מחבר: shlomi ben-oz

בתחומי ההנדסה, המדעים, הרפואה, הניהול והארכיטקטורה.

מחזור תשע”ח
תודה לכל אחת ואחד מכם
על שבחרתם ללמוד בטכניון
הצלחה רבה בהמשך דרככם!

אם את שואפת לאתגר את עצמך ולהטביע חותם כמו הנשים שבתמונה כאן – הגעת למקום הנכון: קהילת הנשים של הטכניון!

ב-1924 נפתחה הכיתה הראשונה בטכניון, שבה עמד אחוז הנשים על 6%: אישה אחת מתוך 17 סטודנטים. עם השנים, ובעיקר בעשור האחרון, גדל מאוד שיעור הסטודנטיות לתואר ראשון בטכניון והשנה הגיע לשיא של כל הזמנים -40%.

שיעור הסטודנטיות לתואר דוקטור גבוה אף יותר, ובשבוע שעבר הוענק תואר דוקטור PhD ל-216 בוגרים, 43% מהם נשים.
—————————————
אנו שמחים לשתף אתכן בהשקתו של אתר “נשים בטכניון” – סטודנטיות, חוקרות צעירות, בוגרות ונשות סגל שבחרו ללמוד, לחקור ולעסוק בתחומים מרתקים ומגוונים, לתרום למדע ולהשפיע על העולם.
באתר תוכלו למצוא את המידע ואת התכנים הרלוונטיים לכן בכל שלב, להתעדכן בנעשה, לקבל השראה מנשים אחרות ולתרום לנו מניסיונכן.
—————————————
הצטרפי אלינו!

בטקס הענקת תוארי דוקטור שהתקיים השבוע בטכניון דיברה בשם הבוגרים ד”ר דבורה כהן. ד”ר כהן עלתה מצרפת ללא הוריה בגיל 18, ימים ספורים לפני מלחמת לבנון השנייה, ותוך זמן קצר החלה ללמוד בטכניון. לאחר תואר ראשון ושני היא המשיכה ללימודי דוקטורט בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בהנחייתה של פרופ’ יונינה אלדר. זאת במקביל לעיסוק בתחביביה ובהם בלט, נגינה בפסנתר, שיט וטניס. אלה הדברים שאמרה בטקס:

 

נשיא הטכניון, פרופ׳ פרץ לביא, דיקן ביה׳׳ס לתארים מתקדמים, פרופ׳ דן גבעולי, דיקנים, חברי סגל, בני משפחותינו, אורחים יקרים, כלות וחתני הטקס,

אנו חוגגים היום את הענקת התואר דוקטור לפילוסופיה מטעם כלל היחידות האקדמיות בטכניון למחזור תשע׳׳ח. לכל אחד מחבריי הבוגרים והבוגרות יש חוויה ייחודית מהתקופה הזו שנקראת דוקטורט. בתור בוגרת הפקולטה להנדסת חשמל, אני רק יכולה לדמיין איך מתבצע מחקר באדריכלות או איך נראית מעבדה שאיננה חוות מחשבים. אך אני מרגישה בטוחה להגיד כי מוסד הטכניון היה חלק אינטגרלי מהחיים של כולנו ונהיה כסוג של בית שני, עם או כנגד רצוננו.

כשלעצמי ומבחינתי – הלימודים לתואר דוקטור שאותו קיבלתי היום היוו את מסלול כניסתי וקליטתי בחברה הישראלית. כפי שבוודאי שמתם לב מהמבטא שלי (על פי מקורות זרים – אני מתכחשת לקיומו), נולדתי וגדלתי בצרפת. בגיל 18 החלטתי, בתמיכה ועידוד הוריי לעלות לישראל, אך בפועל ניתן להגיד שעליתי לטכניון. כמה חודשים לאחר הירידה מהמטוס וקבלת האזרחות החדשה התחלתי תואר ראשון. בלי תכנון מראש ביליתי עשור שלם בטכניון. במשך שנים רבות, עיקר המדינה הסתכם בשבילי בשטח שבין שער נו׳׳ש לבין שער נשר. טעיתי לחשוב שהטכניון הוא מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית, ושכל הישראלים נעים על הספקטרום שבין סטודנטים להנדסה, מדעים ואדריכלות. בהמשך הופתעתי לגלות שיש עוד מגוון רחב של רבדים בחברה הישראלית.

לעולם לא אשכח – הטכניון היווה עבורי חממה בתקופה שהייתי זקוקה לה הכי הרבה. תקופה שבה עזבתי את הקן של בית הוריי, השארתי מאחוריי את כל מה שהכרתי עד אז ועברתי לגור לבד עם אחי הקטן, במדינה זרה. בזמנו לא הבנתי עד כמה המוסד שבו פונים למרצים בשם הפרטי שלהם (עניין שלקח לי לא מעט זמן להתרגל אליו) הוא אחד הרציניים בעולם, עד כמה במקום שבו צומחות חברויות ייחודיות צומחים גם חוקרים ומהנדסים מהטובים בעולם, עד כמה לבית השני שלי יש שם עולמי. למעשה הנושא התחוור לי רק לאחר ביקור בסטנפורד שבה שהתה אז בשבתון המנחה שלי, פרופ׳ יונינה אלדר. החמיאו לי רבות על זה שאני לומדת בטכניון. לא אשכח את השתאותה של סטודנטית אחת מהפקולטה לחשמל ששאלה אותי בהתלהבות: ״את לומדת בטכניון? וואוו. כולם שם חכמים כל כך.״ היא החלה למנות לי שמות של פרופסורים מהטכניון כאחרונת הגרופיות. את אותם האנשים שעבורה היו בחזקת כוכבי רוק הכרתי אישית.

עבורי, מה שמאפיין את המוסד הנהדר הזה הוא שבזמן שהוא חוצה גבולות באופן עקבי, הוא מקפיד לשמור על  החום והקשרים האנושיים, ובדיוק כך הוא מייצג את החברה הישראלית. בעיניי, שילוב בין שאיפה למצוינות לבין הבנת קשיים, בין קשיחות אקדמית לבין רכות אנושית, בין רצינות לבין סובלנות, הוא מפתח להצלחה אמיתית בעולם האקדמי הקשוח. עבודה אקדמית דורשת תשוקה, התמדה, דיוק, תעוזה, כוח רצון והרבה הרבה שעות של ערנות. אם לא ערנות אז לפחות עירות. זאת מין רכבת הרים שעליה עולים עם חוקרים מכל העולם המבקרים את איכות המחקר שלנו לקהילה המדעית. ובל נשכח את אותו reviewer שנעלב שלא ציטטנו את העבודה שלו וגם לא את ההוא ששום כמות של גרפים לא סיפקה אותו ותמיד דרש עוד סימולציות.

