהיגות, יצירתיות, עבודת צוות, חשיבה אינטגרלית והתמודדות עם בעיה פתוחה בעלת תשובות אפשריות רבות. זאת בהחלט האטמוספרה שאותה חיפש ניב-יה לפני 20 שנה – תחרות המשלבת כיף ויצירתיות הנדסית.”

התחרות והפרסים ממומנים על ידי דוקטור רוברט שילמן (“דוקטור בוב”), שהשתלם בטכניון ולאחר מכן המשיך לדוקטורט ב-MIT.

 

 

 

מחקר בין-תחומי, שנערך בשלוש פקולטות בטכניון, מגלה את התצורה האופטימלית של רובוטים זעירים שינועו בתוך הגוף וימלאו משימות רפואיות שונות. המודל שפותח בטכניון עולה בביצועיו על מודלים קודמים שפותחו בהשראת הטבע

קבוצת מחקר משלוש פקולטות בטכניון פענחה את התצורה האופטימלית להנעת רובוטים זעירים השוחים בגוף האדם. את המחקר, שהתפרסם בכתב העת Science Robotics, הוביל פרופ’ אלכס לישנסקי מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון.

קבוצות מחקר רבות ברחבי העולם עוסקות בעשור האחרון בפיתוח רובוטים זעירים – ננומטריים ומיקרומטריים – הנעים בסביבה נוזלית. זאת משום שרובוטים כאלה עשויים לתרום רבות לעולם הרפואה, למשל בהובלת תרופות.

מקור ההשראה הראשוני לפיתוח של רובוטים זעירים הוא תנועתם של חיידקים, הנעים באמצעות שוטון סלילי דק (flagellum). סיבובו של השוטון בתוך הנוזל יוצר חיכוך המניע את החיידק. בהשראתו של מנגנון טבעי זה פיתחו קבוצות אלה סלילים זעירים המונעים על ידי שדה מגנטי אחיד מסתובב.

לשימוש בשדה מגנטי מסתובב להנעה של אובייקטים זעירים כמה יתרונות, ובהם עוצמת השדה הנמוכה הנדרשת לשם כך. מכיוון שייצורם של סלילים זעירים הוא תהליך מורכב, הוצע לאחרונה להשתמש בצברים אקראיים של ננו-חלקיקים מגנטיים בתור “שחיינים” זעירים. צברים אלה נוצרים בתהליך פשוט של התקבצות (אַגְרֶגַצְיָה). כעת, במחקר שהתפרסם ב-Science Robotics, מראים חוקרי הטכניון כי גישה זו אינה מובילה לתוצאות האופטימליות.

במסגרת המחקר פיתחו חוקרי הטכניון תאוריה המאפשרת לחשב מהירות תנועה אופטימלית של שחיינים מגנטיים כתלות בצורה ובמיגנוט. באמצעות תאוריה זו הם כימתו את המהירות המקסימלית האפשרית של צברים מגנטיים אקראיים וחישבו תצורות אופטימליות של “שחיינים” למנגנון הנעה זה. להפתעתם הם גילו שהסליל הדק שפותח בהשראת הטבע אינו המבנה האופטימלי, וכי הצורה האופטימלית מזכירה קשת עבה עם קצוות מפותלים. כמו כן, הם מצאו שהתצורות שגילו, נעות במהירות גבוהה פי כמה ממהירותם של הצברים האקראיים שפותחו קודם.

בקבוצת המחקר הטכניונית חברים חוקרים משלוש פקולטות: הפקולטה למתמטיקה, הפקולטה לפיזיקה והפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון. פרופ’ אלכס לישנסקי, שהוביל את המחקר, מעריך כי הממצאים יובילו לפיתוחם של מיקרו-רובוטים יעילים יותר. לדבריו, “ההנחה של רוב קבוצות המחקר העוסקות בתחום היתה שמבנהו הסלילי של השחיין הזעיר שפותח בהשראת הטבע הוא המבנה האופטימלי. להפתעתנו גילינו שהצורה האופטימלית אינה סלילית, ולשמחתנו הצלחנו להציג תצורה יעילה יותר.”

 

המחקר נתמך על ידי קרן גרמניה-ישראל (GIF), הקרן הישראלית למדע (ISF) ומענק משותף (“קמע”) של המשרד לקליטת עליה והוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה.