נדמה לי שהיום אפשר להגיד בזהירות שכל מי שיושב כאן על הבמה כנראה ירד מהרכבת הזאת בתחנה מוצלחת. הוא תמיד יהיה חלק מאחד המוסדות פורצי הדרך והרציניים בעולם. מוסד שהעניק לנו הכל כדי שנצליח לפרוץ את הדרך יחד איתו. למרות כל הקשיים (ואולי בזכותם), היום אתם, אני, אנחנו, זוכים לקידומת המכובדת והמחייבת שהרווחנו בעמל רב – דוקטור.

הקדשתי הרבה מהאמור לחשיבות ולתרומה של הטכניון בחיי (בחיינו), אבל לא כל התהילה מגיעה לו. אני רוצה להוקיר תודה לכל מי שהיה חלק מההרפתקה הזו, לכל אהובינו ויקירינו, שהאמינו בנו וסייעו לנו ו – איך אומרים בעברית – הביאונו עד הלום?

דרך אמא שלי נטלי ואחי זאק אני רוצה להודות לכל ההורים והמשפחות שתמכו בנו לאורך כל תקופה זו.

דרך יואב אני רוצה להודות לבני הזוג שידעו לתפוס מרחק אחרי שניסוי כשל וכשה-deadline קרב.

דרך דימה, אלעד, איתי, רעות, מורן ושגב אני רוצה להודות לכל החברים שהוציאו אותנו ברצון או בכוח מהמעבדה.

דרך טניה, כפיר, דוד, רגב, אורן, שחר ושחר אני רוצה להודות לחברים מקבוצת המחקר על שיתופי הפעולה, ההתייעצויות מול הלוח ובעיקר על הפסקות הקפה.

דרך אלון, ברק, טל, עמרי, ליעד, אתגר, גל, ליאור אני רוצה להודות לסטודנטים שלנו, לאלה שהנחינו במסגרת פרויקט ולאלה ששאלו את השאלה בתרגול שגרמה לנו להסס ליד הלוח, מבולבלים, ותוך כדי כך להעמיק את ההבנה שלנו בעוד סנטימטר.

דרך אורלי, דנית, מירה, ליאת ויפה אני רוצה להודות לצוותי היחידות האקדמיות המסורים על העזרה הלוגיסטית, ולעתים הרגשית, כי אמנם היינו דוקטורנטים אבל התקשינו למלא טפסים.

דרך קרן עזריאלי אני רוצה להודות בראש ובראשונה לטכניון ולכל הקרנות והגופים שהעניקו לנו מלגות ופרסים שאפשרו לנו לחקור ולפרסם את המחקרים שלנו.

דרך פרופ׳ יונינה אלדר אני רוצה להודות למנחים על הרגעים הטובים וגם על הרגעים הקשים, ועל כך שהם לימדו אותנו לשאול שאלות, מה שידענו לעשות מעולה בגיל 3 ושכחנו איפשהו בדרך.

 

ולסיום, אבקש לצטט את Jean Rostand, ביולוג ופילוסוף צרפתי שכתב:

“Avant de rêver, il faut savoir” – לפני שחולמים צריך לדעת. רק אז אפשר להתחיל לחלום.

 

תודה רבה!

אלברט בן דוד, החוגג השנה את יום הולדתו ה-74, קיבל השבוע תואר דוקטור מהטכניון. חייו של בן דוד שלובים בחיי הטכניון בעשורים האחרונים, וכבר בשנת 1990 העניק לו הטכניון תואר “עמית כבוד”.

בן דוד נולד בתל אביב להורים שעלו מסלוניקי זמן קצר לפני מלחמת העולם השנייה. מאז ומתמיד הרבה להתנדב למען הטכניון ולטובת גופים נוספים. באמצע שנות השמונים הוא הקים את אגודת ידידי הפקולטה להנדסת אזרחית, שפעלה לחיזוק הפקולטה ולהידוק קשריה עם תעשיית הבנייה בישראל. הוא הקים את קרן הפרסים ע”ש זיוה ואלברט בן דוד, המעניקה עד היום מלגות לסטודנטים מצטייני דיקן בפקולטה. מזה כשלושה עשורים הוא חבר באגודת ידידי הטכניון בישראל ועד היום הוא חבר קורטוריון הטכניון. לדבריו, “רק בתקופת לימודי הדוקטורט הקפאתי פעילות.”

ב-1969, בתום לימודי התואר הראשון בטכניון, הקים אלברט בן דוד את חברת הבנייה שלו – חברה שיזמה והקימה במהלך השנים פרויקטים גדולים בארץ  ובחו”ל. במקביל החל את התואר השני שלו בנושא “פיתוחה של שיטת מעקב אינטגרלית אחר התקדמות הבנייה”, שאותו סיים ב-1974. בשנת 2012 החליט להתפנות לטובת דוקטורט, גם הוא בטכניון. מדוע? “זה היה שילוב של סקרנות מחקרית ותחושה שאוכל לתרום אם אשלב בהקשר אקדמי את הידע הרב שצברתי בניהול הבנייה ובכלכלת הבנייה.”

 

את מחקר הדוקטורט ביצע בן דוד בהנחיית פרופ’ אביעד שפירא מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית. נושא המחקר: השפעת תכנון הציוד והמערך הלוגיסטי על ההצלחה של אתרי בנייה מרובי עגורנים. לדבריו, “הכוונה היא ל’מגה אתרי בנייה’, כלומר פרויקטים גדולים בהרבה מהמקובל בישראל, ולכן נאספו הנתונים מ-44 אתרי בנייה גדולים בגרמניה. למעשה יצרנו שיטה למדידה כמותית של הצלחה בהיבטים של עמידה בתקציב, לוח זמנים, בטיחות והשפעה על הסביבה. אחת התרומות היישומיות של המחקר היא פיתוח מדדים ומשתנים והבהרת חשיבות שילובם של מתכנני ציוד ומוערך לוגיסטי בצוות היועצים של הפרויקט כבר בשלביו המוקדמים.”