למאמר המלא http://bit.ly/2KsYZgl

לסרטון המציג את המחקר

בסרטון: השחיין המלאכותי האופטימלי מסתובב סביב עצמו בהשפעת השדה המגנטי וכך נע כלפי מעלה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הנבחרת הישראלית הוכשרה בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון

הישג מרשים לנבחרת ישראל בכימיה באולימפיאדת Mendeleev שהתקיימה במינסק, בלארוס: מדליית ארד לרז לוטן מתל אביב. רז זכה במדליה בתום תחרות מאתגרת המורכבת מחלק עיוני וחלק מעשי. בתחרות השתתפו שלושה תלמידים נוספים מישראל: רועי פאר, נועה קרסק וחן גלשטיין.

אולימפיאדת Mendeleev ה-52 היא אולימפיאדה בין-לאומית לכימיה, שבה משתתפים  תלמידי בתי ספר תיכוניים מכל רחבי אסיה ומזרח אירופה. ישראל משתתפת בה מאז שנת 2016, והשנה השתתפו בתחרות במינסק 135 תלמידים מ-22 מדינות.

משרד החינוך ומרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס מובילים את הכשרת התלמידים להשתתפות באולימפיאדות המדעיות הבינלאומיות השונות במסגרת מיזם משותף שהחל השנה (תשע”ח).

הנבחרת הישראלית הוכשרה לקראת האולימפיאדה בפקולטה לכימיה ע״ש שוליך בטכניון. בראש התוכנית עומד פרופ’ זאב גרוס והמאמנת הראשית היא ד”ר איזנה ניגל אטינגר, שהכשירה ואימנה עשרות תלמידים שמתוכם נבחרו חברי המשלחת. על הניהול האדמיניסטרטיבי ממונה ד”ר אביטל להב, ורבים מחברי הסגל בפקולטה סייעו בפרויקט. מהנדסת המעבדה גבריאלה הלוי, שהייתה מעורבת בהכשרת התלמידים לחלק המעשי באולימפיאדה, יצאה עם המשלחת.

מי יצליח להטיל ביצים מגובה 40 מ’ ולהשאיר אותן שלמות? התשובה ביום רביעי בלב קמפוס הטכניון

בצהרי יום רביעי הקרוב, 2 במאי 2018, תתקיים בטכניון תחרות הטכנוראש תחת הכותרת “ביצקופטר X20″.  הזוכים במקום הראשון, השני והשלישי יזכו ב-10,000 שקל, ב-5,000 שקל
וב-3,000 שקל בהתאמה. התחרות מתקיימת לזכרו של ניב-יה דורבן ז”ל, בוגר הטכניון וסטודנט מצטיין ובחסות ד”ר בוב.

 

השנה תהווה התחרות מחווה לתחרות ה”ביצקופטר”  – תחרות הטכנוראש הראשונה שהתקיימה בטכניון בשנת 1997. אז היתה המשימה השלכת ביצה מגג הבניין הגבוה בטכניון מבלי שתישבר, וכעת יוטלו הביצים ממנוף בגובה 40 מטר שיוצב בלב הקמפוס.

כ-16 צוותים הגיעו לקו הגמר. המתמודדים נדרשים לתכנן ולבנות מתקן שיועלה לגובה של 40 מטרים ואז ישוחרר כשבתוכו ביצים. הביצים, לא מבושלות, אמורות לגעת בקרקע מבלי להישבר, וזאת בזמן הקצר ביותר.

תחרות הטכנוראש נהגתה לפני 21 שנים על ידי ניב-יה דורבן ז”ל בהיותו סטודנט בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון. דורבן, שייסד את התחרות מתוך רצון לאתגר את הסטודנטים בטכניון במשימות הנדסיות יצירתיות, אמר אז כי “התחרויות נולדו כדי להרחיק את הסטודנט מספרי הלימוד וממסך המחשב, לתת לו במה לביטוי יצירתי תוך התמודדות עם אתגר התחרות – בעיות הנדסיות מורכבות באווירת כיף.” את ההשראה להשלכת הביצה מגובה רב לקח דורבן מפרויקט Mars Pathfinder – הנחתת גשושית ראשונה על מאדים בקיץ 1997.