בן דוד גאה בילדיו ובמשפחותיהם, שגם הם חיים על התפר שבין אקדמיה לתעשייה. הבן הבכור הוא פרופסור למימון בארה”ב וגם לאשתו תואר דוקטור; הבת האמצעית מתגוררת גם היא בארה”ב, משמשת אדריכלית העיר שבה היא גרה ובעלה משמש פרופסור לכלכלה; והבת הצעירה עובדת בהייטק ונשואה לדוקטור בכימיה.

את שנות הדוקטורט בטכניון הוא מסכם בחיוב רב. “באתי לדוקטורט מתוך אהבה, למען ההשכלה והמחקר – הרי לא הייתי זקוק לתואר הזה בשביל קידום או פרנסה. לכן השקעתי בו מכל הלב, ואחת התוצאות היא ממוצע של 92 בקורסים. זאת הייתה החלטה חשובה ומשמעותית בחיי, ואין לי ספק שלא הייתי יכול לממש חלום זה ללא עזרתה ותמיכתה הרבה של אשתי זיוה. אשמח גם להמשיך במחקר באופן כלשהו, גם אם כנראה לא אצא לפוסט-דוקטורט.”

יותר מ-700 בוגרי הטכניון לדורותיהם השתתפו בכנס השנתי שערך ארגון הבוגרים בפארק גני יהושע בתל אביב ביום חמישי האחרון ונהנו ממופע מרגש של הזמר עברי לידר. נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ויו”ר ארגון בוגרי הטכניון סיגל פירסט העניקו את מדליית בוגר הטכניון לדדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל העולמית ובוגר הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון.

המדליה, שהוענקה השנה לראשונה, ניתנה לפרלמוטר כהוקרה על הנהגתו ועל הישגיו בפיתוחים מתקדמים ביותר בארכיטקטורות המיקרו שהובילו לפריצת דרך בפיתוח מוצרי מחשוב ניידים ועל תרומתו לפיתוח ההייטק הישראלי כששימש מנהל מרכז הפיתוח באינטל חיפה ובהמשך סמנכ”ל בכיר באינטל העולמית. את הערב המיוחד הנחתה עינב גלילי והוענקו בו מלגות לסטודנטים בטכניון מקרן מלגות מיוחדת שתורמים לה בוגרי הטכניון.

 

באירוע הוצגו סיפורים של בוגרי טכניון מעוררי השראה שסיימו את הטכניון על אף הקשיים שחוו בדרך.

אחד מהם ליאב סולומוביץ, הוא בוגר הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון בהצטיינות. ליאב סובל מתסמונת “אשר”  – תסמונת גנטית נדירה הגורמת להתדרדרות קשה עד אובדן יכולת הראייה והשמיעה.– בישראל יש כ-700 אנשים הסובלים ממנה. ליאב נעזר בחברים לאורך כל התואר וסיים את הטכניון בהצלחה. ליאב הוא מטפס הרים ואתלט פראולימפי: רץ מגיל 26. עוסק בריצות מהירות – 100 עד 400 מ’. היה באליפויות בחו”ל, טיפס על הקילימנג’רו (חלום ילדות שלו) ועוד. הוא רץ כשהוא מחובר ברצועת גומי למלווה שלו (סטודנט מהטכניון). חלומו הגדול להשתתף במשחקים הפרא-אולימפים בטוקיו. תוך כדי הכנס נמצא בקהל הבוגרים ספונסר אלמוני שהציע לקחת את ליאב תחת חסותו ולסייע לו להגשים את החלום. היה מרגש!

לצפייה בסיפורו של ליאב ושל בוגרי טכניון מעוררי השראה נוספים : https://www.technion-alumni.org/content/inspiring_graduates_2018

ביום ב’, 28 במאי, התקיים בטכניון טקס הענקת תוארי דוקטור. את הטקס פתחו נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ודיקן בית הספר לתארים מתקדמים פרופ׳ דן גבעולי. פרופ’ אביעד שפירא מהפקולטה להנדסת אזרחית וסביבתית, שהנחה את הטקס, הוא שהנחה את הדוקטור המבוגר ביותר שקיבל תעודה בטקס – אלברט בן דוד, בן 74, שהשלים בטכניון גם את התואר הראשון והשני.

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא בירך את הדוקטורים החדשים ואמר כי “מחקריהם והישגיהם האקדמיים של חברי הסגל והסטודנטים מציבים את הטכניון במרכז ה-Start Up Nation. חזונו של הטכניון הקביל תמיד להתפתחותה של מדינת ישראל. בוגרי תואר דוקטור מהטכניון תפסו עמדות מפתח בכל התעשיות במדינת ישראל, ויש להם מקום מרכזי בהפיכתה של מדינת ישראל למעצמה טכנולוגית כלל עולמית.”

“אתם משאב חשוב ביותר לשמירת הרמה המחקרית הגבוהה שהטכניון ידוע בה בכל העולם ומתגאה בה,” אמר לדוקטורים החדשים דיקן בית הספר לתארים מתקדמים פרופ׳ דן גבעולי. “אתם והמנחים שלכם מהווים את היסודות המחקריים של הטכניון. ”

התואר דוקטור לפילוסופיה PhD הוענק ל-216 בוגרים, 43% מהם נשים. רוב הבוגרים הם ילידי הארץ, וארצות המוצא האחרות כוללות את איטליה, גאורגיה, דרום אפריקה, דרום קוריאה, ליטא, דרום קוריאה, סין ומדינות חבר העמים לשעבר. קבוצת הגיל הגדולה ביותר היא 40-30 והסטודנט הצעיר ביותר הוא בן 25.

בשם הבוגרים דיברה בטקס ד”ר דבורה כהן, שהשלימה את הדוקטורט בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בהנחייתה של פרופ’ יונינה אלדר. ד”ר כהן עלתה מצרפת בגיל 18 ללא הוריה, ותוך חודשים ספורים החלה ללמוד בטכניון. “הטכניון היווה עבורי בית שני וחממה בתקופה שהייתי זקוקה להם הכי הרבה,” אמרה ד”ר כהן. “עבורי, מה שמאפיין את המוסד הנהדר הזה הוא שבזמן שהוא חוצה גבולות באופן עקבי, הוא מקפיד לשמור על  החום והקשרים האנושיים, ובדיוק כך הוא מייצג את החברה הישראלית.”

עבודות הדוקטורט שהגישו הבוגרים משקפות את מגוון התחומים הנחקרים בטכניון, ואלה כמה דוגמאות: חיפוש סמנים מוטוריים להפרעת קשב וריכוז, חקירת הקשר בין מהירות נסיעה, מאפייני הדרך ותאונות דרכים, קטיף פירות באמצעות רובוט, שיתוף רשתות ענן, מאיצים אופטיים, הסעת תרופות בגוף באמצעות חלקיקים ננומטריים, יחסי הגומלין בין חיידקי המעי למערכת החיסון, אבולוציה של חיידקים בזמן אמת, נזקי העישון, המרת אנרגיית שמש באמצעות עלי תרד ובקרת התנועה בבעלי חיים.

משפחת הטכניון

בני הזוג ענת וכפיר לב-ארי, בני 34, קיבלו יחד את תוארי הדוקטור על המחקרים שערכו בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי. ענת וכפיר היו חברים טובים כילדים בחטיבת הביניים בכפר סבא אך הפכו לבני זוג רק לקראת לימודיהם בטכניון. כשענת וכפיר ישבו על הבמה צפו בהם בנם הבכור אדם והתאומים איתן וליאם – שלושת הבנים שנולדו להם בתקופת העבודה על הדוקטורט.

ענת וכפיר רכשו את כל השכלתם האקדמית בטכניון. ענת השלימה תואר ראשון ושני בפקולטה למתמטיקה בנושא סטטיסטיקה וחקר ביצועים, ואת הדוקטורט עשתה בהנחיית פרופ’ רמי אתר בנושא בקרה ואופטימיזציה של מערכות תורים. כפיר השלים תואר ראשון בפקולטה למדעי המחשב (הנדסת תוכנה) ואחריו עבד בחברת ההייטק צורן ובחברת הסטארט אפ וואנובה. לאחר מכן נרשם לתואר שני והמשיך למסלול ישיר לדוקטורט בהנחיית פרופ’ עידית קידר. הנושא: הרכבה של מערכות מבוזרות.

“התואר הראשון היה קשה בהיבט של למידה ומבחנים,” הוא אומר, “אבל בדוקטורט היה קושי אחר: לפתוח את הראש, לחשוב יצירתי, להביא משהו חדש. בדוקטורט אף אחד לא בוחן אותך כל הזמן ואומר לך שטעית, זה אתה שצריך להוכיח שאינך טועה. למזלי הייתה לי מנחה מעולה, שבין היתר עזרה לי לראות דברים בפרופורציה המתאימה ונתנה לי את החופש ללכת בכיוון שלי.”

במהלך הדוקטורט הוא יצא להתמחויות קיץ ביאהו, בגוגל ישראל ובגוגל בארצות הברית. “זאת הייתה הזדמנות מעולה להיחשף ולהתקדם. נכון שיש אפשרות לעבוד כסטודנט כבר בלימודי התואר הראשון, אבל כשאתה מגיע כדוקטורנט אתה משתלב בפרויקטים מאוד רציניים ולומד ממש המון.”

בספטמבר 2017 החל כפיר לעבוד באפל בצוות מחקר ופיתוח iCloud הנמצא במטה הראשי של אפל (Apple Park) בעיר קופרטינו, קליפורניה, שם הוא עוסק בשרתים ובטכנולוגיות ענן. “האקדמיה היא מקום מרתק אבל בתעשייה, ובעיקר בחברות ענק כמו אפל וגוגל, יש מערכות בסדר גודל עצום, עם אתגרים שמאוד מעניין להתמודד איתם ברמה התאורטית והפרקטית. לכן החלטתי להמשיך לתעשייה ולא לכיוון של פוסט-דוקטורט.”

 

מידע נוסף על הדוקטורים החדשים, בחוברת: http://bit.ly/2GZ0Czk

הטכניון ואוניברסיטת יאנגסטאון יקיימו השבוע את כנס TIME 2018. במסגרת הכנס ייערכו הרצאות ודיונים בהשתתפות מומחים מובילים מרחבי העולם בנושא תיעוש טכנולוגיות מתכת חדשות.

בימים ד-ה, 31-30 במאי 2018, יתקיים במרכז הקונגרסים בחיפה כנס TIME 2018 – חדשנות טכנולוגית בענף המתכות – בהובלת הטכניון ואוניברסיטת יאנגסטאון סטייט אוהיו (YSU). יו”ר הכנס הוא חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2011 פרופ’-מחקר דן שכטמן מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון.

הכנס הוא נקודת ציון משמעותית בחיבור בין קבוצות הפיתוח באקדמיה לבין התעשייה בארץ ובעולם. מארגניו הם פרופ’ ברט קונר, מנהל תעשיות מתקדמות ושיתופי פעולה ב- YSU, והמהנדס שי אסל ממכון ממתכות הישראלי בטכניון. לדברי מנהל מכון המתכות בטכניון חיים רוזנזון, “בארץ ובעולם מתקיימים כנסים מדעיים ותעשייתיים בתחום זה, אך קיים פער משמעותי בתכנים ובקהל היעד שלהם. כאן אנחנו מגשרים על פער ביצירת כנס אינפורמטיבי-מדעי המתמקד בטכנולוגיות בעלות פוטנציאל תיעוש ובטכנולוגיות שכבר חדרו לתעשייה בתחום המתכות. מכון המתכות הישראלי בטכניון גאה להניף דגל זה, ובפעילותו השוטפת עושה מאמצים רציפים להביא חדשנות טכנולוגית לרצפת הייצור ומיקוד תעשייתי למחקר בתחום. האירוע מייצג דיאלוג חשוב מאוד המבטא את הידוק הקשרים בין המומחים בתחום המתכות בישראל, בארה”ב ובאירופה.”