הסופרת תמר בורנשטיין-לזר, שקראה על התחרות בטכניון, כתבה בעקבותיה את “קופיקו בתחרות הביציקופטר”, שהפכה לימים גם לפרק בסדרת הטלוויזיה קופיקו (עונה 2, פרק 19).

ניב-יה דורבן ז”ל התגייס לצבא בתום לימודי התואר הראשון בטכניון. במקביל לשרות הצבאי החל את לימודי התואר השני בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. במרץ 2003 הוא נרצח ליד ביתו בתל אביב.

את התחרות מארגנת השנה מרינה מינקין, סטודנטית לתואר שני בפקולטה למדעי המחשב, ומנחה האירוע הוא פרופ’ עירד יבנה. השופטים הם פרופ’ אלון וולף, פרופ’ אלון גני, פרופ’ תנחום וולר והוריו של ניב-יה פרופ’ דוד דורבן ורעייתו רחל.

התחרות והפרסים ממומנים על ידי דוקטור רוברט שילמן (“דוקטור בוב”), שהשתלם בטכניון ולאחר מכן המשיך לדוקטורט ב-MIT.

התחרות תתקיים ביום רביעי 2 במאי 2018, בשעות 14:30-12:30, בטיילת מול רחבת הדשא המרכזית של הטכניון.

לסרטון מתחרות “ביצקופטר” 1997

לתמונות מ-1997

 

כנס Umbrella ה-32 בנושא המרת אנרגיה ואחסון אנרגיה התקיים השבוע בטכניון בהשתתפות חוקרים ממכון יוליך ומאוניברסיטת אאכן בגרמניה

השבוע התקיים בטכניון כנס ה-32 של Umbrella בנושא המרת אנרגיה ואחסון אנרגיה. כנסים אלה נערכים בשיתוף פעולה בין הטכניון לשני מוסדות בגרמניה: מכון המחקר יוליך (Jülich) ואוניברסיטת אאכן (RWTH  Aachen). מטרתם של כנסים אלה: לקדם קשרי מדע ומחקרים משותפים בין שלושת המוסדות. את הכנס הנוכחי בטכניון מובילות תוכנית האנרגיה ע”ש גרנד והפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון.

משנה לנשיא למחקר של הטכניון, פרופ’ וויין קפלן, בירך את המשתתפים ואמר כי “תוכנית Umbrella היא דוגמה לשלם הגדול מסכום חלקיו, הודות לידידים ועמיתים מישראל ומגרמניה שעושים מדע מעולה יחד.” פרופ’ סבסטיאן שמידט, חבר מועצת המנהלים של מכון יוליך והאחראי על הקשר עם הטכניון, אמר כי “המונח  Umbrella פירושו ששלושת המוסדות פועלים מתוך רוח משותפת ונושאים משותפים. בשנתיים האחרונות, בעקבות שינויים שערכנו בפורמט של הכנסים, חל גידול משמעותי בהרשמה – וזו הצלחה גדולה מבחינתי.”

פרופ’ יועד צור, ראש תוכנית האנרגיה ע”ש גרנד, אמר כי “תוכנית האנרגיה בטכניון הוקמה לפני 10 שנים ועברה לאחרונה תהליך דיון אסטרטגי במטרה לבחון כיווני התפתחות לעשר השנים הבאות. במסגרת הקשר החשוב עם מכון יוליך ועם אוניברסיטת אככן החלטנו השנה להעניק פרס מיוחד לחוקרים צעירים משלושת המוסדות.”

הזוכים בפרסים הם פרופ’-משנה מתי סאס מהטכניון, שקיבל את הפרס על פיתוח התקנים המשלבים אחסון אנרגיה והתפלת מים רציפה; פרופ’ סטפני אלגטי מאוניברסיטת אככן על מידול של להבי טורבינות רוח; ומר יאסין אמרי דורמוס ממכון יוליך על פיתוח בטריות סיליקון-אוויר.

פרופ’ לורנץ זינגהייסר, ראש היחידה לחקר האנרגיה והאקלים במכון יוליך, סיכם את הכנס: “זו הייתה הזדמנות נדירה להתפנות מהעבודה השוטפת לטובת דיונים, שיחות וקבלת מבט כולל על המחקרים המתקדמים ביותר בתחום. כל הנציגים מגרמניה מסכמים את הכנס כהצלחה גדולה.”