השתלת עצמות מודפסות

מכון המתכות הישראלי הוקם בטכניון בשנת 1963 כדי לגשר בין התעשייה לאקדמיה בכלל ולטכניון בפרט. המכון מקדם חדשנות טכנולוגית ומדעית ומוביל פיתוח והטמעה של טכנולוגיות חדשות, חומרים מתקדמים ותהליכי ייצור חדשניים. לפני כארבע שנים הוקם במכון מרכז לקידום ופיתוח של טכנולוגיות הייצור בתלת-ממד. במסגרת זאת הודפסו לאחרונה שלוש עצמות לכלבים שאיבדו חלקים מרגליהם בעקבות גידול סרטני, וכיום עובדים חוקרי המכון על הדפסה של שתלים לאנשים שאיבדו את עצמות הלסת.

גיטרת הטיטניום המודפסת: חשיפה ראשונה

בטקס קבלת הפנים למשתתפים, שיתקיים ערב לפני תחילת הכנס, תוצג  הגיטרה האקוסטית הראשונה בעולם שיוצרה מטיטניום בהדפסת תלת-ממד. הגיטרה יוצרה בשיתוף פעולה בין מכון המתכות של הטכניון ליצרן הגיטרות הנודע בועז אלקיים. היא תוצג גם בתערוכה של הכנס בביתן מכון המתכות.

הכנס יתקיים במרכז הקונגרסים בחיפה ויחל ביום ד ב-9:00 בבוקר. במושב הפתיחה ידברו נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, פרובוסט אוניברסיטת יאנגסטאון פרופ’ מרטין אברהם, ראש עיריית חיפה יונה יהב, מנהל איגוד תעשיות מתכת חשמל ותשתית יהודה היימן ומנכ”ל רשות החדשנות אהרון אהרון.

 

תקציר תוכנית הכנס

לאחר שורה של מושבים מקבילים תתקיים הרצאת המליאה של בוגר הטכניון פרופ’ גדעון לוי ואחריה פאנל מומחים בנושא ובייצור מתווסף (Additive Manufacturing). בפאנל ישתתפו פרופ’ לוי, רוב גורהם מ-America Makes, פרופ’ ברט קונר מ-YSU, מנהל מכון המתכות בטכניון חיים רוזנזון ממכון המתכות בטכניון ונשיא Wohlers Associates ד”ר טרי וולרס.

את בוקר היום השני (יום ה) תפתח הרצאתו של פרופ’ ברט קונר בנושא ייצור מתקדם בתעשיית המתכת. אחריו ירצה פרופ’ רוב גורהם, מנכ”ל שותף ב-America Makes – הארגון המוביל בארצות הברית במחקר, פיתוח וחדשנות בהדפסת תלת-ממד ובייצור מתווסף. גורהם עבד שנים רבות בחברת לוקהיד מרטין, שם היה שותף בפרויקטים רבים ובהם פיתוח מערכות במטוס הקרב החמקן F-35 המכונה בישראל “אדיר”.

לאחר סדרה של מושבים מקבילים יתקיימו ב-13:00 עוד שתי הרצאות מליאה: אלכס קינג, מנהל Critical Materials Institute, ירצה על תחליפים לחומרי גלם חיוניים, ופרופ’ לאופולד ובר מאוניברסיטת וינה ירצה על “חיוניות של מינרלים: מיתוס או אמת?” ב-14:30 יצטרפו שניהם לפאנל בנושא “תחליפים לחומרי גלם חיוניים – מצב נוכחי ואתגרי העתיד”. בפאנל ישתתפו סגן נשיא אוניברסיטת האנקו פרופ’ פטר שסנמאייר, פרופ’ מריה לואיזה גרילי מ- Università Politecnica delle Marche באיטליה ופרופ’ ואנדראס ברטל מאוניברסיטת מינכן. מנחה: סנטייגו גוויסטה לופז, מנכ”ל ICAMCyL Foundation, המרכז הבינלאומי לחומרים מתקדמים ולחומרי גלם בספרד.

גשר בין האקדמיה לתעשייה

הכנס מתקיים בחסות TMS, ארגון מהנדסי החומרים היוקרתי והגדול בעולם, ובשיתוף בין הטכניון, אוניברסיטת YSU, הרשות לחדשנות במשרד הכלכלה והתעשייה ואיגוד תעשיות מתכת חשמל ותשתית בהתאחדות התעשיינים. יתקיימו בו יותר מ-100 הרצאות של מומחים מיותר מ-25 מדינות בעולם, בעיקר מאירופה ומארצות הברית. ההרצאות יעסקו בחידושים, במגמות ובאתגרים מרכזיים בתעשיית המתכות לרבות אפיון חומרים, חומרים קריטיים, עיבוד מתכות, סגסוגות, ניטור, תכנון, תהליכים, מודלים וסימולציות.

כאמור, הכנס יתקיים במרכז הקונגרסים בחיפה. כתבים וצלמים מוזמנים

לתוכנית הכנס המלאה לחצו כאן

 

 

 

הטכניון העניק אתמול, יום ב’, 28 במאי 2018, תוארי דוקטור ל-216 בוגרים, 43% מהם נשים.
רובם של הדוקטורים החדשים הם ילידי הארץ (67.5%), וארצות המוצא האחרות כוללות את ארצות הברית, צרפת, איטליה, ארגנטינה, הודו, רוסיה ועוד. הדוקטור המבוגר ביותר בן 74 והצעיר בן 25. רוב הדוקטורים החדשים בגילאי 40-30.

את הטקס יפתחו נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ודיקן בית הספר לתארים מתקדמים בטכניון פרופ’ דן גבעולי. מנחה הטקס הוא פרופ’ אביעד שפירא מהפקולטה להנדסת אזרחית וסביבתית.

עבודות הדוקטורט שהגישו הבוגרים משקפות את מגוון התחומים הנחקרים בטכניון, ואלה כמה דוגמאות ממחקרי הדוקטורט שערכו הדוקטורים החדשים: חיפוש סמנים מוטוריים להפרעת קשב וריכוז, חקירת הקשר בין מהירות נסיעה, מאפייני הדרך ותאונות דרכים, קטיף פירות באמצעות רובוט, שיתוף רשתות ענן, מאיצים אופטיים, הסעת תרופות בגוף באמצעות חלקיקים ננומטריים, יחסי הגומלין בין חיידקי המעי למערכת החיסון, אבולוציה של חיידקים בזמן אמת, נזקי העישון, המרת אנרגיית שמש באמצעות עלי תרד ובקרת התנועה בבעלי חיים.

הטקס יחל בשעה 18:30 באמפיתאטרון ע”ש קלנר במרכז הטכניון.

הזמנה לטקס: http://bit.ly/2KZun5y

מידע נוסף בחוברת: http://bit.ly/2GZ0Czk

חוקרים בפקולטות להנדסה ביו-רפואית ובהנדסת חשמל בטכניון פיתחו שיטה לדימות ביולוגי בסופר-רזולוציה ביעילות חסרת תקדים

קבוצת חוקרים מהטכניון פיתחה טכנולוגיה חדשנית לדימות ביולוגי מבוסס מולקולות בודדות. המחקר התבצע על ידי הסטודנט אליאס נעמה והפוסט-דוקטורנט ד”ר לוסיאן וייס בהנחיית ד”ר יואב שכטמן מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית וד”ר תומר מיכאלי מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי.

הטכנולוגיה החדשה מספקת תמונה מדויקת ברזולוציה גבוהה ובמהירות חסרת תקדים, וזאת ללא צורך בידע מוקדם על צורת הדגם הנבדק. במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת  Optica מציגים חברי הקבוצה גישה חדשנית המובילה לשחזור חסר תקדים מבחינת מהירות ודיוק (סופר-רזולוציה). זאת באמצעות למידה עמוקה (Deep-Learning) ברשתות נוירונים רבודות מלאכותיות.

רשתות נוירונים רבודות הן מערכות המבצעות קיטלוג מהיר, יעיל ומדויק של נתונים. בדומה למוח האנושי, הן בנויות משכבות של נוירונים (תאי עצב) מלאכותיים. המבנה ההיררכי הזה מאפשר להן לנתח מידע מורכב ובעיקר לזהות דפוסים במידע זה.

הטכנולוגיה החדשה שפותחה בטכניון מצליחה, באמצעות רשתות כאלה, לייצר תמונה שלמה ומדויקת ישירות מתוך המידע הגולמי  – מידע המגיע מהאור הנפלט מהדגם הנחקר בעקבות הקרנתו בלייזר. בנוסף, היא אינה דורשת מהמשתמש מיומנות מיוחדת כלשהי ואינה מצריכה שום ידע קודם בנוגע לצורת הדגם – זאת בניגוד לשיטות קודמות.

רזולוציה, או חדות התמונה, היא אחד האתגרים הגדולים באופטיקה. במיקרוסקופיה האופטית המסורתית היא מוגבלת על ידי “גבול הדיפרקציה” – גבול שנוסח על ידי הפיזיקאי הגרמני ארנסט קרל אַבֶּה בשנת 1873. אבה הוכיח כי הרזולוציה הפוטנציאלית של מיקרוסקופ לא תוכל לעבור גבול מסוים – בערך מחצית מאורכו של גל האור. במילים אחרות, אם אנחנו משתמשים באורך גל נראה לעין האנושית, לא נוכל להפריד עצמים קטנים יותר מ~200-300 ננומטר. כאשר מדובר במבנים ביולוגיים זעירים, רזולוציה זו אינה מספקת.

מאז המאה ה-19 השתכללה המיקרוסקופיה האופטית, וטכנולוגיות חדשות הצליחו “לעקוף” את חוק אבה ולהפיק רזולוציות גבוהות הרבה יותר, הקרויות “סופר-רזולוציה”. עם זאת, מיקרוסקופיה של מבנים ביולוגיים זעירים היא עדיין אתגר גדול. זאת בין השאר משום שגלים קצרים, המאפשרים רזולוציה גבוהה, נושאים אנרגיה גבוהה ולכן עלולים לפגוע בתא הביולוגי. יתר על כן, כאשר אנו חוקרים תאים חיים, מהירות הסריקה קריטית בגלל הדינמיות של התא החי.

מיקרוסקופיית-מיקום, הידועה בכינוייםPALM  וSTORM-, היא טכנולוגיה חדשה המבוססת על הבהוב מולקולות בודדות ומרוחקות זו מזו – מרוחקות מספיק כדי שאפשר יהיה לקבוע את מיקומה של כל אחת מהן. המידע המתקבל הוא למעשה רצף של תמונות המנותחות באמצעים ממוחשבים ומתורגמים לתמונה אחת בסופר-רזולוציה – רזולוציה משופרת בערך פי 10 מזו של מיקרוסקופיה רגילה. השיטה זיכתה את ממציאה, אריק בציג, בפרס נובל בכימיה בשנת 2014, יחד עם מורנר וסטפן הל.

עם זאת, גם טכנולוגיה חדשה זו סובלת מבעיות הקשורות לתהליך של שחזור התמונה האחת מתוך תיעוד ההבזקים הרבים. למשל, כאשר מולקולות סמוכות מהבהבות באותו זמן, תמונתן חופפת ומקשה על זיהוי מיקומה כל אחת בנפרד. לצורך פתרון בעיה זו פותחו במהלך השנים שיטות חישוביות שונות, אך הן סובלות מסיבוכיות חישובית גבוהה, זמן ריצה ממושך מאוד וצורך בבחירת פרמטרים מתאימים המקשים על השימוש בפני משתמשי קצה שאינם מומחים בנבכי האלגוריתמים.

לכן, המאמר של חוקרי הטכניון הוא פריצת דרך משמעותית מאוד בתחום המיקרוסקופיה.

המחקר נערך בתמיכת קרן המחקר של גוגל, קרן צוקרמן, הטכניון (באמצעות Career Advancement Chairship, קרן אולנדורף וקרן טאוב), מלגת אלון והקרן הלאומית למדע. חברת NVIDIA תרמה לקבוצת המחקר את כרטיס המסך החדשני Titan Xp GPU.

 

למאמר המלא לחצו כאן

 

 

 

 

 

 

 

חוקרים בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ועמיתיהם ב NYU-מצאו דרך לעכב התפתחות של מחלת הסרטן מזולתליומה, העמידה לרוב התרופות האנטי-סרטניות

 

תקווה חדשה לחולי מזותליומה ברחבי העולם: חוקרים בטכניון ובארה”ב הצליחו לבלום התפתחות של סרטן מזותליומה, באמצעות עיכוב של האנזים הפרנאז בחיות מודל. אנזים זה מפרק את ההפראן סולפט – מרכיב סוכרי חשוב בתווך החוץ-תאי – ומאפשר לתאי הסרטן למשוך אליהם כלי דם ולשלוח גרורות.