 

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה למיפוי המתאם (קורלציה) בין מקום גאוגרפי לרגשות שהוא מעורר

 

מהו הקשר בין מיקומנו הגאוגרפי לרגשות המתעוררים בנו? אילו מקומות נוטים לשמח אנשים ואילו מקומות גורמים להם כעס או עצב? כעת התשובות בידינו הודות למחקר משותף של חוקרים בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון ובמעבדות המחקר של AT&T.

המחקר, המאפשר לגלות את המתאם (קורלציה) בין מיקום ומצב רגשי, נערך כחלק מלימודי הדוקטורט של תלמיד המחקר בן גלון בהנחייתם של פרופ’ ירח דויטשר מהטכניון וד”ר ירון קנזה מ- AT&T. השלושה פיתחו מערכת אלגוריתמית ליצירת מפת רגשות במרחב עירוני, בהתבסס על ניתוח הודעות במדיה החברתית כגון ציוצים בטוויטר.

עד כה התבססו מפות רגשיות על ניטור של מתנדבים באמצעות אמצעי חישה העוקבים אחר דופק, לחץ דם וכדומה. שיטה זו מגבילה מאוד את כמות המידע שאפשר לאסוף. כעת, הודות לגישה החדשה, אפשר לייצר מפות המבוססות על מידע עצום. חוקרי הטכניון הצליחו לשייך רגש למקום באמצעות ניתוח תחבירי של הודעות המכילות תגי מיקום. האלגוריתם שפיתחו מאפשר לאתר קשרים מובהקים בין רגש למקום ולנפות את הקשרים המקריים.

מפת הרגשות המיוצרת בטכנולוגיה שפיתחו החוקרים מציגה את הרגשות האופייניים המבוטאים במקומות שונים. למפות מסוג זה מגוון שימושים אפשריים – לדוגמה, הן עשויות לסייע לתייר לבחור במקום הצפוי לעורר בו שמחה או רגשות רומנטיים ולהימנע ממקומות המשרים כעס ואיבה. מתכנני ערים יוכלו כעת לזהות אזורים שבהם התכנון מעורר רגשות שליליים ולשנותם כך שיעוררו רגשות אחרים. חוקרים במדעי החברה יוכלו ללמוד על קשרים בין התנהגות של קהילות לבין סביבתן ולזהות למשל אזורים המעצימים רגשות אמנותיים או זעם העשוי להוביל לאקטיביזם פוליטי.

 

המחקר התמודד עם שלושה אתגרים עיקריים. ראשית, הודעות במדיה החברתית הן לרוב קצרות, כתובות ברישול ומכילות ביטויים, קיצורים וסלנג ולכן קשה לבצע אפיון רגשי מדויק שלהן. שנית, בכל מקום מבוטא מנעד רחב של רגשות, ולכן חשוב לסנן את הקשרים הדלים והאקראיים ולהשאיר רק את הקורלציות המשמעותיות והמובהקות. שלישית, כדי לקבל תוצאות משמעותיות בזמן קצר דרוש אלגוריתם מהיר המסוגל להתמודד עם כמויות נתונים עצומות.

השיטה המוצעת נבחנה על מאגר של עשרות מיליוני הודעות שנוצרו בעיר ניו יורק.  כעס, למשל, זוהה ברמה גבוהה בתחנות תחבורה ציבורית. עצב וכעס – בבתי ספר תיכוניים. חרדה – בקמפוסים אוניברסיטאיים אך גם במוזיאון השעווה של מאדם טוסו. שמחה, המלווה לעתים בהפתעה – במסעדות ובפארקים. כל הרגשות שנבחנו הופיעו בשכיחות גבוהה באזורי תיאטראות ובתי קולנוע.

לדברי הדוקטורנט בן גלון, המשך המחקר יתמקד בניתוח מעמיק של התוצאות, וזאת כדי להבין את הסיבות לקישורים שאותרו בין רגש למקום, ובהכנסת ממד הזמן למפות הרגש החדשות. המחקר נערך בארה”ב בין השאר בשל השימוש הרב שעושים האמריקאים ברשתות כגון טוויטר, אבל הטכנולוגיה רלוונטית בכל מקום שבו נעשה שימוש נרחב ברשתות אלה.