 

מזותליומה היא סרטן הפוגע במזותליום – קרום דק המגן על איברים פנימיים באזור החזה והבטן. במרבית המקרים נגרמת המחלה מחשיפה לאסבסט. מחלה נדירה זו עמידה לרוב התרופות האנטי-סרטניות וכיום אין לה טיפול יעיל. מכאן חשיבותו של המחקר המשותף שהתפרסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי JNCI) Journal of the National Cancer Institute).

 

המחקר נערך בהנחיית פרופ’ ישראל ולודבסקי מהטכניון ועמיתו פרופ’ הארווי פאס מאוניברסיטת ניו יורק (NYU). את המחקר בטכניון הובילו ד”ר אורי ברש, ד”ר משה לפידות וד”ר נטע אילן מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט. באמצעות דגימות מזותליומה שנאספו על ידי פרופ’ פאס במשך שנים איששו החוקרים את ממצאיו של פרופ’ ולודבסקי בדבר תפקיד ההפרנאז בהתפתחות סרטן מזותליומה.

קבוצת המחקר המשותפת גילתה כי תאי סרטן המזותליומה נעזרים באנזים הפרנאז כדי לפרוץ מחסומי רקמה המקיפים את הגידול המתפתח ולמשוך כלי דם המזינים אותו. יתר על כן, פירוק             התווך החוץ-תאי גורם לשחרור חלבונים מעודדי גדילה וכך מזרז את התפתחות הגידול הסרטני. ההפרנאז, המופרש על ידי תאי הסרטן ותאי המיקרו-סביבה של הגידול, מתניע מעגל קסמים שבו הדלקת והגידול מעצימים זה את זה.

הקבוצה המשותפת (טכניון-NYU Langone) הצליחה להפר את מעגל הקסמים הזה באמצעות מעכבי הפרנאז. המחקר הראה, ראשית, כי הפרנאז אכן מאיץ את התפתחות המחלה בחולי מזותליומה; ככל שעולה רמת ההפרנאז ברקמות החולה, תוחלת החיים יורדת. שנית, בניסויים בתאים סרטניים אנושיים בעכברים נמצא כי השתקת ביטוי הגן להפרנאז מעכבת את התפתחות הגידול. מעכבי הפרנאז (התרכובות PG545 ו- Defibrotide) עיכבו משמעותית את התפתחות הגידול והאריכו מאד את שרידות העכברים המטופלים. השימוש במעכבי הפרנאז הניב תועלת רבה יותר מזו של התרופה הכימותרפית ציספלטין, המשמשת כיום לטיפול במחלה.

ממצאי המחקר מעניקים תקווה חדשה לחולי מזותליומה ברחבי העולם, וכעת מקדמים החוקרים ניסויים קליניים שיבחנו את הפוטנציאל הטיפולי של מעכבי הפרנאז במחלה קטלנית זו.

 

המחקר נערך במסגרת התוכנית לחקר הסרטן ע”ש לורה ואייזק פרלמוטר. פרופ’ ולודבסקי הוא חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט וחבר במרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון (TICC), והוא המומחה המוביל בעולם בחקר הפרנאז והוא שגילה את חשיבותו של אנזים זה כיעד לטיפול תרופתי.

פרופ’ פאס הוא ראש המחלקה לניתוחי חזה במרכז הרפואי Langone ב-NYU וחבר במרכז הסרטן ע”ש פרלמוטר. פרופ’ פאס אוסף דגימות רקמה ממטופליו מאז היותו ראש היחידה לאונקולוגית חזה במכון הלאומי לסרטן (NCI). כיום מכיל מאגר זה דגימות קפואות ממאות חולי מזותליומה, והן ששימשו לגילוי תפקיד ההפרנאז במחלת המזותליומה.

למאמר המלא לחצו כאן

 זאת באמצעות פלטפורמות הסעה ננומטריות ששימשו עד כה לצרכים רפואיים

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה חדשנית להחדרת חומרי הזנה לצמחים. המחקר התפרסם בכתב העת Scientific Reports והוצג בNature Press-.

הטכנולוגיה החדשנית מגדילה את שיעור החדירה של חומרי ההזנה לתוך הצמח מ-1% לכ-33%. היא מבוססת על פלטפורמות הסעה ננומטריות ששימשו עד כה להעברת תרופות ליעדים בגופו של האדם החולה.

העברה מדויקת של תרופות באמצעות פלטפורמות ננומטריות היא גישה חדשה יחסית במחקר הרפואי. גישה זו עומדת במרכז פעילותה של המעבדה לתרופות ממוקדות מטרה וטכנולוגיות רפואה אישית בפקולטה להנדסת כימית ע”ש וולפסון. המחקר הנוכחי, המציג הסבה של טכנולוגיה זו לתחום החקלאות, נערך על ידי ראש המעבדה פרופ’-משנה אבי שרודר והמסטרנט אבישי קרני. לדברי פרופ’-משנה שרודר, “הגידול המתמיד באוכלוסיית העולם מצריך טכנולוגיות חקלאיות יעילות יותר, שיניבו מזון רב יותר ובריא יותר ויפחיתו את הנזק הסביבתי. המחקר הנוכחי מספק דרך חדשה להחדיר את חומרי ההזנה החיוניים לצמח מבלי שיזיקו לסביבה.”

החוקרים הטעינו את חומרי ההזנה על ליפוזומים – שלפוחיות כדוריות המיוצרות במעבדה ועשויות ממעטפת שומנית ובתוכה חומרי ההזנה הנדרשים. חלקיקים אלה יציבים בסביבה המימית של הגוף (או הצמח) וביכולתם לחדור לתוך התא. יתר על כן, חוקרי הטכניון יודעים “לתכנת” אותם כך שיתפרקו וישחררו את המטען בדיוק במקום ובזמן הרצוי, כלומר בתוך התא בלבד. ההתפרקות מתרחשת על סמך רמת החומציות של הסביבה או באמצעות גירוי חיצוני כגון גלי אור או חום. ראוי לציין שהמולקולות המרכיבות את החלקיקים מופקות מצמח הסויה ולכן מאושרות ובטוחות למאכל על ידי בני אדם ובעלי חיים.

בניסוי הנוכחי השתמשו החוקרים בליפוזומים בקוטר 100 ננומטר להחדרה של חומרי הזנה – ברזל ומגנזיום – לשיחי עגבניה צעירים ובוגרים. הם הראו כי הליפוזומים, שרוססו על העלים בתוך תמיסה, אכן חדרו לתוכם והגיעו לעלים אחרים ולשורשים. רק כשחדרו לתוך תאי השורש הם התפרקו ושחררו את חומרי ההזנה. כאמור, טכנולוגיה זו הגדילה את שיעור החדירה של החומרים לצמח מכ-1% לכ-33%.

לצד הדגמת היעילות הגבוהה לעומת שיטות ריסוס סטנדרטיות התייחסו החוקרים גם למגבלות רגולטוריות הקשורות להתפזרות של חלקיקים נדיפים. “הליפוזומים המהונדסים שלנו יציבים רק במרחק התזה קצר, עד 2 מטרים,” מסביר פרופ’-משנה שרודר. “אם הם נעים באוויר למרחק רב יותר הם מתפרקים לחומרים בטוחים (פוספוליפידים). אנחנו מקווים שהצלחת הניסוי שלנו תוביל להרחבת המחקר ולפיתוח יישומים חקלאיים דומים, שיגבירו את התנובה החקלאית בצמחים שונים.”

למאמר המלא לחצו כאן

 

 

 

האקתון חברתי בטכניון: סטודנטים למדעי המחשב פיתחו טכנולוגיות המסייעות לאנשים בעלי מוגבלויות בלימודים ובחיי היומיום

בהאקתון החברתי שהתקיים לאחרונה בטכניון זכה הפרויקט EyeRoll במקום הראשון הכללי. הקבוצה שעמדה מאחורי פרויקט Eyeroll כללה את הסטודנטים יגאל ברנר, אלינור פלר, נתן ילין, שני בונפד וליר אלזרע. הסטודנטים פיתחו תוכנה לניטור תנועות עיניים ולקישור התנועות לממשקי IOT סטנדרטיים ומכשירים שונים. זאת כדי לאפשר לאנשים המרותקים למיטתם, דוגמת חולי ALS, לבצע פעולות פשוטות באמצעים טכנולוגיים ולתקשר ביתר קלות עם סביבתם.

ההאקתון התקיים במסגרת הקורס “כישורים רכים” בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה. הקורס נועד להקנות לסטודנטים בפקולטה למדעי המחשב יכולות כגון הקשבה, תקשורת בין-אישית, אינטליגנציה רגשית, קפדנות, כושר שכנוע, יצירתיות, פתרון בעיות, עבודה בצוות ויישוב סכסוכים, וההאקתון היווה הזדמנות לתרגל כישורים אלה באמצעות התמודדות עם אתגרים חברתיים.

את הקורס מלמדים דיקנית לימודי הסמכה בטכניון פרופ’ אורית חזן וגדי הר-שי, ואת ההאקתון הנחה רותם בנט – שלושתם מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה. לדברי פרופ’ חזן, “חשוב לנו להקנות לסטודנטים כלים חיוניים לפיתוח פרויקט מעשי בתחום. כלים אלה כוללים למידה של תחום חדש, עבודת צוות, קבלת משוב ועמידה מול קהל.”

 

בהאקתון, שהתקיים בשיתוף החממה החברתית בטכניון, הוצגו בפני הסטודנטים אתגרים שונים הניצבים בפני אנשים בעלי מוגבלויות, לקויות למידה, קשיי קשב וריכוז וכיו”ב. האתגרים הוצגו על ידי מומחים מהטכניון ומחוצה לו: ד”ר מיכל ווילף ועו”ס יפעת פינטו-כהנא מעמותת אלווין, פרופסור-משנה ציפי הורוביץ קראוס מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, ד”ר יואב מדן מעמותת Haifa 3d ואוראן רוזנברג, מסטרנטית בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. לדברי פרופ’ חזן, “מאחר שמדובר באתגרים אמיתיים שעמם מתמודדות אוכלוסיות שונות, ההאקתון דרש מהסטודנטים להשתמש ולתרגל את הכישורים שרכשו בקורס, למשל הקשבה ללקוח, פיתוח פתרון המתאים לצורך, תכנון ומימוש של פרויקט טכנולוגי והצגה בפני קהל.”

בסוף ההאקתון הציגו הצוותים את המוצרים שפיתחו במהלך היום – רובם עדיין רעיונות ראשוניים שעשויים לשמש בסיס ליישומים עתידיים. אחת הקבוצות פיתחה אפליקציה המסייעת לאנשים בעלי מוגבלויות להתמצא בזמן ולהתארגן באמצעות סמלים פשוטים בסמארטפון. קבוצה אחרת פיתחה אפליקציה המקלה על אנשים מוגבלים פיזית לנווט בעיר באמצעות מיפוי (המבוסס על חוכמת המונים) של מכשולים כגון מדרגות וגדרות. קבוצת Walkme פיתחה אפליקציית ניווט המאפשרת לבני המשפחה של אנשים מוגבלים להקליט בקולם הנחיות ניווט מותאמות אישית. קבוצת “איזי שופינג” פיתחה אפליקציה מבוססת תמונות המסייעת לאנשים בעלי מוגבלות שכלית לערוך קניות בחנויות מזון. קבוצת “ספקטרום” פיתחה מערכת להנגשת כתבות חדשותיות לאנשים בעלי קושי בהבנת טקסטים מורכבים. קבוצת Beatest פיתחה טכנולוגיה לזיהוי תלמידים עם קשיי למידה וסיוע להם באמצעות צמיד המנטר את רמת הלחץ של התלמיד על סמך הדופק. קבוצת Growstornger פיתחה מערכת למידת-מכונה לאיתור תלמידים הסובלים מלקויות למידה, וזאת על סמך רישומים קיימים של העדרויות, איחורים לשיעור והערות שונות של המורים.

השיפוט נעשה על ידי צוות הסטודנטים, צוות הקורס ושופטים נוספים שהעניקו ניקוד לפרויקטים השונים על פי קריטריונים מוגדרים. כאמור, הקבוצה הזוכה במקום הראשון הכללי היא EyeRoll שפיתחה מערכת למעקב אחר תנועות עיניים, המתחברת לכל אפליקציה ומאפשרת להפעיל מכשירים ויישומים באמצעות מצמוץ.